Business and Misc.Halachos of Stealing

A.    Common Cases

It is assur mid’oraysa [1]רמב"ם (ספה"מ, ל"ת רמד) חינוך (?). וע' ספר חסידים (ס' תרכח) שהגוזל מחבירו עובר משום ואהבת לרעך כמוך (והר"ר מגליות שם ציין דבזה יש ליישב קושיית התפארת ישראל (יכין, סוכה, ריש פרק ג) למה לא אמרינן בלולב גזולה שיבא העשה וידחה לא תעשה, די"ל דגזל הוי לא תעשה ועשה.) to steal from anyone, Jewish or non-Jewish, and one who stole has a mitzva [2]רמב"ם (ספה"מ, ע' קצד), חינוך (?). and obligation to immediately return the item [3]שמח, א-ב (or, if this is not possible, make restitution).

It is also assur mid’oraysa [4]דדינא דמלכותא הוי דאורייתא, כ"כ אבני מילואים (כח, ב), ושו"ת חת"ס (יו"ד שיד), דלא כבית שמואל (כח, ג) כ' שהוא מדרבנן.

והטעם, כ' רא"ש (נדרים פ"ג הל' יא) כיון שכל הקרקע של המלך, הוא יכול לומר שאם לא ירצו לשלם המכס לא יהיו בארצי.

וע' אבן האזל (נזקי ממון ח, ה) כתב טעם אחר ע"פ רש"י (גיטין ט:), דכיון שנצטוו בני נח על הדינים, ממילא יכול המלך לעשות גזירות לתיקון המדינה, כגון לחייבם במסים.

ומ"ש שו"ע (ס"ס רלא) בני העיר שרשאים לקוץ להם שער ולהתנות שמי שיעבור על השער קונסים אותו כך וכך, משמע במהר"ם אלשיך (ס' נט) דכח זה בא מדין הפקר בית דין, ולא דינא דמלכותא, ולכאו' עפ"ז מבואר למה אינם יכולים לתקן דבר אם יש חכם בעיר [ונפ"מ דלפ"ז דוקא בעיר של יהודים יכולים לתקן כך, אבל דינא דמלכותא הוא אפי' מלכות של עכו"ם.] וע' שו"ת רמ"א (ס' עג) מחלק, שאם כל יחיד קיבלו עליהם, צריכים לשמוע לבית דין אפי' בדבר שאינו כדין תורה כגון לחייב מס בדבר הפטור ממנו מדין תורה, אבל אם רק רוב קיבלו, אינם יכולים לכוף המיעוט לעשות דבר אלא בדין התורה. to steal from the government [5]כשאין מלכות ישראל אלא שיש ממשלה בארץ ישראל, לא אמרינן דדמ"ד, כיון שכל הסברא הוא שהקרקע שייך למלך, אבל בארץ ישראל הקרקע הוא קנין של כל בני ישראל.

ולענין מלך ישראל, יש כמה דעות למה הוא יכול ליקח ממון מהעם. הסיפרי (דברים פיסקא קסא) דורש מהפסוקים בספר דברים שמלך פורץ גדר ואין ממחים בידו, הרמב"ם (מלכים ד,ו) דורש מפסוקים אצל שאול, ורשב"ם (צט:) מדדרשינן לבלתי רום לבבו מאחיו, גדלהו משל אחיו, שכל העם חייבים ליתן לו ממונם. or to violate the law in any manner to avoid paying taxes [6]ע' רמ"א (שסט, ח), דהעיקר דאמרינן דינא דמלכותא דינא בכל דברים, וי"א דלא אמרינן דדמ"ד אלא במסים ומכסים התלויים בקרקע (שם בשם הרא"ש, וע' רא"ש נדרים פ"ג הל' יא, דמבואר שגם במכס גולגלתא הוי דדמ"ד), וע"ש סע' יא, י"א דלא אמרינן דמל"ד אלא בדבר שיש בו הנאה למלך אבל לא שידונו בדיני העכו"ם, דא"כ בטלו כל דיני ישראל. וי"א דכל דבר שחוקי המדינה הולכים נגד דין תורה לא אמרינן דדמ"ד (ש"ך עג, לט).

וע' מסכת שמחות פרק ב, וז"ל, הגונב את המכס הרי זה שופך דמים, ולא כשופך דמים בלבד, אלא כעובד עבודה זרה ומגלה עריות ומחלל שבתות, עכ"ל. .

If a shul or other building has a stated policy, it may be stealing to violate said policy. For example, if a mikvah has a sign that one may not immerse utensils there, it is assur to do so. If a shul has a sign that no one other than the gabbai is permitted to change the air conditioner’s settings, one may not raise or lower it [7]באמת יש ב' טעמים למה אין מרשים, או כדי שאחד לא ילך ויבזבז ממון הציבור בימות החורף לעשותו חם יותר מן הרגיל, או כדי שכשיבואו אנשים לצורך התפלה יהיה כבר חם להם, ולכן אפי' אם אין שם שום איש, אין לכבותו. .

One is obligated to abide by any rules he agrees to when entering any agreement, whether orally or in writing. For example, if one rents a house with a stipulation that he may not sublet it, it is forbidden to rent it to anyone else [8]פשוט , and even if there was no stipulation, one may not rent it to someone with a larger family [9]רמ"א שטז, א . If one did sublet it in violation of his contract,, he may owe the original owners whatever profits he made [10]ע' רמ"א (שסג, י) כ' בכה"ג כיון דהוי כמו דר בחצר חבירו בלי רשות, שאם הוא חצר העומד לאגרא חייב לשלם למשכיר דמי השכירות שקיבל מן השוכר השני. ואם שכר רק חדר אחד לאחר, ע' נתיבות (חדושים קנד, ז) כ' כיון שאין המשכיר עצמו יכול להשכירו לאחר, אינו יכול לטעון שכירותו מן השני, דאצלו הוי כחצר שאינו עומד לאגרא. אבל נתיבות לקמן (ביאורים שסג, ט) כ' למעשה דחייב בכה"ג, כיון דהפטור בבית שאינו עומד לשכירות הוא משום ביתא מיתבא יתיב, וכאן כיון שבלאו הכי איכא דיורין, ודאי איכא קלקול קצת במה שדרין בבית, וחייב לשלם כל מה שנהנה. וע' ערך שי (קנד, ב) תי' הסתירה בנתיבות, שתלוי אם דר בו בחנם או בחנם, שאם דר שם בשכר הרי עיקר הנאתו מן השוכר ראשון דצמצם דירתו שם ולא נהנה כ"כ מן בעה"ב כיון ששילם על דירתו ולמעשה היה רק קצת פחת לבית ולכן פטור מלשלם למשכיר. משא"כ אם דר בחנם ופיחת הבית אפי' מעט, חייב לשלם כפי מה שנהנה ולמעשה נהנה הרבה שדר בו בחנם. .

One may not steal a mitzvah or a bracha from someone else who has the right to perform it [11]שפב,א .

If one wants to save the seat next to him on a bus for a friend who will be alighting at the next stop, he may not do so, as he is depriving others who paid for a seat of the right to sit there [12]ע' פת"ש (קה, ג) דתלוי במחלקת ראשונים בביאור גמ' ב"מ (י.) למה מותר לקנות דבר הפקר בשביל חבירו, ולא מיקרי תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים. לדעת רמב"ן, כיון דבמציאה הוי רק מניעת ריוח מותר, משא"כ בבעל חוב שיש לו זכות תפיסה ועכשיו נאבדה זכותו ע"י תפיסת האחר. אבל להתוס', הטעם כיון שהוא יכול לקנות ההפקר בשביל עצמו יכול גם לקנות בשביל חבירו, א"כ כיון שאין לתופס זה שום חוב על הנתבע הרי אינו יכול לתפוס נכסיו לעצמו וא"כ אינו יכול לתפוס גם בשביל חבירו.

ולכן בניד"ד, בין לתוס' בין לרמב"ן אינו יכול לתפוס, כיון שאלו שכבר שילמו ועלו על האוטובוס יש להם זכות וגם התופס עצמו לא שילם אלא על מושב אחד. ואפי' אם התופס שילם על ב' הסעות, אין ההסעה כולל זכות של מושב, אלא שמי ששילם על ההסעה יכול לשבת בכל מושב פנוי.

אמנם אם הוא מושבות שלא עלו כסף כגון seats in shul or at a free concert, נראה דלדעת רמב"ן מותר לתופסם כיון שאין שום "חוב", ולדעת תוס', אם יש שם גדרים, כגון שצריכים לעשות reservation על מספר המושבות או שיש שלט שאין לשום אדם זכות אלא על כסא אחד, א"כ אין לתפוס, אבל אם הוא בעצם מותר לתפוס ב' כסאות בשביל עצמו פשוט שיכול לתפוס לחבירו. .

Cutting someone else in line is like stealing from the person, because the one in front of the line “owns” the right to go first [13]כמבואר בשו"ע (רעב, יד) לענין ספינות, וצריך לשלם שכר כדי להתקדם (שם). וגם אלו שבאו לדיין קודם, יש להם זכות להיות נשמע דינם קודם לחבריהם (טו, א).

אמנם, בספינה יש קדימה לספינה טעונה, ובדיין יש קדימה לתלמיד חכם, אבל נראה דבזמה"ז אין נוהגים כן, אבל עדיין משמע מהתם שיש קדימה למי שבא קודם. .

One may not copy copyrighted material, and doing so constitutes stealing [14]יש בזה כמה טעמים: ע' שואל ומשיב (א, מד) כ' אסור אבל לא כתב הטעם. וע' חת"ס (חו"מ עט) משום השגת גבול, כיון שהוא מפסיד הראשון על מה שהיה יכול להרויח, הוי כיורד לאומנות חבירו. וע' מהר"ם בנעט (שו"ת ז-ח) ובית יצחק (?) כ' דאסור משום דינא דמלכותא. ועוד יש לאסור משום ועשית הישר והטוב. וע' אג"מ (או"ח ד, מ, יט) כ' שהוא גזל, ושמעתי בשם הר"י בעלסקי שהאג"מ אוסר משום הפסד הרווחים. . It may be permitted to copy a CD for personal use. One may not copy artwork from others, via photocopying or any others means, as artists sell their work and copying it is akin to causing him a financial loss. However, if the artist only sells original pieces which run in the thousands of dollars, one may be halachically permitted to purchase a cheap replica of his work, as someone who buys a replica for $50 is not the type of person who would ever purchase an original.

If one lost a coat in shul or other public venue, and found a similar one in its place, he may not use the similar coat, even though it is likely that the coat’s owner took his [15]קלו, א-ב. ואין לומר דמותר משום יאוש כיון שאם ידע חבירו מה שקרה בודאי היה מרשה לו ליקחנו, דהא כתבו הפוסקים דיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש (ובפרט בניד"ד דלא ברור לו שמי שבעל מעיל זה לקח מעיל שלו, ואפי' הוא לקחה, גם לא ברור אם היה מרשה או לא). אא"כ הוא דבר שאין שום אדם מקפיד על תשמישו, אבל בלי זה, תלוי במחלקת ש"ך ותוס' אם אפשר לאמוד דעת חבירו להתיר ליקח חפצו. ועערה"ש (סוף הסימן) דבדבר שיש מנהג שאין מקפידים ליקח חפץ של חבירו, מותר. ונ"ל דברוב בגדים בזמן הזה, מקפידים. .

If one paid for an item and received extra change or received more than he paid for, if the seller is Jewish, one is obligated to return it. If the seller is non-Jewish, one is not obligated to return it, but one has the opportunity to fulfill the mitzvah of kiddush Hashem if he returns it, so that non-Jews will know that religious Jews are scrupulous. This only applies if one will either return it in person, or, if returning over the phone, one can make it known that he is returning it because he is Jewish [16]כ"כ באר הגולה (רמ"א שמח, ב), ורמב"ם (גזו"א יא, ג), ובנימין זאב (ס' תט, והסביר עפ"ז למה יעקב החזיר הכסף באמתחותיהם, והו"ד בכנה"ג, הגב"י, ס' קפג או' נד, ע"ש שהקשה עליו), ורמז לזה בשו"ע (קפג, ח). וע"ע תשובות והנהגות (ה, שעט) כ' דדוקא כשמחזיר לאיש פרטי ולא לפירמה כיון שלא יתפרסם עי"ז, עכת"ד, ולא הבנתי דעתו, דהא אפי' כשמחזיר לפירמה הרי יש איש פרטי שרואה שהוא יהודי ועי"ז הוא יכול לפרסם הענין. ועע"ש דענין זה הוי רק לפנים משורת הדין. .

If one stole from someone (or many people) and does not know who, he should donate the money to public needs in the city where the victim will likely benefit from it [17]ע' שו"ע (שסו, ב). ושם מדבר בגוזלי הרבים, וראיתי בפתחי חשן (?) נסתפק אם הוא הדין למי שגזל מכמה יחידים, אבל לאג"מ (חו"מ א, פח) פשוט לו דה"ה בגוזל מיחיד.

{ויש להסתפק מה תקנה היא זו, אם הוא כמו מי שגזל א' מחמשה בני אדם ואינם תובעים אותו, שמחלק הכסף ביניהם (שו"ע שסה, ב), ובגוזל הרבים כיון שאי אפשר ליתן חלק קטן לכל בני העיר, הוא נותן לצרכי רבים והוי כנתינה לכל אחד. אמנם, כתב ערה"ש (סק"ג) וכשיעשה צרכי רבים יסבב ה' שכל אחד מהנגזלים או מיורשיהם יהנה כפי ערך גזילתו ושימחלו לו, עכ"ל. ומדבריו משמע שתקנה זו היא כמו השבה של כל הכסף לכל אחד, ולא כאילו מחלקו ביניהם. וע' סמ"ע (רלא, לד) שאין השבה זו תשובה הגונה, וכ' בערה"ש (שסה, ד) אין כופין אותם לעשות צרכי רבים דהא לאו השבה מעליא היא אלא דאם מתעורר בעצמו לעשות תשובה אומרים לו עשה בהם צרכי רבים כי א"א לתקן באופן אחר, עכ"ל (וכ"כ במנחת שלמה (תנינא, סי' קלה) שהוא רק מדת חסידות). ומשמע מדבריו שאם הוכר הנגזל אחר שכבר עשה בו צרכי רבים, חייב לשלם לנגזל. , such as the local mikvah [18]אג"מ (חו"מ א, פח), דדוקא לצרכי רבים ולא לצדקה, ומקוה הוא כלצרכי רבים. וע' חשוקי חמד (יומא פה:) דה"ה לנדב לעירוב או לבית חולים. .