ShabbosHalachos of Medicine and Illness

II.    A. Minor Illnesses

Chazal prohibited one to perform acts of healing or taking of medicine on Shabbos, out of concern one may grind ingredients into powder in order to make medicine.

This issur applies specifically to one who has a slight or moderate illness, such as headache or stomachache; these are referred to as michush or miktzas choli . This issur does not apply in any of the following circumstances:

a. Anything which is eaten or ingested by healthy people, may be ingested by an ill person, even though he wants to do so to cure an ailment [1] . For this reason, one may drink prune juice or tomato juice for health reasons. One is also permitted to use mouthwash for bad breath, because this is not an “illness” [2]באמת יש סתירה בזה בדברי השו"ע, בסי' שכח סע' לו כ' דמותר, ובסי' שג סע' טו כ' דאסור.

ואפשר החילוק הוא דדוקא אסור אם יש בו דבר שממש מרפא חולי שבגופו שגורם ריח הפה, וצ"ע.

ושמעתי מהר"י רייזמאן דמי פה מותר, וכן כתבתי בפנים. .

b. One may ingest non-food items (or perform other acts [3]שו"ע (שכח, כד) כ' דמותר ליתן עלה על המכה לשמרה שלא יחלה(become infected=). וגם כ' (סע' כז) מותר ליתן רטיה על מכה שנתרפאה מפני שמשמרה, וע' מ"ב ביאר שאינו בהול כל כך אחר שנתרפאה. ) in order to maintain his current health, but not to heal himself from a slight illness or to become stronger [4]שכח, לז, ומ"ב (ס"ק קכ) . For example, one may take vitamins to stay healthy [5]אג"מ (או"ח ג, נד) , but not Vitamin C when he has [6]ובכה"ג שיש לו מחוש, אע"פ שאינו מכוון לרפואה, אסור, כיון שהוא חולה ויאמרו שהוא לרפואתו (מ"ב שכח, קיט). a cold, or oral steroids for muscle growth (when not a choleh ).

c. One who has an illness which qualifies him as a choleh, may take medication [7] . This applies even if it is an underlying illness which currently is not bothering him, such as some infections, which must only be dealt with because they may spread. One who has chronic issues with his liver or kidneys or the like, may take medication on Shabbos, because these qualify for choleh, even though he has no current symptoms.

d. Any illness which is not usually treated by medication, may be treated on Shabbos [8]שכח, מב-מג, כמו שביאר מ"ב (שכח, קל). . For example, one may put ice on a bruise. It is permitted to insert a retainer to straighten his teeth or adjust said device, because this cannot be accomplished with medication [9]שש"כ (פרק לד הע' קיג) בשם הגרשז"א. .

e. Children are permitted to take any medication [10] .

f. Medication which takes many days of application to be effective, is usually permitted; a Rav should be consulted [11]ע' שש"כ (?) ואג"מ (?) .

A Choleh, in addition to using medication, has additional leniencies. A choleh means any of the following cases:

a. A high fever (appx. 102 F)

b. An illness which causes him to be bedridden, or to make his entire body ache, or causes him such pain that he cannot function, or which causes him to be unable to function normally. Even one who has no symptoms currently, if he knows he has an illness which requires care to avoid the appearance of these symptoms, is treated as a choleh.

c. A sick child, or to attend to any needs of a child, such as bringing him home when he is scared or rescuing him from a locked room

d. A woman after childbirth, between day 8 and 30

e. One who is in risk of losing a limb.

For those who qualify as choleh:

a. One may ask a non-Jew to perform any melacha, even d’oraysa [12] . (This is in contrast to a michush, which has no leniency to perform any melacha, or to ask a non-Jew to perform it [13]שכח, א .)

b. If a non-Jew is not available; if one is in danger of losing a limb, a Jew may perform melacha d’rabanan, but for other types of illness, a Jew may only perform melacha d’rabanan in an unusual manner ( shinui) .

For a slight ailment ( michush), one is not permitted to ask a non-Jew to perform any activity to relieve his illness [14]שכח, א . For a moderate ailment ( miktzas choli), one is permitted to ask a non-Jew to perform an issur d’rabanan [15]שז, ה . Practically speaking, it is hard to define what the exact parameters are of these ailments, so we generally do not ask a non-Jew to perform any melacha, d’rabanan or d’oraysa, except for a choleh.

JJ.                   B. Applications

Assorted pills. Sleeping aids and caffeine pills may be taken on Shabbos, as healthy people also use them when they are not ill. Birth control medication may be taken on Shabbos [16]שגם בריאים לוקחים את זה. .

Tums, dietary fiber, and prune juice are all eaten by healthy people for various reasons, so one is permitted to eat them even to cure an illness.

One may not take Advil or Tylenol for a slight headache, but it is permitted for a migraine which causes one to feel the need to lie down.

One may take antibiotics on Shabbos, whether to treat an infection or to prevent one after a serious wound, as an infection is dangerous if proper precautions are not taken.

One who has a headache which prevents him from functioning normally, or a slight headache which he thinks may worsen into a debilitating one, may take medicine on Shabbos. The same rules apply to one who takes allergy medications.

If one knows he will need medication on Shabbos, such as Advil, but is not a choleh kol gufo, he may crush the medication into food (e.g., applesauce) before Shabbos so it is not noticeable, and then eat it on Shabbos [17]?ארחות שבת (כ, קלא) בשם הגרשז"א. אבל אג"מ (או"ח ב, פו) אוסר אא"כ הוא כדור שצריך לערבו במאכל. ויש לצרף להתיר, דבזמנינו אין עושין שחיקת סממנים לרפואה. .

Creams and the like. One may use antibacterial soap or hand sanitizer, as these are used by healthy people to avoid illness.

One may not apply cream by making a smooth layer, such as by rubbing it laterally, but one may dab it on with the tip of his finger. For example, one who has chapped hands may dab on moisturizer, as healthy people also use it, so it is not prohibited as “medication”.

One who has eczema or poison ivy, and it is severe enough that he is unable to function normally, may dab on medicated cream or lotion in a dabbing motion, or smear it on with the back of one’s palm. However, if it a minor case, one may dab on lotions which are made for moisturizing, but not ones which are specifically for illness or injury.

One who has cracked lips may not apply creams or olive oil, as this is clearly performed as a remedy [18]ע' רמ"א (שכז, א) ומ"ב (ד) , but one may eat oily foods and lick his lips (even though some oil is applied to his lips).

One may dab antibiotic ointment on a cut on Shabbos, taking care not to smear it, and then cover it with a Band-Aid. However, when applying a Band-Aid on a finger, one should ensure not to allow the Band-Aid to bond to itself, as this would violate Tofeir.

Other Medical Interventions. One who has a blister which is extremely painful, may poke it with a needle in order to release the liquid inside [19]שכח, כח.

ולענין אם מותר לישראל לעשות שבות במקום צער, ע' מ"ב (שטז, לז) משמע דמותר, אבל אפשר דוקא התם דהוי שבות דשבות, שהוא מלשאצל"ג וגם פרעוש אים במינו ניצוד, וע' ביאה"ל (שכח, כח) משמע דאסור לעשות שבות במקום צער ורק שבות דשבות מותר. וע' רמ"א (שכח, יז) דנראה דדעתו שאין מתירים שום צער אא"כ הוא בגדר חולה כל גופו. ואע"פ שכתב ביאה"ל (שכו, א) דמי שמצטער יכול לרחוץ במים שהוחמו בערב שבת, ע' שש"כ (לד הע' ז) התם גזירת מרחצאות קיל טפי. . If it is moderately painful, one may not do so (and doing so is not recommended from a medical perspective as it may lead to infection).

One may allow a non-Jew to sew stitches on Shabbos [20]ע' תשובות והנהגות (ג, קג) דאין תופר באדם, כיון שבגוף האדם האיחוי נעשה ע"י עצמו והוא רק מקרב הצדדים זא"ז, משא"כ באיסור תופר שהתפירה עצמו גורם האיחוי. וכיון שהוא רק איסור דרבנן, מותר משום כבוד הבריות כדי שלא יהיה לו צלקת.

ולענין רופא ישראל, ע"ש.

וע' מנחת שלמה (ח"ב סי' לד) נוטה שיש איסור תופר באדם מדאורייתא.

אמנם באמת אפי' אם אין איסור תופר באדם, דרך התפירה הוא לעשות קשר על גבי קשר, והוא גם ספק איסור דאורייתא. , because if left untreated it may lead to infection or scarring.

One with a slight illness may not put hot water in a hot-water bottle to put on his body, as it is clear that this is performed for healing [21]שכו, ו, ומ"ב (יט) כ' דלדעת השו"ע אסור משום שמא ישפוך ויבא לידי רחיצה, ולדעת תוס' אסור משום רפואה, ובמקום צורך גדול יש להקל. , but he may put ice in a bag, as healthy people also do so to cool off [22]? לא מצאתי בפוסקים לאסור.

וע' שו"ת אור לציון (ח"ב עמ' רנג) כ' דבזמן הזה דאפי' מים חמים יש להתיר, דבזמנינו אפי' בריאים עושים כן, וכ"כ שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד הל' שבת סי' צא), ולפ"ז כל שכן בקרח. .

One who is a choleh she’ain bo sakana may use a hot-water bottle on his body [23]שש"כ (מהדו"ח לג, טו). וע' מ"ב (שכו, יט) לענין כלי סגור שיש להקל במקום צורך גדול. ובכלי פתוח, אסור, אבל בחולה שנופל למשכב, אפשר דאף זה מותר. . One may put a small amount of hot or cold water on a clean garment and place the garment on (the forehead or other part of) the ill person [24]ע' רמ"א (שכו, ו) דבגד חם מותר לכל אדם, ומיירי שם בבגד שאינו רטוב. ולצורך חולה שאב"ס, מותר ליתן מים על בגד נקי, ע' ביאה"ל (שב, י, ד"ה דלא). ואפשר שיש להחמיר לערב המים חמים עם דבר המלכלך (כגון מיץ ענבים) בכלי שלישי, ואח"כ לשופכו על הבגד. ומסתמא בבגד שהוא מאד רטוב, אסור, כמבואר בהל' {סחיטה}. .

For a child who is sick or in pain, one may ask a non-Jew to violate an issur d’oraysa , or a Jew can himself, in an unusual manner, violate an issur d’rabanan . A sick child is permitted to take medication.

If a doctor recommends tests “just to be safe”, one is permitted to allow non-Jews to perform melacha for the tests, as it is really being performed for the doctor to protect him from accusations of malpractice, and one may allow a non-Jew to perform melacha for himself [25]כן שמעתי מהר"י רייזמאן בשם הר"מ היינעמאן. .

KK.                 C. Life-Threatening Illness

If one is a Choleh Sheyesh Bo Sakana (has an illness which is potentially life-threatening), or if one has any doubt as to whether his illness is life threatening, one may violate Shabbos, or any other issur d’oraysa , in order to save him. One should have an adult Jewish male perform whatever actions are required (in the normal manner) [26]שכח,יב. וע' רמ"א כ' דאם אפשר לעשות בלי איחור ע"י עכו"ם או בשינוי נוהגים לעשות ע"י עכו"ם או בשינוי, אבל ט"ז תמה עליו ולכן אפי' בספק סכנה יעשה ע"י ישראל, וכ"כ מ"ב.

וראיתי בשמירת שבת כהלכתה (?) בשם הגרשז"א, דעדיף שיהודי שומר שבת יעשה ההצלה מיהודי שאינו שומר תורה ומצות, כיון דדעת החילוני הוא על הכסף ולא על ההצלה, הוי כנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה. ויש להקשות על זה מגמ' מנחות סד. דמבואר שאם פרש מצודה להעלות דג ועלה תינוק, להלכה פסקינן דפטור, וא"כ מיקרי מעשה הצלה אע"פ דדעתו היה לעשות איסור. אמנם יש לדחות, דלשון הרמב"ם שם דפטור כיון שהיה שוגג, ומזה משמע דדוקא כיון שלא ידע שהוא שבת חייב חטאת, אבל אם היה מזיד, דהיינו שרצה דוקא לחלל שבת ולא היה דעתו על היתר בכלל, הוי דיינינן ליה כמעשה איסור (ואפשר דאפי' חייב מיתה?). אבל צ"ע בעיקר סברת הגרש"ז, דהא כמעט ודאי דדעת החילוני שהוא רוצה להציל נפש, ומה שהוא גם מקבל כסף על זה לכאו' אינו מגרע מעיקר כוונתו. , in order to publicize that there is no reason to wait for a non-Jew when life is on the line [27]וגם כיון שהישראל יזדרז יותר, ע' ט"ז . In fact, one who rushes to do so is performing a Mitzva. However, an act which is preparatory but not lifesaving, such as driving to the hospital or purchasing medication, should be performed by a non-Jew (if it would not cause any delay) [28]אג"מ (?) .

In any case where melacha is permitted, one must try to limit the amount of melacha performed [29]שכח, טז. ומחלקת ראשונים בזה, לדעת ר"ן איסור ריבוי בשיעורים הוא מדאורייתא ולדעת רשב"א הוא מדרבנן, ותלוי בגמ' מנחות (סד.) שמצדד אי עדיף לקוץ ב' ענפים שיש בכל א' גרוגרת אחת או ענף א' שיש בו ג' גרוגרת, וממה שנסתפק הגמ' נראה שריבוי בשיעורים הוי איסור דאורייתא, דאם היה מדרבנן היה פשוט שיש לקוץ רק ענף א' ולעבור על ריבוי בשיעורים.

ואע"פ דכ' לעיל (סע' יב) שיש לעשותו ע"י גדולים ולא ע"י שינוי או ע"י עכו"ם, אבל בענינינו אין לחוש לזה, דכיון שאנשים רואים שמחללים שבת בשבילו, אין לחוש שלא יחללו שבת באיסור דאורייתא בשביל חשב"ס, משא"כ לעיל הרי יחשבו שאסור לחלל שבת בשבילו.

וע' קובץ שיעורים (ביצה מח) הסביר טעם הרשב"א, דכיון דכל אחד מן הגרוגרת הוא ראוי לחולה, א"כ איזה מהם תיאסר, וממילא מדאורייתא שניהם מותרים, ולפ"ז מסביר שאם כן, בציור שאחד מן הגרוגרת אינו ראוי לאכילה, אסור לקוצו מדאורייתא. אבל דעת הר"ן דריבוי בשיעורים בפיקוח נפש הוא דאורייתא, אבל ביו"ט מותר, דמלאכת יו"ט הותרה אצל אוכל נפש והוי כאילו המעשה נעשה בחול, משא"כ פקו"נ הוי דחויה ולא נחשב המעשה כאילו חול, ולפ"ז אם ביו"ט תלש עוקץ שיש בו ב' גרוגרת ואחד מהם אינו ראוי אלא לכלבים, לר"ן המעשה תלישה הותרה, ולרשב"א אסור מדאורייתא.

ועע"ש (אות לב) הקשה על מ"ש תוס' שאם שכח להפריש חלה מערב יו"ט ילוש ביו"ט ויצרפן, והקשה למה יהא מותר לתקן את של אתמול לדעת רשב"א, והלא ריבוי בשיעורים אסור אא"כ יש היתר לעשותו עכשיו. [ולפע"ד אפשר לומר, דדוקא כשיש מלאכה מיותרת הנעשה הוי אסור משום ריבב"ש, אבל בהפרשה כיון שאינו פועל שום מעשה תיקון חדש, ורק ההיתר פועל גם על החלה של אתמול, אין בו משום ריבב"ש.]

וכעין חילוק הרשב"א הנ"ל, ע' שו"ת אחיעזר (?) שכתב שאין להתיר לכהן לטמא למת אחר בשעה שמטמא לקרובו, דריבוי בשיעורים הוא דוקא בציור ששני הדברים שוים לו ובשניהם יש אותו היתר, משא"כ כאן שאחד מן המתים אינו קרובו, אין אומרים ריבוי בשיעורים.

וכעין זה העיר האג"מ לחלק, שהרוצה לישא ביו"ט קופסא של סיגריות מותר אעפ"כ שאינו צריך אלא אחד, כיון שכולם שוים אצלו, משא"כ כשרוצה לישא הרבה מפתחות ולא יצטרך אלא לאחד מהם, אסור כיון ששאר המפתחות לא יועילו לו.

והרשז"א (הו"ד נשמת אברהם מהד"ב ח"ב עמ' תקמג) כ' דבחולה שיב"ס, יש לעשות אותו טיפול טוב כדרך שרגילים לעשות בימי החול הואיל ומה שמטפלים בו עכשיו הוא למנוע מסכנה, ואף שעי"ז הוא מרבה במלאכות, מ"מ כל מה שהרופא עושה הוא בגדר פקו"�, ומה שצריכים לעשות הקל הקל תחלה, כ' מבי"ט שהוא רק מדרבנן, עכת"ד. . If time is of the essence, and trying to limit the amount of melacha would cause even a slight delay (or if it may result in inferior treatment) , one should not try to limit the melacha [30]רמ"א (שכח, טז). .

One is permitted to perform melacha to make a choleh sh’yeish bo sakana more comfortable or to ease his pain , but one must try to perform it with a shinui [31]ע' מ"ב (שכח, יד) כ' מהנכון להחמיר באיסור של תורה, ולדעת השו"ע (שם סע' ד) משמע שיכול לעשותו בלי שינוי), וע' ביאה"ל שם, דלדעת השו"ע מלאכה הותרה אצל חשב"ס, והביא שם הרבה ראשונים סוברים דמלאכה דחויה ולא הותרה.

וע' קובץ הערות (ס' יח) טעם הסוברים דכיון שהותרה יכול לעשות אפי' דבר שאין בו סכנה במניעת דבר ההוא, דכיון שלא גמר המצוה והוא עדיין עוסק במצות פקו"�, צריך לעשותה, והוי כמו מילה בשבת דהיכא שהוא עדיין עוסק המילה הוי שבת כחול ורק אחר שסילק ידו אינו יכול לחזור על ציצין שאינם מעכבין.

ויש לעיין למה ריבוי בשיעורים אסור אם שבת הותרה אצל פקו"נ כמו בישול אצל יו"ט, וע' מנחת חינוך (מוסך השבת) תי' דרבנן החמירו בשבת יותר מיו"ט.

וע"ש שכל ראיות הביאה"ל הם ביוה"כ, ויש לחלק שיוה"כ הוי דחויה, ושבת הותרה.

וע' יחוה דעת (ד, ל) הביא הרבה ראשונים סוברים ששבת הותרה אצל פק"נ ולא דחויה, וכן דעת רמ"א (שו"ת ס' עו), וע"ע יבי"א (א, יו"ד כב אות ד).

וע' טושו"ע (ס' רעח) דמותר לכבות הנר מפני חושיב"ס, וע' מ"ב (סק"א) בשם רמב"ם פיה"ש כ' דוקא כשאי אפשר להוציא החולה למקום אחר, עכ"ד. ונראה, בשלמא אם רמב"ם סובר דמלאכה דחויה אצל פקו"נ א"כ מסתבר שאין לכבות אא"כ יש צורך לכך, אבל אם הרמב"ם סבר שמלאכה הותרה אצל פקו"נ כמ"ש רמ"א בתשובה, א"כ צ"ע למה אין לכבותו? . For example, one may adjust his bed by pressing the button on the remote with one’s knuckle. If there is any concern that by not performing said action, his illness will worsen, melacha may be performed in the normal manner.

This only permits one to perform actions which bring a physical comfort or benefit to the patient [32]משמעות מ"ב (שכח, יד) שכתב "ממאכלים ורפואות". . However, if the patient would like to be visited by family members or would like a newspaper to read, a Jew is not permitted to violate Shabbos for these purposes.

It is essential that a choleh sh’yeish bo sakana travel with a family member or other caretaker, even on Shabbos, so that if he loses consciousness or needs assistance, someone is there to help. If there is not room in the ambulance, one may even drive himself to the hospital [33]שש"כ (פרק מ סע' פב) .

LL.                   D. Before Childbirth

A woman who is in labor is considered “ choleh sheyesh bo sakana ” (life-threatening illness) and one may violate Shabbos in order to seek medical attention or bring her to a hospital [34]של,א . However, if it would not cause a delay, one should perform the required actions in an unusual manner.

When a pregnant woman is in her ninth month, preparations should be made before Shabbos, if she would go into labor, to minimize the amount of Shabbos violation [35]ע' מ"ב (של, א). וע' תורת היולדת (מהדו"ח עמ' ?) שאם רוצה לנסוע באוטו שלו, קודם שבת יש להוציא כל חפצים שאינו צריך מן האוטו כדי למעט בחילול שבת.

ואם לא הוציאו חפצים המכבידים את הרכב קודם שבת, יש לעשות כן בשבת, ודברים שהם מוקצה יש להוציאם ע"י עכו"ם. (שם עמ' קמה).

ואם אשה צריך ללכת לבית חולים סמוך לזמן הדלקת נרות, ולא יישאר שום איש בבית, לא תדליק נרות בברכה. ואם יישאר בעלה או ילדיה הגדולים שם, תדליק בברכה, ואם רק בנה הקטנים יישארו שם, הדעת נוטה שתדליק בברכה (שם עמ' נד). ואם האשה בחדר ההמתנה או בשאר חדר שאינה ידועה לה שתישאר שם כשתחשיך, תדליק בלא ברכה (שם עמ' רנג).

ובכל מקרה שלא הדליקה נרות מחמת אונס, כגון שהלכה מביתה ולא נשאר שם אדם בבית ולא הספיקה להדליק בבית חולים, נלע"ד שאין צריך להוסיף נר כל ימיה, דהוי כאונס, ע' מ"ב (רסג, ז). . This includes ensuring that there is an adult to stay with the other children in the house [36]תורת היולדת (מהדו"ח עמ' מה). ואם לא סידרו כן וצריכים לילך בשבת, מותר להקיץ שכן כדי שישמור על ילד קטן. ואם אין שכן שיכול לשמור על הילד, אם הנהג נכרי, מותר להסיעו מפני צער הילד וייתובי דעתה של היולדת שדואגת לו. ואם יש חשש סכנה לילד מפני הפחד, מותר להסיעו אפי' ע"י נהג יהודי (כמו שהתיר במ"ב שכח, לח). ואם לא הביאו התינוק, אם יש סכנה לילד שנשאר נעול בבית, יש מקרים שהבעל חייב לחלל שבת, והכל לפי הענין. ואם אפשר לשוב באמבולנס שחוזר לתחנתו בהיתר, עדיף לעשות כן (שם עמ' צט). . If they intend to order a taxi, the money to pay the driver should be placed in an envelope before Shabbos in a place where the driver can be told to take it by himself.

A bag should be prepared before Shabbos with any items she will want in the hospital on Shabbos (not for after Shabbos [37]ע' מנחת יצחק (ח"ח ס' ל) אוסר בזה כיון שאפשר להביאם אחר השבת. ודעתו שם דאפי' לצורך שבת, אין להביא אלא לצורך גדול. ), even if she only wants them to make her comfortable [38]ע' שו"ע (של, א) ומ"ב (שם) דמותר לעשות אפי' מלאכה דאורייתא כדי לייתובי דעתה.

וע' תורת היולדת (מהדו"ח עמ' מא-מב) דלדעת הגר"ח קניבסקי, לכתחלה יש להפקיר החפצים שרוצה להוציא חוץ לתחום כדי שלא יקנו שביתה (ע' שו"ע תא, א). אמנם הגרח"פ שיינברג כ' דכל הטעם שאינו קונה שביתה הוא משום שאינו מיוחד להשתמשותו, וא"כ הכא ביולדת שאפי' כשמפקיר הרי עדיין עומדים לתשמישותו, קונים שביתה, עכת"ד. וע"ש עוד בזה. . This may include a toothbrush, change of clothing, reading materials, challah, and grape juice. Her husband may also put items he will need for a mitzva in the bag, such as his talis, seforim or additional challah [39]ע' תורת היולדת (מהדו"ח עמ' קמב) שבמנחת יצחק (ח"ח ס' ל) מחמיר בזה, אבל בהערה הביא סברא להקל משום דהוי ריבוי בשיעורים באמירה לעכו"ם, שבשעת הדחק יש להחשיבו כשבות דשבות (אע"פ שבמ"ב (שיח, יג) כ' שהעיקר כדעת הסוברים ריבוי בשיעורים אסור מדאורייתא), לצורך מצוה, וכן נראה דעת הגח"פ שיינברג שהביא שם. אולם אם הרחובות שנוסע בהם הם כרמליות ולא רה"ר ממש, אבל . If a non-Jew will be driving, the bag may then be brought into the car on Shabbos. If the husband (or another Jew) drives to the hospital, any items for the husband must be removed from the bag [40]עמ"ש לעיל. ובריבוי בשיעורים במלאכת ישראל, אין להתיר לצורך מצוה. .

One is permitted to drive his wife to a hospital on Shabbos when she is in labor [41]של,א. וכ' שם מה שיכולין לשנות משנים. ונראה דלדעת רמ"א לעיל (שכח, יב) שאפי' בשאר חולה שיב"ס משנין ועושין ע"י גוי אם אין לחוש שמא יתאחר בדבר, ה"ה כאן עושין ע"י גוי. (אבל ממ"ש "משנין" אין ללמוד מזה שכשנוהג הרכב בעצמו שישנה מאופן ההנהגה כרגיל, כי הוא סכנה גדולה לנהוג כלאחר יד וכדומה.) , but it is preferable to order an Uber or a non-Jewish taxi, if doing so would not cause any delay [42]אג"מ (או"ח ד, פ), ואע"פ דלדעת ט"ז יש לעשות הצלה ע"י גדולי ישראל, היינו רק במעשה ההצלה ממש, אבל הולכת רכב, אפי' לדעת הט"ז יש לעשותו ע"י נכרי, אם לא יאחר אפי' רגע. . One should press the buttons to dial with his knuckles if possible.

On Shabbos, a husband may travel with his wife in the car (even if he is able to walk there), as his presence will make his wife feel more at ease [43]תורת היולדת (מהדו"ח עמ' קיד) . If she feels anxious and wants her mother or midwife to come in the car, they are also permitted to do so. When the non-Jew arrives, he should be asked to open and close the car doors [44]תורת היולדת (מהדו"ח עמ' קנא) .

If one does drive to the hospital himself, after opening his door and exiting with his wife, he may not close the car doors nor park his car. One may tell a (non-Jewish) parking lot attendant that the keys are in the ignition and, if he wants to, he is free to turn off the car [45]חוט שני (פא, ח) or to move it.

E. After Childbirth

After delivery, for three days (or, according to some, 72 hours [46]ואין מונים מעת לעת (כ"כ מ"ב של, י, בשם מג"א), אבל הרבה אחרונים חולקים ומקילים עד מעת לעת, ולכן, אם אין שם עכו"ם לעשות מלאכה על ידי, מותר לישראל לעשותו עד מעת לעת. ) she is in a precarious state and, to assist her recovery, one is permitted to perform melacha with a shinui, such as using one’s elbow [47]של,ד, וע' מ"ב שאם אין לה הדברים המחזיקים אותה יביאוה לידי סכנה. וע' ערה"ש (סק"ה), דמפורש שם שאע"פ דקודם הלידה אמרינן כל מה דאפשר משנינן, אבל לאחר הלידה היא מסוכנת יותר, ויעשה מלאכה בשבילה דוקא ע"י ישראל גדול. [אמנם, ראיתי בספר חזון עובדיה, דדעתו דהכל תלוי בהמצב, ובזמנינו אין הנשים חולים כל כך ולכן אין לחלל שבת להם אלא כפי המצב, ואם היא באמת חושיב"ס מחללים עליה, ואם לאו אין מחללים, ע"ש, ולא נראה כן מדברי שאר פוסקים.] . One is even permitted ask a non-Jew to perform melacha to make her more comfortable [48]ע' שו"ע (של, ד) דהוי כחולה שיש בו סכנה, ומבואר במ"ב לעיל (שכח, יד) שיש להחמיר במלאכה דאורייתא בכל דבר דלא אפשר שיבוא. [אבל לא כתב המ"ב דין זה אצל יולדת, וצ"ע.] . For example, one is permitted, with his wrist, to turn off a light, electronically adjust her bed, or kill a bug so she can sleep better (which is important for recovery). She may use hot water to wash her hands or to take a bath, even though it causes more water to be heated in the boiler, but must turn on the tap with her wrist. In a hospital, she may summon a nurse to her room for anything she wants, but should [49]נראה דהוי שבות דשבות press the button with her knuckle.

A woman in a hospital for Shabbos should turn on an electric light (preferably incandescent) to fulfill the mitzva of lighting Shabbos candles, and recite the bracha [50]? משום ד"נר" הוי לאו דוקא, וצריך רק דבר המדליק בשבת, ורק לענין חנוכה שהנס היתה נעשה ע"י אש, יש להחמיר שלא לברך אלא על אש ממש.

ולענין אשה היולדת ביום טוב הסמוך לשבת, נראה לי עצה להדליק נר שבת, שהיא תכבה את האור כמה שעות לפני שבת כשהיא תרצה לישון (ומותר לכבותם או לומר לעכו"ם לכבותם כיון שהוא לצרכה), ואח"כ כשהיא מעוררת, אחר פלג המנחה, מותרת לה להדליק האור כדי שיהיה לה אור בשבת. ובלי זה, אפשר לצדד דמותרת להדליק בשינוי משום שבות דשבות במקום מצוה, ובפרט שיש לצרף דאפשר שהחשמל הוי אש ממש ומותר להדליקו ביו"ט. .

Anything which is eaten by healthy people may be eaten by a sick person [51]שכח,לז . This includes vitamins [52]מג"א (שכח, מג) ומ"ב, עפמ"ש באג"מ (או"ח ג, נד) , dietary supplements, and birth control [53]כן משמע במשנה (שבת קט:), דלא אסר שתיית כוס עקרין אלא משום שמרפא ירוקה, ולא מחמת שעשאה עקרה. pills, as these items are taken by healthy people to prevent a condition [54]ע' הגדר בזה באג"מ הנ"ל. . This also includes prune juice or Tums, which a sick person may eat for medical reasons, because they are also eaten by healthy people for reasons unrelated to illness.

There are various types of non-life-threatening illnesses [55]ע' כל זה בסימן שכח.

ולענין רפואה באופן סגולי, כגון לשלוח פתק אצל הרב להתפלל בעד החולה, ע' גמ' תענית (יד.), ורש"י שם משמע דפשוט שאין מתריעים בשופר בשבת כיון דאסור לתקוע. ולכאו' הביאור בזה דפשוט דאסור לעבור על איסור דרבנן כדי להציל באופן סגולי.

וע"ע ברכי יוסף (?) דן בזה. [ושמעתי שהגר"י רייזמאן תמה למה יהיה אסור לחלל שבת בשביל חולשיב"ס להצילו באופן סגולי, הלא אפי' באופן סגולי, מיקרי פיקוח נפש, ויכול להצילו. ולפע"ד אפשר לומר ע"פ מה ששמעתי ממנו בשם הגה"ר פאם, לתרץ למה אין ליתן צדקה יותר מחומש משום שמא יעני, והלא התורה הבטיחה שאם יתן מעשר, יהיה עשיר, ור' פאם תי' שבקיום המצות אין לנו לעשות חשבון עם דברים סגוליים, ואנו מחוייבים לשמור מצות בלי חשבונות של סגולות. וא"כ גם כאן יהיה מתורץ.] :

Slight illness - One may not take medicine or perform any action which cures him.

Illness causing pain to part of one’s body, but not so severely that he is unable to function normally - One may ask a non-Jew to perform an action which is only prohibited mid’rabanan in order to relieve his pain [56]שז,ה..

ולענין אם מותר לישראל לעשות שבות במקום צער, ע' מ"ב (שטז, לז) משמע דמותר, אבל אפשר דוקא התם דהוי שבות דשבות, שהוא מלשאצל"ג וגם פרעוש אים במינו ניצוד, וע' ביאה"ל (שכח, כח) משמע דאסור לעשות שבות במקום צער ורק שבות דשבות מותר. וע' רמ"א (שכח, יז) דנראה דדעתו שאין מתירים שום צער אא"כ הוא בגדר חולה כל גופו. ואע"פ שכתב ביאה"ל (שכו, א) דמי שמצטער יכול לרחוץ במים שהוחמו בערב שבת, ע' שש"כ (לד הע' ז) התם גזירת מרחצאות קיל טפי. . One who is in pain may not take medication.

Illness which causes one to become bedridden, or, due to pain or other reason he is unable to function normally, or his entire body to be in pain (called choleh she’ain bo sakana) - One may ask a non-Jew to perform an issur d’oraysa in the normal manner or a Jew may perform an issur d’rabanan in an unusual manner ( shinui ). This type of ill person may take medication.

Possibility of loss of limb (called sakanas aiver) - One may ask a non-Jew to perform an issur d’oraysa or ask a Jew to perform any action which is prohibited mid’rabanan in the normal manner (no shinui required) [57]שכח,יז . Obviously, he may take medication.

---