Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
The Three Weeks

Yom TovChapter 71: The Nine Days

During the Nine Days, in addition to the aforementioned restrictions, one must refrain from eating meat, drinking wine or grape juice, bathing, cutting one’s nails, wearing Shabbos clothes on a weekday, using fresh laundry, laundering clothes[1] תקנא,ג, אפי' אינו רוצה ללובשו עכשיו ואפי' אין לו אלא חלוק אחד (שם). ואין לכבס בגד בשביל עכו"ם בשבוע שחל בו ט"ב (תקנא,ה) , buying new clothes[2] רמ"א (תקנא, ז) , home improvements and tailoring clothes[3] תקנא, ז . One should try to do less business than usual[4] ? .

A. Meat and Wine

 It is forbidden to eat meat or chicken, or to drink wine. The minhag is not to eat any food which was cooked with meat[5] מ"ב תקנא,סג, ולא כתב שהמנהג לאסור בתבשיל יין כמ"ש באר היטב (סקכ"ט), אפשר דנחית להחילוק שהובא בשע"ת (בשם האור נעלם) שהטעם לאסור בשר ויין הוי זכר לחורבן לקרבנות ונסכים שבטלו, ובאכילת קדשים היה גם רוטב בשר, אבל בניסוך לא היה תבשיל עם היין , or contains wine as a primary ingredient, but one may eat foods which contain wine or grape juice as a flavoring[6] ע' באר היטב (תקנא, כט) דאוסר לפי המנהג לאסור בתבשיל של בשר, ולדעת הט"ז, תבשיל שיש בו יין, או אם נתערב היין עם ה' חלקים מים, מותר. .

Someone who is ill and cannot eat dairy products may eat chicken[7] מ"ב תקנא,סד בשם מג"א, וכל שכן שמותר בתבשיל של בשר (שעה"צ בשם א"ר) . A nursing woman who needs to eat meat for the benefit of her baby may do so[8] מ"ב שם בשם פמ"ג .

Children may not eat meat or drink grape juice[9] מ"ב (תקנא, ע), דלא כמג"א מתיר לקטנים שלא הגיעו לחינוך של אבילות. וע' אגרות משה (אורח חיים חלק ד סימן כא) וז"ל אם עדיין לא הרגילום לחכות בימי הקיץ עד אחר מעריב אלא מאכילין אותן סעודת שבת בשעה או כשתי שעות קודם קבלת שבת יכולין אז להאכילן בשר. ובמג"א (תקנא, לח) כ' שמחמירים לענין תספורת לקטן משום דאבילות דרבים שאני, וצ"ע למה מקיל כאן. . However, children until the age of nine are permitted to eat chicken, or food which was cooked with meat (such as cholent after removing the meat), because according to some opinions this is not included in the prohibition[10] אשרי האיש (ח"ג עמ' תסז). כיון שהוא רק חומרא, ולא החמירו בקטנים קודם גיל חינוך. וע' קובץ הלכות (עמ' קח-קי) מקיל דמותר ליתן בשר לקטנים קודם שהגיעו לכלל חינוך, כגיל חמש, וגם מותר ליתן בשר עוף לקטנים אפי' הגיעו לחינוך. [ואפי' אם היה אסור מעיקר הדים, יש לצרף דעת מג"א הנ"ל, ודעת הי"א שאין איסור זה נוהג בתבשיל של בשר, וע' מג"א (רסט, א) דמשמע שקטנים יכולים לסמוך על דיעה המובא בשו"ע אע"פ שאין הלכה כאותו דיעה.] .

For Havdalah during the Nine Days, one should give the cup of grape juice to a child (age six or older[11] מ"ב תקנא, ע ) to drink. If none is present, one may drink it himself[12] רמ"א תקנא,י , and many have the custom that one may drink it himself in any case.

Drinking any other form of alcohol is permitted[13] רמ"א (?) .

If one makes a seudas mitzvah[14] ולענין אם חנוכת הבית מיקרי סעודת מצוה, ע' פ"ת (ריז, א) דלדעת הברית אברהם מיקרי סע"מ בארץ ישראל אבל לא בחו"ל, והחוות יאיר נסתפק אי הוי סע"מ אף באר"י.

וסעודה בלילה קודם ברית מילה לא הוי סע"מ דאינו אלא מנהג (פ"ת שם).

ובזה"ז כל חתונה מיקרי סע"מ, אפי' בנישואין של בת ת"ח לעם הארץ, כיון שאין לנו עם הארץ שדברו בו חכמים (פ"ת שם). ואין נפקא מינא בט' הימים, אבל נפ"מ לענין נודר.

וסעודת "שלום זכר" אחר שנולד זכר, הוי סע"מ (רמ"א יו"ד רסה, יב).

 
, such as a bris mila, pidyon haben, or siyum, he and all those who join the meal may eat meat[15] רמ"א תקנא,י . However, in the week of Tisha B’av[16] ואם חל ט"ב בשבת, אין דין של שבוע שחל בו ט"ב (מ"ב תקנא,עז) {בשם מג"א} one should limit the number of guests to exactly a minyan, plus himself and his immediate family[17] מ"ב תקנא,עז . One should not rush or delay his learning to make a siyum during this time. According to some opinions, one should not make a meat seuda for the siyum if one usually does not[18] מ"ב תקנא,עג , but the custom is to be lenient. All those who normally eat together with the one making the siyum may eat meat together with him, even an entire summer camp[19] הר"ש איידער בשם הגרמ"פ .

A bris mila, on time or not, is a seudas mitzva[20] שע"ת (תקנא,טו) וכ' שהוא מדוייק בדברי המ"א (רמט, ה), דלא כשו"ת אור נעלם שכ' שדוקא אם הוא בזמנו נקרא סעודת מצוה. ובעיקר סעודת ברית מילה אם לכתחלה יש לעשותה עם בשר, ע' מג"א שם, דלדעת העולת שבת אין חיוב לאכול בשר, דמה דאמרי' אין שמחה אלא בבשר היינו דוקא בשר שלמים. ומג"א הקשה עליו מגמ' סנהדרין (ע.), דמשמע אפי' בזמן הזה הבשר מביא לידי שמחה, ומחה"ש ביאר קושייתו ממה דאסרינן שם לאכול בשר בסעודת המפסקת משום דמביא לידי שמחה. וע' רמב"ם (הל' יו"ט ו, יז-יח), דמבואר בדבריו דאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין, והקשה עליו ב"י (ס' תקכט) דמה דאמרי' בגמ' פסחים (קט.) אין שמחה אלא בבשר, מבואר שם דהיינו דוקא בזמן שבית המקדש קיים (ולכן לא כתב בשו"ע שצריך בשר). וע' יש"ש (ביצה פ"ב ס' ה) כתב ליישב דברי הרמב"ם, דפשיטא דאין שמחה אלא בבשר כי עיקר שמחת יו"ט הוא הסעודה, ומ"ד אין שמחה אלא בבשר ר"ל דבזמן ביהמ"ק כיון שהיו אוכלים בשר שלמים, היה מספיק להם לשתות מים בסעודה כדי לשמוח, אבל בזמה"ז שאין לנו שמחת שלמים, צריכים יין בסעודה כדי לשמוח, עכת"ד מחה"ש. והיוצא מדבריו, דלדעת רמב"ם יש לאכול בשר בסעודת ברית מילה, ולשו"ע אין צורך. [ויש להעיר, דאין מקור מפורש שיש חיוב שמחה בסעודת ברית מילה, ומשמע בגמ' כתובות (ח.) שאין שמחה בברית מילה משום צערא דינוקא, ובגמ' שבת (קלט.) מבואר דקיבלו עליהם בשמחה משום דכתיב שש אנכי על אמרתך, אבל אינו מבואר בגמ' שבת אם יש שמחה בכל ברית מילה או אם עיקר קבלת המצוה היה בשמחה, וע' שו"ע (יו"ד שצא, א). ועוד, אפי' אם יש חיוב שמחה, מבואר בגמ' פסחים (שם) ורמב"ם (שם) שאין זה גזירת הכתוב שאין שמחה אלא בבשר, דא"כ גם בנשים וקטנים צריך לשמחם בבשר, אלא כל אחד יראה כפי ענינו איזה מאכל משמחו, והוא המצות שמחה (דגם לא ראיתי מי שחולק קליות לבניו בזמן הזה, דאע"פ שכתבו הרמב"ם, פשוט שהכל תלוי כפי המקום והזמן.) ולכן, מי שיודע שהבאים לסעודת ברית מילה ירצו לאכול מאכלי חלב, בודאי מקיים מצות שמחה במאכלי חלב.] , and one may eat meat even if he usually does not serve meat at a bris, and the same applies to a pidyon haben[21] ? . At a celebration on the day of the bar mitzva itself, those present may eat meat[22] יד אפרים (הגהות מג"א תקנא, לג). ואם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפי' שלא בזמנו, ואין לדחות הבר מצוה כדי לאכול בשר תאוה (שם). . [23] שמעתי מהשווער שלי, שגם אשה יכולה לעשות סיום על מה שלמדה אם הוא על ספר שהיא חייבת ללמוד, כגון הלכות לשון הרע. וכן מסתבר, ואפשר ששאלה זו תלויה אם נשים מצוות במצות תלמוד תורה אם לאו, ע' סי' מז בביאור הגר"א ומג"א.

ולענין קטן, יש אומרים שאם עשה סיום על מה שלמד, רק הוא מותר לאכול בשר ולא אחרים, אבל נלע"ד דהוי כשאר סיום.

ואם כל הציבור למדו קצת וביחד סיימו איזה לימוד, משמע באג"מ (או"ח א, קנז) דמיקרי סיום, דהוי כמו מ"ש רשב"ם (ב"ב קכא:) שביום שסיימו לכרות עצים למערכה היה להם שמחה שסיימו מצוה גדולה כזאת.

One may make a siyum on a masechta of talmud bavli or yerushalmi, a seder of mishnayos, or any limud that took a long time to complete[24] אג"מ (או"ח א, קנז) .

It is customary when making a siyum that one leaves over the last few lines of the limud to read them at the siyum[25] ? . The siyum (or pidyon haben) must be performed before those present begin to eat meat, but one need not wait until the siyum to eat bread or other foods[26] ?

ויש שעושים הסיום עם barbeque עם נקנקים, בורגרים, קטשופ וחרדל, ונראה שיש סמך לזה בהררי קודש, ממה דאיתא בגמ' (גיטין סב.) מאן מלכי רבנן, ומצינו (חולין קלב:) שיש לאכול מתנות כהונה בגדולה כדרך שהמלכים אוכלים, ופירש שם דהיינו דוקא צלי עם חרדל, וא"כ לקיים בעצמינו שאוחזים עצמינו כמלכים, יש לאוכלו דוקא צלי עם חרדל.

וע' ירושלמי (סנהדרין ח, ב) שיש ענין לאכול השיריים מסעודת מצוה, כדי שיהא חלקו מעושי המצוה. אבל לא נראה שהוא ממש כאכילה בסעודת מצוה להתיר אכילת בשר בט' הימים.
. When a child makes a siyum on a mesachta, it is considered a seudas mitzvah, and those present are permitted to eat meat[27] שו"ת צפנת פענח (ח"ב ס' י), וטעמו משום דקטן שייך במצות ידיעת התורה, ולכן הוי מצוה אפי' בקטנותו כיון דעי"ז יזכור תורה כשיגדיל. .

B. Bathing

One may not bathe, shower, or go swimming[28] רמ"א (תקנא, טו) .

One may wash his face, hands, feet, or a minority of his body, in cold water[29] מ"ב (שם ס"ק צד), וע' מ"ב לעיל לענין רחיצה בשבת (שכו, ב) דמה שהתירו פניו ידיו ורגליו, מותר לרחוץ אפי' יותר מזה ובלבד שלא ירחץ רובו. [ושם מיירי ברחיצה בחמין דבשבת הוי איסור דרבנן ממש, וכל שכן ברחיצה זו שאסור רק מטעם מנהג, דמותר עד רובו.] (or hot, if one needs it because he feels dirty). A swimming instructor may teach swimming[30] אורח יעקב (פורכיימער) (?) (e.g., for Sefardim who only refrain from these activities during the week of Tisha B’av, or for non-Jews). One may shower to remove sweat when it bothers him, but the water may only be lukewarm, not what one would call “hot”,[31] ע' ערה"ש (שכו, ג), וראיתי בבדה"ש (שפא, א, בביאורים) דימה דין פושרים לענין שבת לרחיצה בימי אבילות. וע"ע פת"ש (שפא, א) בשם תפל"מ, דכל שנתחמם ע"י האור, אסור, אפי' פושרים. so he will not enjoy it. One may use soap and shampoo if he feels he needs them to remove dirt and grime[32] כמו באבל, דכל שהוא להעביר זוהמא ולא לתענוג, מותר אפי' בחמין, ע' שו"ע (יו"ד שפא, א, וסע' ג). .

Children under the age of chinuch (appx. seven) may swim and be bathed normally[33] קובץ הלכות עמ' קפד, וע' בהערה שם טעמו משום דהוי רביתיה דתינוק שלא למנוע מרחיצה לזמן ממושכת. . Children of any age are permitted to run through sprinklers[34] קובץ הלכות עמ' קפה, וע' בהערה טעמו כיון שאינו רחיצה בכל גופו ואין כוונתו אלא לשחוק בעלמא, אבל שחייה בבריכה אין להקל בקטנים שהגיעו לחינוך אבילות ירושלים. .

C. Cutting Nails

During the week of Tisha B’av, one should refrain from cutting nails, but it is permitted in honor of Shabbos[35] מ"ב (תקנא,כ) ובשעה"צ ציין הט"ז, והט"ז כ' להדיא שאסור רק בשבוע שחל בו ט"ב, ודלא כמ"א שמתיר לגמרי. ונראה דאפי' לדברי האוסרים, מותר ליטלם בשיניו. . A woman may cut her nails before tevila even in the week of Tisha B’av[36] קצש"ע (קכב, ה) . At other times during the Three Weeks, it is permitted.

C. Wearing Fresh Clothing

One may not wear new or freshly laundered clothing. This prohibition applies to all outer[37] יש חילוק בין בגד זיעה ושאר בגדים, שבשבת חזון מותר להחליף בגד זיעה לדעת רמ"א (עמ"ב תקנא,ו), ויש אוסרים גם בזה (ע' באר היטב). וע' פ"ת (יו"ד שפט, ב) שמתיר להחליף בגד זיעה. garments, shoes, hand towels, bedsheets and tablecloths[38] תקנא,ג . One may wear freshly washed undergarments[39] קובץ הלכות (בין המצרים יא, י) or a freshly washed shaitel[40] קובץ הלכות (בין המצרים יא, כג) . One is permitted to wear freshly laundered socks, underwear, and undershirts.

Before Rosh Chodesh Av, one should prepare his clothing for use during the Nine Days by changing his garments every few minutes, making them “worn” rather than fresh.

One may not wash any article of clothing, even undergarments or a shaitel, and one may not give them to a dry cleaner to launder. However, one may give them laundry beforehand to be performed during the Nine Days[41] רמ"א תקנא,ג . One may wash children’s clothing, but one should be stringent [for older children who do not frequently soil their clothing] during the week of Tisha B’av[42] מ"ב (תקנא,פט), וכ' בשם א"ר שיש להחמיר מראש חודש, ורמ"א (תקנא,יד) מקיל בכל בגדי קטנים . One is permitted to spot clean a stain during the Nine Days[43] הליכות שלמה (יז, טו), משום דאין זה כיבוס שאסרו חכמים בט' הימים. .

During the Nine Days, one may not wear Shabbos clothes during the week[44] .

One should not vacuum carpet during the Nine Days, as this is similar to laundering. However, if one has small children who frequently make it dirty, it is permitted. One is permitted to mop the floor during the Nine Days[45] ע' קובץ הלכות (בין המצרים יא, ז). וגם מותר להסיר לכלוך במקום מיוחד ע"י שואב אבק, אם אינו מנקה רוב הרצפה, ע"ש. .

Polishing one’s shoes in honor of Shabbos is permitted [46] אג"מ (או"ח ג, פ), ע"ש .

One may separate darks from whites during the Nine Days, even though it is a preparation for laundering[47] קובץ הלכות (בין המצרים יא, ו) .

If one did not wear his clothing to prepare them before Tisha B’av, one may change his clothing over Shabbos several times in order to prepare clothing to wear during the week, but one may not wear clothing which clearly is only meant to be worn on a weekday[48] קובץ הלכות (עמ' קנה). [ומשמע שם שאין בזה משום הכנה אם מחליפו כל עשר דקות וכמו שעושים להכינם בימי החול, אבל נלע"ד שיש בזה משום הכנה, ומותר רק להחליפו בזמן שרגיל לחלוץ בגדיו, כגון כשקם בשבת בבקר או אחר שינת צהרים או כשנכנס לשירותים לגדולים.] . If one wants to change clothing before Shabbos and his clothing is dirty enough that it bothers him, one may put freshly laundered clothing on a dirty floor for several minutes and then wear them[49] ? ע' קובץ הלכות (עמ' קנו) דבדרך כלל לא רצה להקל בזה, אבל נראה שאם אין לו שאר בגדים יש להקל כה"ג . If one’s clothing all have stains and are too dirty to wear; if he needs an undergarment, it is preferable to buy a new one rather than to do laundry[50] קובץ הלכות (עמ' קמט) . If he needs an outer garment, one should not buy a new one, but is permitted to wash whatever is needed, until the week of Tisha B’av[51] קובץ הלכות (עמ' קמח), דהוי כמי שאין לו אלא חלוק אחד הנזכר במ"ב (תקנא, כט) . One may not wear new eyeglasses or shoes, but if his old ones are uncomfortable or unusable, he may purchase and wear new ones[52] כ"כ אבני ישפה (ח, ק) לענין משקפיים, וטעמו, דמשקפיים משום בריאות ולא משום תענוג, ואפי' בט' באב עצמו לא אסרו סיכה אלא משום תענוג, וכ"ש בזה. .

One who is a guest in another’s house may sleep on clean linen, as it is changed for sanitary reasons, not for enjoyment, but he should preferably put it on the floor first to make it dirty. One who stays at a hotel may sleep on clean linen, but should tell them not to change the sheets for the duration of his stay[53] מנחת יצחק (י, מד) .

One who does not have non-leather shoes for Tisha B’av is permitted to buy shoes during the Nine Days[54] ע' כה"ח (?) מצדד דאין בו משום כגד חדש כיון שהוא עצמו לזכר האבילות. .

A child under the age of eight[55] גיל חינוך למצות אבילות may bathe and wear laundered clothes. If he did not prepare his clothing beforehand, one may allow him to wear laundered clothes until his bar mitzva[56] ? אע"פ דלענין גדול המכבס בגדי הקטנים, מחמירים דלא כפמ"ג (?, דמצדד להקל עד בר מצוה), נראה דקטן עצמו מותר לסמוך על הפמ"ג בכה"ג. . Regarding haircuts, see earlier.

If one makes a bris, see earlier.

A child who becomes bar mitzva during the Nine Days may not wear new clothing on or after his bar mitzva[57] ? . He may wear new clothing, such as a suit, on the Shabbos before he becomes bar mitzva[58] דעדיין קטן הוא . On the day of his bar mitzva, he and his parents are permitted to wear Shabbos clothing[59] קובץ הלכות (עמ' קסו) .

D. New Items and Business Endeavors

One may not purchase or tailor new clothing[60] תקנא,ז .

Preferably, one should not give new clothing to a non-Jewish tailor to tailor it for him during the Nine Days[61] רמ"א תקנא,ז . If one does not have slippers for Tisha B’av, one may purchase them during this time[62] אג"מ (או"ח ג,פ) .

One is permitted to buy clothing before the Nine Days which will arrive during the Nine Days[63] ממה נפשך, אם מעות קונות, הרי קנאם קודם ט' הימים. ואם אינו נקנה עד שנכנס לרשותו, הוי כשוכר קבלן לצייר ביתו, שאם אומר לנכרי שיבוא בכל עת שירצה, מותר (כמ"ש מ"ב תקנא, יב), ונראה דה"ה כאן הרי אומר לו להביאו בכל עת שירצה. . One may not buy items during the Nine Days even if they will arrive after Tisha B’av[64] .

One is permitted to look at clothing (e.g., window shopping) during the Nine Days, even though he is deciding which one to buy after Tisha B’av[65] ? .

One should limit his business endeavors and avoid buying items which make him happy, such as buying gold or silver items[66] מ"ב (תקנא,יא). כ' נהגו להקל, ושעה"צ שם כ' טוב להחמיר במו"מ של שמחה, ובשו"ע כ' "ממעטים במשא ומתן" . Although other items, such as bookcases, are permitted to purchase, one should not bring them into his house during this time[67] אג"מ (או"ח ג,פב) . Repairing items, other than clothing, is permitted during this time[68] אג"מ (או"ח ג, פב) .

One should not engage in dangerous activities during this time[69] שיש להרחיק מסכנה, ע' שו"ע (תקנא, יח) [וע' הליכ"ש בין המצרים יד, כד) , such as major surgery (if it cannot be pushed off), skydiving, or bungee jumping.

One should not do home improvements or painting[70] תקנא,ב . Repairs are permitted[71] בא"ה (תקנא,ח) בשם ט"ז, וכ"כ מג"א דלא אסרו אלא בנין של הרווחה, ונ"ל תיקון דבר הנשבר לא הוי הרווחה. וכל דבר שיש לחוש בו משום הפסד ממון אם לא יתקנו, מותר לתקן . Wallpapering is permitted, but one should refrain from it during the week of Tisha B’av[72] אג"מ (או"ח ג,פב) . One may (before the Nine Days) tell a non-Jewish contractor to do construction in his house whenever he wants, and then it is permitted even if he performs it during the Nine Days[73] מ"ב (תקנא,יב), וכ' אם יכול לדחותו עד אחר ט"ב בדבר מועט, תבוא עליו ברכה .

One may not plant new trees or plants[74] ע' שו"ע (תקנא, ב) אוסר לנטוע הדסים משום שיש בהם שמחה, משמע אע"פ שהם לנוי. , but it is permitted to mow the lawn or trim one’s trees which are overgrown[75] קובץ הלכות (בין המצרים עמ' קו) .

E. Shabbos During The Nine Days

On Erev Shabbos Chazon, the custom is that one may shower regularly with soap and shampoo[76] קובץ הלכות (עמ' קפו), בשם הגר"מ פיינשטיין והגרי"א הנקין (ע' הערה שם).

וע' רמ"א (תקנא, טז) סובר אסור לרחוץ כי אם ראשו פניו ידיו ורגליו ויש מקילין בחפיפת הראש בחמין, ומ"ב כתב ולא בסבון. ואם חל ר"ח אב בערב שבת, ע' מ"ב (תקנא, פט) מתיר לרחוץ כל גופו בחמין.
.

On Shabbos during the Nine Days, one may not refrain from eating meat or drinking wine due to the mourning[77] . Some refrain from inviting guests for Shabbos, but if one usually has guests, one may have them as usual. One should be in a slightly depressed mood on Shabbos. When one is preparing fleishig food for Shabbos or for a Seudas mitzvah, he may taste the food and spit it out[78] כ"כ מ"ב (תקסז,ו בשם ח"א) לענין טעימה בתענית ציבור, ולכאו' ה"ה כאן. ופשוט דלדעת הט"ז (יו"ד צח,א) שמתיר לטעום אוכל שהוא ספק אסור מדאורייתא, כ"ש הכא מותר . One may wear freshly laundered[79] מ"ב (תקנא, לב) Shabbosdik clothing[80] מ"ב (תקנא,ו) כ' שהוא מנהג ווילנא, אבל רמ"א כ' לאסור from shortly before Shabbos[81] ? , but one may not wear new clothes[82] אג"מ (או"ח ג,פ) .

 


[1] תקנא,ג, אפי' אינו רוצה ללובשו עכשיו ואפי' אין לו אלא חלוק אחד (שם). ואין לכבס בגד בשביל עכו"ם בשבוע שחל בו ט"ב (תקנא,ה)

[2] רמ"א (תקנא, ז)

[3] תקנא, ז

[4] ?

[5] מ"ב תקנא,סג, ולא כתב שהמנהג לאסור בתבשיל יין כמ"ש באר היטב (סקכ"ט), אפשר דנחית להחילוק שהובא בשע"ת (בשם האור נעלם) שהטעם לאסור בשר ויין הוי זכר לחורבן לקרבנות ונסכים שבטלו, ובאכילת קדשים היה גם רוטב בשר, אבל בניסוך לא היה תבשיל עם היין

[6] ע' באר היטב (תקנא, כט) דאוסר לפי המנהג לאסור בתבשיל של בשר, ולדעת הט"ז, תבשיל שיש בו יין, או אם נתערב היין עם ה' חלקים מים, מותר.

[7] מ"ב תקנא,סד בשם מג"א, וכל שכן שמותר בתבשיל של בשר (שעה"צ בשם א"ר)

[8] מ"ב שם בשם פמ"ג

[9] מ"ב (תקנא, ע), דלא כמג"א מתיר לקטנים שלא הגיעו לחינוך של אבילות. וע' אגרות משה (אורח חיים חלק ד סימן כא) וז"ל אם עדיין לא הרגילום לחכות בימי הקיץ עד אחר מעריב אלא מאכילין אותן סעודת שבת בשעה או כשתי שעות קודם קבלת שבת יכולין אז להאכילן בשר. ובמג"א (תקנא, לח) כ' שמחמירים לענין תספורת לקטן משום דאבילות דרבים שאני, וצ"ע למה מקיל כאן.

[10] אשרי האיש (ח"ג עמ' תסז). כיון שהוא רק חומרא, ולא החמירו בקטנים קודם גיל חינוך. וע' קובץ הלכות (עמ' קח-קי) מקיל דמותר ליתן בשר לקטנים קודם שהגיעו לכלל חינוך, כגיל חמש, וגם מותר ליתן בשר עוף לקטנים אפי' הגיעו לחינוך. [ואפי' אם היה אסור מעיקר הדים, יש לצרף דעת מג"א הנ"ל, ודעת הי"א שאין איסור זה נוהג בתבשיל של בשר, וע' מג"א (רסט, א) דמשמע שקטנים יכולים לסמוך על דיעה המובא בשו"ע אע"פ שאין הלכה כאותו דיעה.]

[11] מ"ב תקנא, ע

[12] רמ"א תקנא,י

[13] רמ"א (?)

[14] ולענין אם חנוכת הבית מיקרי סעודת מצוה, ע' פ"ת (ריז, א) דלדעת הברית אברהם מיקרי סע"מ בארץ ישראל אבל לא בחו"ל, והחוות יאיר נסתפק אי הוי סע"מ אף באר"י.

וסעודה בלילה קודם ברית מילה לא הוי סע"מ דאינו אלא מנהג (פ"ת שם).

ובזה"ז כל חתונה מיקרי סע"מ, אפי' בנישואין של בת ת"ח לעם הארץ, כיון שאין לנו עם הארץ שדברו בו חכמים (פ"ת שם). ואין נפקא מינא בט' הימים, אבל נפ"מ לענין נודר.

וסעודת "שלום זכר" אחר שנולד זכר, הוי סע"מ (רמ"א יו"ד רסה, יב).

 

[15] רמ"א תקנא,י

[16] ואם חל ט"ב בשבת, אין דין של שבוע שחל בו ט"ב (מ"ב תקנא,עז) {בשם מג"א}

[17] מ"ב תקנא,עז

[18] מ"ב תקנא,עג

[19] הר"ש איידער בשם הגרמ"פ

[20]שע"ת (תקנא,טו) וכ' שהוא מדוייק בדברי המ"א (רמט, ה), דלא כשו"ת אור נעלם שכ' שדוקא אם הוא בזמנו נקרא סעודת מצוה. ובעיקר סעודת ברית מילה אם לכתחלה יש לעשותה עם בשר, ע' מג"א שם, דלדעת העולת שבת אין חיוב לאכול בשר, דמה דאמרי' אין שמחה אלא בבשר היינו דוקא בשר שלמים. ומג"א הקשה עליו מגמ' סנהדרין (ע.), דמשמע אפי' בזמן הזה הבשר מביא לידי שמחה, ומחה"ש ביאר קושייתו ממה דאסרינן שם לאכול בשר בסעודת המפסקת משום דמביא לידי שמחה. וע' רמב"ם (הל' יו"ט ו, יז-יח), דמבואר בדבריו דאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין, והקשה עליו ב"י (ס' תקכט) דמה דאמרי' בגמ' פסחים (קט.) אין שמחה אלא בבשר, מבואר שם דהיינו דוקא בזמן שבית המקדש קיים (ולכן לא כתב בשו"ע שצריך בשר). וע' יש"ש (ביצה פ"ב ס' ה) כתב ליישב דברי הרמב"ם, דפשיטא דאין שמחה אלא בבשר כי עיקר שמחת יו"ט הוא הסעודה, ומ"ד אין שמחה אלא בבשר ר"ל דבזמן ביהמ"ק כיון שהיו אוכלים בשר שלמים, היה מספיק להם לשתות מים בסעודה כדי לשמוח, אבל בזמה"ז שאין לנו שמחת שלמים, צריכים יין בסעודה כדי לשמוח, עכת"ד מחה"ש. והיוצא מדבריו, דלדעת רמב"ם יש לאכול בשר בסעודת ברית מילה, ולשו"ע אין צורך. [ויש להעיר, דאין מקור מפורש שיש חיוב שמחה בסעודת ברית מילה, ומשמע בגמ' כתובות (ח.) שאין שמחה בברית מילה משום צערא דינוקא, ובגמ' שבת (קלט.) מבואר דקיבלו עליהם בשמחה משום דכתיב שש אנכי על אמרתך, אבל אינו מבואר בגמ' שבת אם יש שמחה בכל ברית מילה או אם עיקר קבלת המצוה היה בשמחה, וע' שו"ע (יו"ד שצא, א). ועוד, אפי' אם יש חיוב שמחה, מבואר בגמ' פסחים (שם) ורמב"ם (שם) שאין זה גזירת הכתוב שאין שמחה אלא בבשר, דא"כ גם בנשים וקטנים צריך לשמחם בבשר, אלא כל אחד יראה כפי ענינו איזה מאכל משמחו, והוא המצות שמחה (דגם לא ראיתי מי שחולק קליות לבניו בזמן הזה, דאע"פ שכתבו הרמב"ם, פשוט שהכל תלוי כפי המקום והזמן.) ולכן, מי שיודע שהבאים לסעודת ברית מילה ירצו לאכול מאכלי חלב, בודאי מקיים מצות שמחה במאכלי חלב.]

[21] ?

[22] יד אפרים (הגהות מג"א תקנא, לג). ואם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפי' שלא בזמנו, ואין לדחות הבר מצוה כדי לאכול בשר תאוה (שם).

[23] שמעתי מהשווער שלי, שגם אשה יכולה לעשות סיום על מה שלמדה אם הוא על ספר שהיא חייבת ללמוד, כגון הלכות לשון הרע. וכן מסתבר, ואפשר ששאלה זו תלויה אם נשים מצוות במצות תלמוד תורה אם לאו, ע' סי' מז בביאור הגר"א ומג"א.

ולענין קטן, יש אומרים שאם עשה סיום על מה שלמד, רק הוא מותר לאכול בשר ולא אחרים, אבל נלע"ד דהוי כשאר סיום.

ואם כל הציבור למדו קצת וביחד סיימו איזה לימוד, משמע באג"מ (או"ח א, קנז) דמיקרי סיום, דהוי כמו מ"ש רשב"ם (ב"ב קכא:) שביום שסיימו לכרות עצים למערכה היה להם שמחה שסיימו מצוה גדולה כזאת.

[24]אג"מ (או"ח א, קנז)

[25] ?

[26] ?

ויש שעושים הסיום עם barbeque עם נקנקים, בורגרים, קטשופ וחרדל, ונראה שיש סמך לזה בהררי קודש, ממה דאיתא בגמ' (גיטין סב.) מאן מלכי רבנן, ומצינו (חולין קלב:) שיש לאכול מתנות כהונה בגדולה כדרך שהמלכים אוכלים, ופירש שם דהיינו דוקא צלי עם חרדל, וא"כ לקיים בעצמינו שאוחזים עצמינו כמלכים, יש לאוכלו דוקא צלי עם חרדל.

וע' ירושלמי (סנהדרין ח, ב) שיש ענין לאכול השיריים מסעודת מצוה, כדי שיהא חלקו מעושי המצוה. אבל לא נראה שהוא ממש כאכילה בסעודת מצוה להתיר אכילת בשר בט' הימים.

[27] שו"ת צפנת פענח (ח"ב ס' י), וטעמו משום דקטן שייך במצות ידיעת התורה, ולכן הוי מצוה אפי' בקטנותו כיון דעי"ז יזכור תורה כשיגדיל.

[28] רמ"א (תקנא, טו)

[29] מ"ב (שם ס"ק צד), וע' מ"ב לעיל לענין רחיצה בשבת (שכו, ב) דמה שהתירו פניו ידיו ורגליו, מותר לרחוץ אפי' יותר מזה ובלבד שלא ירחץ רובו. [ושם מיירי ברחיצה בחמין דבשבת הוי איסור דרבנן ממש, וכל שכן ברחיצה זו שאסור רק מטעם מנהג, דמותר עד רובו.]

[30] אורח יעקב (פורכיימער) (?)

[31] ע' ערה"ש (שכו, ג), וראיתי בבדה"ש (שפא, א, בביאורים) דימה דין פושרים לענין שבת לרחיצה בימי אבילות. וע"ע פת"ש (שפא, א) בשם תפל"מ, דכל שנתחמם ע"י האור, אסור, אפי' פושרים.

[32] כמו באבל, דכל שהוא להעביר זוהמא ולא לתענוג, מותר אפי' בחמין, ע' שו"ע (יו"ד שפא, א, וסע' ג).

[33] קובץ הלכות עמ' קפד, וע' בהערה שם טעמו משום דהוי רביתיה דתינוק שלא למנוע מרחיצה לזמן ממושכת.

[34] קובץ הלכות עמ' קפה, וע' בהערה טעמו כיון שאינו רחיצה בכל גופו ואין כוונתו אלא לשחוק בעלמא, אבל שחייה בבריכה אין להקל בקטנים שהגיעו לחינוך אבילות ירושלים.

[35]מ"ב (תקנא,כ) ובשעה"צ ציין הט"ז, והט"ז כ' להדיא שאסור רק בשבוע שחל בו ט"ב, ודלא כמ"א שמתיר לגמרי. ונראה דאפי' לדברי האוסרים, מותר ליטלם בשיניו.

[36] קצש"ע (קכב, ה)

[37] יש חילוק בין בגד זיעה ושאר בגדים, שבשבת חזון מותר להחליף בגד זיעה לדעת רמ"א (עמ"ב תקנא,ו), ויש אוסרים גם בזה (ע' באר היטב). וע' פ"ת (יו"ד שפט, ב) שמתיר להחליף בגד זיעה.

[38] תקנא,ג

[39] קובץ הלכות (בין המצרים יא, י)

[40] קובץ הלכות (בין המצרים יא, כג)

[41] רמ"א תקנא,ג

[42] מ"ב (תקנא,פט), וכ' בשם א"ר שיש להחמיר מראש חודש, ורמ"א (תקנא,יד) מקיל בכל בגדי קטנים

[43] הליכות שלמה (יז, טו), משום דאין זה כיבוס שאסרו חכמים בט' הימים.

[45] ע' קובץ הלכות (בין המצרים יא, ז). וגם מותר להסיר לכלוך במקום מיוחד ע"י שואב אבק, אם אינו מנקה רוב הרצפה, ע"ש.

[46] אג"מ (או"ח ג, פ), ע"ש

[47] קובץ הלכות (בין המצרים יא, ו)

[48] קובץ הלכות (עמ' קנה). [ומשמע שם שאין בזה משום הכנה אם מחליפו כל עשר דקות וכמו שעושים להכינם בימי החול, אבל נלע"ד שיש בזה משום הכנה, ומותר רק להחליפו בזמן שרגיל לחלוץ בגדיו, כגון כשקם בשבת בבקר או אחר שינת צהרים או כשנכנס לשירותים לגדולים.]

[49] ? ע' קובץ הלכות (עמ' קנו) דבדרך כלל לא רצה להקל בזה, אבל נראה שאם אין לו שאר בגדים יש להקל כה"ג

[50] קובץ הלכות (עמ' קמט)

[51] קובץ הלכות (עמ' קמח), דהוי כמי שאין לו אלא חלוק אחד הנזכר במ"ב (תקנא, כט)

[52] כ"כ אבני ישפה (ח, ק) לענין משקפיים, וטעמו, דמשקפיים משום בריאות ולא משום תענוג, ואפי' בט' באב עצמו לא אסרו סיכה אלא משום תענוג, וכ"ש בזה.

[53] מנחת יצחק (י, מד)

[54] ע' כה"ח (?) מצדד דאין בו משום כגד חדש כיון שהוא עצמו לזכר האבילות.

[55] גיל חינוך למצות אבילות

[56] ? אע"פ דלענין גדול המכבס בגדי הקטנים, מחמירים דלא כפמ"ג (?, דמצדד להקל עד בר מצוה), נראה דקטן עצמו מותר לסמוך על הפמ"ג בכה"ג.

[57] ?

[58] דעדיין קטן הוא

[59] קובץ הלכות (עמ' קסו)

[60] תקנא,ז

[61] רמ"א תקנא,ז

[62] אג"מ (או"ח ג,פ)

[63] ממה נפשך, אם מעות קונות, הרי קנאם קודם ט' הימים. ואם אינו נקנה עד שנכנס לרשותו, הוי כשוכר קבלן לצייר ביתו, שאם אומר לנכרי שיבוא בכל עת שירצה, מותר (כמ"ש מ"ב תקנא, יב), ונראה דה"ה כאן הרי אומר לו להביאו בכל עת שירצה.

[65] ?

[66] מ"ב (תקנא,יא). כ' נהגו להקל, ושעה"צ שם כ' טוב להחמיר במו"מ של שמחה, ובשו"ע כ' "ממעטים במשא ומתן"

[67] אג"מ (או"ח ג,פב)

[68] אג"מ (או"ח ג, פב)

[69] שיש להרחיק מסכנה, ע' שו"ע (תקנא, יח) [וע' הליכ"ש בין המצרים יד, כד)

[70] תקנא,ב

[71] בא"ה (תקנא,ח) בשם ט"ז, וכ"כ מג"א דלא אסרו אלא בנין של הרווחה, ונ"ל תיקון דבר הנשבר לא הוי הרווחה. וכל דבר שיש לחוש בו משום הפסד ממון אם לא יתקנו, מותר לתקן

[72] אג"מ (או"ח ג,פב)

[73] מ"ב (תקנא,יב), וכ' אם יכול לדחותו עד אחר ט"ב בדבר מועט, תבוא עליו ברכה

[74] ע' שו"ע (תקנא, ב) אוסר לנטוע הדסים משום שיש בהם שמחה, משמע אע"פ שהם לנוי.

[75] קובץ הלכות (בין המצרים עמ' קו)

[76] קובץ הלכות (עמ' קפו), בשם הגר"מ פיינשטיין והגרי"א הנקין (ע' הערה שם).

וע' רמ"א (תקנא, טז) סובר אסור לרחוץ כי אם ראשו פניו ידיו ורגליו ויש מקילין בחפיפת הראש בחמין, ומ"ב כתב ולא בסבון. ואם חל ר"ח אב בערב שבת, ע' מ"ב (תקנא, פט) מתיר לרחוץ כל גופו בחמין.

[78] כ"כ מ"ב (תקסז,ו בשם ח"א) לענין טעימה בתענית ציבור, ולכאו' ה"ה כאן. ופשוט דלדעת הט"ז (יו"ד צח,א) שמתיר לטעום אוכל שהוא ספק אסור מדאורייתא, כ"ש הכא מותר

[79] מ"ב (תקנא, לב)

[80] מ"ב (תקנא,ו) כ' שהוא מנהג ווילנא, אבל רמ"א כ' לאסור

[81] ?

[82] אג"מ (או"ח ג,פ)

Next: Tisha B’av
Tisha B’av