Banner for Fast Days

Yom TovHalachos of Fast Days

There are four minor fast days every year: Shiva Asar B’tamuz, Tzom Gedaliah, Asara B’teves, and Taanis Esther [1]תענית זו מימי הגאונים, וע' שו"ת יביע אומר (ח"ג או"ח סי' ג סע' ו) אע"פ שתענית זו נזכר במדרש תנחומא, הוא הוספה מאוחרת ואינו מדברי האמוראים . On Tisha B’av and Yom Kippur there are additional restrictions, as discussed in {other articles}.

A.   Eating and Drinking

On Tzom Gedaliah, Asara B’teves, and Shiva Asar B’tamuz, pregnant and nursing women are not obligated to fast, but many have the custom to fast [2]רמ"א תק�,א . Those who have this custom, are permitted to eat if they feel weak from fasting [3]מ"ב (תק�, ג) , or consult a Rav. One who suffers from an illness should fast if he does not find it difficult [4]מ"ב (תק�, ד) , or consult a Rav. However, even those who are permitted to eat should not indulge in meat or wine [5]מ"ב (תק�, ה), וגם משמע בשו"ע (תקנד, ה) שזה כוונתו. .

On Taanis Esther, pregnant or nursing women, or those who are in pain from an illness, need not fast [6]רמ"א (תרפו, א). וע' מ"ב (סק"ד) הביא מחלקת אם דעת הרמ"א הוא להקל בכל עוברת ומינקת או דוקא אם מצטערים, ואפי' להא"ר דמחמיר, מותר ליולדת תוך ל'. [וכתבתי להקל כיון שהוא מחלקת באיסור דרבנן.] .

Children are permitted to eat. However, a child who is old enough to understand the concept of mourning (appx. 8) should be trained to only eat simple meals, such as bread sandwiches and water [7]מ"ב תק�,ה. וע' הליכ"ש (ח"א, פ' יג, ארח"ה 10) שנוהגים שקטנים אוכלים כדרכם. . There is no obligation for children to fast at all [8]מ"ב (תק�, ה). וע' הליכ"ש (ח"א, פ' יג, ארח"ה 11) דאפי' אם נוהגים להענות ג' צומות קודם הבר מצוה, לא חל על זה שם מנהג. , but many children do so on the three fasts preceding their bar/bas mitzvah for practical reasons, so he/she can get used to the idea of fasting, and the child need not do so if he doesn’t want to.

The prohibition to eat begins at alos hashachar (halachic dawn). One who goes to sleep without making a condition that he is not accepting the fast, and without intending to wake up to eat, is considered having accepted the fast at night, and may not eat if he happens to wake up early [9]תקסד, א . He is nonetheless permitted to drink liquids [10]רמ"א (תקסד, א) . Therefore, one who wishes to wake up early to eat must think clearly in his mind, before going to sleep, that he is not accepting the fast [11]תקסד, א . If one did not think this, but had intended before going to sleep that he wants to eat before the fast, he is permitted to do so [12]קובץ הלכות (בין המצרים ב, יא) .

Regarding what is permitted to eat when waking early, see {Actions Prohibited Before Shacharis}.

One should not use mouthwash or brush his teeth with toothpaste on these days unless he is very bothered [13]תקסז, ג . When using mouthwash, one should tilt his head forward so he will not swallow any of it [14]מ"ב (תקסז, יא) .

If one forgot it was a fast day and recited a bracha on food, he should eat a tiny morsel of it, so the bracha will not be in vain [15]קובץ הלכות (קליינמאן, הל' בין המצרים עמ' כט), בשם הגר"ש קמנצקי. וע' שע"ת (קסח, א) ודעת תורה (שם) כ' שלא יאכל, ויאמר בשכמל"ו. ונראה פשוט דהיינו רק בתענית צבור, שיש סוברים דמותר לטעום התבשיל, וסומכים על דעה זו לצורך מצוה כמ"ש מ"ב (תסז, ו), אבל בט' באב ויוה"כ לא יאכל כלל, דכמו שאסור לטעום אפי' משהו בימים אלו משום דלכו"ע לאו בקבלה תליא מילתא אלא במה שאסרו חז"ל, אסור לטעום אפי' מעט. וע' תשובות והנהגות (א, שכט) שבתענית צבור, אם בירך על מאכל יטעום ויפלוט, ואם בירך על משקה לא ישתה כלל. .

One is permitted to swallow caffeine pills or other pills without water on the four fasts, including Tisha B’av [16]אור לציון (שו"ת ג, כט, יא), ובאר היטב (תקסז, ז) וכה"ח (תקנד, לד).

ולענין יוה"כ, ע' לקמן בהל' יום הכפורים.
.

B. Other Laws

It is permitted to eat meat and drink wine on the night preceding or following one of the minor fasts [17]ע' אג"מ (או"ח ג, פח) ביאר דכל הטעם שיש למנוע מזה בתענית על החטא (כמ"ש רמ"א יו"ד ס' קפה) הוא משום אבילות, דבתענית יש לזכור יום המיתה ויחשוב עצמו כחייב מיתה מפני חטאיו, וגם בליל שלאחר ט"ב (כמ"ש רמ"א תקנח, א) הוא משום האנינות שבו, משא"כ בתענית ציבור אין ענין לזה דכלל ישראל לא יאבדו מהבטחת הקב"ה. (although some stringent individuals refrain from it [18]חשוקי חמד (מגילה טז) בשם סדר היום (עניני בין המצרים), שו"ת חיים שאל (א, כד), וכף החיים (תקסד, יב). וע' חש"ח שם דמדוייק בפמ"ג (אש"א תרצו, טו) דבתענית אסתר מותר. ).

Wearing leather shoes [19]מ"ב (תק�, ו) and having marital relations [20]ע' מ"ב (תק�, ו) בעל נפש יחמיר בד' תעניות בשאר העינויים, ושעה"צ (ט) כתב דבעל נפש יפרוש מהם גם בלילה שלפני התענית, ורק בליל הטבילה מותר. אמנם, אין כיון שהוא כחומרא ע"ג חומרא לפרוש בליל שלפני התענית, בשעה שעדיין אוכלים ואין נוהגים שום דין תענית, לא כתבתי לפרוש בליל שלפני, ואין צורך לכתוב דביום יש לפרוש מתשמיש במטה כיון דבלאו הכי אסור. is permitted on the minor fasts and on the night preceding them.

On Tzom Gedalia, the 10 th of Teves, and the 17 th of Tammuz, it is preferable to refrain from hot showers [21]מעיקר הדין מותר, ובעל נפש יחמיר (שו"ע תק�, ב, ומ"ב סק"ו).

[אמנם המ"ב כתב הטעם לנהוג חומרא בשאר התעניות, משום דהאידנא מצוי גזירות מן העובדי גלולים, עכ"ד. ולולי דמסתפינא נלע"ד דבאמעריקא היום אפי' לדעת המ"ב אין צורך להחמיר בחומרות אלו.]
and swimming [22]רבבות אפרים (א, שסג) והגר"מ פיינשטיין (מועדי ישרון הל' תעניות הע' 27) , but on the night preceding them, it is permitted [23]מועדי ישורון (הל' תעניות, הע' 27 בשם הגר"מ פיינשטיין) כ"כ לענין שחייה, כיון דמעיקר הדין אפי' לשחות ביום התענית מותר. וע' שעה"צ (ט) בעל נפש יחמיר אף בלילה, אבל כתבתי כדעת הגרמ"פ בפנים דלכאו' הוא כחומרא על גבי חומרא, דהא רק בעלי נפש נוהגים איסור בתעניות בשאר העינויים. . One may take a cold shower or bath [24]שעה"צ (תק�, ח) . On Taanis Esther, all these activities are completely permitted [25]הליכות שלמה (מועדים יג, ב) . When the 10 th of Teves falls on Friday, one may take a hot shower in honor of Shabbos [26]מ"ב (תק�, ו) .

On the 10 th of Teves, it is preferable not to shave or take a haircut [27]ביה"ל (תקנא, ב) כ' אפשר יש להחמיר בי' בטבת וי"ז תמוז כמו מר"ח עד התענית. , or to buy a new garment which would necessitate reciting shehechiyanu [28]הליכות שלמה (מועדים, פ' יג, ארחות הלכה אות 7). אבל לא כתב שם לאסור כלי שיר בימים אלו. , but on the other minor fasts (excluding the 17 th of Tamuz, which begins the Three Weeks) it is permitted.

One should not get married on the night preceding one of these fasts, except the night preceding Taanis Esther, which is permitted. One also should avoid making a sheva brachos on these nights, or at least try to limit the celebration [29]הליכות שלמה (ח"א, פ' יג, א), ובהערות שם. והטעם, ע"פ מ"ב הנ"ל דבעל נפש יחמיר בשאר תעניות בכל הענויים אף בלילה. אבל כ' שיש להקל בתענית אסתר, כיון שאינה מדברי קבלה ולא מחמת צרה שאירעה לאבותינו. .

Smoking, whether of cigarettes or electronic cigarettes [30]נראה פשוט שאין לחלק בזה. , is prohibited. However, if someone is addicted, he may smoke after midday, providing he does so privately [31]מ"ב תק�,ה .

The purpose of the fast days is to remind one of his sins and inspire him to repent [32]רמב"ם (תענית ה, א) .

While fasting, one should think the following: In the days of the Beis Hamikdash, as atonement for a sin, one would bring an animal and its blood and fats would be sacrificed on the mizbei’ach to Hashem. Today, the lessening of my flesh should be accepted as if it was brought as a sacrifice [33]ע"פ שו"ע (תקסה, ד) כ' טוב לומר וכו'. וע' טור כ' לאומרו בתפלת מנחה קודם אלהי נצור, וב"י הביא תשב"ץ כ' לאומרו אחר ערבית. וע' ערה"ש (שם סק"ו) דנכון לאומרו ולא ידע טעם למה אין נוהגים לאומרו. וע' כף החיים (ס"ק כא) דאין אומרים אותו אלא בתענית יחיד כיון שהוא לכפרת עונות, משא"כ תענית ציבור הבא בשביל הצרות שאירעו לישראל, כיון דבא לחובה ולא לכפרה, לא שייך לאומרו, עכת"ד. [וקצת צ"ע עליו מדברי רמב"ם הנ"ל.] .

If one forgot to recite Aneinu, he should recite it before Elohai Netzor. If the chazzan forgot, he should recite it during Shema Koleinu like in the silent Shemoneh Esrei. If he did not, he should recite it after Elohai Netzor without saying Baruch Atah … at the end of it [34]קיט,ד ומ"ב שם, ודלא כמ"ש מג"א שיאמר עם החתימה. .

One who is not fasting should preferably not serve as the chazzan on a fast day. If there is no one else capable, he may do so, with changes in the text of Aneinu.

One must fast until tzeis hakochavim , but an earlier shiur is used for this calculation than is used regarding the end of Shabbos [35]תקסב, א, ורמ"א ומ"ב (שם), שצריך להמתין עד שיראה ג' כוכבים בינונים מפוזרים או שהלבנה זורחת בכח על הארץ, אע"פ דבמוצאי שבת צריך להמתין עד שיראה ג"כ קטנים. ולשון הגמרא (תענית יב.) "כל תענית... שלא שקעה עליו חמה אינו תענית", וע' ב"י דר"ל סוף שקיעה. ואע"פ שסוף שקיעה הוא תחילת בין השמשות, נהגו להמתין עד צאת הכוכבים כיון שאין העולם בקיאים בשיעור זה. ואע"פ דמשמע בגמ' פסחים (נד:) דאי לאו חומרא דתשעה באב מותר לאכול בספיקא דידהו וא"כ בשאר תעניות יהא מותר, היינו רק ליכנס לתענית, אבל בסוף היום כשכבר מתענה, צריך להמתין עד צאה"כ, ע"ש.

וע' אג"מ (או"ח ד, סב) שלמי שקשה לו להתענות יכול לאכול אחר ג' מיל ורביע, דהיינו 41 דק', ומי שלא קשה לו ימתין עד 50 דק'.
.

Regarding one who has a bris, pidyon haben, or sheva brachos on a public fast day, Erev Rosh Hashana, or day of his wedding, see footnote [36]מי שחל ברית מילה של בנו (ובכל דינים אלו, אין חילוק בין בזמנו או שלא בזמנו, כ"כ הליכות שלמה הל' בין המצרים פט"ו או' כד לענין ט' באב שנדחה ממה שלא חילק שם המ"ב בזה, ולפי דיוק זה ה"ה בכל שאר דינים אלו שלא חילק במ"ב בין בזמנו או לא), או פדיון הבן, ביום צום גדליה, י' טבת, או י"ז תמוז (כשלא נדחה) או ט' באב (כשלא נדחה), צריך להשלים התענית. אמנם, לענין אם חל תוך ז' ימי משתה אחר חופתו, יש מחלקת אם צריך להתענות (שעה"צ תקנט, לד).

וכשחל פדיון הבן ביום צום, יש לפדותו בלילה שלפניו (ערה"ש יו"ד שה, מה). ואם חל ביום ט' באב שחל ביום א' [ונלע"ד דגם אם בלילה הקודמת עדיין לא עברו כ"ט וחצי יום (כמבואר ביו"ד סי' שה) דצריכים לפדותו למחר], יש לפדותו בלילה לאחר התענית כדי שהכהן יכול לברך על הכוס (ערה"ש שם, והליכ"ש בין המצרים פט"ו סע' טו) [וגם כדי לעשות הסעודה לפרסום הנס].

אם חל בתענית אסתר (בזמנו) תוך ז' ימי משתה שלו, אין צריך להתענות (שע"ת תרפו, א). ואם חל ביום מילת בנו, יש להקל לאב והאם והמוהל וסנדק לאכול אחר מנחה (שעה"צ שם סקט"ז). ולא נתבאר שם לענין פדה"ב, אבל ראיתי באבני שיש (חקת המועדים עמ' קמט) שאינו צריך להתענות, ולכאו' כיון דבמ"ב (שעה"צ שם) מדמה תענית אסתר לט"ב שנדחה, א"כ לדעת הי"א (המובא בסמוך) יש להקל בזה.

אם ביום תענית אסתר מוקדמת, יש מילה, האב והמוהל והאם וסנדק יכולים לאחר מיד אחר המילה (מ"ב תרפו, ז). ואם עשה פדה"ב, האב והכהן אין צריכים להתענות (מועדי ישרון עמ' 48, אבל לא נתבאר אם מותרים לאכול אחר חצות או מיד).

ואם ט"ב או י"ז נדחה ליום א', וחל ברית באותו יום, האב והאם ומוהל וסנדק יכולים לאכול אחד מנחה, ואין להם לאכול סעודה גדולה כמו בשאר ימים (תקנט, ט, ומ"ב ס"ק לו). ואם חל פדה"ב בזמנו באותו יום, י"א שהאב והכהן יכולים לאכול. אבל אם יום ל"א חל בשבת ונדחה ליום א', עכ"פ הוי שלא בזמנו, וצריכים להשלים התענית (מ"ב ס"ק לח).

[והגר"צ שכטר בשם הגרי"ד סולובייצ'יק, ביאר הטעם שבט"ב נדחה הבעל ברית אינו משלים, משום דיום הברית ראוי להיות יו"ט בשבילו. אלא, כיון שכבר חל על אותו יום שהוא "יום של אבלות", אי אפשר לחול היום טוב שלו ביום שכבר מיועד לאבלות. אבל כשחל בשבת ונדחה ליום א', הרי היום של י' באב אין לו חלות שם של אבלות, ולכן היו"ט שלו יכול לחול, ולכן אינו משלים התענית. וע"פ יסוד זה, הר' שכטר ביאר הטעם לפסק שלו שאם חל ברית מילה בתענית אסתר הבעלי ברית יכולים לאכול, כיון דתענית אסתר אינו תענית של אבלות אלא תענית של שמחה (זכר למה שהתענו בשעת המלחמה), וכיון שאין חלות של שם אבלות על יום זה, יכול לחול דיני יו"ט ולכן אינו מתענה.
. For Tisha B’av, see laws of Tisha B’av.


Footnotes

[1]תענית זו מימי הגאונים, וע' שו"ת יביע אומר (ח"ג או"ח סי' ג סע' ו) אע"פ שתענית זו נזכר במדרש תנחומא, הוא הוספה מאוחרת ואינו מדברי האמוראים
[2]רמ"א תק�,א
[3]מ"ב (תק�, ג)
[4]מ"ב (תק�, ד)
[5]מ"ב (תק�, ה), וגם משמע בשו"ע (תקנד, ה) שזה כוונתו.
[6]רמ"א (תרפו, א). וע' מ"ב (סק"ד) הביא מחלקת אם דעת הרמ"א הוא להקל בכל עוברת ומינקת או דוקא אם מצטערים, ואפי' להא"ר דמחמיר, מותר ליולדת תוך ל'. [וכתבתי להקל כיון שהוא מחלקת באיסור דרבנן.]
[7]מ"ב תק�,ה. וע' הליכ"ש (ח"א, פ' יג, ארח"ה 10) שנוהגים שקטנים אוכלים כדרכם.
[8]מ"ב (תק�, ה). וע' הליכ"ש (ח"א, פ' יג, ארח"ה 11) דאפי' אם נוהגים להענות ג' צומות קודם הבר מצוה, לא חל על זה שם מנהג.
[9]תקסד, א
[10]רמ"א (תקסד, א)
[11]תקסד, א
[12]קובץ הלכות (בין המצרים ב, יא)
[13]תקסז, ג
[14]מ"ב (תקסז, יא)
[15]קובץ הלכות (קליינמאן, הל' בין המצרים עמ' כט), בשם הגר"ש קמנצקי. וע' שע"ת (קסח, א) ודעת תורה (שם) כ' שלא יאכל, ויאמר בשכמל"ו. ונראה פשוט דהיינו רק בתענית צבור, שיש סוברים דמותר לטעום התבשיל, וסומכים על דעה זו לצורך מצוה כמ"ש מ"ב (תסז, ו), אבל בט' באב ויוה"כ לא יאכל כלל, דכמו שאסור לטעום אפי' משהו בימים אלו משום דלכו"ע לאו בקבלה תליא מילתא אלא במה שאסרו חז"ל, אסור לטעום אפי' מעט. וע' תשובות והנהגות (א, שכט) שבתענית צבור, אם בירך על מאכל יטעום ויפלוט, ואם בירך על משקה לא ישתה כלל.
[16]אור לציון (שו"ת ג, כט, יא), ובאר היטב (תקסז, ז) וכה"ח (תקנד, לד).

ולענין יוה"כ, ע' לקמן בהל' יום הכפורים.
[17]ע' אג"מ (או"ח ג, פח) ביאר דכל הטעם שיש למנוע מזה בתענית על החטא (כמ"ש רמ"א יו"ד ס' קפה) הוא משום אבילות, דבתענית יש לזכור יום המיתה ויחשוב עצמו כחייב מיתה מפני חטאיו, וגם בליל שלאחר ט"ב (כמ"ש רמ"א תקנח, א) הוא משום האנינות שבו, משא"כ בתענית ציבור אין ענין לזה דכלל ישראל לא יאבדו מהבטחת הקב"ה.
[18]חשוקי חמד (מגילה טז) בשם סדר היום (עניני בין המצרים), שו"ת חיים שאל (א, כד), וכף החיים (תקסד, יב). וע' חש"ח שם דמדוייק בפמ"ג (אש"א תרצו, טו) דבתענית אסתר מותר.
[19]מ"ב (תק�, ו)
[20]ע' מ"ב (תק�, ו) בעל נפש יחמיר בד' תעניות בשאר העינויים, ושעה"צ (ט) כתב דבעל נפש יפרוש מהם גם בלילה שלפני התענית, ורק בליל הטבילה מותר. אמנם, אין כיון שהוא כחומרא ע"ג חומרא לפרוש בליל שלפני התענית, בשעה שעדיין אוכלים ואין נוהגים שום דין תענית, לא כתבתי לפרוש בליל שלפני, ואין צורך לכתוב דביום יש לפרוש מתשמיש במטה כיון דבלאו הכי אסור.
[21]מעיקר הדין מותר, ובעל נפש יחמיר (שו"ע תק�, ב, ומ"ב סק"ו).

[אמנם המ"ב כתב הטעם לנהוג חומרא בשאר התעניות, משום דהאידנא מצוי גזירות מן העובדי גלולים, עכ"ד. ולולי דמסתפינא נלע"ד דבאמעריקא היום אפי' לדעת המ"ב אין צורך להחמיר בחומרות אלו.]
[22]רבבות אפרים (א, שסג) והגר"מ פיינשטיין (מועדי ישרון הל' תעניות הע' 27)
[23]מועדי ישורון (הל' תעניות, הע' 27 בשם הגר"מ פיינשטיין) כ"כ לענין שחייה, כיון דמעיקר הדין אפי' לשחות ביום התענית מותר. וע' שעה"צ (ט) בעל נפש יחמיר אף בלילה, אבל כתבתי כדעת הגרמ"פ בפנים דלכאו' הוא כחומרא על גבי חומרא, דהא רק בעלי נפש נוהגים איסור בתעניות בשאר העינויים.
[24]שעה"צ (תק�, ח)
[25]הליכות שלמה (מועדים יג, ב)
[26]מ"ב (תק�, ו)
[27]ביה"ל (תקנא, ב) כ' אפשר יש להחמיר בי' בטבת וי"ז תמוז כמו מר"ח עד התענית.
[28]הליכות שלמה (מועדים, פ' יג, ארחות הלכה אות 7). אבל לא כתב שם לאסור כלי שיר בימים אלו.
[29]הליכות שלמה (ח"א, פ' יג, א), ובהערות שם. והטעם, ע"פ מ"ב הנ"ל דבעל נפש יחמיר בשאר תעניות בכל הענויים אף בלילה. אבל כ' שיש להקל בתענית אסתר, כיון שאינה מדברי קבלה ולא מחמת צרה שאירעה לאבותינו.
[30]נראה פשוט שאין לחלק בזה.
[31]מ"ב תק�,ה
[32]רמב"ם (תענית ה, א)
[33]ע"פ שו"ע (תקסה, ד) כ' טוב לומר וכו'. וע' טור כ' לאומרו בתפלת מנחה קודם אלהי נצור, וב"י הביא תשב"ץ כ' לאומרו אחר ערבית. וע' ערה"ש (שם סק"ו) דנכון לאומרו ולא ידע טעם למה אין נוהגים לאומרו. וע' כף החיים (ס"ק כא) דאין אומרים אותו אלא בתענית יחיד כיון שהוא לכפרת עונות, משא"כ תענית ציבור הבא בשביל הצרות שאירעו לישראל, כיון דבא לחובה ולא לכפרה, לא שייך לאומרו, עכת"ד. [וקצת צ"ע עליו מדברי רמב"ם הנ"ל.]
[34]קיט,ד ומ"ב שם, ודלא כמ"ש מג"א שיאמר עם החתימה.
[35]תקסב, א, ורמ"א ומ"ב (שם), שצריך להמתין עד שיראה ג' כוכבים בינונים מפוזרים או שהלבנה זורחת בכח על הארץ, אע"פ דבמוצאי שבת צריך להמתין עד שיראה ג"כ קטנים. ולשון הגמרא (תענית יב.) "כל תענית... שלא שקעה עליו חמה אינו תענית", וע' ב"י דר"ל סוף שקיעה. ואע"פ שסוף שקיעה הוא תחילת בין השמשות, נהגו להמתין עד צאת הכוכבים כיון שאין העולם בקיאים בשיעור זה. ואע"פ דמשמע בגמ' פסחים (נד:) דאי לאו חומרא דתשעה באב מותר לאכול בספיקא דידהו וא"כ בשאר תעניות יהא מותר, היינו רק ליכנס לתענית, אבל בסוף היום כשכבר מתענה, צריך להמתין עד צאה"כ, ע"ש.

וע' אג"מ (או"ח ד, סב) שלמי שקשה לו להתענות יכול לאכול אחר ג' מיל ורביע, דהיינו 41 דק', ומי שלא קשה לו ימתין עד 50 דק'.
[36]מי שחל ברית מילה של בנו (ובכל דינים אלו, אין חילוק בין בזמנו או שלא בזמנו, כ"כ הליכות שלמה הל' בין המצרים פט"ו או' כד לענין ט' באב שנדחה ממה שלא חילק שם המ"ב בזה, ולפי דיוק זה ה"ה בכל שאר דינים אלו שלא חילק במ"ב בין בזמנו או לא), או פדיון הבן, ביום צום גדליה, י' טבת, או י"ז תמוז (כשלא נדחה) או ט' באב (כשלא נדחה), צריך להשלים התענית. אמנם, לענין אם חל תוך ז' ימי משתה אחר חופתו, יש מחלקת אם צריך להתענות (שעה"צ תקנט, לד).

וכשחל פדיון הבן ביום צום, יש לפדותו בלילה שלפניו (ערה"ש יו"ד שה, מה). ואם חל ביום ט' באב שחל ביום א' [ונלע"ד דגם אם בלילה הקודמת עדיין לא עברו כ"ט וחצי יום (כמבואר ביו"ד סי' שה) דצריכים לפדותו למחר], יש לפדותו בלילה לאחר התענית כדי שהכהן יכול לברך על הכוס (ערה"ש שם, והליכ"ש בין המצרים פט"ו סע' טו) [וגם כדי לעשות הסעודה לפרסום הנס].

אם חל בתענית אסתר (בזמנו) תוך ז' ימי משתה שלו, אין צריך להתענות (שע"ת תרפו, א). ואם חל ביום מילת בנו, יש להקל לאב והאם והמוהל וסנדק לאכול אחר מנחה (שעה"צ שם סקט"ז). ולא נתבאר שם לענין פדה"ב, אבל ראיתי באבני שיש (חקת המועדים עמ' קמט) שאינו צריך להתענות, ולכאו' כיון דבמ"ב (שעה"צ שם) מדמה תענית אסתר לט"ב שנדחה, א"כ לדעת הי"א (המובא בסמוך) יש להקל בזה.

אם ביום תענית אסתר מוקדמת, יש מילה, האב והמוהל והאם וסנדק יכולים לאחר מיד אחר המילה (מ"ב תרפו, ז). ואם עשה פדה"ב, האב והכהן אין צריכים להתענות (מועדי ישרון עמ' 48, אבל לא נתבאר אם מותרים לאכול אחר חצות או מיד).

ואם ט"ב או י"ז נדחה ליום א', וחל ברית באותו יום, האב והאם ומוהל וסנדק יכולים לאכול אחד מנחה, ואין להם לאכול סעודה גדולה כמו בשאר ימים (תקנט, ט, ומ"ב ס"ק לו). ואם חל פדה"ב בזמנו באותו יום, י"א שהאב והכהן יכולים לאכול. אבל אם יום ל"א חל בשבת ונדחה ליום א', עכ"פ הוי שלא בזמנו, וצריכים להשלים התענית (מ"ב ס"ק לח).

[והגר"צ שכטר בשם הגרי"ד סולובייצ'יק, ביאר הטעם שבט"ב נדחה הבעל ברית אינו משלים, משום דיום הברית ראוי להיות יו"ט בשבילו. אלא, כיון שכבר חל על אותו יום שהוא "יום של אבלות", אי אפשר לחול היום טוב שלו ביום שכבר מיועד לאבלות. אבל כשחל בשבת ונדחה ליום א', הרי היום של י' באב אין לו חלות שם של אבלות, ולכן היו"ט שלו יכול לחול, ולכן אינו משלים התענית. וע"פ יסוד זה, הר' שכטר ביאר הטעם לפסק שלו שאם חל ברית מילה בתענית אסתר הבעלי ברית יכולים לאכול, כיון דתענית אסתר אינו תענית של אבלות אלא תענית של שמחה (זכר למה שהתענו בשעת המלחמה), וכיון שאין חלות של שם אבלות על יום זה, יכול לחול דיני יו"ט ולכן אינו מתענה.
NextThe Three Weeks