Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Preparing for Shabbos

ShabbosChapter 33: Hiring a Non-Jew Before Shabbos

It is prohibited to instruct a non-Jew before Shabbos to perform work on Shabbos. However, one may give a non-Jew work to do before Shabbos, even though he will do melacha on Shabbos, provided all of the following conditions are met[1] וגם, אם עושה מלאכת ישראל שלא ברשות ישראל, אבל הוא מפורסם שהמלאכה של ישראל ועושה המלאכה במקום מפורסם, ויש לחושדו שעושה בשכיר יום, אסור (רנב, ג. ו-רמד, ד). ולא ראיתי ציור שזה נוגע למעשה, דע"פ רוב המלאכות המפורסמות נעשו ברשות ישראל (כגון בנין בתים, דאסור בכל גווני) או ברשות עכו"ם אבל מפורסם שעשוי בקבלנות (דמותר). :

1)     The non-Jew is paid by the job[2] רמד,א, דאם לאו, העכו"ם עושה מלאכה בשליחותו של ישראל. ובדיעבד, אם בנה עכו"ם שכיר יום בית של ישראל, כ' מ"ב (רמד,יט ושעה"צ שם) אסור ליכנס לשם, ויש מקילין שאין אסור מדינא אלא עד כדי שיעשו ואח"כ הוי רק נכון להחמיר , not by the hour.

2)    The employer may not stand near the non-Jew as he performs the work[3] מ"ב רנב,מח, דמיחזי כשלוחו .

3)    The work may not be performed in the Jew’s house or anywhere on his yard or property, as this also looks like he instructed him on Shabbos to work[4] מ"ב רנב,יז. והטעם, שאם עושהו בבית ישראל, יאמרו שצוהו לעשותו אפי' בדבר שכל העיר עושים בקבלנות.

וגם אינו יכול לעבוד בדבר העומד להתחבר לקרקע, אפי' בחצר של העכו"ם, אם המלאכה ניכרת שהוא בשביל הישראל (רמ"א רמד, ב). (?וע"ש דגם חצר של ישראל בכלל זה?)
.

4)    One may not tell him specifically to perform melacha on Shabbos[5] שז,ב, וגם רמז,א , or to do an action that by the nature of the request would require him to work on Shabbos. He must be given enough time that he would not have to work on Shabbos in order to complete the request (even if he does choose to work on Shabbos)[6] מ"ב (רמז,ד, וסי' שז,טו), וכ"כ ט"ז ומג"א, ודלא כב"י (שז ד"ה כתוב בפסקי) משמע שמותר לשלח עכו"ם לקנות לו דבר אע"פ שיודע שודאי יקנה בשבת כיון שהוא יום השוק, כיון שלא אמר לו בפירוש לקנות בשבת . For example, one may not tell a janitor in a seminary to turn off the lights in the dining room every night and turn them on in the morning.[7] דהא כל הסברא של קבלנות כיון שאין קפידא שיעשנו היום (מג"א רמד,א), וכל שיש קפידא לכאו' אסור Even though he was not instructed to specifically do so on Shabbos, it is clear that the intention was that they should be off whenever the room is not in use, including Shabbos.

 

One may allow a non-Jew to perform work (even on the ground, such as performing construction or harvesting a field) which is well outside city limits, or in a city which does not have a Jewish community, since there are no passersby[8] מ"ב (רמד,ט) פי' תוך התחום, שרגילין אנשי העיר לפעמים לילך שם who can see him[9] רמ"א רמד,א. והטעם, כיון שהרואים לא ידעו שקצץ לו שכר. ומותר אם עושה המלאכה חוץ לתחום ואין שום עיר בתוך תחומו של המקום שעובד שם. ובדיעבד אם בנאו באיסור תוך תחום של עיר, מותר ליכנס לשם (מ"ב סק"כ וב"ח וט"ז). וע' שו"ע כ' נכון להחמיר לא ליכנס לשם, ורמ"א כ' אם התנה הישראל שלא יבנהו בשבת ובנאו בעל כרחו, אין לחוש . However, this is only permitted if he is paid by the job, and there was no specific instruction to work on Shabbos[10] רמד, א .

One may lend out his items to non-Jews before Shabbos, even though they will do melacha with them on Shabbos, as there is no prohibition for his objects to perform melacha on Shabbos[11] רמו,א. ודלא כהב"ח (סק"ב) כ' כל ירא שמים יחמיר לעצמו כדברי הרוקח (הו"ד בב"י ד"ה והוצרכתי) שצריך ליטול כליו שהשאיל לעכו"ם באמצע בשבוע בערב שבת. [וב"ח כ' דפשטא דסוגיא משמע כדבריו, שתוס' כ' דהלכתא כר' יוסף, ור' יוסף אמר שאין נותנין חטים לתוך הרחיים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום משום שביתת כלים, ומבואר בגמ' דר' יוסף חשב להעמיד הברייתא אליבא דבית הלל (ממ"ש "והשתא דאמרת לבית הלל אית להו שביתת כלים") וא"כ חייב בשביתת כליו חוץ מכלי דלא עביד מעשה, אבל תוס' (ד"ה והשתא) פסק כר' אושעיא דמוקי לה אליבא דבית הלל וטעמא משום השמעת קול (וכ' שהגמ' שינה ההבנה בדברי ר' יוסף שהוא סובר דברייתא זו כב"ש), וא"כ אין שום שביתת כלים מדאורייתא, ורק מדרבנן אסור משום השמעת קול] .

A non-Jew is not permitted to take an item used for melacha from a Jew’s house on Shabbos, as it looks like he instructed the non-Jew to perform melacha. One also may not allow a non-Jew to take an item that he bought before Shabbos, as it looks like he bought it on Shabbos[12] מ"ב (רמו, ט). ושו"ע שם אוסר משום דמיחזי כצוהו להוציאו, אבל במקום שיש עירוב, שרי (מ"ב שם). . 

One may not accept profit that was earned on Shabbos[13] רמג,א. ובדיעבד, אם יש לו שותפות עם עכו"ם ובסוף רוצה לחלוק הכל בשוה אפי' השכר שבת, אסור אבל יש להתיר במקום הפסד מרובה . If one has a non-Jewish partner and would like to enter into a partnership which allows the non-Jew to run the business on Shabbos, a Rav should be consulted to make a contract (before beginning the partnership)[14] או אם כבר נשתתפו, ימכרו כל החנות לאיש אחר, ויקנהו בשותפות, ויעשו תנאי בשעת הקניה (שו"ע רמה,ג) that gives the non-Jew all the profits earned on Shabbos, and the Jew may take the profits of one day during the week instead[15] רמה,א. והטעם, כיון שהתנו מתחלה, לא הוטל על הישראל כלל ולא נראה כשלוחו (מ"ב סק"ב). ואם בסוף עשו חשבון וראו שאחד מהם ירויח הרבה מזה ורצו לחצות בשוה, מג"א (סק"ב) אוסר וע' מ"ב לא הכריע. אם העכו"ם אינו שותף אלא עובד כדי לקבל חלק מהריוח, אפי' אמר לו שיטול שכר שבת אסור (מג"א סק"ג ומ"ב, דלא כב"י משמע שמותר). אם היהודי אינו עובד יותר בימות החול כנגד מה שאינו עובד בשבת, מותר לחלק השכר בשוה ובלבד שיקח בהבלעה (רמ"א סע' א) כיון שהעכו"ם עושה לדעת עצמו כדי להרויח את שלו .

This may also be performed when there is no non-Jewish partner, and one wants to sell the rights to the Shabbos profits to one of the employees[16] ולדעת הגר"ד פיינשטיין ע"פ הגר"י רייזמאן, אין לעשות כן אלא באופן שיש ריוח מספיק בשביל הגוי, כמו שאמור להיות בכל מסחר. למשל, אם השכר של עכו"ם לכל שנה הוא $100,000, והעסק מרויח $700,000 בכל שנה ורוצה למכור לו השכר שבת במקום תשלום שכרו, צריך שהוא ירויח איזה אחוזים, למשל 5%, ולכן העכו"ם יקבל $105,000, כדי שיהיה הגיוני שהוא מכירה אמיתי ולא סתם הערמה. or another non-Jew. It should be noted that this arrangement should only be made when it is exceedingly important that the business operate on Shabbos, such as healthcare facilities. In any case, it is imperative that the Shabbos profits are really calculated and that it is not just treated as a joke, and in many industries, calculating money earned on a specific day of the week is difficult[17] שמעתי מהגר"מ היינעמאן דבמכירת קרקעות real estate agency קשה לברר בדיוק איזה רווחים נעשו ביום שבת ואיזו בימי השבוע, כיון שהם מראים הבית אל הקונה ביום א', ואח"כ מראים את הבית לו פעם שנייה עם אשתו, ולאחר זמן נעשה המכירה, ולא ברור באיזה יום בדיוק מיקרי " נעשה הריוח". .

Regarding allowing a non-Jew to perform work on a Jew’s property on Shabbos, see later {Avsha Milsa}.

 

Examples:

·  One may give clothing to a laundromat before Shabbos, because the work may be performed before or after Shabbos.

·  One may give a car to a mechanic before Shabbos, or allow a mechanic to work on a car which is parked on the street (not on the Jew’s driveway) on Shabbos[18] כיון שהוא דבר שכל העיר עושים בקבלנות, כמ"ש (Laws of Commerce on Shabbos, Kushner), וע"ש דעתו להחמיר אם הוא סמוך לבית הישראל. , as long as there was no specific instruction to perform the work on Shabbos.

·  One may not allow a non-Jew to borrow his van from the driveway on Shabbos, but one may instruct him to take the car before Shabbos. (It would also be permitted to take money for it, since the rental money is being paid for some time before Shabbos.)

·  One may not allow a non-Jew to repair his house on Shabbos. One may not allow a plumber or electrician to work on his house on Shabbos, and one may not allow a painter to paint any part of it, inside or outside.

·  One is permitted to give mail to a mailman or the post office shortly before Shabbos[19] רמז,א .

·  Mail may not be placed in one’s mailbox on Friday if he knows it will be picked up on Shabbos[20] כיון שהוא עדיין ברשות ישראל ובשבת הוא שולח ביד העכו"ם. אבל מסתמא ב-"דראפבאקס" של הדואר (או פעד.אקס. וכדומה) מותר, אע"פ שלא הגיע ממש ליד עכו"ם, כיון שהוא כבר באחריות של עכו"ם נחשב כשלוח בידו.

ושמעתי שיש מקילים שישראל יכול ליתן אגרת בתוך התיק דואר הצמוד לבית (בערב שבת סמוך לחשיכה או אפשר אפי' בשבת עצמו אם אין בו איסור הכנה) כיון שהדוור אינו שליח שלו אלא הוא שליח של הממשלה, ועפ"ז גם מותר לפתוח דברים המובאים בשבילו מחוץ לתחום כיון שלא הובא בשבילו אלא הובא בשביל שהוא חוק הממשלה שהדוור חייב ליתנו לתוך בית הישראל שנשלח בשבילו, ואין המלאכה נחשב שנעשה בשביל הישראל. וגם מותר להזמין משלוחים שיהיו נתקבלים דוקא בשבת כיון שהדוור אינו שליח שלו אלא של הממשלה. אבל לא נ"ל שכל זה מותר
.

·  One may hire a non-Jew to clear the snow from his driveway after every snowfall, even though it is clear that he wants the non-Jew to work on Shabbos. Since the snow could be shoveled (which a Jew could perform[21] עמ"ש בהל' מוקצה ), and the non-Jew uses a snowplow or snowblower[22] ואין בזה איסור השמעת קול, דמבואר בחת"ס (שו"ת או"ח ס) דכל האיסור דהשמעת קול הוא משום שיחשדנו השומע שעושה מלאכה בשבת, ובכה"ג שכל השומע יכול לראות שעכו"ם עושה מלאכה ולא ישראל, אין לחוש לזה. for convenience’s sake, there was no instruction to violate Shabbos. However, hiring a non-Jew to clear snow from a large area may be prohibited, as it is clear that it cannot be done in a suitable amount of time without performing melacha, and a Rav should be consulted[23] אפשר שיש להקל בשבות דאמירה לעכו"ם במקום היזק דרבים, כמו שמקילים בשבות דהוצאה בכרמלית, ע' שו"ע (שח, יח). וגם שהוא אמירה לאמירה קודם שבת (ע' מה שכתבתי לקמן {} בזה). ואם רוצה שיפנו מקום לחניית רכבים, ואין המקום ההוא קרוב לדירות אנשים דאין לומר שהוא נצרך בשביל אמבולנס, צריך להתנות עם העכו"ם שאם שלג נופל בשבת, אין העכו"ם חייב להסירו עד שעה אחר יציאת השבת, דבכה"ג מותר כיון שלא התנה עמו שיעשה מלאכה בשבת. (as it is permitted in any case where there may be an essential need which arises, such as to allow an ambulance through).

·  One may not ship an item, or order an item to be shipped, with a guaranteed delivery date on Shabbos, unless there is enough time for it to technically be delivered before Shabbos. Usually, there would be enough time for the postman to deliver it before Shabbos if he would drive directly to the house of the recipient, so this is not usually an issue[24] וגם שהרבה פעמים ה-delivery window מועיל שיש מספיק זמן שיכול להביאו אל הנשלח בלי חילול שבת . (The fact that the shipper knows that the postman will not do so is irrelevant.) However, before Yom Tov, and particularly Shabbos following Yom Tov, this may present a serious issue.

·  If garbage disposal is hired by the city, one may put his garbage out for pickup even though it will be picked up on Shabbos or Yom Tov[25] דהא לא נעשה שום אמירה ושכירות, והם עושים רק בשביל העירייה. . If one hires a private company for garbage disposal, see footnote[26] במקום כבוד הבריות, כגון אם מסריח ואין מקום להשים האשפה אם לא יקחנו אז, נראה לכאו' שיש להקל, ובפרט שיש לצרף שהוא אמירה לאמירה. אבל אם אין חשש כבוד הבריות, נראה דבשבת ויוה"כ אסור, אבל ביו"ט אין איסור בדבר, דהא כל השכירות הוא רק לקחת האשפה מרשותו, ואין איסור להוציאו ביו"ט, וגם להשימו על האוטו ולנהוג אינו אסור ביו"ט מעיקר הדין (אלא דמשום כל האורות שנדלקים, והולדת האש אם לא היה מודלק מבעוד יום, אסור לנהוג ביו"ט). .


[1] וגם, אם עושה מלאכת ישראל שלא ברשות ישראל, אבל הוא מפורסם שהמלאכה של ישראל ועושה המלאכה במקום מפורסם, ויש לחושדו שעושה בשכיר יום, אסור (רנב, ג. ו-רמד, ד). ולא ראיתי ציור שזה נוגע למעשה, דע"פ רוב המלאכות המפורסמות נעשו ברשות ישראל (כגון בנין בתים, דאסור בכל גווני) או ברשות עכו"ם אבל מפורסם שעשוי בקבלנות (דמותר).

[2] רמד,א, דאם לאו, העכו"ם עושה מלאכה בשליחותו של ישראל. ובדיעבד, אם בנה עכו"ם שכיר יום בית של ישראל, כ' מ"ב (רמד,יט ושעה"צ שם) אסור ליכנס לשם, ויש מקילין שאין אסור מדינא אלא עד כדי שיעשו ואח"כ הוי רק נכון להחמיר

[3] מ"ב רנב,מח, דמיחזי כשלוחו

[4] מ"ב רנב,יז. והטעם, שאם עושהו בבית ישראל, יאמרו שצוהו לעשותו אפי' בדבר שכל העיר עושים בקבלנות.

וגם אינו יכול לעבוד בדבר העומד להתחבר לקרקע, אפי' בחצר של העכו"ם, אם המלאכה ניכרת שהוא בשביל הישראל (רמ"א רמד, ב). (?וע"ש דגם חצר של ישראל בכלל זה?)

[5] שז,ב, וגם רמז,א

[6] מ"ב (רמז,ד, וסי' שז,טו), וכ"כ ט"ז ומג"א, ודלא כב"י (שז ד"ה כתוב בפסקי) משמע שמותר לשלח עכו"ם לקנות לו דבר אע"פ שיודע שודאי יקנה בשבת כיון שהוא יום השוק, כיון שלא אמר לו בפירוש לקנות בשבת

[7] דהא כל הסברא של קבלנות כיון שאין קפידא שיעשנו היום (מג"א רמד,א), וכל שיש קפידא לכאו' אסור

[8] מ"ב (רמד,ט) פי' תוך התחום, שרגילין אנשי העיר לפעמים לילך שם

[9] רמ"א רמד,א. והטעם, כיון שהרואים לא ידעו שקצץ לו שכר. ומותר אם עושה המלאכה חוץ לתחום ואין שום עיר בתוך תחומו של המקום שעובד שם. ובדיעבד אם בנאו באיסור תוך תחום של עיר, מותר ליכנס לשם (מ"ב סק"כ וב"ח וט"ז). וע' שו"ע כ' נכון להחמיר לא ליכנס לשם, ורמ"א כ' אם התנה הישראל שלא יבנהו בשבת ובנאו בעל כרחו, אין לחוש

[10] רמד, א

[11] רמו,א. ודלא כהב"ח (סק"ב) כ' כל ירא שמים יחמיר לעצמו כדברי הרוקח (הו"ד בב"י ד"ה והוצרכתי) שצריך ליטול כליו שהשאיל לעכו"ם באמצע בשבוע בערב שבת. [וב"ח כ' דפשטא דסוגיא משמע כדבריו, שתוס' כ' דהלכתא כר' יוסף, ור' יוסף אמר שאין נותנין חטים לתוך הרחיים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום משום שביתת כלים, ומבואר בגמ' דר' יוסף חשב להעמיד הברייתא אליבא דבית הלל (ממ"ש "והשתא דאמרת לבית הלל אית להו שביתת כלים") וא"כ חייב בשביתת כליו חוץ מכלי דלא עביד מעשה, אבל תוס' (ד"ה והשתא) פסק כר' אושעיא דמוקי לה אליבא דבית הלל וטעמא משום השמעת קול (וכ' שהגמ' שינה ההבנה בדברי ר' יוסף שהוא סובר דברייתא זו כב"ש), וא"כ אין שום שביתת כלים מדאורייתא, ורק מדרבנן אסור משום השמעת קול]

[12] מ"ב (רמו, ט). ושו"ע שם אוסר משום דמיחזי כצוהו להוציאו, אבל במקום שיש עירוב, שרי (מ"ב שם).

[13] רמג,א. ובדיעבד, אם יש לו שותפות עם עכו"ם ובסוף רוצה לחלוק הכל בשוה אפי' השכר שבת, אסור אבל יש להתיר במקום הפסד מרובה

[14] או אם כבר נשתתפו, ימכרו כל החנות לאיש אחר, ויקנהו בשותפות, ויעשו תנאי בשעת הקניה (שו"ע רמה,ג)

[15] רמה,א. והטעם, כיון שהתנו מתחלה, לא הוטל על הישראל כלל ולא נראה כשלוחו (מ"ב סק"ב). ואם בסוף עשו חשבון וראו שאחד מהם ירויח הרבה מזה ורצו לחצות בשוה, מג"א (סק"ב) אוסר וע' מ"ב לא הכריע. אם העכו"ם אינו שותף אלא עובד כדי לקבל חלק מהריוח, אפי' אמר לו שיטול שכר שבת אסור (מג"א סק"ג ומ"ב, דלא כב"י משמע שמותר). אם היהודי אינו עובד יותר בימות החול כנגד מה שאינו עובד בשבת, מותר לחלק השכר בשוה ובלבד שיקח בהבלעה (רמ"א סע' א) כיון שהעכו"ם עושה לדעת עצמו כדי להרויח את שלו

[16] ולדעת הגר"ד פיינשטיין ע"פ הגר"י רייזמאן, אין לעשות כן אלא באופן שיש ריוח מספיק בשביל הגוי, כמו שאמור להיות בכל מסחר. למשל, אם השכר של עכו"ם לכל שנה הוא $100,000, והעסק מרויח $700,000 בכל שנה ורוצה למכור לו השכר שבת במקום תשלום שכרו, צריך שהוא ירויח איזה אחוזים, למשל 5%, ולכן העכו"ם יקבל $105,000, כדי שיהיה הגיוני שהוא מכירה אמיתי ולא סתם הערמה.

[17] שמעתי מהגר"מ היינעמאן דבמכירת קרקעות real estate agency קשה לברר בדיוק איזה רווחים נעשו ביום שבת ואיזו בימי השבוע, כיון שהם מראים הבית אל הקונה ביום א', ואח"כ מראים את הבית לו פעם שנייה עם אשתו, ולאחר זמן נעשה המכירה, ולא ברור באיזה יום בדיוק מיקרי " נעשה הריוח".

[18] כיון שהוא דבר שכל העיר עושים בקבלנות, כמ"ש (Laws of Commerce on Shabbos, Kushner), וע"ש דעתו להחמיר אם הוא סמוך לבית הישראל.

[19] רמז,א

[20] כיון שהוא עדיין ברשות ישראל ובשבת הוא שולח ביד העכו"ם. אבל מסתמא ב-"דראפבאקס" של הדואר (או פעד.אקס. וכדומה) מותר, אע"פ שלא הגיע ממש ליד עכו"ם, כיון שהוא כבר באחריות של עכו"ם נחשב כשלוח בידו.

ושמעתי שיש מקילים שישראל יכול ליתן אגרת בתוך התיק דואר הצמוד לבית (בערב שבת סמוך לחשיכה או אפשר אפי' בשבת עצמו אם אין בו איסור הכנה) כיון שהדוור אינו שליח שלו אלא הוא שליח של הממשלה, ועפ"ז גם מותר לפתוח דברים המובאים בשבילו מחוץ לתחום כיון שלא הובא בשבילו אלא הובא בשביל שהוא חוק הממשלה שהדוור חייב ליתנו לתוך בית הישראל שנשלח בשבילו, ואין המלאכה נחשב שנעשה בשביל הישראל. וגם מותר להזמין משלוחים שיהיו נתקבלים דוקא בשבת כיון שהדוור אינו שליח שלו אלא של הממשלה. אבל לא נ"ל שכל זה מותר

[21] עמ"ש בהל' מוקצה

[22] ואין בזה איסור השמעת קול, דמבואר בחת"ס (שו"ת או"ח ס) דכל האיסור דהשמעת קול הוא משום שיחשדנו השומע שעושה מלאכה בשבת, ובכה"ג שכל השומע יכול לראות שעכו"ם עושה מלאכה ולא ישראל, אין לחוש לזה.

[23] אפשר שיש להקל בשבות דאמירה לעכו"ם במקום היזק דרבים, כמו שמקילים בשבות דהוצאה בכרמלית, ע' שו"ע (שח, יח). וגם שהוא אמירה לאמירה קודם שבת (ע' מה שכתבתי לקמן {} בזה). ואם רוצה שיפנו מקום לחניית רכבים, ואין המקום ההוא קרוב לדירות אנשים דאין לומר שהוא נצרך בשביל אמבולנס, צריך להתנות עם העכו"ם שאם שלג נופל בשבת, אין העכו"ם חייב להסירו עד שעה אחר יציאת השבת, דבכה"ג מותר כיון שלא התנה עמו שיעשה מלאכה בשבת.

[24] וגם שהרבה פעמים ה-delivery window מועיל שיש מספיק זמן שיכול להביאו אל הנשלח בלי חילול שבת

[25] דהא לא נעשה שום אמירה ושכירות, והם עושים רק בשביל העירייה.

[26] במקום כבוד הבריות, כגון אם מסריח ואין מקום להשים האשפה אם לא יקחנו אז, נראה לכאו' שיש להקל, ובפרט שיש לצרף שהוא אמירה לאמירה. אבל אם אין חשש כבוד הבריות, נראה דבשבת ויוה"כ אסור, אבל ביו"ט אין איסור בדבר, דהא כל השכירות הוא רק לקחת האשפה מרשותו, ואין איסור להוציאו ביו"ט, וגם להשימו על האוטו ולנהוג אינו אסור ביו"ט מעיקר הדין (אלא דמשום כל האורות שנדלקים, והולדת האש אם לא היה מודלק מבעוד יום, אסור לנהוג ביו"ט).

Next: Lighting Candles and Accepting Shabbos
Lighting Candles and Accepting Shabbos