Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Boreir

ShabbosChapter 41: Tochein

One may not grind or cut anything into small pieces or a powder[1] שכא, ח-יב. ורמב"ם (שבת ח, טו) (called tochein), except in certain circumstances (see below). This applies both to food and non-food items, such as a clump of dirt[2] תצח,יד or dried mud[3] שב, ז. ואע"פ דעפר לא הוי גדולי קרקע, ע' פמ"ג (מ"ז שכא, י) דבמשכן סמנים נמי כן הוא שיש מהם כאבנים באדמה. .

A. Defining Tochein

One may cut food into thin pieces if they are long or wide because those are not considered “small” pieces and is therefore not tochein at all[4] אג"מ או"ח ד,עד (טוחן ?) . Therefore, one may cut a carrot into thin strips (to make long pieces).

A banana[5] כמ"ש האג"מ שבדק וראה שאפי' כשנטחן בהא"ק מעסע"ר הבננה הוי גוף אחד or soft avocado may be mashed because it does not become small pieces, but rather remains one mass and is only softened by mashing, and therefore is not subject to the Issur of Tochein. However, some disagree with this, and therefore one should preferably employ a shinui while mashing it, such as using the handle of the fork[6] אג"מ או"ח ד,עד (טוחן ב). וע"ש כ' טוב לחוש לדעת החזון איש ולטחון בידית הכלי .

Cooked vegetables, which are softer than the aforementioned fruits, may be mashed normally, because they are not solid enough to be subject to tochein at all[7] שש"כ (ו, ט) . Therefore, one may mash a zucchini from a soup with a fork or spoon, or use a knife to smear a soft piece of roasted garlic on bread.

It is always forbidden to grind or crush using a utensil which is specifically made for grinding or crushing[8] שכא,י. ואסור משום שהוא דרך חול. ואפי' במאכל שכבר נטחן (בא"ר תקד, ג, בשם עטרת זקנים, וכ"כ בכלכלת השבת לבעל תפארת ישראל, מלאכת טוחן). . For example, one may not use a hand-grater or a masher to grind food under any circumstances.

B. Food Grinding with Non-Designated Utensils

According to some opinions, food is not subject to the prohibition of grinding, and therefore, in practice, grinding food has certain leniencies. When using a non-specialized utensil, one is permitted to grind food[9] דינים אלו רק מיירי בענין אוכלים ולא שאר דברים items in the following cases:

1)     Any food which did not grow from the ground may be crushed or ground[10] שכא ט-י ומ"ב. כיון שרא"ש כ' אין טחינה באוכלים, ואף שקצת ס"ל יש טחינה, בדבר שאינו גדולי קרקע לא שייך בו טחינה (מג"א). ועב"י בשם רמב"ם שכל דבר שטוחן ורוצה לאוכלו בלי בישול, אין בו משום טוחן. ואם טוחנו בכלי המיוחד, אסור משום דהוי דרך חול (מ"ב). וע' אג"מ (או"ח ד,עד טוחן ד) שהאיסור של עובדא דחול הוא רק כשעושה דבר שנראה שהוא עושהו באופן קבוע ולא באופן עראי ושמקפיד על המלאכה שתעשה יפה.

וע' רעק"א (שו"ת קמא, כ) דאף בדבר שאינו גדו"ק, אסור משום דמיחזי כטוחן. והוכיח כן מדמבואר בגמ' (שבת עג: ) דמלח לא מיקרי גדו"ק לענין איסור מעמר (ואסור לאסף משום דמיחזי כמעמר), ואפ"ה לא התיר רמ"א לטחון מלח אלא משום אין טוחן אחר טוחן, ולא התיר משום אין טחינה אלא בגדו"ק, וצ"ל מה דמותר לחתוך בשר דק דק, היינו בצירוף הסברא דאין טוחן באוכלים, עכת"ד. [אמנם, מסתימות הפוסקים משמע דסבירא להו דאפי' בדבר שאינו אוכל לא שייך טחינה. וראיתי בשם הגרי"ש אלישיב, די"ל ע"פ הפמ"ג (מ"ז שכא, י) דבמשכן סמנים נמי כן הוא שיש מהם כאבנים באדמה, עכת"ד, אבל לא היה מעמר בקרקע עצמו.
. (This is because grinding for the Mishkan was only performed on plants.) Examples: Eggs and liver may be mashed with a fork in the normal way. Chicken and meat may be cut into tiny pieces.

2)    Immediately before eating[11] ואם חתך בצלים לחתיכות קטנות שעה קודם הסעודה, כ' מ"ב בשם ח"א (שכא,מה) שאסור לאוכלם. ועערוה"ש (ס"ט) שיש להקל כיון שיש פוסקים שמתירים לכתחלה כיון שאין טחינה באוכלים. [ועמ"ב לעיל (?) שבכל מקום שיש מחלקת הפוסקים, יש להקל בדיעבד לענין איסור מעשה שבת, וצ"ע למה מחמיר כאן. וי"ל כיון שהמ"ב סיים שיש בו גם משום איסור בורר, ולעיל (ביה”ל ר"ס שיט) נסתפק אם עשה מלאכת בורר האם אסור משום מעשה שבת, ולכן יש ב' צדדים לאסור, או משום בורר או משום טוחן, ולא רצה להקל כיון שיש ספק ספיקא לאסור. אבל ערוה"ש לעיל כ' שאין בקליפות משום בורר] , one may cut food into pieces which are slightly larger than the size one would chop them normally[12] רמ"א שכא,יב. והוא ע"פ מג"א, מ"ב וביה”ל שם . This is because some opinions permit grinding immediately before eating, and others are lenient if the grinding is made slightly larger than usual, so it is permitted when both leniencies apply. Examples: One may dice vegetables for a salad if one cuts them (with a knife) into pieces which are a little bigger than a standard dicing and it is done right before the meal. One who wants to dice melon for a fruit salad may cut it into pieces which are larger than usual, immediately before serving it.

3)    One may grind a food if the main ingredient of the food was already ground into small pieces[13] רמ"א שכא,יב. וע' מחה"ש (מג"א תמו, ב) אע"ג שכתב במשנה למלך שאפי' אם היה כבר נטחן, אסור לטוחנו עד אשר דק כדי לזוררו לרוח, כבר תמה על זה בספר תוספת שבת, ומג"א לא חש לזה, ע"ש. and was then reconstituted to form a solid mass[14] כן נראה לי פשוט, שאם חתך ירק דק דק, אסור לחותכו עוד פעם, שאע"פ שכבר עבר על טוחן יכול לעבור עליו עוד, כל זמן שלא עשאו לדבר גוש. . This is based on the principle that once the melacha was already accomplished, performing it again is not an act of melacha. Examples: One may crumble matzah or bread into small pieces because it is made from flour[15] רמ"א תקד, ג. וע' באר היטב (שם) בשם עטרת זקנים, דאסור לטוחנו בכלי המיוחד לכך. . One may cut a pill into small pieces (for one who is permitted to take medication on Shabbos) because pills are made of powder which is bound together[16] ?ל"ט מלאכות להר' ריביאט .

4)    Grinding is permitted if one uses unusual utensils for both grinding and holding the food[17] שכא,ז על פי מ"ב שצריך ב' שינויי, דלא כמג"א שצריך רק שינוי אחד, והיתר זה שייך אפי' בדבר שאינו אוכל . Examples: To chop walnuts, one may spread them on a table and use the bottom of a pot to smash them. One may chew food for a child to eat[18] משמעות מ"ב (שכא, לו). אבל דבר שאינו רוצה לאכלו ולטועמו או להאכילו לתינוק, אסור ללועסו, דרק לגבי מילה התירו (מ"ב שם, ע"פ גמ' שבת (קלג.) ורש"י שם). .

Examples:

If food became stuck to one’s clothing, table, or floor, it may not be scraped off if it will flake off into small pieces.

One may not remove dirt from his shoe, if doing so will cause it to crumble into tiny pieces.


[1] שכא, ח-יב. ורמב"ם (שבת ח, טו)

[2] תצח,יד

[3] שב, ז. ואע"פ דעפר לא הוי גדולי קרקע, ע' פמ"ג (מ"ז שכא, י) דבמשכן סמנים נמי כן הוא שיש מהם כאבנים באדמה.

[4] אג"מ או"ח ד,עד (טוחן ?)

[5] כמ"ש האג"מ שבדק וראה שאפי' כשנטחן בהא"ק מעסע"ר הבננה הוי גוף אחד

[6] אג"מ או"ח ד,עד (טוחן ב). וע"ש כ' טוב לחוש לדעת החזון איש ולטחון בידית הכלי

[7] שש"כ (ו, ט)

[8] שכא,י. ואסור משום שהוא דרך חול. ואפי' במאכל שכבר נטחן (בא"ר תקד, ג, בשם עטרת זקנים, וכ"כ בכלכלת השבת לבעל תפארת ישראל, מלאכת טוחן).

[9] דינים אלו רק מיירי בענין אוכלים ולא שאר דברים

[10] שכא ט-י ומ"ב. כיון שרא"ש כ' אין טחינה באוכלים, ואף שקצת ס"ל יש טחינה, בדבר שאינו גדולי קרקע לא שייך בו טחינה (מג"א). ועב"י בשם רמב"ם שכל דבר שטוחן ורוצה לאוכלו בלי בישול, אין בו משום טוחן. ואם טוחנו בכלי המיוחד, אסור משום דהוי דרך חול (מ"ב). וע' אג"מ (או"ח ד,עד טוחן ד) שהאיסור של עובדא דחול הוא רק כשעושה דבר שנראה שהוא עושהו באופן קבוע ולא באופן עראי ושמקפיד על המלאכה שתעשה יפה.

וע' רעק"א (שו"ת קמא, כ) דאף בדבר שאינו גדו"ק, אסור משום דמיחזי כטוחן. והוכיח כן מדמבואר בגמ' (שבת עג: ) דמלח לא מיקרי גדו"ק לענין איסור מעמר (ואסור לאסף משום דמיחזי כמעמר), ואפ"ה לא התיר רמ"א לטחון מלח אלא משום אין טוחן אחר טוחן, ולא התיר משום אין טחינה אלא בגדו"ק, וצ"ל מה דמותר לחתוך בשר דק דק, היינו בצירוף הסברא דאין טוחן באוכלים, עכת"ד. [אמנם, מסתימות הפוסקים משמע דסבירא להו דאפי' בדבר שאינו אוכל לא שייך טחינה. וראיתי בשם הגרי"ש אלישיב, די"ל ע"פ הפמ"ג (מ"ז שכא, י) דבמשכן סמנים נמי כן הוא שיש מהם כאבנים באדמה, עכת"ד, אבל לא היה מעמר בקרקע עצמו.

[11] ואם חתך בצלים לחתיכות קטנות שעה קודם הסעודה, כ' מ"ב בשם ח"א (שכא,מה) שאסור לאוכלם. ועערוה"ש (ס"ט) שיש להקל כיון שיש פוסקים שמתירים לכתחלה כיון שאין טחינה באוכלים. [ועמ"ב לעיל (?) שבכל מקום שיש מחלקת הפוסקים, יש להקל בדיעבד לענין איסור מעשה שבת, וצ"ע למה מחמיר כאן. וי"ל כיון שהמ"ב סיים שיש בו גם משום איסור בורר, ולעיל (ביה”ל ר"ס שיט) נסתפק אם עשה מלאכת בורר האם אסור משום מעשה שבת, ולכן יש ב' צדדים לאסור, או משום בורר או משום טוחן, ולא רצה להקל כיון שיש ספק ספיקא לאסור. אבל ערוה"ש לעיל כ' שאין בקליפות משום בורר]

[12] רמ"א שכא,יב. והוא ע"פ מג"א, מ"ב וביה”ל שם

[13] רמ"א שכא,יב. וע' מחה"ש (מג"א תמו, ב) אע"ג שכתב במשנה למלך שאפי' אם היה כבר נטחן, אסור לטוחנו עד אשר דק כדי לזוררו לרוח, כבר תמה על זה בספר תוספת שבת, ומג"א לא חש לזה, ע"ש.

[14] כן נראה לי פשוט, שאם חתך ירק דק דק, אסור לחותכו עוד פעם, שאע"פ שכבר עבר על טוחן יכול לעבור עליו עוד, כל זמן שלא עשאו לדבר גוש.

[15] רמ"א תקד, ג. וע' באר היטב (שם) בשם עטרת זקנים, דאסור לטוחנו בכלי המיוחד לכך.

[16] ?ל"ט מלאכות להר' ריביאט

[17] שכא,ז על פי מ"ב שצריך ב' שינויי, דלא כמג"א שצריך רק שינוי אחד, והיתר זה שייך אפי' בדבר שאינו אוכל

[18] משמעות מ"ב (שכא, לו). אבל דבר שאינו רוצה לאכלו ולטועמו או להאכילו לתינוק, אסור ללועסו, דרק לגבי מילה התירו (מ"ב שם, ע"פ גמ' שבת (קלג.) ורש"י שם).

Next: Losh
Losh