Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Koseiv

ShabbosChapter 49: Binyan and Stira

There are various types of boneh prohibitions. Regarding the melacha of boneh as it relates to objects, see “Makeh B’patish”.

A.   Building and Destroying Permanent Structures

 One may not add anything to the ground or add a “structure of permanence” to any structure attached to, or which is considered a part of, the ground[1] ע' רמב"ם (שבת י, יב-יד) . One also may not add to or remove from any structure which can hold {40 se’ah}, as this has the same law as the ground[2] מ"ב (שיד, יא) .

There are three types of prohibitions:

1)    One may not attach anything to the ground or a structure. For example, one may not hammer a nail to the wall[3] ואם עשה כן על דעת לתלות דבר על המסמר, ולא לתקן הכותל, חייב רק משום מכה בפטיש, כ"כ מ"ב (שיד, ח). . One also may not place an item on the ground (or structure) which will be left there as a long-term addition to the ground, even if it is not attached[4] ע' שו"ע (תקיח, ח) . For example, one may not put a piece of drywall in the wall, even if it is not attached, because it is usually left there permanently. One may not repair anything which is attached to the ground in any way. For example, if the chain in the tank of a toilet disconnected from the flapper, one may not reconnect it.

2)    One may not attach anything to the wall, even in a loose manner, if it is usually attached with nails or screws.

3)    One may not detach anything which is attached to the ground.

B.   Examples of Building

One may not kick a baseboard of a cabinet or refrigerator[5] אפי' אם לא נחשב מחובר לקרקע ע"י חוט החשמל, ואפי' אין לו ברז שמוציא מים דהוי מחל"ק על ידו, רוב פעמים הוא מחזיק מ' סאה. back in place, because it is a repair. If a window has a crack, one may stuff it with towels or clothing. One may not fix a clogged sink or toilet, unless it can be easily unclogged, or it clogs frequently and this is basically part of its normal use[6] ע' שו"ע (שלו, ט) מבואר שפתיחת סתימה מיקרי תיקון, ומה שכתבנו שאם הוא דבר המצוי יש להתיר הוא ע"פ דברי האג"מ (או"ח ד, מ), ומ"ש שאם בקל יכול לתקנו גם מותר, כ"כ הרהגש"ב קאהן (?). ואם נסתם באופן שקשה לתקנו, במקום צורך גדול יש להתיר ע"י נכרי (אג"מ שם), ולכאו' אם אין שם נכרי מותר לעשות ע"י שינוי (כגון לתופסו באצילי ידיו), וה"ה במקום כבוד הבריות יש להתיר באופן זה. .

One may hang a curtain[7] אפי' אין עשוי להסיר משם אלא תלוי שם תמיד (מ"ב שטו,ו) (provided that at the top it does not form a “roof” which is a tefach wide[8] רמ"א שטו,א. [ואע"פ שלא נעשה כלל להשתמש תחתיו ולכן לכאו' יהיה מותר מצד האהל, אפשר כאן אסור כיון שהוא חלק מבנין המחיצה ולכן יש לו יותר צורת בנין] ) in a doorway if it is flimsy and does not prevent someone from walking through. However, it may not be secured[9] ולענין לקושרו בעניבה, עשעה"צ שטו,יא in a way which does not allow one to walk through it, unless one is only hanging it temporarily[10] שעה"צ שטו,ו בלשון אפשר .

One may not tighten a screw which secures a door to the frame.

It is permitted to hang paintings or curtains on Shabbos (on hooks which were already attached to the wall) because they do not become “part of the building”[11] מ"ב (שיד, ?) . One also may hang up a towel rack which rests on top of a door, or attach magnets to a refrigerator.

One is permitted to remove food which became stuck to the floor, because it is not considered “part of the ground”[12] דהוי בנין חקלאה (ע' שבת קמא.), דהיינו בנין גרוע. וכמו שכתב השו"ע ורמ"א להתיר לקנח מנעל המלוכלך בטיט על הכותל ואין בו משום מוסיף על הבנין כיון שהוא בנין חקלאה, נ"ל דהוא הדין כאן אין בו משום סותר. . (Care should be taken to avoid the prohibition of grinding (Tochein). One is permitted to remove a spiderweb from a wall[13] ע' הערה הקודמת . However, because the spider and web are muktza, they must be removed with a broom or other implement.

One may not install or remove a window pane or screen, as when these items are installed, they become a permanent part of the structure[14] קובץ הלכות (קליינמאן) שבת ח"ב (עמ' תיב) בשם הגר"ש קמנצקי .

One may not put up a tension rod (e.g., shower rod) on Shabbos[15] קובץ הלכות (קליינמאן) שבת ח"ב (עמ' תכב) בשם הגר"ש קמנצקי .

If a kitchen drawer fell off its track, even slightly, it may not be put back into place[16] שש"כ (מהדו"ח כג, לח) . Similarly, a window pane which slid partially out of its groove, so only one side is in the groove, may not be pushed back into place.

C. Ohel

One may not create an ohel (covering or roof) with four inches of height of empty space under it, even if it is only temporary[17] שטו, א. ואם אין בו אהל טפח בג' טפחים הסמוך לגג, אסור מדרבנן (שטו,ח) לדעת הרי"ף. ואם עשאו לקיום, אפשר שאפי' רש"י מודה שאסור (מ"ב סקל"ה בשם פמ"ג) . One may create an ohel with less than four inches of space under it[18] ע' שו"ע (שטו, יג), ומ"ב שם. .

 It is permitted to create an ohel in any of the following cases[19] ואם אינו רחב טפח בג' טפחים הסמוך לגג, אסור רק מדרבנן. :

A)   If it is entirely held up by his hands and will collapse when one removes them[20] גמ' ערובין קב,ב: "אלא מעתה שרביב בגלימיה טפח ה"נ דחייב", וע' ט"ז (שא,כז) , it is not considered an ohel at all and is permitted to create on Shabbos. For example, one may hold a jacket over his head to protect himself from rain.

B)   If it is attached to a structure or object and is merely being opened or unfurled, one’s action is not creating anything (as the roof is essentially already there) and it is permitted. For example, one may open or close an awning over a deck[21] רמ"א תרכו,ג ומג"א שם .

C)    If it was already opened[22] ואין הכריכה עולה לשיעור טפח (שטו,ב) כיון דלא מיחזי כאוהל (מג"א), דלא כרש"י כ' שעולה. וע' ט"ז כ' שיש להחמיר כדברי רש"י דמיקרי אוהל ולא יכסה בו כלי. a tefach wide since before Shabbos started or there were beams within 3 tefachim of each other[23] ואם בשבת רוצה למתוח ב' חוטים זה אצל זה תוך ג"ט, אע"פ שנעשה בזה דין אהל מטעם לבוד, מותר, דהוא לא עשה אוהל אלא בא הלכה למשה מסיני ועשהו, וא"כ אינו אלא גרמא ומותר (אבנ"ז יו"ד סי' תסח, ומשמע כדבריו במג"א תקב, ט). [ואפשר דיש לתרץ עפמ"ש רמ"א (שעא, ד) דלא אמרינן לבוד להחמיר, וא"כ כאן אין לאסור מדין אהל שנעשה ע"י לבוד.]

ובענין לבוד, יש מקשים למה אין אומרים לבוד לומר שחייב לברך על התפילין כשהוא תוך ג' טפחים לראשו כיון דהוי כאילו כבר הונח? וע' רמ"א (הנ"ל) דאין אומרים לבוד להחמיר. וע' שע"ת (או"ח תכו, ז) שאין אומרים לבוד אלא במחיצות. וגם לענין קנינים, לדעת האומרים שהגבהה אין צריך ג' טפחים ובטפח סגי, היינו כיון דלא אמרינן לבוד אלא במחיצות. ואע"ג דמצינו לבוד לענין קרקע בשאר ענינים, היינו משום דינא דארעא סמיכתא ולא משום לבוד. וע' תוס' (ערובין י:) משמע שאין אומרים לבוד לענין טומאה אבל אמרינן לבוד בכלים. ובמ"ב (תרלב, כ) כ' שאין אומרים לבוד להחמיר, אבל משמע במק"א (תרכו, יז) שיש לחוש שאומרים לבוד להחמיר, וצ"ע.
which already created a “roof”, one may add to it, because adding to an existing Ohel is permitted[24] שטו,ב. .

In any of these cases, one may create an ohel.

If it does not fall under one of those categories (i.e., it is freestanding and was not there at all before Shabbos), one may not create a roof with intention to shade the area underneath from rain or the elements[25] מ"ב שטו,יז. ואפי' אין לו מחיצות או שהמחיצות נעשו קודם שבת, אסור, כן משמע שם . For example, one may not set up a folding table in order to protect items from getting rained on.

However, if that is not one’s intention, he may create it if any of the following leniencies apply:

1)    If the walls were in place before Shabbos, one may place a roof over them on Shabbos[26] שטו,יג ומ"ב (ס"ק מח) . For example, one may cover a pot or other household objects[27] ע' שו"ע לא חילק בין כלי לכלי ואוסר אם יש טפח בין הכיסוי ומה שבתוכו, וע' מ"ב (שטו, מח) דלדעת רשב"א אין בכיסוי קדירה משום אהל אבל אסור בכלי גדול ככובא אם יש מהכיסוי עד מה שבכובא טפח דכיון שרחבה יותר מדאי, אסור, משום דנראה כמשמר, וסיים במ"ב דאין למחות ביד המקילין. וע' ט"ז (ס"ק יא) כ' דכל שדרכו בכך תמיד, אין בו משום אוהל. ועערה"ש (ס"ק יח) דכיסוי קדירה מותר כיון שדרך בישולו בכך והוא קטן הכמות. because the walls were already made before Shabbos.

2)    One is permitted to create an ohel by first holding the roof up by hand, and then placing the walls under it[28] שטו,ג. והטעם, דהוא שלא כדרך בנין (מ"ב ס"ק יט). .

3)    When one’s intention is not to use the covered area and that area is not usually used, one may create it as long as it does not have four walls which reach the ground[29] מ"ב (שטו,כב) בשם ט"ז וכ' שיש לחוש לדבריו (or within 3 tefachim of it[30] עמ"ש לעיל בשם מג"א ). However, if one’s intention is to use the covered area to store things, he may create the ohel[31] ע' רשב"א (הו"ד ב"י סי' שטו) שאסור לעשות אהל להשתמש תחתיו אפי' אין לו מחיצות, וכ' ביה”ל (סע' ג' ד"ה מטות, וע"ש מה שהקשה הגר"א על הרשב"א) לכתחלה יש להחמיר כדבריו as long as it does not have two walls which reach the ground[32] מ"ב (שטו,כא) בשם ב"י (ס' תקב) כ' שצריך שיהיו מגיעים לארץ, וכ' ע"פ האחרונים שם שאפי' מגיע תוך ג' טפחים לארץ אמרינן בזה לבוד (or within 3 tefachim of the ground[33] מג"א (תקב, ט) בשם ב"י, דיש להחמיר דתוך ג"ט לקרקע כקרקע דמי, ודלא כמ"ש דרכ"מ להקל משום דלא אמרינן לבוד להחמיר. ואע"פ שהנוטה ב' חוטים בשבת כשיש טפח ביניהם אינו עובר משום אוהל אע"פ שע"י לבוד יש לעשותם אוהל, יש לחלק, דהא כאן במה שמעמיד רוב המחיצה הרי נחשב מעשיו כמעשה בנין אוהל כיון שמוכח לכל שזה הנפעל ממעשיו, אלא יש חסרון במה שאינו הולך עד הקרקע, ובזה אמרינן שסמוך לקרקע כלבוד דמי. אבל בנוטה חוטים לא נראה כלל כמעשה עשיית אוהל דלא נראה לשום אדם כאוהל, ולכן אין לאסור אפי' ע"י לבוד (כן נראה לפע"ד כוונת המג"א). ).

If it does not meet any of these three criteria, the ohel may not be created.

D. Examples of Ohel

If one wishes to make a covered area to store sodas so they will be out of sight, one may use boxes to do so by first holding one box in the air, and then places two boxes underneath it to serve as walls.

One may open a folding table on Shabbos to eat on[34] ואע"ג שודאי עושה השולחן על דעת שיהיו רגליו תחת השלחן, לא מיקרי נעשה לאויר שתחתיו, כיון שאינו משתמש באויר שתחתיו בתורת "אהל" דהא אינו רוצה כלל שיהיה רגליו מכוסה תחת השולחן, אלא שמשתמש באוירו כאילו לא היה אהל וזה מותר .

Children are permitted to build houses out of blocks, Lego, or Magnetiles, and place items inside, as according to some opinions it is permitted[35] כן שמעתי מהרה"ג מיכאל יארדלי. והטעם, שיש שיטות בראשונים {לא מצאתי} דדבר שהוא מאד עראי מותר בכל אופן, וקטנים יכולים לסמוך על זה. {וע' ספר קטנים בהלכה מהרה"ג ש"ב כהן בשם הגרח"פ שיינברג, דכל משחק ילדים אין בו משום מלאכה.} . An adult may assist in connecting the pieces, but may not place the roof on.

One may open an awning on a baby carriage which was attached before Shabbos, as this is no different than opening and closing a door which is not considered Boneh[36] רמ"א תרכו,ג ומג"א .

One may put an infant seat on a Snap-n’-go stroller base, because the walls of the basket underneath were made before Shabbos. However, if one wants to put it on because he needs the area underneath to be shaded to protect food or the like, one may not do so.

Even though some permit the use of umbrellas, one should not use them[37] ביה”ל ? [ואע"ג שיש סברא להתיר כיון שיש לו צירים, אסור. ואפשר הטעם, כיון שכשיש צירים בכלי או בבנין בקרקע שעשוי לפתוח, אע"פ שעדיין לא פרס האהל, כבר יש דבר שיש לו שם כלי או קרקע ולכן הוא כמו פתיחת דלת (כמ"ש רמ"א ס"ס תרכו ומג"א שם), שאינו עושה שום דבר חדש אלא שהוא משתמש בדבר שכבר קיים. אבל כשבורא אהל חדש שלא היה לו שייכות של כלי קודם לכן, וגם עושה בשביל צל, יש לאסור.] . However, an umbrella awning attached to a table or to the ground may be opened and closed on Shabbos[38] שש"כ (?) .

 

E. Mechitza[39] ט"ז תקיד,ב כ' שזה רק אסור כשצריך המחיצה להתיר האיסור ואין לו שום עצה אחרת, אבל אם מן הדין יש לו עצה אחרת אלא שאין מורין כן, אין לו תועלת גמור בבנין המחיצה, ומותר

One may not connect a solid partition (Mechitza) to a building in order to create a permanent wall, as this is a prohibition of Building.

One may not create a temporary Mechitzah in order to permit doing an action[40] שטו,א. אא"כ היה פתוח טפח מבעוד יום (רמ"א שם) . For example, one may not spread a sheet or move[41] ואפשר יש להקל לטלטל מחיצה שנעשה כבר, וצ"ע a partition in order to block seforim so one will be permitted to change a child’s diaper or engage in marital relations[42] רמ"א שטו,א. ואם המחיצה מכסה הנר עד שלא נראית, ואין צריך שיהיה גבוה י' טפחים כיון שאינו שם בתורת מחיצה אלא בתורת מכסה, כ' מג"א מותר לעשותה, וע' מ"ב שהאחרונים מפקפקים עליו כיון דסוף סוף על ידי המחיצה הותר בתשמיש ושפיר הוי מחיצה המתרת, ובשעת הדחק יש להקל . After one has completed the action and the mechitza no longer serves a purpose, one is permitted to remove the mechitza (but it may not be removed while it still serves its purpose)[43] שש"כ (פרק כד, סע' לח) .

One is permitted to hang a sheet for privacy or for tznius[44] רמ"א שטו,א. אבל אם יש בגגו טפח, אף לצניעות אסור (שם). [ונראה הטעם, אפי' בין אנשים לנשים (דלא מיקרי מחיצה המתרת כמ"ש מ"ב סק"ה), מעיקר הדין מותרים בהחזרת פנים.] . For example, one may use partitions to separate a women’s section during a speech or a meal, as there is technically no prohibition to eat without a mechitza. 

One may not hang a curtain and secure it on its sides so that one cannot walk through it, as this is considered Building[45] מ"ב שטו,ו . This is true even if one intends on opening it frequently[46] שעה"צ שטו,ו. וע"ש, שפמ"ג כ' שאם דרך הוילון לשהות שם כמה ימים, אסור מדאורייתא. ואם דרכו לפותחו תמיד, אפשר שאינו אסור אפי' מדרבנן . However, one may secure it in front of an existing wall[47] מ"ב שטו,ז . For example, one may not close a doorway by using clothespins to hang a sheet there on all its sides, even if one intends to open it when one need to.

 


[1] ע' רמב"ם (שבת י, יב-יד)

[2] מ"ב (שיד, יא)

[3] ואם עשה כן על דעת לתלות דבר על המסמר, ולא לתקן הכותל, חייב רק משום מכה בפטיש, כ"כ מ"ב (שיד, ח).

[4] ע' שו"ע (תקיח, ח)

[5] אפי' אם לא נחשב מחובר לקרקע ע"י חוט החשמל, ואפי' אין לו ברז שמוציא מים דהוי מחל"ק על ידו, רוב פעמים הוא מחזיק מ' סאה.

[6] ע' שו"ע (שלו, ט) מבואר שפתיחת סתימה מיקרי תיקון, ומה שכתבנו שאם הוא דבר המצוי יש להתיר הוא ע"פ דברי האג"מ (או"ח ד, מ), ומ"ש שאם בקל יכול לתקנו גם מותר, כ"כ הרהגש"ב קאהן (?). ואם נסתם באופן שקשה לתקנו, במקום צורך גדול יש להתיר ע"י נכרי (אג"מ שם), ולכאו' אם אין שם נכרי מותר לעשות ע"י שינוי (כגון לתופסו באצילי ידיו), וה"ה במקום כבוד הבריות יש להתיר באופן זה.

[7] אפי' אין עשוי להסיר משם אלא תלוי שם תמיד (מ"ב שטו,ו)

[8] רמ"א שטו,א. [ואע"פ שלא נעשה כלל להשתמש תחתיו ולכן לכאו' יהיה מותר מצד האהל, אפשר כאן אסור כיון שהוא חלק מבנין המחיצה ולכן יש לו יותר צורת בנין]

[9] ולענין לקושרו בעניבה, עשעה"צ שטו,יא

[10] שעה"צ שטו,ו בלשון אפשר

[11] מ"ב (שיד, ?)

[12] דהוי בנין חקלאה (ע' שבת קמא.), דהיינו בנין גרוע. וכמו שכתב השו"ע ורמ"א להתיר לקנח מנעל המלוכלך בטיט על הכותל ואין בו משום מוסיף על הבנין כיון שהוא בנין חקלאה, נ"ל דהוא הדין כאן אין בו משום סותר.

[13] ע' הערה הקודמת

[14] קובץ הלכות (קליינמאן) שבת ח"ב (עמ' תיב) בשם הגר"ש קמנצקי

[15] קובץ הלכות (קליינמאן) שבת ח"ב (עמ' תכב) בשם הגר"ש קמנצקי

[16] שש"כ (מהדו"ח כג, לח)

[17] שטו, א. ואם אין בו אהל טפח בג' טפחים הסמוך לגג, אסור מדרבנן (שטו,ח) לדעת הרי"ף. ואם עשאו לקיום, אפשר שאפי' רש"י מודה שאסור (מ"ב סקל"ה בשם פמ"ג)

[18] ע' שו"ע (שטו, יג), ומ"ב שם.

[19] ואם אינו רחב טפח בג' טפחים הסמוך לגג, אסור רק מדרבנן.

[20] גמ' ערובין קב,ב: "אלא מעתה שרביב בגלימיה טפח ה"נ דחייב", וע' ט"ז (שא,כז)

[21] רמ"א תרכו,ג ומג"א שם

[22] ואין הכריכה עולה לשיעור טפח (שטו,ב) כיון דלא מיחזי כאוהל (מג"א), דלא כרש"י כ' שעולה. וע' ט"ז כ' שיש להחמיר כדברי רש"י דמיקרי אוהל ולא יכסה בו כלי.

[23] ואם בשבת רוצה למתוח ב' חוטים זה אצל זה תוך ג"ט, אע"פ שנעשה בזה דין אהל מטעם לבוד, מותר, דהוא לא עשה אוהל אלא בא הלכה למשה מסיני ועשהו, וא"כ אינו אלא גרמא ומותר (אבנ"ז יו"ד סי' תסח, ומשמע כדבריו במג"א תקב, ט). [ואפשר דיש לתרץ עפמ"ש רמ"א (שעא, ד) דלא אמרינן לבוד להחמיר, וא"כ כאן אין לאסור מדין אהל שנעשה ע"י לבוד.]

ובענין לבוד, יש מקשים למה אין אומרים לבוד לומר שחייב לברך על התפילין כשהוא תוך ג' טפחים לראשו כיון דהוי כאילו כבר הונח? וע' רמ"א (הנ"ל) דאין אומרים לבוד להחמיר. וע' שע"ת (או"ח תכו, ז) שאין אומרים לבוד אלא במחיצות. וגם לענין קנינים, לדעת האומרים שהגבהה אין צריך ג' טפחים ובטפח סגי, היינו כיון דלא אמרינן לבוד אלא במחיצות. ואע"ג דמצינו לבוד לענין קרקע בשאר ענינים, היינו משום דינא דארעא סמיכתא ולא משום לבוד. וע' תוס' (ערובין י:) משמע שאין אומרים לבוד לענין טומאה אבל אמרינן לבוד בכלים. ובמ"ב (תרלב, כ) כ' שאין אומרים לבוד להחמיר, אבל משמע במק"א (תרכו, יז) שיש לחוש שאומרים לבוד להחמיר, וצ"ע.

[24] שטו,ב.

[25] מ"ב שטו,יז. ואפי' אין לו מחיצות או שהמחיצות נעשו קודם שבת, אסור, כן משמע שם

[26] שטו,יג ומ"ב (ס"ק מח)

[27] ע' שו"ע לא חילק בין כלי לכלי ואוסר אם יש טפח בין הכיסוי ומה שבתוכו, וע' מ"ב (שטו, מח) דלדעת רשב"א אין בכיסוי קדירה משום אהל אבל אסור בכלי גדול ככובא אם יש מהכיסוי עד מה שבכובא טפח דכיון שרחבה יותר מדאי, אסור, משום דנראה כמשמר, וסיים במ"ב דאין למחות ביד המקילין. וע' ט"ז (ס"ק יא) כ' דכל שדרכו בכך תמיד, אין בו משום אוהל. ועערה"ש (ס"ק יח) דכיסוי קדירה מותר כיון שדרך בישולו בכך והוא קטן הכמות.

[28] שטו,ג. והטעם, דהוא שלא כדרך בנין (מ"ב ס"ק יט).

[29] מ"ב (שטו,כב) בשם ט"ז וכ' שיש לחוש לדבריו

[30] עמ"ש לעיל בשם מג"א

[31] ע' רשב"א (הו"ד ב"י סי' שטו) שאסור לעשות אהל להשתמש תחתיו אפי' אין לו מחיצות, וכ' ביה”ל (סע' ג' ד"ה מטות, וע"ש מה שהקשה הגר"א על הרשב"א) לכתחלה יש להחמיר כדבריו

[32] מ"ב (שטו,כא) בשם ב"י (ס' תקב) כ' שצריך שיהיו מגיעים לארץ, וכ' ע"פ האחרונים שם שאפי' מגיע תוך ג' טפחים לארץ אמרינן בזה לבוד

[33] מג"א (תקב, ט) בשם ב"י, דיש להחמיר דתוך ג"ט לקרקע כקרקע דמי, ודלא כמ"ש דרכ"מ להקל משום דלא אמרינן לבוד להחמיר. ואע"פ שהנוטה ב' חוטים בשבת כשיש טפח ביניהם אינו עובר משום אוהל אע"פ שע"י לבוד יש לעשותם אוהל, יש לחלק, דהא כאן במה שמעמיד רוב המחיצה הרי נחשב מעשיו כמעשה בנין אוהל כיון שמוכח לכל שזה הנפעל ממעשיו, אלא יש חסרון במה שאינו הולך עד הקרקע, ובזה אמרינן שסמוך לקרקע כלבוד דמי. אבל בנוטה חוטים לא נראה כלל כמעשה עשיית אוהל דלא נראה לשום אדם כאוהל, ולכן אין לאסור אפי' ע"י לבוד (כן נראה לפע"ד כוונת המג"א).

[34] ואע"ג שודאי עושה השולחן על דעת שיהיו רגליו תחת השלחן, לא מיקרי נעשה לאויר שתחתיו, כיון שאינו משתמש באויר שתחתיו בתורת "אהל" דהא אינו רוצה כלל שיהיה רגליו מכוסה תחת השולחן, אלא שמשתמש באוירו כאילו לא היה אהל וזה מותר

[35] כן שמעתי מהרה"ג מיכאל יארדלי. והטעם, שיש שיטות בראשונים {לא מצאתי} דדבר שהוא מאד עראי מותר בכל אופן, וקטנים יכולים לסמוך על זה. {וע' ספר קטנים בהלכה מהרה"ג ש"ב כהן בשם הגרח"פ שיינברג, דכל משחק ילדים אין בו משום מלאכה.}

[36] רמ"א תרכו,ג ומג"א

[37] ביה”ל ? [ואע"ג שיש סברא להתיר כיון שיש לו צירים, אסור. ואפשר הטעם, כיון שכשיש צירים בכלי או בבנין בקרקע שעשוי לפתוח, אע"פ שעדיין לא פרס האהל, כבר יש דבר שיש לו שם כלי או קרקע ולכן הוא כמו פתיחת דלת (כמ"ש רמ"א ס"ס תרכו ומג"א שם), שאינו עושה שום דבר חדש אלא שהוא משתמש בדבר שכבר קיים. אבל כשבורא אהל חדש שלא היה לו שייכות של כלי קודם לכן, וגם עושה בשביל צל, יש לאסור.]

[38] שש"כ (?)

[39] ט"ז תקיד,ב כ' שזה רק אסור כשצריך המחיצה להתיר האיסור ואין לו שום עצה אחרת, אבל אם מן הדין יש לו עצה אחרת אלא שאין מורין כן, אין לו תועלת גמור בבנין המחיצה, ומותר

[40] שטו,א. אא"כ היה פתוח טפח מבעוד יום (רמ"א שם)

[41] ואפשר יש להקל לטלטל מחיצה שנעשה כבר, וצ"ע

[42] רמ"א שטו,א. ואם המחיצה מכסה הנר עד שלא נראית, ואין צריך שיהיה גבוה י' טפחים כיון שאינו שם בתורת מחיצה אלא בתורת מכסה, כ' מג"א מותר לעשותה, וע' מ"ב שהאחרונים מפקפקים עליו כיון דסוף סוף על ידי המחיצה הותר בתשמיש ושפיר הוי מחיצה המתרת, ובשעת הדחק יש להקל

[43] שש"כ (פרק כד, סע' לח)

[44] רמ"א שטו,א. אבל אם יש בגגו טפח, אף לצניעות אסור (שם). [ונראה הטעם, אפי' בין אנשים לנשים (דלא מיקרי מחיצה המתרת כמ"ש מ"ב סק"ה), מעיקר הדין מותרים בהחזרת פנים.]

[45] מ"ב שטו,ו

[46] שעה"צ שטו,ו. וע"ש, שפמ"ג כ' שאם דרך הוילון לשהות שם כמה ימים, אסור מדאורייתא. ואם דרכו לפותחו תמיד, אפשר שאינו אסור אפי' מדרבנן

[47] מ"ב שטו,ז

Next: Kindling, Extinguishing and Electricity
Kindling, Extinguishing and Electricity