Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Bread of Non-Jews

KashrusChapter 80: Cooked Food of Non-Jews

Certain types of food, if cooked[1] אפי' לא נשתנה על ידי האור, כן משמע בשו"ע קיג,א, וע' ש"ך שכ' שהעיקר כדברי הר"ן שאם לא נשתנה ע"י האור, מותר by a non-Jew[2] ולענין בישול מומר, ע' פ"ת (קיג,א) דתלוי בטעם האיסור, דמשום חתנות ליכא, אבל שלא יאכילנו דברים טמאים איכא , become assur to eat, out of concern that one may become close to the non-Jew because he is appreciative of the food. Based on this reasoning, there are three exceptions: if the food is edible raw[3] קיג,א, ודלא כב"ח סק"ב שכ' שאדם חשוב צריך להחמיר בדבר הנאכל חי.

ובענין אוכל שהוא נאכל חי רק אם מלחו מקודם, ע' מג"א (רג, ד) ומ"ב (שם) דנחשב עי"ז נאכל חי. וע' יד אפרים הקשה על מג"א, הא דגים נאכלים ע"י מליחה, ואפי' הכי אמרי' דוקא דג מליח שצלאו עכו"ם מותר, אבל אם הדג אינו מלוח וצלאו עכו"ם, אסור! [ויש לתרץ דדג באמת צריך בישול, אלא שהמליחה נעשה שינוי בתוך הדג דהוי כעין בישול.]
(as the improvement to the food is not so significant), if it is not fit to be served at a fancy occasion[4] קיג,א, דלא כרמב"ן (הו"ד בב"י ד"ה ולא) שכ' שלהלכה אין זה היתר (diminishes the closeness brought about by the food), and (in some cases) if it is not usually eaten together with bread. In any of these cases, the food may be eaten even if a non-Jew cooked it.

If the food is technically edible while raw, but normal people would not eat it, it is prohibited to eat if cooked by a non-Jew[5] .

A “formal occasion” refers to food which would be served at a wedding. This leniency is applied based on the primary ingredient of the food, regardless of the specific recipe or flavoring used. For example, if a non-Jew cooks chopped meat with beans, which is not a fancy dish at all, it is prohibited nonetheless, because chopped meat is a food which can be served at a wedding.

Food which is not usually eaten with bread is, according to some opinions, not subject to Bishul akum, and a Rav should be consulted if a non-Jew cooked this type of food[6] רעק"א (על שו"ע קיג,א).

וע' ערה"ש (סק"ו-ז) דכן הוא עיקר לדינא, אבל כיון דלדעת הטושו"ע לשון "ללפת בו את הפת" הוא לאו דוקא, ואוסרים בזה, הכי ק"ל.

וע' פר"ח (קיג, ג), דדבר שהוא עיקר הסעודה, כגון אורז, אסור משום בישול עכו"ם אע"פ שאינו נאכל עם הפת, ולא התיר אלא דבר הבא לקינוח סעודה.

וע' שו"ת יביע אומר (ח"י, יו"ד סי' ז) הביא דעת ספר שערי ישועה (הו"ד בשיורי ברכה סקי"ג) שהתיר סופגנים המטוגנים בשמן ע"י עכו"ם כיון שאינו נאכל עם הפת, עכת"ד הברכ"י. ויבי"א הצטרף דעה זו כסניף להתיר בנידון שלו.
.

B. The Cooking Process

Food cooked via electric coils (e.g., potatoes baked in a toaster oven) is the same as cooking with actual fire[7] דכיון שהמתכת נעשה חם הוי כאש ממש, כן משמע ברמב"ם (שבת יב, א), וע' מ"ב (תקב, ד) ובשעה"צ (שיח, א). . Food which was cooked by a non-Jew via a microwave is permitted[8] ע' שו"ת רבבות אפרים (ח, קיא) דמותר דלא אסרו אלא בבישול ע"י אש או תולדת האור. אבל כתב שם דבעצמו מעולם לא אכל דבר שנתבשל ע"י עכו"ם במקרוגל. וע' שו"ת שבט הלוי (ח, קפה) מחמיר בזה. וכ' הגר"מ היינעמאן ב-star-k.com דמותר. [ונראה לי להוסיף דאפי' אמרינן דכיון דדרכו לבשל במקרוגל הוי כאש, אעפ"כ פשוט דאין מאכל שנתבשל בו עולה על שלחן מלכים.]

ולענין פת עכו"ם, ע' פמ"ג (ש"ד קיב, כב) דלחם הנאפה בחמה אין בו משום פת עכו"ם, ע"ש. ולפ"ז נראה, דגם לחם הנעשה במקרוגל (כמו שהיום עושים בו עוגות קטנות) אין בהם משום פת עכו"ם.
. If food was cooked via an induction stovetop, a Rav should be consulted[9] לא מצאתי מפורש בפוסקים, ואפשר שיש לדמות למקרוגל להתיר, ולצרף לזה שאם נעשה בבית של ישראל מותר לדעת הר"א, ע' טור (ר"ס קיג). .

 Smoking and pickling performed by a non-Jew do not prohibit the food[10] קיג,יג ורמ"א שם . If the food is not edible raw, but was edible after it was pickled or smoked, and then it was cooked by a non-Jew, it is permitted to eat[11] ש"ך קיג,יח. ואם אחר העישון אינו נאכל אלא ע"י הדחק, כ' הש"ך דתלוי במחלקת בסע' י"ב אם מותר לאוכלם או לא .

The custom is that food is considered “cooked by a Jew” if the Jew turned on the fire or added fuel to it, similar to bread[12] ע' שו"ע (קיג, ?) שצריך שיתן הישראל ע"ג האש, וכ' רמ"א שנוהגין להקל כמו שמקילין בפת, וכ' ט"ז שיש לסמוך על רמ"א רק בביתו של ישראל. וע' חכ"א (סו, ח) מדינא יש להחמיר, ומפני הדוחק מקילין. .

If the food was placed on the fire by a Jew, and then was removed from the fire and replaced by a goy; if it was a third of the way cooked prior to its removal, the food is permitted, and if not, it is forbidden[13] קיג,ח .

If the food was placed on the fire by a non-Jew, a Jew must, before it finishes cooking, either raise the flame or remove the pot from the fire and then return it there. If he did so, the food is permitted[14] רמ"א קיג,ט, ודלא כשו"ע שכ' שאם כבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי (ואפשר שיש להקל שהוא כחצי בישול) ביד העכו"ם, יש להתיר רק במקום הפ"מ או בערב שבת, וכ' פ"ת שיש להחמיר כשיטה זו. .

If food was cooked by a non-Jew, the pot in which it was cooked requires kashering[15] קיג,טז, דלא כרא"ה (הו"ד בשם י"א) שאינם צריכים. ובכלי חרס, מגעילו ג' פעמים ברותחים ודיו, כיון שאין לאיסור זה עיקר בדאורייתא . However, any food which was subsequently cooked in that pot, even immediately afterwards, is permitted to eat[16] מחזה אליהו (ח"ב סי' מו). וכן מוכח, משום דבישול עכו"ם בטל ברוב, כמ"ש ש"ך (קיב, כג), ואי אפשר שיהיה במאכל שיהיה יותר מחציו פליטות מהכלי, כמ"ש פמ"ג (מש"ז קג, א) דידוע שאין מחצה איסור נפלט בהיתר, וכן דעת הש"ך (שם סק"ה). וא"כ אי אפשר שיהיה מאכל נאסר מפליטות של בישול עכו"ם כיון שאי אפשר שיהיה רוב המאכל. וע' מחז"א הקשה דאם א"א לבוא לידי איסור, ליהוי ככלי שתשמישו בשפע דלדעת שו"ע (קכב, ה, בשם רשב"א) דלא צריך הכשר, וע"ש מה שתירץ. .

If a hired goy cooked in the house of a Jew, in certain cases the food may be permitted, and a Rav should be consulted[17] קיג,ד הביא מח' בזה, וכ' רמ"א דבדיעבד יש לסמוך על דעת המתירים, וכ' ש"ך הטעם, דכל האיסור הוא משום גזירת חתנות וזה שייך רק בעושה לרצונה, משא"כ בשפחות דידן שעושים בעל כרחם אין כאן קירוב דעת. ודומה למ"ש הרא"ה (הו"ד ב"י קיב ד"ה וכתב הריב"ש) שאם העכו"ם אפוה בשביל הישראל בשכר, אין בו משום חתנות, וכ' עליו ריב"ש שלא התיר אלא בשעת הדחק. וע' ט"ז שיש להתיר בדיעבד כל שנתבשל בבית ישראל [ומשמע שהוא מתיר אפי' בשפחה שאינו נשכרת] .

When one purchases food which does not require further cooking, he may rely on the hechsher to ensure that the product had bishul yisrael if necessary[18] {לעניןpotato chips , יש להקל כיון שאופן העשייה כמעט אי אפשר לעשות בבתים בדיוק האופן שעושים אותו בתעשייה, וגם שיש צד להקל בכל מה שנעשה בתעשייה שבאופן עשייתו אי אפשר לידע מי בישל אותו ולכן לא שייך התחתנות, ויש מחמירים.

לענין pringles, שמתחלה מבשלים אותו בישול גמור ואח"כ מייבשים אותו מטגנים אותו, יש להקל ע"פ ההיתר ב-potato chips, עפמ"ש בשו"ת אבקת רוכל (סי' ל) שאם אחר בישול כמאכל בן דרוסאי מייבשים אותו ואינו נאכל כלל אלא ע"י בישול אחר, מותרים.

לעניןrice krispies , שמתחלה טוחנים אותו ואח"כ מבשלים אותו ואח"כ מיבשים אותו, ראיתי בשם הרה"ג י. בעלסקי דמותר כיון שהכל נעשה במעשה אחד וכנגמר אופן העשייה אינם עולים על שלחן מלכים, וראיתי בשם הרה"ג מ. היינעמאן מיקל כיון שבשעת בישולו אינו עעש"מ. ואפשר כוונתו עפמ"ש בכף החיים (קיג, פח) דמה שנאפה בעפר חם לא מיקרי עעש"מ כיון שבשעת בישולו הוי מאוס וצריך קליפה קודם שיעלה על שלחן מלכים, ולפי זה משמע שאנו דנים על אופן הבישול אם מעשה בישול זה הוי עולה או לאו, וא"כ גם בנידון זה, כיון שלאחר בישולו לא הוי עולה כלל כיון שהוא רק mash, אפשר שיש להקל.

ובענין chocolate, יש לצרף כמה קולות, שהוא דבר שעושים רק בתעשייה גדולה ואי אפשר לעשות כזה בבית, וגם אינו עשוי ללפת בו את הפת, וגם שאינו עולה עש"מ בתורת עיקר, אלא הוא נתון על גבי הקינוח סעודה, כגון chocolate slivers atop ice cream.

לענין כמה דברים שצריכים בישול ישראל והוא נעשה במקומות רחוקים שאין יהודים גרים שם, שמעתי שה-OU מקיל ע"י שהמשגיח מדליק האש ע"י remote control, והרה"ג מ. היינעמאן מפקפק על זה. והר"מ היינעמאן מקיל להשים glow bulb שיהיה דלוק כל הזמן התוך התנור ואז אע"פ שהגוי מדליק האש הוי ככאילו ישראל נותן קיסם לתוכו, וה-OU מפקפק על זה.}
. However, any product which one is expected to cook before eating, must be cooked by a Jew, as in many cases, the hechsher does not mean that the initial cooking was performed by a Jew (which would, depending on the degree of cooking, permit the food even if a non-Jew finished the cooking).

C. Examples

One may not allow a non-Jewish housekeeper to cook almost any food. However, one may allow a non-Jew to cook water, carrot soup, or applesauce, as the raw ingredients are already edible and therefore not subject to bishul akum. If any of the raw ingredients are not edible, a non-Jew may not cook the food.

These restrictions apply equally to food cooked in a pot, oven, or hot plate. One may not allow a non-Jew to cook food in any of these utensils, even if the non-Jew will eat it, as all items involved may become non-kosher and require kashering.

If food was fully cooked, it is permitted for a non-Jew reheat it. Even if the food was only a third-cooked, a non-Jew may put it on the fire to finish cooking it.

One may allow a non-Jew to toast bread or melt cheese onto bread.

A non-Jew may be allowed to microwave raw potatoes.

If a Jew turned on a fire, a non-Jew is permitted to put food on it or to raise or lower the flame.

If a non-Jew turned on a fire or Crockpot and put food on it, and it is not yet fully cooked, a Jew should adjust the fire (or turn it off and on), and then the food becomes permitted. If whether the food is fully cooked is a matter of discretion, e.g., the non-Jew cooked runny eggs, a Rav should be consulted as to whether a Jew might be able to adjust the fire and continue cooking them until the eggs are well cooked in order to permit them[19] ונראה דתלוי בדעת הבעלים, אם הבעלים רוצה שיהיו runny אז לא מהני אחר שכבר נתבשלו כראוי. .

If a non-Jew cooked a food which is not viewed as a complement to bread, such as pancakes, the food may be eaten, as according to many opinions it is permitted. However, a non-Jew should not be allowed to cook it in the first place.


[1] אפי' לא נשתנה על ידי האור, כן משמע בשו"ע קיג,א, וע' ש"ך שכ' שהעיקר כדברי הר"ן שאם לא נשתנה ע"י האור, מותר

[2] ולענין בישול מומר, ע' פ"ת (קיג,א) דתלוי בטעם האיסור, דמשום חתנות ליכא, אבל שלא יאכילנו דברים טמאים איכא

[3] קיג,א, ודלא כב"ח סק"ב שכ' שאדם חשוב צריך להחמיר בדבר הנאכל חי.

ובענין אוכל שהוא נאכל חי רק אם מלחו מקודם, ע' מג"א (רג, ד) ומ"ב (שם) דנחשב עי"ז נאכל חי. וע' יד אפרים הקשה על מג"א, הא דגים נאכלים ע"י מליחה, ואפי' הכי אמרי' דוקא דג מליח שצלאו עכו"ם מותר, אבל אם הדג אינו מלוח וצלאו עכו"ם, אסור! [ויש לתרץ דדג באמת צריך בישול, אלא שהמליחה נעשה שינוי בתוך הדג דהוי כעין בישול.]

[4] קיג,א, דלא כרמב"ן (הו"ד בב"י ד"ה ולא) שכ' שלהלכה אין זה היתר

[5]

[6] רעק"א (על שו"ע קיג,א).

וע' ערה"ש (סק"ו-ז) דכן הוא עיקר לדינא, אבל כיון דלדעת הטושו"ע לשון "ללפת בו את הפת" הוא לאו דוקא, ואוסרים בזה, הכי ק"ל.

וע' פר"ח (קיג, ג), דדבר שהוא עיקר הסעודה, כגון אורז, אסור משום בישול עכו"ם אע"פ שאינו נאכל עם הפת, ולא התיר אלא דבר הבא לקינוח סעודה.

וע' שו"ת יביע אומר (ח"י, יו"ד סי' ז) הביא דעת ספר שערי ישועה (הו"ד בשיורי ברכה סקי"ג) שהתיר סופגנים המטוגנים בשמן ע"י עכו"ם כיון שאינו נאכל עם הפת, עכת"ד הברכ"י. ויבי"א הצטרף דעה זו כסניף להתיר בנידון שלו.

[7] דכיון שהמתכת נעשה חם הוי כאש ממש, כן משמע ברמב"ם (שבת יב, א), וע' מ"ב (תקב, ד) ובשעה"צ (שיח, א).

[8] ע' שו"ת רבבות אפרים (ח, קיא) דמותר דלא אסרו אלא בבישול ע"י אש או תולדת האור. אבל כתב שם דבעצמו מעולם לא אכל דבר שנתבשל ע"י עכו"ם במקרוגל. וע' שו"ת שבט הלוי (ח, קפה) מחמיר בזה. וכ' הגר"מ היינעמאן ב-star-k.com דמותר. [ונראה לי להוסיף דאפי' אמרינן דכיון דדרכו לבשל במקרוגל הוי כאש, אעפ"כ פשוט דאין מאכל שנתבשל בו עולה על שלחן מלכים.]

ולענין פת עכו"ם, ע' פמ"ג (ש"ד קיב, כב) דלחם הנאפה בחמה אין בו משום פת עכו"ם, ע"ש. ולפ"ז נראה, דגם לחם הנעשה במקרוגל (כמו שהיום עושים בו עוגות קטנות) אין בהם משום פת עכו"ם.

[9] לא מצאתי מפורש בפוסקים, ואפשר שיש לדמות למקרוגל להתיר, ולצרף לזה שאם נעשה בבית של ישראל מותר לדעת הר"א, ע' טור (ר"ס קיג).

[10] קיג,יג ורמ"א שם

[11] ש"ך קיג,יח. ואם אחר העישון אינו נאכל אלא ע"י הדחק, כ' הש"ך דתלוי במחלקת בסע' י"ב אם מותר לאוכלם או לא

[12] ע' שו"ע (קיג, ?) שצריך שיתן הישראל ע"ג האש, וכ' רמ"א שנוהגין להקל כמו שמקילין בפת, וכ' ט"ז שיש לסמוך על רמ"א רק בביתו של ישראל. וע' חכ"א (סו, ח) מדינא יש להחמיר, ומפני הדוחק מקילין.

[13] קיג,ח

[14] רמ"א קיג,ט, ודלא כשו"ע שכ' שאם כבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי (ואפשר שיש להקל שהוא כחצי בישול) ביד העכו"ם, יש להתיר רק במקום הפ"מ או בערב שבת, וכ' פ"ת שיש להחמיר כשיטה זו.

[15] קיג,טז, דלא כרא"ה (הו"ד בשם י"א) שאינם צריכים. ובכלי חרס, מגעילו ג' פעמים ברותחים ודיו, כיון שאין לאיסור זה עיקר בדאורייתא

[16] מחזה אליהו (ח"ב סי' מו). וכן מוכח, משום דבישול עכו"ם בטל ברוב, כמ"ש ש"ך (קיב, כג), ואי אפשר שיהיה במאכל שיהיה יותר מחציו פליטות מהכלי, כמ"ש פמ"ג (מש"ז קג, א) דידוע שאין מחצה איסור נפלט בהיתר, וכן דעת הש"ך (שם סק"ה). וא"כ אי אפשר שיהיה מאכל נאסר מפליטות של בישול עכו"ם כיון שאי אפשר שיהיה רוב המאכל. וע' מחז"א הקשה דאם א"א לבוא לידי איסור, ליהוי ככלי שתשמישו בשפע דלדעת שו"ע (קכב, ה, בשם רשב"א) דלא צריך הכשר, וע"ש מה שתירץ.

[17] קיג,ד הביא מח' בזה, וכ' רמ"א דבדיעבד יש לסמוך על דעת המתירים, וכ' ש"ך הטעם, דכל האיסור הוא משום גזירת חתנות וזה שייך רק בעושה לרצונה, משא"כ בשפחות דידן שעושים בעל כרחם אין כאן קירוב דעת. ודומה למ"ש הרא"ה (הו"ד ב"י קיב ד"ה וכתב הריב"ש) שאם העכו"ם אפוה בשביל הישראל בשכר, אין בו משום חתנות, וכ' עליו ריב"ש שלא התיר אלא בשעת הדחק. וע' ט"ז שיש להתיר בדיעבד כל שנתבשל בבית ישראל [ומשמע שהוא מתיר אפי' בשפחה שאינו נשכרת]

[18] {לעניןpotato chips , יש להקל כיון שאופן העשייה כמעט אי אפשר לעשות בבתים בדיוק האופן שעושים אותו בתעשייה, וגם שיש צד להקל בכל מה שנעשה בתעשייה שבאופן עשייתו אי אפשר לידע מי בישל אותו ולכן לא שייך התחתנות, ויש מחמירים.

לענין pringles, שמתחלה מבשלים אותו בישול גמור ואח"כ מייבשים אותו מטגנים אותו, יש להקל ע"פ ההיתר ב-potato chips, עפמ"ש בשו"ת אבקת רוכל (סי' ל) שאם אחר בישול כמאכל בן דרוסאי מייבשים אותו ואינו נאכל כלל אלא ע"י בישול אחר, מותרים.

לעניןrice krispies , שמתחלה טוחנים אותו ואח"כ מבשלים אותו ואח"כ מיבשים אותו, ראיתי בשם הרה"ג י. בעלסקי דמותר כיון שהכל נעשה במעשה אחד וכנגמר אופן העשייה אינם עולים על שלחן מלכים, וראיתי בשם הרה"ג מ. היינעמאן מיקל כיון שבשעת בישולו אינו עעש"מ. ואפשר כוונתו עפמ"ש בכף החיים (קיג, פח) דמה שנאפה בעפר חם לא מיקרי עעש"מ כיון שבשעת בישולו הוי מאוס וצריך קליפה קודם שיעלה על שלחן מלכים, ולפי זה משמע שאנו דנים על אופן הבישול אם מעשה בישול זה הוי עולה או לאו, וא"כ גם בנידון זה, כיון שלאחר בישולו לא הוי עולה כלל כיון שהוא רק mash, אפשר שיש להקל.

ובענין chocolate, יש לצרף כמה קולות, שהוא דבר שעושים רק בתעשייה גדולה ואי אפשר לעשות כזה בבית, וגם אינו עשוי ללפת בו את הפת, וגם שאינו עולה עש"מ בתורת עיקר, אלא הוא נתון על גבי הקינוח סעודה, כגון chocolate slivers atop ice cream.

לענין כמה דברים שצריכים בישול ישראל והוא נעשה במקומות רחוקים שאין יהודים גרים שם, שמעתי שה-OU מקיל ע"י שהמשגיח מדליק האש ע"י remote control, והרה"ג מ. היינעמאן מפקפק על זה. והר"מ היינעמאן מקיל להשים glow bulb שיהיה דלוק כל הזמן התוך התנור ואז אע"פ שהגוי מדליק האש הוי ככאילו ישראל נותן קיסם לתוכו, וה-OU מפקפק על זה.}

[19] ונראה דתלוי בדעת הבעלים, אם הבעלים רוצה שיהיו runny אז לא מהני אחר שכבר נתבשלו כראוי.

Next: Dangerous Acts
Dangerous Acts