Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Birkas Kohanim

Yom TovChapter 64: Eruv Tavshilin

When Yom Tov falls in the middle of the week, one may not cook on Yom Tov for the next day. When it falls on Friday, Chazal permitted one to cook on Yom Tov for Shabbos if he makes an eiruv tavshilin. The principle of this eiruv is that mid’oraysa, one is permitted to cook on Yom Tov for Shabbos, because the food might be used on Yom Tov if guests were to suddenly arrive. However, because people may mistakenly think that it is permitted to cook on Yom Tov for the following day, Chazal prohibited cooking unless one started cooking for Shabbos before Yom Tov[1] ע' מ"ב (תקכז, ג ו-כה) שטעם זה עיקר, וע' ב"י (ר"ס תקכז). ועוד טעם בגמ', כדי שיהיה לו מנה יפה לשבת. וע' ט"ז (ס"ק יג) דלא ברירא לן איזה טעם הוא העיקר להלכה.

וע' גמ' ביצה (טו:, ורש"י שם) בשם רבא, עוד טעם דלא רצו חז"ל להתיר האיסור לגמרי, דשמא לא יהיה לו מנה טובה לשבת ויכלה הכל ביו"ט, אבל אם התחיל לבשל לשבת בערב יו"ט יזכור להשאיר מנה טובה לשבת.
.

The eruv should be made on the day before Yom Tov[2] מ"ב (תקכז, מד). דלכתחלה יניחנו דוקא בערב יו"ט, די"א שצריך להניחו דוקא בעריו"ט ואפי' ב' ימים מקודם לא מהני, ובדיעבד כ' השו"ע (סע' יד) יש לסמוך על העירוב כל זמן שהוא קיים, כיון די"א שכיון שהתחיל לבשל קודם יו"ט, אפי' הרבה זמן קודם, יכול לסמוך עליו. . If one forgot to make it before sunset, he may do so until tzais hakochavim[3] רמ"א (תקכז, א) (approximately 45 min. after sunset) or until the tzibur begins ma’ariv[4] מ"ב (תקכז, ד). ואם עדיין לא אמרו הציבור אבל הוא עצמו קיבל עליו יו"ט, יכול לערב. ובשעת הדחק, אפי' כבר אמרו הציבור ברכו, יכול לערב כל זמן שלא התפללו הציבור מעריב (שם).

וע' מ"ב (סק"ג) נהגו להקדים תפלת ליל שבת כשחל סמוך ליו"ט כדי שלא יתאחר מלאכת בישולו עד סמוך לחשיכה.
, whichever is earlier.

For the eruv, one should use two foods, one cooked or roasted[5] תקכז, ה. ד"תבשיל" לאו דוקא, והוא הדין צלוי או שלוק, ותבשיל משמע כל דבר שנאכל עם הפת, וכן משמע בגמ' נדרים (מט.). food which is normal to eat with bread, and one baked[6] תקכז, ב . The cooked food is the primary eruv, and one may use an egg[7] ולכתחלה אין לסמוך על עדשים שבשולי קדירה משום עירוב, משום ביזוי מצוה (ביה"ל תקכז, ו). ומ"ב (סק"ח) כ' ומשום הידור מצוה יקח לחם שלם וחתיכת בשר או דגים חשובה, עכ"ל. ונ"ל דלא נהגו כן, ואפשר הטעם כדי שלא יבוא לאוכלו בשוגג, ואם היה חתיכת בשר במקרר יש לחוש שמא יאכלו, אבל בזה אין לחוש דאין רגילים לאכול ביצים קרים מהמקרר. , meat, chicken, etc. One may not use oatmeal[8] תקכז, ד. וע' מג"א ומ"ב דהיינו אפי' במקום שאוכלים אותו עם פת, בטלה דעתם אצל כל האדם. or applesauce[9] באמעריקא היום נ"ל שאין אוכלים תפוחים מבושלים עם פת. וע' שו"ע (תקכז, ה) כ' מערבים בו, וע' מג"א ומ"ב שהשו"ע מיירי במקום שאוכלים אותו עם פת. , as these are not usually eaten with bread.

One may not cook if the cooked food of the eiruv was eaten or destroyed (since it is the primary; if the baked food was eaten, one may still cook). Therefore, one should not eat the eiruv until after the onset of Shabbos[10] תקכז, טו. והיינו בתבשיל, אבל אם נאכל הפת אין בכך כלום (מ"ב שם), וע' סע' ב. [ואפי' בישל כל מה שצריך לשבת, נראה שאין לאוכלו, כיון שיש אומרים שצריך ע"ת להתיר הדלקת נרות שבת.] , and preferably it should be eaten on Shabbos[11] ונכון להניח הפת ללחם משנה בסעודת הלילה והבוקר ולאכול הפת לסעודה שלישית, דכיון שאיתעביד ביה מצוה אחת נעביד בו מצוה אחריתי (מ"ב תקכז, מח). .

The head of household makes the eiruv and it automatically includes all family members staying in the house[12] מ"ב (תקכז, נו) . Guests staying at another’s house are included in the head of household’s eiruv and need not make their own[13] משמעות חיי אדם (ח"ב קב, ז), וכ"כ שש"כ (מהדו"ח ב, יג). .

To make an eruv, one must take an olive-sized piece of cooked food and an egg-sized[14] רמ"א תקכז, ג. ולדעת השו"ע סגי בכזית. piece of bread. He should give them to a non-family member to acquire on behalf of anyone in the city who forgot to make an eruv. Then he should recite the bracha and the eruv declaration.

Preferably, on the day before Yom Tov, one should cook[15] כיון שהחלק המבושל הוא העיקר the food to be used as the eiruv, intending that it will be used for Shabbos[16] ביה"ל (תקכז, ו, ד"ה עדשים) בשם הב"ח. דלרוב פוסקים, הטעם שלא יסמוך לכתחלה על העדשים שבשולי הקדירה הוא משום ביזוי מצוה, ולדעת הב"ח הטעם כיון דלכתחלה יבשל הערוב לשם ערוב, וכ' הביה"ל ואולי רק אם בישל לצורך שבת סגי. . However, it is permitted to use even food cooked months in advance[17] תקכז, יד , such as canned tuna.

If Yom Tov falls on Thursday and Friday, one may not cook on Thursday for Friday or for Shabbos, even if he made an eruv tavshilin[18] תקכז, יג. .

One should finish cooking all food for Shabbos early on Friday afternoon[19] מ"ב (תקכז, ג) . One should not put anything on the fire shortly before sunset so the food could not be served before Shabbos, but one may be lenient in cases of great necessity[20] ביה”ל (ר"ס תקכז), כיון דלדעת רבה מותר לאפות הואיל ומקלעי אורחים, ובכה"ג דלא אפשר ליתן לאורחים אסור לבשל, אבל בשעת הדחק יש לסמוך על הרבה ראשונים שפסקו כר' חסדא שצרכי שבת נעשים ביו"ט ומותר לאפות אפי' סמוך לחשיכה .

One should make an eiruv even if he does not expect to cook any food for Yom Tov, such as if he cooked all of his Shabbos food before Yom Tov. However, one who is completely dependent on others’ food, such as a guest staying in someone else’s house or at a hotel, need not make an eiruv tavshilin[21] חוט שני (יו"ט עמ' קנ).

ואפי' אינו רוצה לבשל, מברך על העירוב, כיון שהמצוה של עירוב הוא לעשות ההיתר לבשל, כמו שמברך על הנחת עירוב חצירות אפי' אם אינו רוצה להוציא כליו, כן משמע מדבריו שם.

וראיתי שי"א שחייב לעשות עירוב תבשילין כדי להדליק נר של יו"ט, ולכן אפי' לדעת הפוסקים שאין לברך על העירוב כשכבר בישל כל צרכי שבת, עדיין צריך לעשות ע"ת.
.

One who wishes to perform an eiruv for someone else (who is not dependent on his food) must give the eiruv to either that recipient or someone else (who is not his wife or dependent child) to perform an act of acquisition on his behalf[22] תקכז, י. ומ"ב (ס"ק לב) כ' דכל זמן שלא זיכה ע"י אחר לכל בני העיר, אין הנוסח "ולכל בני העיר הזאת" מועיל כלום. . The person accepting the food should raise it four inches, and then the one who gave it should make the eiruv declaration on behalf of both of them (or the entire city)[23] תקכז, יא-יב .

If one realized on Yom Tov that he did not make an eiruv, a Rav should be consulted[24] אם זכר ביו"ט ראשון שלא עשה ערוב, ואינו יו"ט של ראש השנה, יכול לערב בתנאי, ויברך ואח"כ יאמר: אם היום קודש איני צריך לערב, ואם היום חול בערוב זה יהא שרא וכו'". ולמחר אינו אומר כלום, ויכול לבשל (סע' כב).

ואם הוא יו"ט של ראש השנה, או שלא זכר עד יו"ט שני, ויש שם רב העיר שהקנה ערובו לכל העיר, יכול לסמוך עליו (סע' ח). וע' מ"ב דמי שיכול לעשות ערוב בעצמו ולא עשה כן, לדעת שו"ע נקרא פושע ואינו יוצא בו, אבל מ"ב כ' דלהרבה פוסקים יכול לכתחלה לסמוך על הערוב של רב העיר. ועע"ש דאפי' מי שאינו רגיל לסמוך על רב העיר, ואח"כ שכח כמה פעמים, אפשר בדיעבד יכול לסמוך על הרב.

ובמקום שאין רב העיר, אם הוא בישל לשבת קודם יו"ט בכונה לעשותו ערוב תבשילין אבל שכח לומר "בהדין ערובא וכו'", לכתחלה יש להקנות קמחו לאחרים, ואם אין שם אחר להקנות לו, יכול לסמוך על דעת מהרש"ל דערוב מועיל אפי' לא אמר "בהדין ערובא וכו'" (מ"ב ס"ק סג). ואם שכח לברך אבל אמר בהדין ערובא וכו', הערוב מועיל, דברכות אינן מעכבות (מ"ב ס"ק סד).

ואם לא בישל כלום בשביל שבת, צריך להקנות קמחו לאחרים והם יבשלו בשבילו.

ואם אין שם אחר להקנות לו ואין שם רב העיר ולא אפה או בישל כלום בשביל שבת קודם יו"ט, י"א דמותר לאפות בצמצום פת אחד ולבשל קדירה אחת ולהדליק נר אחד (סע' כ).
.

After making an eiruv, one may perform any preparatory actions on Yom Tov for Shabbos[25] רעק"א (תרסז, א) כ' מהני לכל צרכיו, וכן משמע בנוסח העירוב. אבל כ' שם שבמג"א (תקכח, ב) בשם הר"ן (ביצה ט. בדפי רי"ף) כ' דלא מהני אלא לצרכי סעודה. [והר"ן כ' כן לפרש למה אסור לערב ערוב תחומין ביו"ט, וז"ל דלא שרו אלא עירובי תבשילין דבר שהוא דומה לתקון סעודה כגון אפייה ובישול. ולדעת רעק"א אפשר די"ל, דמסתימות שאר פוסקים משמע דכל צרכיו מותר וכן משמע בנוסח בערוב "ולמעבד כל צרכנא". ולדעה זו, אפשר שהטעם שלא הותרה לערב תחומין הוא כיון שלא רצו להתיר קנין שביתת שבת שהוא דבר שמוכח ממעשיו שאינו לצורך היום, ובזה לא רצו להתיר אפי' ע"י ער"ת כיון דלא שייך כלל הסברא דדילמא מיקלעי אורחים. אבל שאר דבר שאפשר שיבואו אורחים ויצטרכו לדבר זה, כגון גלילת ספר תורה שאפשר שאחד יבוא וירצה לקרוא בפרשה זו בתורה, מותר ע"י ער"ת.] וע' רעק"א לעיל (על מג"א שב, ו) דמותר לקפל טליתו מיו"ט לשבת אפי' לא עשה ערוב תבשילין. . For example, one may bring chairs and food on Yom Tov to a neighbor’s house for the Shabbos meal. Some opinions maintain that one may only do so for meal-related purposes, and therefore one should not perform non-meal related actions except in cases of necessity. For example, one may roll a Sefer Torah for Shabbos if performing it on Shabbos would cause the minyan to wait.


[1] ע' מ"ב (תקכז, ג ו-כה) שטעם זה עיקר, וע' ב"י (ר"ס תקכז). ועוד טעם בגמ', כדי שיהיה לו מנה יפה לשבת. וע' ט"ז (ס"ק יג) דלא ברירא לן איזה טעם הוא העיקר להלכה.

וע' גמ' ביצה (טו:, ורש"י שם) בשם רבא, עוד טעם דלא רצו חז"ל להתיר האיסור לגמרי, דשמא לא יהיה לו מנה טובה לשבת ויכלה הכל ביו"ט, אבל אם התחיל לבשל לשבת בערב יו"ט יזכור להשאיר מנה טובה לשבת.

[2] מ"ב (תקכז, מד). דלכתחלה יניחנו דוקא בערב יו"ט, די"א שצריך להניחו דוקא בעריו"ט ואפי' ב' ימים מקודם לא מהני, ובדיעבד כ' השו"ע (סע' יד) יש לסמוך על העירוב כל זמן שהוא קיים, כיון די"א שכיון שהתחיל לבשל קודם יו"ט, אפי' הרבה זמן קודם, יכול לסמוך עליו.

[3] רמ"א (תקכז, א)

[4] מ"ב (תקכז, ד). ואם עדיין לא אמרו הציבור אבל הוא עצמו קיבל עליו יו"ט, יכול לערב. ובשעת הדחק, אפי' כבר אמרו הציבור ברכו, יכול לערב כל זמן שלא התפללו הציבור מעריב (שם).

וע' מ"ב (סק"ג) נהגו להקדים תפלת ליל שבת כשחל סמוך ליו"ט כדי שלא יתאחר מלאכת בישולו עד סמוך לחשיכה.

[5] תקכז, ה. ד"תבשיל" לאו דוקא, והוא הדין צלוי או שלוק, ותבשיל משמע כל דבר שנאכל עם הפת, וכן משמע בגמ' נדרים (מט.).

[6] תקכז, ב

[7] ולכתחלה אין לסמוך על עדשים שבשולי קדירה משום עירוב, משום ביזוי מצוה (ביה"ל תקכז, ו). ומ"ב (סק"ח) כ' ומשום הידור מצוה יקח לחם שלם וחתיכת בשר או דגים חשובה, עכ"ל. ונ"ל דלא נהגו כן, ואפשר הטעם כדי שלא יבוא לאוכלו בשוגג, ואם היה חתיכת בשר במקרר יש לחוש שמא יאכלו, אבל בזה אין לחוש דאין רגילים לאכול ביצים קרים מהמקרר.

[8] תקכז, ד. וע' מג"א ומ"ב דהיינו אפי' במקום שאוכלים אותו עם פת, בטלה דעתם אצל כל האדם.

[9] באמעריקא היום נ"ל שאין אוכלים תפוחים מבושלים עם פת. וע' שו"ע (תקכז, ה) כ' מערבים בו, וע' מג"א ומ"ב שהשו"ע מיירי במקום שאוכלים אותו עם פת.

[10] תקכז, טו. והיינו בתבשיל, אבל אם נאכל הפת אין בכך כלום (מ"ב שם), וע' סע' ב. [ואפי' בישל כל מה שצריך לשבת, נראה שאין לאוכלו, כיון שיש אומרים שצריך ע"ת להתיר הדלקת נרות שבת.]

[11] ונכון להניח הפת ללחם משנה בסעודת הלילה והבוקר ולאכול הפת לסעודה שלישית, דכיון שאיתעביד ביה מצוה אחת נעביד בו מצוה אחריתי (מ"ב תקכז, מח).

[12] מ"ב (תקכז, נו)

[13] משמעות חיי אדם (ח"ב קב, ז), וכ"כ שש"כ (מהדו"ח ב, יג).

[14] רמ"א תקכז, ג. ולדעת השו"ע סגי בכזית.

[15] כיון שהחלק המבושל הוא העיקר

[16] ביה"ל (תקכז, ו, ד"ה עדשים) בשם הב"ח. דלרוב פוסקים, הטעם שלא יסמוך לכתחלה על העדשים שבשולי הקדירה הוא משום ביזוי מצוה, ולדעת הב"ח הטעם כיון דלכתחלה יבשל הערוב לשם ערוב, וכ' הביה"ל ואולי רק אם בישל לצורך שבת סגי.

[17] תקכז, יד

[18] תקכז, יג.

[19] מ"ב (תקכז, ג)

[20] ביה”ל (ר"ס תקכז), כיון דלדעת רבה מותר לאפות הואיל ומקלעי אורחים, ובכה"ג דלא אפשר ליתן לאורחים אסור לבשל, אבל בשעת הדחק יש לסמוך על הרבה ראשונים שפסקו כר' חסדא שצרכי שבת נעשים ביו"ט ומותר לאפות אפי' סמוך לחשיכה

[21] חוט שני (יו"ט עמ' קנ).

ואפי' אינו רוצה לבשל, מברך על העירוב, כיון שהמצוה של עירוב הוא לעשות ההיתר לבשל, כמו שמברך על הנחת עירוב חצירות אפי' אם אינו רוצה להוציא כליו, כן משמע מדבריו שם.

וראיתי שי"א שחייב לעשות עירוב תבשילין כדי להדליק נר של יו"ט, ולכן אפי' לדעת הפוסקים שאין לברך על העירוב כשכבר בישל כל צרכי שבת, עדיין צריך לעשות ע"ת.

[22] תקכז, י. ומ"ב (ס"ק לב) כ' דכל זמן שלא זיכה ע"י אחר לכל בני העיר, אין הנוסח "ולכל בני העיר הזאת" מועיל כלום.

[23] תקכז, יא-יב

[24] אם זכר ביו"ט ראשון שלא עשה ערוב, ואינו יו"ט של ראש השנה, יכול לערב בתנאי, ויברך ואח"כ יאמר: אם היום קודש איני צריך לערב, ואם היום חול בערוב זה יהא שרא וכו'". ולמחר אינו אומר כלום, ויכול לבשל (סע' כב).

ואם הוא יו"ט של ראש השנה, או שלא זכר עד יו"ט שני, ויש שם רב העיר שהקנה ערובו לכל העיר, יכול לסמוך עליו (סע' ח). וע' מ"ב דמי שיכול לעשות ערוב בעצמו ולא עשה כן, לדעת שו"ע נקרא פושע ואינו יוצא בו, אבל מ"ב כ' דלהרבה פוסקים יכול לכתחלה לסמוך על הערוב של רב העיר. ועע"ש דאפי' מי שאינו רגיל לסמוך על רב העיר, ואח"כ שכח כמה פעמים, אפשר בדיעבד יכול לסמוך על הרב.

ובמקום שאין רב העיר, אם הוא בישל לשבת קודם יו"ט בכונה לעשותו ערוב תבשילין אבל שכח לומר "בהדין ערובא וכו'", לכתחלה יש להקנות קמחו לאחרים, ואם אין שם אחר להקנות לו, יכול לסמוך על דעת מהרש"ל דערוב מועיל אפי' לא אמר "בהדין ערובא וכו'" (מ"ב ס"ק סג). ואם שכח לברך אבל אמר בהדין ערובא וכו', הערוב מועיל, דברכות אינן מעכבות (מ"ב ס"ק סד).

ואם לא בישל כלום בשביל שבת, צריך להקנות קמחו לאחרים והם יבשלו בשבילו.

ואם אין שם אחר להקנות לו ואין שם רב העיר ולא אפה או בישל כלום בשביל שבת קודם יו"ט, י"א דמותר לאפות בצמצום פת אחד ולבשל קדירה אחת ולהדליק נר אחד (סע' כ).

[25] רעק"א (תרסז, א) כ' מהני לכל צרכיו, וכן משמע בנוסח העירוב. אבל כ' שם שבמג"א (תקכח, ב) בשם הר"ן (ביצה ט. בדפי רי"ף) כ' דלא מהני אלא לצרכי סעודה. [והר"ן כ' כן לפרש למה אסור לערב ערוב תחומין ביו"ט, וז"ל דלא שרו אלא עירובי תבשילין דבר שהוא דומה לתקון סעודה כגון אפייה ובישול. ולדעת רעק"א אפשר די"ל, דמסתימות שאר פוסקים משמע דכל צרכיו מותר וכן משמע בנוסח בערוב "ולמעבד כל צרכנא". ולדעה זו, אפשר שהטעם שלא הותרה לערב תחומין הוא כיון שלא רצו להתיר קנין שביתת שבת שהוא דבר שמוכח ממעשיו שאינו לצורך היום, ובזה לא רצו להתיר אפי' ע"י ער"ת כיון דלא שייך כלל הסברא דדילמא מיקלעי אורחים. אבל שאר דבר שאפשר שיבואו אורחים ויצטרכו לדבר זה, כגון גלילת ספר תורה שאפשר שאחד יבוא וירצה לקרוא בפרשה זו בתורה, מותר ע"י ער"ת.] וע' רעק"א לעיל (על מג"א שב, ו) דמותר לקפל טליתו מיו"ט לשבת אפי' לא עשה ערוב תבשילין.

Next: Meals, Simchas Yom Tov, Davening
Meals, Simchas Yom Tov, Davening