ShabbosHalachos of Trapping
One may not trap animals [1]רמב"ם (שבת י, יט), ושו"ע (סי' שטז) or put out traps for them [2]מ"ב (רנב, ז) בשם תוס' (שבת יז:) .
“Trapping” refers to significantly restricting an animal from moving more than it currently can move. Based on this rule, trapping an animal is permitted in any of the following situations:
A.
Naturally almost trapped.
Any specie of animal
[3]אבל צבי שהוא חולה או זקן, הצד אותו פטור אבל אסור (שטז, ב). ואם הצבי ישן, חייב, שאם נוגע בו ירוץ
ממנו. והט"ז כ' שאם הצבי עיף, דינו כחולה, וע' ביאה"ל שם. וע' רמ"א בשם כלבו כ' המשסה כלב אחר החיה
בשבת הוי צידה, וכ' מג"א דר"ל אסור מדרבנן שאי אפשר להתחייב כיון שלא עשה מעשה. וע' ביה"ל וא"ר
שבכלבו מבואר שחייב, וכ' ביה"ל שהכלבו מחייב כיון דמיירי היכא שעשה מעשה.
[ויש לדון לענין comatose iguanas, דהיינו מין שרץ שמחמת הקור נופל לשינה עמוקה שאי אפשר לעוררו,
האם שייך בזה צידה או לא. ולכאו', כיון שאי אפשר לזוז ממקומו, הוי כמו חיגר שאינו חייב עליו משום
צידה אבל אסור מדרבנן (ע' שו"ע שטז, ב ומ"ב סק"ט), או חגבים שאינם יכולים לזוז מחמת הטל שמעוורם
(ביאה"ל שם). אבל אפשר יש להקל יותר בזה, כי אפשר שכל הטעם שאסור מדרבנן הוא משום שהבהמה מרגיש שהוא
ניצוד ובאמת רוצה לרוץ ממנו אלא אי אפשר מחמת החולי, ובאמת מטעם זה גם ראוי להיות מותר אלא שאסור
משום שתוך כמה דקות יהיה ער ואפשר דבאותו רגע שצדו יתעורר וממילא נעשה ניצוד, אבל בניד"ד שמחמת
החולי נהפכה למצב שאינו רוצה לזוז וגם אי אפשר שיהיה מרגיש המצב של צידה משום שהוא יהיה קר עד סוף
השבת, יש סברא לצדד להקל. אבל למעשה נראה לאסור.]
which walks very slowly is permitted to trap, because it is considered like it is already trapped
[4]שמירת שבת כהלכתה (?). וע' תוס' רי"ד (חגיגה יא.) גם כתב כן. ויש מקשים, דהא רש"י (שבת קז. ד"ה
ושאר) משמע שחייב על צידת תולעת אע"פ שהוא הולך מאד לאט, וכ"כ ברבינו ירוחם (?). וע' הל' שבת מהרה"ג
פסח פאלק, כ' שאין קשה כלל, דהא גם שרץ העוף בכלל תולעים (וכן משמע ברמב"ם מאכ"א ב, כג), ובהם שפיר
שייך צידה.
ולכאו' מדין זה יש להקשות על אלו שאומרים שהחלזון שעושים ממנו התכלת הוא מין של snail, כיון דמבואר
בגמ' (שבת עה.) שהצד חלזון חייב. אבל שמעתי שהם רוצים לתרץ, דהא יש חולקים על השש"כ, דאסור לצוד
אפי' בהמה שהולך לאט. אבל לפע"ד אפי' אם אסור לצוד בהמה שהולך לאט, פשוט דהוי אסור רק מדרבנן, דלא
גרע מצידת צבי זקן או חולה שהוא אסור רק מדרבנן, ואפי' צבי זקן יכול לילך יותר מהר מ-snail. וא"כ,
אפי' אם אסור לצודם, עדיין יש להוכיח מזה שהחלזון אינו מין של snail.
. For example, snails, turtles
[5]ואין זה הצב שמוזכר במשנה (שבת פ' שמנה שרצים) שחייב על צידתו, שהצב המוזכר שם הוא סוג של lizard.
וחומט כנראה אינו snail אלא skink שהוא דומה לנחש ויש לו רגלים קטנים, כמו שכתב בחומש של הרב אריה
קפלן בשם כמה ראשונים, ודלא כפירש"י שם. וגם מפורש בתוס' (נזיר נב.) שיש לו רגלים, וא"כ אי אפשר
שהוא snail.
, or ants
[6]אבל פרעוש, שהוא קופצת, חייב על צידתה (שו"ע שטז,ט ומ"ב שם)
may be trapped on Shabbos (without touching them directly, as they are
muktzah).
B. Already trapped. If an animal is already trapped in a large enclosure in which a person wouldn’t be able grab it in one lunge, one may further restrict it into a smaller enclosure where he still wouldn’t be able to [7]שש"כ (פרק כז הע' קכב) בשם הגרשז"א, וע' קצוה"ש המובא שם, וע"ע חוט שני (טו, ב). , or, if it is trapped where he would be able to grab it, he may trap it into an even smaller area [8]משמעות מ"ב (שטז, ב), שכתב דמותר לכתחלה "שהשני ישב בחלל הפתח מפנים" . However, if it is now able to run away from him, one may not trap it further so he would be able to grab it [9]כנראה שאם מתחלה לא היה יכול לתופסו בשחיה אחת אחר הצידה יכול לתופסו, הרי מדאורייתא אסור לצודו. . If an animal is already held in by a closed door, one is permitted to lock the door [10]רמ"א שטז,ה .
C. Not necessarily restricted by the trapping. One may restrict an animal’s space, as long as he leaves a small hole through which it can escape, and the hole is possible for the animal to find (so it is not certain that the animal will remain trapped there) [11]שטז,ד, ע"פ גדר הביאה"ל שם, וע"ש דלדעת אליה רבה אפי' אם אין החור נראה בהדיא מותר, וראיתי בפסקי תשובות שיש להקל בציור דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, כגון צידת זבובים וכדו'. . For example, if a fly is on a window screen, he may close the window pane most of the way as long as he leaves a small crack. When a bird is indoors, one may not close a window if the only other exit is through a labyrinth of rooms on the opposite side of the house, as it is unlikely the bird will find the exit.
D. Doesn’t feel restricted. It is permitted to trap an animal in a large enclosure in which it would not feel restricted at all, such as closing the gate to a large city park in which there are dogs [12]ע' חוט שני (טו, ב) .
In cases other than those mentioned above, the halacha depends on the type of animal:
A. Pets. If it is a pet, and it comes when called or will sit when its owner tells it to, one is permitted to trap it [13]מ"ב שטז,נז בשם ח"א , as long as the owner is in town. However, if the owner is not around, one may not trap it [14]ע' ביה"ל (שטז, יב ד"ה חיה) . One therefore may not close the door on a newly-purchased dog on Shabbos [15]ביאה"ל שטז, יב ד"ה חיה) , unless {see earlier paragraph B} it is in a large room and the front door of the house was already closed [16]עמ"ש לעיל, דבכה"ג לא מיקרי צידה .
B. Pests which are trapped for use. For bothersome animals whose specie is sometimes trapped for use, such as birds, one may not close a door or window which traps it in a room [17]שטז, א, ומ"ב (סק"ה). ואסור, בין אם יכול לתופסו בחד שחיה או לא. . However, if the room would get uncomfortably cold, one is permitted to close the window [18]מ"ב (שטז, ה). וע"ש דהיינו דוקא כשאינו יכול לתופסו בחד שחיה, אבל אם אפשר לתופסו, אסור. . This is not permitted if one actually wants to keep the bird.
C.
Pests which are never trapped for use.
For non-pain-inducing pests whose specie is not trapped for use, such as flies, mosquitoes, or
squirrels in a house, one is permitted to close a door to trap it in a room, provided the
enclosure is large enough that it cannot be grabbed in one lunge
[19]רמ"א ע"פ מ"ב (שטז,טו), כיון שהוא פסיק רישיה דלא ניחא ליה (כיון שאינו רוצה שהבהמה יהיה ניצוד, רק
שלא יפריע לו) בתרי דרבנן, שאינו יכול לתופסו בחד שחיה וגם אין במינו ניצוד. ואם הוא תיבה קטנה
שיכול לתופסו בשחיה אחת, כ' רמ"א (ע"פ טור) יש מקילין במקום שאם יפתח הכלי ליטלו משם, יברחו, והמ"ב
הכריע לאסור ע"פ מג"א וב"ח.
ואין לומר דכיון שהוא מצטער במה שיש שם זבוב, הוי מותר משום צער כמו בסע' ט לענין פרעוש, דהא אין
לדמות צער הגוף לצער הנפש, ואפשר דבצער הנפש אין שום היתר, כמו שלא מצינו היתר לכבות שריפת ביתו
משום צער אע"פ שהוא יותר מצטער עי"ז מהצער של עקץ הדבורה.
.
D.
Pain-inducing pests.
For pests which have a slight or moderately painful sting or bite, such as bees
[20]לענין דבורים, כ' הב"י שהם בכלל דבר שבמינו ניצוד, אבל מ"ב (שטז,יג) כ' ששאר פוסקים פליגי עליה ולא
מיקרי במינו ניצוד. [ונראה דהיום, יש הרבה אנשים שמוכרים דבורים למי שרוצה לעשות כוורת, וא"כ מסתמא
הוי במינו ניצוד. אמנם, המעשה צידה שעושים, הוא רק לקיחת דבורים מכוורת שלהם, ובשבת זה לא הוי צידה
כיון שהם כבר בתוך כלובם, ואפשר דעדיין הוי אין במינו ניצוד.]
or wasps; if it is not likely to sting or bite, one may not trap it. However, if it may seem
likely to sting (such as a bee at a
sukkos
meal, where it is likely that someone will provoke it over the course of the meal), one is
permitted to trap it to prevent it from stinging
[21]ע"פ שטז, ט, ומ"ב (שם), וביאה"ל (סע' ח ד"ה או).
והוי שבות דשבות (דאין במינו ניצוד, וגם אין לו צורך בכלל בצירעה זה) במקום צער, וע' שו"ע (שכח, לג)
דמותר.
.
E. Dangerous animals. Animals whose bite is very painful or which can cause life threatening injury, such as raccoons or scorpions, may be trapped, if there is some possibility they may bite or sting [22]שטז, ז, ומ"ב שם .
F. Other. Any other animal, whether one wants to keep as a pet or for other reasons, is forbidden to trap.
If one already trapped an animal b’issur on Shabbos, he need not set it free [23]מג"א (שטז, יא), ומ"ב (ס"ק כה). ומותר לפרקו ממצודתו אם ירצה (שם ושם). ודלא כמרכבת המשנה (שבת י, כד) דאסור מדרבנן לשחרר את הניצוד. , but if he trapped it with intention to keep the animal (a melacha d’oraysa), he should release it [24]ע' ביאה"ל (שטז, ו) נסתפק בזה (without touching it, due to muktzah concerns [25]מ"ב (שטז, כה) ).
One may not put out flypaper or mousetraps on Shabbos [26]מ"ב שטז,יח, ע"פ דיוק המג"א בדברי תוס' .
A bird in its cage is considered trapped (if it does not come when called), and if one opened the cage door, he may not close it. Therefore, one should feed it by putting food through the cage. Alternatively, he may hold his hand over the hole while opening the door, so at no point is it able to escape, and then he may close the door.
One is permitted to place a plate or other item so a bug will crawl on it, and then pick up the plate to put it outside, as the bug is never trapped [27]קובץ הלכות (?), דהא יכול לרחוש מעל הצלחת על ידו, או לקפוץ ממנו. .
Footnotes
[ויש לדון לענין comatose iguanas, דהיינו מין שרץ שמחמת הקור נופל לשינה עמוקה שאי אפשר לעוררו, האם שייך בזה צידה או לא. ולכאו', כיון שאי אפשר לזוז ממקומו, הוי כמו חיגר שאינו חייב עליו משום צידה אבל אסור מדרבנן (ע' שו"ע שטז, ב ומ"ב סק"ט), או חגבים שאינם יכולים לזוז מחמת הטל שמעוורם (ביאה"ל שם). אבל אפשר יש להקל יותר בזה, כי אפשר שכל הטעם שאסור מדרבנן הוא משום שהבהמה מרגיש שהוא ניצוד ובאמת רוצה לרוץ ממנו אלא אי אפשר מחמת החולי, ובאמת מטעם זה גם ראוי להיות מותר אלא שאסור משום שתוך כמה דקות יהיה ער ואפשר דבאותו רגע שצדו יתעורר וממילא נעשה ניצוד, אבל בניד"ד שמחמת החולי נהפכה למצב שאינו רוצה לזוז וגם אי אפשר שיהיה מרגיש המצב של צידה משום שהוא יהיה קר עד סוף השבת, יש סברא לצדד להקל. אבל למעשה נראה לאסור.]
ולכאו' מדין זה יש להקשות על אלו שאומרים שהחלזון שעושים ממנו התכלת הוא מין של snail, כיון דמבואר בגמ' (שבת עה.) שהצד חלזון חייב. אבל שמעתי שהם רוצים לתרץ, דהא יש חולקים על השש"כ, דאסור לצוד אפי' בהמה שהולך לאט. אבל לפע"ד אפי' אם אסור לצוד בהמה שהולך לאט, פשוט דהוי אסור רק מדרבנן, דלא גרע מצידת צבי זקן או חולה שהוא אסור רק מדרבנן, ואפי' צבי זקן יכול לילך יותר מהר מ-snail. וא"כ, אפי' אם אסור לצודם, עדיין יש להוכיח מזה שהחלזון אינו מין של snail.
וחומט כנראה אינו snail אלא skink שהוא דומה לנחש ויש לו רגלים קטנים, כמו שכתב בחומש של הרב אריה קפלן בשם כמה ראשונים, ודלא כפירש"י שם. וגם מפורש בתוס' (נזיר נב.) שיש לו רגלים, וא"כ אי אפשר שהוא snail.
ואין לומר דכיון שהוא מצטער במה שיש שם זבוב, הוי מותר משום צער כמו בסע' ט לענין פרעוש, דהא אין לדמות צער הגוף לצער הנפש, ואפשר דבצער הנפש אין שום היתר, כמו שלא מצינו היתר לכבות שריפת ביתו משום צער אע"פ שהוא יותר מצטער עי"ז מהצער של עקץ הדבורה.
והוי שבות דשבות (דאין במינו ניצוד, וגם אין לו צורך בכלל בצירעה זה) במקום צער, וע' שו"ע (שכח, לג) דמותר.
