Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Binyan and Stira

ShabbosChapter 50: Kindling, Extinguishing and Electricity

It is prohibited to light a fire or cause it to burn brighter[1] רמב"ם (שבת יב, א) . One may not move a fire because it will certainly burn faster or slower due to the movement[2] רעז,א . However, it is permitted to move a fire very slowly (in a way which does not violate Muktza) because then it will not certainly affect the rate at which it burns[3] מ"ב (רעז,ז) דלא כט"ז כתב שאסור אפי' לפותחו בנחת. וע' מג"א (רעו,יא) תמה על רש"י שאוסר לטלטל הנר משום שמא יכבה. וע' רע"א (בדברי מג"א רעו,י) שאסור לומר לנכרי לטלטל הנר אע"פ שבשאר מוקצה מותר כיון שישראל יכול לעשותו בעצמו בטלטול מן הצד, משום שאסור לטלטלו מן הצד משום הבערה, ומשמע שסובר כדברי הט"ז .

One may not extinguish a fire[4] רמב"ם (שבת יב, ב) whether it creates a coal or not[5] וכיבוי שלא לצורך גחלת מיקרי משאצל"ג (רעח,א ו-שלד,כז) .

One may move an object which is holding lit candles, provided that it is moved slowly (so it will not go out) and that the object was not a bosis[6] רעג,ה ומ"ב שם .

One may not open a window if there are candles nearby that will be blown out by the wind[7] רעז,א. ואע"פ שרמ"א משמע שמקיל אם פותח הדלת בנחת, וא"כ לכאו' בחלון מותר, כ' בביה”ל שהמג"א ושאר אחרונים חולקים על הרמ"א ופסקו שאפי' בנחת אסור, ויש להקל במקום שאין הרוח מנשב .

One may not read by candlelight or perform other actions which require close examination[8] ערה, א. ומותר לקרות פרשת במה מדליקין כיון שהוא מזכיר איסור שבת ואיך ישכח (שם סע' ז), ור"ל כיון שהוא מזכיר איסור הדלקה בשבת (מ"ב שם). וצ"ע מה החידוש בזה, דהא פסק לקמן (סע' ט) מתיר לקרות לאור הנר דבר השגור בפיו קצת, וא"כ בלאו הכי מותר לקרות פרשת במה מדליקין. שו"ר תירוץ על זה בהערות "פעולת שכיר" לספר מעשה רב (אות קיד), שהשו"ע מיירי במקום שאין נוהגים לומר במה מדליקין בליל שבת ואפי' הכי מותר מטעם הנ"ל. . However, by electric light it is permitted[9] מ"ב (ערה,ד), וע' ביה"ל (שם) משמע שרק יש להקל לצורך תלמוד תורה, וע' מג"א בשם ב"ח מיקל בנר של שעוה שאין לחוש שמא יטה ואפי' אם ימחוט ראש הפתילה, אין בכיבוי זה איסור דאורייתא, אבל שלא לצורך יש להחמיר כיון דלדעת רמב"ם חייב על כיבוי זה (שהוא מלאכה שאינה צריכה לגופה.) . If the primary light is electric, one may read in close proximity to candles.

Any fire which begins to spread in a house is considered life-threatening, and one should put it out immediately by any means necessary[10] רמ"א (שלד, כו). אבל במקום שאין שום חשש לסכנת נפשות, כגון אם בביתו יש רק אנשים גדולים שיכולים לצאת מהבית, וגם אין לו שכינים הגרים קרוב לו, וגם אין חשש שהאש יסע עד שיגיע לבית אחר, אסור לכבות. .

A. Electricity

Electricity is prohibited to use mid’rabanan[11] ע' אחיעזר (ג, ו), אגרות משה (או"ח ד, פד-פה), מנחת שלמה (א, יא), חזון איש (או"ח נ, אות ט), ציץ אליעזר (ג, טז, פרק ח), יביע אומר (ז, או"ח לו, אות ג). יש שאסרו מן התורה ויש מדרבנן. וכתבנו ע"פ דעת האגרות משה, אף ששם מסופק קצת אם הוא דאורייתא. . However, it is a melacha D’oraysa to turn on anything which creates a spark or fire or which will cause a metal element to heat up. Therefore, turning on a heater, furnace, or incandescent[12] לכמה שיטות הוא אש ממש, ואפי' אם אינו אש, על חימום המתכת עובר משום בישול or fluorescent[13] הדלקת ה-bulb עושה ניצוץ של אש בתוך הזכוכית שמדלקת את הגז וזה עושה האור lightbulb constitutes a melacha D’oraysa. However, turning them off is only an Issur D’rabanan[14] ואין בו משום כיבוי דאורייתא כיון שבמתכת לא נעשה גחלת, ובדבר המחמם ע"י גז אין גחלת כלל . Turning on an LED does not violate an Issur d’oraysa[15] כיון שאין שום ניצוץ בהדלקתה, ואין לאסור מצד חימום המתכת כיון שלא נעשה גחלת .

One may not open his refrigerator door if it will cause the light to go on. If one realized on Shabbos that the light in his refrigerator will go on when one open the door, one should ask a non-Jew to open it to remove the food one need. If one will need things from the fridge repeatedly, one may ask him to unscrew the bulb[16] אג"מ (או"ח ב ,סח), כיון שאין הגוי מכוון בפתיחת הדלת שידליק האור, וא"כ הוי פסיק רישא וזה מותר באמירה לעכו"ם. ולענין נטילת הלייטבאלב, כ' יש לסמוך על בעל העיטור. ואפי' לדעת המ"ב שיש להחמיר לכתחלה שכל אוכל שאינו יכול להגיעו אלא ע"י מלאכה הוי מוקצה ואסור, כאן מותר, כיון שיכול להגיע אצלו באופן המותר, דהיינו שישאל העכו"ם לפתוח הדלת, ואמירה לעכו"ם בפסיק רישא מותר (כך שמעתי מהרהג"מ יארדלי). . The same applies to food left in an oven. If a non-Jew is unavailable, one may, while the door is closed and the motor is not running, ask a child to unplug the refrigerator[17] שמירת שבת כהלכתה (?) כיון שהוא איסור דרבנן, ולצורך קטן הוא בעצמו יכול לעשותו, וגם שיש מתירים שבות במקום מצוה, וכיון שיש מתירים קטן יכול לסמוך על דעה זו, כמ"ש מג"א (רסט, א). ואם אין שם קטן, יכול לעשותו בעצמו דרך שינוי (שש"כ שם). (but the child should be old enough to know that he generally should not play with plugs).

One may open his refrigerator door even though the compressor may turn on (because the thermostat senses warm air rushing in), although some are stringent to only open it when the compressor is already on. Modern refrigerators have various sensors which monitor whether the door is open and other information. However, halachically this does not present an issue because the “writing” of the information is not visible in any form. Therefore, there is no difference between modern refrigerators and older ones; one may open and close them, provided the light will not turn on.

One may not speak into a phone or microphone on Shabbos[18] אג"מ (או"ח ד, פד) לענין מייקרופון. ושם כתב ד' חששות, א', שבדבורו נעשה רושם של הברות בתוך המייקרופון, ואולי אסור משום מכה בפטיש או בונה. ב', כיון שהוא מדבר, משתמש בו ביותר כח עלעקטרי ממה שנשתמש אם לא היה מדבר, ויש בו חשש דאורייתא. ג', כיון שבחול הדרך לחבר המייקרופון רק בשעה שצריך לדבר ולא קודם, אסור לחברו אפי' קודם שבת משום אוושא מילתא, דהרי אפשר לומר שחברוהו היום קודם התפלה (והוכיח שבכה"ג אסור מדרבנן מדברי הב"י, ע"ש). ד', אסור משום כלי שיר שגזרו בו שמא יתקן. . However, listening through a hearing aid, and speaking in the proximity of one, is permitted[19] אג"מ (או"ח ד, פה). וע"ש שיש לחלק בין זה ומייקרופון (ע' הערה הקודמת) שאין לחוש לטעם א', דבזה שלא נעשה הקול יותר גבוה מהמדבר אפשר שאין איסור, ובמכונה זה אפשר שאינו משתמש ביותר כח עלעקטרי כשמדבר בקול רם מבקול נמוך, וכיון שיש רק ספק איסור, יש להקל בשביל חולה, ובפרט לצורך גדול כזה שיש בו פיקוח נפש שצריך שישמע המכוניות כשהולך החוצה. וטעם ג' ליכא, דרק בדבר שנשמע לרבים אסור משום השמעת קול ולא בדבר שרק נשמע לאדם אחד. וטעם ד' ליכא, דחרש הוי מילתא דלא שכיחא ולא גזרו בו רבנן. [ושמעתי בשם הרה"ג ראובן פיינשטיין דדעת אביו היה בדרך כלל בענין זה, כיון שיש ספק אם ריבוי כח החשמל אסור, יש להחמיר שלא במקום חולי.] .

One is permitted to use an escalator on Shabbos. One may not press any buttons to use an elevator nor instruct a non-Jew to press the buttons for him. One may use a “Shabbos elevator”, which goes up and down without the need to press buttons[20] שש"כ (מהדו"ח כג, נח) בשם הגרשז"א. אמנם, ע"פ דברי האג"מ הנ"ל בענין מייקרופון, גם בזה יש להחמיר, ובשביל חולה יש להקל. . One should not go on an elevator when a non-Jew is pressing the buttons to go to whatever floor he wants to, as those who see him will assume that the Jew pressed the buttons himself[21] אג"מ (או"ח ב, צה) , but this is permitted in cases of necessity.

If one knows that a light will go on when he walks in front of it, he must walk in a way which does not turn it on[22] ע' שו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' סט) דכשנדלק האור ואין צריך לו ולא רוצה שידלק, כיון שהוא היה רק הולך כדרכו ולא עשה שום פעולה של מלאכה, אין כאן מלאכה כלל ומותר. אבל אם רוצה שידלק האור, או שיפתח הדלת ע"י תנועת גופו, אסור, ומדמהו למ"ש המגיד משנה (הל' שבת יב, ב) שיש פעולות שאם אינו מכוין למלאכה אז לא נעשה מלאכה כלל. וא"כ, תלוי במציאות אם יש כבר הרבה אור שם או לא. וגם יש צד להקל עפמ"ש בשו"ת אבנ"ז (או"ח סי' קצד) לבאר דברי הרשב"א (שבת קז.), שכל מלאכה שאינו נעשה בגוף הדבר מיקרי גרמא, ואם מכוין לפעולה אחרת ואינו מכוין למלאכה, מותר לעשותו אע"פ ואינו נאסר משום פסיק רישא. . If this is not possible, he must ask a non-Jew to turn it on first; if this is not practical, a Rav should be consulted.

One should not use a toilet which automatically flushes when one leaves. If there is no other one available, one may use it, but he should wait a few minutes before leaving so the toilet may flush by itself, and his action will not actively cause it to flush. If it does not flush by itself, one is nonetheless permitted to leave the bathroom.

One may set a timer before Shabbos which will cause melacha to be performed, such as lighting a furnace, on Shabbos[23] שע"ת (ר"ס רנה) לענין בישול, וע' ציץ אליעזר (?) הביא שהיו עושים כן כדי שיהיה להם קפה חם בשבת, ודן בזה למה מותר . There are cases where using a timer is prohibited; see {Avsha Milsa}.

 

 


[1] רמב"ם (שבת יב, א)

[2] רעז,א

[3] מ"ב (רעז,ז) דלא כט"ז כתב שאסור אפי' לפותחו בנחת. וע' מג"א (רעו,יא) תמה על רש"י שאוסר לטלטל הנר משום שמא יכבה. וע' רע"א (בדברי מג"א רעו,י) שאסור לומר לנכרי לטלטל הנר אע"פ שבשאר מוקצה מותר כיון שישראל יכול לעשותו בעצמו בטלטול מן הצד, משום שאסור לטלטלו מן הצד משום הבערה, ומשמע שסובר כדברי הט"ז

[4] רמב"ם (שבת יב, ב)

[5] וכיבוי שלא לצורך גחלת מיקרי משאצל"ג (רעח,א ו-שלד,כז)

[6] רעג,ה ומ"ב שם

[7] רעז,א. ואע"פ שרמ"א משמע שמקיל אם פותח הדלת בנחת, וא"כ לכאו' בחלון מותר, כ' בביה”ל שהמג"א ושאר אחרונים חולקים על הרמ"א ופסקו שאפי' בנחת אסור, ויש להקל במקום שאין הרוח מנשב

[8] ערה, א. ומותר לקרות פרשת במה מדליקין כיון שהוא מזכיר איסור שבת ואיך ישכח (שם סע' ז), ור"ל כיון שהוא מזכיר איסור הדלקה בשבת (מ"ב שם). וצ"ע מה החידוש בזה, דהא פסק לקמן (סע' ט) מתיר לקרות לאור הנר דבר השגור בפיו קצת, וא"כ בלאו הכי מותר לקרות פרשת במה מדליקין. שו"ר תירוץ על זה בהערות "פעולת שכיר" לספר מעשה רב (אות קיד), שהשו"ע מיירי במקום שאין נוהגים לומר במה מדליקין בליל שבת ואפי' הכי מותר מטעם הנ"ל.

[9] מ"ב (ערה,ד), וע' ביה"ל (שם) משמע שרק יש להקל לצורך תלמוד תורה, וע' מג"א בשם ב"ח מיקל בנר של שעוה שאין לחוש שמא יטה ואפי' אם ימחוט ראש הפתילה, אין בכיבוי זה איסור דאורייתא, אבל שלא לצורך יש להחמיר כיון דלדעת רמב"ם חייב על כיבוי זה (שהוא מלאכה שאינה צריכה לגופה.)

[10] רמ"א (שלד, כו). אבל במקום שאין שום חשש לסכנת נפשות, כגון אם בביתו יש רק אנשים גדולים שיכולים לצאת מהבית, וגם אין לו שכינים הגרים קרוב לו, וגם אין חשש שהאש יסע עד שיגיע לבית אחר, אסור לכבות.

[11] ע' אחיעזר (ג, ו), אגרות משה (או"ח ד, פד-פה), מנחת שלמה (א, יא), חזון איש (או"ח נ, אות ט), ציץ אליעזר (ג, טז, פרק ח), יביע אומר (ז, או"ח לו, אות ג). יש שאסרו מן התורה ויש מדרבנן. וכתבנו ע"פ דעת האגרות משה, אף ששם מסופק קצת אם הוא דאורייתא.

[12] לכמה שיטות הוא אש ממש, ואפי' אם אינו אש, על חימום המתכת עובר משום בישול

[13] הדלקת ה-bulb עושה ניצוץ של אש בתוך הזכוכית שמדלקת את הגז וזה עושה האור

[14] ואין בו משום כיבוי דאורייתא כיון שבמתכת לא נעשה גחלת, ובדבר המחמם ע"י גז אין גחלת כלל

[15] כיון שאין שום ניצוץ בהדלקתה, ואין לאסור מצד חימום המתכת כיון שלא נעשה גחלת

[16] אג"מ (או"ח ב ,סח), כיון שאין הגוי מכוון בפתיחת הדלת שידליק האור, וא"כ הוי פסיק רישא וזה מותר באמירה לעכו"ם. ולענין נטילת הלייטבאלב, כ' יש לסמוך על בעל העיטור. ואפי' לדעת המ"ב שיש להחמיר לכתחלה שכל אוכל שאינו יכול להגיעו אלא ע"י מלאכה הוי מוקצה ואסור, כאן מותר, כיון שיכול להגיע אצלו באופן המותר, דהיינו שישאל העכו"ם לפתוח הדלת, ואמירה לעכו"ם בפסיק רישא מותר (כך שמעתי מהרהג"מ יארדלי).

[17] שמירת שבת כהלכתה (?) כיון שהוא איסור דרבנן, ולצורך קטן הוא בעצמו יכול לעשותו, וגם שיש מתירים שבות במקום מצוה, וכיון שיש מתירים קטן יכול לסמוך על דעה זו, כמ"ש מג"א (רסט, א). ואם אין שם קטן, יכול לעשותו בעצמו דרך שינוי (שש"כ שם).

[18] אג"מ (או"ח ד, פד) לענין מייקרופון. ושם כתב ד' חששות, א', שבדבורו נעשה רושם של הברות בתוך המייקרופון, ואולי אסור משום מכה בפטיש או בונה. ב', כיון שהוא מדבר, משתמש בו ביותר כח עלעקטרי ממה שנשתמש אם לא היה מדבר, ויש בו חשש דאורייתא. ג', כיון שבחול הדרך לחבר המייקרופון רק בשעה שצריך לדבר ולא קודם, אסור לחברו אפי' קודם שבת משום אוושא מילתא, דהרי אפשר לומר שחברוהו היום קודם התפלה (והוכיח שבכה"ג אסור מדרבנן מדברי הב"י, ע"ש). ד', אסור משום כלי שיר שגזרו בו שמא יתקן.

[19] אג"מ (או"ח ד, פה). וע"ש שיש לחלק בין זה ומייקרופון (ע' הערה הקודמת) שאין לחוש לטעם א', דבזה שלא נעשה הקול יותר גבוה מהמדבר אפשר שאין איסור, ובמכונה זה אפשר שאינו משתמש ביותר כח עלעקטרי כשמדבר בקול רם מבקול נמוך, וכיון שיש רק ספק איסור, יש להקל בשביל חולה, ובפרט לצורך גדול כזה שיש בו פיקוח נפש שצריך שישמע המכוניות כשהולך החוצה. וטעם ג' ליכא, דרק בדבר שנשמע לרבים אסור משום השמעת קול ולא בדבר שרק נשמע לאדם אחד. וטעם ד' ליכא, דחרש הוי מילתא דלא שכיחא ולא גזרו בו רבנן. [ושמעתי בשם הרה"ג ראובן פיינשטיין דדעת אביו היה בדרך כלל בענין זה, כיון שיש ספק אם ריבוי כח החשמל אסור, יש להחמיר שלא במקום חולי.]

[20] שש"כ (מהדו"ח כג, נח) בשם הגרשז"א. אמנם, ע"פ דברי האג"מ הנ"ל בענין מייקרופון, גם בזה יש להחמיר, ובשביל חולה יש להקל.

[21] אג"מ (או"ח ב, צה)

[22] ע' שו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' סט) דכשנדלק האור ואין צריך לו ולא רוצה שידלק, כיון שהוא היה רק הולך כדרכו ולא עשה שום פעולה של מלאכה, אין כאן מלאכה כלל ומותר. אבל אם רוצה שידלק האור, או שיפתח הדלת ע"י תנועת גופו, אסור, ומדמהו למ"ש המגיד משנה (הל' שבת יב, ב) שיש פעולות שאם אינו מכוין למלאכה אז לא נעשה מלאכה כלל. וא"כ, תלוי במציאות אם יש כבר הרבה אור שם או לא. וגם יש צד להקל עפמ"ש בשו"ת אבנ"ז (או"ח סי' קצד) לבאר דברי הרשב"א (שבת קז.), שכל מלאכה שאינו נעשה בגוף הדבר מיקרי גרמא, ואם מכוין לפעולה אחרת ואינו מכוין למלאכה, מותר לעשותו אע"פ ואינו נאסר משום פסיק רישא.

[23] שע"ת (ר"ס רנה) לענין בישול, וע' ציץ אליעזר (?) הביא שהיו עושים כן כדי שיהיה להם קפה חם בשבת, ודן בזה למה מותר

Next: Creating Utensils
Creating Utensils