ShabbosHalachos of Mocheik
One may not erase [1]רמב"ם (שבת יא, ט) or break letters [2]אבל מותר להפריד אותיות זה מזה אע"פ שהוא מפריד התיבה, דזה לא מיקרי מחיקה לענין שבת (?) on Shabbos.
One should not cut or break letters or pictures which are written in frosting on a cake or cookie [3]רמ"א שמ,ג . However, one may bite into it, even though it breaks the letter [4]מ"ב שמ,יז, ובדגול מרבבה מצדד להקל בעיקר דין הרמ"א, דהוי דבר שאינו מתכוין, ומקלקל, ומוחק שלא ע"מ לכתוב, וכלאחר יד {גם אם חותך}, ואם נושכו הוי דרך אכילה. . If the cookie is in the shape of a letter [5]מ"ב (שמ,טו) בשם הר"ש הלוי, ומג"א כ' בזה וצ"ע, וע' דגמ"ר הביא ראייה להר"ש הלוי , one may break it. One may cut pieces of cake while leaving each letter intact, and then while eating, one may bite into the frosting to break the letter [6]מ"ב (שמ, יז) .
If fruit was cut into shapes before Shabbos, one is permitted to eat the shapes on Shabbos [7]ע"פ מ"ב (שמ, טו) .
If a book has letters written on the side of its pages, one may open it to read, but one should use a different one if another is available [8]מ"ב שמ,יז. והטעם, דלדעת שו"ת רמ"א מותר כיון שעשוי לפתוח והוי כדלת שעשוי לפתוח ולנעול תמיד ואין בו משום בנין וסתירה, אבל חיי אדם משמע שיש להחמיר, ולכתחלה לא יכתוב על דפי הספר (שעה"צ שם) .
One may tear open packages which have letters on them, provided that it is not certain they will tear [9]כך שמעתי בשם הר"ר פיינשטיין. ועוד, אפי' אם הוא פסיק רישא שיקרע האותיות, יש להקל, דהוי פס"ר דלא ניחא, וגם הכתב אינו מתקיים כיון שהנייר עומד להיקרע, וגם הוי מקלקל. .
If one has paint splotches, pen ink, or marker residue on his hand, he is permitted to wash and wipe his hand to remove it, as this is merely “temporary dirt” [10]אבני ישפה (ה, נט). וע' חיי"א (ח"א מ, ח) כ' מי שנתפחמה ידיו משחרות קדרה, מותר ליטול ידיו ולא ינגבם. וע' בן איש חי (ש"ב פקודי או' א) כ' אסור לרחצו אלא כורך עליה בגד שלא יבא עליה מים. אבל בדע"ת (שמ, ג) מצדד להתיר, כיון שמצינו בשו"ע דמותר לרחוץ ידיו מטיט (שב, יא) ודם (תריג, א. ובאבנ"י הוסיף דגם משמע מסי' שכ סע' כ דמותר לרחוץ ידיו ממיץ תותים וכדו'), ומצדד שהטעם משום שהוא נחשב לכלוך ובלכלוך לא שייך מוחק, או משום שהצבע אינו מתקיים, ולא גזרו במוחק שלא על מנת למחוק בצבע שאינו מתקיים, משום דהוי גזירה לגזירה. [אמנם, לפ"ז אין להתיר אם הוא דבר המתקיים או נכתב בכוונה, ולכן בפנים לא התרתי אלא כשיש ב' קולות הנ"ל.] וע' קצה"ש (ס"ס קמד) דכיון שכתב הב"י בשם הרא"ש דדוקא מוחק אותיות חייב אבל אינו חייב על מחיקת טשטוש דיו, ובנוסף למה שהאיסור מחיקה תלוי במה שכוונתו לכתוב אחר כך, א"כ כאן שהמקום מחיקה (דהיינו ידו) אין הדרך לכתוב שם, מותר למחוק. וע"ע שש"כ (יד הע' פג) שהגשז"א אמר על החיי אדם, שהמנהג להקל, וע' ציץ אליעזר (ט, סי' יז, או' ב, סע' לב) שאין כ"כ פשוט. . However, if letters were written intentionally, one may wash his hand but may not dry it [11]ע' חיי"א (מ, ח) לענין נטילת ידים לסעודה, שימתין עד שיתנגבו ממילא. וע"ע שו"ת יביע אומר (ט, או"ח קח או' קפג), דברחיצה בלבד אין הדיו נמחק. , as this would cause it to be (at least partially) erased [12]ע' שש"כ (פרק יד הע' פג) בשם דע"ת (שמ, ג) אוסר למחוק אותיות הכתובות על בשרו. . (Removing a permanent tattoo would also be prohibited [13]עמ"ש בהערה לעיל .)
Similarly, if one’s makeup (applied before Shabbos) has begun to smudge, one is permitted to remove it [14]אבני ישפה (שם), וכן משמע באג"מ (או"ח ב, עט) שאין איסור להסיר צביעת הפנים של המשחק בתיאתרות. [ולכאו' אפי' להסיר לקה הצפרנים מותר, וע' שש"כ שם מצדד לאסור בזה.] .