Yom TovHalachos of Erev Yom Kippur

One should consider all the sins [1]ואם חטא במתעסק, אין צריך כפרה. וע' מקור חיים (ס' תל) דמותר לכתחלה, וע' שו"ת רעק"א (ס' ח) דאסור לכתחלה.

ואם עבר איסור דרבנן בשוגג, לדעת הנתיבות (ס' רלד) אינו צריך כפרה, והביא ראי' לזה מגמ' ערובין (סח:), אבל לדעת רמ"א (יו"ד קכג, כו) ומ"ב (שלד, עז-עח) אפי' איסור דרבנן צריך כפרה.

ואם חטא באונס, אין צריך כפרה, דאונס רחמנא פטריה. ומה שאנו אומרים בתפלת "על חטא", באונס וברצון, י"ל דמיירי שלא היה נזהר כראוי ולכן הביא עצמו למצב שצריך לעבור עליו באונס, ועוי"ל באונס כגון "לבך אנסך", דהיינו כיון שלא ידע שהיה אסור הוי נאנס מן הלב, אבל עדיין היה בו מקצת חטא כיון שהיה יכול לבדוק ההלכה קודם לכן.

ואם סמך על עדות הראוי לסמוך עליו, ואח"כ נתברר שהעדים טעו, משמע בשו"ע אה"ע (יז, נו) דלא מיקרי אונס אלא שוגג, ממה שקנסו שם האשה שנשאת ע"פ שני עדים.

ואם אמר שהוא חשב שמעשה זה היה מותר, ע' מ"ב (קד, כה, בשם מג"א סק"י, ע"ש) דאומר מותר הוי כשוגג.

ואם שאל הלומדים ולא המורי הוראה, והורה שלא כדין, לא מקרי שוגג (פת"ש צט, ה).

[ואם הלך לבית דין, והם טעו בהוראתם, כגון אם בית דין פסקו שהיא נשואה לשמעון, ושוב נבעלה לו, ואח"כ נתברר שטעו בשיקול הדעת ובאמת היא היתה נשואה לראובן, כ' רמ"א (יז,נח ע"פ רשב"א) שהיא מותרת לראובן דהוי כאנוסה (וראייתו ממיכל בת שאול שנשאת לפלטי בן ליש אע"פ שבאמת כבר היתה מקודשת מדוד, ואח"כ היתה מותרת לדוד). והט"ז חולק, וכ' שאסורה לבעלה הראשון, דאם זה נחשב אונס למה הצריכה התורה קרבן לצבור שחטאו ע"פ הוראת ב"ד, הא הוי אונס, ע"ש. וב"ש כ' צ"ע על רמ"א, דהא אם נשאת ע"פ ב' עדים אסורה לבעלה, ואין לך אונס גדול מזה (עערוה"ש שדחה קשיא זו), וכ' (סי' לא סק"י) בשם מהרי"ק שחולק על הרשב"א. ועפ"ת בשם רדב"ז, שלדעת רשב"א רק אם נשאת ע"פ בית דין הגדול שאין למעלה הימנו נחשב אונס, אבל ע"פ שאר ב"ד לא הוי כאונס, ותמה על רמ"א שמשמע שכל ב"ד שוין בזה. ועפ"ת בשם רע"א, שמלשון רשב"א משמע דמותרת אפי' לבעלה השני, אבל מלשון רמ"א משמע דדוקא מותרת לבעלה הראשון, ואפשר שטעם הרמ"א לחלק הוא כיון שדברי הרשב"א אינם מוסכמים, דהמהרי"ק חולק, הוי ספקא דדינא, ולבעלה שהיתה בחזקת היתר לבעלה הראשון, אין מוציאין אותה מחזקתה, אבל לגבי השני, דהבעילה היתה כזנות בעלמא, הוי כלכתחלה, ומחמרינן בה.

ואני בעניות דעתי לא הבנתי תמיהת הט"ז, דאפי' אם אינה נחשב אונס, למה גרע משוגג במעשה הבעילה, דמנא ליה לחלק בין דברי רמ"א בסי' קעח (שהם דברי הרמב"ם) שהוא שגגה וחשבה שהוא בעלה ומותרת, לכאן ששגגה במעשה הקדושין ואסורה. ונ"ל ראי' להתיר, ע"פ החילוק שהסביר שו"ת חיים שאל (ח"א סי' מח), שאם אמרה שחשבה שמותרת לזנות לא מיקרי שוגג משום שאע"פ שחשבה שמותרת, עכ"פ היא ידעה שמעשה זנות הוי מרידה בבעלה ולכן הוי מועל באישה ונאסרה, משא"כ בשוגגת שחשבה שהיא בעלה לא היתה שום מרידה בו. ועפ"ז נ"ל דיש לומר דגם בציור הרמ"א שטעתה בדבר הלכה וחשבה שמותרת, לא חשבה שיש בזה שום מרידה בבעלה ולכן יש להתיר.] he has transgressed that year, feel remorse for his intentional sins or his carelessness which brought him to sin, and commit not to repeat his ways.

The minhag is to perform kapparos [2]רמ"א תרה,א דלא כשו"ע שכ' שיש למנוע כיון שהוא דרכי האמורי , which means a donation to the poor which is an atonement for one’s sins. This may be performed with a chicken, money, or any live animal which is not a type that can be brought as a korban [3]מ"ב תרה,א וסק"ד . If one has the custom to use chicken but chickens are only available at a place where they will be slaughtered and left for dead instead of being given to the poor, it is preferable to use money and give it to charity [4]נ"ל פשוט. ועמ"ש לקמן בשם הבאר היטב שיש עוד סוד בזה שהוא כנגד ד' מיתות בית דין, אבל כנראה שכל המנהג היה ליתן לעניים, ואם לא עשה כן לא קיים כלום. . A pregnant lady should use one female, one male and some use an additional female [5]מ"ב תרה,ג . One should not do semicha on the animal [6]רמ"א כ' שיש לסמוך ידיו דוגמת הקרבן, וט"ז כ' שיש למנוע כיון שנראה שמקדיש קדשים בחוץ . One should think that whatever is being done to the animal should have been done to himself [7]בא"ה תרה,א שכל מה שעושה לו הוא כנגד ד' מיתית בית דין,שהוא זורקו (סקילה) שוחטו (הרג) תופסו בצואר (חנק) ושורפו (שריפה) .

One should immerse (without a bracha) on Erev Yom Kippur [8]שו"ע תרו,ד דלא כרב סעדיה (הובא בטור) שמברך על הטבילה .

There is a mitzvah d’oraysa to eat on Erev Yom Kippur [9]מ"ב תרד,א, כדעת מג"א (ס"ס תקע) ודלא כב"י (ס' תיח ד"ה ויש) כ' שהוא דרבנן. טור כ' שציוה ה' לאכול ולשתות בתשיעי כדי שיוכלו להתענות ביו"כ, וכן נוהגים להרבות בו בסעודה, עכת"ד. ועמג"א, וע' עט"ז בשם מהרי"ל שהוא נקרא יו"ט, וע' פר"מ (מש"ז א) שמסופק אם הוא מצוה דאורייתא או דרבנן, וע' חת"ס מחלוקת אם הוא מצוה דאורייתא לאכול, אבל אינו יו"ט שיש בו מצות שמחה אלא שיש בו מצות אכילה גרידא, או אם הוא רק מנהג ישראל ואסמכינהו אקרא . One should limit his other activities, even his learning, in order to ensure he eats properly [10]מ"ב (תרד, א) ע"פ גמ' פסחים (קט.) .

The custom is to eat at least two meals on Erev Yom Kippur, one in the morning and one in the afternoon [11]כן משמע ברמ"א (תרח, ד), אבל לא משמע שם שזה חיוב. ורמ"א כתב דנוהגין לאכול מאכלי חלב בסעודת שחרית, וע' מ"ב (תרד, ב) דרגילין לאכול בשר בסעודת שחרית. . The last meal before Yom Kippur, called seuda hamafsekes, should be eaten after davening mincha , and vidui is recited during mincha [12]תרז, א . It is customary to eat chicken (instead of meat) during the seuda hamafsekes [13]מ"ב (תרח, טז) בשם מג"א. וע' שו"ע (סע' ד) שיאכל רק מאכלים הקלים להתעכל. [ונ"ל דהכל לפי המצב, ואם יודע בעצמו שגם בשר בהמה קל להתעכל, יכול לאכול בשר בהמה.] .

One who wishes to eat after the seudas hamafsekes that he intends to drink, eat, or wash after bentching , should have in mind during the meal that he does not wish to accept the fast when he bentches. If he did not have this in mind, he nonetheless is permitted in all the restrictions of Yom Kippur until shortly before sunset [14]מ"ב (תרח, יב), ע"פ מה שציין שם לסי' תקנג, וסק"ב שם. .

Women light candles before Yom Kippur in the same manner as before Shabbos, and recite “… ner shel Yom Hakippurim” [15] .

The custom is that all married men light a Yartzeit candle before Yom Kippur (to last the entire Yom Kippur) [16] . A man or woman who has lost a parent should light a Yartzeit candle for each parent who has died [17] .

One should spread a tablecloth before Yom Kippur, to honor it, in the same manner as Shabbos [18]רמ"א (תרי, ד) .