Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Yichud

MarriageChapter 87: Issurim Relating to Women

It is assur mid’oraysa[1] ספר המצות לרמב"ם ל"ת שנג, חינוך קפח. וע"ש הרמב"ן חולק עליו ולא מנאו למצוה דאורייתא.

וגילוי עריות הוי איסור חמור, ויהרג ואל יעבור.

וגם באביזרייהו דגילוי עריות, דהיינו מה שאינו עובר אלא בלאו ולא באיסור שחייב עליו מיתה, יהרג ואל יעבור, כ"כ רמ"א (יו"ד קנז, א). ואע"פ שכתב השו"ע (קנה, ב) כשיש סכנת מיתה מותר להתרפאות בעבודה זרה, עכת"ד, ואע"פ שעובר משום ולא ידבק בידך מאומה, וממה שכתבו בלשון סתם משמע שכן דעתו (וכן פסק הש"ך שם), ורמ"א לא השיג עליו כלום, ע' אבני נזר (יו"ד קכח, ז) מיישב, וז"ל, דדוקא בחייבי לאוין דעריות דהוא מין איסור אחד עם חייבי כריתות דאידי ואידי נהנה ממשגל באיסור. אלא שזה איסור קל וזה חמור. משא"כ בנהנה מע"ז שאינו מעין האיסור ע"ז שמאמין בע"ז ח"ו. וזה רק נהנה מהעצים אלא שהתורה אסרתן משום שעבדו אליהם. והוא כשאר איסורי הנאה. ואינו נחשב אביזרייהו דע"ז כלל, עכ"ל.
for a man to kiss, hug or touch any woman who is forbidden to him, whether because she is married or because she is a Niddah.

One may not touch (or be touched by) a woman in a manner which implies intimacy or friendship[2] ש"ך (קנז, י) כ' שאין בו איסור דאורייתא אפי' לרמב"ם, ולקמן (קצה, כ) כ' דברופא מותר. ולא מבואר שם אם בלי רפואה גם כן מותר, וע' אג"מ (אה"ע ד, סה אות ב) דשלא בדרך תאוה וחיבת ביאה ליכא איסור כלל.

ע' רמב"ן (?), והוא איסור דאורייתא של לא תקרבו לגלות ערוה, ולרמב"ם ע"פ ב"י (יו"ד קצה) המובא בש"ך (סק"כ) הוא בגדר יהרג ואל יעבור. וצ"ע לפי הבנה זו ברמב"ם, דהא בגמ' (סוטה כא:) כ' חסיד שוטה הוי מי שאומר שלא יציל אשה שטובעת בנהר, אבל לפי הרמב"ם אסור להצילה כיון שהוא בגדר יהרג ואל יעבר. ובאמת, בתורת השלמים (סקט"ו) כ' דלדעת הב"י רק באשתו נדה הוי בגדר יהרג ואל יעבור כיון דקרוב הדבר לבוא לידי איסור דאורייתא, אבל בשאר עריות, כל שאינו דרך חיבה, מותר, ולפי זה אין כאן קושיא על הב"י. אבל לדעת הש"ך, צ"ע. ושמעתי מהר' מענדי בעקער שיש לתרץ שהגמ' איירי בפנויה, וזה לכו"ע אינו בגדר יהרג וא"י.

וע' שו"ת חוות יאיר (קפב) מבואר שאסור לעשות מעשה חיבה שלא בכוונת חיבה, כגון לנשק אשתו נדה כשרוצה להערים על המכס, ואם רוצים לקונסו סך רב או לתפסו ולעקלו אם לא ינשקה, מותר לנשקה בעצב רב.
. One should not shake a woman’s hand, even though one may consider it a perfunctory action which does not denote any relationship between them, because according to many poskim a handshake does bring to closeness[3] ע' אג"מ אה"ע (א, נו) כ' שאם היא מושיטה ידה, יש מקילין, ואולי סוברין שאין זה דרך חבה ותאוה, אבל קשה לסמוך על זה. ובחלק או"ח (א, קיג) כ' להושיט יד לאשה, פשיטא דאסור.

ועכשיו בזמן COVID בודאי אין להקל בזה כלל, כיון שהוא כבר מפורסם שיש הרבה אנשים שאינם תוקעים כף כלל, אפי' עם אנשים.
. A male doctor may examine a woman (or vice-versa), as contact by a doctor does not denote any closeness between them[4] ש"ך (קצה, כ) . One is permitted to kiss or hug his mother, daughter or granddaughter, but it is reprehensible to hug or kiss one’s sister[5] ואם פחותה מבת ג', שרי (ח"מ סק"ט) , father’s sister, or other close relatives (whom one is permitted to touch)[6] כא, ז .

In public, one may not do anything with his wife which is an expression of love. With other close relatives, such as one’s daughter or mother, it is permitted[7] רמ"א (כא, ה), וב"ש (ס"ק יב) .

It is assur to be served by any woman (other than his wife), in a manner of intimacy. This includes washing his hands (or filling water for him to wash with), bringing him food or drink, or performing turndown service in front of him (preparing a bed for sleeping in an inviting manner)[8] שו"ע (אבן העזר כא, ה), וכתב הרמ"א בשם י"א שכל ההרחקות שאסורים בנדה אסורים בכל אשה, ולא כתבנו זה מדכתב הרמ"א שיש מקילין בשאר הרחקות. וסיים הרמ"א דכל שעושה לשם שמים מותר, ולכן נוהגים להקל בדברים אלו. וב"ש (ס"ק יא) פי', כל שאינו לשם חיבה אלא לשם שימוש, מותר, וכ"כ ערה"ש (שם סע' ז) דכ"ז כשהיא עושה לא דרך שירות, אבל דרך שירות נראה שאין איסור בדבר. . One may be lenient regarding these prohibitions in a public setting (as it is not an intimate act when performed in public), or when it is performed as an act of servitude, not out of closeness[9] שו"ע (שם) מחמיר בכל מקום, ורמ"א כ' נוהגין להקל במקום שרוב בני אדם מצויים, ובערה"ש (סע' ז) משמע דדעתו כדעת הב"י. . For example, one is permitted to be served wine at a restaurant by a waitress, or to ask his secretary to bring him a cup of coffee. One should not allow his date or fiancé to serve him food or drink.

A man and woman (who is forbidden to him) may not eat from the same plate of food[10] רמ"א שם . One also may not send a cup of wine to a married woman who is not his wife[11] מסכת כלה רבתי (א, ז), מפני דעתו רבה עליו, ורבי אומר מפני שיצר הרע רבה עליו. ואסור אפי' לחבורה לשלוח לה (שם הל' ח). . Talk between a man and a woman should be limited as much as possible[12] פרקי אבות (א, ה). ומותר לשאול לבעלה איך שלום אשתך (שו"ע כא, ו). ולענין כתיבת שם האשה באיגרת ששולח לבעלה, הט"ז (כא, ז) כ' בשם מהרש"ל, נהגו להחמיר שלא להזכירה בשמה. אבל בגמ' משמע דמעיקר הדין מותר, דכל ההיתר לשאול לבעל על שלום אשתו נלמד בגמ' (ב"מ פז.) ממלאכים ששאלו לאברהם, ואמרו "איה שרה אשתך". אבל אינו מבואר שם אם מותר לומר שם האשה כשמדבר עמה או דוקא כשמדבר עם אחר, ויש מחמירים בזה. .

One may not listen to a woman sing (other than his mother, daughter or sister), but one may be lenient to listen to a girl under ten years old[13] שו"ע (אה"ע כא, א) כ' אסור לשמוע קול ערוה, וע' ב"ש (שם) דקול פנויה או אשתו מותר, וע' משנה ברורה (עה, יז) דאסור לשמוע קול בתולה שהיא נדה ולכן משעה שהגיע זמן הוסת אסור לשמוע קולה.

אמנם, באשה שאסורה עליו אפי' קודם שנעשה נדה, כגון אחות אשתו, נראה דאסור אפי' בפחות מגיל זה.

וע' ב"י (או"ח עה, ג) בשם הר"ר יונה דלשמוע דבורה מותר ואינו אסור אלא קול זמרה. וע' תפארת ישראל (משניות מועד קטן פ"ג אות סח) שבשעת לויית המת מותר לשמוע קול הנשים המקוננות, וטרח למצוא טעם ההיתר. [ואני בעניות דעתי לא הבנתי קושייתו, דהא "מקוננות" אפשר דהוי רק דיבור ולא זמרה.]

וטעם האיסור, ע' ראבי"ה (ברכות עו) משום דדרך להסתכל במי שמזמרת. [ונ"ל דלכן נהגו שאין נשים מזמרות בכלי שיר בפני אנשים, מפני שהדרך להסתכל על המזמרים.]
. It is preferable to not even listen to a woman recite davening or bentching in a sing-song manner[14] משמעות מ"ב (תעט, ט) דזה מיקרי זמרא, וע' גמ' סוטה (מח.) ורש"י (שם). .

A man should refrain from friendly or frivolous chatter with women[15] משום אל תרבה שיחה עם האשה. וע' שו"ע (כא, ו) אין שואלים בשלום אשה, אבל ע"י בעלה מותר, כגון לשאול "איך שלום אשתך". אבל אין שולחים לה דברי שלומים אפי' ע"י בעלה, כגון "תשלח ד"ש לאשתך". והטעם, שמא מתוך כך יהיו רגילים זה בזה ויבוא לידי חיבה (רש"י ב"מ פז:). (other than immediate relatives[16] ערה"ש (כא, ח) מקיל בבתו, אחותו, או כלתו, כיון דלא שייך בהן קירוב דעת. ). Perfunctory greetings, such as “have a nice day” or “how are the kids?”, are permitted, but since this is dependent on social mores are do not have exact guidelines, one should always try to err on the side of caution[17] ע' ערה"ש (סק"ח) מתיר לומר צפרא טבא. וע"ש דהכל תלוי לפי דעת ויראת שמים. .

It is forbidden to look at a woman who is not dressed properly, and may not look at any part of any woman for pleasure, regardless of how she is dressed[18] כא, א, ע"פ אג"מ (או"ח א, מ) . One may not walk behind a woman because he might look at her[19] כא, א . One who walks behind a woman should either walk around her or on one side of her (so he is not directly behind her), or if these are not possible, to stare directly at the ground in front of him without looking up[20] פת"ש (כא, א). וע"ש דמדייק בדברי רדב"ז שהעצה להסתכל בקרקע אינו מועיל אלא אם ממהר לדבר מצוה. . (Regarding walking between women, see Laws of Dangerous Acts.)

Regarding reciting brachos when in the presence of his wife of daughter when they are not dressed properly or are singing, see {Laws of Erva}.

One may not intentionally smell the perfume or fragrance worn by any woman who is not his wife[21] או"ח ריז,ד אוסר בשל ערוה, ומ"ב שם מחמיר אפי' בפנויה שהיא נדה כיון שהיא בכלל עריות. ופנויה שאינה נדה, מג"א מצדד להתיר, וכמה אחרונים מחמירים (מ"ב שם) . One should even refrain from smelling their bottle of perfume, because one may come to associate the attractive smell with that woman[22] מ"ב (ריז,יז) בשם ט"ז וח"א . One should refrain from smelling his wife’s perfume while she is a Niddah[23] מ"ב (ריז,טז) בשם ברכ"י .

When a woman is in the presence of others and her husband is not present, she should not drink wine or any other form of alcohol[24] מ"ב (קע, יג), ע"פ מג"א שכתב דהוא הדין שאר משקין המשכרים. וע"ש חילוק דתלוי במה היא רגילה לשתות. וע' בית שמואל (אה"ע ע, ד). ונראה פשוט שאם היא יושבת לבדה, מותרת לשתות. [אבל אפשר דאפי' אינה רגילה לשתות כלל, מותר לה לטעום קצת מכוס של קידוש, דזה לא מיקרי שתייה.] וע"ש שאם היא בדרך באכסניא, אין לשתות אפי' בעלה עמה. . 

One should not live with his sister for an extended stay[25] כב,? וע' חלקת מחוקק (?) שלכתחלה יש להחמיר אפי' לזמן קצר . For example, parents who travel out of town for several days and leave their teenaged son and daughter behind, should ask someone else to stay in the house with them[26] אמת ליעקב (אה"ע ס' כב בהערה), וע' אג"מ (?) שלא נתן גדר ברור בזה. .

A couple who is engaged or dating should not stay in the same house, even when another person is also staying there to prevent yichud, as becoming overly familiar with each other may cause them to dislike one another[27] ע' רמ"א (אה"ע נה, א), ואפשר ששם מיירי דוקא לדור שם בקביעות. .


[1] ספר המצות לרמב"ם ל"ת שנג, חינוך קפח. וע"ש הרמב"ן חולק עליו ולא מנאו למצוה דאורייתא.

וגילוי עריות הוי איסור חמור, ויהרג ואל יעבור.

וגם באביזרייהו דגילוי עריות, דהיינו מה שאינו עובר אלא בלאו ולא באיסור שחייב עליו מיתה, יהרג ואל יעבור, כ"כ רמ"א (יו"ד קנז, א). ואע"פ שכתב השו"ע (קנה, ב) כשיש סכנת מיתה מותר להתרפאות בעבודה זרה, עכת"ד, ואע"פ שעובר משום ולא ידבק בידך מאומה, וממה שכתבו בלשון סתם משמע שכן דעתו (וכן פסק הש"ך שם), ורמ"א לא השיג עליו כלום, ע' אבני נזר (יו"ד קכח, ז) מיישב, וז"ל, דדוקא בחייבי לאוין דעריות דהוא מין איסור אחד עם חייבי כריתות דאידי ואידי נהנה ממשגל באיסור. אלא שזה איסור קל וזה חמור. משא"כ בנהנה מע"ז שאינו מעין האיסור ע"ז שמאמין בע"ז ח"ו. וזה רק נהנה מהעצים אלא שהתורה אסרתן משום שעבדו אליהם. והוא כשאר איסורי הנאה. ואינו נחשב אביזרייהו דע"ז כלל, עכ"ל.

[2] ש"ך (קנז, י) כ' שאין בו איסור דאורייתא אפי' לרמב"ם, ולקמן (קצה, כ) כ' דברופא מותר. ולא מבואר שם אם בלי רפואה גם כן מותר, וע' אג"מ (אה"ע ד, סה אות ב) דשלא בדרך תאוה וחיבת ביאה ליכא איסור כלל.

ע' רמב"ן (?), והוא איסור דאורייתא של לא תקרבו לגלות ערוה, ולרמב"ם ע"פ ב"י (יו"ד קצה) המובא בש"ך (סק"כ) הוא בגדר יהרג ואל יעבור. וצ"ע לפי הבנה זו ברמב"ם, דהא בגמ' (סוטה כא:) כ' חסיד שוטה הוי מי שאומר שלא יציל אשה שטובעת בנהר, אבל לפי הרמב"ם אסור להצילה כיון שהוא בגדר יהרג ואל יעבר. ובאמת, בתורת השלמים (סקט"ו) כ' דלדעת הב"י רק באשתו נדה הוי בגדר יהרג ואל יעבור כיון דקרוב הדבר לבוא לידי איסור דאורייתא, אבל בשאר עריות, כל שאינו דרך חיבה, מותר, ולפי זה אין כאן קושיא על הב"י. אבל לדעת הש"ך, צ"ע. ושמעתי מהר' מענדי בעקער שיש לתרץ שהגמ' איירי בפנויה, וזה לכו"ע אינו בגדר יהרג וא"י.

וע' שו"ת חוות יאיר (קפב) מבואר שאסור לעשות מעשה חיבה שלא בכוונת חיבה, כגון לנשק אשתו נדה כשרוצה להערים על המכס, ואם רוצים לקונסו סך רב או לתפסו ולעקלו אם לא ינשקה, מותר לנשקה בעצב רב.

[3] ע' אג"מ אה"ע (א, נו) כ' שאם היא מושיטה ידה, יש מקילין, ואולי סוברין שאין זה דרך חבה ותאוה, אבל קשה לסמוך על זה. ובחלק או"ח (א, קיג) כ' להושיט יד לאשה, פשיטא דאסור.

ועכשיו בזמן COVID בודאי אין להקל בזה כלל, כיון שהוא כבר מפורסם שיש הרבה אנשים שאינם תוקעים כף כלל, אפי' עם אנשים.

[4] ש"ך (קצה, כ)

[5] ואם פחותה מבת ג', שרי (ח"מ סק"ט)

[6] כא, ז

[7] רמ"א (כא, ה), וב"ש (ס"ק יב)

[8] שו"ע (אבן העזר כא, ה), וכתב הרמ"א בשם י"א שכל ההרחקות שאסורים בנדה אסורים בכל אשה, ולא כתבנו זה מדכתב הרמ"א שיש מקילין בשאר הרחקות. וסיים הרמ"א דכל שעושה לשם שמים מותר, ולכן נוהגים להקל בדברים אלו. וב"ש (ס"ק יא) פי', כל שאינו לשם חיבה אלא לשם שימוש, מותר, וכ"כ ערה"ש (שם סע' ז) דכ"ז כשהיא עושה לא דרך שירות, אבל דרך שירות נראה שאין איסור בדבר.

[9] שו"ע (שם) מחמיר בכל מקום, ורמ"א כ' נוהגין להקל במקום שרוב בני אדם מצויים, ובערה"ש (סע' ז) משמע דדעתו כדעת הב"י.

[10] רמ"א שם

[11] מסכת כלה רבתי (א, ז), מפני דעתו רבה עליו, ורבי אומר מפני שיצר הרע רבה עליו. ואסור אפי' לחבורה לשלוח לה (שם הל' ח).

[12] פרקי אבות (א, ה). ומותר לשאול לבעלה איך שלום אשתך (שו"ע כא, ו). ולענין כתיבת שם האשה באיגרת ששולח לבעלה, הט"ז (כא, ז) כ' בשם מהרש"ל, נהגו להחמיר שלא להזכירה בשמה. אבל בגמ' משמע דמעיקר הדין מותר, דכל ההיתר לשאול לבעל על שלום אשתו נלמד בגמ' (ב"מ פז.) ממלאכים ששאלו לאברהם, ואמרו "איה שרה אשתך". אבל אינו מבואר שם אם מותר לומר שם האשה כשמדבר עמה או דוקא כשמדבר עם אחר, ויש מחמירים בזה.

[13] שו"ע (אה"ע כא, א) כ' אסור לשמוע קול ערוה, וע' ב"ש (שם) דקול פנויה או אשתו מותר, וע' משנה ברורה (עה, יז) דאסור לשמוע קול בתולה שהיא נדה ולכן משעה שהגיע זמן הוסת אסור לשמוע קולה.

אמנם, באשה שאסורה עליו אפי' קודם שנעשה נדה, כגון אחות אשתו, נראה דאסור אפי' בפחות מגיל זה.

וע' ב"י (או"ח עה, ג) בשם הר"ר יונה דלשמוע דבורה מותר ואינו אסור אלא קול זמרה. וע' תפארת ישראל (משניות מועד קטן פ"ג אות סח) שבשעת לויית המת מותר לשמוע קול הנשים המקוננות, וטרח למצוא טעם ההיתר. [ואני בעניות דעתי לא הבנתי קושייתו, דהא "מקוננות" אפשר דהוי רק דיבור ולא זמרה.]

וטעם האיסור, ע' ראבי"ה (ברכות עו) משום דדרך להסתכל במי שמזמרת. [ונ"ל דלכן נהגו שאין נשים מזמרות בכלי שיר בפני אנשים, מפני שהדרך להסתכל על המזמרים.]

[14] משמעות מ"ב (תעט, ט) דזה מיקרי זמרא, וע' גמ' סוטה (מח.) ורש"י (שם).

[15] משום אל תרבה שיחה עם האשה. וע' שו"ע (כא, ו) אין שואלים בשלום אשה, אבל ע"י בעלה מותר, כגון לשאול "איך שלום אשתך". אבל אין שולחים לה דברי שלומים אפי' ע"י בעלה, כגון "תשלח ד"ש לאשתך". והטעם, שמא מתוך כך יהיו רגילים זה בזה ויבוא לידי חיבה (רש"י ב"מ פז:).

[16] ערה"ש (כא, ח) מקיל בבתו, אחותו, או כלתו, כיון דלא שייך בהן קירוב דעת.

[17] ע' ערה"ש (סק"ח) מתיר לומר צפרא טבא. וע"ש דהכל תלוי לפי דעת ויראת שמים.

[18] כא, א, ע"פ אג"מ (או"ח א, מ)

[19] כא, א

[20] פת"ש (כא, א). וע"ש דמדייק בדברי רדב"ז שהעצה להסתכל בקרקע אינו מועיל אלא אם ממהר לדבר מצוה.

[21] או"ח ריז,ד אוסר בשל ערוה, ומ"ב שם מחמיר אפי' בפנויה שהיא נדה כיון שהיא בכלל עריות. ופנויה שאינה נדה, מג"א מצדד להתיר, וכמה אחרונים מחמירים (מ"ב שם)

[22] מ"ב (ריז,יז) בשם ט"ז וח"א

[23] מ"ב (ריז,טז) בשם ברכ"י

[24] מ"ב (קע, יג), ע"פ מג"א שכתב דהוא הדין שאר משקין המשכרים. וע"ש חילוק דתלוי במה היא רגילה לשתות. וע' בית שמואל (אה"ע ע, ד). ונראה פשוט שאם היא יושבת לבדה, מותרת לשתות. [אבל אפשר דאפי' אינה רגילה לשתות כלל, מותר לה לטעום קצת מכוס של קידוש, דזה לא מיקרי שתייה.] וע"ש שאם היא בדרך באכסניא, אין לשתות אפי' בעלה עמה.

[25] כב,? וע' חלקת מחוקק (?) שלכתחלה יש להחמיר אפי' לזמן קצר

[26] אמת ליעקב (אה"ע ס' כב בהערה), וע' אג"מ (?) שלא נתן גדר ברור בזה.

[27] ע' רמ"א (אה"ע נה, א), ואפשר ששם מיירי דוקא לדור שם בקביעות.

Next: Becoming A Niddah
Becoming A Niddah