Daily LifeHalachos of Tzitzis

Every adult male [1]יז,ב, ונשים פטורות שהוא מצות עשה שהזמן גרמא. ורשות בידה ללבוש ולברך, אך מחזי כיהורא (רמ"א) is obligated mid’oraysa [2]ספר המצוות לרמב"ם ע' יד, חינוך מצ' שפו. ורמב"ם מנה תכלת ולבן מצוה אחת, אע"פ שתכלת ולבן אין מעכבים זה את זה. ואע"פ שמנה תפלין של ראש ותפלין של יד ב' מצוות (שהם גם אין מעכבים זא"ז). ע' רמב"ם שורש י"א, ורמב"ן (שם) כ' שיותר ראוי למנות תפלין מצוה אחת כיון שהם ענין אחד, לשום תורת ה' נגד המוח והלב שהם משכנות המחשבה, וסיים כיון שתפלין שהוא ב' מעשים מנאם לב' מצוות, וציצית שהוא מעשה לבישה אחת הוי מצוה א'.

צריך הגה"ה?

ובענין מה שעושים בזמנינו צבע תכלת מדם המין הנקרא מורעקס (murex trunculus), אביא קצת הדברים בקיצור:

א'- מביאים ראי' ממה שידענו מדברי חז"ל שהוא נמצא על החוף של חלק זבולון דהיינו מחיפה ועד צור, והרי באותו מקום ממש נמצאו הרבה בורות צבעים שם, וגם הרבה עצמות של מורעקס אצל הבורות, ולכן נראה שהשתמשו במורעקס לצורך הצביעה של תכלת. ולעומת זה, אומרים דמשמעות רש"י שם דנמצא דוקא באותו מקום, ואינו, דהא נמצא בכל חופי ים התיכון. ומה שמוצאים הרבה עצמות של מורעקס הוא משום שהיו עושים בו Tyrian purple, שהוא היה מין צבע מאד יקר.

ב'- ראבי"ה (ח"א ברכות ס' כה) בשם ירושלמי (לא נמצא בידינו) משמע דפירוש "תכלת" הוא "פורפירין" או "פורפירא". ומצינו בדברי אומות העולם ד"פורפורא" הוא מילה המורה על ה-מורעקס, וגם מורה על הצבע purple. ולזה יש ב' תשובות (חוץ ממה שאינו מוכח איך לפרש דברי הירושלמי, ע"ש), א', דלפי זה צבע התכלת צריך להיות purple, כי בדברי הראב"ה פשוט דמיירי על הצבע ולא על המין שממנו עושים הצבע, וא"כ הצבע שעושים עכשיו שהוא blue ולא purple לא הוי תכלת. וגם, אפי' נאמר שהמילה מורה על blue וגם purple, אין ראי' משם, כיון שהמילה פורפירא נשתמש לדבר על המין חלזון וגם על הצבע, וא"כ אין ראי' שהיו עושים צבע התכלת ממין הנקרא פורפיר"א, אלא שהצבע היוצא הוא נקרא פורפיר"א.

ג'- תרגום שבעים פי' תכלת "פורפירא". ויש לדחות שיש הרבה דברים שלא תרגמו יפה (וע' מסכת סופרים ? שהיו ב' תרגומים, אחד מהם טוב ואחד רע, ומסתמא זה שידוע אצלינו הוא בפירוש הרע, כגון הרבה פסוקים שנמצאו בתורה ולא נמצאו בתרגום שבעים כלל, וא"כ אפשר שלא פירשו מדוייק.

ד'- שלטי גבורים וחוות יאיר הזכיר תכלת בא מחלזון הנקרא פורפור"א. ולזה יש לדחות, דכבר הרבה מאות שנים קודם להם לא נודע להם בדיוק איזה מין דג הוי חלזון, וא"כ פשוט שאין לסמוך למעשה על השלט"ג (והבאים אחריו שכתבו כדבריו), וגם שאם הוא באמת אותו מין, הרי היו יכולים לצבוע בו בכמה מדינות באירופא ולא עשו כן.

ה'- כ' רש"י ש"קלא אילן" שהוא דומה לתכלת הוא אינדיגו (indigo). וה-chemical composition של מורעקס הוא דומה לאינדיגו ב-99.5%. והגמ' כ' שיכול להבחין בין תכלת לקלא אילן אם נותן עליו מי רגלים, שהתכלת ישאר וקלא אילן ייפסד, ע"ש. וכיון שיכול להעביר עליו איזה חומר, צריך להיות שאינן כ"כ דומים זה לזה בחומריהם.

ו'- ידוע דמין Tyrian purple שהיו עושים מדם המורעקס היה מאד יקר, ובימים קדמונים היה גזירה שאנשים פשוטים אסורים ללובשו. ובענין תכלת, כ' רמב"ן (?) שהיה מין שהוא נמצא דוקא אצל המלכים והחשובים. ומזה יש לדייק שהיה דוקא אצל החשובים כיון שהיה בכלל הגזירה שאסור ללובשו, ולכן משמע דצבע התכלת הוא מה שעשו מדם המורעקס. ולעומת זה, לא מצאנו בשום מקום בדברי הראשונים שגזרו שאסור ללבוש תכלת, וגם לא מסתבר שגזרו כן דהא כיון שהוא דומה ממש לקלא אילן ואינו דומה ל-Tyrian purple מה תועלת יהיה בגזירה שלא ללבוש צבע התכלת.

ז'- הוא מין שנמצא דוקא על החוף. ולעומת זה, אינו נמצא על החוף ממש אלא בים בעומק של 10 מטר או יותר.

ולנגדם הביאו כמה ראיות:

א'- הדם של מורעקס בטבעו נעשה purple ולא כחול, אא"כ נשאר בשמש, אבל אם עושים כן אז אין הצבע נקלט יפה בצמר, ולכן צריכים להוסיף כמה מיני חומרים כדי לעשותו כחול. וידוע מחכמי ארקיאולוגיה שהיו עושים הצביעה במערות, ובכלי חרס ולא של זכוכית, וא"כ אי אפשר שהיה השמש מגיע אל הצבע. (וגם, אם עושים כהסדר שהם עושים עכשיו, יכולים לעשות תכלת מהרבה מיני דגים.)

ב'- גמ' (?) כ' שהחלזון עולה אחת לשבעים שנה, וגופו דומה לרקיע ובריאתו דומה לדג. והמורעקס אין בו אפי' אחת מאלו. אמנם, לכאו' "שבעים שנה" לאו דוקא, וגם אין אנו יודעים בדיוק מה פירוש "דומה לרקיע" ו"דומה לדג", ולכן אין להביא ראי' משם.

ג'- כל ישראל היו צריכים לזבולן לצוד התכלת כיון שהם יורדי הים באניות, ואע"פ שחלקו של זבלון לא היה על הים הגדול, הם היו יורדי האניות. והמורעקס נמצא על החוף, ולזה אין צריכים אניות, ולמה כל השבטים היו צריכים לזבולן.

ד'- גמ' שבת (?) מבואר שחייבים על צידתו, אבל דבר שהולך מאד לאט, כגון צבי שבור, אין צידתו אסור אלא מדרבנן, ולכמה שיטות מותר.

דד'- עוד מבואר בדברי הראשונים שם, שהבינו שהוא דם חיות של החלזון (חוץ מן ר"ת)

דדד'- מבואר שם שאין חייבים על לקיחת דם החלזון על איזה מלאכות, ולא משום גוזז, אבל ליקח הדם צריכים לנתק ה-sac containing the dye, וגם לנקוב בתוך הקליפה הקשה, ולכאו' לדעת הפוסקים (ע' ביאה"ל ר"ס שמ בענין צפרנים) חייב משום גוזז. מאידך, יש לתרץ שבקושי אפשר ליטול הדם בלי ניתוק כל ה-sac, וגם אפשר לעשות רק נקב קטן בתוך הקליפה הקשה ואין צורך לשוברו.

דדדד'- עוד מבואר שם שיש מעלה שהחלזון יחיה במשך נטילת הדם כדי שהדם יהיה צלול, אבל בנטילת דם המורעקס אין שום מעלה אם הוא נשאר בחיים או לא.

דדדדד'- גמ' סנהדרין (צא.) מבואר שהחלזון יכול לעלות להרים, ואי אפשר למורעקס לעלות להרים. לאידך, ע' יד רמ"ה (שם) שאין זו החלזון שעושים ממנו תכלת.

ה'- במדרש כ' שהחלזון נגנז, וא"כ אי אפשר למוצאו בזמן הזה. אבל יש לדחות, דאין לומדים הלכה מן המדרשות.

ו'- מין זה היה ידוע לכל שיכולים לצבוע בדמו, דהא גם בימי הראשונים היו משתמשים בו לצבוע purple, ומין זה מצוי בכל חוף של הים התיכון, גם בצד של ספרד וצרפת, ואם מין זה היה ידוע לכל הראשונים ואף אחד מהם לא עשה ממנו תכלת, צ"ל דהיה פשוט להם שאין זה החלזון, כמ"ש הבית הלוי אל האדמו"ר מראדזין דהוי כאילו יש לנו מסורה שאין זה החלזון.

ז'- הצבע שמצאו אצל מקומות הצבעים בחוף חיפה, דוקא מצאו דברים צבועים purple כגון על צדי הכלי שצובעים בו ועל בגדים שמצאו שם, אבל לא מצאו אלא בגד אחד שהוא צבוע כחול כמו שעושים התכלת היום. וגם, על פי המהלכים שהיו צובעים בימים הגמ', לא היו יכולים לעשותו כחול כמו שעושים היום, ומה שאומרים שיכול להכניס צמר לתוך היורה כדי ליקח ממנו קצת מהאדום כדי שנשאר רק כחול, אינו, דמפורש ברמב"ם (ציצית ב, ג) שאם הכניס שום דבר לתוך היורה שלא לצורך צביעה, פסלה. מאידך, לא ראינו אינו ראי', ואפשר שהיו יודעים לצבוע במהלך שאין אנו מכירים היום.

ח'- ידוע דצבע התכלת היה מאד יקר ונמצא אצל מלכות. אבל אם היה ממש בדיוק אותו צבע של indigo, למה היו המלכים מבזבזים כסף בחנם ולא היו לוקחים קלא אילן? וצ"ל שאין הצבע ממש דומה לקלא אילן. ואע"פ דמשמע בגמ' שהיה דומה, כיון שהגמ' נתן נסיון כדי לידע אם הוא תכלת או קלא אילן, יש לפרש שהיו מערבים קלא אילן עם צבעונים אחרים כדי לעשות הצבע הדומה לתכלת, ובאמת כן מבואר בסיפרי (שלח פר' קטו). ויש דוחים זה, דאפשר שלא ידעו איך לעשות צביעת אינדיגו כמו היום, ולא היה נקלט יפה בתוך הבגד.

ט'- רמב"ם (ציצית ב, ב) כ' על החלזון, "ודמו שחור כדיו", והו"ד אג"מ (יו"ד קלג), ודעת האג"מ דכיון דצבע התכלת צריך להיות דומה לרקיע, היתה הקבלה כמ"ש הרמב"ם שם שצריך לערב בו סממנים, כיון שאם לא עירב בו סממנים היה שחור ואינו דומה לרקיע. ודם המורעקס הוא clear-yellowish ולא שחור.

י'- הראי' העיקרי שמביאים שהמורעקס הוא התכלת, הוא שמצאו הרבה עצמות של המורעקס אצל מקומות הצביעה, בדיוק באותו מקום שאמרו חז"ל שהיו צובעים התכלת. אבל פשוט לדחות ראי' זו, דהא גם מצאו מקומות צביעה כאלו בכל החופים שסביבות ים הגדול, ופשוט שלא היו עושים שם תכלת אלא Tyrian purple, ולכן אין שום ראי' משם.

?ע"כ צריך הגה"ה to put tzitzis [3]ציצית נקרא על שם החוטים הנפרדים, ולכן צריך להפרידם זה מזה (טור סי' ח). וכ' בעיטור, בעודם תכלת קאמר, ויפה לדקדק ולעשות זכר לתכלת (ב"י) on any garment he is wearing which has four or more corners. Even though one is technically not obligated in this mitzva unless he already owns such a garment, one should specifically buy one in order to fulfill this Mitzva [4]רמב"ם (ציצית ג,יא) .

Making Tzitzis

One must buy a talis katan which has ¾ amah of cloth in front and back, not including the neck hole; some are stringent to have 1 amah [5]מ"ב טז,ד כ' י"א השיעור שמכסה רובו של קטן המתהלך לבדו בחוץ (שו"ע ורמב"ם), וי"א שצריך גם שיעור שהגדול לובש פעמים עראי ויוצא לשוק (רמ"א ושא"פ), ויש להחמיר. ובספר דרך חכמה כ' שיהיה גם חצי אמה רוחב, ומחה"ש תמה עליו שאין לו שום סמך מהגמרא. . Tzitzis for a child may be of any size [6]אג"מ (יו"ד ג, נב). וסיים שם דיותר נכון ליקח לתינוק מבן ט' שנים ומעלה ד' כנפות שיש בהם כשיעור, שהוא מעט פחות מראשו ורובו. וע' ערה"ש (טז, ה) כתב שאין שיעור לטלית קטן אפי' לגדול. .

Some are stringent to purchase tzitzis which were combed for the purpose of tzitzis, but common custom is not to require it [7]רמ"א יא,א כ' המנהג להקל, ומ"ב כ' בשם פרישה שיש להחמיר לכתחלה לנפץ לשמה . Some have the custom to have two holes for the tzitzis to loop through [8]מ"ב כ' ונהרא נהרא פשטיה .

A talis katan (or gadol) may be made of any material; however, one should be stringent to buy a wool one [9]הכרעת מ"ב (ט,ה), שהשו"ע כ' דוקא צמר רחלים חייבת מדאורייתא, ורמ"א כ' כל המינים חייבים מדאורייתא . The talis and talis katan should be white, but one may purchase them with or without black stripes [10]מ"ב (ט, טז), ע"פ שו"ע ורמ"א (שם סע' ה). וע' פמ"ג (אש"א סק"ו) הביא המנהג שיהיה בשפת הבגד "בלא", ובתר עיקר הבגד אזלינן, עכת"ד. ועכשיו נהגו לעשותו שחור. .

A woman [11]רמ"א (יד, א), ולא מהני אם איש עומד על גבה (מ"ב סק"ב), אבל בדיעבד מותר ללובשן (מ"ב סק"ה). ולדעת השו"ע אשה כשירה לעשותן לכתחלה. והטעם, ע' מג"א משום כל שאינה בלבישה אינה בעשייה or child [12]מ"ב (סק"ד). אבל בן י"ג שנים שלא הביא ב' שערות עדיין, יכול לעשותן (שם). והארה"ח מיקל אפי' לכתחלה ע"י קטן, וכל זה דוקא בגדול עומד על גביו, אבל אם אין גדול עע"ג should not tie the tzitzis for a man’s garment. However, a child may tie tzitzis for his own garment [13]ביה"ל (יד, א ד"ה להצריך), ודוקא כשכבר הגיע לחינוך. וכתב שם דכשיתגדל, אין צריך להתיר ציציותיו, דהוי כדיעבד, ובלבד שיודע בעצמו שקשרם אז לשמה.

ויש לעיין למה הקטן יכול לקשור ציציותיו, דהא חייב לקיים מצות חינוך, וכיון שאינו עושה לשמה, הרי לא הטילם בבגד לשם מצות ציצית. ואפשר י"ל, ע"פ יסוד שהסברנו במצות חינוך (בדברי הבגדי ישע, הו"ד מ"ב תרנח, כח) דכל זמן שקטן עושה המעשה מצוה, אע"פ שחסר אחד מתנאי המצוה, נתקיים מצות חינוך. וא"כ, אפשר דאע"פ שלא נעשה לשמה, עכ"פ הוי חפצא של ציצית, ולכן במה שלובשו נתקיים המעשה ויוצא בו משום חינוך. .

The tzitzis should contain 5 sets of double-knots, interspersed with loops of the shamash (long string) circling the other strings in the following sequence (starting at the corner): 7, 8, 11, 13 [14]מ"ב יא,ע בשם אר"י, והטעם, שכולם בגמטריא ה' אחד. ודלא כשו"ע כ' לעשות ז',ט',יא',יג' שהוא ה' אחד עם הכולל, ודלא כר"ש מלכו כ' לעשות י',ה',ו',ה'. .

When purchasing a completed talis gadol , with its strings attached, the bracha of shehechiyanu may be recited at the time of purchase. If the tzitzis need to be attached, the bracha should be recited after they are attached [15]ע' כב,א ומ"ב שיש לברך רק מצד הבגד החדש, ולא מצד המצוה, וע' ביה”ל שאם הטיל ציצית בבגד שהיה לו כבר, מהנכון שיכניס עצמו להתחייב שהחיינו מצד אחר ויפטור גם את זה.

ואפי' מי שאינו שמח כשקונה שאר בגד, נראה דבקניית טלית יש שמחה יתירה ויכול לברך. אבל מי שאין לו שמחה בקנייה זו, אינו מברך. .

Wearing Tzitzis    

Tzitzis must be worn every day and need not be worn at night [16] . Preferably, one should not recite the bracha on tzitzis until misheyakir [17]מ"ב (על סי' יח סע' י) דלדעת שו"ע אינו מברך קודם משיכיר, ולדעת רמ"א יכול לברך אחר עלות השחר. וע' מג"א דהוא הדין יכול לברך בבין השמשות, וערעק"א הקשה דלא דמי, שאחר עלוה"ש הוא ודאי יום אבל ביה"ש הוי ספק יום ספק לילה (appx. 50 min. before sunrise).

If one puts on a talis before alos, he must touch the tzitziyos at the time of the bracha [18]ט"ז (ח,טז) דלא כמשמעות הרמ"א דרק "טוב" למשמש, ואינו חיוב . If the tzitzis were worn all night, no bracha should be recited, but rather patur it with the bracha on the talis. One should wear his tzitzis when sleeping during the day to avoid a question of making a bracha when it would be put back on. [19]כ"כ מ"ב, ודלא כרמ"א (כא,ג) שיש כתבו שאין ללבוש כשהולך לישון, וע' מג"א ראיית האר"י ודיחוי ראייתו וע"ע לב"ש ושע"ת

Before preparing to don one’s talis or talis katan, one should separate the tzitzis strings so they are not tangled together [20]ח, ז. וע' ביאה"ל (שם) דלדעת הגר"א, אפשר שלא יברך עליהם כשהם מסובכים. . One should check that the tzitzis loops on the garment and at the ends of the knots are intact before making the bracha on tzitzis [21]ח,ט ומ"ב. והטעם, כדי שלא יברך לבטלה. ואע"פ שיש גם איסור ללבוש טלית בלי ד' כנפות, לענין זה מוקמינן לה אחזקתיה, אבל משום חומר דלא תשא החמירו לבדקו . Nowadays, it is not common for the corner of the garment to tear, and it need not be checked.

One must stand while reciting the bracha on tzitzis and while putting them on [22]ח, א, ומ"ב. ואם בירך ולבש מיושב, יצא (מ"ב שם). .

Those who wear a talis gadol (Sefardim, Yekkes, or anyone married [23]ע' מ"ב (ח, ד) בשם מג"א, דמשמע בגמ' דבחור שלא נשא אשה לא היה מכסה ראשו בטלית. וע' באר היטב (יז, ד) דאינו מוכרח, דשם לא איירי בטלית של מצוה אלא מסודר דרבנן. ומה שבדרשות מהרי"ל סמכו אקרא, דכתיב גדילים תעשה לך וסמיך ליה כי יקח איש אשה, כ' שם דהוא דבר תמוה דעד שלא ישא אשה יבטל מצות ציצית. ) should not recite any bracha when putting it on the talis katan , and rather have in mind when reciting the bracha on the talis gadol, that it also includes the talis katan [24]מ"ב (ח, כד). וע"ש דאפי' אם יפסיק שיעור גדול לא יברך עליו, כיון דכמה פעמים אין ראוי לברך על הט"ק כיון שאין בו השיעור.

אמנם, ע' ארחות רבינו (א, עמ' כב?) שהחזו"א והגרי"י, כשהיה שיעור גדול בין לבישת הט"ק לט"ג, היו מברכים על הט"ק. .

When donning tzitzis, one must remember that he is wearing them to fulfill the mitzvah of tzitzis, and that they remind him to fulfill all 613 mitzvos [25]ח,ח. דכתיב למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי, והב"ח כ' כונה זו מעכב המצוה. ומ"ב כ' בשם האחרונים שאין כוונה זו לעיכובא, ובדיעבד אם לא עשה כן, יצא.

ושקולה ציצית נגד כל המצות (גמ' מנחות מג:), וע' אבודרהם (ברכות השחר ד"ה גדולה) דכתיב וראיתם אותו וזכרתם את "כל מצות ה'", בגמטריא תרי"ב, ומצות ציצית אחת הרי תרי"ג. ועוד, כי "ציצית" עולה למנין ת"ר וח' חוטין וה' קשרים הרי תרי"ג, ואע"פ שכתיב "ציצת", ג"פ כתוב בפרשה וא' מהם "לציצת", וחלק הלמ"ד לשלשתן והיא משלמת המנין. . Before reciting the bracha, one should hold the talis or tzitzis so he will be able to put it on immediately [26]מ"ב (ח, ב).

וע' לקט יושר (ציצית ב) כ' לברך ברכות טלית ותפלין בלחש, אע"פ שעניית אמן הוי כחלק מן הברכה. .

When donning a talis katan, one should recite the bracha, and then drape it on himself in the fashion it is worn normally [27]ע' רמ"א (ח, ו) שאין צריך עיטוף בטלית קטן ולכן מברכים על מצות ציצית, ומשמע במ"ב (ס"ק יז) דכן נוהגים. אבל לדעת השו"ע (סע' ג) גם בטלית קטן צריך להתעטף בו כדי הילוך ד"א. וע' מג"א (סק"ד) דאין קפידא כ"כ בזה כיון דרוב פוסקים ס"ל דאין צריך עיטוף. .

When donning a talis gadol, immediately after reciting the bracha, one should drape the top of the talis over his head until his eyes, and use the bottom of the talis to cover the lower part of his head, until his nose [28]ע' שו"ע (ח, ב), ומ"ב (סק"ד). וקשה להבין דבריו שם, וכתבנו כפי מה שנראה שלובשים הישמעאלים, כמ"ש קצות השלחן (?) שהוא רואה לבישת ישמעאלים וכתב כעין מה שכתבנו.

וע' טור שצריך לכסות גופו, ומחלקת אי בעינן עטיפת ישמעאלים (שעיטוף לא רמיזא באורייתא, ע' ב"י), ושו"ע כ' נכון שיכסה ראשו בטלית.

וע' מעשה רב (?) כ' שהגר"א לא היה מתעטף כעטיפת ישמעאלים, אלא לובשו כרגיל. . The four tzitziyos should be on his left side [29]מ"ב ח,ד {וע' שעה"צ סקי"א} . After holding the talis in this position for 3-4 seconds, one may let the talis drape down and wear it normally [30]מ"ב (ח, ד), וכמ"ש שו"ע (ח, ג) לענין טלית קטן. .

The proper way to perform the mitzvah of tzitzis is to allow the talis to cover most of one’s body [31]מ"ב (ח, ג), וע' מחה"ש (ססק"ב) . The talis should be worn over the head during the entire davening [32]מ"ב ח,ד. וע' באר היטב (שם) ציין לרדב"ז (א, שמג), דבלי עטיפת הראש לא מיקרי עטיפה, וגם מדייק כן ממה שאמרו שצריך לכסות ראשו ורובו של קטן, ואם אינו צריך לכסות הראש, ברובו של קטן סגי. .

One should not allow his tzitzis strings to drag on the floor as he walks [33]כא,ד. ועמ"ב שי"מ משום ביזוי מצוה ועוד כי קרוב שיפסלו . They may, however, rest on the floor while one is sitting [34]שיירי כה"ג (הגב"י כא, ג), וכתב דמדוייק מלשון "המגרר". . It is customary that the same side of the talis always remains on top when wearing it (the side with the embroidered atara) [35]מ"ב (ח, ט) וכ' שם שהאריז"ל לא היה מקפיד בזה, ולא הכריע. .

One should always have two tzitzis in front of him, and two behind [36]ח,ד. וע' ראבי"ה (ס' תרצג) דנתינת ב' ציציות לפניו וב' לאחריו הוי גמר המצוה, כמו קשירת תפלין , especially during krias shema [37]ב"י ס"ס יז , although many have the custom to hold all four corners while reciting shema . One should look at the two tzitzis in front of him during krias shema and hold them, having in mind their ten knots represent the sefiros, and when added to their 16 strings they equal 26, the gematria of the shem Hashem [38]כד,ד-ה .

The loop of the tzitzis on the garment should run parallel to the ground, so the tzitzis hang down along the side of the talis [39]יא,טו. ויזהר מאד שלא יתלו באלכסון על הקרן, שהוא דרך הקראים (מג"א ומ"ב) .

One should look at his Tzitzis when he recites the words “Ur’isem oso” during Krias Shema [40]כ' סמ"ק (מצ' כח) שמקיים בזה מצוה דאורייתא. וע' ב"י (בשם ריב"ש) שיש מקשים למה יסתכל בהם, והאם ימשמש בתפליו כשאומר וקשרתם, או יניח ידו על המזוזה כשאומר וכתבתם על מזזות ביתך. והעלה שיש למשמש בתפליו, אבל המזוזה אין צריך להניח ידו עליו כיון שאינו מזומן לפניו .

If one’s talis fell off entirely, a new bracha must recited a bracha when one put it when it is put back on [41]ח,טו. ואם נפל באמצע שמ"ע והחזירוהו אחרים עליו, כשיסיים תפלתו ימשמש בציצית ויברך .

If tzitzis or a talis was removed intentionally and he specifically thought that he will put it back on soon, he need not make a bracha when doing so if it was put back on within [42]לדעת שו"ע (ח, יד) צריך לברך, ולדעה א' ברמ"א אין לברך אם היה דעתו לחזור ללובשו, וי"א דוקא כשנשאר עליו טלית קטן, ומ"ב פסק כדעה אחרונה a couple hours [43]? לא מצאתי גדר מפורש בזה . If he thought he would not put it back on later, or he put it away in his talis bag so it is clear he did not intend on putting it back on, he must recite a bracha. If he was not thinking anything, but he still was wearing a garment with tzitzis on it (e.g., he removed his talis and was still wearing his talis katan), he need not recite a bracha if it was put back on within a couple hours.

If one who was wearing a garment with tzitzis, subsequently puts on a different one which he did not have in mind to put on when he recited the bracha (or he had it in mind, but the bracha was recited long before he put it on), he must recite a bracha on the other one [44]ח, יב . For example, if one could not find his Shabbos talis so he put on his weekday one, and subsequently found his weekday one, or borrowed his friend’s talis and then found his own, he must recite another bracha when he puts on the second talis. If one puts on a different talis katan for Shabbos, he must recite the bracha of al mitzvas tzitzis when he puts it on (even though he knew on Friday morning that he would put it on in the afternoon).

If one sleeps during the day and removes his talis katan, it is questionable if a bracha must be recited when he puts it back on. Therefore, during the day, one should sleep in his talis katan [45]מ"ב (ח, מב). ומשמע שם שאם ישן בהם, לא יברך כשחוזר ללובשן, משום ספק ברכה. .

One may not enter a beis hakisei wearing a talis (although a talis katan is permitted), because it is worn specifically for davening, [46]ט"ז ומש"ב (כא,יד) דלא כפשטות השו"ע. והטעם לאסור, דבזמן הזה הוי כחפצא של מצוה כיון שמיחדו ללובשו בשעת התפלה. [אבל כשלובשו אחר כך נראה שאין לברך עליו.]

וע' לקט יושר (ציצית ה-ו) מותר ליכנס לבית הכסא בציצית, אבל כשהולך לישון אח"כ, היה פושט קודם שנכנס לביה"כ. ונראה טעמו, דבכה"ג יש לחוש לדעת ספר חסידים (ס' תשעה) שכתב שיש מחמירים בזה. and one should be stringent not to enter a bathroom wearing it, even though it is not clear if modern bathroom are considered beis hakisei.

On Shabbos, if one wants to remove his talis from a bag which contains tefilin (or a tefilin bag) , he is permitted to move it in order to reach his talis . [47]שע"ת (כה,ב)

Common Questions

One may not wear pasul tzitzis, and if they became pasul while worn, they must be removed while being repaired [48]מ"ב .

If one realizes that his tzitzis are pasul, he must remove it immediately. If removing it would cause extreme embarrassment or it is Shabbos and he is anywhere except a reshus harabim d’oraysa , he should rush to a private place to remove it there [49]רמ"א יג,ג ומ"ב. והטעם, שבחול עובר מצות עשה מדאורייתא כיון שאינו מטיל בו ציצית ואין דוחים מ"ע דאורייתא בשב ואל תעשה אלא בגנאי גדול. אבל בשבת, שאי אפשר לעשות ציצית ואינו אלא חיוב דרבנן להטיל בהם ציצית, והוא הולך בכרמלית שהוא ג"כ איסור דרבנן, דוחים משום כבוד הבריות אפי' בגנאי קטן .

If it tore, it is still kosher as long as it has 7 strings, and is at least 4 godlim long after the last knot [50]יב,א. ואם היה נזהר שלעולם הד' ראשים הם מצד אחד, כשר כל זמן שעדיין יש ד' ראשים בצד השני . Preferably, one should always make sure that he has at least 6 strings which are 12 godlim long from the first knot [51]רמ"א יב,א, שנוהגים כרבינו תם, עפמ"ש בשו"ע (יא, ד) . If no other tzitzis are available, it may be worn as long as it has 7 strings which are 4 godlim long after the first knot [52]יב,ג ; however, they should be worn without a bracha [53]מג"א שם ומ"ב . Practically speaking, if one string tore and less than 12 godlim remain, it is kosher, but if two strings tore it should be replaced [54]אא"כ הקפיד בשעת עשייתו לעשות תמיד ד' בצד אחד .

When borrowing someone’s talis [or a public talis [55]מ"ב יד,יא כ' דלכו"ע יברך אפי' כשלבשו רק לעבור לפני התיבה ] with permission [56]מ"ב יד,יא, שאם שאלו לעלות לדוכן יותר טוב שיכוין שלא לקנות ולא יברך , one may make a bracha [57]יד,ג. ועמ"ב יש מחמירים שלא יברך אא"כ עשאו במתנה על מנת להחזיר, ולכתחלה יעשה כן. . It is permissible to borrow someone’s talis without permission (provided it gets refolded afterwards if it was found folded); however, no bracha should be recited [58]יד,ד, וכ' שם שיברך עליו, וע' מג"א תמה על השו"ע למה מברך עליו אם לא קנאו, וכתב צ"ל שיכול לברך כמו הנשים, וכ' מ"ב יותר טוב שלא יברך .

While tzitzis are attached to a talis gadol, one may not use the tzitzis or talis for any purpose, because it is a disgrace for the mitzvah. [59]שו"ע (כא,א). דלא כטור שהתיר להשתמש בהם בעודם קבועים בבגד, שאין ביזוי מצוה אלא כשעושה המצוה דרך בזיון, אבל לא כשמשתמש עם חפצא של מצוה. ודלא כט"ז, שכתב דלכולי עלמא מותר להשתמש בו בשעה שאינו לובשו A talis katan, even while it has tzitzis on it, may be used for other purposes, but not disgraceful purposes, such as to wipe off mud [60]מ"ב כא, יא-יב or to clean one’s hands or glasses.

An article of clothing that had tzitzis on it may be disposed of in the garbage. However, the tzitzis may not be disgraced by putting them in the garbage but should be disposed of in any non-disgraceful manner. A scrupulous individual should put them in geniza. [61]רמ"א (סי' כא) ומש"ב. דלא כשו"ע שהתיר לזורקן לאשפה

One should purchase Tzitzis for his son when he is old enough to know how to put on Tzitzis with one corner in front and one in back on both his left and right sides, and hold the two front ones while reciting Shema (i.e. when he can speak) [62]יז,ג ורמ"א שם. וע' תוס' (ערכין ב: ד"ה היודע) משמע שאינו חייב עד שיודע לעשות עיטוף בעטיפת ישמעאלים .

---