Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Attending Sheva Brachos

Business and Misc.Chapter 107: Crossing The Dateline

The rules of the international dateline are complex and one should consult a Rav before crossing the dateline or traveling to Hawaii or the Far East. The general rule is that regarding any halacha relating to the passage of time vis-vis an individual, such as performing a bris milah on the eighth day, crossing the dateline does not affect the halacha. Regarding halachos which relate to a calendar day, such as keeping Shabbos or saying yaaleh v’yavo on Rosh Chodesh, his “halachic day” will change when he crosses the dateline[1] ופדיון הבן ויום הבר מצוה הוי כברית מילה ותלוי באיש הפרטי.

בענין ווסתות, נראה שיש לחלק בין וסת החודש לוסת הפלגה, דלענין הפלגה נראה שאינו תלוי בהעברת קו התאריך, אבל לוסת החודש משתנה כפי העברת הקו, וכן נוטה הר"י טאפלין בספר תאריך ישראל. ואני נסתפקתי מה הדין בוסת השבוע.

ובענין ספירת העומר והנהגת שבועות, מנהג חב"ד הוא שאם עובר הקו התאריך הרי יום של שבועות נשתנה אצלו, אבל מנהג העולם אינו כן.

וע' ספר תאריך ישראל הביא כמה פוסקים דמעיקר הדין אין איסור לעבור את קו התאריך להפקיע שבת מעליו כשנוסע למקום שהוא חול, אמנם לכתחלה אין נכון לעשות כן, ע"ש.
.

One should avoid spending Shabbos in Hawaii or Japan in order to avoid the question of which day Shabbos should be observed[2] יש בזה בעיקר ג' שיטות:

א'- הגרי"מ טוקיצינסקי- ירושלים הוא בטבורו של עולם, ר"ל באמצעה, וא"כ העולם מתחלק ב-180 מעלות מזרחה של ירושלים.

ב'- בני ציון- השמש היה בשעה ג' בשעת תליית המאורות מפני שהוא בעיצומה של זריחה (כמ"ש לבוש ס' תכח ד"ה ועתה יש לשאול), וא"כ ט' שעות מזרחה של ירושלים היה השקיעה הראשונה, וא"כ נמצא שהוא כ-135 מעלות מזרחה של ירושלים (בשינוי קצת). [וזה קרוב לקו הבין לאומי.]

ג'- חזון איש בקונטרס י"ב שעות- קו התאריך הוא ו' שעות מזרחה של ירושלים (ע"פ הרז"ה שהמולד יוכל לראות י"ח שעות אחרי שנראית לירושלים, דהיינו דזה הוי "קצה המזרח" והוא סוף העולם, וזה כוונת הגמ' (ר"ה כ:) במילה "לדידן".)

והיוצא מכל הנ"ל, דביפן יום השבת לדעת שיטה א' וב' הוא ביום שקוראים שבת, ולדעה ג' שבת הוי במה שקוראים יום א'. ובהוואי, לדעה' ב' וג' השבת הוא ביום שקוראים שבת, ולדעה א' הוא במה שקוראים יום ו'. ולכן, רוב שיטות סוברים דבאלו המקומות, יום השבת הוא כמו שקוראים באותו מקום.

יש עוד שיטת רדב"ז (א, עו) דכל יסוד השבת הוא שימנה ששה ואח"כ שבת, ועפ"ז כ' בשואל ומשיב (מהדורא רביעאה, ב, קנד, וע"ש בביאור מ"ש גמ' פסחים קיז: שבת דקביעא וקיימא) והר צבי (או"ח א, קלח) שכל מי שבא ממרחק צריך לשמור השבת כאנשי המקום הבא לשם. [והמעיין ברדב"ז יראה דדין זה הולך אפי' אחר מנהג העכו"ם הדרים שם ומה שהם קוראים שבת, וא"כ במקומות ששינו את מנהגם, דבשנים הקודמים היו הולכים כימי אמעריק"א ועכשיו הולכים עם ימי סין, כמו שעשה American Samoa, צ"ע אם הולכים אחר מנהג המקורי או מנהג העכשיוי.]
. One who does so should observe Shabbos on the day locally referred to as Saturday. However, on the day which, according to other opinions, it is Shabbos, one should be stringent to refrain from melacha d’oraysa. Therefore, when spending Shabbos in Japan, one observes Shabbos on Saturday, but may not perform melacha d’oraysa on Sunday. One who is in Hawaii observes Shabbos on Saturday, but may not perform melacha d’oraysa on Friday[3] ויבשל כל מאכליו ביום ה'. וידליק נרות שבת ע"י incandescent נרות, וידליקם ע"י שינוי. .

On a Sunday, or the day following Yom Tov, one should not fly from Australia or Asia over the Pacific Ocean, because by doing so, one may enter Shabbos while in flight[4] ע' ספר תאריך ישראל (סי' ה) . 

Regarding tefilos when crossing the dateline; if one crosses westward, he already davened the appropriate tefila for that time of day, he should daven it again, with a tenai that if he is not obligated, it is a tefilas nedava (non-obligatory prayer). If he did not daven yet, he should daven the appropriate tefila and need not say any tefilas tashlumin (compensatory prayer) for the skipped day. For example, if on Monday afternoon it became Tuesday afternoon, and he already davened mincha before crossing the dateline, he should daven mincha with a tenai that if he is not obligated to daven, it is a tefilas nedava. If he did not daven mincha yet, he should daven mincha on Tuesday and need not recite tashlumin for the skipped day.

If he crossed eastward, for example, on Tuesday afternoon, it became Monday afternoon, and he already davened the appropriate tefila for that time (mincha, in this case), he need not daven again after crossing the dateline. If he did daven mincha before crossing the dateline, he now is faced with davening a mincha of Monday (which he had already davened the day before), so he must make the aforementioned tenai that if he is not obligated to daven, it is a tefilas nedava. In either case, he must make a tenai when davening ma’ariv on Monday night and shachris of Tuesday. In maariv, he should say the birchos krias shema with the word “Hashem” in place of ad-noi, as according to some he may not say these brachos (as he already davened Tuesday’s shachris yesterday). On Tuesday morning, he should put on talis and tefilin with the usual brachos, and recite birchos hashachar as usual. He should recite krias shema and pesukei d’zimra, but while saying the brachos of krias shema and of pesukei d’zimra, he should say the word “Hashem” in place of ad-noi[5] ע' ספר תאריך ישראל, דברכות השחר קאי על התחדשות העולם ויכול לברך אע"פ שכבר בירך ביום זה כיון שהיום עכשיו נתחדש אצלו, וטלית ותפלין יכול לברך עליהם כל שעה שמניחם. משא"כ ברכות קר"ש ותפלה אפשר שהוא חובת היום. .


[1] ופדיון הבן ויום הבר מצוה הוי כברית מילה ותלוי באיש הפרטי.

בענין ווסתות, נראה שיש לחלק בין וסת החודש לוסת הפלגה, דלענין הפלגה נראה שאינו תלוי בהעברת קו התאריך, אבל לוסת החודש משתנה כפי העברת הקו, וכן נוטה הר"י טאפלין בספר תאריך ישראל. ואני נסתפקתי מה הדין בוסת השבוע.

ובענין ספירת העומר והנהגת שבועות, מנהג חב"ד הוא שאם עובר הקו התאריך הרי יום של שבועות נשתנה אצלו, אבל מנהג העולם אינו כן.

וע' ספר תאריך ישראל הביא כמה פוסקים דמעיקר הדין אין איסור לעבור את קו התאריך להפקיע שבת מעליו כשנוסע למקום שהוא חול, אמנם לכתחלה אין נכון לעשות כן, ע"ש.

[2] יש בזה בעיקר ג' שיטות:

א'- הגרי"מ טוקיצינסקי- ירושלים הוא בטבורו של עולם, ר"ל באמצעה, וא"כ העולם מתחלק ב-180 מעלות מזרחה של ירושלים.

ב'- בני ציון- השמש היה בשעה ג' בשעת תליית המאורות מפני שהוא בעיצומה של זריחה (כמ"ש לבוש ס' תכח ד"ה ועתה יש לשאול), וא"כ ט' שעות מזרחה של ירושלים היה השקיעה הראשונה, וא"כ נמצא שהוא כ-135 מעלות מזרחה של ירושלים (בשינוי קצת). [וזה קרוב לקו הבין לאומי.]

ג'- חזון איש בקונטרס י"ב שעות- קו התאריך הוא ו' שעות מזרחה של ירושלים (ע"פ הרז"ה שהמולד יוכל לראות י"ח שעות אחרי שנראית לירושלים, דהיינו דזה הוי "קצה המזרח" והוא סוף העולם, וזה כוונת הגמ' (ר"ה כ:) במילה "לדידן".)

והיוצא מכל הנ"ל, דביפן יום השבת לדעת שיטה א' וב' הוא ביום שקוראים שבת, ולדעה ג' שבת הוי במה שקוראים יום א'. ובהוואי, לדעה' ב' וג' השבת הוא ביום שקוראים שבת, ולדעה א' הוא במה שקוראים יום ו'. ולכן, רוב שיטות סוברים דבאלו המקומות, יום השבת הוא כמו שקוראים באותו מקום.

יש עוד שיטת רדב"ז (א, עו) דכל יסוד השבת הוא שימנה ששה ואח"כ שבת, ועפ"ז כ' בשואל ומשיב (מהדורא רביעאה, ב, קנד, וע"ש בביאור מ"ש גמ' פסחים קיז: שבת דקביעא וקיימא) והר צבי (או"ח א, קלח) שכל מי שבא ממרחק צריך לשמור השבת כאנשי המקום הבא לשם. [והמעיין ברדב"ז יראה דדין זה הולך אפי' אחר מנהג העכו"ם הדרים שם ומה שהם קוראים שבת, וא"כ במקומות ששינו את מנהגם, דבשנים הקודמים היו הולכים כימי אמעריק"א ועכשיו הולכים עם ימי סין, כמו שעשה American Samoa, צ"ע אם הולכים אחר מנהג המקורי או מנהג העכשיוי.]

[3] ויבשל כל מאכליו ביום ה'. וידליק נרות שבת ע"י incandescent נרות, וידליקם ע"י שינוי.

[4] ע' ספר תאריך ישראל (סי' ה)

[5] ע' ספר תאריך ישראל, דברכות השחר קאי על התחדשות העולם ויכול לברך אע"פ שכבר בירך ביום זה כיון שהיום עכשיו נתחדש אצלו, וטלית ותפלין יכול לברך עליהם כל שעה שמניחם. משא"כ ברכות קר"ש ותפלה אפשר שהוא חובת היום.