Banner for Melachos Permitted for Food Preparation

Yom TovHalachos of Melachos Permitted for Food Preparation

Certain Melachos are permitted for food-related purposes, with some exceptions [1]והמלאכות שמותרות לצורך אוכל נפש, נראה דגם מותרות כדי לעשות הכנה בדבר שאינו מאכל, לצורך או"�. והראי' לזה, ממה שמותר לגבל אפר כדי לסתום פי התנור (שו"ע תקז, ז), והוא הסכמת רוב פוסקים, דאע"פ שעובר על לישה, מותר משום מכשירי או"�. וע' מ"ב (סקמ"ג) דמעיקר הדין מותר, והמחמיר תבוא עליו ברכה. ואם יש לו טיט אחר מגובל אסור לגבל, ואם היה יכול לעשותו מערב יום טוב צריך לעשותו בשינוי (מ"ב שם), ונראה דה"ה בכל מכשירי או"�. אבל ע"ש (מ"ב סקמ"א) שי"א שסתימת פי התנור הוי כאוכל נפש עצמו ולא כמכשירין, ולפי זה הוי מותר אפי' היה יכול לעשותו מערב יו"ט, עכת"ד, וא"כ אין שום ראי' לניד"ד כיון דלא מיקרי מכשירין. וע' אבני נזר (תט, י).

ונראה שיש ציורים הרבה ששייך חילוק זה, כגון אם רוצה לברר כפיות מתוך מזלגות, שאינו הכנת או"נ ממש, דמותר באופן שכתבנו.

וגם, אם רוצה לנקות הסכין מטיט שיש עליו, ואם מגרדו הוי טוחן, דמותר כיון שהוא צורך או"נ אע"פ שאינו תיקון המאכל עצמו.

{וע' אבנ"ז (סי' תט) בכיבוי, שנהנה מביתו שלא ישרף ומזה שיכול לשמש כיון שאין אור בחדר, לא הוי נהנה מגוף הכיבוי בשום אופן, כיון שגוף המלאכה הוי שנעשה פחם, ובזה מיקרי מכשירין ולא אוכל נפש עצמו. ולפי דבריו, יש להוכיח דמותר מכשירין לצורך אוכל נפש אע"פ שלא נעשה מלאכה בגוף המאכל.}
. These Melachos may only be performed for a food-related benefit of a Jew on Yom Tov.

  1. Boreir ( selecting ). Boreir is permitted for food-related purposes [2]{רמ"א תקי,ב כ' דמותר אם רוצה לאוכלו היום, דלא כרשב"א דדינו כמו בשבת (ולכן אסור אם אינו רוצה לאכול לאלתר) אלא דביו"ט אסור רק מדרבנן, וע' ב"י (ס' שיט) כ' לשיטת הטור אין חילוק בין יו"ט לשבת. וכן במהרי"ל (הו"ד ט"ז תצה, ב) כתב דאסור לברור ביו"ט. in most cases if it is performed in the easiest fashion. However, one may not use a sifter or other object that is usually used for separating large quantities [3]תקי,א ומ"ב . Any food whose impurities are usually separated for long-term storage [4]מ"ב (תקו,ח) וביה”ל ר"ס תקי כ' גדר זה בשם גר"ז לחלק למה אסור ליתן צרור בידו מתוך הקמח (e.g., wine [5]מ"ב (תקו,יב) בשם ט"ז. וע' ביה”ל (תקי,ד) שמותר לסנן יין מהשמרים כיון שסינון השמרים ע"י משמרת הוי מלאכה שעושין לפי שעה ולא לימים הרבה. ובמ"ב (תקו, ח) כ' שאם נפל צרור לתוך קמח, מותר להסירו כיון שרק נפל שם כפי שעה אבל הקמח כבר מנופה. containing a fly) preferably should not be separated except in the ways permitted on Shabbos (see there for details) [6]מ"ב תקו,יא בשם פר"ח, שרמ"א הביא יש מתירים ליטול אבן מתוך הקמח בידו, ויש מחמירים. וע' שו"ע (תקי,ג וביה”ל שם) משמע שאסור לברר בדבר שנעשה לימים רבים ממה שאסור שם בסינון חרדל. . Additionally, if one could have separated the items before Yom Tov, one should take the desired ones from the mixture, rather than removing the undesired [7]ביה”ל תקי ד"ה אם . Examples: One may use a slotted spoon to remove chicken from a soup. One may peel a fruit in the morning if he intends to eat it in the afternoon (but not to eat the following day). One may not remove playing cards which he does not need now from a deck (except in the ways permitted on Shabbos).
  2. Dosh – Threshing is forbidden on Yom Tov as it is on Shabbos, but sechita (squeezing liquid from solid, which is a tolda of dosh ), is somewhat more lenient. One is permitted to squeeze grapes or olives in the same manner that one can squeeze other fruits which are commonly juiced. Therefore, one is permitted to squeeze grapes directly onto solid food [8]חיי"א (פא, א) , or to squeeze the juice out of a grape directly into his mouth [9]הלכות יום טוב (קארפ, עמ' ?) בשם הגרי"ש אלישיב .
  3. Grinding [10]ביה”ל תקד ד"ה ואין. אע"ג דהוא קודם לישה, ולא התירו שום מלאכה קודם לישה, התירו בכל מלאכה שאינו נעשה לימים רבים. באמת, דעת השו"ע דכל האיסור כאן הוא עובדא דחול (ואני לא הבנתי לפי הב"י למה באמת אינו אסור מחמת טוחן) - Grinding is permitted for food-related purposes, but should be done with a slight shinui [11]רמ"א תקד,א. ע' שו"ע ורי"ף כ' דתבלין שמפיגין טעמם אם עבד מאתמול יכול לדוך בלי שינוי, אבל מלח לא מפיג טעמו וצריך שינוי, וטור בשם התוס' כ' דכל שידע מאתמול שצריך לו צריך שינוי חוץ מבצל שום ושחליים, וכ"כ הרמ"א שהוא המנהג, וכ' המ"ב בשם הגר"א שהרמ"א ר"ל שהמנהג לא לדוך שום דבר בלי שינוי. וע' ב"י (ס' שכא) כ' לדעת רש"י אין לטחון שום דבר ביו"ט אלא בשינוי , such as grinding it into a smaller utensil than one usually uses [12]ביה”ל תקד ד"ה ואין . However, vegetables [13]מ"ב תקד,יט , garlic, onions, or any food which would lose some flavor if prepared before Yom Tov [14]מ"ב תקד,יא , may be diced, mashed or ground normally. Any grinding not related to food, such as scraping dried mud off one’s shoe, are prohibited as it is on Shabbos. Examples: One may dice garlic or use a peppercorn grinder.
  4. Kneading . Kneading is permitted, but any food which would taste as good if it were kneaded before Yom Tov preferably should be kneaded beforehand or kneaded with a shinui [15]רמ"א תצה,א, דלא כשו"ע דמתיר אפי' אינו מפיג טעמו . If it would not taste as good if it were kneaded before Yom Tov, it may be kneaded without a shinui [16]מ"ב תצה,י . Examples: Most mixtures taste best when prepared fresh and therefore may be kneaded normally. Batter for pancakes or blintzes should be mixed before Yom Tov. One may not make play-dough or mud pies on Yom Tov.
  5. Extinguishing – Extinguishing a coal fire is only permitted to prevent his house from burning down or for food-related purposes [17]רמ"א תקיד,א, ומ"ב סקי"ב שכ' דבזמן הזה יכול לכבות אפי' אם יש לו בית אחר לאכול שם, כיון דאנו שרויים בין העכו"ם נחשב סכנת נפשות, ודלא כמ"ש הרמ"א שאסור לכבות אם יש לו בית אחר. ודלא כשו"ע שכ' שאסור לכבות כדי שלא יתעשן הקדירה. ודלא כב"ח (עשעה"צ סקי"א) שמתיר לכבות כדי שלא יתעשן הבית. ומה שלא כתבנו להתיר לכבות כדי לשמש מטתו, ע' ביה”ל (ד"ה או) שמקיל ביו"ט שני אם יצרו מתגבר עליו או הוא ליל טבילה. וע' אג"מ (או"ח ד,קג) כ' הטעם (עפמ"ש ב"ח ס' תקז) דלא אמרינן מתוך שהותרה כיבוי לצורך הותרה נמי שלא לצורך, דלא אמרינן מתוך אלא כשיש צורך שנתקיים ע"י המלאכה, אבל אם הוא רק מסלק איזה דבר שאינו רצוי ע"י מלאכה, לא מיקרי "צורך" ואין בו היתר מצד מתוך. . For example, one may partially extinguish the flames in order to prevent the food from burning if one does not have another fire to cook on. When using a gas range, one may lower a flame to prevent his food from burning even if one could light a new flame instead [18]אג"מ (או"ח ד, קג), דלא כמשמעות המג"א . Common custom is that one may reduce the flame to prevent his house from getting uncomfortably hot, or if one is nervous to have large flames left unattended, but one should preferably not be lenient in these cases [19]י"א שהגר"מ פיינשטיין התיר בזה כיון שאינו כיבוי ממש אלא מניעת הגז .
  6. Smearing – On Shabbos, one should be stringent not to smear food in order to create a smooth appearance [20]רמ"א (שכא, יט) . However, on Yom Tov, this is permitted [21]הלכות יום טוב (קארפ, עמ' ?). וכן משמע קצת במ"ב (תקז, לז), אבל יש לחלק, ששם מיירי בתיקון שמועיל לעשות האוכל נפש עצמו, משא"כ בציור שלנו, שכל החומרא הוא שרוצה לעשותו חלק כדי שיהיה נראה יותר יפה ובאותו רגע אינו חושב עליו בתורת אוכל, ומה שנראה יפה אינו מועיל ה"אוכל נפש" בכלל. . For example, one may smear icing on a cake on Yom Tov.
  7. Dyeing – Although on Shabbos, some are stringent not to dye a food or drink specifically to change its color, it is permitted to do so on Yom Tov. Therefore, one may add red wine to white wine to change its color on Yom Tov, according to all opinions [22]הלכות יום טוב (קארפ, עמ' ?) .

If one needs to bring his neighbor a fire on Yom Tov, he should not walk outside with a candle, without any protection around it, as the wind may blow it out [23]ביה"ל (תקיד, ג ד"ה ומותר) מחמיר בזה, וע' מ"ב (סקכ"ה), כדעת מג"א, ודלא כרמ"א שמקיל בזה כיון דאינו אלא גרם כיבוי. . He may light a flame which is protected from the wind on its side, such as a yartzeit candle, and bring it.


Footnotes

[1]והמלאכות שמותרות לצורך אוכל נפש, נראה דגם מותרות כדי לעשות הכנה בדבר שאינו מאכל, לצורך או"�. והראי' לזה, ממה שמותר לגבל אפר כדי לסתום פי התנור (שו"ע תקז, ז), והוא הסכמת רוב פוסקים, דאע"פ שעובר על לישה, מותר משום מכשירי או"�. וע' מ"ב (סקמ"ג) דמעיקר הדין מותר, והמחמיר תבוא עליו ברכה. ואם יש לו טיט אחר מגובל אסור לגבל, ואם היה יכול לעשותו מערב יום טוב צריך לעשותו בשינוי (מ"ב שם), ונראה דה"ה בכל מכשירי או"�. אבל ע"ש (מ"ב סקמ"א) שי"א שסתימת פי התנור הוי כאוכל נפש עצמו ולא כמכשירין, ולפי זה הוי מותר אפי' היה יכול לעשותו מערב יו"ט, עכת"ד, וא"כ אין שום ראי' לניד"ד כיון דלא מיקרי מכשירין. וע' אבני נזר (תט, י).

ונראה שיש ציורים הרבה ששייך חילוק זה, כגון אם רוצה לברר כפיות מתוך מזלגות, שאינו הכנת או"נ ממש, דמותר באופן שכתבנו.

וגם, אם רוצה לנקות הסכין מטיט שיש עליו, ואם מגרדו הוי טוחן, דמותר כיון שהוא צורך או"נ אע"פ שאינו תיקון המאכל עצמו.

{וע' אבנ"ז (סי' תט) בכיבוי, שנהנה מביתו שלא ישרף ומזה שיכול לשמש כיון שאין אור בחדר, לא הוי נהנה מגוף הכיבוי בשום אופן, כיון שגוף המלאכה הוי שנעשה פחם, ובזה מיקרי מכשירין ולא אוכל נפש עצמו. ולפי דבריו, יש להוכיח דמותר מכשירין לצורך אוכל נפש אע"פ שלא נעשה מלאכה בגוף המאכל.}
[2]{רמ"א תקי,ב כ' דמותר אם רוצה לאוכלו היום, דלא כרשב"א דדינו כמו בשבת (ולכן אסור אם אינו רוצה לאכול לאלתר) אלא דביו"ט אסור רק מדרבנן, וע' ב"י (ס' שיט) כ' לשיטת הטור אין חילוק בין יו"ט לשבת. וכן במהרי"ל (הו"ד ט"ז תצה, ב) כתב דאסור לברור ביו"ט.
[3]תקי,א ומ"ב
[4]מ"ב (תקו,ח) וביה”ל ר"ס תקי כ' גדר זה בשם גר"ז לחלק למה אסור ליתן צרור בידו מתוך הקמח
[5]מ"ב (תקו,יב) בשם ט"ז. וע' ביה”ל (תקי,ד) שמותר לסנן יין מהשמרים כיון שסינון השמרים ע"י משמרת הוי מלאכה שעושין לפי שעה ולא לימים הרבה. ובמ"ב (תקו, ח) כ' שאם נפל צרור לתוך קמח, מותר להסירו כיון שרק נפל שם כפי שעה אבל הקמח כבר מנופה.
[6]מ"ב תקו,יא בשם פר"ח, שרמ"א הביא יש מתירים ליטול אבן מתוך הקמח בידו, ויש מחמירים. וע' שו"ע (תקי,ג וביה”ל שם) משמע שאסור לברר בדבר שנעשה לימים רבים ממה שאסור שם בסינון חרדל.
[7]ביה”ל תקי ד"ה אם
[8]חיי"א (פא, א)
[9]הלכות יום טוב (קארפ, עמ' ?) בשם הגרי"ש אלישיב
[10]ביה”ל תקד ד"ה ואין. אע"ג דהוא קודם לישה, ולא התירו שום מלאכה קודם לישה, התירו בכל מלאכה שאינו נעשה לימים רבים. באמת, דעת השו"ע דכל האיסור כאן הוא עובדא דחול (ואני לא הבנתי לפי הב"י למה באמת אינו אסור מחמת טוחן)
[11]רמ"א תקד,א. ע' שו"ע ורי"ף כ' דתבלין שמפיגין טעמם אם עבד מאתמול יכול לדוך בלי שינוי, אבל מלח לא מפיג טעמו וצריך שינוי, וטור בשם התוס' כ' דכל שידע מאתמול שצריך לו צריך שינוי חוץ מבצל שום ושחליים, וכ"כ הרמ"א שהוא המנהג, וכ' המ"ב בשם הגר"א שהרמ"א ר"ל שהמנהג לא לדוך שום דבר בלי שינוי. וע' ב"י (ס' שכא) כ' לדעת רש"י אין לטחון שום דבר ביו"ט אלא בשינוי
[12]ביה”ל תקד ד"ה ואין
[13]מ"ב תקד,יט
[14]מ"ב תקד,יא
[15]רמ"א תצה,א, דלא כשו"ע דמתיר אפי' אינו מפיג טעמו
[16]מ"ב תצה,י
[17]רמ"א תקיד,א, ומ"ב סקי"ב שכ' דבזמן הזה יכול לכבות אפי' אם יש לו בית אחר לאכול שם, כיון דאנו שרויים בין העכו"ם נחשב סכנת נפשות, ודלא כמ"ש הרמ"א שאסור לכבות אם יש לו בית אחר. ודלא כשו"ע שכ' שאסור לכבות כדי שלא יתעשן הקדירה. ודלא כב"ח (עשעה"צ סקי"א) שמתיר לכבות כדי שלא יתעשן הבית. ומה שלא כתבנו להתיר לכבות כדי לשמש מטתו, ע' ביה”ל (ד"ה או) שמקיל ביו"ט שני אם יצרו מתגבר עליו או הוא ליל טבילה. וע' אג"מ (או"ח ד,קג) כ' הטעם (עפמ"ש ב"ח ס' תקז) דלא אמרינן מתוך שהותרה כיבוי לצורך הותרה נמי שלא לצורך, דלא אמרינן מתוך אלא כשיש צורך שנתקיים ע"י המלאכה, אבל אם הוא רק מסלק איזה דבר שאינו רצוי ע"י מלאכה, לא מיקרי "צורך" ואין בו היתר מצד מתוך.
[18]אג"מ (או"ח ד, קג), דלא כמשמעות המג"א
[19]י"א שהגר"מ פיינשטיין התיר בזה כיון שאינו כיבוי ממש אלא מניעת הגז
[20]רמ"א (שכא, יט)
[21]הלכות יום טוב (קארפ, עמ' ?). וכן משמע קצת במ"ב (תקז, לז), אבל יש לחלק, ששם מיירי בתיקון שמועיל לעשות האוכל נפש עצמו, משא"כ בציור שלנו, שכל החומרא הוא שרוצה לעשותו חלק כדי שיהיה נראה יותר יפה ובאותו רגע אינו חושב עליו בתורת אוכל, ומה שנראה יפה אינו מועיל ה"אוכל נפש" בכלל.
[22]הלכות יום טוב (קארפ, עמ' ?)
[23]ביה"ל (תקיד, ג ד"ה ומותר) מחמיר בזה, וע' מ"ב (סקכ"ה), כדעת מג"א, ודלא כרמ"א שמקיל בזה כיון דאינו אלא גרם כיבוי.
NextProhibitions Which Have Some Leniency on Yom Tov