Yom TovHalachos of Selling Chametz

One should preferably be stringent not to sell chametz gomur [1]לכאו' מכירת חמץ הוי הערמה.

ע' ב"י (ס' תמח) דברי התוספתא, ישראל וגוי שהיו באים בספינה וחמץ ביד ישראל הרי הוא מוכר חמצו לגוי או נותנו לו במתנה וחוזר ולוקח ממנו אחר הפסח, ובלבד שיתנהו לו מתנה גמורה, עכ"ל. וכ' בשם רבינו ירוחם בשם בה"ג, שכתב על התוספתא "ובלבד שלא יערים" (אמנם, בנוסח הבה"ג שלפנינו משמע שגרס כן בלשון התוספתא). וב"י הקשה עליו דהא ודאי הערמה הוא, ואפשר דשלא יערים ר"ל דלא ימכרנו על תנאי, עכת"ד. וע' שו"ע (תמח, ג) שאם ישראל מכר חמצו לגוי, אע"פ שיודע בו שלא יגע בו כלל אלא ישמרנו לו עד אחר הפסח ויחזור ויתננו לו, מותר, עכת"ד. וכ' מחה"ש (סק"ד) על דברי השו"ע, וז"ל, ולבי אומר לי דדוקא בימים הקדמונים שהיה דבר זה במכירת חמץ לגוי דרך מקרה, והיה המכירה בלב... אבל עתה... בעניותי הדבר קשה בעיני הרבה, עכ"ד. וע' חת"ס (או"ח א, קיג) דמכירה זו היתר גמורה הוא, ע"ש.

ולענין הערמה באיסור דאורייתא, ע' בכור שור (פסחים כא.) דלא מהני הערמה אלא באיסור דרבנן ולא בדאורייתא, ומועיל מכירת חמץ בזמנינו, אע"פ שהוא הערמה, כיון שמבטל החמץ הרי מדאורייתא אינו עובר בבל יראה, ואסר למכור בהמות לעכו"ם כדי שיאכילם חמץ בהמשך הפסח כיון שהוא איסור דאורייתא, והביא ראיות לזה מגמ' שבת (קיז. ו-קלט:). וע' מקור חיים (לוברבוים, חדושים, סי' תמח ס"ק יא) התיר (אא"כ נתנו במתנה ע"מ להחזיר, דאסור כיון שרוצה בקיום החמץ), דודאי מהני הערמה אפי' באיסור דאורייתא, אלא דבגמ' שבת מיירי שהישראל עושה כל המעשה איסור אלא שמערים שאינו אסור כיון דמלאכת מחשבת אסרה תורה וכל היכא שאין מחשבתו למלאכה אלא על ענין אחר, מותר, והערמה כזה לא מהני אלא באיסור דרבנן, אבל לענין מכירת הבהמות הרי עשה קנין ויצא מרשותו לרשות העכו"ם, וכיון שאין הישראל עושה מעשה בגופו, מותר.

וע' חיי אדם (ח"ב, נשמ"א קיט, ח) הקשה על התב"ש, דהא אין בדעתו של אדם לבטל מה שכבר מכר לנכרי, וא"כ הוי הערמה בדאורייתא, דצ"ל דהערמה מותר בדאורייתא, והעלה שאין לדמות הערמה להערמה, דלפעמים החמירו חז"ל ולפעמים התירו.

וע' מהרי"ץ חיות (גמ' ב"מ צ:) הביא ראי' לתב"ש מהא שאם עכו"ם סירס בהמה של ישראל, הבהמה אסורה לו משום הערמה אע"פ שהישראל לא עשה מעשה בגופו. [ואפשר יש לחלק, שבמעשה האיסור יש לומר שאמר לו לעשות מעשה הסירוס והוי כשלוחו, משא"כ בעלות חמץ בפסח כיון שהאיסור הוא הבעלות, אם אין שם בעלות ישראל אין שם מעשה האיסור כלל.]

ויש עוד הערמות כגון מכירת אזן בהמתו לעכו"ם (שו"ע יו"ד סי' שכ),

מכירת חנותו לעכו"ם בשביל שכר שבת (ע' סי' רמג), ושם הוא איסור דרבנן של שכר שבת ומיחזי כשלוחו לעבוד בשבת,

היתר עיסקא (?), דרוב הפוסקים הסכימו להתיר, אע"פ שהוא הערמה בדאורייתא.

במכירת ארץ ישראל להפקיע איסור שביעית, ע' שו"ת יבי"א (י, יו"ד לח) באריכות, שהרידב"ז אסר, וסברתו כסברת התב"ש הנ"ל. אבל כיון דלדעת הגר"א מכירה מועלת להפקיע מקדושת שביעית, ועשו קנין גמור, ורבו המקילים נגד התב"ש, דהערמה מועיל אפי' בדאורייתא, ובפרט בשביעית בזמה"ז שהוא דרבנן, ועל זה סמכו הרבה פוסקים שהתירו המכירה כללית ע"י רבנות הראשית, ע"ש. וכל זה לענין למוכרו כדי שעכו"ם יעבוד בו, אבל שהישראל עצמו יעבוד בו, ע"ש ביבי"א (סוף אות א) שבספר ישועות מלכו צידד לאסור, דרק שיעבוד בו עכו"ם מותר, אבל בסוף הסכים להתיר, ע"ש.

ואפי' החזון איש שיצא נגד המכירה שע"י הרבנות הראשית, אבל במכירה פרטית כ' (שביעית י, ו) אע"פ שעוברים על לא תחנם, אין לאסור פירותיהם בדיעבד כיון שיש להם על מי שיסמכו, עכת"ד. ולענין האיסור לא תחנם, שאסור למכור הארץ לנכרי, ע"ש שביב"א העלה דמותר למוכרו לישמעאלי כיון שאינו עובד עבודה זרה.

וגם נתינת טליתו לחבירו כדי לפוטרו מציצית אם נקרע אחד מציציותיו (מג"א יג, ח), ונתינת כלי לעכו"ם כדי לפוטרו מן הטבילה (שו"ע או"ח שכג, ז).

ובענין אם הערמה דוקא מותר כשיש דרשה או שאר ראי' להתיר או לא, ע' מראה הפנים (לבעל הפני משה, בירושלמי מעשר שני פ"ד הל' ג), דתלוי במחלקת אמוראים שם, אם צריך פסוק להתיר הערמה בפדיון מעשר שני, או אם מסברא יהיה מותר והפסוק הוא לענין אחר. (complete chametz). This includes any item which contains twelve percent or more of chametz. Examples include bread, pasta, cookies, crackers, and many breakfast cereals. A listing of what falls under this category is available from {}.

Selling whiskey or other alcohol is permitted even for those who usually do not sell chametz gamur, but some are stringent not to sell it [2]מ"ב, וע' שע"ת מחלקת בזה .

When one sells chametz, he must also rent to the non-Jew any location where the chametz is [3]מ"ב (תמח, יב) .

One who sells chametz must allow the non-Jew access to the location where the chametz is kept [4]מ"ב (תמח, יב) . One who is home for a Pesach and will keep the chametz in a designated storage room, may lock his door whenever he usually does, as he can open it to allow the non-Jew to come in if he so desires. If one is selling chametz in another location, and the door will be locked, this may be accomplished by writing down where the door key can be found [5]מ"ב (שם) , and, if this is not possible, one must write a phone number by which the Jew may be reached so he can open the door [6]ע' מ"ב (שם) משמע שצריך שהעכו"ם יכול ליטלו בעצמו, אבל נראה שהמנהג להקל .

One must tape up any areas where the sold chametz is, or lock the door and place something there to remind him not to enter, so he will not accidentally eat the chametz [7]תמ, ב . He should not enter the rooms which are sold to the non-Jew, as this implies that the area is not really rented out and that the sale is meaningless [8]? . One may write he is selling all forms of chametz he owns, and need not specify which particular types of chametz he actually owns [9]ע' רעק"א (שו"ע תמח, ג) הקשה, שאם אינו מזכיר מין מסויים, לדעת הרמב"ם לא קנה, כמבואר בשו"ע חו"מ (רט, א). וע' אג"מ (או"ח א, קנ) דהוא רק ביחיד דלא קנה, אבל ברבים שמכרו ע"י מורשה, שודאי יש להרבים מכל מיני החמץ, הוא כידוע לנכרי הלוקח שקונה מכל המינים. .

One should cover up any non-Pesach utensils so they are out of sight on Pesach [10]תנא, א. וע' מג"א (סק"ב) דאפי' אם תשמישן בצונן, המחמיר תע"ב. , e.g., draping a blanket over a breakfront or china closet.

If one is comatose (or, for some reason, unable to give instructions to sell his chametz) , another person may sell his chametz for him, because it is certainly beneficial for him that his chametz be sold to avoid the issur of owning chametz [11]שו"ת באר יצחק (או"ח א) וחת"ס (שו"ת אה"ע ס' יא) ופת"ש (יו"ד שכ, סס"ק ו), משום דזכין לאדם שלא בפניו הוא אפי' בציור שהוא זכין מאדם , כמבואר ברמ"א (יו"ד שכח, ג) בשם תרוה"ד. ודלא כמ"ש קצוה"ח (רמג, ח). וכעין זה במנחת שלמה (ב, קז). וע' שע"ת (תלד, ב) שיכול לבטל חמצו של אדם בלי ידיעתו משום זכין. .

It is preferable that one wait some time after Pesach before using his sold chametz, to allow the Rav time to repurchase it from the non-Jew, but one who wants to eat a small amount, may rely on the non-Jew’s kind spirit that he would permit some small amount to be eaten [12]דהא גם שורפים חמץ בערב פסח אע"פ שהוא כבר מכור לגוי, וצ"ל שאינו מקפיד על דבר קטן.

ויש מקשים האם אסור למכור שאור לעכו"ם משום איסור רוצה בקיומו, דהא בשאר חמצו מותר למוכרו כיון שבאמת אינו מפריע לו אם הגוי ירצה לאכול כל חמצו ואח"כ הוא יכול לקנות חמץ אחרת, אבל שאור שעושה ממנו SOURDOUGH BREAD יש הרבה אנשים שמקפידים שיהיה דוקא אותו שאור ולכן הם באמת רוצים בקיום החמץ, דאסור, כמ"ש שו"ע (ת�, ז) ע"פ מ"ב (כד). [אמנם, לפע"ד לא קשה כלל, דהתם, בפסח עצמו הוא רוצה בקיום החמץ, כיון שאם השאיל כלי לנכרי והנכרי מבשל בו חמץ בפסח, הרי בזמן הפסח הוא לא רוצה שיהיה לו הפסד כספי שישבר כליו ולכן בזמן הפסח הוא נהנה מן החמץ במה שלא יישבר כליו, משא"כ בניד"ד בפסח עצמו אינו מפריע לו אם נאבד השאור כיון שאינו שלו, ולאחר הפסח אי אפשר שיעבור על איסור נהנה בקיומו למפרע.] .