Banner for Sewing and Tearing

ShabbosHalachos of Sewing and Tearing

M.  A. Sewing

It is prohibited to sew together two pieces of clothing [1]רמב"ם (שבת י, ט) or anything to a garment, even if the intention is to undo the stitching later [2]שמ,ז ומ"ב שם, וכן משמע רמ"א שמ,ג לענין קריעה שהעיקר כדעת המקילים אבל כ' אין להתיר בפני עם הארץ . Any form of permanent attachment which causes the two items to become one item is subject to this prohibition. This includes gluing and stapling together papers or other items.

Buttons or fasteners are not considered permanent attachments and are permitted. In cases of necessity, such as if one finds a tear in his only Shabbos suit, one may use a pin (or safety pin, if he intends to only use it temporarily [3]ע' אג"מ (או"ח ב, פד) ) to repair a hole in his clothing [4]מ"ב שח,מו .

One may not attach, in a permanent manner, two pieces of clothing, paper or anything else [5]שמ,יד , as this causes the two entities to become one, which is the definition of Tofeir .

However, if one sticks together two non-clothing items with the intention is to disconnect them soon, they may be attached [6]משמעות מ"ב (שמ,מה) במ"ש "אינו דומה כלל לתופר" .

One may use Post-It notes or paperclips on Shabbos, because these do not cause two items to “become one”, but rather are still separate entities which are connected [7]ע' אג"מ (או"ח ב, פד) . Stickers depends on the type; ones which are made to be constantly unstuck, such as bookmark stickers, are permitted, but children’s stickers which usually remain on the paper, may not be used. Scotch tape or duct tape may not be used to attach items on Shabbos.

One may attach a hood to a parka using snaps, buttons, or a zipper. This is because a hood is attached and removed from the parka as part of its normal usage and is not a lasting attachment. A lining in a winter coat may be attached using buttons or fasteners, but not a zipper, because it is a permanent means of attachment which is meant to last for a long time.

N.   B. Tearing

One may not separate two items which were sewn together, even if one intended to only sew them temporarily [8]רמ"א שיז,ג משמע שהעיקר כדעת המקילים, אבל כתב אין להתירו בפני עם הארץ . This prohibition applies only to pliable, garment- like materials, not to wood or hard plastic [9] . Anything which does not violate “Sewing” when the connection is made, does not violate “Tearing” when the connection is severed [10]משמעות שו"ע (שמ, יד), ואג"מ (או"ח ב, פד) . This prohibition applies whether the item is comprised of separate pieces which were sewn or it is comprised of one large material, such as leather [11]ביה”ל (שמ, יד) .

One also may not separate two items which were glued, stapled, or tied together. However, if his intention was to only stick them together temporarily, or they became glued by accident, it is permitted [12]מג"א ס"ס שמ. ומ"ב (ס"ק מה) הסביר כיון דלא דמי לתופר כלל, ולכאו' ר"ל שאע"פ ששני דברים שנדבקו הוי תולדת תופר, הני מילי היכא שכוונתו להשאירם כך, אבל כשכוונתו להפרידם אחר כך לא נראה כתופר (כיון שאינו תפירה ממש) וגם לא דמי בתוצאתו לתופר (שתופר במשכן היה על דעת להשאירם כך ולא להפרידם) .

One may tear a plastic wrapper in a way which renders the wrapper unusable, as koreia does not apply to wrappers which are not reusable.

One may not separate duct tape or Scotch tape from the surface it was stuck to if it was placed there to be stuck for a long time, but one may cut or tear the tape itself in a destructive manner.

One whose pants got caught in thorns must remove himself slowly, in a way that the pants will not certainly tear [13]מג"א שב,ג, ומ"ב (שמ, מה), וע"ש דאם נקרע, נקרע. .

One may not cut toilet paper, even not on its perforation [14]שמ, יג. ושם אסר מפני עשיית כלי, וביאה"ל (ד"ה אין) חידש דאינו חייב על קורע אלא כשמתקן ב' הצדדים של הקריעה. ולכן, באופן שבקריעתו הוא מתקן ב' צדדי החתיכה בשביל קינוח (למשל, כשיש שם ד' מרובעות של נייר טוילעט, ורוצה להשתמש בכל ב' בפני עצמן, נראה מדברי מ"ב (שמ, מא) שחייב משום קורע. ולענין מלאכת מחתך, כנראה אין חילוק בזה אם חותך הנייר טוילעט על ה-perforation או לא, דכיון שאינו מעוניין כלל שיהיה נחתך דוקא כאן או כאן, אינו שייך למחתך. . If one is using the bathroom and sees there is no pre-cut toilet paper, he should wipe himself with the toilet paper while still attached to the roll and then put the end in the toilet. He may then flush, even though doing so will cut off the end of the roll, because of concern for human dignity [15]משום כבוד הבריות יש להתיר כיון שעושהו בשינוי ולא הוי אלא איסור דרבנן. ( kavod habrios).

It is permitted to unstick the tabs on disposable diapers and to re-attach them to fit it on a child. However, one should not intentionally re-attach the tabs of a soiled diaper (to seal in the smell) before discarding it [16]היסוד בזה, דכל מה שנעשה על דעת לקורעו מותר לפותחו כיון שלא נעשה לקיום, וכן הדיבוק לכתחלה מותר כיון דלא דמי כלל לתופר (ע' מ"ב שמ, מה). א"כ, מה שהיה מחובר לכתחלה בשעת יצירתו הוי כנעשה בלא מתכוין לחיבור לזמן ארוך כיון שאין דעת התעשייה שיהיה נתפר לזמן קצוב אלא יכול ליפתח מיד בשעת הקנייה (ע' מ"ב שיז, כא, מיקל בזה כדעת הלבוש, וע"ש שט"ז מחמיר), וגם שהתעשייה לא רוצה בכלל שהוא יהיה נתחבר באופן זה, אלא הם רוצים שיהיה נראה מסודר או שלא ידבק להטיטול שאצלו, ולכן הם מחברים אותם כל טיטול לעצמו באופן זה. וא"כ מותר לפותחו. וגם לחברו על התינוק מותר כיון דלא דמי כלל לתופר, וכן לענין לנתקו אחר השימוש. אבל לחבר הדבק להטיטול עצמו אחר השימוש, הרי מחברו בכונה כדי שלא יסריח, וא"כ אע"פ שלא מעניין לו אם הוא נפתח אחר שזורקו לפח, הרי החיבור עשוי להתקיים, ואסור לחבר בכונה חיבור של קיימא משום תופר.

אמנם, לכאו' לדעת האג"מ אין שייך קריעה בזה.
.

One may remove the plastic shields from a Band-Aid in order to stick it on a wound [17]ע' הערה הקודמת. .

Threads closing the back flap of a suit, or sewing the pockets closed, may not be removed [18]מה שסוגר הכיסים, פשוט שאסור שהוא תפירה של קיימא והנותקו חייב.

ויש לדון אם מה שסוגר אחורי החליפות מיקרי תפירה של קיימא או אינו ש"ק, ונפ"מ לדעת רמ"א (שיז, ג) דמעיקר הדין מותר לנתק תפירה שאינו ש"ק אלא שאין להתירו בפני עם הארץ. ואין לדמות זה לקריעת חוט (שיש מתירים, ע' ביה"ל מובא לקמן), דהא תפירה זו מחבר ב' חלקי הבגד, וקריעתו ודאי אסור. ואין לדמות זה ללקיטת יבולות שנשאר בבגד צמר מן האריגה שחייבים עליו משום מכה בפטיש (שו"ע שב, ב), דהתם מיירי בתפירה שנעשה לצורך תפירת הבגד, אבל תפירה זו לא נעשה אלא לעשותו יותר קל לטלטלו ממקום למקום.
.

This prohibition applies to thread [19]רמ"א (שיז, ג), וע' בדרכי משה (שם) שאסור משום קורע, אבל מדברי ר' ירוחם משמע דאסור משום מכב"פ. (in certain circumstances; see next paragraph) or cloth. According to some opinions, rope is exempt from this prohibition [20]ע' ביה"ל שיד, ח, לענין ההיתר לחתוך החבל שקשור בו כלי של תמרים, וז"ל ואין שייך לאסור מחמת קורע גופא דהוא אסור מדרבנן אפילו בשלא ע"מ לתפור דאין שייך שם זה אלא בקריעת הבגד דשייך בו קורע ע"מ לתפור ולהכי גזרו רבנן אפילו בשלא ע"מ לתפור משא"כ בזה, עכ"ל. וצ"ע אם כוונתו שם לחלק דשום חבל לא שייך קריעה (ולפי זה צ"ע למה קריעה שייך בחוט אבל לא בחבל), או אם ר"ל דכיון שקורעו באופן שמפסידו לגמרי לא שייך איסור קריעה, כעין מה שכתב חזון איש (שבת נא, יג) וכעין זה באג"מ (או"ח א, קכב), וכן פירשו כמה אחרונים דברי המ"ב עצמו (שיד, כה) במה שהתיר לקרוע העור שעל גבי חבית של יין. , and therefore one may cut it in case of necessity.

Anything which is torn in a way which renders the torn item no longer usable is not subject to the prohibition of tearing. Therefore, one may cut or tear off tags held onto clothing with a plastic or thread, but since the tags may be muktzah, one should not touch it with his hand, and rather stick another object through it, such as a knife, and pull it. However, two items (e.g. socks) which are sewn together with a thread may not be ripped apart, as even though the threads are no longer usable, the items are considered the subject of the tearing and it would violate Koreia ( if they are held together with a hard plastic, one may cut it).


Footnotes

[1]רמב"ם (שבת י, ט)
[2]שמ,ז ומ"ב שם, וכן משמע רמ"א שמ,ג לענין קריעה שהעיקר כדעת המקילים אבל כ' אין להתיר בפני עם הארץ
[3]ע' אג"מ (או"ח ב, פד)
[4]מ"ב שח,מו
[5]שמ,יד
[6]משמעות מ"ב (שמ,מה) במ"ש "אינו דומה כלל לתופר"
[7]ע' אג"מ (או"ח ב, פד)
[8]רמ"א שיז,ג משמע שהעיקר כדעת המקילים, אבל כתב אין להתירו בפני עם הארץ
[10]משמעות שו"ע (שמ, יד), ואג"מ (או"ח ב, פד)
[11]ביה”ל (שמ, יד)
[12]מג"א ס"ס שמ. ומ"ב (ס"ק מה) הסביר כיון דלא דמי לתופר כלל, ולכאו' ר"ל שאע"פ ששני דברים שנדבקו הוי תולדת תופר, הני מילי היכא שכוונתו להשאירם כך, אבל כשכוונתו להפרידם אחר כך לא נראה כתופר (כיון שאינו תפירה ממש) וגם לא דמי בתוצאתו לתופר (שתופר במשכן היה על דעת להשאירם כך ולא להפרידם)
[13]מג"א שב,ג, ומ"ב (שמ, מה), וע"ש דאם נקרע, נקרע.
[14]שמ, יג. ושם אסר מפני עשיית כלי, וביאה"ל (ד"ה אין) חידש דאינו חייב על קורע אלא כשמתקן ב' הצדדים של הקריעה. ולכן, באופן שבקריעתו הוא מתקן ב' צדדי החתיכה בשביל קינוח (למשל, כשיש שם ד' מרובעות של נייר טוילעט, ורוצה להשתמש בכל ב' בפני עצמן, נראה מדברי מ"ב (שמ, מא) שחייב משום קורע. ולענין מלאכת מחתך, כנראה אין חילוק בזה אם חותך הנייר טוילעט על ה-perforation או לא, דכיון שאינו מעוניין כלל שיהיה נחתך דוקא כאן או כאן, אינו שייך למחתך.
[15]משום כבוד הבריות יש להתיר כיון שעושהו בשינוי ולא הוי אלא איסור דרבנן.
[16]היסוד בזה, דכל מה שנעשה על דעת לקורעו מותר לפותחו כיון שלא נעשה לקיום, וכן הדיבוק לכתחלה מותר כיון דלא דמי כלל לתופר (ע' מ"ב שמ, מה). א"כ, מה שהיה מחובר לכתחלה בשעת יצירתו הוי כנעשה בלא מתכוין לחיבור לזמן ארוך כיון שאין דעת התעשייה שיהיה נתפר לזמן קצוב אלא יכול ליפתח מיד בשעת הקנייה (ע' מ"ב שיז, כא, מיקל בזה כדעת הלבוש, וע"ש שט"ז מחמיר), וגם שהתעשייה לא רוצה בכלל שהוא יהיה נתחבר באופן זה, אלא הם רוצים שיהיה נראה מסודר או שלא ידבק להטיטול שאצלו, ולכן הם מחברים אותם כל טיטול לעצמו באופן זה. וא"כ מותר לפותחו. וגם לחברו על התינוק מותר כיון דלא דמי כלל לתופר, וכן לענין לנתקו אחר השימוש. אבל לחבר הדבק להטיטול עצמו אחר השימוש, הרי מחברו בכונה כדי שלא יסריח, וא"כ אע"פ שלא מעניין לו אם הוא נפתח אחר שזורקו לפח, הרי החיבור עשוי להתקיים, ואסור לחבר בכונה חיבור של קיימא משום תופר.

אמנם, לכאו' לדעת האג"מ אין שייך קריעה בזה.
[17]ע' הערה הקודמת.
[18]מה שסוגר הכיסים, פשוט שאסור שהוא תפירה של קיימא והנותקו חייב.

ויש לדון אם מה שסוגר אחורי החליפות מיקרי תפירה של קיימא או אינו ש"ק, ונפ"מ לדעת רמ"א (שיז, ג) דמעיקר הדין מותר לנתק תפירה שאינו ש"ק אלא שאין להתירו בפני עם הארץ. ואין לדמות זה לקריעת חוט (שיש מתירים, ע' ביה"ל מובא לקמן), דהא תפירה זו מחבר ב' חלקי הבגד, וקריעתו ודאי אסור. ואין לדמות זה ללקיטת יבולות שנשאר בבגד צמר מן האריגה שחייבים עליו משום מכה בפטיש (שו"ע שב, ב), דהתם מיירי בתפירה שנעשה לצורך תפירת הבגד, אבל תפירה זו לא נעשה אלא לעשותו יותר קל לטלטלו ממקום למקום.
[19]רמ"א (שיז, ג), וע' בדרכי משה (שם) שאסור משום קורע, אבל מדברי ר' ירוחם משמע דאסור משום מכב"פ.
[20]ע' ביה"ל שיד, ח, לענין ההיתר לחתוך החבל שקשור בו כלי של תמרים, וז"ל ואין שייך לאסור מחמת קורע גופא דהוא אסור מדרבנן אפילו בשלא ע"מ לתפור דאין שייך שם זה אלא בקריעת הבגד דשייך בו קורע ע"מ לתפור ולהכי גזרו רבנן אפילו בשלא ע"מ לתפור משא"כ בזה, עכ"ל. וצ"ע אם כוונתו שם לחלק דשום חבל לא שייך קריעה (ולפי זה צ"ע למה קריעה שייך בחוט אבל לא בחבל), או אם ר"ל דכיון שקורעו באופן שמפסידו לגמרי לא שייך איסור קריעה, כעין מה שכתב חזון איש (שבת נא, יג) וכעין זה באג"מ (או"ח א, קכב), וכן פירשו כמה אחרונים דברי המ"ב עצמו (שיד, כה) במה שהתיר לקרוע העור שעל גבי חבית של יין.
NextTrapping