Business and Misc.Halachos of Bothering Neighbors

It is assur to open a business or perform actions on his property which bother his neighbors.

If one’s neighbor(s) protest that he may not open a business in his house because of the foot traffic it will bring to the street, it is nonetheless permitted in any of the following cases:

A. If there is an established minhag that everyone does this type of activity in their house, it is permitted.

B. If he lives on a busy street and it will not significantly impact the local traffic, it is permitted [1]ע"פ סמ"ע (קנו, א), אבל לא מבואר גדר זה שם. .

C. If one wants to perform a mitzvah there. For example, one who wants to open a cheder, shul, or doctor’s [2]ע' שו"ע כ' שאין רשות לרופא, והט"ז הקשה למה, דהא הוי דבר מצוה, ותי' דמיירי כשאפשר לרופא ללכת אל החולים, עכת"ד. ולפ"ז בזה"ז שיש הרבה מכונות גדולים בבתי רפואה שאי אפשר להביאם אל החולים, כ' הפוסקים (ע' שבט הלוי ?) דמותר לפתוח שם משום צרכי מצוה. וערה"ש כ' דרק ללמד לאחרים אומנות הרפואה אין לו רשות לפתוח שם, אבל לרפאות שם, מותר לפתוח. office, is permitted to do so [3]קנו, ג .

D. If it is not feasible (economically or for other reasons) to do this type of business anywhere else, it is permitted [4]פת"ש (קנו, א, בסוף) בשם מהרלב"ח . For example, one who wants to open a clothing store in their basement for three hours at night, is permitted to do so, as renting a storefront for a business like that is not economical.

However, if it is a quiet street, and there is no established custom, and there is no real reason it must be opened in his house, he may not open it; a Rav should be consulted.

If one’s household makes noise but it is from some regular part of life, such as a baby crying or a washing machine, the noise is permitted in any case [5]חזו"א (ב"ב יג, א) . Noise from some other activity, such as loud music, construction, or other loud activities are usually permitted, except in the following cases:

A. If there is an ill person who is bothered by the noise, it is assur to bother him [6]רמ"א (קנו, ב) .

B. Late at night, it is assur to make noise, because the average person would be “ill” without sleep.

In either of these cases, one may not make noise, even if he has been doing so for years without complaint [7]דלא מהני חזקה לזה, ע' נתיה"מ (חידושים סק"ז) .

As a rule, when Reuven’s property is causing a nuisance or damage to the property of Shimon, his neighbor, Reuven is not obligated to fix it [8]על הניזק להרחיק, והסברא (ע"פ חזו"א חו"מ ב"ב יא, א) משום שמשועבד קרקע שמעון לקרקע ראובן לשימוש זה, ואם מוחה בו באלימות נגד הדין הוי כמזיקו בגרמא והוא אביזרייהו דגזל. . For example, if Reuven lives above Shimon, and his drainpipe leaks onto Shimon’s porch, Shimon cannot force Reuven to fix it.

There are certain conditions to this rule:

A. Indirect. This only applies to passive, indirect damage. However, Reuven is not permitted to do actions which directly and immediately affect his neighbor’s property. Therefore, he may not sweep water off his porch onto his lower neighbor’s porch (although he need not fix a pipe which leads rainwater onto Shimon’s porch) [9]קנה, ד, ורמ"א שם. ואם פסקי ונבלעים ואח"כ נופלים ומזיקים, אינו חייב לסלקו (שם). .

B. Equal Use. This applies if the damaging item and the damaged area have roughly the same amount of usage. However, if Reuven only seldom uses a certain appliance, and the mere presence of the appliance causes Shimon’s property to be constantly bothered, Reuven must remove it or prevent it from bothering Shimon [10]חזו"א (חו"מ ב"ב, יד, יג) .

C. Equal Cost. This applies only if repairing (or distancing) the item would be a considerable expense to Reuven, or it would be only a small expense to either Reuven or Shimon. However, if to Reuven it is a cheap repair but to Shimon, avoiding the damage would take considerable expense, then Reuven must stop the damage [11]קנה, כ, ע"פ נתיבות (סק"ג) . For example, if Reuven’s air conditioner makes a terrible racket, and Shimon would have to build a thick wall to prevent the noise, Reuven must fix it.

If a tree from Reuven’s property grows over Shimon’s property, Shimon may not take the fruits [12]אג"מ (חו"מ א, מג), וכן מוכח ברמ"א (קסז, ב) ומשמע כן בשו"ע (רס, ו). וע' סמ"ע (קנה, סז) דהלכה כשמואל דאזלינן בתר השרשים ולא בתר הנוף. ומ"ש בשו"ע (קסז, א) שבעל הגינה אין לו אלא עד שידו מגעת, ולא יותר מזה, וסמ"ע (סק"א) ביאר ע"פ רש"י, משום שגנאי הוא ליטול רשות מן התחתון לכנוס לגינתו (ולכן הוא מפקיר פירותיו לבעל הגינה).

[ולא ידעתי למה אין אומרים גם באילן הנוטה לשדה חבירו שהוא מפקיר הפירות אצל בעל החצר, דהא גם כאן יש אותו סברא, שאם היה רוצה היה קוצץ האילן כנגד המיצר ולא יהיו שום פירות למעלה מחצירו. ואפשר, כיון שבימיהם היה רשות לכל אחד ליכנס לשדה אילן של חבירו אבל לא לתוך גינתו, וא"כ בזמן הזה לכאו' אין אומרים שהפירות של בעל האילן. וגם מסתבר כן, דהא לא מצאתי בפוסקים ששום אדם חייב ליתן רשות לחבירו ליכנס לשדה שלו כדי ללקוט פירותיו.

ואפשר שבעל החצר יכול להחזיק הפירות לעצמו, כיון שהוא יודע שחבירו לא יבא לרשותו ליקח פירותיו, הרי כבר נתייאש מהם כיון שלבסוף יהיו נמאסת, כדמצינו בשו"ע (רס, ו). אבל אפשר דלא אמרינן כן אלא כשנפלו לרשות הרבים, כיון שהרבים דורסים עליהם, משא"כ כשנפלו לחצר חבירו אפשר שאסור לו ללוקחם.

ואפשר שהפירות לבעל החצר מטעם אחר, שבאמת יש חיוב על בעל הפירות לסלק פירותיו כיון שהם מזיקים אל החצר שאצלו, ואפשר שבעל החצר מותר ליקח הפירות ולמוכרם שיהיה לו כסף לשלם לאנשים לנקות את חצירו מן הפירות.]

וכשיש אילן הנוטה על רה"ר, פירותיו שנפלו מותרים לכל, חוץ מזיתים וחרובים (רס, ו). אבל צ"ע האם הרבים מותרים ללקט פירותיו שעדיין על האילן, דמשמע שם שהבעלים כבר נתייאשו. אמנם אינו מוכח דאפשר ששם אינם מותרים אלא אחר שכבר נפלו שהוא מתייאש למפרע אבל כשהם על האילן אסורים.

ומותר לנטוע אילן אע"פ שענפיו ילכו לשדה חבירו ויזיק לחצירו בנפילת הפירות, כיון שהלכה כר' יוסי שעל הניזק להרחיק את עצמו. . He is permitted to cut down any part of the tree which is over his property [13] .

---