Banner for Tefillin

Daily LifeHalachos of Tefillin

Every male is obligated mid’oraysa [1]ספר המצוות לרמב"ם ע' יב-יג, חינוך מצ' תכא-תכב to put on Tefillin on his hand and his head every day [2]ע' שו"ע (לז, ב) דמדאורייתא צריך שיהיו תפליו עליו כל היום, אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ולא יסיח דעתו מהם, נהגו שלא להניחם כל היום, אבל יזהר שיהיו עליו בשעת קריאת שמע ותפלה, עכת"ד. וע' מ"ב (שם) שאם לא היו לו תפלין בשעת תפלה, יניחם כל היום. ואנשי מעשה נהגו ללמוד אחר התפלה בתפלין.

ובביה"ל (שם) בשם פמ"ג מסתפק אם מדאורייתא צריך שיהיו תפליו עליו כל היום, או אם מדאורייתא די ברגע אחר ומדרבנן יהיו עליו כל היום, וביטלוה עכשיו שאין לנו גוף נקי. וע' ב"ח (סי' כה ד"ה וא"ת) למה תיקנו ברכת "להניח" ולא "לקשור תפלין" כלשון הקרא, ותי' דעיקר מצות תפלין שיהיו עליו כל היום, ואם היינו מברכים לקשור, הוה משמע דבמה שקושר על ידו רגע אחת ואח"כ מסירן יצא ידי חובתו, לכך תיקנו להניח, דמשמע שיהיו מונחים עליו שעה אחת עכ"פ.
.

A. General Rules

When purchasing tefillin, one should try to purchase tefillin which were written in the most beautiful manner [3]? . Some prefer to buy straps which are black on both sides, as they consider it a chumra , but some specifically buy those which are not [4]? .

One must purchase tefillin which are written according to his minhag [5]ערה"ש (לו, ?) כדעת הגר"א, וכ"כ תשובות והנהגות (א, לו). ע' רמ"א (לו, א), דמשמע בניד"ד כשר, וכן מפורש בטור (יו"ד רעד) דשינוי המדינות אינו פוסל. וגם חת"ס (שו"ת יו"ד רסט) מכשיר בניד"ד, וע' שו"ת שבט הלוי (י, ?) שהחזון איש היה דעתו לפסול, אבל אחר שהראה להחז"א דברי החת"ס, לא ברור אם שינה דעתו או לא. ; for example, an Ashkenazi should purchase tefillin which are written in k’sav beis Yosef, not k’sav ari. If one does not have tefillin written according to his minhag, he may borrow any kosher tefillin and recite a bracha [6]ע' הערה הקודמת בשם רא"ש ושבט הלוי. .

A right-handed person should wrap his tefilin shel yad on his left hand, and a left-handed person should wrap them on his right. One who is ambidextrous should wrap on his left. If a person writes with his left hand but performs all other actions with his right, or vice-versa, the hand he writes with is considered his dominant hand, and tefilin should be wrapped on the opposite hand [7]ע' שו"ע (כז, ו) דלדעה ראשונה שם, יניח על ידו שתש כח. אבל רמ"א כ' דנהוג כדעה ב' (מה שכתבתי בפנים). וע' שו"ת יביע אומר (ו, או"ח ב) דבמקום שכתב השו"ע י"א וי"א, דעתו לפסוק כי"א בתרא, ולכן הוא גם דעת השו"ע. וע' ביה"ל (שם) דאפי' לדעה א', אם כותב בימינו וגם יכול לעשות כמה פעולות בימינו אלא שיותר קל לו לעשותם בשמאלו, לכו"ע מניח על יד השמאל. .

One may not allow his tefillin boxes to fall to the ground, and if they do, the custom is to give tzedakah as atonement [8]מ"ב (מ, ג). ואפי' בתוך נרתיקן, הא"ר כ' שיתן פרוטה לצדקה. . One may allow his retzuos to touch the ground, but may not allow them to drag while walking [9]ע' א"ר (מ, ה) כ' אין קפידא, ולא ברור אם כוונתו שאין מתענין או אין קפידא כלל. ואפשר שהוא כציצית, ועמ"ש בהל' ציצית. .

One may not have anything separating between his arm and the tefillin box or the first loop around it, or between his head and the box or the strap surrounding it. If one has a bandage on those areas or some other barrier which cannot be easily removed, see footnote [10]? . The rest of the straps need not be touching his body directly, and one need not remove a bandage or watch on those locations and may put on tefillin with the brachos [11]רמ"א (כז, ד) ע"פ מ"ב (ס"ק טז) (although many prefer to remove it anyway). If one realized during davening that his shirt or yarmulke is stuck between the tefillin and his body and it was that way since he put it on, he must fix it, but need not recite another bracha [12]דבדיעבד יש לסמוך על דעת רשב"א (מגילה כד:, ושו"ת ח"ז סי' תט, ע' ב"י) דאין חציצה פוסלת בתפלין, וספק ברכות להקל. .

Hair, even long hair, is not a chatzitza, but one should not keep excessively long hair [13]שו"ת יחוה דעת (ב, ב), והביא ראי' לזה, מהמנהג שאבל על אב ואם אינו מסתפר כל י"ב חודש. וכ' שם, אפי' אם השער עומד ליגזז. ע' הליכ"ש (תפלה, פ"ד, דב"ה או' ו) כ' דלמעשה כיון שהוא דרכן של אותן אנשים, לא חשיב חציצה. וע' מ"ב (כז, טו) כ' דלדעת מחה"ש הוי חציצה, ועוד, דאי אפשר לצמצם שיהיו מונחים ומהודקים כדין. . If one’s hair is wet, the moisture is not a chatzitza [14]הליכ"ש (תפלה, פ"ד, דב"ה או' ו), ושו"ת משנה הלכות (ח"ה ס' ט), והביא שם ראי' דדבר לח אינו חוצץ מגמ' זבחים (לה.), ושהברכ"י נדחק ליישב הקושיא, ע"ש. וע' שע"ת (כז, ה) הביא ברכ"י דצריך לנגב. [ואפשר שהברכ"י לא החמיר אלא לענין מים על הבשר עצמו, ולא מה שנבלע בשערות, ע"ש.] . If one got a haircut (the previous day [15]דהא אסור לעשות כן קודם שיתפלל ) and there are loose hairs on his head, they are not a chatzitza [16]הליכ"ש (שם) .

If one took off his tefilin intending not to put them back on, and then decided to put them back on, he must recite a bracha [17]כה, יב. ואם דעתו להניחם מיד, לדעת השו"ע (שם) מברך, ולדעת רמ"א אינו מברך. ואם באמצע תפלה, נשמטו ממקומן ומשמש בהם להחזירם למקומן, לדעת השו"ע יברך, ומ"ב כ' בשם של"ה שלא יברך דמסתמא אינו מסיח דעתו מהם והוי כחולצן על מנת להחזירן. . For example, if one took off his tefilin thinking he needs to leave in the middle of davening and then realized he can stay until the end, he must recite a bracha.

One may not flatulate [18]דהא אסור אפי' לישן בהם, שמא יפיח כמ"ש מ"ב (ל, ד). or enter a bathroom when wearing tefilin [19]מג, א, ע"פ מ"ב (סק"א) דכל שכן שאסור שלא לצורך. . If one takes off his tefilin to urinate, no bracha is recited when he puts them back on [20]כנ"ל, דהא לדעה א' בשו"ע (מג, א) מותר להשתין עם תפלין בראשו, רק לדברי הרמב"ם אסור. וכיון שיש מחלקת אם בית הכסא שלנו הוי דינו כבית הכסא ואסור ליכנס עם תפלין, הוי ספק ברכות. . If one took them off to flatulate [21]מ"ב (כה, מז) or to defecate [22]מ"ב (כה, מז) בשם חיי אדם , he should recite a bracha when putting them back on.

One should not eat while wearing tefillin, but drinking is permitted [23]ע' שו"ע (ס"ס מ) דאכילת עראי מותר, ומ"ב (ס"ק יט) נסתפק אם דוקא מותר למי שלובשן כל היום, וערוה"ש מחמיר. ומ"ב דימה דין זה לדין אכילה בסוכה, דעד כביצה מותר, עכת"ד.

ושתייה לענין סוכה גם מיקרי עראי דאין שום שיעור שתייה שיתחייב בסוכה, וא"כ אפשר שיש להקל אפי' לדעת הערה"ש.
.

One must ensure that the boxes of his tefilin are square and do not become rounded or nicked due to misuse [24]לב, לט. וע' ביה"ל (שם) מקיל אפי' נפגם בשיעור חגירת הציפורן. . The straps of tefilin must be black, and if they become rubbed out, he must paint them again [25]לג, ד .

On Shabbos and Yom Tov, tefillin are not worn [26]לא, א.

והטעם, לדעת ר' יוסי הגלילי (ע' גמ' ערובין צז.) הוא מושמרת... ימימה, ולכן יש איסור ללובשם, ולדעת ר' עקיבא מוהיה לך לאות ושבת ויו"ט הם כבר אות ולפ"ז פטור אבל לא אסור, וכן פסקו להלכה. אבל הזוהר (הו"ד ב"י סי' לא) כ' אסור ללובשם כשכבר יש לו אות, ומג"א כ' מותר ללובשם שלא לשם מצוה. ועוד, בשבת אסור משום גזירה שמא יצא בהם לרשות הרבים (ב"י סי' כט). ולפי הצדדים שאסור ללובשם בשבת, למה אינו מברך עליהם כשמסלקם קודם שבת? כ' ב"י (סי' כט), דלא מברכים ברכה שלא נזכרה בתלמוד. [ואפשר עוד י"ל, שאין מברכים על מניעה מאיסור, ואפי' במקומות שמצינו ברכה על מניעה, לא מברכים על מניעה מאיסור דרבנן או מניעה מאיסור שנזכר בזוהר, אלא מאיסור דאורייתא.]

ור' האי גאון (הו"ד טור סי' כט) כ' יכול לברך כשמסלקם אם ירצה, וכ' ב"י ג' פשטים בדבריו, או שיכול לסמוך על מ"ד לילה לאו זמן תפלין (כדברי הירושלמי), או משום דמיירי דוקא בערב שבת יכול לברך ויש לסמוך על מאן דאמר אסור ללובשם בשבת (או ר' יוסי הגלילי או כדברי הזוהר), או אפשר שיכול לברך ברכה שלא נזכר בתלמוד.

ואם מניחם לשם מצוה, עובר בבל תוסיף (מג"א שם).

והטעם שאין צריכים תפלין בשבת, משום שתפלין אות, ושבת אות. ומה שהקשו דברית מילה הוא גם אות, ע' {?כלבו} תי' משום שצריכים ב' עדים, ורוקח תי' דשבת הוא אות על יציאת מצרים, ומילה הוא אות על הברית.
. On Chol Hamoed, some have the custom to wear tefillin and some have the custom not to [27]לא,ב ומ"ב שם. ע' תוס' (ערובין צו.) הקשה למה אין לובשים תפלין בחוה"מ, ותי' משום דאסור במלאכה שאינו אבד ועוד משום לולב ואכילת מצה, ולכאו' לתירוץ א' צ"ל שאיסור מלאכה בחוה"מ דאורייתא, ולתירוץ ב' אפשר שאיסורו מדרבנן.

ובענין לא תתגודדו, עמ"ש לקמן בהל' {לא תתגודדו}.
. One who wears them should not recite a bracha.

At night, tefillin are not worn [28]ל,א. והטעם, ע' ב"י, דלדעת הירושלמי אסור ללובשם משום דפסקינן לילה לאו זמן תפלין היא משום ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה, ודרשינן ימים ולא לילות, ולכן מברך לשמור חוקיו כשחולץ תפליו כיון שבזה מקיים הציווי שלא ללובשם בלילה. אבל לדעת רמב"ם, אע"פ שפסק דלילה לז"ת, אינו מברך על זה, כיון שאין איסור אלא ללובשם אז, אבל אינו חייב להסירם בקשיעת החמה כשהוא לבוש בהם. ולדעת הטושו"ע (סי' כט-ל), פסקינן כמ"ד לילה זמן תפלין ולכן אין איסור ללובשם, והטעם שפטור מללובשם הוא כיון שאינו יכול לראות ותלה הכתוב בראייה, כדכתיב וראו כל עמי הארץ וכו', והטעם שאסור ללובשם הוא שמא יישן בהם. , so one may not put them on before dawn [29]? .

Tefillin must be treated with respect and have more kedusha than printed seforim. It is forbidden to place it on the floor, or disgrace it in any of the ways described in {Respect for Seforim}. One may not place a non- kadosh item on top of the tefilin, as this is a disgrace for the tefilin [30]רפב, יט . It is permitted to place an item on top of his tefillin in order to protect them [31]ע' שו"ע יו"ד רפב, ג, לענין ספר תורה, וק"ו לזה. or in order to permit relations in the room with the tefilin [32]משמעות הפוסקים. ויש להעיר למה התירו האיסור להשים דברי חול על התפלין ולא חייבו להעביר התפלין לחדר אחר, ושמעתי מהר"מ פרידמן ב' מהלכים, או שכל דבר שמכוון לכסות אינו בכלל האיסור, או שלא חייבו לשנות המצב כדי שלא ישתמש בהיתר זה. . For this reason, one is permitted to put the talis on top of his tefilin in its bag, because if the bag is tilted sideways, the talis will fall out instead of the tefilin [33] . If one takes off his talis and tefilin during davening, he should put him talis beside his tefilin rather than on top of them [34]שע"ת (ס' מ) , but should ensure that he touches his talis first (so he will not be obligated to first put on his tefilin [35]עמ"ש לעיל ).

One should not bring his tefillin into a bathroom. One may bring them into the bathroom if they are inside a wrapping [36]ע' שו"ע מג, ו. ובסע' ז משמע דאם יש לו מקום שמור, אין להכניס תפלין לביה"כ אע"פ שהוא בכלי שאינו מיוחד, ומ"ב (כד) כ' שבמחצה"ש מתיר אם הם בכלי בתוך כלי, ולא הכריע. אבל נראה דכיון שיש לצרף דעת הפוסקים שאין לביה"כ בזה"ז דין ביה"כ, יש להקל. in addition to the talis and/or tefillin bag [37]מ"ב (מ, ז). אע"פ דתיק הטלית לא מיקרי כיס המיוחד לענין שימת שאר דברים בתוכו, ע' שו"ע (מב, ג) ומ"ב (מב, יא). . Examples include wrapping the talis around the tefilin, wrapping it in one’s shirt, or putting it in a suitcase.

B. Wearing Tefilin

While donning Tefillin, one must keep in mind the miracles that Hashem performed for us when He took us out of Egypt, and that this obligates us to constantly learn his Torah [38]כה,ה, ומ"ב שם. דכתיב (שמות יג,ט) והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים. ולדעת הב"ח (סי' ח) כונה זו מעכבת המצוה, כיון שטעמו מפורשת בתורה, וכ' פמ"ג (הו"ד במ"ב שם) שאם כיון רק לשם מצוה, בדיעבד יצא.

וע' רמב"ן על התורה (שם) פי' פסוק זה, שצונו להניח תפלין כדי שתמיד נספר בדברי תורה, והסיבה שצריכים לדבר בתורה הוא כיון שהוציאנו ממצרים, וא"כ כונת המצוה צריך להיות דוקא שנניח תפלין כדי שיהיה תורת ה' בפינו, וכ"כ בהשגותיו על ספה"מ (שרש יא) שהענין בהנחת תפלין הוא שיהיה תורת ה' בפינו.
.

One may not take his mind off his tefillin [39]?

וע' דברות משה (שבת, ח"ב ?) מצדד אם הוא חיוב מצד קיום מצות תפלין, או משום שאין להסיח דעתו משם ה' שעליו.
, and should touch them every time he thinks about them [40]קצש"ע (?) .

If one touched his tefillin before his tallis, even if they were only touched through the tefillin bag, the tefillin should be put on before the tallis [41]שו"ע ומ"ב (כה,ג). דלא כמ"א, שכ' דכיון שהם עדיין מונחים בתוך כיסן יכול להניח הטלית קודם. ואם יושב בביהכ"נ ויתבייש, כ' בביה”ל דצ"ע אם יש להקל, דהא משמע באחרונים דדין אין מעבירים הוא דין דאורייתא, ובשביל כבוד הבריות לא דוחים מצוה דאורייתא, רק מצוה דרבנן. . However, if he touched his tefillin shel rosh before the shel yad, he should put on the shel yad first, as usual [42]כה, ו .

When putting on tefillin, one should be careful not to touch the area of his arm above the elbow, as this is a normally covered area, and touching it requires one to wash his hands [43]שמעתי בשם הרה"ג ראובן פיינשטיין שאביו היה מקפיד על זה, ואם נגע בו צריך לרוחצו.

וע' שו"ע (ד, יח), שהנוגע בגופו צריך נטילת ידים. ואם הולך כל היום בגילוי הקיבורת, ע' מנחת יצחק (ג, כו) שכתב הפמ"ג (מש"ז צב, ב) אם הולך כל היום יחף ברגליו אפשר דהוי כמקומות המגולים, ולדעת חזון איש אין צריך ליטול הפרק של יד אע"פ שרבו מגולי היד דבטלה דעתו אצל כל אדם, עכת"ד, ומנח"י סיים בצ"ע.
. However, if he did touch it, one need not wash his hand, as he may rely on those opinions that touching this area while putting on tefillin does not make them impure [44]כף החיים (ד, צט), וכ"כ בהליכות שלמה (תפלה, ?). והטעם, כיון דבשעת הנחת תפלין לא הוי מקום שדרכו לכסותו.

ושמעתי מהר"י רייזמאן בשם ר' יעקב קמנצקי, דלא מסתבר שמקום הקיבורת הוי מיקרי מקום מטונף בשעת הנחת תפלין, כיון שהוא החפצא של מצוה. (והר' רייזמאן דימה זה למה שאין צריך לכסות ערות התינוק בשעת מילה, וכתב הרא"ש (ברכות פ"ג סי' נב) כיון דלתקוני המילה קאתי קרינן ביה שפיר והיה מחניך קדוש ואין בו באותה שעה משום לא יראה בך ערות דבר, עכ"ל.)
.

When wearing tefilin, one must ensure that, on the part surrounding the head and the first loop around the arm, the black side of the straps face outwards. Regarding the rest of the straps, it does not matter which side faces out, but one should keep the black side outwards because it looks nicer [45]כז, יא, ומ"ב (לח). .

The tefilin shel rosh should be placed on the top of one’s head, directly above his nose, with the front of it not extending below one’s hairline [46]כז, ט-י (or where his hairline used to be). The knot must be higher than the indent on the back on the head [47]מ"ב (כז, לה) . One should estimate where the proper spot is and need not use a mirror to place it exactly in the middle of his head [48]כז, י, ע"פ שו"ת צי"א (חלק יב ס' ו). וע"ש דאינו צריך שיהא באמצע ממש, וע' שו"ת דברי חיים (ח"ב ס' ו).

ולשון השו"ע "צריך לכוין הקציצה שתהא באמצע כדי שתהא כנגד בין העינים", ומ"ב כ' "ולא יטה אותם לצד אחד". ונלע"ד, דכוונתם שיהא המקום שכנגד בין עינים נתמלא בתפלין, דהא כל המקום של קיום מצות תפלין הוא המקום שכנגד בין עיניו, אבל לענין הצדדים של התפלין שהם על גב העין עצמו אין קפידא אם יהא נוטה יותר לצד ימין או לצד שמאל, ולכן כל זמן שהוא מכוון כנגד בין העינים, אע"פ שמקום הנשאר הוא יותר נוטה לצד אחד, אין קפידא.
.

The tefilin shel yad should be placed on top of the muscle of one’s bicep [49]? .

The tefilin shel rosh should be exposed and not covered by a talis or hat [50]כז, יא . The tefilin shel yad should preferably be covered by a shirt or jacket, but need not be [51]מ"ב שם .

One should put the tefilin shel yad in the proper place before reciting the bracha of l’haniach tefilin , without tightening it [52]כה, ח. דהיינו קודם לעשייתו, ולכתחלה לא יברך קודם שמניחו על הקיבורת, דהוי קודם דקודם (מ"ב כה).

ואם לא בירך קודם, יכול לברך אחר ההידוק, כיון שהוא מצוה שיש לה המשך (מ"ב כו).
. After reciting the bracha, he should tighten it and loop it around his arm seven times [53]ע' מ"ב (?) בשם האריז"ל, ונראה דכן הוא מנהג העולם. וע' הל' תפלין (להגר"ש איידר, פרק ג הע' קכח) שמנהג הגר"מ פיינשטיין, אחר שמהדקו על הקבורת, כורך כריכה אחת שהוא חצי למעלה מה-elbow וחציו למטה, ואח"כ כריכה אחת על הזרוע, ועוד כריכה חצי למעלה מה-wrist וחציו למטה, ואח"כ ג' כריכות סביב אצבע אמצעית, ואחר הנחת הש"ר היה מסיר הכריכות מעל האצבע וכורך ז' פעמים על היד. וגם הגרי"ד סולובייצ'יק נהג לכרוך על האצבעות קודם שהניח הש"ר, ומקורו ממשכנות יעקב (ס' כט) שהביא ראי' ממה ששיעור אורך התפלין לדעת השו"ע (כז, ח) הוא כדי לכרוך על האצבעות, וזה משמע שהוא מעיקר הקשירה, ומשכ"י סיים בצ"ע. . One should then put the shel rosh in place without tightening the straps, recite the bracha, and then tighten them [54]רמ"א (כה, ח), וב"י (שם) בשם רא"ש. ולא יברך כשהם עדיין בידו, דהוי קודם דקודם (מ"ב כז). וע' מה שמצדד בב"י (שם) בדברי רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב יט חלק ה). . One should ensure his yarmulke does not intrude between the tefilin and his head [55]עמ"ש לעיל בזה , and that his yarmulke is on his head when reciting the bracha of al mitzvas tefilin [56]כמו בכל ברכה, עמ"ש {בדיני כבוד הברכה} . Afterwards, he should wrap the straps around his hand [57]מ"ב (כז, ל). וע' קצור של"ה (הל' תפלין) וראשית חכמה (?) הטעם, משום דכריכת האצבע הוי כטבעת קדושין, והנחת השל ראש שהוא סוד הזכר, ואם עדיין לא בא זכר,קדושין מהיכן. ועמ"ש בהערה לעיל. .

One may not do or say anything between putting on the tefillin shel yad and the shel rosh, even answering amen. If one did speak between them , he must recite the additional bracha of l’haniach tefillin when he puts on the shel rosh [58]רמ"א (כה, ט). ואח"כ ימשמש גם בתפלין של יד כדי שתחזור הברכה גם על הש"י (מ"ב סק"ל), וע' ביה"ל בשם רעק"א. . This is true even if he spoke accidentally, even one word, such as absentmindedly answering amen [59]מ"ב (כה, ל), וביה"ל (סע' ט ד"ה ואם) .

One should not begin putting on his tefilin shel yad during kaddish, as this would prevent him from answering kaddish. One is permitted to start putting them on before kaddish, even though he will not answer kaddish [60]רבבות אפרים (ז, כב), שאם כבר התחיל קדיש הוי כבר עוסק במצות קדיש, אבל אם החזן לא התחיל מותר להניחם. .

One may not hold his tefillin by the box and allow the straps to hang down, but one may do so briefly (e.g., while putting them on or off). One may not hold his tefillin by the straps and allow the box to hang, even for a moment [61]מ, א, ומ"ב (ב) . One is permitted to let tefillin hang when they are in a bag, e.g., holding a tefillin bag by its handle.

When removing tefilin, one should first unwrap the straps on his hand [62]מ"ב (כח, ה) , then remove his shel rosh and put it in the bag [63]מ"ב (כח, ח) , and then unwrap the straps on his arm and remove the shel yad [64]כח, ב . One should take off his tefillin shel rosh with his weaker hand [65] . One should unwrap the wrapping of the hand before removing the shel rosh [66]מ"ב (כח, ה). וע"ש (סק"ו) יש נוהגים להסיר השל ראש ביד כהה, להראות שקשה עליו חליצתן. . One should stand when removing his tefilin [67]כח, ב, לענין תפלין של ראש, ומ"ב (סק"ו) לענין תפלין של יד. . One should hold his tefilin and wrap the straps around it, rather than holding the strap and moving the tefilin [68]מ"ב (כח, ט). וע' שע"ת (שם) לענין הנחת הרצועות על הספר. .

One should not take off his tefillin until after the kaddish yasom following aleinu, in order to answer four kaddishim while wearing tefilin [69]ע' שו"ע (כה, יג), דלדעת שו"ע חולץ אחר קדיש שלם שלאחר ובא לציון, ורמ"א כ' על פי הקבלה לחלוץ אחר ג' קדושות (ר"ל קדושת יוצר, קדושת שמונה עשרה, וקדושת ובא לציון) וד' קדישים (הקדיש שלאחר ישתבח, ושלאחר שמונה עשרה, ולאחר ובא לציון ולאחר עלינו). אבל מג"א כ' דטעות סופרים הוא וצ"ל ד' קדושות וג' קדישים, דברכו את ה' נחשב כמו קדושה, ולפ"ז יכול לחלוץ קודם עלינו. אבל מ"ב כ' דעדיין טוב יותר לחלוץ אחר הקדיש שלאחר עלינו. . One should not wrap his tefillin while answering kaddish and should instead concentrate on the words [70]מ"ב (כה, נו) .

On Rosh Chodesh, one should begin to unwrap his tefillin from his hand when he recites the words “ shenishmor chukecha…” at the end of Uva Letzion and take them off after Kaddish [71]מ"ב (תכג, י) בשם פמ"ג (אש"א כה, ל), כיון דבמערבא אומרים ברכת "לשמור חקיו" כשחולץ תפלין. וע' ב"י (סי' כה ד"ה כתבו הגהות) על הנוהגים להסיר התפלין כשאומר שנשמור חקיך, כ' שאין בזה טעם וריח, דכיון דאידחיא סברת בני מערבא, למה נעשה רמז לה. וע' מ"ב (כה, נט) דלדעת מג"א יחלצם אחר הקדיש (ומשמע שפוסק כן להלכה), ולדעת א"ר יחלצם קודם קדיש כדי שלא יפסיק בין קדיש ותפלה.

והטעם שחולצים קודם מוסף (כמ"ש שו"ע תכג, ד) הוא כיון דביו"ט אין ללבוש תפלין משום דאיקרי אות, בשעת מוסף אין ללובשם דהוי כעין אות. ובקהילות שאומרים קדושת כתר במוסף, חולצם משום
.


Footnotes

[1]ספר המצוות לרמב"ם ע' יב-יג, חינוך מצ' תכא-תכב
[2]ע' שו"ע (לז, ב) דמדאורייתא צריך שיהיו תפליו עליו כל היום, אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ולא יסיח דעתו מהם, נהגו שלא להניחם כל היום, אבל יזהר שיהיו עליו בשעת קריאת שמע ותפלה, עכת"ד. וע' מ"ב (שם) שאם לא היו לו תפלין בשעת תפלה, יניחם כל היום. ואנשי מעשה נהגו ללמוד אחר התפלה בתפלין.

ובביה"ל (שם) בשם פמ"ג מסתפק אם מדאורייתא צריך שיהיו תפליו עליו כל היום, או אם מדאורייתא די ברגע אחר ומדרבנן יהיו עליו כל היום, וביטלוה עכשיו שאין לנו גוף נקי. וע' ב"ח (סי' כה ד"ה וא"ת) למה תיקנו ברכת "להניח" ולא "לקשור תפלין" כלשון הקרא, ותי' דעיקר מצות תפלין שיהיו עליו כל היום, ואם היינו מברכים לקשור, הוה משמע דבמה שקושר על ידו רגע אחת ואח"כ מסירן יצא ידי חובתו, לכך תיקנו להניח, דמשמע שיהיו מונחים עליו שעה אחת עכ"פ.
[5]ערה"ש (לו, ?) כדעת הגר"א, וכ"כ תשובות והנהגות (א, לו). ע' רמ"א (לו, א), דמשמע בניד"ד כשר, וכן מפורש בטור (יו"ד רעד) דשינוי המדינות אינו פוסל. וגם חת"ס (שו"ת יו"ד רסט) מכשיר בניד"ד, וע' שו"ת שבט הלוי (י, ?) שהחזון איש היה דעתו לפסול, אבל אחר שהראה להחז"א דברי החת"ס, לא ברור אם שינה דעתו או לא.
[6]ע' הערה הקודמת בשם רא"ש ושבט הלוי.
[7]ע' שו"ע (כז, ו) דלדעה ראשונה שם, יניח על ידו שתש כח. אבל רמ"א כ' דנהוג כדעה ב' (מה שכתבתי בפנים). וע' שו"ת יביע אומר (ו, או"ח ב) דבמקום שכתב השו"ע י"א וי"א, דעתו לפסוק כי"א בתרא, ולכן הוא גם דעת השו"ע. וע' ביה"ל (שם) דאפי' לדעה א', אם כותב בימינו וגם יכול לעשות כמה פעולות בימינו אלא שיותר קל לו לעשותם בשמאלו, לכו"ע מניח על יד השמאל.
[8]מ"ב (מ, ג). ואפי' בתוך נרתיקן, הא"ר כ' שיתן פרוטה לצדקה.
[9]ע' א"ר (מ, ה) כ' אין קפידא, ולא ברור אם כוונתו שאין מתענין או אין קפידא כלל. ואפשר שהוא כציצית, ועמ"ש בהל' ציצית.
[11]רמ"א (כז, ד) ע"פ מ"ב (ס"ק טז)
[12]דבדיעבד יש לסמוך על דעת רשב"א (מגילה כד:, ושו"ת ח"ז סי' תט, ע' ב"י) דאין חציצה פוסלת בתפלין, וספק ברכות להקל.
[13]שו"ת יחוה דעת (ב, ב), והביא ראי' לזה, מהמנהג שאבל על אב ואם אינו מסתפר כל י"ב חודש. וכ' שם, אפי' אם השער עומד ליגזז. ע' הליכ"ש (תפלה, פ"ד, דב"ה או' ו) כ' דלמעשה כיון שהוא דרכן של אותן אנשים, לא חשיב חציצה. וע' מ"ב (כז, טו) כ' דלדעת מחה"ש הוי חציצה, ועוד, דאי אפשר לצמצם שיהיו מונחים ומהודקים כדין.
[14]הליכ"ש (תפלה, פ"ד, דב"ה או' ו), ושו"ת משנה הלכות (ח"ה ס' ט), והביא שם ראי' דדבר לח אינו חוצץ מגמ' זבחים (לה.), ושהברכ"י נדחק ליישב הקושיא, ע"ש. וע' שע"ת (כז, ה) הביא ברכ"י דצריך לנגב. [ואפשר שהברכ"י לא החמיר אלא לענין מים על הבשר עצמו, ולא מה שנבלע בשערות, ע"ש.]
[15]דהא אסור לעשות כן קודם שיתפלל
[16]הליכ"ש (שם)
[17]כה, יב. ואם דעתו להניחם מיד, לדעת השו"ע (שם) מברך, ולדעת רמ"א אינו מברך. ואם באמצע תפלה, נשמטו ממקומן ומשמש בהם להחזירם למקומן, לדעת השו"ע יברך, ומ"ב כ' בשם של"ה שלא יברך דמסתמא אינו מסיח דעתו מהם והוי כחולצן על מנת להחזירן.
[18]דהא אסור אפי' לישן בהם, שמא יפיח כמ"ש מ"ב (ל, ד).
[19]מג, א, ע"פ מ"ב (סק"א) דכל שכן שאסור שלא לצורך.
[20]כנ"ל, דהא לדעה א' בשו"ע (מג, א) מותר להשתין עם תפלין בראשו, רק לדברי הרמב"ם אסור. וכיון שיש מחלקת אם בית הכסא שלנו הוי דינו כבית הכסא ואסור ליכנס עם תפלין, הוי ספק ברכות.
[21]מ"ב (כה, מז)
[22]מ"ב (כה, מז) בשם חיי אדם
[23]ע' שו"ע (ס"ס מ) דאכילת עראי מותר, ומ"ב (ס"ק יט) נסתפק אם דוקא מותר למי שלובשן כל היום, וערוה"ש מחמיר. ומ"ב דימה דין זה לדין אכילה בסוכה, דעד כביצה מותר, עכת"ד.

ושתייה לענין סוכה גם מיקרי עראי דאין שום שיעור שתייה שיתחייב בסוכה, וא"כ אפשר שיש להקל אפי' לדעת הערה"ש.
[24]לב, לט. וע' ביה"ל (שם) מקיל אפי' נפגם בשיעור חגירת הציפורן.
[25]לג, ד
[26]לא, א.

והטעם, לדעת ר' יוסי הגלילי (ע' גמ' ערובין צז.) הוא מושמרת... ימימה, ולכן יש איסור ללובשם, ולדעת ר' עקיבא מוהיה לך לאות ושבת ויו"ט הם כבר אות ולפ"ז פטור אבל לא אסור, וכן פסקו להלכה. אבל הזוהר (הו"ד ב"י סי' לא) כ' אסור ללובשם כשכבר יש לו אות, ומג"א כ' מותר ללובשם שלא לשם מצוה. ועוד, בשבת אסור משום גזירה שמא יצא בהם לרשות הרבים (ב"י סי' כט). ולפי הצדדים שאסור ללובשם בשבת, למה אינו מברך עליהם כשמסלקם קודם שבת? כ' ב"י (סי' כט), דלא מברכים ברכה שלא נזכרה בתלמוד. [ואפשר עוד י"ל, שאין מברכים על מניעה מאיסור, ואפי' במקומות שמצינו ברכה על מניעה, לא מברכים על מניעה מאיסור דרבנן או מניעה מאיסור שנזכר בזוהר, אלא מאיסור דאורייתא.]

ור' האי גאון (הו"ד טור סי' כט) כ' יכול לברך כשמסלקם אם ירצה, וכ' ב"י ג' פשטים בדבריו, או שיכול לסמוך על מ"ד לילה לאו זמן תפלין (כדברי הירושלמי), או משום דמיירי דוקא בערב שבת יכול לברך ויש לסמוך על מאן דאמר אסור ללובשם בשבת (או ר' יוסי הגלילי או כדברי הזוהר), או אפשר שיכול לברך ברכה שלא נזכר בתלמוד.

ואם מניחם לשם מצוה, עובר בבל תוסיף (מג"א שם).

והטעם שאין צריכים תפלין בשבת, משום שתפלין אות, ושבת אות. ומה שהקשו דברית מילה הוא גם אות, ע' {?כלבו} תי' משום שצריכים ב' עדים, ורוקח תי' דשבת הוא אות על יציאת מצרים, ומילה הוא אות על הברית.
[27]לא,ב ומ"ב שם. ע' תוס' (ערובין צו.) הקשה למה אין לובשים תפלין בחוה"מ, ותי' משום דאסור במלאכה שאינו אבד ועוד משום לולב ואכילת מצה, ולכאו' לתירוץ א' צ"ל שאיסור מלאכה בחוה"מ דאורייתא, ולתירוץ ב' אפשר שאיסורו מדרבנן.

ובענין לא תתגודדו, עמ"ש לקמן בהל' {לא תתגודדו}.
[28]ל,א. והטעם, ע' ב"י, דלדעת הירושלמי אסור ללובשם משום דפסקינן לילה לאו זמן תפלין היא משום ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה, ודרשינן ימים ולא לילות, ולכן מברך לשמור חוקיו כשחולץ תפליו כיון שבזה מקיים הציווי שלא ללובשם בלילה. אבל לדעת רמב"ם, אע"פ שפסק דלילה לז"ת, אינו מברך על זה, כיון שאין איסור אלא ללובשם אז, אבל אינו חייב להסירם בקשיעת החמה כשהוא לבוש בהם. ולדעת הטושו"ע (סי' כט-ל), פסקינן כמ"ד לילה זמן תפלין ולכן אין איסור ללובשם, והטעם שפטור מללובשם הוא כיון שאינו יכול לראות ותלה הכתוב בראייה, כדכתיב וראו כל עמי הארץ וכו', והטעם שאסור ללובשם הוא שמא יישן בהם.
[30]רפב, יט
[31]ע' שו"ע יו"ד רפב, ג, לענין ספר תורה, וק"ו לזה.
[32]משמעות הפוסקים. ויש להעיר למה התירו האיסור להשים דברי חול על התפלין ולא חייבו להעביר התפלין לחדר אחר, ושמעתי מהר"מ פרידמן ב' מהלכים, או שכל דבר שמכוון לכסות אינו בכלל האיסור, או שלא חייבו לשנות המצב כדי שלא ישתמש בהיתר זה.
[34]שע"ת (ס' מ)
[35]עמ"ש לעיל
[36]ע' שו"ע מג, ו. ובסע' ז משמע דאם יש לו מקום שמור, אין להכניס תפלין לביה"כ אע"פ שהוא בכלי שאינו מיוחד, ומ"ב (כד) כ' שבמחצה"ש מתיר אם הם בכלי בתוך כלי, ולא הכריע. אבל נראה דכיון שיש לצרף דעת הפוסקים שאין לביה"כ בזה"ז דין ביה"כ, יש להקל.
[37]מ"ב (מ, ז). אע"פ דתיק הטלית לא מיקרי כיס המיוחד לענין שימת שאר דברים בתוכו, ע' שו"ע (מב, ג) ומ"ב (מב, יא).
[38]כה,ה, ומ"ב שם. דכתיב (שמות יג,ט) והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים. ולדעת הב"ח (סי' ח) כונה זו מעכבת המצוה, כיון שטעמו מפורשת בתורה, וכ' פמ"ג (הו"ד במ"ב שם) שאם כיון רק לשם מצוה, בדיעבד יצא.

וע' רמב"ן על התורה (שם) פי' פסוק זה, שצונו להניח תפלין כדי שתמיד נספר בדברי תורה, והסיבה שצריכים לדבר בתורה הוא כיון שהוציאנו ממצרים, וא"כ כונת המצוה צריך להיות דוקא שנניח תפלין כדי שיהיה תורת ה' בפינו, וכ"כ בהשגותיו על ספה"מ (שרש יא) שהענין בהנחת תפלין הוא שיהיה תורת ה' בפינו.
[39]?

וע' דברות משה (שבת, ח"ב ?) מצדד אם הוא חיוב מצד קיום מצות תפלין, או משום שאין להסיח דעתו משם ה' שעליו.
[40]קצש"ע (?)
[41]שו"ע ומ"ב (כה,ג). דלא כמ"א, שכ' דכיון שהם עדיין מונחים בתוך כיסן יכול להניח הטלית קודם. ואם יושב בביהכ"נ ויתבייש, כ' בביה”ל דצ"ע אם יש להקל, דהא משמע באחרונים דדין אין מעבירים הוא דין דאורייתא, ובשביל כבוד הבריות לא דוחים מצוה דאורייתא, רק מצוה דרבנן.
[42]כה, ו
[43]שמעתי בשם הרה"ג ראובן פיינשטיין שאביו היה מקפיד על זה, ואם נגע בו צריך לרוחצו.

וע' שו"ע (ד, יח), שהנוגע בגופו צריך נטילת ידים. ואם הולך כל היום בגילוי הקיבורת, ע' מנחת יצחק (ג, כו) שכתב הפמ"ג (מש"ז צב, ב) אם הולך כל היום יחף ברגליו אפשר דהוי כמקומות המגולים, ולדעת חזון איש אין צריך ליטול הפרק של יד אע"פ שרבו מגולי היד דבטלה דעתו אצל כל אדם, עכת"ד, ומנח"י סיים בצ"ע.
[44]כף החיים (ד, צט), וכ"כ בהליכות שלמה (תפלה, ?). והטעם, כיון דבשעת הנחת תפלין לא הוי מקום שדרכו לכסותו.

ושמעתי מהר"י רייזמאן בשם ר' יעקב קמנצקי, דלא מסתבר שמקום הקיבורת הוי מיקרי מקום מטונף בשעת הנחת תפלין, כיון שהוא החפצא של מצוה. (והר' רייזמאן דימה זה למה שאין צריך לכסות ערות התינוק בשעת מילה, וכתב הרא"ש (ברכות פ"ג סי' נב) כיון דלתקוני המילה קאתי קרינן ביה שפיר והיה מחניך קדוש ואין בו באותה שעה משום לא יראה בך ערות דבר, עכ"ל.)
[45]כז, יא, ומ"ב (לח).
[46]כז, ט-י
[47]מ"ב (כז, לה)
[48]כז, י, ע"פ שו"ת צי"א (חלק יב ס' ו). וע"ש דאינו צריך שיהא באמצע ממש, וע' שו"ת דברי חיים (ח"ב ס' ו).

ולשון השו"ע "צריך לכוין הקציצה שתהא באמצע כדי שתהא כנגד בין העינים", ומ"ב כ' "ולא יטה אותם לצד אחד". ונלע"ד, דכוונתם שיהא המקום שכנגד בין עינים נתמלא בתפלין, דהא כל המקום של קיום מצות תפלין הוא המקום שכנגד בין עיניו, אבל לענין הצדדים של התפלין שהם על גב העין עצמו אין קפידא אם יהא נוטה יותר לצד ימין או לצד שמאל, ולכן כל זמן שהוא מכוון כנגד בין העינים, אע"פ שמקום הנשאר הוא יותר נוטה לצד אחד, אין קפידא.
[50]כז, יא
[51]מ"ב שם
[52]כה, ח. דהיינו קודם לעשייתו, ולכתחלה לא יברך קודם שמניחו על הקיבורת, דהוי קודם דקודם (מ"ב כה).

ואם לא בירך קודם, יכול לברך אחר ההידוק, כיון שהוא מצוה שיש לה המשך (מ"ב כו).
[53]ע' מ"ב (?) בשם האריז"ל, ונראה דכן הוא מנהג העולם. וע' הל' תפלין (להגר"ש איידר, פרק ג הע' קכח) שמנהג הגר"מ פיינשטיין, אחר שמהדקו על הקבורת, כורך כריכה אחת שהוא חצי למעלה מה-elbow וחציו למטה, ואח"כ כריכה אחת על הזרוע, ועוד כריכה חצי למעלה מה-wrist וחציו למטה, ואח"כ ג' כריכות סביב אצבע אמצעית, ואחר הנחת הש"ר היה מסיר הכריכות מעל האצבע וכורך ז' פעמים על היד. וגם הגרי"ד סולובייצ'יק נהג לכרוך על האצבעות קודם שהניח הש"ר, ומקורו ממשכנות יעקב (ס' כט) שהביא ראי' ממה ששיעור אורך התפלין לדעת השו"ע (כז, ח) הוא כדי לכרוך על האצבעות, וזה משמע שהוא מעיקר הקשירה, ומשכ"י סיים בצ"ע.
[54]רמ"א (כה, ח), וב"י (שם) בשם רא"ש. ולא יברך כשהם עדיין בידו, דהוי קודם דקודם (מ"ב כז). וע' מה שמצדד בב"י (שם) בדברי רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב יט חלק ה).
[55]עמ"ש לעיל בזה
[56]כמו בכל ברכה, עמ"ש {בדיני כבוד הברכה}
[57]מ"ב (כז, ל). וע' קצור של"ה (הל' תפלין) וראשית חכמה (?) הטעם, משום דכריכת האצבע הוי כטבעת קדושין, והנחת השל ראש שהוא סוד הזכר, ואם עדיין לא בא זכר,קדושין מהיכן. ועמ"ש בהערה לעיל.
[58]רמ"א (כה, ט). ואח"כ ימשמש גם בתפלין של יד כדי שתחזור הברכה גם על הש"י (מ"ב סק"ל), וע' ביה"ל בשם רעק"א.
[59]מ"ב (כה, ל), וביה"ל (סע' ט ד"ה ואם)
[60]רבבות אפרים (ז, כב), שאם כבר התחיל קדיש הוי כבר עוסק במצות קדיש, אבל אם החזן לא התחיל מותר להניחם.
[61]מ, א, ומ"ב (ב)
[62]מ"ב (כח, ה)
[63]מ"ב (כח, ח)
[64]כח, ב
[66]מ"ב (כח, ה). וע"ש (סק"ו) יש נוהגים להסיר השל ראש ביד כהה, להראות שקשה עליו חליצתן.
[67]כח, ב, לענין תפלין של ראש, ומ"ב (סק"ו) לענין תפלין של יד.
[68]מ"ב (כח, ט). וע' שע"ת (שם) לענין הנחת הרצועות על הספר.
[69]ע' שו"ע (כה, יג), דלדעת שו"ע חולץ אחר קדיש שלם שלאחר ובא לציון, ורמ"א כ' על פי הקבלה לחלוץ אחר ג' קדושות (ר"ל קדושת יוצר, קדושת שמונה עשרה, וקדושת ובא לציון) וד' קדישים (הקדיש שלאחר ישתבח, ושלאחר שמונה עשרה, ולאחר ובא לציון ולאחר עלינו). אבל מג"א כ' דטעות סופרים הוא וצ"ל ד' קדושות וג' קדישים, דברכו את ה' נחשב כמו קדושה, ולפ"ז יכול לחלוץ קודם עלינו. אבל מ"ב כ' דעדיין טוב יותר לחלוץ אחר הקדיש שלאחר עלינו.
[70]מ"ב (כה, נו)
[71]מ"ב (תכג, י) בשם פמ"ג (אש"א כה, ל), כיון דבמערבא אומרים ברכת "לשמור חקיו" כשחולץ תפלין. וע' ב"י (סי' כה ד"ה כתבו הגהות) על הנוהגים להסיר התפלין כשאומר שנשמור חקיך, כ' שאין בזה טעם וריח, דכיון דאידחיא סברת בני מערבא, למה נעשה רמז לה. וע' מ"ב (כה, נט) דלדעת מג"א יחלצם אחר הקדיש (ומשמע שפוסק כן להלכה), ולדעת א"ר יחלצם קודם קדיש כדי שלא יפסיק בין קדיש ותפלה.

והטעם שחולצים קודם מוסף (כמ"ש שו"ע תכג, ד) הוא כיון דביו"ט אין ללבוש תפלין משום דאיקרי אות, בשעת מוסף אין ללובשם דהוי כעין אות. ובקהילות שאומרים קדושת כתר במוסף, חולצם משום
NextMezuza