ShabbosHalachos of Animals on Shabbos
One may not instruct or allow his animals
[1]יש כמה מיני איסורים השייכים לבהמות: יש איסור דאורייתא של מחמר אחר בהמה, דהיינו להנהיג בהמה לעשות
מלאכה אפי' בבהמה שאינו שלו, ואיסור דאורייתא של שביתת בהמתו, שאסור להניח לבהמתו לעשות מלאכה בשבת,
כן דעת הר"ן (מס' ע"ז) ומ"ב (רסו, ח). ולדעת רמב"ם, דייק בשו"ת משיב דבר (א, כ?) דאיסור מחמר הוא
דוקא בבהמה שלו, וא"כ החילוק ביניהם הוא דאיסור של שביתת בהמה הוי עשה, ואיסור מחמר הוא ל"ת. כ'
הרמב"ם בהל' שבת (כה, כו) דמותר לעבור על איסור ביטול כלי מהיכנו כדי להציל בהמה מצער, מבואר בגמ'
דהוא משום צער בעלי חיים דאורייתא, ומה שפסק דאינו חייב לפרוק בהמת עכו"ם ממשאו ע"כ הוא משום דצער
בע"ח הוא דרבנן (כמ"ש גר"א חו"מ רעב ס"ק י), ולכא' סותרים זא"ז. וכ' אור שמח (שבת שם) לתרץ, דצעב"ח
בשבת הוא אסור מדאורייתא משום דכתיב למען ינוח, שיש מצוה שהבהמה ינוח בשבת ולא יהיה בצער, אבל בחול,
צעב"ח הוא רק אסור מדרבנן. אבל ע' אבני נזר (או"ח פח, ו) כ' כדבר פשוט דלמען ינוח הוי רשות ולא
מצוה. {וראיתי בשם מחזה אברהם, דאיסור מחמר שייך לא רק בבהמתו אלא בכל בהמת ישראל, אבל לא בבהמת
עכו"ם.}
וגם, כל בעלי חיים מוקצים בשבת, כיון שאינם ראויים לאכילה (מ"ב שה,עא בדעת הרמב"ם), וגזירה שמא
יחתוך זמורה שאוסר כל שימוש בבעלי חיים (שה,יח), ואיסור להניח בהמה ללכת ברשות הרבים עם זוג שבצוארה
משום דמיחזי כמוליכו בשוק למכור (שה,יא), ואיסור למדד תרנגולת, שכיון שמגבהת עצמה מן הארץ, יבוא
לידי טלטול גמור (שח,מ).
to perform
melacha
on Shabbos
[2]שה,א ומ"ב שכל בעלי חיים בכלל, ואסור מדאורייתא מ"למען ינוח".
, except actions done for enjoyment, such as eating plants attached to the ground
[3]שכד,יג, ומ"ב שם בשם המכילתא, בפי' "למען ינוח", ואם לא יניחנו לתלוש, אין זה נוח אלא צער
.
In a place without an eiruv [4]כ' מ"ב (שה,מג) שבחצר שאינה מעורבת, מותר, ובכרמלית, יש אוסרים ויש מתירים, וברה"ר שלנו (שיש אומרים שהוא רה"ר דאורייתא וי"א כרמלית), בודאי יש ליזהר כיון שהוא ספק דאורייתא , one should not allow his animal to run outside while it is wearing an animal collar [5]ע"פ מ"ב (שה,יב), שכל שהוא נוי לבהמה, תלוי במחלקת רש"י ותוס' אם מותר, והב"ח פסק כתוס' לחומרא , but this is permitted if the collar is usually used to pull it around [6]מ"ב שה,א, שכל שהוא לשמירה, מותר דהוי תכשיט והרי הוא כמלבוש אדם ולאו משוי הוא. [ואע"ג דלענין שהייה בבית המנוגע, אפי' בגד שהבהמה לובש לא מיקרי מלבוש אלא משוי, כ' תוס' (חולין עא,ב) דלעולם הוי מלבוש, אלא דלענין טומאה לא שייך להיות בגד, דדין שהייה הוא דהוי בטל לגוף האדם ולכן אינו טמא עד שהאדם טמא, אבל כיון שהבהמה לא שייך ליטמאות, אין שייך לקוראו בגד, ולכן טמא מיד] . One may take his animal out with a leash, provided that it does not hang close to the ground (within four inches) and that he does not let four inches of the excess part of leash hang from his hand [7]שה, טז. ואע"פ שלא יצא איסור עד שיצא ב' טפחים מתחת ידו, לכתחלה יזהר שלא יצא אפי' טפח (מ"ב סק"נ). . To avoid these issues, one should get a retractable leash [8]עצה זו שמעתי מר' ישי ביין. .
Even in a place where there is an
eiruv,
one is not permitted to clean up after his dog
[9]אבל נראה דמותר ליקח שקיות פלאסטיק מביתו כדי לכוף על הגרף (ולא אמרינן דאין כלי ניטל אלא לצורך דבר
הניטל, כמ"ש מ"ב שח, קלה).
אם הוא במקום דריסת הרגל, ע' שו"ע (שח, לד) ומ"ב (ס"ק קלא) שמותר לסלקו לצדדים. אבל שם מיירי במקום
שאין רגילים שיהיה שם צואה, דבזה שייך הטעם דכבוד הבריות (שהוא מקור ההיתר לטלטל גרף של רעי). אבל
באשפה שבחצר, אע"פ שחצר הוי מקום שדרים שם, אין בזה משום כבוד הבריות כיון שרגילים שיהיה שם צואה,
כן נ"ל הפשט בדברי מג"א (שם סקנ"ח). וא"כ, בהרבה רחובות בעיירות שאנשים מגדלים כלבים, שמצויים בו
צואה תמיד, אפשר שאין בזה שום היתר.
ואם הצואה על עשבים או אילן וכדומה, קשה לדונו כגרף של רעי, כיון שבמקום פרוץ אינו מסריח ואין אנשים
דורסים שם.
, and therefore it is not recommended to walk dogs on Shabbos.
Animals, even pets, are
muktza
and should not be moved
[10]יבי"א (ה, כו) הביא מחלקת בזה, מהר"ח או"ז (סי' פא) רצה להתיר, והרא"ש (שם סי' פב) השיב לו, לא
מלאני לבי להתיר, ויש לאסור יותר בבעלי חיים מצרורות שבחצר, דאין משתמשין בבעלי חיים, ולא פלוג רבנן
בבעלי חיים, עכת"ד. ויבי"א סיים, לענין דגי זהב שבתוך צנצנצת זכוכית מליאה מים, שאם החמה זורחת
עליהם, ויש בזה צער בעלי חיים, ולפעמים חשש שימותו, יש לסמוך על מהר"ח או"ז, ולטלטלם לצל. [ונראה
דר"ל היינו דוקא לטלטל כולו, אבל לטלטלו במקצת, לכו"ע מותר במקום צעב"ח, ע' הערה הבאה.] וע' תוס'
(שבת מה:) בשם הר' יוסף, רצה להתיר לטלטל אפרוח כיון דחזי לשתק בו קטן, ותוס' כ' לא נראה, ומשמע
דחולק על כל יסוד ההיתר מטעם דחזי לשתק, אבל יש לדון בדבריו שם.
וע' שש"כ (פרק יח, הע' סב) בשם הגרש"ז אורבאך, דסומא שצריך לכלב, מותר לטלטל הכלב כיון דמיוחד לכך,
וע"ע מעדני שלמה (שבת עמ' צו) דדוקא אמר כן בסומא משום דרגיל בכך, ולא בשאר אדם.
. However, one may pet or walk an animal on Shabbos if it would be bothered if he did not do so
[11]שח,מ. והטעם, דבמקום צער בעלי חיים הקילו באיסור מוקצה דרבנן שיכול לטלטלו במקצת, אבל לא להגביהו מן
הארץ (ע"פ מ"ב ומג"א בשם ר"ן)
.
One may not move a birdcage if a bird was in it during Bein Hashemashos, because it became a Bosis for the bird. One may not move an aquarium with fish in it, because the aquarium is a Bosis.
One may not put food out for any animal which does not depend on him to eat [12]שכד,יא ומ"ב שם. והטעם, שהוא טירחא שלא לצורך . For example, one may feed fish in an aquarium or birds in a cage, but he may not put out birdseed for wild birds. When one puts out food for an animal which does depend on him, he may not cut the food into pieces [13]אפי' חתיכות גדולות דלית בהו משום טחינה (מ"ב שכד,כב) , unless it cannot eat it without being cut up [14]שכד,ח ומ"ב. והטעם, כיון שהוא טירחא שלא לצורך .
Footnotes
וגם, כל בעלי חיים מוקצים בשבת, כיון שאינם ראויים לאכילה (מ"ב שה,עא בדעת הרמב"ם), וגזירה שמא יחתוך זמורה שאוסר כל שימוש בבעלי חיים (שה,יח), ואיסור להניח בהמה ללכת ברשות הרבים עם זוג שבצוארה משום דמיחזי כמוליכו בשוק למכור (שה,יא), ואיסור למדד תרנגולת, שכיון שמגבהת עצמה מן הארץ, יבוא לידי טלטול גמור (שח,מ).
אם הוא במקום דריסת הרגל, ע' שו"ע (שח, לד) ומ"ב (ס"ק קלא) שמותר לסלקו לצדדים. אבל שם מיירי במקום שאין רגילים שיהיה שם צואה, דבזה שייך הטעם דכבוד הבריות (שהוא מקור ההיתר לטלטל גרף של רעי). אבל באשפה שבחצר, אע"פ שחצר הוי מקום שדרים שם, אין בזה משום כבוד הבריות כיון שרגילים שיהיה שם צואה, כן נ"ל הפשט בדברי מג"א (שם סקנ"ח). וא"כ, בהרבה רחובות בעיירות שאנשים מגדלים כלבים, שמצויים בו צואה תמיד, אפשר שאין בזה שום היתר.
ואם הצואה על עשבים או אילן וכדומה, קשה לדונו כגרף של רעי, כיון שבמקום פרוץ אינו מסריח ואין אנשים דורסים שם.
וע' שש"כ (פרק יח, הע' סב) בשם הגרש"ז אורבאך, דסומא שצריך לכלב, מותר לטלטל הכלב כיון דמיוחד לכך, וע"ע מעדני שלמה (שבת עמ' צו) דדוקא אמר כן בסומא משום דרגיל בכך, ולא בשאר אדם.
