Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Guidelines for Melacha

Yom TovChapter 59: Melachos Permitted for Any Purpose

The following are the Melachos[1] כל ד' אלו מוכח מדברי הגמ' (ביצה יב.-יב:) דאמרינן מתוך, וכן פסק במ"ב (תקיח, א). that are permitted for any purpose of a Jew on Yom Tov.

Cooking. Cooking is permitted, but any food which would taste as good if cooked beforehand should preferably be done before Yom Tov[2] רמ"א תצה,א ומ"ב, ודלא כשו"ע מתיר אפי' אינו מפיג טעמו.

ולענין אוכלים שרוב אנשים אינם אוכלים אותם, ע' לקמן.
. If one did not do so, those foods should be placed on the fire with a shinui[3] משמעות מ"ב תצה,ח ממ"ש שאם לא היה לו שהות קודם יו"ט מותר לבשלם, משמע דאם לאו, אסור אא"כ עשה שינוי , such as placing it onto the fire with his elbows[4] חוט שני (הל' יו"ט עמ' מח) . Therefore, poached pears, compote, applesauce, and cheesecake should preferably be cooked before Yom Tov.

Carrying. It is permitted to carry in an area without an Eiruv for any Yom Tov-related purpose[5] תקיח, א. ואפי' אפשר לעשותו מערב יו"ט, אין צריך לעשותו בשינוי, כיון דמלאכה גרועה הוא (מג"א תצח, ג, ומחה"ש שם). . Preferably, one should refrain from carrying an object into another domain solely so that it will not get damaged or stolen, but in case of necessity it is permitted[6] הכרעת מ"ב דנכון להחמיר, דרמ"א מותר והט"ז אוסר. וע' המג"א דבים של שלמה לא התיר להחזיר מפתח תיבתו אלא משום אכילה או קישוט. .

Kindling. It is permitted to enlarge or transfer an existing fire. However, to kindle a new fire is forbidden, because it could have been done before Shabbos[7] שו"ע תקב,א. אם האיסור הוא כמו כל דיכול לעשותו מבעו"י, תלוי במח' בריש סימן זה. ואם הוא איסור חדש, כ' ביה”ל (שם ד"ה אין) להט"ז הוי איסור דאורייתא כיון שלא התירה התורה אוכל נפש אלא בתיקון דבר שהיה בעולם, אבל לא כשממציא דבר חדש, ולרע"ב אסור מדרבן משום דדמי למלאכה . However, if one lit a new fire one may cook with it[8] מ"ב תקב,ד, דלא כט"ז כ' דאסור להשתמש באש שהובערה באיסור ואפי' אם בישל בו המאכל אסורה בדיעבד כמו כל מעשה שבת. . One may only light a fire from an actual fire, but not from a hot item (such as electric coils) that was heated by a fire or heating element after the element is no longer on[9] מ"ב תקב,ד .

Slaughtering. Slaughtering is permitted for any purpose[10] מ"ב תקיח, א.

ולכן, מי שמוציא דם כשמנקה בין שיניו (flossing), אע"פ דאסור לנקות שיניו בשבת, אבל ביו"ט מותר. וגם, יש מחלקת (?) אם חובל בחבירו בשבת חייב משום מפרק או משום שחיטה, ואם משום שחיטה, מותר ביו"ט.
. One may kill flies or pests on Yom Tov if they bother him[11] ע' מנחת שלמה (ח"ב, סי' ס, אות כח) מצדד דמותר, אלא שיש למנוע מזה דשמא יבוא להרוג גם יתוש שאינו מפריע לו.

וע' חיי אדם (פט,א) דלא אמרינן מתוך לגבי שחיטה אלא לענין שחיטה ממש, אבל לא לשאר דברים שאסורים משום נטילת נשמה (כגון הריגת יתושים), ולפי דבריו נראה שיש לאסור. וגם, אפשר שיש לאסור עפמ"ש אג"מ (או"ח ד,קג) בשם הב"ח (סי' תקז) שהדין של מתוך שהותרה לצורך, לא נאמר אלא לעשות צורך ממש, אבל לסלק דבר שאינו רצוי לא מיקרי "צורך" ואין להתיר מלאכה בשביל זה. ועפ"ז לכאו' הריגת זבוב מיקרי סילוק ולא עשיית צורך ולכן אסור. אמנם, במנחת שלמה מזכיר סברא כעין זה, וכתב דשאני הכא כיון שהוא עושה המקום יותר ראוי לישן שם, וא"כ שפיר מיקרי הנאה פוסיטיבי ולא רק סילוק דבר שאינו רצוי.

אמנם, כנראה שדברי הב"ח הם כנגד הרמ"א (תקיח, א) שהתיר להוציא דבר כדי שלא יגנב, ולכאו' הוא רק סילוק של דבר שאינו רוצה, ואע"פ שהט"ז ומג"א (שם) חולקים עליו לא הזכירו שחולקים מטעם זה, וצ"ע.
.

 

A. Examples

One may not carry an item solely for use on the following day (regardless of whether there is an eiruv). It is permitted to carry any item as long as there is some reason which applies that day, such as so others will not use it or it will not become damaged[12] אג"מ (או"ח ה, כ, אות א) . For example, one who does not want others to use his talis may carry it home so it will not be used. He may even fold it, because it looks awkward to carry in it a bag when it just stuffed in and not folded[13] אג"מ שם .

Even though generally one should refrain from carrying items (outside an eruv) to prevent them from being stolen, it is permitted in cases where one would not perform a mitzva or enjoy Yom Tov if he would be unable to return it to its place. For example, if one brings a machzor, shofar, or lulav to a nursing home or hospital, and he has no safe place to keep it there [or it would be very inconvenient[14] כן משמע בגמ' ראש השנה (כג:) במ"ש שהתירו למי שבא להעיד לילך אלפיים אמה לכל רוח, וכ' תוס' דהתירו סופן משום תחלתן, ושם לא היה הפסד אלא אי-נעימות אם אינם יכולים לילך אלפיים. to go there the following day to retrieve it], he may bring it home with him, as otherwise he may refrain from going there in the first place. If he is not really concerned that it will be stolen, as is the case in most shuls, one may not bring his machzor or talis home, even if he wants it to bring it home to have it there for the next day of Yom Tov[15] ע"פ מ"ב (תקיח, ו).

ובענין התירו סופן משום תחלתן, ע' מ"ב (תקיח, כד) וז"ל, כתב הח"א אם היה מונח מפתח של אוכלין בתיבה המיוחדת למעות ומונח בו מעות מותר להוציא התיבה כדי ליקח ממנו המפתח ומותר ג"כ להחזירו אם חושש לגנבה (דהתירו סופן משום תחלתן), עכ"ל. וע' מג"א (תצז, יח) דלא התירו סופן משום תחלתן אלא באיסור דרבנן.

וע' שו"ע (שא, ה) דמותר לילך במים לדבר מצוה אפי' בחזרה, כדי שלא תהא מכשילו לעתיד לבא, והט"ז (סק"ג) הקשה למה אינו נמנה אצל הדברים שהתירו סופן משום תחלתן (ביצה יא:).
.

If there is no eruv, one preferably should not bring his house key with him, even though he does so to protect his house. If one ate at a neighbors’ house and brought food, he may not bring the leftovers home[16] ואפי' אם יש חשש פסידא יש להחמיר, כמ"ש לעיל. ואין להתיר משום התירו סופן משום תחילתן, דאפי' אם אינו מותר להחזיר המותר לביתו, בודאי לא ימנע מלהביא האוכל לשם כדי לאוכלו. (unless he plans on eating them that day).

One may heat water for washing his hands, since this is a normal purpose which everyone enjoys. Even though using hot water from a boiler causes more water to enter the tank and become hot (and that water might not be used for a purpose for which one is permitted to boil water), it is permitted to use hot water on Yom Tov. This is because the normal way of using hot water is to cause more water to enter the tank.

One may also use hot water to wash dishes[17] רמ"א (תקיא, ב) דהוי בישול לצורך מכשירין שאי אפשר שעשותו מערב יו"ט. וע' חידושי ר' נחמן בן הרמב"ן (ביצה יב) דהוי אוכל נפש ממש. וצ"ע על רמ"א, למה לעיל (תקט, ה) משמע שאסור לחמם מים להגעיל כלי שנטרף ביום טוב, והא ליהוי כהדחת כלים שנתלכלכו ביו"ט, וכן ראיתי שהקשה כן בשמירת שבת כהלכתה (?), ע"ש. which are needed for Yom Tov. Dishes which are not needed may not be washed, even with cold water; see {Laws of Shabbos}. However, if the dishes which were dirty before Yom Tov (and could have been washed then) one may not turn on the hot water to wash those dishes[18] דהוי מכשירין שאפשר לעשותו מערב יו"ט, דאסור, כמ"ש רמ"א (תקט, ה) ומ"ב (שם). . One may turn it on to wash dishes which became dirty on Yom Tov and then leave it on to wash the other dishes[19] כן נראה לי, עפמ"ש בשו"ע (תקג, ב) ממלא נחתום חבית של מים אע"פ שאינו צריך אלא לקיתון אחד. והטעם, משום שהוא חד טירחא (ע' מ"ב שם), וא"כ גם כאן במה שפתח הברז הוא חד טירחא בין אם מניחו שיבוא הרבה מים ובין אם אינו מניחו שיבוא אלא קצת. ונ"ל להביא סמך לזה, דהא לא שמענו שיש חיוב לסגור הברז מיד לאחר השתמשות במים חמים ויכול להניחו עוד כמה רגעים, וצ"ל דמותר ע"פ הסברא הנ"ל. ונ"ל שהטעם שבחד טירחא מותר, דכיון שכל מלאכה שהותרה משום מתוך, מדאורייתא הותרה אפי' שלא לצורך כלל ורק מדרבנן אמרו שאינו מותר אא"כ יש לו צורך קצת, בכה"ג לא גזרו. .

To light Yom Tov or Shabbos candles, a match must be lit from an existing fire, such as a gas range or an electric stovetop (while the heating element is on)[20] כמו שנתבאר לעיל . After lighting, the fire may not be extinguished, and the match should be placed on a plate or held upright until it goes out by itself.

One may cook any food, even one which is not enjoyable to most people[21] כן נראה מדברי שש"כ (פ"ב הע' א). ומייתי שם דלדעת הבן איש חי (שנה א, פרשת צו ס"ק מא) מי שנזהר מלאכול קטניות בפסח אסור לו לבשלן בשביל מי שאינו נזהר. ועוד הביא מחלקת בשו"ת חת"ס (או"ח עט) דלדעת רעק"א, כיון שנוהגים להתיר לאכול פירות יבשים (רוזינגס) ביו"ט אחרון של פסח, אפי' כשחל בשבת מותר לבשלם ביום ז', כיון שבפסח מתירים פירות יבשים לחולה שאין בו סכנה, ונימא הואיל וחזי לחולה שאב"ס, וזה שכיח. וחת"ס חלק עליו וכ' דאפי' אם חולה שאב"ס הוי שכיח, אבל לא שכיח שאותו חולה יצטרך לרוזינגס. וכ' דמדברי שניהם משמע, דבני"ד שרי לכו"ע, עכ"ל.

וע' גמ' כתובות (ז.) לענין צבי, ורשב"א שם משמע דכל אוכל מיקרי שוה לכל נפש ואינו תלוי במאכל הפרטי, וכן משמע ברש"י (ביצה כב:) וספר החינוך (מצ' רחצ), ורמב"ן (מלחמת ה' ביצה יב. בדפ' הרי"ף), אבל הבעל המאור (שם) משמע דצריך האוכל הפרטי להיות שוה לכל נפש. [ולכאו' הפשט בזה, שאם אין לאדם אוכל חוץ מצבי, יאכלנו, משא"כ מוגמר שאלו אנשים שלא אוהבים מוגמר, אפי' אם אין להם שום שאר תענוג, לא ירצה מוגמר].

ולכאו' דין זה שייך במאכל שהוא מאד חריף שאינו נחשב הנאה אצל רוב בני אדם,
. An ill person may carry pills with him, even though the average person does not take them, as their purpose is to make him healthy, and good health is needed by all[22] אבני נזר (או"ח שצד, ח), וציץ אליעזר (ח"ח, סי' טו, פרק טז). וע' שש"כ (מהדו"ח לג, כה) מחמיר בזה. .

Smoking on Yom Tov is a matter of debate and one should only be lenient if he is addicted. One who does smoke may not put out the cigarette after use and must drop it and let it go out by itself. Smoking electronic cigarettes is prohibited[23] משום דעובד ע"י חשמל. .


[1] כל ד' אלו מוכח מדברי הגמ' (ביצה יב.-יב:) דאמרינן מתוך, וכן פסק במ"ב (תקיח, א).

[2] רמ"א תצה,א ומ"ב, ודלא כשו"ע מתיר אפי' אינו מפיג טעמו.

ולענין אוכלים שרוב אנשים אינם אוכלים אותם, ע' לקמן.

[3] משמעות מ"ב תצה,ח ממ"ש שאם לא היה לו שהות קודם יו"ט מותר לבשלם, משמע דאם לאו, אסור אא"כ עשה שינוי

[4] חוט שני (הל' יו"ט עמ' מח)

[5] תקיח, א. ואפי' אפשר לעשותו מערב יו"ט, אין צריך לעשותו בשינוי, כיון דמלאכה גרועה הוא (מג"א תצח, ג, ומחה"ש שם).

[6] הכרעת מ"ב דנכון להחמיר, דרמ"א מותר והט"ז אוסר. וע' המג"א דבים של שלמה לא התיר להחזיר מפתח תיבתו אלא משום אכילה או קישוט.

[7] שו"ע תקב,א. אם האיסור הוא כמו כל דיכול לעשותו מבעו"י, תלוי במח' בריש סימן זה. ואם הוא איסור חדש, כ' ביה”ל (שם ד"ה אין) להט"ז הוי איסור דאורייתא כיון שלא התירה התורה אוכל נפש אלא בתיקון דבר שהיה בעולם, אבל לא כשממציא דבר חדש, ולרע"ב אסור מדרבן משום דדמי למלאכה

[8] מ"ב תקב,ד, דלא כט"ז כ' דאסור להשתמש באש שהובערה באיסור ואפי' אם בישל בו המאכל אסורה בדיעבד כמו כל מעשה שבת.

[9] מ"ב תקב,ד

[10] מ"ב תקיח, א.

ולכן, מי שמוציא דם כשמנקה בין שיניו (flossing), אע"פ דאסור לנקות שיניו בשבת, אבל ביו"ט מותר. וגם, יש מחלקת (?) אם חובל בחבירו בשבת חייב משום מפרק או משום שחיטה, ואם משום שחיטה, מותר ביו"ט.

[11] ע' מנחת שלמה (ח"ב, סי' ס, אות כח) מצדד דמותר, אלא שיש למנוע מזה דשמא יבוא להרוג גם יתוש שאינו מפריע לו.

וע' חיי אדם (פט,א) דלא אמרינן מתוך לגבי שחיטה אלא לענין שחיטה ממש, אבל לא לשאר דברים שאסורים משום נטילת נשמה (כגון הריגת יתושים), ולפי דבריו נראה שיש לאסור. וגם, אפשר שיש לאסור עפמ"ש אג"מ (או"ח ד,קג) בשם הב"ח (סי' תקז) שהדין של מתוך שהותרה לצורך, לא נאמר אלא לעשות צורך ממש, אבל לסלק דבר שאינו רצוי לא מיקרי "צורך" ואין להתיר מלאכה בשביל זה. ועפ"ז לכאו' הריגת זבוב מיקרי סילוק ולא עשיית צורך ולכן אסור. אמנם, במנחת שלמה מזכיר סברא כעין זה, וכתב דשאני הכא כיון שהוא עושה המקום יותר ראוי לישן שם, וא"כ שפיר מיקרי הנאה פוסיטיבי ולא רק סילוק דבר שאינו רצוי.

אמנם, כנראה שדברי הב"ח הם כנגד הרמ"א (תקיח, א) שהתיר להוציא דבר כדי שלא יגנב, ולכאו' הוא רק סילוק של דבר שאינו רוצה, ואע"פ שהט"ז ומג"א (שם) חולקים עליו לא הזכירו שחולקים מטעם זה, וצ"ע.

[12] אג"מ (או"ח ה, כ, אות א)

[13] אג"מ שם

[14] כן משמע בגמ' ראש השנה (כג:) במ"ש שהתירו למי שבא להעיד לילך אלפיים אמה לכל רוח, וכ' תוס' דהתירו סופן משום תחלתן, ושם לא היה הפסד אלא אי-נעימות אם אינם יכולים לילך אלפיים.

[15] ע"פ מ"ב (תקיח, ו).

ובענין התירו סופן משום תחלתן, ע' מ"ב (תקיח, כד) וז"ל, כתב הח"א אם היה מונח מפתח של אוכלין בתיבה המיוחדת למעות ומונח בו מעות מותר להוציא התיבה כדי ליקח ממנו המפתח ומותר ג"כ להחזירו אם חושש לגנבה (דהתירו סופן משום תחלתן), עכ"ל. וע' מג"א (תצז, יח) דלא התירו סופן משום תחלתן אלא באיסור דרבנן.

וע' שו"ע (שא, ה) דמותר לילך במים לדבר מצוה אפי' בחזרה, כדי שלא תהא מכשילו לעתיד לבא, והט"ז (סק"ג) הקשה למה אינו נמנה אצל הדברים שהתירו סופן משום תחלתן (ביצה יא:).

[16] ואפי' אם יש חשש פסידא יש להחמיר, כמ"ש לעיל. ואין להתיר משום התירו סופן משום תחילתן, דאפי' אם אינו מותר להחזיר המותר לביתו, בודאי לא ימנע מלהביא האוכל לשם כדי לאוכלו.

[17] רמ"א (תקיא, ב) דהוי בישול לצורך מכשירין שאי אפשר שעשותו מערב יו"ט. וע' חידושי ר' נחמן בן הרמב"ן (ביצה יב) דהוי אוכל נפש ממש. וצ"ע על רמ"א, למה לעיל (תקט, ה) משמע שאסור לחמם מים להגעיל כלי שנטרף ביום טוב, והא ליהוי כהדחת כלים שנתלכלכו ביו"ט, וכן ראיתי שהקשה כן בשמירת שבת כהלכתה (?), ע"ש.

[18] דהוי מכשירין שאפשר לעשותו מערב יו"ט, דאסור, כמ"ש רמ"א (תקט, ה) ומ"ב (שם).

[19] כן נראה לי, עפמ"ש בשו"ע (תקג, ב) ממלא נחתום חבית של מים אע"פ שאינו צריך אלא לקיתון אחד. והטעם, משום שהוא חד טירחא (ע' מ"ב שם), וא"כ גם כאן במה שפתח הברז הוא חד טירחא בין אם מניחו שיבוא הרבה מים ובין אם אינו מניחו שיבוא אלא קצת. ונ"ל להביא סמך לזה, דהא לא שמענו שיש חיוב לסגור הברז מיד לאחר השתמשות במים חמים ויכול להניחו עוד כמה רגעים, וצ"ל דמותר ע"פ הסברא הנ"ל. ונ"ל שהטעם שבחד טירחא מותר, דכיון שכל מלאכה שהותרה משום מתוך, מדאורייתא הותרה אפי' שלא לצורך כלל ורק מדרבנן אמרו שאינו מותר אא"כ יש לו צורך קצת, בכה"ג לא גזרו.

[20] כמו שנתבאר לעיל

[21] כן נראה מדברי שש"כ (פ"ב הע' א). ומייתי שם דלדעת הבן איש חי (שנה א, פרשת צו ס"ק מא) מי שנזהר מלאכול קטניות בפסח אסור לו לבשלן בשביל מי שאינו נזהר. ועוד הביא מחלקת בשו"ת חת"ס (או"ח עט) דלדעת רעק"א, כיון שנוהגים להתיר לאכול פירות יבשים (רוזינגס) ביו"ט אחרון של פסח, אפי' כשחל בשבת מותר לבשלם ביום ז', כיון שבפסח מתירים פירות יבשים לחולה שאין בו סכנה, ונימא הואיל וחזי לחולה שאב"ס, וזה שכיח. וחת"ס חלק עליו וכ' דאפי' אם חולה שאב"ס הוי שכיח, אבל לא שכיח שאותו חולה יצטרך לרוזינגס. וכ' דמדברי שניהם משמע, דבני"ד שרי לכו"ע, עכ"ל.

וע' גמ' כתובות (ז.) לענין צבי, ורשב"א שם משמע דכל אוכל מיקרי שוה לכל נפש ואינו תלוי במאכל הפרטי, וכן משמע ברש"י (ביצה כב:) וספר החינוך (מצ' רחצ), ורמב"ן (מלחמת ה' ביצה יב. בדפ' הרי"ף), אבל הבעל המאור (שם) משמע דצריך האוכל הפרטי להיות שוה לכל נפש. [ולכאו' הפשט בזה, שאם אין לאדם אוכל חוץ מצבי, יאכלנו, משא"כ מוגמר שאלו אנשים שלא אוהבים מוגמר, אפי' אם אין להם שום שאר תענוג, לא ירצה מוגמר].

ולכאו' דין זה שייך במאכל שהוא מאד חריף שאינו נחשב הנאה אצל רוב בני אדם,

[22] אבני נזר (או"ח שצד, ח), וציץ אליעזר (ח"ח, סי' טו, פרק טז). וע' שש"כ (מהדו"ח לג, כה) מחמיר בזה.

[23] משום דעובד ע"י חשמל.

Next: Melachos Permitted for Food Preparation
Melachos Permitted for Food Preparation