Banner for Yom Kippur

Yom TovHalachos of Yom Kippur

It is assur mid’oraysa to perform melacha on Yom Kippur [1]רמב"ם (?). וע' רש"י (שבת קיד:) דשבות שהוא טירחא לצורך חול ודומה למלאכה, אסור בשבת ומותר ביוה"כ, ואינו אסור אלא שבות המביא לידי אכילה. .

There is a mitzva d’oraysa to fast on Yom Kippur [2]ואסור לאכול פחות מכשיעור, ואסור לאכול אכילה גסה, ואסור לאכול דברים שאינם ראויים לאכילה . One must stop eating and performing melacha several minutes before sunset on Erev Yom Kippur [3]תרח,א. ולכולי עלמא תוספת איסור אכילה הוי דאורייתא, ולדעת רי"ף, רא"ש, והטור מצות תוספת איסור מלאכה גם דאורייתא, ולדעת רמב"ם הוי דרבנן (ע' ב"י שם) .

One must stand, slightly bent over, while reciting vidui. One should not bend over to the point that he needs to support himself (on a table or the like) [4]תרז, ג, ומ"ב שם. ואם סמך, צ"ע אם יחזור ויתודה (מ"ב שם בשם פמ"ג). . One need not specify his sins during Viduy on Yom Kippur, but one may do so [5]מחלקת אם צריך לפרט החטא או יותר טוב לא לפרט, ורמ"א (תרז,ב) כ' מה שאומרים על חטא על סדר א' ב' לא מיקרי פירוט כיון שהוא מנוסח התפלה, וע' ט"ז חולק וכתב שאנו אומרים "על חטא" כמאן דאמר צריך לפרט, אבל למאן דאמר אסור לפרט, אין לאומרו . The central theme of Viduy, and the mitzvah d’oraysa of Viduy, is the words, “Aval Anachnu Chatanu” (however, we have sinned) [6]רמ"א תרז,ג, עפ"מ שכתבנו (בהלכות תפלה) פרטים בהלכות וידוי .

After Yom Kippur, Havdalah is recited on a candle which remained lit during the entire Yom Kippur. Some say one may also use a candle which was lit from a flame which was lit after Yom Kippur [7]תרכד,ד . When Yom Kippur fell on Shabbos, one may use a candle which was lit after Yom Kippur [8]מ"ב תרכד,ז, וכתב שהמנהג להחמיר אבל בנר שהדליקו מאותו נר בודאי יש להקל .

Eating and Drinking

One is forbidden to eat or drink anything on Yom Kippur from the time a woman lights candles or whenever one accepts Yom Kippur, until after tzeis hakochavim the following night [9]?

ולענין אכילה יש לפלפל, למה יתחייב על אכילתו, דהא בשעה שלועסו עדיין לא נתחייב, ואחר הלעיסה בשעת בליעה לא היה מאכל ראוי לאכילה. וע' רמב"ם (תרומות י, ה), ומשמע שם דחייב על התחלת האכילה אע"פ דבסופו לא היה ראוי לאכילה, וא"כ גם לענין יוה"כ אפשר שיש לצרף מה שהיה ראוי לאכילה בתחלת אכילה לשוייה מאכל הראויה לענין כל מעשה האכילה. וגם לענין מצה בפסח דצריך להיות שלו, ע' ביאה"ל (תמה?, ) הקשה דלא צריך להיות שלו, דהא בשעת בליעה הרי כבר קנאו בשינוי. ואפשר עפמ"ש י"ל כיון דבהתחלת אכילתו לא היה שלו, אינו יכול לקיים מצותו, דהא חסר מן המעשה אכילה כיון דבהתחלה חל על המצה שאינו מצה ששייך לקיים בו מצותו.
. After that time, one is permitted to drink water, but may not drink or eat anything else until after one recites or hears havdala [10] .

One who is ill and unable to fast should preferably eat only 1/2 oz. of solids [11]תריב,א כ' שיעור כותבת הגסה, ובכדי אכילת פרס יש ב' דעות (סע' ד') אם הוא ג' או ד' ביצים. ושיעורים אלו שמעתי בשם הגר"ד פיינשטיין, ויש מקום להקל לאכול אפי' 1 "אונס" כל חמש דקות. ולענין אכילה יש חילוקי דעות מה נחשב כדי אכילת פרס, י"א שלש דקות, י"א חמש וי"א תשע every 5 minutes and 1 oz. of liquid [12]תריב,ט כ' מלא לוגמיו, והוא כדי שיסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו, והכל כפי גודל האדם, והוא פחות מרביעית באדם בינוני. וי"א שמצטרף אם יש משתייה ראשונה עד שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית, וי"א בכדי אכילת פרס (סע' י'), ולכתחלה ישהה בין השתיות כדא"פ, ואם אינו יכול, ישהה כדש"ר (תריח,ח) שהוא כחצי דקה, כן ראיתי בשם הגרמ"פ. every 3 minutes. This amount is called pachos mik’shiur. If this is not sufficient, they may eat regularly.

One who is within 72 hours after childbirth at the start of the fast, need not fast [13]תריז, ד. [אמנם, אחי הר' אברהם אמר לי דדעת הר' אשר וייס בזה, דבזה"ז הרופאים אומרים שאין שום חולה שיצטרך לאכול או לשתות יותר מכשיעור, ואם יאכלו כשיעור מהתחלת יוה"כ לא יצטרכו ליותר מזה, ולכן אין שום היתר לשום חולה לאכול יותר מכשיעור.] . One who is pregnant, or more than 72 hours after childbirth, should consult a Rav regarding fasting.

One who is ill and has a fever of 103 degrees Fahrenheit, should eat pachos mik’shiur [14]קובץ הלכות (קליינמאן, ימים נוראים עמ' תלה), בשם הגר"ש קמנצקי . One who has a lower-grade fever should consult a doctor about eating.

One who faints, or feels dizzy and thinks he may faint, should eat immediately, and need not try to eat pachos mik’shiur [15]קובץ הלכות (קליינמאן, ימים נוראים עמ' תלו), בשם הגר"ש קמנצקי .

One may not take caffeine pills orally, with or without water, but they may be taken as a suppository. One who has a migraine which makes him unable to function may take Tylenol or Advil. One who has a migraine but needs water to swallow these, may mix a couple drops of water with a little soap, and use this mixture to help him swallow the pill [16]קובץ הלכות (קליינמאן, ימים נוראים עמ' תלז), בשם הגר"ש קמנצקי .

One who knows that if he goes to shul he is likely to become weak and need to eat, should not go to shul. If one’s wife thinks she may need to eat if he goes to shul and leaves her watching the children, he should also not go to shul.

Children are permitted and required to eat.

One who needs to eat on Yom Kippur need not recite Kiddush. If Yom Kippur falls on Shabbos, Kiddush should be recited.

One may touch food and serve it to children, even if they are able to get it for themselves. [17]רמ"א (תריב,ט) ומ"ב. והטעם, דלא גזרו שמא יאכלם כמו שגזרו בחמץ בפסח כיון שאינו אוכל שום מאכל. ודלא כמהרי"ל (הובא במ"א) שאסור ליגע באוכלין אלא כשנותנו לקטן שאינו יכול ליטלו בעצמו. ודלא כר"ן (שם) שאוסר להתעסק במאכלים שמא יאכלם.

Washing out one’s mouth is absolutely prohibited [18]רמ"א (תריב, ד) .

One may swallow his saliva [19]מ"ב (תקסז,יג) דלא כמשמעות הב"ח (לפי המ"א) שאסור לכתחלה לבלוע רוקו .

If Yom Kippur is not on Shabbos, at mincha ketana one may start preparing the food for after the fast, provided one does not do any melacha However, the minhag is to forbid this. [20]שו"ע ומ"ב (תריא,ב) והתירו רק הטירחא והאיסור הכנה, אבל לא משמע במ"ב שהתירו שום איסור. (ופי' קניבת ירק, עמג"א ג' פירו'ים: חתיכת עלים המעופשים, נתיקת העלים מן הקלחים, או הדחת הירק.) ולא התירו בשבת כדי שלא יבוא לעשות כן בשאר שבתות השנה.וכ' במג"א שאסור לטלטל ירק שאינו ראוי לאכילה, אבל בביה”ל (ד"ה לקנב) כ' שאיסור מוקצה לא חמיר משאר האיסורים שהתירו. וכ' בביה”ל (ד"ה לפצוע) דמשמע בירושלמי שבמנחה קטנה מותר לומר לנכרי לבשל בשביל מוצאי יו"כ, אבל כיון שהאידנא מחמירים בכל גווני, גם מחמירים בזה.

The Four Restrictions

There are four additional restrictions which are prohibited mid’oraysa [21]מג"א תריא,א, וע' טור כ' שהם מדרבנן וקרא אסמכתא הוא, וע' ב"י שתירץ ראיית הר"ן שהם דרבנן on Yom Kippur: anointing, washing, marital relations, and wearing leather shoes.

One may not wear leather shoes. However, if one must go outside (where it would hurt if he wouldn’t wear shoes) and has no other shoes, he may wear leather ones, provided he wears them on the opposite feet and removes them as soon as he is indoors [22]מ"ב תריד,יג . According to some opinions, non-leather shoes which are as comfortable as leather ones (e.g., Crocs [23]שמעתי שהגרי"ש אלישיב אמר כן ) may not be worn indoors, but outdoors where shoes are more necessary, they are permitted [24]מ"ב תריד,ה, דלדעת כמה אחרונים יש להחמיר לא ללבוש מנעל שאינו מרגיש בו שהוא הולך יחף, אבל העיקר כדעת השו"ע ורוב אחרונים המקילין בזה, ומי שאפשר לו יש להחמיר. . However, common custom is that non-leather shoes may be worn anywhere [25]?

ולענין נעליים שבמהרה נופלים מעל רגלו כגון slippers with no back, ע' מ"ב (שא,סא) דלדעת הט"ז כיון שאין הדרך לילך יחף, אין לחוש שמא יפול וישאנו בידו, וע"ש שיש מחמירים. [אבל לא מצינו מי שחולק על מה שכתב בשו"ע (שם סע' ז) דאסור לקטן לילך במנעל של גדול, ומשמע אפי' במקום שאין דרכם לילך יחפים, וצ"ע.] בשו"ע (תריד,ב) התיר לילך ברשות הרבים בסנדל של בגד או קש, אע"פ שבשאר שבתות השנה אסור כיון שאינו דרך מלבוש, כיון שביוה"כ זה הוי דרך מלבוש. וע' ביה"ל (שם ד"ה או). שו"ר בשו"ת אז נדברו (ה, לה) דבשבת יש לסמוך על הט"ז. וביוה"כ, שיש הרבה הולכים בלי נעליים ולא שייך הטעם דאין הדרך לילך יחף, צ"ל דבמקום מצוה סומכים על המקילים.

וע' רמב"ם (שביתת העשור ג, ז) משמע שירגיש הקרקע ברגלו, ועפ"ז שמעתי בשם הגרי"ד סולובייצ'יק שאין ללבוש נעליים שיש להם arches.
.

Children, aged three or older [26]ע' קובץ הלכות (קליינמאן, עמ' תנח) כ' כשהוא בר הבנה, המבואר במ"ב (שמג, ג). , should not be washed, smeared with any substance [27]תרטז, א, ע"פ מ"ב (סק"ג). , or be allowed to wear leather shoes [28]תרטז, א . If a child has no other shoes and he would be uncomfortable to not wear any shoes, he is allowed to wear leather shoes [29]הליכ"ש (ח"ב עמ' עז). . If a child wants to wash to clean himself, he may do so [30]כמו בגדול , and an adult may wash him if the child needs it [31]ע' מג"א (תרטז, א) שאין לרוחצו ולסוכו לכתחלה מפני שנהנה. אבל נראה פשוט שאם צריך לו, מותר כמו רחיצת פירות שכתבנו לעיל. .

Children under nine may eat and need not fast at all. From the age of nine, children should be trained to eat a little later than usual [32]תרטז, ב . From one year before adulthood (11 for a girl and 12 for a boy), a child who is sure he will be fine should try to fast the whole day, but one who is unsure may eat [33]מ"ב (תרטז, ט) .

One may not apply or rub on lotions or oils to avoid discomfort [34]תריד, א .

One whose skin cracks from dry weather to the point that it causes him pain, may use lotion to prevent his hands from becoming cracked [35]כמו מי שיש לו חטטים בראשו, שהשו"ע (תריד, א) מתיר לסוך. . However, care must be taken to only dab it on, and not to make a smooth layer (as this would violate Memare’ach). ( One need not be concerned that applying lotion violates the prohibition of using medicine; see {Shabbos: Laws of Medicine}.)

One may not use deodorant in any form [36]קובץ הלכות (קליינמאן, ימים נוראים עמ' ?), בשם הגר"ש קמנצקי .

One may not engage in marital relations.

During the night and day, one must refrain from all actions which are prohibited when one’s wife is a niddah [37] .

One may not wash his hands. However, if one’s hand got dirty, he may wash the dirt off [38]תריג,א . When performing netilas yadayim in the morning, one may not wash his fingers past the knuckles [39]תריג,ב .

A kohein must wash his hands up to the wrists before performing birchas kohanim [40]מ"ב (תריג, ז). וע' כה"ח (ס"ק טו) שירחץ רק עד קשרי אצבעותיו. .

If one used the bathroom and touched himself in a private place, he may wash his hand up to the knuckles. It is questionable if one is able to recite the bracha of asher yatzar if he used the bathroom and did not wash his hands; therefore, one should touched himself in his private areas while using the bathroom, so he can wash his hands. This only applies at night; however, during the day, since one spends most of the day davening, he need not touch himself in this manner, and may wash his hands in any case [41]תריג, ג, ומ"ב (סק"ד) .

A woman who wants to perform a hefsek tahara on Yom Kippur may do so by only washing out the area between her legs [42]מג"א תריג,יג .

One is permitted to smell pleasant items on Yom Kippur, and it is recommended to do so in order to make 100 Brachos [43]מ"ב (?), אבל בכף החיים כ' להחמיר . One may make another bracha before the next time he smells if he distracted himself, such as before and after davening, and need not leave the room.

On Yom Kippur, one is permitted to talk about the food he wants to eat after Yom Kippur [44]שש"כ (מהדו"ח פר' כט, סא) בשם הגרשז"א (even though it is forbidden to discuss activities which are prohibited due to melacha).

[45]בענין מה שהקב"ה נושא פנים לישראל, כדכתיב ישא ה' פניו אליך, אע"פ דכתיב אשר לא ישא פנים, ע' גמ' ר"ה (יז:) דר' יוסי הכהן אמר, כאן בעבירות שבין אדם לחבירו כאן בעבירות שבין אדם למקום, עד שבא ר' עקיבא ולימד כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין. וע' גמ' ברכות (כ:) שהוא נושא פנים לישראל כיון שאמר ואכלת ושבעת וברכת והם דקדקו עד כזית עד כביצה. וע' עוד תירוץ בתנא דבי אליהו (זוטא פרשה כג), כבר נשאו לי הם ואבותם פנים, שבטלו כל ע"ז שבעולם וקידשו את שמי בעולם. ד"א... כבר נשאו לי הם פנים בסיני, שקבלו את תורתי בלבב שלם ולא באו עלי בערמה (כמ"ה) [כאומות העולם] כי אם באמת, ע"ש.


Footnotes

[1]רמב"ם (?). וע' רש"י (שבת קיד:) דשבות שהוא טירחא לצורך חול ודומה למלאכה, אסור בשבת ומותר ביוה"כ, ואינו אסור אלא שבות המביא לידי אכילה.
[2]ואסור לאכול פחות מכשיעור, ואסור לאכול אכילה גסה, ואסור לאכול דברים שאינם ראויים לאכילה
[3]תרח,א. ולכולי עלמא תוספת איסור אכילה הוי דאורייתא, ולדעת רי"ף, רא"ש, והטור מצות תוספת איסור מלאכה גם דאורייתא, ולדעת רמב"ם הוי דרבנן (ע' ב"י שם)
[4]תרז, ג, ומ"ב שם. ואם סמך, צ"ע אם יחזור ויתודה (מ"ב שם בשם פמ"ג).
[5]מחלקת אם צריך לפרט החטא או יותר טוב לא לפרט, ורמ"א (תרז,ב) כ' מה שאומרים על חטא על סדר א' ב' לא מיקרי פירוט כיון שהוא מנוסח התפלה, וע' ט"ז חולק וכתב שאנו אומרים "על חטא" כמאן דאמר צריך לפרט, אבל למאן דאמר אסור לפרט, אין לאומרו
[6]רמ"א תרז,ג, עפ"מ שכתבנו (בהלכות תפלה) פרטים בהלכות וידוי
[7]תרכד,ד
[8]מ"ב תרכד,ז, וכתב שהמנהג להחמיר אבל בנר שהדליקו מאותו נר בודאי יש להקל
[9]?

ולענין אכילה יש לפלפל, למה יתחייב על אכילתו, דהא בשעה שלועסו עדיין לא נתחייב, ואחר הלעיסה בשעת בליעה לא היה מאכל ראוי לאכילה. וע' רמב"ם (תרומות י, ה), ומשמע שם דחייב על התחלת האכילה אע"פ דבסופו לא היה ראוי לאכילה, וא"כ גם לענין יוה"כ אפשר שיש לצרף מה שהיה ראוי לאכילה בתחלת אכילה לשוייה מאכל הראויה לענין כל מעשה האכילה. וגם לענין מצה בפסח דצריך להיות שלו, ע' ביאה"ל (תמה?, ) הקשה דלא צריך להיות שלו, דהא בשעת בליעה הרי כבר קנאו בשינוי. ואפשר עפמ"ש י"ל כיון דבהתחלת אכילתו לא היה שלו, אינו יכול לקיים מצותו, דהא חסר מן המעשה אכילה כיון דבהתחלה חל על המצה שאינו מצה ששייך לקיים בו מצותו.
[11]תריב,א כ' שיעור כותבת הגסה, ובכדי אכילת פרס יש ב' דעות (סע' ד') אם הוא ג' או ד' ביצים. ושיעורים אלו שמעתי בשם הגר"ד פיינשטיין, ויש מקום להקל לאכול אפי' 1 "אונס" כל חמש דקות. ולענין אכילה יש חילוקי דעות מה נחשב כדי אכילת פרס, י"א שלש דקות, י"א חמש וי"א תשע
[12]תריב,ט כ' מלא לוגמיו, והוא כדי שיסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו, והכל כפי גודל האדם, והוא פחות מרביעית באדם בינוני. וי"א שמצטרף אם יש משתייה ראשונה עד שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית, וי"א בכדי אכילת פרס (סע' י'), ולכתחלה ישהה בין השתיות כדא"פ, ואם אינו יכול, ישהה כדש"ר (תריח,ח) שהוא כחצי דקה, כן ראיתי בשם הגרמ"פ.
[13]תריז, ד. [אמנם, אחי הר' אברהם אמר לי דדעת הר' אשר וייס בזה, דבזה"ז הרופאים אומרים שאין שום חולה שיצטרך לאכול או לשתות יותר מכשיעור, ואם יאכלו כשיעור מהתחלת יוה"כ לא יצטרכו ליותר מזה, ולכן אין שום היתר לשום חולה לאכול יותר מכשיעור.]
[14]קובץ הלכות (קליינמאן, ימים נוראים עמ' תלה), בשם הגר"ש קמנצקי
[15]קובץ הלכות (קליינמאן, ימים נוראים עמ' תלו), בשם הגר"ש קמנצקי
[16]קובץ הלכות (קליינמאן, ימים נוראים עמ' תלז), בשם הגר"ש קמנצקי
[17]רמ"א (תריב,ט) ומ"ב. והטעם, דלא גזרו שמא יאכלם כמו שגזרו בחמץ בפסח כיון שאינו אוכל שום מאכל. ודלא כמהרי"ל (הובא במ"א) שאסור ליגע באוכלין אלא כשנותנו לקטן שאינו יכול ליטלו בעצמו. ודלא כר"ן (שם) שאוסר להתעסק במאכלים שמא יאכלם.
[18]רמ"א (תריב, ד)
[19]מ"ב (תקסז,יג) דלא כמשמעות הב"ח (לפי המ"א) שאסור לכתחלה לבלוע רוקו
[20]שו"ע ומ"ב (תריא,ב) והתירו רק הטירחא והאיסור הכנה, אבל לא משמע במ"ב שהתירו שום איסור. (ופי' קניבת ירק, עמג"א ג' פירו'ים: חתיכת עלים המעופשים, נתיקת העלים מן הקלחים, או הדחת הירק.) ולא התירו בשבת כדי שלא יבוא לעשות כן בשאר שבתות השנה.וכ' במג"א שאסור לטלטל ירק שאינו ראוי לאכילה, אבל בביה”ל (ד"ה לקנב) כ' שאיסור מוקצה לא חמיר משאר האיסורים שהתירו. וכ' בביה”ל (ד"ה לפצוע) דמשמע בירושלמי שבמנחה קטנה מותר לומר לנכרי לבשל בשביל מוצאי יו"כ, אבל כיון שהאידנא מחמירים בכל גווני, גם מחמירים בזה.
[21]מג"א תריא,א, וע' טור כ' שהם מדרבנן וקרא אסמכתא הוא, וע' ב"י שתירץ ראיית הר"ן שהם דרבנן
[22]מ"ב תריד,יג
[23]שמעתי שהגרי"ש אלישיב אמר כן
[24]מ"ב תריד,ה, דלדעת כמה אחרונים יש להחמיר לא ללבוש מנעל שאינו מרגיש בו שהוא הולך יחף, אבל העיקר כדעת השו"ע ורוב אחרונים המקילין בזה, ומי שאפשר לו יש להחמיר.
[25]?

ולענין נעליים שבמהרה נופלים מעל רגלו כגון slippers with no back, ע' מ"ב (שא,סא) דלדעת הט"ז כיון שאין הדרך לילך יחף, אין לחוש שמא יפול וישאנו בידו, וע"ש שיש מחמירים. [אבל לא מצינו מי שחולק על מה שכתב בשו"ע (שם סע' ז) דאסור לקטן לילך במנעל של גדול, ומשמע אפי' במקום שאין דרכם לילך יחפים, וצ"ע.] בשו"ע (תריד,ב) התיר לילך ברשות הרבים בסנדל של בגד או קש, אע"פ שבשאר שבתות השנה אסור כיון שאינו דרך מלבוש, כיון שביוה"כ זה הוי דרך מלבוש. וע' ביה"ל (שם ד"ה או). שו"ר בשו"ת אז נדברו (ה, לה) דבשבת יש לסמוך על הט"ז. וביוה"כ, שיש הרבה הולכים בלי נעליים ולא שייך הטעם דאין הדרך לילך יחף, צ"ל דבמקום מצוה סומכים על המקילים.

וע' רמב"ם (שביתת העשור ג, ז) משמע שירגיש הקרקע ברגלו, ועפ"ז שמעתי בשם הגרי"ד סולובייצ'יק שאין ללבוש נעליים שיש להם arches.
[26]ע' קובץ הלכות (קליינמאן, עמ' תנח) כ' כשהוא בר הבנה, המבואר במ"ב (שמג, ג).
[27]תרטז, א, ע"פ מ"ב (סק"ג).
[28]תרטז, א
[29]הליכ"ש (ח"ב עמ' עז).
[30]כמו בגדול
[31]ע' מג"א (תרטז, א) שאין לרוחצו ולסוכו לכתחלה מפני שנהנה. אבל נראה פשוט שאם צריך לו, מותר כמו רחיצת פירות שכתבנו לעיל.
[32]תרטז, ב
[33]מ"ב (תרטז, ט)
[34]תריד, א
[35]כמו מי שיש לו חטטים בראשו, שהשו"ע (תריד, א) מתיר לסוך.
[36]קובץ הלכות (קליינמאן, ימים נוראים עמ' ?), בשם הגר"ש קמנצקי
[38]תריג,א
[39]תריג,ב
[40]מ"ב (תריג, ז). וע' כה"ח (ס"ק טו) שירחץ רק עד קשרי אצבעותיו.
[41]תריג, ג, ומ"ב (סק"ד)
[42]מג"א תריג,יג
[43]מ"ב (?), אבל בכף החיים כ' להחמיר
[44]שש"כ (מהדו"ח פר' כט, סא) בשם הגרשז"א
[45]בענין מה שהקב"ה נושא פנים לישראל, כדכתיב ישא ה' פניו אליך, אע"פ דכתיב אשר לא ישא פנים, ע' גמ' ר"ה (יז:) דר' יוסי הכהן אמר, כאן בעבירות שבין אדם לחבירו כאן בעבירות שבין אדם למקום, עד שבא ר' עקיבא ולימד כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין. וע' גמ' ברכות (כ:) שהוא נושא פנים לישראל כיון שאמר ואכלת ושבעת וברכת והם דקדקו עד כזית עד כביצה. וע' עוד תירוץ בתנא דבי אליהו (זוטא פרשה כג), כבר נשאו לי הם ואבותם פנים, שבטלו כל ע"ז שבעולם וקידשו את שמי בעולם. ד"א... כבר נשאו לי הם פנים בסיני, שקבלו את תורתי בלבב שלם ולא באו עלי בערמה (כמ"ה) [כאומות העולם] כי אם באמת, ע"ש.
NextBuilding a Succah