Banner for Tzovei’a

ShabbosHalachos of Tzovei’a

One may not paint, color or dye on Shabbos [1]רמב"ם (ט, יג-יד) , even if the color is not permanent [2]מ"ב שכ,נט .

One should not put a garment on a wound if it will become colored by blood [3]שכח, מח. וע"ש כ' ירחוץ המכה במים תחלה להעביר דם שבמכה, עכת"ד. [ונראה שאין בו חשש מלבן כשיתן עליו הבגד אח"כ, כיון שהמים יהיה קצת מלוכלך בדם.] . However, in cases of necessity, one may be lenient [4]מ"ב (שכח,קמו) כיון שהוא דרך לכלוך. וע"ש כ' ובבגד אדום פשיטא דאסור, עכ"ל, אבל בספר זכור ושמור {פאלק} מפקפק אם זה שייך בזמן הזה כיון שאין צובעים כך. . Band-Aids or any other bandages are permitted in any case [5]דהוי דבר שאין דרכו לצבוע, עפמ"ש מג"א (ס"ס שכ) להתיר לצבוע פניו דרך לכלוך כיון שאין שדרכו לצבוע. .

One may not polish shoes on Shabbos [6]מ"ב שכח,יב .

It is forbidden to apply makeup on Shabbos [7]שג,כה. ולאשה, אסור מדאורייתא כיון שדרכה בכך, ולאיש רק מדרבנן (מ"ב). ולענין lipstick, chapstick, ע' הל' ממרח. וגם יש בזה איסור כותב. ולענין הסרת מייקא"פ, ע' {מלאכת מוחק}.

וע' אג"מ (?) מקיל לענין איזה סוגים של צביעת הפנים, אבל למעשה קשה להקל.

ואין איסור להסירו, ואין בזה משום מוחק, כן כתבו רוב פוסקים, וע' שש"כ (?) שהגשז"א חשש שמחיקת צביעה אסור משום מוחק.
.

If one eats berries or ices and has fruit juice or other colored liquids on his hands, he should preferably not touch clothing [8]ומותר ליגע באוכלין, דאין צביעה באוכלין (שו"ע שכ,כ). ומותר לאכול הפירות אע"פ שצובע פניו וידיו, דאין צביעה אלא בדבר שדרכו לצבוע (מג"א ומ"ב). ואשה גם מותרת לאוכלם, כ"כ שעה"צ (שג, סה), אבל יש לעיין שם אם יש להתיר אפי' במקום שדרך הנשים לצבוע שפתותיהן. וע' קצות השלחן (קמו, בדה"ש יט) מתיר לנשים לאכול תותים, משום פסיק רישא דלא ניחא ליה, ונעשה כלאחר יד, והוא דרך קלקול, וכיון שאינו צבע ממש אלא מי פירות הרי אין דרכו לצבוע בהם, וגם משום דכל שהוא דרך אכילה לא הוי מלאכה, ע"ש. , because it will cause them to become colored [9]שכ,כ. וע' מ"ב שיש מקילין בכל ענין כיון שהוא דרך לכלוך, ויש לסמוך עליהם כשאי אפשר ליזהר בזה. וע' מג"א כ' דיש אוסרין כבוס דרך לכלוך וכ"ש צביעה דכל צביעה היא כך, ולכן אין להקל . One should either wash his hands before wiping them, or wipe them on disposable napkins (as disposable items are more lenient regarding dyeing [10]? ).

It is permitted to add coloring to food [11]שכ,יט. ומ"ב (שם) כ' דלדעת נשמת אדם יש למנוע מזה. עוד כתב בשם פמ"ג שאסור לצבוע אוכלין אם דעתו למוכרו, אבל בלאו הכי אין לעשות כן משום עובדין דחול, עכת"ד. ואפשר שיש לאסור גם משום הכנה.

ובענין הקושיא מגמ' שבת (עה.) ששוחט חייב משום צובע, ופירש"י משום שצובע הבשר כדי למוכרו, ע' אבנ"ז (קעג, א-ג) שאני התם כיון שאסור משום דם, הרי אין המאכל ראוי לאכילה ולכן שייך בו צביעה. וע"ש אור זרוע הבין שהוא צביעת העור ולא הבשר, ואבנ"ז כ' שרש"י לא רצה לתרץ כן כי אין הצבע נקלט בעור ולכן אינו חייב בצביעה כה"ג. (וגם מתורץ על פי מה שכתבנו בפנים.)
. Although some are stringent not to add something specifically for the purpose of changing the foods’ or liquids’ color, one may be lenient (unless one wants to add color for the purpose of selling the item) [12]ע' הערה הקודמת .

One may wear photochromic lenses, which darken when introduced to sunlight, because anything which frequently and naturally returns to its original color is not considered “dyeing” [13]אג"מ (או"ח ג,מה) . Similarly, one may use a mug which changes color when it contains hot liquid.

Suntanning is permitted [14]ספר מה נדבר בשם הגר"מ היינעמאן. אמנם, בשו"ת מנחת יצחק (?) אוסר בזה. , even though it causes one’s skin to darken.

On Yom Tov, one should not leave a green esrog in sunlight to turn it yellow [15]{ע' ספר זכור ושמור (פאלק) שאין ראי' ברורה לזה ויש ליזהר} . (One is permitted to carry it around outside in sunlight in the normal fashion.)

Toilet-cleaning tablets which are affixed to the inside rim of a bowl and dye the incoming water, may not be used on Shabbos, as the flushing directly causes water to be dyed. The same applies to a tablet which is placed in the tank and sinks to the bottom. One may use another object, such as a spoon, to remove the cleaning tablet and/or the apparatus attaching it to the toilet [16]דהוי טלטול ע"י דבר אחר לצורך דבר המותר. . If this is not possible, and there is concern for human disgust, one may remove it with his hand [17]דטלטול מוקצה מותר במקום כבוד הבריות. , or flush it in an unusual manner (e.g., with one’s elbow).

A cleanser which is affixed to the inside of the tank should be removed before Shabbos. However, if it was not removed, one may use the toilet normally, because the dyeing of the water is not a direct effect of flushing, and only happens later when the water fills up the tank (which is a grama; see {Principles of Melacha} ) [18]ע' מה שכתבנו בכללי מלאכת שבת לענין פסיק רישא בגרמא. ונראה שאין לצרף דמים הוי מאכל, ואין צביעה באוכלים, דהא כל הטעם דאין צביעה באוכלים הוא משום שאין שינוי מראה נחשב שינוי חשוב במאכל, כיון שמאכל עומד לאכילה ואין מראיתו חשוב כמו שאר דברים, אבל במים אלו הרי אינו חושב עליהם שהוא מאכל ולכן שינוי מראיתו הוי כן שינוי חשוב אצלו.

וע' מחה"ש (קכח, ח) מקיל באיסור מוליד ריח שנעשה במים כיון דמים הוי משקה, אבל מדברי מג"א שם משמע דאסור.
.


Footnotes

[1]רמב"ם (ט, יג-יד)
[2]מ"ב שכ,נט
[3]שכח, מח. וע"ש כ' ירחוץ המכה במים תחלה להעביר דם שבמכה, עכת"ד. [ונראה שאין בו חשש מלבן כשיתן עליו הבגד אח"כ, כיון שהמים יהיה קצת מלוכלך בדם.]
[4]מ"ב (שכח,קמו) כיון שהוא דרך לכלוך. וע"ש כ' ובבגד אדום פשיטא דאסור, עכ"ל, אבל בספר זכור ושמור {פאלק} מפקפק אם זה שייך בזמן הזה כיון שאין צובעים כך.
[5]דהוי דבר שאין דרכו לצבוע, עפמ"ש מג"א (ס"ס שכ) להתיר לצבוע פניו דרך לכלוך כיון שאין שדרכו לצבוע.
[6]מ"ב שכח,יב
[7]שג,כה. ולאשה, אסור מדאורייתא כיון שדרכה בכך, ולאיש רק מדרבנן (מ"ב). ולענין lipstick, chapstick, ע' הל' ממרח. וגם יש בזה איסור כותב. ולענין הסרת מייקא"פ, ע' {מלאכת מוחק}.

וע' אג"מ (?) מקיל לענין איזה סוגים של צביעת הפנים, אבל למעשה קשה להקל.

ואין איסור להסירו, ואין בזה משום מוחק, כן כתבו רוב פוסקים, וע' שש"כ (?) שהגשז"א חשש שמחיקת צביעה אסור משום מוחק.
[8]ומותר ליגע באוכלין, דאין צביעה באוכלין (שו"ע שכ,כ). ומותר לאכול הפירות אע"פ שצובע פניו וידיו, דאין צביעה אלא בדבר שדרכו לצבוע (מג"א ומ"ב). ואשה גם מותרת לאוכלם, כ"כ שעה"צ (שג, סה), אבל יש לעיין שם אם יש להתיר אפי' במקום שדרך הנשים לצבוע שפתותיהן. וע' קצות השלחן (קמו, בדה"ש יט) מתיר לנשים לאכול תותים, משום פסיק רישא דלא ניחא ליה, ונעשה כלאחר יד, והוא דרך קלקול, וכיון שאינו צבע ממש אלא מי פירות הרי אין דרכו לצבוע בהם, וגם משום דכל שהוא דרך אכילה לא הוי מלאכה, ע"ש.
[9]שכ,כ. וע' מ"ב שיש מקילין בכל ענין כיון שהוא דרך לכלוך, ויש לסמוך עליהם כשאי אפשר ליזהר בזה. וע' מג"א כ' דיש אוסרין כבוס דרך לכלוך וכ"ש צביעה דכל צביעה היא כך, ולכן אין להקל
[11]שכ,יט. ומ"ב (שם) כ' דלדעת נשמת אדם יש למנוע מזה. עוד כתב בשם פמ"ג שאסור לצבוע אוכלין אם דעתו למוכרו, אבל בלאו הכי אין לעשות כן משום עובדין דחול, עכת"ד. ואפשר שיש לאסור גם משום הכנה.

ובענין הקושיא מגמ' שבת (עה.) ששוחט חייב משום צובע, ופירש"י משום שצובע הבשר כדי למוכרו, ע' אבנ"ז (קעג, א-ג) שאני התם כיון שאסור משום דם, הרי אין המאכל ראוי לאכילה ולכן שייך בו צביעה. וע"ש אור זרוע הבין שהוא צביעת העור ולא הבשר, ואבנ"ז כ' שרש"י לא רצה לתרץ כן כי אין הצבע נקלט בעור ולכן אינו חייב בצביעה כה"ג. (וגם מתורץ על פי מה שכתבנו בפנים.)
[12]ע' הערה הקודמת
[13]אג"מ (או"ח ג,מה)
[14]ספר מה נדבר בשם הגר"מ היינעמאן. אמנם, בשו"ת מנחת יצחק (?) אוסר בזה.
[15]{ע' ספר זכור ושמור (פאלק) שאין ראי' ברורה לזה ויש ליזהר}
[16]דהוי טלטול ע"י דבר אחר לצורך דבר המותר.
[17]דטלטול מוקצה מותר במקום כבוד הבריות.
[18]ע' מה שכתבנו בכללי מלאכת שבת לענין פסיק רישא בגרמא. ונראה שאין לצרף דמים הוי מאכל, ואין צביעה באוכלים, דהא כל הטעם דאין צביעה באוכלים הוא משום שאין שינוי מראה נחשב שינוי חשוב במאכל, כיון שמאכל עומד לאכילה ואין מראיתו חשוב כמו שאר דברים, אבל במים אלו הרי אינו חושב עליהם שהוא מאכל ולכן שינוי מראיתו הוי כן שינוי חשוב אצלו.

וע' מחה"ש (קכח, ח) מקיל באיסור מוליד ריח שנעשה במים כיון דמים הוי משקה, אבל מדברי מג"א שם משמע דאסור.
NextOreig