Banner for Erev Tisha B’av

Yom TovHalachos of Erev Tisha B’av

It is permitted to learn any Torah topic on Erev Tisha B’av (although some are stringent to learn only topics permitted on Tisha B’av) [1]ע' ביה”ל ס"ס תקנג . One should not take a leisurely walk or trip [2]רמ"א תקנג,ב .

The last bread meal before Tisha B’av is called the seuda hamafsekes. One may eat a regular meal in the afternoon, but he should wait a short time after bentching [3]דאם לא כן לכאו' ברכת המזון הוי ברכה שאינה צריכה , such as taking a break to daven mincha [4]רמ"א תקנב, ט , before eating the seuda hamafsekes. One should not stuff himself so much before the seuda hamafsekes that he is completely not hungry [5]מ"ב תקנב, כב. כדי שלא יהיה אכילה גסה. וע"ש דרמ"א כ' נוהגים להרבות קצת בסעודה ראשונה, ומ"ב כ' הרבה אחרונים אין דעתם נוחה ממה שקודם מנחה אוכל הרבה תענוגים וזהו עיקר סעודתם ואח"כ אוכלים סעודת עראי, ויש נוהגים שלא לאכול קודם מנחה אלא תבשיל אחד. וע' ערה"ש (סקי"א) כ' דגם הרמ"א מסכים שהמנהג אינו נכון, אלא שהרמ"א אוהב ישראל היה וטרח ליישב המנהג.

ועל מה שהביא רמ"א קצת ראי' ממדרש איכה רבתי, שכתוב שם שהיו אוכלים ושותים ומשכרים בסעודת ט' באב, כ' ערה"ש (שם) ששם מיירי בזמן בית שני, דט' באב היה יום טוב, כמ"ש מג"א (סקי"א). ובמג"א כ' דגם בזמן הזה לא זזו מהמנהג לאכול סעודה קודם סעודה המפסקת, להיות לזכרון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, וכענין זה כ' ב"י (ס"ס תקנד), ע"ש. ובערה"ש הוסיף דעם כל זה, בזמן בית שני היו קורים מגילת איכה.
. During this meal, one should eat bread with only one cooked dish, customarily a cold, hard-boiled egg dipped in ashes [6]רמ"א תקנב, ה-ו . One may not eat meat, chicken or fish [7]תקנב, ב. וע' מג"א שבנ"צ גרס "גדיים" במקום "דגים", אבל העיקר כגירסת "דגים" כיון שלפעמים דגים בכלל בשר . One may eat fruits [8]תקנב, ד or eat the bread with butter or cream cheese [9]באר היטב (תקנג, ה). וע' טור סי' תקנב, לענין תבשיל הנעשה מגבינה (או שאר דבר הנאכל כמו שהוא חי) יש מחלקת אי מיקרי תבשיל אחד. in addition to the cooked food. One should only drink water during this meal [10]ע' שו"ע (תקנב, א) כ' לא ישתה יין, ורמ"א כ' אף ממשקים אחרים ממעט בשתייתן, ומ"ב כ' ואין לשתות שכר ואם הוא אדם חלש שרי. וע' שע"ת מחלקת הפוסקים לענין שתיית תה וקפה. .

One should sit on the ground while eating seuda hamafsekes [11]תקנב, ז. וע' שע"ת (שם) כ' וז"ל, וכ' בר"י בשם מהר"ש שער ארי' צריך להפסיק בבגד בינו לקרקע עפ"י הקבלה כי אין ליישב על הקרקע אפילו עם בגדיו אלא בגד שאינו מיוחד למלבושיו, עכ"ל. . People should eat in separate areas and not sit together [12]תקנב, ח. והטעם, כ' בשו"ע שלא יתחייבו בזימון. וע' ב"י בשם הגה"מ שהוא משום דכתיב ישב בדד וידום (איכה ג,יח), וכן משמע הטור, שכתב וז"ל, וא"א הרא"ש ז"ל היה נוהג לאכול לבדו בסעודת המפסקת להתבודד. ולפי טעם הגה"מ, אפי' ב' אנשים לא יאכלו יחד. . If three males ate together, they do not perform zimun [13]מ"ב (תקנב, יט), והטעם, משום דלא חשיב קביעות. ובזה לכאו' מתרץ מה שהקשה הטור על רבינו משולם, שאם ג' אכלו ביחד למה לא יזמנו, דהא אפי' אבל חייב בזימון. .

One who wishes to drink, eat, or wash after the seuda hamafsekes should have in mind during his meal that he does not wish to accept the fast. If one did not have this in mind, he is nonetheless permitted in all restrictions until sunset [14]מ"ב (תקנג, ב), דלדעת השו"ע (שם סע' א) ורמ"א לא הוי קבלה עד שיקבל בפה בפירוש, ולדעת גר"א מהני קבלה בלב.

ונכלל בזה כל עינוי חוץ מנעילת הסנדל, דהוי כאילו התנה בפירוש (מ"ב שם).
.

One should finish clearing the table (and doing the dishes, if necessary) before sunset, so one will not have to do so on Tisha B’av.

When Tisha B’av is Observed on Sunday. One should eat seuda shlishis in the usual manner, and may eat meat or drink wine. It is permitted to take time-delayed caffeine or ibuprofen capsules in order to aid fasting [15]שו"ת מנחת אשר (ב, לח). וכ"כ מהר' ש"א גרינפעלד בשם הגר"מ היינעמאן. וטעמו, משום דלא אסרו הכנה אלא משום טירחא, ולכן דבר שאין בו טירחא כלל, לא אסרו. וראיתי בשו"ת מנחת אשר (ב, לח) סברא להקל בזה, שלא אסרו הכנה אלא כשהוא מכין למעשה מסויימת ביום מחר, אבל בניד"ד אינו מכין למעשה ביום ט"ב אלא עושה זה שלא ירגיש כחושה.

ואין בזה משום איסור רפואה בשבת, כיון שאינו עושה כן לחזק מזגו אלא להישאר בריא כמו שהוא עתה, ע' מ"ב (שכח, קכ), ע' מנח"א (שם) שהביא ראיות שדברים כאלו דהיינו הפגת צינה והנעמת קול אינם נחשבים רפואה. אבל ע' ארחות שבת (ב, כב סע' קפו) כ' שאסור משום רפואה, בשם הגריש"א והר"ש וזנר.
, but it is more preferable to swallow pills without water on Tisha B’av [16]ע' באר היטב (תקסז, ז), וכה"ח (תקנד, לד) .


Footnotes

[1]ע' ביה”ל ס"ס תקנג
[2]רמ"א תקנג,ב
[3]דאם לא כן לכאו' ברכת המזון הוי ברכה שאינה צריכה
[4]רמ"א תקנב, ט
[5]מ"ב תקנב, כב. כדי שלא יהיה אכילה גסה. וע"ש דרמ"א כ' נוהגים להרבות קצת בסעודה ראשונה, ומ"ב כ' הרבה אחרונים אין דעתם נוחה ממה שקודם מנחה אוכל הרבה תענוגים וזהו עיקר סעודתם ואח"כ אוכלים סעודת עראי, ויש נוהגים שלא לאכול קודם מנחה אלא תבשיל אחד. וע' ערה"ש (סקי"א) כ' דגם הרמ"א מסכים שהמנהג אינו נכון, אלא שהרמ"א אוהב ישראל היה וטרח ליישב המנהג.

ועל מה שהביא רמ"א קצת ראי' ממדרש איכה רבתי, שכתוב שם שהיו אוכלים ושותים ומשכרים בסעודת ט' באב, כ' ערה"ש (שם) ששם מיירי בזמן בית שני, דט' באב היה יום טוב, כמ"ש מג"א (סקי"א). ובמג"א כ' דגם בזמן הזה לא זזו מהמנהג לאכול סעודה קודם סעודה המפסקת, להיות לזכרון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, וכענין זה כ' ב"י (ס"ס תקנד), ע"ש. ובערה"ש הוסיף דעם כל זה, בזמן בית שני היו קורים מגילת איכה.
[6]רמ"א תקנב, ה-ו
[7]תקנב, ב. וע' מג"א שבנ"צ גרס "גדיים" במקום "דגים", אבל העיקר כגירסת "דגים" כיון שלפעמים דגים בכלל בשר
[8]תקנב, ד
[9]באר היטב (תקנג, ה). וע' טור סי' תקנב, לענין תבשיל הנעשה מגבינה (או שאר דבר הנאכל כמו שהוא חי) יש מחלקת אי מיקרי תבשיל אחד.
[10]ע' שו"ע (תקנב, א) כ' לא ישתה יין, ורמ"א כ' אף ממשקים אחרים ממעט בשתייתן, ומ"ב כ' ואין לשתות שכר ואם הוא אדם חלש שרי. וע' שע"ת מחלקת הפוסקים לענין שתיית תה וקפה.
[11]תקנב, ז. וע' שע"ת (שם) כ' וז"ל, וכ' בר"י בשם מהר"ש שער ארי' צריך להפסיק בבגד בינו לקרקע עפ"י הקבלה כי אין ליישב על הקרקע אפילו עם בגדיו אלא בגד שאינו מיוחד למלבושיו, עכ"ל.
[12]תקנב, ח. והטעם, כ' בשו"ע שלא יתחייבו בזימון. וע' ב"י בשם הגה"מ שהוא משום דכתיב ישב בדד וידום (איכה ג,יח), וכן משמע הטור, שכתב וז"ל, וא"א הרא"ש ז"ל היה נוהג לאכול לבדו בסעודת המפסקת להתבודד. ולפי טעם הגה"מ, אפי' ב' אנשים לא יאכלו יחד.
[13]מ"ב (תקנב, יט), והטעם, משום דלא חשיב קביעות. ובזה לכאו' מתרץ מה שהקשה הטור על רבינו משולם, שאם ג' אכלו ביחד למה לא יזמנו, דהא אפי' אבל חייב בזימון.
[14]מ"ב (תקנג, ב), דלדעת השו"ע (שם סע' א) ורמ"א לא הוי קבלה עד שיקבל בפה בפירוש, ולדעת גר"א מהני קבלה בלב.

ונכלל בזה כל עינוי חוץ מנעילת הסנדל, דהוי כאילו התנה בפירוש (מ"ב שם).
[15]שו"ת מנחת אשר (ב, לח). וכ"כ מהר' ש"א גרינפעלד בשם הגר"מ היינעמאן. וטעמו, משום דלא אסרו הכנה אלא משום טירחא, ולכן דבר שאין בו טירחא כלל, לא אסרו. וראיתי בשו"ת מנחת אשר (ב, לח) סברא להקל בזה, שלא אסרו הכנה אלא כשהוא מכין למעשה מסויימת ביום מחר, אבל בניד"ד אינו מכין למעשה ביום ט"ב אלא עושה זה שלא ירגיש כחושה.

ואין בזה משום איסור רפואה בשבת, כיון שאינו עושה כן לחזק מזגו אלא להישאר בריא כמו שהוא עתה, ע' מ"ב (שכח, קכ), ע' מנח"א (שם) שהביא ראיות שדברים כאלו דהיינו הפגת צינה והנעמת קול אינם נחשבים רפואה. אבל ע' ארחות שבת (ב, כב סע' קפו) כ' שאסור משום רפואה, בשם הגריש"א והר"ש וזנר.
[16]ע' באר היטב (תקסז, ז), וכה"ח (תקנד, לד)
NextTisha B’av