Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Meat with Milk

KashrusChapter 79: Bread of Non-Jews

There are several prohibitions that Chazal made[1] ובאיסורים אלו, אם נתבטל האיסור ברוב: בחלב וגבינה, רמ"א (קטו,א) כ' צריך ס' והאו"ה (ע"פ ש"ך סקי"ז) כ' ברוב. בחמאה, כ' רמ"א (ע"פ ט"ז סק"ח) בטל ברוב, כיון שאינו אסור אלא ממנהג, והש"ך (שם) כ' דלפי הנמוקי יוסף צריך ס' בחמאה שרגילים לערב בו דבר טמא. ובישול ופת עכו"ם, בטל ברוב (קיב,יד, וש"ך שם). ולענין כלים שנתבשל בהם דברים אלו, לרמ"א בחלב וגבינה תריך הכשר, ובחמאה לא צריך הכשר, ולענין בישול, עיין בפנים in relation to goyim: their bread[2] משום חתנות, וע' מטה יהונתן (ר"ס קיב) שלא יבוא לעבוד עבודה זרה (pas akum), their cooking[3] משום חתנות, וע' פ"ת (קיג,א) עוד טעם שלא יאכילנו דברים טמאים (bishul akum), their milk and milk products[4] משום שמא יערב בו דבר טמא. וגבינת עכו"ם, יש בו ו' טעמים, משום גילוי, משום צחצוחי חלב, שמעמידים אותו בעור קיבת נבילה, שמחליקים פניה בשומן חזיר, שמעמידו בשרף ערלה, ומעמידים אותו בחומץ יין שלהם. ואין להתיר אפי' אם יודע שאין בו חששות אלו כיון שגזרו במנין וצריך מנין אחר להתירו (ב"י ס' קטו בשם רשב"א) (chalav akum), certain other products without a seal which ensures it is kosher, and their alcoholic occasions.

A. Defining the Prohibition

Homemade bread of a goy is assur[5] קיב, א. וע' משניות שביעית (ח, י) האוכל פת כותים כאוכל בשר חזיר, והרמב"ם ורע"ב פי' דלאו דוקא, אלא אסור מדרבנן ולוקה מכת מרדות. , unless there is no other bread available[6] רמ"א קיב,ח. ורמב"ם חולק, ואוסר אפי' אם אין לחם כלל, ע' ב"י. וכ' הגר"א הטעם להתיר, דלא חמירא מדמאי, ומתירין דמאי לאכסנאי ישראל משום דוחק. [וצ"ע מה הדין בשאר איסורים דרבנן??] . A goy’s[7] אפי' אינו עובד עבודת כוכבים, דלא כמטה יהונתן (ר"ס קיב) שמתיר בזה. ואין לאסור פת של מומר, כיון שכל הגזירה היה משום חתנות (פ"ת קיב,א) bread[8] ר"ל אם אפאו העכו"ם והפת שלו, אבל אם נאפה ע"י ישראל והעכו"ם לשו וערכו, מותר, ודלא כהר"ן (ומשמעות הטור) שכ' שגם זה מיקרי פת עכו"ם is permitted[9] טור כ' שיש נוהגים היתר אפי' בפת בעל הבית כיון שלא נתפשטה הגזירה, וי"א שאסור אפי' של בעל הבית (אלא למי שהתענה ג' ימים), ויש מחלקים בין פת של בעה"ב ושל נחתום, ויש מתירים לאכול בשבת (אם אין לו מה לאכול) מטעם עונג שבת, ויש מחלוקת בגירסת הרמב"ם (ע' ב"י). וע' ש"ך קיב,ט שיש להחמיר בכל השנה, ועערוה"ש כ' שפשט המנהג במוקומו לאסור to eat if it is bakery bread[10] ר"ל אם אפאו כדי למוכרו, כ"כ רמ"א קיב,ב ; however, some individuals are stringent to refrain from it.[11] שו"ע אוסר חוץ מבשעת הדחק, ורמ"א התיר בכל אופן, והש"ך הביא דבעשרת ימי תשובה יש ליזהר, וכתבנו כהכרעת החכ"א If a Jew’s bread was baked by a goy, it is assur to eat, even if no other bread is available[12] ש"ך קיב,ז, וכ"כ הטור, וכן הבין הט"ז קיב,ז בדעת השו"ע, אבל משמע מהש"ך שסובר ששו"ע מתיר. וטעם האיסור, דלא הצריכו חז"ל להתירו מפני הדוחק כיון שיכול לאפות בעצמו (וע' אג"מ המובא בסמוך, ומביא שם מהרל"ח בטור משמע הטעם כיון שיכול למצוא פועלים ישראלים), וא"כ הוי כבישול עכו"ם ולא כפת עכו"ם. . However, if a Jew owns an industrial bakery, the bread is permitted, even if it was baked by a non-Jew[13] אג"מ (יו"ד א, מה). והטעם, דכיון דבכה"ג אינו יכול לאפות בעצמו, אין בזה האיסור של בישול עכו"ם יותר מפת עכו"ם. .

During Aseres Yemei Teshuva[14] רמ"א תרג,א , and on Shabbos[15] מ"ב רמב,ו , one should refrain from even eating bakery bread of a non-Jew. Therefore, the following halachos are relevant during those times, or for one who wishes to be stringent during the entire year, and the same leniencies mentioned below are applicable[16] ע' מ"ב (תרג, א) דכל מה שמותר להנזהרים מפת עכו"ם, לא קבילו עלייהו בעשי"ת יותר מזה. [ולענין שבת, לא מצאתי דבר זה מפורש בפוסקים, אבל כיון דהוי רק זהירות לכתחלה, נראה שיש להקל במקום שפת עכו"ם יפה משל ישראל, או שצריך לילך יותר ממיל.] .

Any place where pas akum is referred to after this point is referring to bakery bread. There is almost no case where eating homemade bread of a non-Jew will be permitted[17] ע' רמ"א (קיב, ח) דבמקום שאין פלטר כלל, נוהגים לאכול אפי' פת של בעלי בתים. .

The issur of non-Jewish bread applies to anything one eats which is made of dough which, if one were to make a meal out of it, one would recite the bracha of hamotzi before eating it (as is recited before eating bread)[18] ט"ז (קיב, ו) בדעת רמ"א, וכ"כ בית מאיר על הש"ך (שם), וע' ש"ך שכ' דוקא אם בלילתו עבה ויש בו תואר פת. . It also applies to anything made from dough which is fried[19] יד אפרים , or a batter which is baked (not fried)[20] בית מאיר שם . Therefore, cookies, pastries, and hard or soft pretzels[21] אפי' אם מברכים עליו מזונות, מ"מ נראה דהוי פת הבא בכיסנין fall under this prohibition. It does not apply to anything which does not have the appearance of bread. Thus, breakfast cereals are exempt from this prohibition, as they do not resemble bread at all.

B. Creating Pas Yisrael and Permitting Pas Akum

There are three ways to make the bread considered “baked by a Jew”: if a Jew lights the fire, adds fuel to the fire, or puts the dough into the oven[22] קיב,ט . Even if he only adds a miniscule amount of heat[23] דלא כרמב"ן שכ' שצריך להוסיף הרבה חום באפיית הפת, ע' ב"י ד"ה והרשב"א. , and even if the oven had almost completely cooled down in the interim and then was reheated, food baked afterwards is considered “baked by a Jew”[24] רמ"א קיב,י . If the goy lit the fire from the fire of a Jew, that is sufficient to make any bread baked afterwards “baked by a Jew”. If a Jew added heat at any time during the baking, even if it was almost finished, it is considered “baked by a Jew”[25] קיב,יב .

If bread was baked by a non-Jew, and a Jew returns it to the oven so it is improved by the toasting, it is considered baked by a Jew[26] קיב,יב לדעה ב', ולדעה א' יש להתיר רק קודם שהוציאו מהתנור. ומותר רק אם משביח באפייתו, אבל לאו דוקא שלא נגמר עדיין בישולו, ודלא כגמהרש"א בשם פר"ח (שם, ובהג"ה על קיג,ט) שכ' שאם נגמר בישולו, לא מועיל להחזירו. וע' רמ"א קיג,ט שמשמע שגם בבישול דינא הכי . However, one should only rely on this in cases of necessity[27] ע' שעה"צ (תרג, ד) שאין להקל בזה אלא בשנת רעבון. . Therefore, if one only has pas akum in his house during Aseres Yemei Teshuva and it is difficult to go to the store, one may toast it and eat it.

If one is traveling, and the closest Jewish bread is more than 2.7 miles away in the direction he is traveling, that is considered “not available”, even if he is travelling by car[28] קיב,טז, וכ' פ"ת סק"ו דאפי' אם רוכב על סוס מותר, ויש להקל אפי' בפחות מזה אם נוסע עם בניו ובני ביתו . The same is true if it is 2/3 of a mile away and he is not traveling, or he is traveling in the opposite direction[29] פת"ש (שם) בשם חכמת אדם (סה, ד). .

If there is other bread available but one prefers the taste or the type of the pas akum, that is also considered “no other bread available”, and one may eat pas akum[30] קיב,ה, והטור כ' שאין נראה כן מדברי הירושלמי. ומי שכבר לקח פת עכו"ם ואח"כ פת ישראל הגיע, כ' ש"ך (קיב,יג) שמותר לאכול הפת פלטר, ותמה על השו"ע שכתב לאסור. וע' נקה"כ שהשו"ע מיירי שאסור ליקח לכתחלה, אבל אם כבר לקח השו"ע מסכים שמותר לאוכלו .

 If one is personally stringent not to eat pas akum, but he is eating with other Jews who are not makpid, he is permitted to eat pas akum[31] רמ"א קיב,טו, והטעם, משום איבה. וכ' שאין ללמוד מכאן לשאר איסורים. ומי שאינו נזהר מפת עכו"ם, ויש לו פת עכו"ם שהוא יפה מהפת ישראל ואוכל אצל בעל הבית שאינו נזהר, הבעל הבית יבצע על הפת עכו"ם ומותר לכל אותו סעודה (שו"ע קיב,יג), וע' ש"ך וט"ז הטעם למה אינו מסלק הפת עכו"ם מעל השלחן כדי לבצע מפת ישראל.

וכל זה דוקא אם אוכל עם ישראלים, אבל משום איבה של עכו"ם, אין מתירים שום איסור שגזרו חז"ל משום חתנות, כמ"ש הט"ז (קנב, א).
.

If a goy bakes a meat pastry, which has a filling which is subject to bishul akum, one may not even eat the dough, because it absorbs the flavor of the filling[32] קיב,ו . However, if bread was coated with egg, the egg is not subject to bishul akum, as it is tafel to the bread, and is permitted to eat[33] ולענין ביצים טוחות על פני לחם, כ' שו"ע (קיב,ו) שמותר ורמ"א כ' המנהג לאסור, וכ' הגר"א שהמחלוקת אי אמרינן חזותא מילתא, וע' ערה"ש שכ' שהביצים שהרמ"א אסרם הוו הרבה ביצים נתונים שם כמו חביתה, וע' פר"מ (ש"ד קיב,כג) .

If there is a doubt as to whether something is pas akum or not, such as if one doesn’t know whether a Jew stoked the non-Jew’s fire or not, it is permitted[34] ש"ך קיב,כ, וכ"כ הט"ז קיג,יא .


[1] ובאיסורים אלו, אם נתבטל האיסור ברוב: בחלב וגבינה, רמ"א (קטו,א) כ' צריך ס' והאו"ה (ע"פ ש"ך סקי"ז) כ' ברוב. בחמאה, כ' רמ"א (ע"פ ט"ז סק"ח) בטל ברוב, כיון שאינו אסור אלא ממנהג, והש"ך (שם) כ' דלפי הנמוקי יוסף צריך ס' בחמאה שרגילים לערב בו דבר טמא. ובישול ופת עכו"ם, בטל ברוב (קיב,יד, וש"ך שם). ולענין כלים שנתבשל בהם דברים אלו, לרמ"א בחלב וגבינה תריך הכשר, ובחמאה לא צריך הכשר, ולענין בישול, עיין בפנים

[2] משום חתנות, וע' מטה יהונתן (ר"ס קיב) שלא יבוא לעבוד עבודה זרה

[3] משום חתנות, וע' פ"ת (קיג,א) עוד טעם שלא יאכילנו דברים טמאים

[4] משום שמא יערב בו דבר טמא. וגבינת עכו"ם, יש בו ו' טעמים, משום גילוי, משום צחצוחי חלב, שמעמידים אותו בעור קיבת נבילה, שמחליקים פניה בשומן חזיר, שמעמידו בשרף ערלה, ומעמידים אותו בחומץ יין שלהם. ואין להתיר אפי' אם יודע שאין בו חששות אלו כיון שגזרו במנין וצריך מנין אחר להתירו (ב"י ס' קטו בשם רשב"א)

[5] קיב, א. וע' משניות שביעית (ח, י) האוכל פת כותים כאוכל בשר חזיר, והרמב"ם ורע"ב פי' דלאו דוקא, אלא אסור מדרבנן ולוקה מכת מרדות.

[6] רמ"א קיב,ח. ורמב"ם חולק, ואוסר אפי' אם אין לחם כלל, ע' ב"י. וכ' הגר"א הטעם להתיר, דלא חמירא מדמאי, ומתירין דמאי לאכסנאי ישראל משום דוחק. [וצ"ע מה הדין בשאר איסורים דרבנן??]

[7] אפי' אינו עובד עבודת כוכבים, דלא כמטה יהונתן (ר"ס קיב) שמתיר בזה. ואין לאסור פת של מומר, כיון שכל הגזירה היה משום חתנות (פ"ת קיב,א)

[8] ר"ל אם אפאו העכו"ם והפת שלו, אבל אם נאפה ע"י ישראל והעכו"ם לשו וערכו, מותר, ודלא כהר"ן (ומשמעות הטור) שכ' שגם זה מיקרי פת עכו"ם

[9] טור כ' שיש נוהגים היתר אפי' בפת בעל הבית כיון שלא נתפשטה הגזירה, וי"א שאסור אפי' של בעל הבית (אלא למי שהתענה ג' ימים), ויש מחלקים בין פת של בעה"ב ושל נחתום, ויש מתירים לאכול בשבת (אם אין לו מה לאכול) מטעם עונג שבת, ויש מחלוקת בגירסת הרמב"ם (ע' ב"י). וע' ש"ך קיב,ט שיש להחמיר בכל השנה, ועערוה"ש כ' שפשט המנהג במוקומו לאסור

[10] ר"ל אם אפאו כדי למוכרו, כ"כ רמ"א קיב,ב

[11]שו"ע אוסר חוץ מבשעת הדחק, ורמ"א התיר בכל אופן, והש"ך הביא דבעשרת ימי תשובה יש ליזהר, וכתבנו כהכרעת החכ"א

[12] ש"ך קיב,ז, וכ"כ הטור, וכן הבין הט"ז קיב,ז בדעת השו"ע, אבל משמע מהש"ך שסובר ששו"ע מתיר. וטעם האיסור, דלא הצריכו חז"ל להתירו מפני הדוחק כיון שיכול לאפות בעצמו (וע' אג"מ המובא בסמוך, ומביא שם מהרל"ח בטור משמע הטעם כיון שיכול למצוא פועלים ישראלים), וא"כ הוי כבישול עכו"ם ולא כפת עכו"ם.

[13] אג"מ (יו"ד א, מה). והטעם, דכיון דבכה"ג אינו יכול לאפות בעצמו, אין בזה האיסור של בישול עכו"ם יותר מפת עכו"ם.

[14] רמ"א תרג,א

[15] מ"ב רמב,ו

[16] ע' מ"ב (תרג, א) דכל מה שמותר להנזהרים מפת עכו"ם, לא קבילו עלייהו בעשי"ת יותר מזה. [ולענין שבת, לא מצאתי דבר זה מפורש בפוסקים, אבל כיון דהוי רק זהירות לכתחלה, נראה שיש להקל במקום שפת עכו"ם יפה משל ישראל, או שצריך לילך יותר ממיל.]

[17] ע' רמ"א (קיב, ח) דבמקום שאין פלטר כלל, נוהגים לאכול אפי' פת של בעלי בתים.

[18] ט"ז (קיב, ו) בדעת רמ"א, וכ"כ בית מאיר על הש"ך (שם), וע' ש"ך שכ' דוקא אם בלילתו עבה ויש בו תואר פת.

[19] יד אפרים

[20] בית מאיר שם

[21] אפי' אם מברכים עליו מזונות, מ"מ נראה דהוי פת הבא בכיסנין

[22] קיב,ט

[23] דלא כרמב"ן שכ' שצריך להוסיף הרבה חום באפיית הפת, ע' ב"י ד"ה והרשב"א.

[24] רמ"א קיב,י

[25] קיב,יב

[26] קיב,יב לדעה ב', ולדעה א' יש להתיר רק קודם שהוציאו מהתנור. ומותר רק אם משביח באפייתו, אבל לאו דוקא שלא נגמר עדיין בישולו, ודלא כגמהרש"א בשם פר"ח (שם, ובהג"ה על קיג,ט) שכ' שאם נגמר בישולו, לא מועיל להחזירו. וע' רמ"א קיג,ט שמשמע שגם בבישול דינא הכי

[27] ע' שעה"צ (תרג, ד) שאין להקל בזה אלא בשנת רעבון.

[28] קיב,טז, וכ' פ"ת סק"ו דאפי' אם רוכב על סוס מותר, ויש להקל אפי' בפחות מזה אם נוסע עם בניו ובני ביתו

[29] פת"ש (שם) בשם חכמת אדם (סה, ד).

[30] קיב,ה, והטור כ' שאין נראה כן מדברי הירושלמי. ומי שכבר לקח פת עכו"ם ואח"כ פת ישראל הגיע, כ' ש"ך (קיב,יג) שמותר לאכול הפת פלטר, ותמה על השו"ע שכתב לאסור. וע' נקה"כ שהשו"ע מיירי שאסור ליקח לכתחלה, אבל אם כבר לקח השו"ע מסכים שמותר לאוכלו

[31] רמ"א קיב,טו, והטעם, משום איבה. וכ' שאין ללמוד מכאן לשאר איסורים. ומי שאינו נזהר מפת עכו"ם, ויש לו פת עכו"ם שהוא יפה מהפת ישראל ואוכל אצל בעל הבית שאינו נזהר, הבעל הבית יבצע על הפת עכו"ם ומותר לכל אותו סעודה (שו"ע קיב,יג), וע' ש"ך וט"ז הטעם למה אינו מסלק הפת עכו"ם מעל השלחן כדי לבצע מפת ישראל.

וכל זה דוקא אם אוכל עם ישראלים, אבל משום איבה של עכו"ם, אין מתירים שום איסור שגזרו חז"ל משום חתנות, כמ"ש הט"ז (קנב, א).

[32] קיב,ו

[33] ולענין ביצים טוחות על פני לחם, כ' שו"ע (קיב,ו) שמותר ורמ"א כ' המנהג לאסור, וכ' הגר"א שהמחלוקת אי אמרינן חזותא מילתא, וע' ערה"ש שכ' שהביצים שהרמ"א אסרם הוו הרבה ביצים נתונים שם כמו חביתה, וע' פר"מ (ש"ד קיב,כג)

[34] ש"ך קיב,כ, וכ"כ הט"ז קיג,יא

Next: Cooked Food of Non-Jews
Cooked Food of Non-Jews