Banner for Garments of The Other Gender

Business and Misc.Halachos of Garments of The Other Gender

It is assur mid’oraysa [1]רמב"ם (ספה"מ ל"ת לט-מ), חינוך (מצ' תקמב-ג).

בלבישת בגדים ולקיחת כלי זיין (לאשה), לכו"ע אסור מדאורייתא. ולענין העברת שיער, לדעת רמב"ם (הל' ע"ז יב, ט) אסור מדברי סופרים, ע' ב"י (סי' קפב), דמדאורייתא אינו אסור אלא כשלובש דבר מבחוץ, שנראה כאשה בפרהסיא, אבל העברת שער השחי אסור רק מדרבנן כיון שאינו נראה מבחוץ, וכ"כ ט"ז (רפב, ו). ולדעת הסמ"ג העברת שיער אסור מדאורייתא, ע' ב"י (שם) וב"ח.
to wear clothing or jewelry of the opposite gender, and one may not perform actions which are usually associated with the opposite gender.

This prohibition only applies to garments which are clearly recognizable as belonging to the opposite gender. However, items which are labeled or marketed for one gender but looks similar to items worn by the opposite gender, may be worn [2]דרכ"ת (קפב, יג) בשם שו"ת אהלי יעקב (סי' ע). . For example, a woman may wear a man’s sweatpants (in the house, where it does not present a tznius issue [3]ומה שנשים בזמנינו לובשים מכנסים, ע' שבט הלוי (ו, קיח) שלבישת מכנסיים חיצונים להראות חילוק הרגלים הוא בעצם מעשה איש. אבל משמע מדבריו דהיינו דוקא בחוץ, אבל להראות רגליה בחדרי חדרים, הרי כל אשה עושה כך, וא"כ דוקא כשלובשת באופן שמראה לשאר אנשים שאין רגילים לראות חילוק רגליה, הוא מעשה במיוחד לאנשים.

וע' יבי"א (ו, יו"ד יד) שאסור לאשה ללבוש מכנסים, והביא שו"ת הרשב"א דמבואר שאין להביא ראי' מן הפרוצים לומר שעכשיו אין זה בגד מיוחד דוקא לאנשים, דהא מה שהם עושים כן הוא משום פריצות, וא"כ הוא מעשה פריצות ואסור.
), sweater, or white shirt, if it looks appropriate for a woman.

One is permitted to wear a garment of the opposite gender if his intention is to protect from sun or rain [4]ע' אג"מ בסמוך. ויש לפחות ד' שיטות:

רמ"א (או"ח ס"ס תרצו)- נהגו להקל לאיש בפורים ללבוש בגדי אשה מפני שאין עושים זה אלא בשביל שמחה, עכת"ד. ונראה מדבריו הואיל ואין כוונתו משום פריצות, מותר.

ע' ב"ח (קפב, ה) כ' דאסור ללבוש בגדי אשה משום שמחה (וכ"כ מ"ב תרצו, ל, בשמו). אבל אין איסור אלא אם כוונתו להתדמות לאשה, אבל אם אין כוונתו אלא להגן מפני הקור, מותר. וגם כ' דאין איסור אלא בדבר הנעשה לנוי וקישוט, אבל שאר דבר מותר. וכ"כ ט"ז (סק"ד).

אבל הש"ך (סק"ז) חולק וכתב שאסור ללבוש בגדי אשה עד שאינו ניכר שהוא איש אפי' כוונתו מפני הקור. אבל משמעות דבריו שבגד אחד מותר (ומ"ב שם הביא צד להקל כשלובש בגד אחד).

וע' חכמת אדם (צ, ג), ונשמת אדם (שם) כ' הגדר בזה דאסור ללבוש בגד אשה בשום אופן ואפי' אם אין כוונתו להתדמות לאשה, אבל לעשות מעשה של נשים, מותר לעשות כן להגן מפני החמה או מפני הקור, ואסור אם כוונתו ליפות או להידמות לאשה.

וע' אג"מ (יו"ד ב, סא. ואו"ח ד, עה אות ג) כ' להלכה כדעת הט"ז, אבל הוסיף (כפי הבנתי) דאסור לאשה לעשות מעשה איש, דהיינו ללבוש כלי זיין לילך למלחמה, ובזה אסור אפי' כוונתה להגן כיון שעצם מעשה ההגנה בזה הוא מעשה איש, אבל שאר בגדים שלובשים לנוי, היא מותרת ללבוש להגן.
. Therefore, it is permitted for a man to wear his wife’s sweater or scarf if he is cold and needs to warm himself, her raincoat or boots if it is raining, or her apron if he is cooking and needs protection from splatters. Although some poskim [5]חכמת אדם, ע' בהערה הנ"ל are stringent that one may not wear a woman’s garment even in this case, one may be lenient.

One should not dress as the opposite gender on Purim, even to wear just one garment [6]ע' ט"ז (קפב, ו) בשם ב"ח דאסור ללבוש כאשה. וע' רמ"א (או"ח תרצו, ח) הביא מחלקת בזה וכתב שהמנהג להקל, ומ"ב הביא דברי הט"ז. ולענין לבישת בגד אחד, כ' פמ"ג דכיון שי"א שאין בזה איסור דאורייתא, בפורים אין למחות ביד המקילין, ומ"ב משמע דלמעשה יש להרחיק מזה. [ואני בעניי לא מצאתי דעות שאסור רק מדרבנן, אלא דמסתבר כן.] .

A man may not shave or cut [7]שבט הלוי (ח"ו סי' קיח), כדעת רשב"א (שו"ת ח"א סי' קו) שאוסר במספריים אפי' שלא כעין תער, ודלא כשו"ע (קפב, א) אוסר דוקא במספריים כעין תער. וע' טור וב"י, ב' נוסחאות בגמ', אם שער בית השחי ובית הערוה חמור משאר הגוף או לא. hair in areas which are generally only shaved by women, such as the oso makom [8]קפב, א. ואם מעביר כל שערו מראשו ועד רגליו, יש אומרים דמותר (סע' ב). . In societies where the men also remove that hair, it is permitted [9]רמ"א (קפב, א). ואם דר במקום שמעבירים אותו אנשים ונשים, אין מכין אותו (טור סי' רפב בשם רמב"ם). וע' דרכי משה, דמלשון זה משמע דאיסורא מיהא איכא, אבל בר"ן כ' דמותר לכתחלה ורק החברים נמנעים מזה. ובמגדל עוז משמע שאין להעביר במספריים לא בראש ולא בגוף, ואפשר במספריים כעין תער קאמר, אבל במספריים לא ראיתי חושש לזה, עכת"ד רמ"א.

ואם הוא דר במקום שאין מעבירים אותו אפי' הנשים, אינו לוקה (ט"ז קפב, ה, בשם ב"ח).
. If the hair causes him pain or discomfort, he is permitted to shave it [10]קפב, ד .

A man may not dye his hair black [11]קפב, ו. וע' שו"ת מנחת יצחק (ו, פא) בענין בחור שיש לו שומא בתוך זקנו שמגדל בו שערות לבנות בין השערות הרגילים, מותר לו להעביר השומא או להשחירם השערות אם קשה להסירו, דכיון שהוא בוש מבני אדם בשביל זה, הוי כמו צער, והסרת צער כזו אין בו משום לא ילבש (כמ"ש תוס' שבת נ:). ואפי' לדעת הפוסקים המחמירים במקום בושה, בניד"ד לכו"ע שרי, כיון שהשומא הוי שינוי ממראה הרגיל, ונטילתו הוי רק הסרת מום, ובהסרת מום אין בו איסור דלא ילבש.

ומשמעות הפוסקים שאין להתיר אפי' בזמנינו שהרבה אנשים צובעים שערם, אפשר דאסור משום שהוא מעשה יפוי וקשוט המיוחד לנשים, ואע"פ שמצינו היתר בהעברת שער גופו במקום שאנשים עושים כן (בסע' ב), הרי התם הוא במקום מוצנע ולכן איסורו רק מדרבנן (כמבואר בב"י), אבל כאן הוא מקום מגולה ואיסורו דאורייתא, וא"כ אפשר בזה שכל מה שקבעו חז"ל שהוא מעשה איש במקום מגולה, הוא אסור אפי' במקום שאנשים עושים כן.
.

One may dress a child as the opposite gender until age five [12]ע' אג"מ (אה"ע ד, סב אות ד) כ' כל זמן שצריך לאמו לא שייך חינוך בזה.

ומשמע שם דטעמו, דאע"ג דאסור לספות לקטן איסור בידים, כאן האיסור הוא ללבוש בידיעה שהוא נראה כמו אשה, אבל כשהוא אינו מבין שכיון שהוא ילד אין ראוי לו ללבוש כילדה, מותר.
.


Footnotes

[1]רמב"ם (ספה"מ ל"ת לט-מ), חינוך (מצ' תקמב-ג).

בלבישת בגדים ולקיחת כלי זיין (לאשה), לכו"ע אסור מדאורייתא. ולענין העברת שיער, לדעת רמב"ם (הל' ע"ז יב, ט) אסור מדברי סופרים, ע' ב"י (סי' קפב), דמדאורייתא אינו אסור אלא כשלובש דבר מבחוץ, שנראה כאשה בפרהסיא, אבל העברת שער השחי אסור רק מדרבנן כיון שאינו נראה מבחוץ, וכ"כ ט"ז (רפב, ו). ולדעת הסמ"ג העברת שיער אסור מדאורייתא, ע' ב"י (שם) וב"ח.
[2]דרכ"ת (קפב, יג) בשם שו"ת אהלי יעקב (סי' ע).
[3]ומה שנשים בזמנינו לובשים מכנסים, ע' שבט הלוי (ו, קיח) שלבישת מכנסיים חיצונים להראות חילוק הרגלים הוא בעצם מעשה איש. אבל משמע מדבריו דהיינו דוקא בחוץ, אבל להראות רגליה בחדרי חדרים, הרי כל אשה עושה כך, וא"כ דוקא כשלובשת באופן שמראה לשאר אנשים שאין רגילים לראות חילוק רגליה, הוא מעשה במיוחד לאנשים.

וע' יבי"א (ו, יו"ד יד) שאסור לאשה ללבוש מכנסים, והביא שו"ת הרשב"א דמבואר שאין להביא ראי' מן הפרוצים לומר שעכשיו אין זה בגד מיוחד דוקא לאנשים, דהא מה שהם עושים כן הוא משום פריצות, וא"כ הוא מעשה פריצות ואסור.
[4]ע' אג"מ בסמוך. ויש לפחות ד' שיטות:

רמ"א (או"ח ס"ס תרצו)- נהגו להקל לאיש בפורים ללבוש בגדי אשה מפני שאין עושים זה אלא בשביל שמחה, עכת"ד. ונראה מדבריו הואיל ואין כוונתו משום פריצות, מותר.

ע' ב"ח (קפב, ה) כ' דאסור ללבוש בגדי אשה משום שמחה (וכ"כ מ"ב תרצו, ל, בשמו). אבל אין איסור אלא אם כוונתו להתדמות לאשה, אבל אם אין כוונתו אלא להגן מפני הקור, מותר. וגם כ' דאין איסור אלא בדבר הנעשה לנוי וקישוט, אבל שאר דבר מותר. וכ"כ ט"ז (סק"ד).

אבל הש"ך (סק"ז) חולק וכתב שאסור ללבוש בגדי אשה עד שאינו ניכר שהוא איש אפי' כוונתו מפני הקור. אבל משמעות דבריו שבגד אחד מותר (ומ"ב שם הביא צד להקל כשלובש בגד אחד).

וע' חכמת אדם (צ, ג), ונשמת אדם (שם) כ' הגדר בזה דאסור ללבוש בגד אשה בשום אופן ואפי' אם אין כוונתו להתדמות לאשה, אבל לעשות מעשה של נשים, מותר לעשות כן להגן מפני החמה או מפני הקור, ואסור אם כוונתו ליפות או להידמות לאשה.

וע' אג"מ (יו"ד ב, סא. ואו"ח ד, עה אות ג) כ' להלכה כדעת הט"ז, אבל הוסיף (כפי הבנתי) דאסור לאשה לעשות מעשה איש, דהיינו ללבוש כלי זיין לילך למלחמה, ובזה אסור אפי' כוונתה להגן כיון שעצם מעשה ההגנה בזה הוא מעשה איש, אבל שאר בגדים שלובשים לנוי, היא מותרת ללבוש להגן.
[5]חכמת אדם, ע' בהערה הנ"ל
[6]ע' ט"ז (קפב, ו) בשם ב"ח דאסור ללבוש כאשה. וע' רמ"א (או"ח תרצו, ח) הביא מחלקת בזה וכתב שהמנהג להקל, ומ"ב הביא דברי הט"ז. ולענין לבישת בגד אחד, כ' פמ"ג דכיון שי"א שאין בזה איסור דאורייתא, בפורים אין למחות ביד המקילין, ומ"ב משמע דלמעשה יש להרחיק מזה. [ואני בעניי לא מצאתי דעות שאסור רק מדרבנן, אלא דמסתבר כן.]
[7]שבט הלוי (ח"ו סי' קיח), כדעת רשב"א (שו"ת ח"א סי' קו) שאוסר במספריים אפי' שלא כעין תער, ודלא כשו"ע (קפב, א) אוסר דוקא במספריים כעין תער. וע' טור וב"י, ב' נוסחאות בגמ', אם שער בית השחי ובית הערוה חמור משאר הגוף או לא.
[8]קפב, א. ואם מעביר כל שערו מראשו ועד רגליו, יש אומרים דמותר (סע' ב).
[9]רמ"א (קפב, א). ואם דר במקום שמעבירים אותו אנשים ונשים, אין מכין אותו (טור סי' רפב בשם רמב"ם). וע' דרכי משה, דמלשון זה משמע דאיסורא מיהא איכא, אבל בר"ן כ' דמותר לכתחלה ורק החברים נמנעים מזה. ובמגדל עוז משמע שאין להעביר במספריים לא בראש ולא בגוף, ואפשר במספריים כעין תער קאמר, אבל במספריים לא ראיתי חושש לזה, עכת"ד רמ"א.

ואם הוא דר במקום שאין מעבירים אותו אפי' הנשים, אינו לוקה (ט"ז קפב, ה, בשם ב"ח).
[10]קפב, ד
[11]קפב, ו. וע' שו"ת מנחת יצחק (ו, פא) בענין בחור שיש לו שומא בתוך זקנו שמגדל בו שערות לבנות בין השערות הרגילים, מותר לו להעביר השומא או להשחירם השערות אם קשה להסירו, דכיון שהוא בוש מבני אדם בשביל זה, הוי כמו צער, והסרת צער כזו אין בו משום לא ילבש (כמ"ש תוס' שבת נ:). ואפי' לדעת הפוסקים המחמירים במקום בושה, בניד"ד לכו"ע שרי, כיון שהשומא הוי שינוי ממראה הרגיל, ונטילתו הוי רק הסרת מום, ובהסרת מום אין בו איסור דלא ילבש.

ומשמעות הפוסקים שאין להתיר אפי' בזמנינו שהרבה אנשים צובעים שערם, אפשר דאסור משום שהוא מעשה יפוי וקשוט המיוחד לנשים, ואע"פ שמצינו היתר בהעברת שער גופו במקום שאנשים עושים כן (בסע' ב), הרי התם הוא במקום מוצנע ולכן איסורו רק מדרבנן (כמבואר בב"י), אבל כאן הוא מקום מגולה ואיסורו דאורייתא, וא"כ אפשר בזה שכל מה שקבעו חז"ל שהוא מעשה איש במקום מגולה, הוא אסור אפי' במקום שאנשים עושים כן.
[12]ע' אג"מ (אה"ע ד, סב אות ד) כ' כל זמן שצריך לאמו לא שייך חינוך בזה.

ומשמע שם דטעמו, דאע"ג דאסור לספות לקטן איסור בידים, כאן האיסור הוא ללבוש בידיעה שהוא נראה כמו אשה, אבל כשהוא אינו מבין שכיון שהוא ילד אין ראוי לו ללבוש כילדה, מותר.
NextShatnez