Banner for Building a Succah

Yom TovHalachos of Building a Succah

A. Walls and Size

A succah must have at least 3 walls.

The walls may be made of any material [1]תרל,א, ודלא כב"ח כ' דבעל נפש יחוש לא לעשותו מדבר שפסול מדאורייתא, ובביה”ל (ר"ס תרל) כ' ע"פ דברי הגר"א יש לחוש לדעה זו מטעם אחר, דלכתחלה אין להעמיד הסכך בדבר הפסול גזירה שמא יבוא לסכך בהן . One may make a succah with two walls and a tefach- long wall extending from one of them, with a pole across the top of the succah which rests on a vertical pole on the (empty) corner [2]תרל, ב . One should be careful that if the entrance to his succah is in the corner, and the wall does not extend a tefach before the entrance, those two walls are not considered touching, and one must make the three minimum walls from the other directions [3]רמ"א (תרל, ה) . One may make many entrances within the walls of his succah and need not be concerned even if the empty space constitutes most of the wall (provided no entrance is more than 17 feet wide) [4]אם יש בו צורת הפתח, כשירה אפי' יש בו פרצה יותר מעשר אמות ופרוץ מרובה על העומד, ולדעת הרמב"ם אם יש בו פרצה יותר מי', פסולה אם פרוץ מרובה עה"ע. ואם אין בו צוה"פ, כשירה אפי' בפרוץ מרובה, ובלבד שאין בו פרצה יותר מי' (שו"ע תרל, ה). . A succah may be valid if its walls are made of poles with less than ten inches between them (utilizing lavud); see footnote [5]מ"ב (תרל, כב) ומג"א (ריש הסימן) מקילים בזה, ובלבד שיש לו ד' דפנות, וחזו"א פוסל. .

The walls [6]ויכול לעשות דפנות ע"י לבוד (מג"א ר"ס תרל) must reach 36 inches above the ground, and start within 10 inches of the ground [7]תרל,ט. כיון שהגדיים בוקעים תחתיה אינה מחיצה (מג"א) , but need not reach the schach, because the walls halachically extend straight upwards. For example, one may build three solid 36 inch high walls, leave a large vertical space, and use poles to suspend schach high above the walls.

Despite all of the aforementioned leniencies, it is customary to make at least three solid (or mostly solid) walls, spanning the entire length of the sukkah [8]רמ"א תרל,ה ומ"ב שם. (וע' במקור הרמ"א ?, ובהגהות אשר"י ?, דמשמע שכוונתו כמו שכתבתי)

וע' סע' ו' שאם נעץ ד' קונדיסין בראש הגג וסיכך על גבן, פסולה, ויש מכשירין משום דאמרינן גוד אסיק אע"פ שאין הדפנות נראין אלא מבחוץ.
, and for the walls to reach the schach [9]ערה"ש (תרל, כא) .

The walls may be made of cloth or canvas, but they must be tightly secured so they will not move [more than 9 inches] [10]? ולא מצאתי גדר לנדנוד זה, אבל פשוט שאם מתנדנד עד שאינו תוך ג' לסכך, לא הוי מחיצה. וע' מ"ב שסב, סו. .

If one is sitting in his succah but his table is entirely outside the Succah (or in an invalid part of his succah), he is not considered “in the succah” [11]תרלד,ד . However, if the table is mostly in the succah and only partially outside the succah, it is permitted [12]מ"ב תרלד,ו, וע' שעה"צ (ו) מחלקת אם צריך רוב השלחן בסוכה או רק טפח בסוכה. . If one is in a small succah and the only table available in mostly outside the succah, one should not use the table and should rather hold his food on his lap [13]וע' שעה"צ (שם) דלא הכריע אם סגי שיש טפח מן השלחן בסוכה, ונראה דבשעת הדחק יש להקל אם טפח מן השלחן בסוכה. .

A succah must be contain at least a square of 24 x 24 inches in area [14]תרלד,א , and if it is not 24 inches wide, even if it is very long, it is posul [15]מ"ב תרלד,א בשם האחרונים, דלא כב"ח . If there is small alcove off the succah which is smaller than this, that area is Pasul [16]מ"ב תרלד,א בשם מג"א , but one may eat at a table which is in that corner as long as one does not actually sit in that area [17]ביה”ל ר"ס תרלד .

The schach must reach not farther than 10 inches away (horizontally) from the walls, or of the vertical space directly above the walls.

B. Schach

A succah must have a covering of proper “schach”. Schach must consist of plants which are no longer attached to the ground [18]ואם עשה סוכתו תחת האילן, וסכך רובו: לדעת ר"ת, אפי' צל האילן על רובו, אם האילן קדמה, כשר. לדעת תוס' (שהוא דעה א' בשו"ע), אם צל האילן הוי מיעוט, כשר אע"פ שהצל מכוון נגד סכך הכשר. לדעת רז"ה, אם צל האילן הוי מיעוט, כשר אם האילן קדמה. לדעת ראבי"ה (דעה ב' בשו"ע), אם מקום הסכך הכשר שאינו תחת האילן הוי מיעוט הסוכה, פסול, ואם הוא רוב הסוכה, כשר. , inedible, and were never made into a utensil. One may have a minority of schach which does not meet these criteria (schach pasul) [19]ט"ז כ' כיון שאינו "איסור" אלא פסול לישב תחתיו, ומג"א כ' כיון שעשאו לפני יו"ט ועדיין לא היה אסור או כיון שאינו נהנה דמצוות לאו ליהנות ניתנו , as long as proper schach is in the majority and they are {combined}. Wooden boards, two-by-fours and metal beams are examples of schach posul.

If there is non-kosher schach in the middle of a succah which is at least 10 x 10 inches, one should preferably not eat under it [20]מ"ב תרלב,ג, וע' שו"ע כ' כשרה. וע"ש לענין אם הסכך יותר מד' טפחים על ד' טפחים, והולך בכל אורך הסוכה, יכול להיות פסולה.

ולענין איך אפשר שהסכך הפסול יהיה בטל אם הוא ניכר ובדרך כלל דבר שהוא ניכר אינו בטל, ע' ט"ז (תרלב,ג), דלדעת הלבוש מדאורייתא אפי' דבר הניכר הוי בטל ובסוכה אוקמוה אדין דאורייתא, והט"ז הקשה עליו וכ' שאינו מטעם ביטול אלא שהמיעוט כמאן דליתא. [ואפשר לפרש כוונתו, שהתורה לא ציותה שאסור לישב תחת סכך פסול, אלא שחייב לישב בסוכה כשירה, וא"כ כל מה שיש לו שם "סוכה כשירה" הוא מותר לכתחלה לישב תחתיו אע"פ שמעורב בו איזה דבר שהוא פסול בפני עצמו. ואפשר בזה י"ל גם למה מותר ליתן שם סכך פסול ולא אמרינן אין מבטלים]. וע' חת"ס (גליון שם) תירץ אע"פ שהסכך ניכר במקומו, הצל של הסכך אינו ניכר ולכן הצל יכול ליבטל.

וע' תוס' (סוכה טו:) הקשה, דלא נראה לו כדעת רש"י, דלדעת רש"י יכול לבטל סכך פסול בסכך כשר אע"פ שהסכך הפסול ניכר בפני עצמו. וע"ע יד אברהם (צט, ה) דבמצוה לא אמרינן אין מבטלים, דכל הטעם הוא כדי שלא יבוא לאוכלו, וכאן אין לחוש לזה כיון שהוא עצמו מחזר עליו לקיים המצוה. ועוד, הטעם דאין מבטלים הוא כדי שלא יהנה מן האיסור, וכאן, מצות לאו ליהנות ניתנו.
. If there is non-kosher schach along a wall, one may not eat under that area [21]תרלב,א . If the posul schach along the wall is wider than 4 amos, the succah may be pasul [22]תרלב,א . If there is any area with empty space and no schach, one may not sit under that area [23]תרלב,ב . If the empty space is larger than 10 x 10 inches, the succah may be pasul. In all the above cases, if the area of kosher schach has the required (three) walls adjacent to it, the succah is kosher [24]רמ"א (תרלב, ב) .

If there is posul schach along the wall of the succah, less than four amos wide, one must ensure that the wall on that sides actually reaches, vertically, to the schach. One may be lenient if it reaches at least within 10 inches of the posul schach [25]מ"ב (תרלב, ד) הביא מחלקת בזה, וסיים ואפשר היכי דמן הדפנות עד הסכך הוא פחות מג"ט לכו"ע יש להקל דאמרינן לבוד ודופן עקומה, עכ"ל. וע"ע מ"ב תרלג, כ. .

The schach must cover most of the area of the succah [26] . One preferably should not make the schach so thick that one cannot see the stars through it at night; however, if one did so, it is a valid succah [27]מ"ב תרלא,ה. וע"ש שבשו"ע כ' שדרך הסכך להיות קל כדי לראות הכוכבים הגדולים, ובדר"מ כ' מותר לסכך עב הרבה אע"פ שאינו רואה הכוכבים כיון שביום יכול לראותם, והמ"ב כ' והמקיל כוותיה לא הפסיד. ופמ"ג כ' אפשר לענין ראיית הכוכבים די בכל הסוכה אם הוא רואה רק במקום אחד . If the schach is so thick that rain cannot penetrate it, the succah should not be sat in, unless there is no other option [28]מ"ב תרלא,ו, דלכתחלה יש לפסול משום גזירת בית .

It is advisable to make a retractable awning ( shlock) over the succah, so one’s succah will be usable immediately after it rains [29]ואם רוצה לאכול בשעה שהגשם נוטפים מהסכך, חייב לילך לסוכת חבירו אם אין טורח גדול בדבר (מ"ב תרמ, כג).

אבל כשיורדים הגשמים, משמע מדברי מג"א לעיל (תרכט, כה) שאין שום מעלה לישב בסוכה תחת השלא"ק, ורק כשגשמים נוטפים מהסכך, יש לפרוס סדין תחת הסכך ולישב שם בלי ברכה, כיון דלדעת התוס' (סוכה י. ד"ה פירס) יוצא בזה, דכיון שהסדין אינו אלא להגן על מה שתחתיה הוי בטל אצל הסכך. וגם במ"ב (סקנ"ח) וערה"ש (סקל"ה) משמע דוקא כשמים נוטפים יש לישב שם, אבל אף אחד לא כתב כן לענין כשיורדים הגשמים.

וע' מחצית השקל (תרמ, ט), כ' שיש מעלה לישב בסוכה תחת השלא"ק כשיורדים הגשמים, אע"פ דלדעת אגודה (ע' מג"א תרכז, ב) ותוס' (סוכה ב. ד"ה כי) לא יצא כיון שסככה בדבר של קבע ולא מיתכשרא סוכה אא"כ הסכך הוי עראי, וגם לדעת ר"ת (הו"ד טור סי' תרלא) לא יצא כיון שאין הגשמים יורדים לתוך הסוכה, אמנם כיון שבכל מחלקת יש צד א' שמתיר, עדיף לאכול בסוכה. [ויש להוסיף בזה, דגם לדעה ראשונה בשו"ע (תרכט, יט) לא יצא, דכיון שפרס הסדין להציל על הגשם, פסולה. אמנם, יש לפקפק על מה שכתב מחה"ש דלדעת התוס' פסולה משום שהסכך הוי קבע, דהא עיקר הסכך לא הוי קבע, ורק השלא"ק שהוא בטל אצל הסכך הוי קבע, ואפשר שלדעת תוס' הוי כשר.]

אבל למעשה, הוכיח בחכמת שלמה (תרלט, ה) דכיון דלא נזכר עצה זו בפוסקים, אין שום מעלה לישב בסוכה תחת השלא"ק בשעת הגשם. וכן נראה מדברי שע"ת (?) שאין לעשות כובע כדי לישב בסוכה בשעת הגשם. וכן משמעות הפוסקים שהבאתי לעיל.
. However, when one puts the schach on the succah , the schach should not be covered by the shlock or a skylight [30]מ"ב תרכו,יח. ב"י כ' מצאתי כתוב שאסור לעשות סוכה תחת הגג, ור' אלחנן מתיר. וכ' דרכי משה בשם הכלבו דמותר כיון שאינו פסול בהסכך עצמו.

וכ' הב"ח שהסברא לאסור הוא במקום שאינו סוכה בכלל כשהוא תחת הגג, אבל אם ניכר שהוא סוכה אלא שהוא פסול, כשר. וסיים שיש להחמיר כדברי גדול אחד, ודלא כמהרי"ל שהתיר. וע' מג"א (ע' שעה"צ או' כו) הסביר החילוק, שאם סיכך תחת הגג שהוא דבר קבוע, פסול, אבל השלא"ק שנעשה לפתוח ולסגור, מותר לסכך תחתיו.

ובדיעבד אם סיכך כשהיה תחת השלא"ק, צריך לנענע כל עץ לבדו ויניחנה לשום סכך (מ"ב ס"ק יח).
. One may not put up the schach before putting up the walls [31]רמ"א (תרלה, א). וע' ערה"ש (תרלג, יא) מכשיר , or at least one wall which spans the entire length of the succah [32]מ"ב (תרלה, יא), וצריך לעשות רק טפח סמוך לסכך (שם). . However, if one put up the walls, followed by the schach, and then the walls fell down or were removed, he need only put the walls back up [33]כה"ח (תרלה, יח), כיון שנעשה בהיתר, וכן מסיק שבה"ל (ז, נו) בצירוף השיטות דבדיעבד אם עשה הסכך קודם הדפנות, כשר. ושם כ' דדומה לציצית שנעשו בהכשר, דלא הקפידה תורה אלא על העשייה בתחלה שיהיה בהכשר.

[?ועוד יש לדמות לסוכה שנעשה בהיתר ואח"כ פירס עליה שלא"ק ושוב הסיר השלא"ק, שאין בזה פסול משום תעשה ולמה"ע. ובאמת צ"ע למה בכלל אסור אם עשה הסכך קודם הדפנות, כמו שהקשה ערה"ש (?) דליהוי כשר כמו אם עשה הסכך בגובה ט' טפחים ואח"כ חטט עוד טפח להכשירו, דכשר, וא"כ מאי שנא מאם סיכך קודם עשיית דפנות.]
.

The schach should not rest on metal poles, because if one uses items which are invalid for schach to support the schach, he may think they are valid for schach itself [34]תרכט, ז (ע"ש שנסתפק בזה), ורמ"א, ע"פ מ"ב (כב) דאין להעמיד הסכך בדבר שהוא מקבל טומאה. אכן בדיעבד, או אם אין לו דבר אחר, מותר להעמיד בו (מ"ב שם). ועערה"ש (יט) שאם אינו ניכר בתוך הסוכה, כגון שמעמידו מן הצד, מותר להעמיד הסכך בדבר המק"ט, ורק אסרו אם הולך הכל אורך הסוכה למעלה מן הסכך או למטה. וע' רז"ה (?) כ' דמותר לכתחלה להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה משום דהלכה כתנא קמא, וע' ב"ח כ' דפסול (?) אפי' בדיעבד. . One may rest the schach on wooden boards, which are supported by the walls of the house or a metal frame [35]מ"ב (תרכט, כו) ומג"א כתבו דבמעמיד דמעמיד מותר לכו"ע. וע' חזון איש (קמג, ב) מחמיר במעמיד דמעמיד.

וע' מ"ב (תרכט, כב) כ' דמותר לסומכו על כותל אבנים משום דאינו מצוי שיסכך בו. [אבל צ"ע אם יש לסומכו על כותל של concrete או brick, כיון שיש אנשים שמסככים בו.]
. One may use screws to hold up two-by-fours which hold up the schach (as the two-by-fours are not subject to this prohibition [36]דאע"פ דאין להעמיד בדבר המקבל טומאה ואפי' רק טומאה דרבנן, כמבואר במ"ב (תרכט, כה), אבל בנסרים אלו שאסור לסכך בהם רק מחמת גזירת תקרה אבל לא מיקרו סכך פסול כלל, מותר להעמיד בהם, דלא גזרו אלא שלא יסכך בהם (ביאה"ל תרל, א ס"ה כל) , and the screws are not holding up the schach directly). One may not place a metal object on the schach to hold it in place [37]רמ"א (תרכט, ז), אא"כ יכול לישאר שם ברוח מצויה. , but one may place a wooden two-by-four on it.

One may use rope [38]מ"ב (תרכט, כו) or zip-ties to hold down his schach, because the schach is generally able to stay in place without them, under normal weather conditions [39]כן שמעתי מהגר"י רייזמאן, דאין לחוש משום שמעמידו ע"י פלאסטיק כיון דלרוב פוסקים הפלאסטיק אינו מקבל טומאה, ואפי' אם מקבל טומאה, כיון שהסוכה עומד ברוח מצויה בלי העמדת הפלאסטיק, מותר להעמיד בו.

ואע"פ שכתב המ"ב (שעה"צ תרלג, ו) שאין לחבר הסכך במסמרות, נראה פשוט שאין לחוש בחיבור של פלאסטיק שאין משתמשים בו בבנין קבועים כמו בתים, והוי דומה לקשירת הסכך בחבלים, דמותר, כמ"ש המ"ב בסי' תרכט (ס"ק כו).
.

It is imperative to purchase sukkah mats which have a hechsher, to ensure than the item is not a mat which is made for sleeping on (which would be mekabel tumah) and that it is not tied together with string (which would invalidate the entire mat due to maamid [40]אג"מ (א, קעז). וראיתי ב-star-k.org, שהם מתירים להשתמש באלו שקשורים בmonofilament-, בתנאי שישמנו באופן שלא יהא תחתיו מעמיד של טומאה, ע"ש. ).

One may put his schach on two-by-fours, as long as the distance between them is more than the horizontal width of the two-by-fours [41] .

One may not sit or sleep under a table in his succah if it is 36 inches tall [42]תרכז, א. (ולישן תחת הכילה, ע"ש סע' ב'.) דהיינו, דלא נפסל אא"כ הוא גבוה י' טפחים ויש לה גג. וע' ב"י בשם רי"ץ גיאת שאם יש לה גג, פסול אפי' פחות מי' טפחים, ואם אין לה גג, כשר אפי' למעלה מי' (וכ"כ ערה"ש סק"א בשם ירושלמי). .

If there is less than 4 amos of schach posul on his succah along a wall, the area under it is posul but the rest of the succah is valid [43]תרלב,א .

One should ensure that anything which is hung to enhance his succah, such as lighting or decorations, should not hang lower than four tefachim [44]רמ"א (תרכז, ד). ולהרי"ץ גיאות, אם פרסה לנוי לא פסלה עד י' טפחים, ע"פ מ"ש שמואל (סוכה י.) דסוכה תחת סוכה לא פסלה עד שהתחתון י"ט. [ונראה לפרש דבריו, דמיקרי המשך הסיכוך כל זמן שאין למעלה ממנו כדי לעשות סוכה בפני עצמו, וכל זמן שהוא המשך הסכך לא פסלה.]

וע' טור ס' תרכח בענין סוכה תחת סוכה, דלדעת השו"ע לא פסלה עד שהסכך יכול לקבל כרים וכסתות של העליונה וגם יש ביניהם י"ט. אמנם לספר העיטור, פסלה אפי' יש ביניהם רק ד' טפחים. ונראה דדעת העיטור הוא ממש כהרי"ץ גיאות, שאם יש שיעור "סוכה" בין הסככות הוי סדין שאינו קשור לסכך, ואם יש שם סיכוך הוי סוכה תחת סוכה, אלא דלדעת העיטור שניהם כשיעור ד"ט, ולהרי"ץ גיאות שניהם בשיעור י"ט.
.
If lights or decorations are hung within this distance, one may even sit under them [45]מ"ב (תרכז, י) . For example, one may sit under a light fixture, regardless of its length or width, if it does not hang more than 13 inches under the schach. If they hang lower than this amount, a Rav should be consulted [46]אם הם רחבים ד' טפחים, פסולה, אבל יש ליזהר לכתחלה שלא יעשה אפי' פחות מד"ט משום שמא יעשה יותר מד"ט . If items which do not enhance his succah are hanging under the schach, even within four tefachim, that area may be schach posul; see earlier.

C. How To Build, Making It Comfortable

One should begin to build the succah on motzei Yom Kippur [47]רמ"א (ס"ס תרכד, וסי' תרכה), לילך ממצוה אל מצוה, ומשום מצוה הבא לידך אל תחמיצנה.

וע' אג"מ (או"ח ה, מ) דבנין סוכה אינה מצוה בפני עצמו, אלא הוא הכשר מצוה שמחוייב לעשות קודם זמן המצוה, כמו שמחוייב לראות שיהיה לו שופר קודם ראש השנה וכדומה.
.
One who finds it difficult to begin then should either ask someone else to begin building it for him [48]ע' פמ"ג (אש"א תרכה, א) , start discussing how to build it [49]{כף החיים תרכד, לה} or at least learn Hilchos Succah [50]ערה"ש (תרכד, ז), ושם גם כתב מסכת סוכה. . One who did not start at night should start the following day [51]מ"ב (תרכה, ב), ליישב דברי הרמ"א למה הזכירו פעמיים. or as soon as possible. One should try to personally build at least part of the succah [52]ע' העמק שאלה (שאי' קסט, א) דעשיית סוכה הוי מצוה כיון שהתורה הזכירה הכנת המצוה ("חג הסכות תעשה לך"), דבכל הכנה המוזכר בתורה, הוי מצוה, ויש להחמיר לעשותו בעצמו. .

Anyone may build the walls of the succah. Women and children are permitted to put the schach on [53]תרלה, א. וע' אג"מ (או"ח ה, מ) דאפי' לדעת ר"ת, דמחמיר בציצית, מודה דבסוכה אשה כשירה, דעשיית סוכה הוי כעשיית שופר. (ולא הבנתי בדיוק ההגדרה בזה, אבל ע' העמק שאלה (שאי' קסט, א) דעשיית סוכה הוי מצוה, ולכן יש לעשותו בעצמו). . A non-Jew is permitted to put the schach on the succah [54]תרלה, א. ואע"פ שכתב במ"ב (תרלו, ד) דמצוה לחדש בו דבר לשם החג, ע' קובץ הלכות (סוכות פ"א הערה לד) בשם הגר"ש קמנצקי דהיינו רק אם העכו"ם עשאה לעצמו, ולא אם עשאה לצורך ישראל לחג הסוכות, ע"ש. , but it is preferable a Jew should roll it up and unroll it again [55]קובץ הלכות (סוכות פ"א הע' לו) בשם הגר"ש קמנצקי והגר"מ פיינשטיין. והטעם, כיון דאית ביה קדושה ושם שמים נקרא עליה. .

If one’s succah falls down on Shabbos or Yom Tov, one may not ask a non-Jew to rebuild it [56]חכמת שלמה (?), דלא הוי מלאכה לצורך אוכל נפש, כיון שאין הסוכה מעכבתו מלאכול, ואם אין לו סוכה יכול לאכול בלי סוכה. , and must eat in another’s succah .

One may not make a succah on public property which inconveniences the public, or private property without permission from the owner, and one may not recite a bracha on a succah built in such a location [57]רמ"א (תרלז, ג), וע' מ"ב (סק"י) דלדעת מג"א לא יברך עליה, ולדעת א"ר מברך, וע"כ אם אין לו אחרת יכול לברך. . For example, one may not make a succah which blocks a public street or an entrance to an apartment building. It is permitted to make a succah on public property if it does not inconvenience anyone or it is known that the government does not object [58]ע' ביה"ל (שם ד"ה וכן) משמע דממה שאין הרבים העכו"ם מוחים, וגם אין הממשלה מוחה, הוי מחילה ושרי. וע' מנחת אשר (ב, ס' קכג) כ' כעין גדר זה. , and he is permitted to make one on his property, even if doing so violates local laws [59]קובץ הלכות (סוכות, יא, ה) בשם הגר"ש קמנצקי, בענין fire escapes. . For example, one may make a succah on a fire escape, or (for a short time) in a public park, even if it technically violates the law.

One should ask permission before using someone else’s succah [60]ע' שו"ע (תרלז, ג) ורמ"א, דסוכה גזילה כשירה, מיהו לכתחלה לא ישב בה. . If the owner is not present, one may ask one of the household members permission to use the succah [61]מ"ב (תרלז, ט) כ"כ לענין אשתו, וערה"ש (סק"ה) כ' אפשר בשעת הדחק אפי' בשאר בני הבית. . If no one is present to give permission, and one knows the owner will not come while he is there, he may use it without permission. However, if the owner may come while he is there, one may not use it, as the owner may not want him there [62]מ"ב (תרלז, ט) .

One should ensure that his succah has adequate lighting (or heat) so he will be comfortable there. If one sits in a succah that is very cold (when not wearing sufficient layers to feel warm), hot, or dark, it is questionable if he fulfills a mitzva and he should not recite the bracha of leishev basuccah [63]תרמ, ד, ומ"ב שם. וע' חיי אדם (קמז, יא) שלא יברך עליו. . If the lights went out in one’s succah or for some reason he is uncomfortable, he is required to eat in a neighbor’s succah, unless eating there would be very uncomfortable or burdensome [64]רמ"א תרמ, ד. . However, if one chooses to eat in a neighbor’s succah , he may recite a bracha, even if he feels uncomfortable to impose on the neighbor [65]מ"ב (תרמ, כב) הביא מחלקת בזה, דלדעת הא"ר לא יברך ולדעת חיי אדם יכול לברך, ע' חיי אדם (שם) טעמו. ומ"ש בפנים, משום דנ"ל שהמנהג לברך. .

If one brings a portable succah for use on a trip, he should try to set it up somewhere that he would be comfortable sleeping. If this is not feasible, and one puts it in a place where he would be uncomfortable sleeping because the succah is open on one side and animals may come, or it would be too noisy at night, he may eat there but should not recite a bracha of leishev basuccah [66]ע' רמ"א (תרמ, ד) ומ"ב (סק"כ). לדעת רמ"א, אם הוא מצטער לישן שם, לא יצא כלל באותו סוכה אפי' חובת אכילה. ואם מצטער לישן שם מחמת שהוא צר ואי אפשר לפשוט ידיו ורגליו, אעפ"כ חייב לישן שם. ומ"ב כ' יש אחרונים חולקים, וע' שע"ת בשם החכם צבי דבודאי יצא חובת אכילה אפי' אין הסוכה לראוי לשינה, וגם חולק על מ"ש רמ"א שחייב לישן שם אם מצטער בפישוט ידו"ר, דפטור כיון שאין לך מצטער יותר מזה. וכיון שהמ"ב לא הכריע, כתבנו לאכול שם בלי ברכה. .

One who is ill and would be more comfortable in the house, even if he only has a headache, is exempt from sitting in the succah [67]תרמ, ג, עפמ"ש במ"ב (סק"ח) דישיבת הסוכה קשה לו. ומשמע שאם חולה, אבל אינו מצטער יותר בסוכה מבבית, חייב לישב בסוכה. .

After Succos, one should not discard his schach in a place where people will walk on them. One should not walk on schach when it is lying on the ground [68]מ"ב (תרלח,כד) . One should wrap the schach in plastic before discarding it in the garbage. Succah decorations may be put in the garbage [69]קובץ הלכות (?) (if they do not contain pesukim).


Footnotes

[1]תרל,א, ודלא כב"ח כ' דבעל נפש יחוש לא לעשותו מדבר שפסול מדאורייתא, ובביה”ל (ר"ס תרל) כ' ע"פ דברי הגר"א יש לחוש לדעה זו מטעם אחר, דלכתחלה אין להעמיד הסכך בדבר הפסול גזירה שמא יבוא לסכך בהן
[2]תרל, ב
[3]רמ"א (תרל, ה)
[4]אם יש בו צורת הפתח, כשירה אפי' יש בו פרצה יותר מעשר אמות ופרוץ מרובה על העומד, ולדעת הרמב"ם אם יש בו פרצה יותר מי', פסולה אם פרוץ מרובה עה"ע. ואם אין בו צוה"פ, כשירה אפי' בפרוץ מרובה, ובלבד שאין בו פרצה יותר מי' (שו"ע תרל, ה).
[5]מ"ב (תרל, כב) ומג"א (ריש הסימן) מקילים בזה, ובלבד שיש לו ד' דפנות, וחזו"א פוסל.
[6]ויכול לעשות דפנות ע"י לבוד (מג"א ר"ס תרל)
[7]תרל,ט. כיון שהגדיים בוקעים תחתיה אינה מחיצה (מג"א)
[8]רמ"א תרל,ה ומ"ב שם. (וע' במקור הרמ"א ?, ובהגהות אשר"י ?, דמשמע שכוונתו כמו שכתבתי)

וע' סע' ו' שאם נעץ ד' קונדיסין בראש הגג וסיכך על גבן, פסולה, ויש מכשירין משום דאמרינן גוד אסיק אע"פ שאין הדפנות נראין אלא מבחוץ.
[9]ערה"ש (תרל, כא)
[10]? ולא מצאתי גדר לנדנוד זה, אבל פשוט שאם מתנדנד עד שאינו תוך ג' לסכך, לא הוי מחיצה. וע' מ"ב שסב, סו.
[11]תרלד,ד
[12]מ"ב תרלד,ו, וע' שעה"צ (ו) מחלקת אם צריך רוב השלחן בסוכה או רק טפח בסוכה.
[13]וע' שעה"צ (שם) דלא הכריע אם סגי שיש טפח מן השלחן בסוכה, ונראה דבשעת הדחק יש להקל אם טפח מן השלחן בסוכה.
[14]תרלד,א
[15]מ"ב תרלד,א בשם האחרונים, דלא כב"ח
[16]מ"ב תרלד,א בשם מג"א
[17]ביה”ל ר"ס תרלד
[18]ואם עשה סוכתו תחת האילן, וסכך רובו: לדעת ר"ת, אפי' צל האילן על רובו, אם האילן קדמה, כשר. לדעת תוס' (שהוא דעה א' בשו"ע), אם צל האילן הוי מיעוט, כשר אע"פ שהצל מכוון נגד סכך הכשר. לדעת רז"ה, אם צל האילן הוי מיעוט, כשר אם האילן קדמה. לדעת ראבי"ה (דעה ב' בשו"ע), אם מקום הסכך הכשר שאינו תחת האילן הוי מיעוט הסוכה, פסול, ואם הוא רוב הסוכה, כשר.
[19]ט"ז כ' כיון שאינו "איסור" אלא פסול לישב תחתיו, ומג"א כ' כיון שעשאו לפני יו"ט ועדיין לא היה אסור או כיון שאינו נהנה דמצוות לאו ליהנות ניתנו
[20]מ"ב תרלב,ג, וע' שו"ע כ' כשרה. וע"ש לענין אם הסכך יותר מד' טפחים על ד' טפחים, והולך בכל אורך הסוכה, יכול להיות פסולה.

ולענין איך אפשר שהסכך הפסול יהיה בטל אם הוא ניכר ובדרך כלל דבר שהוא ניכר אינו בטל, ע' ט"ז (תרלב,ג), דלדעת הלבוש מדאורייתא אפי' דבר הניכר הוי בטל ובסוכה אוקמוה אדין דאורייתא, והט"ז הקשה עליו וכ' שאינו מטעם ביטול אלא שהמיעוט כמאן דליתא. [ואפשר לפרש כוונתו, שהתורה לא ציותה שאסור לישב תחת סכך פסול, אלא שחייב לישב בסוכה כשירה, וא"כ כל מה שיש לו שם "סוכה כשירה" הוא מותר לכתחלה לישב תחתיו אע"פ שמעורב בו איזה דבר שהוא פסול בפני עצמו. ואפשר בזה י"ל גם למה מותר ליתן שם סכך פסול ולא אמרינן אין מבטלים]. וע' חת"ס (גליון שם) תירץ אע"פ שהסכך ניכר במקומו, הצל של הסכך אינו ניכר ולכן הצל יכול ליבטל.

וע' תוס' (סוכה טו:) הקשה, דלא נראה לו כדעת רש"י, דלדעת רש"י יכול לבטל סכך פסול בסכך כשר אע"פ שהסכך הפסול ניכר בפני עצמו. וע"ע יד אברהם (צט, ה) דבמצוה לא אמרינן אין מבטלים, דכל הטעם הוא כדי שלא יבוא לאוכלו, וכאן אין לחוש לזה כיון שהוא עצמו מחזר עליו לקיים המצוה. ועוד, הטעם דאין מבטלים הוא כדי שלא יהנה מן האיסור, וכאן, מצות לאו ליהנות ניתנו.
[21]תרלב,א
[22]תרלב,א
[23]תרלב,ב
[24]רמ"א (תרלב, ב)
[25]מ"ב (תרלב, ד) הביא מחלקת בזה, וסיים ואפשר היכי דמן הדפנות עד הסכך הוא פחות מג"ט לכו"ע יש להקל דאמרינן לבוד ודופן עקומה, עכ"ל. וע"ע מ"ב תרלג, כ.
[27]מ"ב תרלא,ה. וע"ש שבשו"ע כ' שדרך הסכך להיות קל כדי לראות הכוכבים הגדולים, ובדר"מ כ' מותר לסכך עב הרבה אע"פ שאינו רואה הכוכבים כיון שביום יכול לראותם, והמ"ב כ' והמקיל כוותיה לא הפסיד. ופמ"ג כ' אפשר לענין ראיית הכוכבים די בכל הסוכה אם הוא רואה רק במקום אחד
[28]מ"ב תרלא,ו, דלכתחלה יש לפסול משום גזירת בית
[29]ואם רוצה לאכול בשעה שהגשם נוטפים מהסכך, חייב לילך לסוכת חבירו אם אין טורח גדול בדבר (מ"ב תרמ, כג).

אבל כשיורדים הגשמים, משמע מדברי מג"א לעיל (תרכט, כה) שאין שום מעלה לישב בסוכה תחת השלא"ק, ורק כשגשמים נוטפים מהסכך, יש לפרוס סדין תחת הסכך ולישב שם בלי ברכה, כיון דלדעת התוס' (סוכה י. ד"ה פירס) יוצא בזה, דכיון שהסדין אינו אלא להגן על מה שתחתיה הוי בטל אצל הסכך. וגם במ"ב (סקנ"ח) וערה"ש (סקל"ה) משמע דוקא כשמים נוטפים יש לישב שם, אבל אף אחד לא כתב כן לענין כשיורדים הגשמים.

וע' מחצית השקל (תרמ, ט), כ' שיש מעלה לישב בסוכה תחת השלא"ק כשיורדים הגשמים, אע"פ דלדעת אגודה (ע' מג"א תרכז, ב) ותוס' (סוכה ב. ד"ה כי) לא יצא כיון שסככה בדבר של קבע ולא מיתכשרא סוכה אא"כ הסכך הוי עראי, וגם לדעת ר"ת (הו"ד טור סי' תרלא) לא יצא כיון שאין הגשמים יורדים לתוך הסוכה, אמנם כיון שבכל מחלקת יש צד א' שמתיר, עדיף לאכול בסוכה. [ויש להוסיף בזה, דגם לדעה ראשונה בשו"ע (תרכט, יט) לא יצא, דכיון שפרס הסדין להציל על הגשם, פסולה. אמנם, יש לפקפק על מה שכתב מחה"ש דלדעת התוס' פסולה משום שהסכך הוי קבע, דהא עיקר הסכך לא הוי קבע, ורק השלא"ק שהוא בטל אצל הסכך הוי קבע, ואפשר שלדעת תוס' הוי כשר.]

אבל למעשה, הוכיח בחכמת שלמה (תרלט, ה) דכיון דלא נזכר עצה זו בפוסקים, אין שום מעלה לישב בסוכה תחת השלא"ק בשעת הגשם. וכן נראה מדברי שע"ת (?) שאין לעשות כובע כדי לישב בסוכה בשעת הגשם. וכן משמעות הפוסקים שהבאתי לעיל.
[30]מ"ב תרכו,יח. ב"י כ' מצאתי כתוב שאסור לעשות סוכה תחת הגג, ור' אלחנן מתיר. וכ' דרכי משה בשם הכלבו דמותר כיון שאינו פסול בהסכך עצמו.

וכ' הב"ח שהסברא לאסור הוא במקום שאינו סוכה בכלל כשהוא תחת הגג, אבל אם ניכר שהוא סוכה אלא שהוא פסול, כשר. וסיים שיש להחמיר כדברי גדול אחד, ודלא כמהרי"ל שהתיר. וע' מג"א (ע' שעה"צ או' כו) הסביר החילוק, שאם סיכך תחת הגג שהוא דבר קבוע, פסול, אבל השלא"ק שנעשה לפתוח ולסגור, מותר לסכך תחתיו.

ובדיעבד אם סיכך כשהיה תחת השלא"ק, צריך לנענע כל עץ לבדו ויניחנה לשום סכך (מ"ב ס"ק יח).
[31]רמ"א (תרלה, א). וע' ערה"ש (תרלג, יא) מכשיר
[32]מ"ב (תרלה, יא), וצריך לעשות רק טפח סמוך לסכך (שם).
[33]כה"ח (תרלה, יח), כיון שנעשה בהיתר, וכן מסיק שבה"ל (ז, נו) בצירוף השיטות דבדיעבד אם עשה הסכך קודם הדפנות, כשר. ושם כ' דדומה לציצית שנעשו בהכשר, דלא הקפידה תורה אלא על העשייה בתחלה שיהיה בהכשר.

[?ועוד יש לדמות לסוכה שנעשה בהיתר ואח"כ פירס עליה שלא"ק ושוב הסיר השלא"ק, שאין בזה פסול משום תעשה ולמה"ע. ובאמת צ"ע למה בכלל אסור אם עשה הסכך קודם הדפנות, כמו שהקשה ערה"ש (?) דליהוי כשר כמו אם עשה הסכך בגובה ט' טפחים ואח"כ חטט עוד טפח להכשירו, דכשר, וא"כ מאי שנא מאם סיכך קודם עשיית דפנות.]
[34]תרכט, ז (ע"ש שנסתפק בזה), ורמ"א, ע"פ מ"ב (כב) דאין להעמיד הסכך בדבר שהוא מקבל טומאה. אכן בדיעבד, או אם אין לו דבר אחר, מותר להעמיד בו (מ"ב שם). ועערה"ש (יט) שאם אינו ניכר בתוך הסוכה, כגון שמעמידו מן הצד, מותר להעמיד הסכך בדבר המק"ט, ורק אסרו אם הולך הכל אורך הסוכה למעלה מן הסכך או למטה. וע' רז"ה (?) כ' דמותר לכתחלה להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה משום דהלכה כתנא קמא, וע' ב"ח כ' דפסול (?) אפי' בדיעבד.
[35]מ"ב (תרכט, כו) ומג"א כתבו דבמעמיד דמעמיד מותר לכו"ע. וע' חזון איש (קמג, ב) מחמיר במעמיד דמעמיד.

וע' מ"ב (תרכט, כב) כ' דמותר לסומכו על כותל אבנים משום דאינו מצוי שיסכך בו. [אבל צ"ע אם יש לסומכו על כותל של concrete או brick, כיון שיש אנשים שמסככים בו.]
[36]דאע"פ דאין להעמיד בדבר המקבל טומאה ואפי' רק טומאה דרבנן, כמבואר במ"ב (תרכט, כה), אבל בנסרים אלו שאסור לסכך בהם רק מחמת גזירת תקרה אבל לא מיקרו סכך פסול כלל, מותר להעמיד בהם, דלא גזרו אלא שלא יסכך בהם (ביאה"ל תרל, א ס"ה כל)
[37]רמ"א (תרכט, ז), אא"כ יכול לישאר שם ברוח מצויה.
[38]מ"ב (תרכט, כו)
[39]כן שמעתי מהגר"י רייזמאן, דאין לחוש משום שמעמידו ע"י פלאסטיק כיון דלרוב פוסקים הפלאסטיק אינו מקבל טומאה, ואפי' אם מקבל טומאה, כיון שהסוכה עומד ברוח מצויה בלי העמדת הפלאסטיק, מותר להעמיד בו.

ואע"פ שכתב המ"ב (שעה"צ תרלג, ו) שאין לחבר הסכך במסמרות, נראה פשוט שאין לחוש בחיבור של פלאסטיק שאין משתמשים בו בבנין קבועים כמו בתים, והוי דומה לקשירת הסכך בחבלים, דמותר, כמ"ש המ"ב בסי' תרכט (ס"ק כו).
[40]אג"מ (א, קעז). וראיתי ב-star-k.org, שהם מתירים להשתמש באלו שקשורים בmonofilament-, בתנאי שישמנו באופן שלא יהא תחתיו מעמיד של טומאה, ע"ש.
[42]תרכז, א. (ולישן תחת הכילה, ע"ש סע' ב'.) דהיינו, דלא נפסל אא"כ הוא גבוה י' טפחים ויש לה גג. וע' ב"י בשם רי"ץ גיאת שאם יש לה גג, פסול אפי' פחות מי' טפחים, ואם אין לה גג, כשר אפי' למעלה מי' (וכ"כ ערה"ש סק"א בשם ירושלמי).
[43]תרלב,א
[44]רמ"א (תרכז, ד). ולהרי"ץ גיאות, אם פרסה לנוי לא פסלה עד י' טפחים, ע"פ מ"ש שמואל (סוכה י.) דסוכה תחת סוכה לא פסלה עד שהתחתון י"ט. [ונראה לפרש דבריו, דמיקרי המשך הסיכוך כל זמן שאין למעלה ממנו כדי לעשות סוכה בפני עצמו, וכל זמן שהוא המשך הסכך לא פסלה.]

וע' טור ס' תרכח בענין סוכה תחת סוכה, דלדעת השו"ע לא פסלה עד שהסכך יכול לקבל כרים וכסתות של העליונה וגם יש ביניהם י"ט. אמנם לספר העיטור, פסלה אפי' יש ביניהם רק ד' טפחים. ונראה דדעת העיטור הוא ממש כהרי"ץ גיאות, שאם יש שיעור "סוכה" בין הסככות הוי סדין שאינו קשור לסכך, ואם יש שם סיכוך הוי סוכה תחת סוכה, אלא דלדעת העיטור שניהם כשיעור ד"ט, ולהרי"ץ גיאות שניהם בשיעור י"ט.
[45]מ"ב (תרכז, י)
[46]אם הם רחבים ד' טפחים, פסולה, אבל יש ליזהר לכתחלה שלא יעשה אפי' פחות מד"ט משום שמא יעשה יותר מד"ט
[47]רמ"א (ס"ס תרכד, וסי' תרכה), לילך ממצוה אל מצוה, ומשום מצוה הבא לידך אל תחמיצנה.

וע' אג"מ (או"ח ה, מ) דבנין סוכה אינה מצוה בפני עצמו, אלא הוא הכשר מצוה שמחוייב לעשות קודם זמן המצוה, כמו שמחוייב לראות שיהיה לו שופר קודם ראש השנה וכדומה.
[48]ע' פמ"ג (אש"א תרכה, א)
[49]{כף החיים תרכד, לה}
[50]ערה"ש (תרכד, ז), ושם גם כתב מסכת סוכה.
[51]מ"ב (תרכה, ב), ליישב דברי הרמ"א למה הזכירו פעמיים.
[52]ע' העמק שאלה (שאי' קסט, א) דעשיית סוכה הוי מצוה כיון שהתורה הזכירה הכנת המצוה ("חג הסכות תעשה לך"), דבכל הכנה המוזכר בתורה, הוי מצוה, ויש להחמיר לעשותו בעצמו.
[53]תרלה, א. וע' אג"מ (או"ח ה, מ) דאפי' לדעת ר"ת, דמחמיר בציצית, מודה דבסוכה אשה כשירה, דעשיית סוכה הוי כעשיית שופר. (ולא הבנתי בדיוק ההגדרה בזה, אבל ע' העמק שאלה (שאי' קסט, א) דעשיית סוכה הוי מצוה, ולכן יש לעשותו בעצמו).
[54]תרלה, א. ואע"פ שכתב במ"ב (תרלו, ד) דמצוה לחדש בו דבר לשם החג, ע' קובץ הלכות (סוכות פ"א הערה לד) בשם הגר"ש קמנצקי דהיינו רק אם העכו"ם עשאה לעצמו, ולא אם עשאה לצורך ישראל לחג הסוכות, ע"ש.
[55]קובץ הלכות (סוכות פ"א הע' לו) בשם הגר"ש קמנצקי והגר"מ פיינשטיין. והטעם, כיון דאית ביה קדושה ושם שמים נקרא עליה.
[56]חכמת שלמה (?), דלא הוי מלאכה לצורך אוכל נפש, כיון שאין הסוכה מעכבתו מלאכול, ואם אין לו סוכה יכול לאכול בלי סוכה.
[57]רמ"א (תרלז, ג), וע' מ"ב (סק"י) דלדעת מג"א לא יברך עליה, ולדעת א"ר מברך, וע"כ אם אין לו אחרת יכול לברך.
[58]ע' ביה"ל (שם ד"ה וכן) משמע דממה שאין הרבים העכו"ם מוחים, וגם אין הממשלה מוחה, הוי מחילה ושרי. וע' מנחת אשר (ב, ס' קכג) כ' כעין גדר זה.
[59]קובץ הלכות (סוכות, יא, ה) בשם הגר"ש קמנצקי, בענין fire escapes.
[60]ע' שו"ע (תרלז, ג) ורמ"א, דסוכה גזילה כשירה, מיהו לכתחלה לא ישב בה.
[61]מ"ב (תרלז, ט) כ"כ לענין אשתו, וערה"ש (סק"ה) כ' אפשר בשעת הדחק אפי' בשאר בני הבית.
[62]מ"ב (תרלז, ט)
[63]תרמ, ד, ומ"ב שם. וע' חיי אדם (קמז, יא) שלא יברך עליו.
[64]רמ"א תרמ, ד.
[65]מ"ב (תרמ, כב) הביא מחלקת בזה, דלדעת הא"ר לא יברך ולדעת חיי אדם יכול לברך, ע' חיי אדם (שם) טעמו. ומ"ש בפנים, משום דנ"ל שהמנהג לברך.
[66]ע' רמ"א (תרמ, ד) ומ"ב (סק"כ). לדעת רמ"א, אם הוא מצטער לישן שם, לא יצא כלל באותו סוכה אפי' חובת אכילה. ואם מצטער לישן שם מחמת שהוא צר ואי אפשר לפשוט ידיו ורגליו, אעפ"כ חייב לישן שם. ומ"ב כ' יש אחרונים חולקים, וע' שע"ת בשם החכם צבי דבודאי יצא חובת אכילה אפי' אין הסוכה לראוי לשינה, וגם חולק על מ"ש רמ"א שחייב לישן שם אם מצטער בפישוט ידו"ר, דפטור כיון שאין לך מצטער יותר מזה. וכיון שהמ"ב לא הכריע, כתבנו לאכול שם בלי ברכה.
[67]תרמ, ג, עפמ"ש במ"ב (סק"ח) דישיבת הסוכה קשה לו. ומשמע שאם חולה, אבל אינו מצטער יותר בסוכה מבבית, חייב לישב בסוכה.
[68]מ"ב (תרלח,כד)
[69]קובץ הלכות (?)
NextDwelling in the Succah