Business and Misc.Halachos of Hiring Workers and Paying Promptly

A.    Hiring Workers

The obligation of every employee is that he must work according to the custom of the place [1]שלא, א, ורמ"א שם . If, when you hire an hourly worker, he generally takes off a few minutes here and there, that would be permitted. Additionally, a worker is not permitted to do anything which will prevent him from performing his job at the efficiency which his boss can expect [2]רמ"א (שלג, ה) . For example, he cannot stay up late at night, because this will negatively affect his performance the following day. Even dieting or going off of coffee, if someone knows it may negatively affect his performance, is not necessarily permitted, and may be like stealing from the employer.

The employer must treat his workers according to local custom [3]שלא, ב ; in some places, it is expected that you feed your workers, and in others, not, and the employer would have to act accordingly.

When there is a dispute about whether a certain job one was hired for was fulfilled according to specification or not, the general rule is that one is entitled to an acceptable job, which does not mean an average job [4]? דיד בעל השטר על התחתונה . When one was hired without discussing how much the job will cost, or there is a dispute about what the payment agreement was, the employer need only pay the lowest amount which people are paid for this type of work, based on other jobs which require similar skills and labor [5]רמ"א (שלב, ד) . Both these definitions would have to be defined by industry experts.

When one hires workers for a business, it is assumed that the worker will be employed until the task is not needed anymore. In most instances, this implies that the worker will be hired indefinitely [6]ע' גמ' ב"מ (קט:) לענין רוניא, דמשמע דרק בציור דהוי פסידא דלא הדר, כגון מקיז דם או מלמד תנוקות או אריס או סופר שטרות, יכול לסלקו בלי התראה, ומשמע דבשאר אומנות צריך להתרותו מקודם, ורק אח"כ יכול לפוטרו כשיפשע. וגם משמע כן בגמ' ב"ב (כ.).

ואפשר שיש לתלות במחלקת רשב"א ורא"ש בנתחייב לזון סתם, דלרשב"א הוא לעולם ולרא"ש אפי' שנה אחת, וא"כ גם כאן סתם שכירות אינו לעולם, כיון דהמותיא מחבירו עליו הראיה. אמנם, ע' אג"מ (לקמן) דחה דהתם מיירי שהוא רק התחייבות בעלמא ולכן יש סברא לומר שלא רצה להתחייב לעולם, אבל בפועל שהוא משלם ומקבל עבודה, מסתבר דדעתו לעולם.

ואג"מ הביא ראי' מגמ' ב"מ (?) שואל אדם בטובו לעולם, דלדעת הערוך בתוס' פי' "בטובו" הוא בעד החזקת הטובה, וא"כ מצינו דכיון ששואל בעד החזקת טובה, שהוא חליפי תשמיש הכלי, יכול להשתמש בו לעולם, א"כ גם פועל הוי כשואל בעד תשמיש הכלי ויכול לעבוד לעולם.

וע' דברי מלכיאל (לקמן) שיש לדמות זה לשוכר בית סתם, דקיי"ל בב"מ (קא.) דסגי שיודיעו ל' ימים קודם שיוציאנו. [ולי צ"ע מה הדין בשוכר כלי סתם, דלדעת אג"מ משמע שיכול להחזיקו לעולם אבל מגמ' ב"מ נראה דסגי אם מודיעו כמה ימים מקודם, ולכאו' יש לעיין אם יש לדמות שכירות פועל לכלים או לקרקע.]

ועוד הביא ראי' בדבר"מ (לקמן) משו"ע (שמא, ז) שאם אמר לחבירו השאילני קרדום לעדור בו "פרדסים הרבה שלו", עודר בו כל הפרדסים שלו, ומשמע (ע' ש"ך שם) שאם אמר לו פרדסים סתם, עודר רק ב' פרדסים.

ויש בזה ד' שיטות:

א'- {ראיתי בשם שו"ת מים חיים חו"מ ס' ו}- תלוי במחלקת רא"ש ורשב"א בהתחייב לזון סתם, והממע"ה.

ב'- דברי מלכיאל (ג, קנא)- אפי' להרשב"א, לא נתחייב לעולם התם אלא משום שאין שום קצב לזמן התשלום, אבל בציור שיש קצב שמשלם לו בעד כל שבוע או חודש, הרי בכל זמן קצוב שניהם יכולים לחזור בו. וע"ש דלדעת החת"ס (חו"מ סי' ס) והתומים, לא החמיר הרשב"א אלא משום ספק כיון שאמר הרי זה גיטך ע"מ שתניק את בני, וא"כ בניד"ד הוי הממע"ה.

ג'- אגרות משה (חו"מ א, עה-פא)- אין לפוטרו בלי טעם, ועמ"ש לעיל דהיינו אפי' לדעת הרא"ש.

ד'- חזון איש (ב"ק כג אות ב)- כתב שאם שכר פועל ואמר לו כך וכך ליום או לחדש ולא פירש לכמה ימים, סתם דעת בעל הבית הוא ששכירות הוא רק עד סוף אותו זמן שקצב כיון שכל יום הוא שכירות בפני עצמו, דהא אם סתם שכירות הוא לכל הזמן שיצטרך, א"כ אם בעה"ב חוזר צריך לשלם להם שכירות של כל יום ויום אם אינם מוצאים להשתכר. ואין ראי' מגמ' ב"מ קט., די"ל דהתם המנהג היה דכששוכרים פועלים מקבלים אותן לעולם, ועי"ל דהתם הוא אזהרה על פרנסי צבור שיש מצוה לסלק מי שאינו עובד כראוי, אבל לכל יחיד יש רשות לסלק פועל שקלקל. [ולא ביאר אם תלוי במחלקת רא"ש ורשב"א הנ"ל, ואפשר דכיון דברור לו שזה הוא דעת הבעלי בתים, לא שייך להסוגיא הנ"ל.] . If one wants to hire a worker with the ability to fire him if his work is found to be substandard or if he finds a less expensive employee, or if one wants to fire a worker who was already hired, a Rav must be consulted.

If one does fire an employee, it is proper to pay him severance [7]ע' ספר החינוך (ס' תפב) שיש לשלם הענקה לכל פועל שסילקו מעבודתו. אבל מהשמטת הפוסקים, אין חיוב הענקה לפועל, וכן מוכח בסמ"ע (פו, ב). וע' שו"ת מנחת יצחק (ו, קסז) דבמקום שהוא מנהג הסוחרים, חייב לשלם.

ולענין אם כופין על מצות הענקה בעבד, ע' שו"ת עמק הלכה (א, כה, הערה 1) כ' דלדעת משל"מ הל' עבדים ג, יד, כופין, ואע"פ שאין כופין על מצוה שמתן שכרה נכתב בצידה, שאני הכא שהוא כשכר פעולה, ולדעת המקנה קדושין טו., אין כופין על ההענקה, ואפי' למ"ד דכופין על הצדקה כיון שיש בו לאו, שאני התם שיש בו תרי לאוי משא"כ הענקה הוי רק חד לאו.

ועע"ש ליישב סתירה בסוגיות אם הענקה הוא משום צדקה או שכר פעולה, ותלאו במחלקת ראב"ע ורבנן, דלראב"ע אין צריך להעניק לו אלא כשנתברך הבית בשבילו, וא"כ הוי כשכר פעולה (וגמ' קדושין טו. שכתב שהוא שכר פעולה אזיל בשיטת ראב"ע), משא"כ לרבנן שחייב להעניק אפי' לא נתברך הבית בשבילו, א"כ הוי משום ויתור וחסד, וא"כ כיון , especially if the employer is a public institution or the employee is in klei kodesh [8]? ע' אג"מ , and the custom is to pay one month’s severance per year worked [9]ציץ אליעזר (ז, מח), וכן אמרו בשם האגרות משה, ולא ראיתי בפירוש בדבריו. .

According to many opinions, it is forbidden for a worker to commit to work continuously for three years (or more), as this is similar to “slavery”, and the Torah obligates one to only be a slave to Hashem [10]רמ"א שלג, ג. וע' ט"ז וש"ך דהיינו דוקא יותר מג' שנים, אבל ג' שנים מותר, דהיינו שאם הוא ג' שנים, מיקרי שכיר (כי "משנה" שכר שכיר, הוא כפול זמן שכירות הרגיל, וא"כ סתם שכיר הוי עד ג' שנים, אבל יותר מג' יצא מסתם שכיר ונקרא עבד) [ולכאו' לדעת סמ"ע, גם שכיר הוא בכלל עבד שאסר התורה]. ואם אין לו מה יאכל או אין לו כסות, מותר, כמו דמותר למכור עצמו בע"ע בכה"ג (ש"ך). וע' פת"ש בשם חת"ס, שנהגו לשכור רבנים עד ה' שנים, והטעם, כיון שרש"י בשם סיפרי למד הפסוק שעד ו' שנים לא מיקרי שכיר (דהיינו, משנה שכר שכיר, כי הוא עובד ביום ובלילה ולא רק ביום), א"כ למעשה סומכים על זה. . One should therefore clearly agree on a break of a considerable amount of time (more than regular vacation days) when he is completely free of any work obligations, or write it so the term is just short of three years [11]ע' ש"ך דהיינו דוקא בלי הפסק, ובחלקת בנימין כ' צ"ע אם זמן השביתה מיקרי הפסק בזה, כיון שגם עבד עברי מסתמא היה לו קצת נופש.

ויש עוד צדדי היתר. א'- חוות יאיר כ' שאם שוכר עצמו לחזן, אין בו איסור כיון שמלאכת שמים הוא הוי עבד לה' ואין בו משום עבדים לעבדים. אבל קצה"ח הקשה על זה, דאטו המלמד שדיבר בו הרמ"א לא הוי מצוה? ואע"פ שהגמ' כ' פיסוק טעמים לאו דאורייתא ולכן מותר לקבל עליו שכר, אבל אעפ"כ מצוה [דרבנן] הוא, וגם שכירות החזן לתפלה הוי מצוה דרבנן. ב'- ע' ש"ך (ומדוייק כן ברמ"א) דדוקא אם שכור להיות בביתו של בעל הבית וגם סומך על שלחנו, אסור, אבל חת"ס (בפת"ש שם) כ' דגם רב, שמחוייב לדור באותו עיר, ומקבל פרנסתו מהקהילה, נכלל בזה. ג'- ש"ך כ' בשם תוס' ב"מ (י), שאינו אסור אלא אם אינו יכול לפטור עצמו אלא בגט שחרור. אבל חת"ס הבין בדעת תוס', שאפי' אם אינו יכול לחזור אא"כ משלם ממון (ואינו יכול לזקוף עליו במלוה), אסור משום דהוי כעבדות. ד'- ע' קצה"ח (בסוף דבריו שם) כ' שאם כבר השכיר עצמו, כבר עבר האיסור, אבל לא מבואר בדבריו אם ר"ל שאפי' לא עבד ג' שנים אין צורך לבטל ההתחייבות ועכשיו יכול לעבוד, או אם דוקא כשכבר עבד ג' שנים אין בו עוד איסור לעבוד ד' ה' או ו' שנים, כיון שכבר עבר האיסור במה שעבד יותר מ-ג'. ודבריו משמע כצד הב' כאן, וצ"ע. .

B.    Worker Damaged Item

If an employee did a job and damaged the employer’s property, he is exempt from paying for the damage if ANY of the following apply:

A. If he is performing the job for free and he is proficient at this type of work. For example, he would be liable if he is being paid for the job [12]שו, ו (even if he’s a professional), or if he is inexperienced (even if he is performing it for free).

B. The worker performed the job as he was expected to (according to industry standards), but, through no fault of his, something was damaged in the process, he is exempt [13]כן מוכח מסמ"ע (שו, ה) שאם הוא אונס, פטור אע"פ שהזיק בידים (ובאמת משמע שם דאפי' אינו אונס ממש, אלא קרוב לאונס, אפי' הכי פטור, דהא מיירי שם שנגע הסכין בעצם המפרקת, והשוחט יכול לישמר מזה). . However, if he made a mistake while performing the work, he might be liable. For example, if one hires a worker to kasher his kitchen, and during the self-clean process the oven breaks, the worker would (generally) not be liable.

C. He made a mistake in performing it, but this type of mistake is common and within the regular range of mistakes which workers make. For example, a typist who was hired to type up shiurim and was found to have made typographical errors, would not have to pay to have them fixed, unless the mistakes were outside of the normal margin of errors [14]כעין רמ"א (שו, ח) דמיירי בסופר שכתב ספר תורה ונמצא בו טעיות. .

However, if a paid (or unskilled) worker made a uncommon mistake and damaged property, he would have to pay.

If one gave an item to a store to be fixed, and it was stolen, but the owner had locked up his store in the normal manner, he is exempt from paying [15]{ציץ אליעזר (כ, ע)}. ועוד, לפעמים יש לפטור ע"פ חת"ס (הו"ד פת"ש שג, ד) כ' ששומר שכר הוא דוקא כשמשלם להדיא בשביל השמירה (כמבואר בגמ'), אבל היכי שמשלם על דבר אחר (כגון העבודה) אבל מאומד הדעת אמרי' שהוא קיבל אחריות על גניבה ואבידה, לא אמרי' שיש לו חיובי ש"ש לשומרו בלילה או להציל בשכר. וע' קצות (שה, א) משמע כשנתן חפץ לאומן, אינו משלם בעד השמירה, אבל נתיבות שם חולק עליו וסובר שחלק מן התשלום הוא בעד השמירה. [ואפשר בזמנינו שחנויות משלמים בנפרד על שמירה וכדו', אפשר דלכו"ע מיקרי משלמים על השמירה.] (as this was the level of protection which the owner expected him to do).

C. Hiring a Broker

If one hires a broker to find a buyer or seller, it is forbidden for either party to cut the broker out of the deal to avoid paying him his share [16]ע' שו"ע קפה, ז . The broker’s fee is viewed as wages for the job of finding the other party in the transaction, and one must pay him as he would pay any worker.

For example, if a shadchan suggests Reuven’s daughter to Shimon as a shidduch for his son, Shimon may not say, “I can just avoid paying the shadchan’s fee if I suggest it to Reuven directly”. A customer who asks a distributor to source ingredients for him may not say, “I can tell based on the label who the manufacturer is, let me cut out the middleman for the next order”.

When a real estate agent shows a house to a prospective buyer, and the buyer realizes that he knows the seller and probably would have heard about the house anyway, he may not cut out the agent. Even a friend of the buyer who suggested he look at a house and did not initially say that he was expecting payment, may be entitled to a finder’s fee, depending on local custom.

D.    Backing Out

When one hires a worker, both parties should view their agreement as a binding responsibility to the other party, and should not back out [17]פשוט ממ"ש שו"ע (שלג, א), כיון שיש לאחד תרועמת על חבירו בשביל זה. . Preferably, even if the price changed between the agreement and the commencement of work, one should not back out, although one is permitted to back out in this case [18]ע' סמ"ע (שלג, א) דזה מיקרי תרי תרעי, ורמ"א (רד, ז) כ' שיש ב' דעות אם יכול לחזור בתרי תרעי ופסק שלא יחזור, אבל ערה"ש ושאר פוסקים כ' דמותר לחזור בתרי תרעי, עמ"ש לעיל. . If one hired a worker and then cancelled before work started or, for whatever reason, did not end up using his services, he may be obligated to pay the worker; a Rav should be consulted. Generally, one is obligated to pay in only two cases [19]שלג, א-ב :

1. If, by the time that he told the worker that he will not hire him, he was unable to find other employment, the employer must pay [20]שלג, ב, מדין גרמי (סמ"ע) . However, he is only liable if he was negligent or could have told the worker. If the circumstances that caused him to back out were unavoidable, he need not pay [21]שלג, א-ב, שאם לא היה בפשיעת בעל הבית, הרי זה אונס, ופטור. אבל אם בעל הבית פשע, צריך לשלם לו כפועל בטל, דהיינו מה שהפועל ירצה לקבל כדי לישב בטל. .

2. If the worker already started working or preparing to work (e.g., travelling to the work location), one must pay him [22]שלג, א . In this case as well, if the circumstances that caused the employer to back out were unavoidable, he need not pay [23]שלג, א-ב, שאם לא היה בפשיעת בעל הבית, הרי זה אונס, ופטור. אבל אם בעל הבית פשע, צריך לשלם לו כפועל בטל, דהיינו מה שהפועל ירצה לקבל כדי לישב בטל. .

Therefore, if worker did not even begin preparing for work, and he would still be able to find work elsewhere, the employer need not pay. [24]שלג, א-ב

If an employee agreed to work and then backed out at the last minute, he need not compensate the employer, unless four conditions are fulfilled:

1. The workers already began work [25]שלג, ד-ה , or the employer performed a kinyan on their equipment [26]רמ"א (שלג, א) , which obligates them to perform the work.

2. The workers willingly did not perform the work. However, if some reason beyond his control prevented him from working, he is not obligated to pay [27]כן משמע בשו"ע (שלג, ה) .

3. The worker only needs to compensate if it was a job which, by the nature of the job, causes the owner to lose money, such as causing food to spoil, if it is not completed on time [28]רמ"א (שלג, ו) .

4. The employer is unable to find workers to complete the job in the timeframe required to prevent a loss [29]שלג, ז .

E.    Prompt payment

One is obligated mid’oraysa [30]רמב"ם (ספה"מ), והוא מצות עשה (ר) ול"ת (רלח), ובספר החינוך (מצ' רל, תקפח).

ויש לדון אי אמרינן בספק חיוב ביומו תתן שכרו, האם אמרינן ספק ממון לקולא או ספק דאורייתא לחומרא, וע' קצה"ח (שלח, א) משמע דהוי ספק איסור. [ויש לעיין, למה זה שונה מכל ספק ממון שהוא גם ספק איסור גזל.] to pay a Jewish [31]ובגר תושב, עובר בעשה, ואינו עובר בל"ת (רמב"ם שכירות יא, א), ובזה"ז אין לנו גר תושב ולכן השמיטו השו"ע, כן נראה פשוט. ומדלא הזכיר נכרי, משמע דבנכרי אין בו אפי' איסור עשה, כדמוכח בגמ' (ב"מ ?:). אבל בספה"מ (מ"ע ר) כ' דבנכרי חייב משום העשה, והגר"ח וולאזין (ספר חוט משולש) כ' שהרמב"ם היה לו גירסא אחרת בגמ'. worker his wages on the day that it is due [32]שלט, א.

ואם שכרם ע"י שליח, אין שום אחד מהם עובר משום בל תלין (שלט, ז). ולא כתבתי כן בפנים, כיון שבעל הבית חייב לשלם משום אל תאמר לרעך לך ושוב (כמ"ש שו"ע שם), וע' שו"ת רב פעלים (ד, חו"מ ז). וגם, דאין זה נוגע כ"כ, דהא רוב פעמים כשמשכירים ע"י שליח, אחר שמצא הפועל בשביל הבעה"ב, אז הבעה"ב פוסק הדמים עם הפועל עצמו. וע"פ רוב, השליח הוא contractor ומשלמים לו ואח"כ הוא משלם אל הפועל.

וע' מנחת יצחק (ט, ?) הביא שיש מקשים איך אפשר דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, והא א"כ הקב"ה עובר משום ביומו תתן שכרו? והביא תי' דכיון שהוא שכר את בני ישראל ע"י שליח, שמשה נתן לנו התורה, א"כ אינו עובר.

וע' תשובות והנהגות (א, תתצט) הביא דבר פלאי, שהחפץ חיים לא שילם לבעל עגלה שהוליכו מעיר לעיר עד שהגיע למחוז חפצו, כיון דבזה מתקיים ביומו תתן שכרו. ומשמע שאם שילם מקודם לא היה נתקיים מצוה זו. [ונלע"ד שהוא פלא, דלכאו' פשוט שאם שילם קודם, הרי גם בזה נתקיים המצוה, וצ"ע. ואח"כ מצאתי שהוא עצמו (חלק ג ס' תע) כ' שיש להסתפק אם באמת אינו מתקיים המצוה אם משלם מקודם, והביא ראי' מלשון הגמ' ב"מ (קיב) וניתב ליה מעיקרא, משמע שאם משלם קודם, יצא.]

וע"ע תשוה"נ (ג, תע) כ' דלדעת הפתחי חושן, מנהל של כולל אברכים עובר משום בל תלין, דאפי' בשביל שכר בטילה עובר משום ב"ת (כמ"ש חזו"א (ב"ק כג, ח). והוא עצמו מחלק, שאם מי שמחלק הכסף הוא secretary ואפשר להעבירו, א"כ כשמעכב ממון הציבור לתועלת הציבור אינו עובר משום ב"ת, אבל אם הוא הבעה"ב של הכולל, והוא אחראי ומאסף כספים, ואין צריך ליתן דין וחשבון על כספי הכולל אצלו שהוא בעה"ב, אזי הם שכירים אצלו, ועובר. ועוד נפק"מ, דלדעת רב פעלים (ד, חו"מ ז) החיוב לשלם לפועליו קודם לתשלום חובותיו, וא"כ אם הם פועלים, צריך לשלם להם קודם לשאר חובות. וע"ע פסקי דין - ירושלים (דיני ממונות ובירורי יוחסין יב עמוד רצב) מסק שאם הם משועבדים אל הלימוד שראש הכולל רוצה וגם שומעים שיעורים, יש להם דין פועלים, וע"ע מו"מ בזה.

וע' ציץ אליעזר (יג, מב) שאם קיבל שבת מוקדם והתפלל ערבית, ואח"כ זכר שלא שילם לפועלו ואם לא ישלם עתה יעבור על ביומו תתן שכרו, כ' שו"ת תורת לשמה (או"ח קיז) דחשיב קבלה בטעות ויכול לעבור על איסור תחומין ולרכוב על בהמה כדי לקיים המצוה, וטוב להתיר הנדר של קבלת שבת ע"י ג' בנ"א.

. This applies whether the worker is paid by the hour [33]שלט, א or by the job [34]שלט, ו . This obligation also applies to rental payments, whether for objects (such as cars) or real estate [35]אה"ח (שכירות ט,ה) והגר"א (חו"מ שלט,א). וע' שו"ע כ' בשם יש מי שאומר שעובר גם בקרקע, ומשמע דלא סבירא ליה הכי. ופ"ת הביא קה"ח שכ' שאפי' לדעת השו"ע, בשכירות בתים ודאי עובר, כיון שהיה תלוש ולבסוף חיברו הוי כמטלטלין .

Regardless of how long the hiring was for (whether an hour or a month), if the worker completed his work (or the rental period concluded; see later) during the day, he must be paid before sunset. If he completed it at night, he must be paid before dawn [36]שלט, ג .

This chiyuv d’oraysa only applies to a worker who expects to be paid on the day it is completed. However, if based on industry standard or a private agreement, it is not expected that the work is paid until the following day or some later time, this issur does not apply. Nonetheless, there is an issur d’rabanan to delay paying a worker after that time, if one has the funds [37]ע' רמ"א (שלט, ט) וערה"ש (יא) .

One should always pay a worker on time, even if he does not outright ask for payment, as he may just be embarrassed to ask [38]ע' שו"ע (שלט, י) דאינו עובר בלאו אם לא תבעו. וע' פת"ש (סק"ז) בשם שער המשפט, ע"פ הזוהר יש לשלם בזמנו אע"פ שלא תבעו, ועוד דאע"פ שאינו עובר בלאו אם לא תבעו מ"מ איסורא איכא, ולכן יש ליזהר לשלם בזמנו, וכ"כ אה"ח (ט, יא).

וע' אה"ח (שם) הטעם שאינו עובר, הוא משום דמרשה לו לשלם מאוחר, וא"כ כל זמן שאין הוכחה מדעתו, כגון אם הטעם שאינו תובע בפה הוא משום כיסופא, חייב לשלם לו מיד (עפמ"ש שם בהערה כט). . If the worker says he forgoes this right, the boss is not obligated to pay him immediately [39]משמעות שו"ע (שלט, י) . If one did not pay the worker on the first day, he must pay at the earliest time he can [40]שלט, ח. ועובר משום אל תאמר לרעך לך ושוב (שם, ואפשר שעובר בכל רגע). .

This obligation applies to all Jewish workers, even if he/she is under bar/ bas mitzvah [41]אה"ח (ט, ה). והוכיח כן מדברי רמב"ם וראב"ד (הע' טז). . For example, one who tells his child that if he rakes the leaves, he will receive ten dollars, is obligated to give it to him on that day [42]אה"ח (הע' שם) . [However, it would seem that promising a child a candy or other prize for doing homework or household chores is not subject to this, as these acts are commonly assumed to be considered “after the time you finish this chore, you will receive a prize” and not an actual “payment for work performed”, much in the same way that one is permitted to promise these prizes on Shabbos and it does not violate the prohibition of hiring workers.]

Mid’oraysa, this obligation only applies if the employer has the funds to pay him [43]שלט, י . This includes any money that one has access to, including bank accounts [44]כמ"ש בספר אה"ח (ט, ז) לענין פקדון אצל אחרים. . However, one should be stringent to even borrow money (when necessary) to pay his worker promptly [45]אה"ח (ט, ז), דצריך אדם להשתדל להכניס את עצמו שיהיה מחויב בהמצוה, ובעידן ריתחא ענשינן על זה (שם, הע' כא). .

When an object is given to a worker to be returned after the work on it is complete, the obligation only applies after the item is returned, regardless of when the work was completed [46]שלט, ו. ויש ג' אופנים להסביר דין זה: א'. משום דהוי כאילו לא נשלם העבודה עד שמחזיר לו החפץ (ערה"ש שם). [ולכאו' זה תלוי במחלקת, דלדעת קצות (שה, ב) אין השמירה בכלל התשלומין של העבודה אלא הוא דבר צדדי, אבל לדעת הנתיבות (שם סק"א) שכתב שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף כשנתנו לו והרי לא נגמר מלאכתו עד שהחזירו לו, משמע כדברי ערה"ש.] ב'. משום דכיון שיש לו משכון כנגדו הוי כאילו כבר שילם (פת"ש שם בשם גר"ז). ג'. כיון שהאומן לא החזיר לו, הרי מוחל לו על השכר עד שהוא מחזיר לו החפץ (פת"ש שם בשם לבוש). . For example, if one gives his suit to a tailor for alterations, he may choose to only retrieve it and pay several weeks later, even if the tailor finished the work immediately.

This issur only applies when paying late after the labor or rental period is complete. If one is contractually obligated to pay in advance of the rental, paying in the middle of the rental period does not violate this issur [47]הליכות ישראל (רייזמאן) עמ' 181 בשם הר"א פאם. והטעם, משום דאין שכירות משתלמת אלא לבסוף. . For example, one who signs an agreement to pay his rent of the first of every month, does not violate this prohibition until the last day of the month (although he is certainly obligated to honor his word, and pay at the agreed upon time).

It is permitted to make a condition that the payment is only due after a certain time, such as after the calculation is made [48]רמ"א (שלט, ט) . This also applies if first making the calculation is the industry standard, as it is as if they spoke it out. For example, one may verbally agree to a babysitter that she will be paid at one time for all the hours she worked that week, and to only make the calculation at the end of every week.

Paying by credit card [49]אמנם, אע"פ שאינו עובר משום ?, נראה שלא קיים מצות ביומו תתן שכרו. אבל כשנותן צ'עק, אפי' בזמן שהבנק סגור, הרי יכול להוציא הצ'עק אצל check-cashing או אצל חנות שמקבלים צ'עקים.

ולענין שילום ע"י QuickPay או Zelle, לכאו' נראה שהמקבל לא עשה שום קנין על הכסף, ואפשר דלא מיקרי תשלום עד שמוציא הכסף מן הבנק. אמנם, שמעתי מהר' משה פרידמן שהכסף קנוי אל המקבל אפי' בלא מעשה קנין, דהא כל תכלית מעשה קנין הוא לעשות גמירות דעת, ובכה"ג כשהסף מונח בחשבון הבנק בשבילו, הרי כל אדם גומר דעת שהכסף שלו, ועפ"ז גם מיקרי תשלום לענין ביומו תתן שכרו. or check, even on non-business days, also fulfills this obligation. Even though the money is not immediately available, the fact that the worker agreed to take these forms of payment, makes it as if there was a condition to only pay on the following day.

If one knows that the worker would not want to be paid on that day, one may delay payment until the worker would want to be paid. For example, if the worker is in a business meeting shortly before sunset and would not want to be interrupted to accept payment, or one remembers he didn’t pay his night laborer after he is certainly sleeping, one may pay when it is convenient for the worker.

If it is normal to pay a handyman at the end of the month for all the work of the month, he may be paid at the end of the month, without making a condition [50]וצ"ע לענין doctor’s office, בציור שכבר עברו הרבה שבועות, כגון שלקח הרבה ימים עד שקיבלו תשלום מן החברת ביטוח, וכמעט בטוח שהם כבר שילמו הרופא בשביל מה שעשה הרבה ימים מקודם, דאפשר שאין חיוב לשלם מיד.

(וגם אע"פ שכתוב על החשבון שחייב לשלם מיד אפשר שיש רגילות שכל אנשים משלמים הרבה שבועות לאחר שקיבלו, והוי ככבר מחלו.) .

---