Business and Misc.Halachos of Shaving One’s Beard or Payos

A male is forbidden mid’oraysa [1]ספה"מ לרמב"ם (ל"ת מד), חינוך (?), ויש ה' מקומות בזקנו שאסור לגלח. וכ' הרמב"ם (שם) דהוא קישוט כמו שעושים כומרי עכו"ם. וע' רבינו בחיי (ויקרא יט, כז) טעם האיסור, שלא יבטל הסימן שהקב"ה רשם במין הזכר כדי להבדילו ממין הנקבה. to cut any part of his beard with a razor or a lift-cut shaver. However, shaving with a scissors, trimmer or other form of shaver is permitted [2]כן שיטת הגר"מ פיינשטיין. וכ' בשו"ע (קפא, ?) דמותר לספר זקנו במספריים כעין תער (ע' ב"י שם דלדעת תרוה"ד אסור), ויש להסביר שיטת הגרמ"פ ע"פ מ"ש פרישה (קפא, ג), דמספריים כעין תער ר"ל אע"פ שמגלח כמו התער דמשחית השער מעיקרו, וכ"כ תוס' (נזיר מ. ד"ה ובתער), וא"כ אע"פ שהוא מגלח בקירוב ממש כמו התער, מותר לגלח בו כיון שאינו מחודד כמו תער.

אמנם, שמעתי בשם הר"ר פיינשטיין, שההיתר הוא משום שהוא שינוי ואינו דרך הרגיל לגלח. ונ"ל שסובר כמ"ש ריב"ן (מכות כא.) דמותר לגלח ברהיטני אע"פ שהוא משחית כיון שאין הדרך לגלח בו, ובמספריים מותר כיון שהוא מגלח ואינו משחית (וגם בלקוטי הלכות (מכות פ"ג) נראה דפסק כדעת ריב"ן, דאין ההיתר של מספריים אלא כשאינו חותך השער בצד עיקרו כתער), וא"כ אין היתר של מספריים שייך במספריים שהם משחיתים כל השיער, ואין להתיר אלא בההיתר של רהיטני שאין הדרך לגלח בו.

וע' מגד גבעות עולם, שהגרמ"פ לא כתב תשובה על ענין זה מטעם שצורת היהודי הוא רק בזקן. וע"ע שו"ת יבי"א (ט, יו"ד י).

וע' ברכ"י (ס' קפא) דאע"פ דמדינא מותר לספר במספריים או בסם, מ"מ על דרך האמת יש איסור גמור לעשות הזקן בשום אופן. .

One may not [3]ספה"מ לרמב"ם (מג), חינוך (?). ולדעת הרמב"ם, טעם המצוה הוא שלא יעשה ככומרי עבודה זרה, וכדי שלא תאמר דרק אסור אם מגלח שער הצדעים ומניח השאר כמו שהם עושים, ביאר הגמ' (יבמות ה.) דהקפת כל הראש שמה הקפה, ואף זה אסור. cut any [4]ע' שו"ע (קפא, ?) וגר"א (יד) hairs from his payos harosh with less than a #2 guard [5]שו"ע הביא מחלקת אם מותר לגלח עם מספריים כעין תער כמו בגילוח הזקן, ומסק דיש לחוש לדברי המחמירים. .

The area called payos harosh begins immediately above the jawbone, from the bone of the skull directly in front of one’s ear, and continues upward until an imaginary line drawn between the top of one’s ear and the corner of his forehead [6]בענין סוף הפאה למטה, שו"ע סע' א כ' שהוא סוף הראש מקום חיבורו ללחי, אבל בסע' ט כ' שהולך "עד למטה מן האוזן", וע' ארץ צבי (שו"ת א, ס' ג) תמה דאין שיטה כזה שהוא למטה מן האוזן, וסיים בצע"ג, ובהערה שם כ' אח"ז מצא מדרש רבה (ואתחנן) ובעץ יוסף מבואר, דאע"ג דמן התורה אין איסור למטה מן האוזן אלא כעין תער אבל מ"מ צריך פאה עד למטה מן האוזן משום דרכי האמורי.

ושמעתי מהר"י רייזמאן בשם הר' פאם ליישב, דלמטה מן האוזן ר"ל מן inner ear, שהוא באמת מה ששומע, וזה בדיוק מקום חיבור הלחי. .

{Follow with Diagram showing both areas [7]ביה”ל (רנא ד"ה אפילו) כ' שהוא מכנגד שער שעל פדחתו עד למטה מן האוזן למקום שהלחי התחתון יוצא ליפרד }

One may not cut a male child’s hair shorter than this length [8]בין איש בין אשה, {וע' נו"ב (קמא, אה"ע עה) דאיסור האשה דרבנן, ומנ"ח (רנא, או' ז-ח) כ' דאורייתא} , or instruct a non-Jewish barber to cut it shorter than that length [9]{ע' רמ"א כ' דמותר הקטן להסתפר מעכו"ם, וצ"ע כוונתו כמ"ש בפת"ש שם בשם בית אפרים, וגם דלכאו' משהגיע לגיל חינוך אביו מחוייב להפרישו מעכו"ם שישחית פאותיו כמו שמחוייב להפרישו משאר איסורים} . A Jew is permitted to shave a woman’s or a non-Jew’s hair completely (or to any length) [10]רמ"א (קפא, ה), וכ' ויש מסתפקים בדבר, והש"ך מכריע כדעת המתירים, וכ"כ חכמ"א (פט, יז). .

One is permitted to pull out hairs from these areas or to comb it, even though combing will pull out hairs [11]פ"ת (קפא, ג) ע"פ חת"ס (שו"ת יו"ד ס' קלט). וע' שו"ת וישב הים (ח"א ס' יד) שיש להקפיד שלא לתולשם או לגוזזם ע"פ אריז"ל. .

One may not use a razor to cut his beard or mustache. Although the part of the neck which is far from his chin (e.g., below the Adam’s Apple) is permitted to cut, a scrupulous individual should refrain from doing so [12]רמ"א (קפא, יא). וע' טור (ס"ס קפא) בשם רמב"ם, השפה מותר לגלחו בתער... ואע"פ שהוא מותר לא נהגו ישראל אלא לגלח קצתו עד שלא תתעכב האכילה. וע' ב"י. .

One who goes to a non-Jewish barber must tell him not to shave the areas of the payos or to use a razor on the beard [13]דאסור להיות ניקף ע"י עכו"ם, אע"פ שאינו חייב עליו אם לא סייעו (שו"ע קפא, ד). .