Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Krias Shema And Its Brachos

Daily LifeChapter 13: Shemoneh Esrei

Every man and woman[1] {קו,א ומ"ב שם. דלא כמג"א כ' שנשים יכולות רק לומר איזה שבח ובקשה ויוצאים בזה} are obligated mid’oraysa to daven[2] ספר המצות לרמב"ם ע' ה, חינוך תלג. אבל רמב"ן (השגות שם) כ' שאין מצוה להתפלל every day. This mitzvah is fulfilled through the recital of the shemoneh esrei, the climax of davening. If one recited all the words of shemoneh esrei, but did not, at the very least, think of a praise of Hashem, a request, and a thanks to Him[3] ע' רמב"ם (תפלה א,א-ב) שזהו חיוב תפלה מדאורייתא. וע' נו"כ שם תמהו מאין הוציא שמדאו' חייב לומר הודאה, דבגמ' ע"ז (ז.) אין ראי' אלא שצריך שבח ותפלה. [ונלע"ד דלדעת האג"מ (או"ח ג, ע), הוציא זה מדברי התוספתא (מנחות פ"ו) הלל ושבח ותפלה מעכבין זה את זה.] , he has not fulfilled his mitzvah d’oraysa[4] משמעות דרכ"מ (צח,א) בשם רמב"ם, וכן משמע בשו"ע קא,א .

Women who are too busy to say shemoneh esrei[5] או אשה שיודעת בעצמה שמתוך טרדותיה לא תוכל לכווין כראוי should at least say a short prayer, comprised of the three aforementioned components, such as birchos hatorah. If they have time to say more of davening, see footnote[6] ע' מ"ב (ע, ב). ונ"ל העולה מדבריו, בסדר הקדימה: אמת ויציב (שנתקן על ענין יציאת מצרים, כדי לסמוך גאולה לתפלה), פסוקי דזמרא (דהעיקר נתקן בשביל תפלה), ברכת התורה (ע' ביה"ל מז, יד, וכיון די"א דחייבות במצות לימוד התורה ללמוד דינים שלהם נראה שיש לקיים המצוה), פסוק ראשון של קר"ש (רמ"א ע, א), ברכות השחר.

ונראה שאינה חייבת לסמוך ברכת אמת ויציב לברכה אחרת, כמ"ש הרר"י (ריש ברכות), כיון דעיקר תקנתה היתה לאומרה סמוך לחבירתה. (אבל המחמירים לענין תפלת הדרך, אפשר שיש גם להחמיר בזה, וצ"ע).
.

One must daven shemoneh esrei between sunrise[7] ע' אג"מ אוח"ד ס' ו' שקודם הנץ אחר עלה"ש, שוה לתפלה אחר הנץ עד ד' שעות. וע' עוד בזה בהערה לקמן. and the end of the fourth hour of the day[8] . In cases of necessity, one may daven shemoneh esrei before sunrise after [the eastern sky is lit, which is before misheyakir[9] מ"ב (פט, ד) (50 minutes before sunrise[10] אג"מ אוח"ד סי' ו )][11] ביה”ל ר"ס פט. ויש ג' שיטות בזה (ע' פמ"ג שם):

לדעת הטור בדיעבד יכול להתפלל אחר עלות השחר, ולכתחלה כשהאיר פני מזרח, והנץ החמה כותיקין (וכ"כ עטרת זקנים ופר"ח).

לדעת ב"י בשם רא"ש בדיעבד אחר שהאיר פנ"מ, ולכתחלה בנץ החמה.

לדעת מג"א, בדיעבד אחר עלה"ש ולכתחלה בנץ החמה.

וכ' ביה"ל שאין להתפלל קודם שהאיר פנ"מ אפי' בשעת הדחק, אבל בדיעבד אם התפלל אין לחזור להתפלל משום ספק ברכה לבטלה. {וע' בא"ה בשם א"ר שלא מספיק שיבריק השחר כנקודה אלא צריך שתאיר פני כל המזרח, ולא ידעתי אם כונתו כדעת הב"י או שיטה אחרת}
. If one was unable to daven shemona esrei by the end of the fourth hour, he may daven until chatzos (midday)[12] פט,א. ודלא כט"ז וב"ח שיכול להתפלל עד מנחה גדולה .

The most preferable time to daven shemoneh esrei is at sunrise[13] ?. וע' שע"ת (ר"ס תרסד) שיש ה' השכמות (ר"ל זמנים שיש להתפלל כותיקין), ראש השנה, יום הכפורים, הושענא רבה, פורים, ותשעה באב. (k’vasikin), but one need not use an atomic clock to get the exact second, as within a few minutes still counts as k’vasikin[14] ארחות רבינו (מהדו"ח ח"א עמ' צו) בשם החזו"א, וחשש דהוי בכלל "אל תעשה תפלתך קבע" (ע' משני' אבות פ"ב) . One who usually davens k’vasikin but does not have a minyan nearby which davens then, may daven by himself at that time. Those who are not usually stringent to do so should rather daven later with a minyan[15] ביה"ל (נח, א). וצ"ע מה החילוק, דהא זריזים מקדימים למצות הוי דאורייתא, ותפלה בציבור דרבנן, ולכאו' אפי' אינו רגיל להתפלל כותיקין חייב להתפלל אז ולא ימתין על תפלה בציבור. וכנראה, כיון שתפלה בציבור מועיל שתפלתו יהיה נתקבל יותר, הוי הידור מצוה, ויכול להמתין על המצוה כדי לעשותה ביותר הידור. אבל א"כ, למה למי שרגיל יש להתפלל ביחידות? ויש מפרשים דבריו, דכיון שתמיד מתפלל בהנץ, חל עליו בנדר וא"כ חייב להתפלל אז ואסור להמתין. וא"כ יש נפקא מינה בזה, דמי שנתכוין בתחלת קבלתו שאינו מקבלו כנדר, צריך להמתין על התיבור אפי' אם רגיל להתפלל כותיקין. וע' מעשה רב (הל' פס"ד וקר"ש ותפלה, אות כה) וז"ל, להתפלל שחרית כותיקין ובלבד עם מנין עשרה דוקא, עכ"ל, ובציץ אליעזר (חלק יד, ס' ה) תמה על המ"ב שלא הביא דברי הגר"א בזה שתפלה בציבור עדיף מלהתפלל כותיקין ביחידות.

ואם לעתים מזומנים מתפלל כותיקין, כגון בראש השנה, הוי כרגיל להתפלל ומותר להתפלל ביחידות (הליכות שלמה ?).
.

When one reaches tehilos l’el elyon, he should rise in preparation of shemoneh esrei, and ensure he is ready to begin (e.g., by blowing his nose, or turning off his phone, if he did not do so before davening)[16] חיי"א (ח"א, כב, א) .

One who is needed to attend to life-threatening matters (e.g., a Hatzalah call) or is busy performing a time-sensitive mitzva (e.g., important communal matters[17] צג,ד or escorting a dead body to burial[18] קו,א ), is exempt from davening[19] ואין צריך להתפלל שנית, כ"כ מג"א (ס"ס צג), דלא כט"ז (קח,א) . If one did not daven a tefila due to these matters, and he could have davened earlier, he is required to recite tefilas tashlumin (an additional shemoneh esrei) after the next tefilla, but if the matter took up the entire window he could have davened within, he need not recite tashlumin[20] מ"ב (עא, ד) לענין אונן, וכ"כ ספר ודברת בם (א, עמ' ?, בשם הגר"ד פיינשטיין) דה"ה בשאר מצוות .

A. Proper Way to Daven

Regarding the proper place to daven, see {Preparing for Davening}.

Before davening shemoneh esrei, one should take three steps forward[21] רמ"א צה,א. ואין צריך לפסוע לאחוריו, אבל מנהג העולם לילך לאחוריו (מ"ב סק"ג). . After completing shemoneh esrei, one should take three steps backward[22] קכג,א , wait a few moments, and then take three steps forward[23] מג"א שם, דלא ככס"מ, וע' לב"ש. וע' רמ"א קכג,ב משמע שש"ץ או מי שמתפלל ב' תפלות אינו צריך לפסוע י"ב, אלא סגי ב-ו' בין ב' התפילות .

One should not rush through shemoneh esrei and should not let the words run together[24] כמו בכל ברכות, עמ"ש לעיל {הל' ברכות}. ואם הציבור ממתין עליו, יש למהר משום טורח צבור, ע' מ"ב (קכד, יג). וע' גמ' ברכות (לד.) דר' אליעזר לא מיחה בש"ץ שהיה מאריך הרבה או מקצר הרבה, ובספרי (בהעלותך פי' מז) פי' טעמו, משום יש שעה להאריך ויש שעה לקצר, והנצי"ב פי' דבשעה שנתונים בצער יש לקצר, וכשאין נתונים בצער יכול להאריך (וכן משמע בגמ' סוטה לז.). . One must have in mind during shemona esrei that he is standing before the King and must think about the meaning of the words he is saying[25] צח,א . At the very least, one must concentrate while reciting the first bracha[26] קא,א . If one davened without thinking, he should not repeat shemona esrei, because he probably will not concentrate the second time[27] רמ"א (קא,א), ובשו"ע כ' שאם לא כיון באבות יחזור, ומשמע אפי' האידנא. .

One must stand during shemoneh esrei and may not lean on anything[28] צד, ח. וע' מג"א שבב"י כ' הטעם דלא מיקרי עמידה, ובהגה"מ כ' דצריך לעמוד באימה. (such as a shtender or the amud).

If one is traveling by plane early in the morning, it is preferable to daven before sunrise before boarding the plane, if it is after misheyakir (appx. 50 minutes before sunrise), than to daven while seated on the plane[29] מ"ב (פט, מ), דלאחר משיכיר, ודאי יותר טוב לקרות קר"ש ולהתפלל בביתו בעמידה.

ואם לא הגיע זמן משיכיר, אבל האיר פני מזרח, כ' מ"ב (שם) יתפלל שמונה עשרה, וכשיגיע זמן תפלין יניחם ויקרא קר"ש.

ואם לא האיר פנ"מ אבל עלה עמוד השחר, לדעת השו"ע (פט, ח) יתפלל, וימתין לקרות קר"ש עד זמן משיכיר, ולדעת המ"ב לא יתפלל.
. If traveling at night, it is preferable to daven while standing after arriving at his destination, even though he will be tired and harried there[30] מ"ב (פט, מב) (in this case, one should set an alarm on his phone to remind him to daven). If one is unable to stand for the entire duration of the zman tefila, he may daven while seated[31] ואין צריך להתפלל שנית אפי' יש שהות כשיוכל לעמוד, כ"כ מ"ב (צד, כז). דלא כשו"ע (צד, ט) צריך להתפלל שנית ולא צריך להוסיף בה דבר. .

One should daven towards the direction of Eretz Yisrael[32] צד,א. ואם שכח והתחיל להתפלל לצפון או לדרום, יצדד פניו לצד מזרח, כ"כ מ"ב (סק"י בשם ט"ז סק"א). (in America, east[33] וע' לבוש (צד,ג) שיש לכוון למזרח-דרום או למזרח-צפון כדי שיהיה ממש לכיוון אר"י, אבל מלבושי יו"ט (שם) כ' לא ראיתי נוהגין כן. וכנראה שאין להתפלל ע"פ ה-great circle (דהיינו קצת לצד צפון), אע"פ שהוא הדרך הכי קצר לנסוע בין אמעריקא לארץ ישראל , אלא יתפלל ע"פ ה-rhumb line, דהיינו קצת לצד דרום. ונ"ל הטעם פשוט, דהא מסע ע"פ great circle לא היה ידוע אצל הראשונים. וגם כנראה שנסעו ע"פ כיוון ה-compass או ע"פ כיוון השמש, ובשני אופנים אלו אי אפשר לנסוע אלא בדרך ה-rhumb line. ), but he should not daven directly towards the point at which the sun rises[34] רמ"א צד,ב . Every shul should try to put the aron on the eastern wall[35] מ"ב צד,ט. ואם אי אפשר לקבוע במזרח, יקבענו בצד דרום. ומי שמתפלל בבית כנסת שקבעו הארון בצד דרום, וכולם מתפללים נגד הארון, כ' מ"ב (סק"י) שיתפלל לצד שהצבור מתפללים, דלא כבא"ה (סק"ג בשם יד אליהו) שיתפלל לצד מזרח .

One should stand with his feet straight together during Shemoneh Esrei[36] צה,א. ואין להפרידם אצל האצבעות כעגל (עטרת זקנים שם). .

One may not motion with his eyes or hands during shemoneh esrei. If there is a distraction interfering with one’s concentration, such as a child crying, one may motion in order to resolve the issue[37] מ"ב (קד, א) .

One may not bend down to pick something up in the middle of shemoneh esrei. If a sefer fell on the floor and it bothers him so he cannot concentrate, he may pick it up between brachos[38] מ"ב (צו, ז) .

One must say shemoneh esrei loud enough to hear himself, but he may not say it loud enough that others (even right next to him) would hear him[39] קא, ב. ואם אי אפשר לו לכוון כשיתפלל בלחש, יש לו לעשות בענין שיכול לכוון, אך שיזהר שלא יטרד לאחרים (מ"ב סק"ו בשם ברכ"י). ובדיעבד אם לא השמיע לאזנו, יצא (מ"ב סק"ה). וע' מ"ב שם לענין הזוהר דמשמע דלכתחלה לא ישמיע לאזניו. .

One may not talk during any point of shemoneh esrei[40] קד, א. ואפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק בדבור, אבל מותר לילך למקום אחר כדי להסירו מרגלו (קד, ג).

וצ"ע דהא פיקוח נפש דוחה כל מצוה שבתורה, וא"כ למה אסור להפסיק? וע' תבואות שור (יג, ב) כיון דלהפסיק באמצע שמו"ע הוי בזיון להקב"ה והוא כאביזרייהו דע"ז. וע' קובץ הערות (?) תי' משום דשלוחי מצוה אינן נזוקין, ולכן אין להפסיק אלא בבהמה דהוי ברי הזיקא דבכה"ג אין לסמוך על זה דאינן נזוקין.
. After concluding the bracha of Sim Shalom (or Shalom Rav), one should say yihyu l’ratzon… Whether one said yihyu l’ratzon or not, he is permitted, after finishing Sim Shalom, to answer kedusha or any other responses which one is permitted to say in the middle of krias shema[41] מ"ב (קכב, ד). דהיינו, אמן דהאל הקדוש ודשומע תפלה, המילים "מודים אנחנו לך" במודים דרבנן, אמן יהא שמיה רבא, אמן אחר דאמירן בעלמא, וברכו.

ולדעת רמ"א (קכב, א), במקום שנוהגים לומר תחנונים קודם יהיו לרצון, מותר לענות אז קדיש וקדושה. אבל לדעת השו"ע (סע' ב), לעולם יאמר יהיו לרצון קודם התחנונים, וכ"כ ט"ז (סק"ב). וע' מג"א (סק"א) שיאמר יהיו לרצון קודם תחנונים ואחריהם.
. If one sees that he will have to answer while reciting elokai netzor, he should skip elokai netzor and rather say yihyu l’ratzon and take three steps back before answering[42] קכב, א, ומ"ב (סק"ו), משום דאין חובה לומר תחנונים. וע' כף החיים (קכד, יד) דגם אדם חשוב יכול לדלג אלהי נצור משום טירחא דצבורא אם רואה שהציבור ממתין עליו. ובכה"ח (שם) משמע שלאחר שעונה עמהם, יאמר אלהי נצור עד יהיו לרצון השני. . After one recited elokai netzor and said yihyu l’ratzon afterwards, before taking three steps back, one may answer anything which the tzibur says together, such as amen or baruch hu uvaruch shemo[43] ע' מ"ב (קכב, ג) כ' דבמאמר מרדכי התיר לומר בהוב"ש, ובהליכות שלמה (ח, לא) התיר בכל מה שיאמר בציבור היחד, ואפי' אם יאמר הציבור תהלים יחד אחר התפלה, יאמר עמהם. . One who is waiting for the person behind him to finish shemoneh esrei before stepping back, may not say other parts of davening.

In the bracha of s’lach lanu, one has the opportunity to fulfill a mitzvah d’oraysa of viduy[44] ספר המצות לרמב"ם ע' עג, חינוך מצ' שסד. . He must have in mind a specific sin when he says “chatanu” or “fashanu[45] רמב"ם סה"מ ע' עג. וכ' שם "ועשיתי כך וכך" והוא מצות וידוי, ולכאו' ר"ל עיקר המצוה. וכתב פרטים נוספות בוידוי בשאר מקומות, ואפשר שהם הידורי מצוה, בהל' מעה"ק (ג,טו) הוסיף "וחזרתי בתשובה", ובהל' תשובה כ' "אנא יי' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובשתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה", ובוידוי יוה"כ בנוסח התפלה לא כתב הרמב"ם לשון קבלה על העתיד (אבל שם כתב "הרי אני לפניך... ככלי מלא בושה וכלמה" ודומה ב"בשתי במעשי"), וגם שם לא כתב שיפרט אדם חטאו, אלא שיאמר הנוסח הכולל כל האופנים שאדם חוטא בהם (אונס, שגגה, וכו') , but need not speak it out.

After taking three steps back, one should wait there until the chazzan reaches kedusha before stepping forward, or, if this is difficult, at least until the beginning of chazaras hashatz[46] קכג, א? . The chazzan himself should wait three seconds before stepping forward[47] ? .

B. Near A Davener

One may not walk directly or diagonally in front of someone who is davening shemoneh esrei, within seven feet[48] קב, ד. וע' מ"ב (ס"ק טו) ב' טעמים בזה, משום שמבטל כוונתו, ומפני שמפסיק בין המתפלל והשכינה. וצדדים שלפניו, למג"א אסור, ולא"ר מותר (מ"ב ס"ק טז). וערה"ש (סע' יא) פסק כהא"ר. . It is preferable not to even walk alongside him, within seven feet[49] מ"ב (קב, יז) בשם הזוהר , but behind him, it is permitted. Even if it is difficult, and the davener has his eyes closed and will not notice if he walks by, one should not walk in front of him[50] ביה"ל (ס"ס קב) בענין מי ששילשל טליתו על פניו.

ויש צדדים להקל, ע' חיי"א (ח"א, כו, ד) שאם יש דבר קבוע גבוה י' ורחב ד', מותר לעבור בצד השני, וכ"כ ערה"ש (סע' יג). ושמעתי סברא להקל בשם הגר"ש קמנצקי, שאם המתפלל ממשיך להתפלל אחר שהחזן כבר התחיל בחזרת הש"ץ, הוי כבא בגבולו, ומותר לעבור לפניו (ע' שו"ע קב, ג). ושמעתי מאדם גדול צד להקל, שאם המתפלל רואה שחבירו ממתין בשבילו, אפשר דמותר לעבור, דכיון שהוא מבלבל כוונת חבירו במה שמסתכל עליו מתי יגמור תפלתו, יותר מסתבר לעבור כדי שיוכל לכוון. וע' הליכות שלמה (פ"ח, אורחות הלכה 129) התרעם על סברא זו.
. In cases of necessity, one may walk diagonally in front of, or alongside one who is davening, but not directly in front of him[51] ?. לצדדים שלפניו, יש לסמוך בשעת הדחק על הא"ר. ולצדדים, מצד הלכה אין איסור, רק מדברי הזוהר, ועמ"ש מ"ב (כה, מב) שאין לכוף אדם לשמוע לדברי קבלה. . It is permitted to walk in front of one who is davening if he is walking there to prevent the tzibur from waiting (like a Rav taking three steps back so the chazzan will know he should start chazaras hashatz[52] ערה"ש (קב, יג) , or if he is needed to daven for the amud). If the davener’s eyes are closed, one may walk in front of him if he needs to perform a mitzva or to use the bathroom[53] הליכות שלמה (פ"ח סע' לג).

ואם עיניו פקוחות ואינו מביט בסידור וניכר שאינו מכוון בתפלתו, מותר לעבור לצורך מצוה, אבל לא אם עיניו פקוחות ומסתכל תוך הסידור (שם).
.

One should not sit within seven feet[54] ומודדין ד' אמות באלכסון, ואין צריך ד"א ואלכסונו (ערה"ש קב, ו) of one who is davening shemoneh esrei, whether in front of, adjacent to[55] קב, א. ומי שידוע שהוא חלוש, ואי אפשר לקום בקל, מותר לישב (סע' ב, ע"פ מ"ב שם). , or behind him[56] רמ"א (שם), ע"פ גירסתו ברא"ש, ובשו"ע לא כתב לאחריו. וע' ערה"ש (סק"ב) תמה עליו, וכ' הסומך על השו"ע לא הפסיד. . One who is reciting part of davening may sit next to someone davening shemoneh esrei but should not sit directly in front of him[57] מ"ב (קב, ט), כדעה ג' בשו"ע שם. ושם אוסר אפי' כמלא עיניו. אבל ערה"ש (סק"ה) כ' דדוקא כנגד פניו אסור דנראה כמשתחוה לאדם, אבל שלא כנגד פניו, אפי' לפניו, מותר. . One who is learning out loud may sit behind one who is davening, not alongside or in front of him[58] מ"ב (קב, ו). ובשעת הדחק יש להקל (שם). , but not if he is learning without speaking[59] קב, א, ע"פ מ"ב (סק"ז) . If one was already sitting when someone started davening near him, he should get up and walk away[60] ע' שו"ע (קב, ג) ורמ"א ומ"ב (ס"ק יב), שאם הוא בית הכנסת קבוע, צריך לקום מדינא, ואם הוא בביתו, ממדת חסידות לקום. , but if he is learning, he may stay where he is[61] מ"ב שם .

For more topics, see footnote[62] בענין נוסח ברכת השנים, אם צ"ל ושבענו מטובך או מטובה, ע' שו"ת משנת רבי אהרן (ח"ב עמ' קסו), דדעת הגר"א (או"ח ס"ס רמא) לומר מטובה, ותלוי אם הוא קאי על ארץ ישראל או על הבורא ב"ה. והרא"ש כ' לשון מטובך, ואזיל לטעמיה, דדעתו נוטה דצ"ל טל ומטר גם בימות האביב והקיץ במקומות הצריכות למטר, וקאי הברכה על כל מקום כפי מושבו, משא"כ לפי דקיימינן דאין אומרים רק בזמן המטר באר"י, דההשפעה הוא דרך אר"י וכל הארצות מברכות על ידה, צ"ל מטובה. והר"א הביא ראי' לזה מברכת הביננו (גמ' ברכות כט.), ע"ש.

ע' חת"ס (קב, א) שיש סגולה נפלאה להתפלל בצד צדיק.
.


[1] {קו,א ומ"ב שם. דלא כמג"א כ' שנשים יכולות רק לומר איזה שבח ובקשה ויוצאים בזה}

[2] ספר המצות לרמב"ם ע' ה, חינוך תלג. אבל רמב"ן (השגות שם) כ' שאין מצוה להתפלל

[3] ע' רמב"ם (תפלה א,א-ב) שזהו חיוב תפלה מדאורייתא. וע' נו"כ שם תמהו מאין הוציא שמדאו' חייב לומר הודאה, דבגמ' ע"ז (ז.) אין ראי' אלא שצריך שבח ותפלה. [ונלע"ד דלדעת האג"מ (או"ח ג, ע), הוציא זה מדברי התוספתא (מנחות פ"ו) הלל ושבח ותפלה מעכבין זה את זה.]

[4] משמעות דרכ"מ (צח,א) בשם רמב"ם, וכן משמע בשו"ע קא,א

[5] או אשה שיודעת בעצמה שמתוך טרדותיה לא תוכל לכווין כראוי

[6] ע' מ"ב (ע, ב). ונ"ל העולה מדבריו, בסדר הקדימה: אמת ויציב (שנתקן על ענין יציאת מצרים, כדי לסמוך גאולה לתפלה), פסוקי דזמרא (דהעיקר נתקן בשביל תפלה), ברכת התורה (ע' ביה"ל מז, יד, וכיון די"א דחייבות במצות לימוד התורה ללמוד דינים שלהם נראה שיש לקיים המצוה), פסוק ראשון של קר"ש (רמ"א ע, א), ברכות השחר.

ונראה שאינה חייבת לסמוך ברכת אמת ויציב לברכה אחרת, כמ"ש הרר"י (ריש ברכות), כיון דעיקר תקנתה היתה לאומרה סמוך לחבירתה. (אבל המחמירים לענין תפלת הדרך, אפשר שיש גם להחמיר בזה, וצ"ע).

[7] ע' אג"מ אוח"ד ס' ו' שקודם הנץ אחר עלה"ש, שוה לתפלה אחר הנץ עד ד' שעות. וע' עוד בזה בהערה לקמן.

[8]

[9] מ"ב (פט, ד)

[10] אג"מ אוח"ד סי' ו

[11] ביה”ל ר"ס פט. ויש ג' שיטות בזה (ע' פמ"ג שם):

לדעת הטור בדיעבד יכול להתפלל אחר עלות השחר, ולכתחלה כשהאיר פני מזרח, והנץ החמה כותיקין (וכ"כ עטרת זקנים ופר"ח).

לדעת ב"י בשם רא"ש בדיעבד אחר שהאיר פנ"מ, ולכתחלה בנץ החמה.

לדעת מג"א, בדיעבד אחר עלה"ש ולכתחלה בנץ החמה.

וכ' ביה"ל שאין להתפלל קודם שהאיר פנ"מ אפי' בשעת הדחק, אבל בדיעבד אם התפלל אין לחזור להתפלל משום ספק ברכה לבטלה. {וע' בא"ה בשם א"ר שלא מספיק שיבריק השחר כנקודה אלא צריך שתאיר פני כל המזרח, ולא ידעתי אם כונתו כדעת הב"י או שיטה אחרת}

[12] פט,א. ודלא כט"ז וב"ח שיכול להתפלל עד מנחה גדולה

[13] ?. וע' שע"ת (ר"ס תרסד) שיש ה' השכמות (ר"ל זמנים שיש להתפלל כותיקין), ראש השנה, יום הכפורים, הושענא רבה, פורים, ותשעה באב.

[14] ארחות רבינו (מהדו"ח ח"א עמ' צו) בשם החזו"א, וחשש דהוי בכלל "אל תעשה תפלתך קבע" (ע' משני' אבות פ"ב)

[15] ביה"ל (נח, א). וצ"ע מה החילוק, דהא זריזים מקדימים למצות הוי דאורייתא, ותפלה בציבור דרבנן, ולכאו' אפי' אינו רגיל להתפלל כותיקין חייב להתפלל אז ולא ימתין על תפלה בציבור. וכנראה, כיון שתפלה בציבור מועיל שתפלתו יהיה נתקבל יותר, הוי הידור מצוה, ויכול להמתין על המצוה כדי לעשותה ביותר הידור. אבל א"כ, למה למי שרגיל יש להתפלל ביחידות? ויש מפרשים דבריו, דכיון שתמיד מתפלל בהנץ, חל עליו בנדר וא"כ חייב להתפלל אז ואסור להמתין. וא"כ יש נפקא מינה בזה, דמי שנתכוין בתחלת קבלתו שאינו מקבלו כנדר, צריך להמתין על התיבור אפי' אם רגיל להתפלל כותיקין. וע' מעשה רב (הל' פס"ד וקר"ש ותפלה, אות כה) וז"ל, להתפלל שחרית כותיקין ובלבד עם מנין עשרה דוקא, עכ"ל, ובציץ אליעזר (חלק יד, ס' ה) תמה על המ"ב שלא הביא דברי הגר"א בזה שתפלה בציבור עדיף מלהתפלל כותיקין ביחידות.

ואם לעתים מזומנים מתפלל כותיקין, כגון בראש השנה, הוי כרגיל להתפלל ומותר להתפלל ביחידות (הליכות שלמה ?).

[16] חיי"א (ח"א, כב, א)

[17] צג,ד

[18] קו,א

[19] ואין צריך להתפלל שנית, כ"כ מג"א (ס"ס צג), דלא כט"ז (קח,א)

[20] מ"ב (עא, ד) לענין אונן, וכ"כ ספר ודברת בם (א, עמ' ?, בשם הגר"ד פיינשטיין) דה"ה בשאר מצוות

[21] רמ"א צה,א. ואין צריך לפסוע לאחוריו, אבל מנהג העולם לילך לאחוריו (מ"ב סק"ג).

[22] קכג,א

[23] מג"א שם, דלא ככס"מ, וע' לב"ש. וע' רמ"א קכג,ב משמע שש"ץ או מי שמתפלל ב' תפלות אינו צריך לפסוע י"ב, אלא סגי ב-ו' בין ב' התפילות

[24] כמו בכל ברכות, עמ"ש לעיל {הל' ברכות}. ואם הציבור ממתין עליו, יש למהר משום טורח צבור, ע' מ"ב (קכד, יג). וע' גמ' ברכות (לד.) דר' אליעזר לא מיחה בש"ץ שהיה מאריך הרבה או מקצר הרבה, ובספרי (בהעלותך פי' מז) פי' טעמו, משום יש שעה להאריך ויש שעה לקצר, והנצי"ב פי' דבשעה שנתונים בצער יש לקצר, וכשאין נתונים בצער יכול להאריך (וכן משמע בגמ' סוטה לז.).

[25] צח,א

[26] קא,א

[27] רמ"א (קא,א), ובשו"ע כ' שאם לא כיון באבות יחזור, ומשמע אפי' האידנא.

[28] צד, ח. וע' מג"א שבב"י כ' הטעם דלא מיקרי עמידה, ובהגה"מ כ' דצריך לעמוד באימה.

[29] מ"ב (פט, מ), דלאחר משיכיר, ודאי יותר טוב לקרות קר"ש ולהתפלל בביתו בעמידה.

ואם לא הגיע זמן משיכיר, אבל האיר פני מזרח, כ' מ"ב (שם) יתפלל שמונה עשרה, וכשיגיע זמן תפלין יניחם ויקרא קר"ש.

ואם לא האיר פנ"מ אבל עלה עמוד השחר, לדעת השו"ע (פט, ח) יתפלל, וימתין לקרות קר"ש עד זמן משיכיר, ולדעת המ"ב לא יתפלל.

[30] מ"ב (פט, מב)

[31] ואין צריך להתפלל שנית אפי' יש שהות כשיוכל לעמוד, כ"כ מ"ב (צד, כז). דלא כשו"ע (צד, ט) צריך להתפלל שנית ולא צריך להוסיף בה דבר.

[32] צד,א. ואם שכח והתחיל להתפלל לצפון או לדרום, יצדד פניו לצד מזרח, כ"כ מ"ב (סק"י בשם ט"ז סק"א).

[33] וע' לבוש (צד,ג) שיש לכוון למזרח-דרום או למזרח-צפון כדי שיהיה ממש לכיוון אר"י, אבל מלבושי יו"ט (שם) כ' לא ראיתי נוהגין כן. וכנראה שאין להתפלל ע"פ ה-great circle (דהיינו קצת לצד צפון), אע"פ שהוא הדרך הכי קצר לנסוע בין אמעריקא לארץ ישראל , אלא יתפלל ע"פ ה-rhumb line, דהיינו קצת לצד דרום. ונ"ל הטעם פשוט, דהא מסע ע"פ great circle לא היה ידוע אצל הראשונים. וגם כנראה שנסעו ע"פ כיוון ה-compass או ע"פ כיוון השמש, ובשני אופנים אלו אי אפשר לנסוע אלא בדרך ה-rhumb line.

[34] רמ"א צד,ב

[35] מ"ב צד,ט. ואם אי אפשר לקבוע במזרח, יקבענו בצד דרום. ומי שמתפלל בבית כנסת שקבעו הארון בצד דרום, וכולם מתפללים נגד הארון, כ' מ"ב (סק"י) שיתפלל לצד שהצבור מתפללים, דלא כבא"ה (סק"ג בשם יד אליהו) שיתפלל לצד מזרח

[36] צה,א. ואין להפרידם אצל האצבעות כעגל (עטרת זקנים שם).

[37] מ"ב (קד, א)

[38] מ"ב (צו, ז)

[39] קא, ב. ואם אי אפשר לו לכוון כשיתפלל בלחש, יש לו לעשות בענין שיכול לכוון, אך שיזהר שלא יטרד לאחרים (מ"ב סק"ו בשם ברכ"י). ובדיעבד אם לא השמיע לאזנו, יצא (מ"ב סק"ה). וע' מ"ב שם לענין הזוהר דמשמע דלכתחלה לא ישמיע לאזניו.

[40] קד, א. ואפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק בדבור, אבל מותר לילך למקום אחר כדי להסירו מרגלו (קד, ג).

וצ"ע דהא פיקוח נפש דוחה כל מצוה שבתורה, וא"כ למה אסור להפסיק? וע' תבואות שור (יג, ב) כיון דלהפסיק באמצע שמו"ע הוי בזיון להקב"ה והוא כאביזרייהו דע"ז. וע' קובץ הערות (?) תי' משום דשלוחי מצוה אינן נזוקין, ולכן אין להפסיק אלא בבהמה דהוי ברי הזיקא דבכה"ג אין לסמוך על זה דאינן נזוקין.

[41] מ"ב (קכב, ד). דהיינו, אמן דהאל הקדוש ודשומע תפלה, המילים "מודים אנחנו לך" במודים דרבנן, אמן יהא שמיה רבא, אמן אחר דאמירן בעלמא, וברכו.

ולדעת רמ"א (קכב, א), במקום שנוהגים לומר תחנונים קודם יהיו לרצון, מותר לענות אז קדיש וקדושה. אבל לדעת השו"ע (סע' ב), לעולם יאמר יהיו לרצון קודם התחנונים, וכ"כ ט"ז (סק"ב). וע' מג"א (סק"א) שיאמר יהיו לרצון קודם תחנונים ואחריהם.

[42] קכב, א, ומ"ב (סק"ו), משום דאין חובה לומר תחנונים. וע' כף החיים (קכד, יד) דגם אדם חשוב יכול לדלג אלהי נצור משום טירחא דצבורא אם רואה שהציבור ממתין עליו. ובכה"ח (שם) משמע שלאחר שעונה עמהם, יאמר אלהי נצור עד יהיו לרצון השני.

[43] ע' מ"ב (קכב, ג) כ' דבמאמר מרדכי התיר לומר בהוב"ש, ובהליכות שלמה (ח, לא) התיר בכל מה שיאמר בציבור היחד, ואפי' אם יאמר הציבור תהלים יחד אחר התפלה, יאמר עמהם.

[44] ספר המצות לרמב"ם ע' עג, חינוך מצ' שסד.

[45] רמב"ם סה"מ ע' עג. וכ' שם "ועשיתי כך וכך" והוא מצות וידוי, ולכאו' ר"ל עיקר המצוה. וכתב פרטים נוספות בוידוי בשאר מקומות, ואפשר שהם הידורי מצוה, בהל' מעה"ק (ג,טו) הוסיף "וחזרתי בתשובה", ובהל' תשובה כ' "אנא יי' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובשתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה", ובוידוי יוה"כ בנוסח התפלה לא כתב הרמב"ם לשון קבלה על העתיד (אבל שם כתב "הרי אני לפניך... ככלי מלא בושה וכלמה" ודומה ב"בשתי במעשי"), וגם שם לא כתב שיפרט אדם חטאו, אלא שיאמר הנוסח הכולל כל האופנים שאדם חוטא בהם (אונס, שגגה, וכו')

[46] קכג, א?

[47] ?

[48] קב, ד. וע' מ"ב (ס"ק טו) ב' טעמים בזה, משום שמבטל כוונתו, ומפני שמפסיק בין המתפלל והשכינה. וצדדים שלפניו, למג"א אסור, ולא"ר מותר (מ"ב ס"ק טז). וערה"ש (סע' יא) פסק כהא"ר.

[49] מ"ב (קב, יז) בשם הזוהר

[50] ביה"ל (ס"ס קב) בענין מי ששילשל טליתו על פניו.

ויש צדדים להקל, ע' חיי"א (ח"א, כו, ד) שאם יש דבר קבוע גבוה י' ורחב ד', מותר לעבור בצד השני, וכ"כ ערה"ש (סע' יג). ושמעתי סברא להקל בשם הגר"ש קמנצקי, שאם המתפלל ממשיך להתפלל אחר שהחזן כבר התחיל בחזרת הש"ץ, הוי כבא בגבולו, ומותר לעבור לפניו (ע' שו"ע קב, ג). ושמעתי מאדם גדול צד להקל, שאם המתפלל רואה שחבירו ממתין בשבילו, אפשר דמותר לעבור, דכיון שהוא מבלבל כוונת חבירו במה שמסתכל עליו מתי יגמור תפלתו, יותר מסתבר לעבור כדי שיוכל לכוון. וע' הליכות שלמה (פ"ח, אורחות הלכה 129) התרעם על סברא זו.

[51] ?. לצדדים שלפניו, יש לסמוך בשעת הדחק על הא"ר. ולצדדים, מצד הלכה אין איסור, רק מדברי הזוהר, ועמ"ש מ"ב (כה, מב) שאין לכוף אדם לשמוע לדברי קבלה.

[52] ערה"ש (קב, יג)

[53] הליכות שלמה (פ"ח סע' לג).

ואם עיניו פקוחות ואינו מביט בסידור וניכר שאינו מכוון בתפלתו, מותר לעבור לצורך מצוה, אבל לא אם עיניו פקוחות ומסתכל תוך הסידור (שם).

[54] ומודדין ד' אמות באלכסון, ואין צריך ד"א ואלכסונו (ערה"ש קב, ו)

[55] קב, א. ומי שידוע שהוא חלוש, ואי אפשר לקום בקל, מותר לישב (סע' ב, ע"פ מ"ב שם).

[56] רמ"א (שם), ע"פ גירסתו ברא"ש, ובשו"ע לא כתב לאחריו. וע' ערה"ש (סק"ב) תמה עליו, וכ' הסומך על השו"ע לא הפסיד.

[57] מ"ב (קב, ט), כדעה ג' בשו"ע שם. ושם אוסר אפי' כמלא עיניו. אבל ערה"ש (סק"ה) כ' דדוקא כנגד פניו אסור דנראה כמשתחוה לאדם, אבל שלא כנגד פניו, אפי' לפניו, מותר.

[58] מ"ב (קב, ו). ובשעת הדחק יש להקל (שם).

[59] קב, א, ע"פ מ"ב (סק"ז)

[60] ע' שו"ע (קב, ג) ורמ"א ומ"ב (ס"ק יב), שאם הוא בית הכנסת קבוע, צריך לקום מדינא, ואם הוא בביתו, ממדת חסידות לקום.

[61] מ"ב שם

[62] בענין נוסח ברכת השנים, אם צ"ל ושבענו מטובך או מטובה, ע' שו"ת משנת רבי אהרן (ח"ב עמ' קסו), דדעת הגר"א (או"ח ס"ס רמא) לומר מטובה, ותלוי אם הוא קאי על ארץ ישראל או על הבורא ב"ה. והרא"ש כ' לשון מטובך, ואזיל לטעמיה, דדעתו נוטה דצ"ל טל ומטר גם בימות האביב והקיץ במקומות הצריכות למטר, וקאי הברכה על כל מקום כפי מושבו, משא"כ לפי דקיימינן דאין אומרים רק בזמן המטר באר"י, דההשפעה הוא דרך אר"י וכל הארצות מברכות על ידה, צ"ל מטובה. והר"א הביא ראי' לזה מברכת הביננו (גמ' ברכות כט.), ע"ש.

ע' חת"ס (קב, א) שיש סגולה נפלאה להתפלל בצד צדיק.

Next: Chazzan and Chazaras Hashatz
Chazzan and Chazaras Hashatz