ShabbosHalachos of Other Shabbos Prohibitions

A.   Behaving in a Weekday Manner (Uvda D’chol)

One may not run or jump on Shabbos [1]שא, א, ומ"ב (סק"ב) , because walking in a more relaxed manner shows that it is Shabbos, as opposed to weekdays when people rush [2]מ"ב (שא, א) . It is permitted in four cases:

1. It is permitted to run to an activity he enjoys [3]שא, ב .
2. If one enjoys running, it is permitted to do so [4]שא, ב .
3. One may run to do a mitzvah, such as running to shul [5]שא, א .
4. One is permitted to jump if doing so is more convenient than the alternative. For example, it is permitted, and in fact preferable, to jump over a puddle, rather than inconvenience oneself by walking around it [6]שא, ג .

One may not exercise on Shabbos for medical benefits [7]שא, א-ב. ע"פ מג"א (שא,ה), בדעת ב"י , whether to maintain one’s health or to heal an ailment, but if he enjoys exercising, it is permitted [8]מ"ב (שא, ז), בדעת השו"ע. וע' ב"ח, שמותר לרוץ לראות דבר עונג. וע' מג"א (שא,ד) פי' דברי שו"ע באופן אחר, שמותר לראות דיוקנאות בשבת אם הוא נהנה בראייתם. וע' ט"ז פי' אע"ג שיש סברא לאסור לראות בדברים חיצונים שיתבטל מהמנוחה ושלוה וכו' בשבת, מותר כיון שהוא עונג לו. וע' מ"ב (שם) שיש מחמירים אפי' לטייל אם כוונתו לרפואה. .

Strictly speaking, one may ride a bike [9]ע' ילקוט יוסף (שבת ה, שלז סע' ג) שמצינו ד' טעמים הוזכרו בדברי האחרונים: משום עובדא דחול (שאילת יעקב סי' מה), משום שמא ילך חוץ לעירוב (כף החיים תד, ח), ומשום שמא יבוא לתקנו (שו"ת ישכיל עבדי ח"ג או"ח יט), ומשום עשיית חריץ בקרקע שאינו מרוצף (שו"ת ר' עזריאל הלדסהיימר או"ח סי' מט. אמנם בילק"י דחה דבריו כיון דהוי פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן). וע' מהרש"ג (ב, יג) מתיר, אלא שאסור להוציאו חוץ להעירוב. or scooter on Shabbos (within an eiruv) , but one should not do so because it may lead to disrespecting Shabbos.

One may not empty a storage area on Shabbos unless one started to empty it beforehand [10]שלג,א .

One may not scratch himself with a backscratcher unless it is specifically designated for use only on Shabbos [11]שכז, ג, ומ"ב שם .

All cases of uvda d’chol are permitted if one needs to do them in order to perform a mitzvah [12]עמ"ש {בהקדמה למלאכות שבת} בזה .

FF.                   B. Avsha Milsa

One may not turn on a machine before Shabbos which will perform forbidden activity on Shabbos and is noisy enough to be heard in a different room. Doing so would be a disgrace for Shabbos [13]רמ"א (רנב, ה), עפמ"ש אג"מ (או"ח ד, ע, אות ו) דאסור אם נשמע חוץ לחדרו. ולדעת השו"ע, לא חיישינן להשמעת קול בשבת, ורמ"א כ' במקום פסידא יש להקל. , because others who do not see the source of the noise will think that he is performing melacha on Shabbos [14]כן הסביר החת"ס (שו"ת או"ח ס) וסמ"ג (ל"ת סה ד"ה ואין נותנין). . One also may not allow a non-Jew to turn it on [15]מ"ב (רנב, מט) . However, anything which is generally set up days in advance [16]רמ"א שם. וע' אג"מ (שם) אוסר להעמיד שעון מעורר לצלצל בשבת, כיון שרגילים לכוונו בלילה. [ונראה דבזה"ז מותר כיון שמכוונים אותו כמה ימים מקודם.] , such as an inground sprinkler system, is permitted.

One may not allow a maid to operate a vacuum cleaner, washing machine, or dryer on Shabbos.

One is permitted to use a timer or Shabbos clock to turn on or off devices which are commonly used with timers, such as lights [17]אג"מ (או"ח ד, ס). והטעם, שחז"ל אסרו ליהנות ממלאכת עכו"ם, והוא הדין ממלאכת ישראל, וזה נחשב מלאכת ישראל הנעשה בשבת. ואע"פ שמותר לבשל בשבת אם נתנו על האש גרופה וקטומה ולא נחשב מלאכת ישראל, התם נחשב כאילו כל המעשה נעשה קודם השבת כיון שכבר התחיל בו, אבל בשעון שבת שלא התחיל כלל, הוי אסור. [ואפשר דיסוד זה מיוסד בנמוקי יוסף (ב"ק י,א) שמה שישראל עושה קודם שבת ונגמרה בשבת, נחשב הכל כנעשה קודם שבת. וע' פרישה (רנב,א) משמע להיפך, שהקשה, כיון שהעושה מלאכה אחר מנחה גדולה אינו רואה סימן ברכה, איך מותר לשרות דיו וכו' שנגמרים בשבת, ותי' דבערב שבת לא עשה מלאכה גמורה אלא הכין למלאכה, אבל באמת המלאכה נעשה בשבת] and air conditioners. It is forbidden to move the dial or push in the pins in order to change the current state (make it go on or off) at an earlier time. The custom is to permit pushing the pegs (without moving the dial) on a Shabbos clock in order to make it continue the current state for a longer time [18]ע' אג"מ (יו"ד ג, מז, אות ד) משמע שאוסר להזיזו כלל. וע"ע ציץ אליעזר (א, כ, פרק ט) העלה דאסור משום מוקצה כיון שהוא כלי שמלאכתו לאיסור שאינו ראוי לשום תשמיש היתר, כמ"ש ערה"ש (רעט, א). וע' שמירת שבת כהלכתה (פי"ג הל' כח) בשם מנחת שלמה (ח"א, יג) מתיר כמו שכתבנו. .

GG.                C. Creating New Entities (Molid)

It is assur to actively cause a food or item to change forms, such as from solid to liquid or liquid to solid [19]ע"פ הציורים שהבאתי בסמוך, נראה שהכללים הם (לפי הפוסקים שהבאתי):

אם הוא עושה מעשה בידיו לשנות המצב מיד מדבר גוש לנוזל או להיפך: אם עושה שלא בכוונה, כגון שמתכוון לשבור קרח וממילא נעשה מים, מותר, אבל אם עושה בכוונה, אסור.

אם אינו עושה מעשה בידים אבל כפי מה ששינה מצבו מיד מתחיל לשנות ממילא: אם נותנו בחום שאינו רגילה, כגון שנותן חלב קרוש במקום חם: לדעת רמ"א, אסור, ויש להקל במקום צורך. אבל אם נותנו במקום שאינו חם, אלא הוא room temperature, מותר.

אם אינו עושה מעשה בידים אבל לאחר זמן מתחיל לשנות ממילא, כגון שנותן נוזל לתוך מקפיא: במים יש להחמיר, אבל בשאר משקים יש להקל.

ויש להסתפק בענין dry ice, שהוא דבר גוש שנתהפך לגז. ושמעתי בשם הגר"צ שכטר להתיר להשתמש בו אם העושה שתייה (mixologist) הוי עכו"ם. [אמנם, אפי' לישראל לעשות כן, לפע"ד מותר, דהא לא נברא שום דבר חדש ע"י זה, דרק נתהוה אדים (ועשיית אדים ע"י פעולתו לכאו' פשוט דלא מיקרי מוליד דהא לא שמענו שום איסור לעשות אדים בתבשיל שהוא על האש), ולכאו' אין האיסור חל על מה שהדבר גוש נמס ולא נראה, אלא משום הדבר חדש שנתהוה.] . For example, one may not crush ice or snow to make water [20]שכ,ט .

One should preferably not put a solid or liquid in a place where it will passively change forms [21]מ"ב (שיח, קב) בביאור דעת רמ"א . For example, one should not put meat with congealed sauce on it on top of a fire, even atop an overturned pot, because doing so causes the sauce to liquefy [22]רמ"א (שיח, טז). .

A solid which turned into a liquid on Shabbos is not muktzah, and neither is a liquid which solidified [23]מ"ב (שיח, קז) כ' לענין שומן שנימוח דבדיעבד אין לאסור. וע' שש"כ (פרק י הע' יד) הביא כמה ראיות לזה, כגון שלא מצינו שברד היורד בשבת אסור משום נולד אע"פ שלא נקרש עד סמוך לירידתו לאדמה. . Ice which melted on Shabbos is permitted to drink, as are ices which froze on Shabbos.

One is permitted to put ices in the freezer immediately before Shabbos, so they will freeze on Shabbos [24]שש"כ (פרק י סע' ד) .

One may not dispense whipped cream from a can, as it turns from a liquid to a solid while it is dispensed [25]?שלחן הלוי, בעלסקי

ואע"פ שיש לצדד להקל כיון שהוא רק מחזירו למצב הנורמלי של הנוזל והוא כהוצאת קרח מן המקרר, נראה שאין לדמות, דהתם השינוי נעשה ממילא, משא"כ כאן הרי הוא משנה אותו בידים מדבר נוזל לדבר גוש. . It is permitted to use a Soda Stream to carbonate soda on Shabbos [26]שש"כ (פרק יא סע' לו) . One may not rub chocolate with his hands to melt it.

One should not put water in the freezer to make ice. However, one may freeze other liquids, such as chicken soup [27]חילוק זה כ' בשש"כ (פרק י הע' יח) בשם הגרשז"א דרק במים אסור כיון שקרח יש לו שם אחר ואין דינו כמים דהא אינו מקבל טומאה כשהוא קרח אא"כ חישב עליה לאוכלו, ולכן להקפיאו אסור משום שיש לו חשיבות בשינוי מצבו, משא"כ חלב הוי משקה חשוב, ולכן חשיב משקה אפי' בזמן שהוא קפוא.

וע' ציץ אליעזר (ו, לד) מתיר אפי' במים שנעשה קרח כיון שאינו מתחיל להקפיא עד אחר זמן, והוי כמשים שומן רחוק מהאש, דכיון שאינו מתחיל להמיס מיד, מותר.

[ולכאו' גם הגרשז"א יודה לסברא זו במקצת, דהא ע"פ דבריו אם רוצה להשים שומן שנימוח לתוך המקרר, מותר, אבל ליקח אותו מן המקרר ליתנו על האש אסור משום מוליד, וצ"ל שהחילוק בזה כיון שכשנותנו על האש מתחיל להמיס מיד משא"כ כשנותנו בתוך המקרר.]

ואפשר יש עוד טעם להתיר, כיון שאין כוונתו להקפיאו אלא שישמר ולא יסריח, ולכן הוי כמ"ש מ"ב (שכ, לו) שלא אסרו ריסוק אא"כ עושה בכוונה. אבל אפשר יש לחלק דהתם אין כוונתו לעשות מים משא"כ כאן הרי כוונתו להקפיאו אלא שאין זה עיקר המטרה, ויל"ע. (וע' מחזה אליהו חלק א סי' סא, התיר ליתן דברים גושים במקרר אבל לא דבר נוזל.) . When there is a need, such as for guests who are arriving and would want a drink with ice, one may put water in the freezer on Shabbos [28]הל' שבת להר"ש איידר (דש, הע' שלג) שהגר"מ פיינשטיין אמר לו שאינו רואה שום איסור בנתינת מים למקרר בשבת, ובפרט לצורך אורחים יש להקל. .

It is permitted to put an item in a situation where it will, by placement at room temperature, change form, as long as he does not physically cause it to change. For example, one is permitted to take ice out of the freezer so it will melt at room temperature [29]שבט הלוי (ז, מ), וציץ אליעזר (שם). , or take chicken with sauce off the fire, even though the sauce will congeal when cooled. One should not put ice near a fire (or other heat source) to help it melt [30]מ"ב (שכ, לה) .

One may put ice in his drink (even though this action causes it to melt), because the liquid which melts is not noticeable, as it mixes with the other liquid [31]שכ, ט . However, one should not put ice in his cup first and then pour liquid on it, as this would actively cause it to melt [32]ע' שו"ע (שכ, יד) ומ"ב (ס"ק מא) .

One may break up ice cubes which are frozen together, or pour water on them to melt the ice connecting them, as any liquid which is created is unintentional [33]מ"ב (שכ, לו), דלא אסרו בריסוק אלא אם הוא עושה כדי שיזובו מימיו. . One is permitted to walk on snow [34]?, דלא גזרו בו חז"ל כיון דלא אפשר .

One should not scrape Italian ices with the provided stick, as it causes the ices to change to a semi-liquid state. It is permitted to chop it into small pieces with a knife and a spoon and eat it in small blocks [35]פסקי הלכה (בעלסקי) אנגלית, עמ' קעג .

One is permitted to put salt on ice or snow on Shabbos so people will not slip [36]ע' שמירת שבת כהלכתה (מהדורה ישנה פכ"ה הערה מט). וע' שו"ע (שכ, יד) מחלקת אם מותר להפשיר שלג בידים, וע' מ"ב דמותר כיון שאינו עושה מעשה בידים, וה"ה כאן. וגם, שכתב רמ"א (שיח, טז) דלעת הצורך מותר לכתחלה להפשיר דבר גוש בידים, ובמקום שיש סכנה לאדם בודאי מיקרי צורך. וגם התיר בילקוט יוסף (שבת ג, דש, אות כד) משום שאינו עושה מעשה בידים, וגם שהמים הולכים לאיבוד. וגם יש לצרף שהמים שנבראים הוו רק קצת, ובשו"ע הגר"ז (שכ, יז) התיר מטעם זה בענין דומה לזה. .

It is assur to add a scent to a non-food [37]ע' מחה"ש (קכח, ח) דפשוט שאין איסור מוליד ריח באוכלים ומשקים, ועפ"ז רצה להקל גם במים, אבל ממג"א שם נראה דאסור כיון שאינו רוצה להשתמש במים אלו בתורת מאכל. item, such as a garment [38]ע' מ"ב סי' תרנח (סק"ז) וסי' קכח (ס"ק כג), וע' לקמן. . However, one may add scent to his hands or body [39]הגר"מ פיינשטיין (הו"ד בהל' שבת להר"ש איידר, עמ' 107), ושבט הלוי (ח"א סי' קלו), כמ"ש פמ"ג (אש"א תקיא, יא) בדעת מג"א. וע' ט"ז (שם סקי"א) אוסר. , even if some hairs will inevitably also become scented. For example, one may not spray his clothing with fabric spray in order to make it smell fresher. One should not apply spray deodorant while he is wearing an undershirt, as it will certainly get some degree of scent [40]ע"פ מ"ב (תרנח, ז), דאע"ג שאינו מכוין לזה, פסיק רישא באיסור דרבנן, אסור. וכ' בשעת הדחק אפשר דיש לסמוך על המקילין. והלא הם המהרש"ל (ע' מג"א סק"ב), וע' מחה"ש (שם) הטעם להקל הוא דאיסור מוליד קיל משאר איסור דרבנן, וכן מקיל הט"ז (תקיא, ח).

ולערב שמן מבושם עם מים, מג"א (קכח, ח) אוסר, והא"ר מתיר כיון דשמן עצמו מעורב במים לא הוי מוליד ריחא (מ"ב קכח, כג). וע' שע"ת (תקיא,ז) בשם חכם צבי (ס' צב) דמותר ליתן שמן במים, דלא שייך אולודי ריחא באוכלים ומשקין. . One may open a solid air freshener or use an aerosol freshener on Shabbos [41]הגר"מ פיינשטיין, הו"ד בהל' שבת להר"ש איידר (עמ' 107) .

One should not make soap bubbles on Shabbos or make a lather with liquid soap. However, one may allow his children to make soap bubbles [42]שש"כ (מהדו"ח טז, לא) בשם הגרשז"א .

One should not crack or shake glowsticks to make them glow [43]שבות יצחק (ח"ו עמ' קסו) בשם הגריש"א, וכ"כ שם בשם ב"ב של הגרשז"א. .

It is permissible to use hand warmers on Shabbos [44]ע' שלחן הלוי (בעלסקי, עמ' נז) שמתיר עירוב כימיים שמתחמם המאכל עי"ז (ובלבד שהמאכל דבר גוש), ועפ"ד שם נראה דציור שלנו גם מותר. וע' הערה הבאה. , but it is preferable to open (activate) them before Shabbos, as the creation of heat through a chemical reaction is a possible violation of molid, among other prohibitions [45]וצ"ע אם שייך בזה מכה בפטיש, כיון שהחומר אינו כלי, אבל אפשר שהוא גמר הכלי של השקית המתחמם.

אם נעשה בחום של יד סולדת בו, ע' שש"כ (מהדו"ב פ"א הע' יב) בשם הגרשז"א, שיש לעיין לפתוח קופסא (הפחית הלוהטת) שעי"כ נתהוה חום כימי שנתבשל. וכן משמע במאירי (שבת לט.) דיצירת חום ע"י כימי הוי בישול ממש.

וע' אחיעזר (ח"ד ס' ו) בענין חשמל, שאם ע"י הרכבת הכחות מוליד כח, אסור משום מוליד, עכת"ד. ולדעת השבות יצחק (שם) גם משמע שיש לאסור משום הולדת כח חדש. . One may insert them in his glove if they were opened before Shabbos [46]נראה פשוט דהוי כלי שמלאכתו להיתר, .

HH.                 D. Sadness on Shabbos

One is permitted to visit the sick and to comfort mourners on Shabbos [47]רפז,א . It is a great mitzvah to do so, but if possible, one should go during the week rather than on Shabbos, or at least ensure that Shabbos is not the only day that he goes [48]מ"ב רפז,א וביה”ל שם. וכשהוא יוצא מהחולה, יאמר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום (שו"ע) ורמ"א כ' אין צריך לומר ורחמיו וכו' (וע' ט"ז שבהלכות ביקור חולים השו"ע כתב כדברי הרמ"א). ומ"ב הביא מרש"ל שיאמר לאבל, שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא. ופירוש "שבת היא מלזעוק", שזעקה מביא לידי בכי ולהצטער (ר"ן הו"ד בב"י סי' רפח). וע' מחה"ש (במג"א רפח,יד) שפירש שהכל הוא דברי ניחומים לבל יצטער החולה ויתבטל מעונג שבת, שלפי הנראה הרפואה קרובה לבוא ואין בחולה זה סכנה, וכעין זה בפרישה (סק"ב). ומברכים החולה המסוכן בשבת (שו"ע רפח,י) ואין לברך חולה שאין בו סכנה, אבל מי שרוצה להקל לברכו יכול לומר תוך דבריו "שבת היא מלזעוק וכו'" (מג"א ומ"ב שם) . One who knows that he would become sad by doing so, should go after Shabbos instead [49]שע"ת רפז,א .

One may not daven for material requests on Shabbos [50]טור (ס' קפח) בשם ירושלמי , such as succeeding in business, because by thinking about these matters, one may become sad about what he is lacking [51]שו"ת תורה לשמה (ס' קג), וכ"כ מדרש תנחומא (ר"פ וירא) כשמגיע אצל דבר שהוא צריך לו "והוא מיצר, והשבת ניתנה לקדושה לעונג ולמנוחה ולא לצער". אבל רשב"א (שו"ת א, תשלט) כ' הטעם משום שהוא עשיית צרכיו, דאסור לעשות צרכיו בשבת. . Only an individual making a personal request is forbidden, but any tefilla which is part of everyone’s davening (e.g., the mi shebeirach recited on Shabbos Mevarchim, or harachaman’s following bentching ), is permitted to recite, as these were written for the public, and one will not necessarily think of his personal pain [52]מ"ב (קפח, ט) בביאור מ"ש ""דתופס ברכה כך היא", ע"פ טעם המבואר בתורה לשמה (הנ"ל), דבכה"ג אין לחוש שיבוא לידי צער. ועפ"ז מובן למה מותר לומר תפלת שמונה עשרה של חול בשבת אלא דלא הטריחוהו חכמים לאומרו (כמבואר בגמ' ברכות כא). .

When visiting the sick, one is permitted to daven they get better, provided he adds the words, Shabbos hi miliz’ok [53]רפז, א . One also is permitted to daven for an ill person whose life is in danger [54]רפח, י. [ונ"ל דנוהגים לומר גם בזה, שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא.] . One is always permitted to learn or recite Tehillim as a zechus for someone ill [55]פשוט, ואין איסור אפי' לומר תהלים ברבים לזכות לאיזה דבר. .

---