Daily LifeHalachos of Mincha and Ma’ariv
Men must daven mincha and ma’ariv every day, and women should daven mincha [1]ונשים לא קיבלו עלייהו מעריב, ורובן אינן מתפללות (מ"ב קו, ד) .
A. Actions Forbidden Before Davening
When the times for certain mitzvos come, like kiddush or Havdalah , Chazal prohibited one to eat anything until he performs it, so it would be performed immediately after nightfall, as soon as possible [2]מג"א (רלה, ד). וע' ביאה"ל (תלא, ב) נוטה דגם בבדיקת חמץ אין נכון לאכול פירות, משום דתיקנו דוקא בתחלת הלילה. [באמת יש חילוק בין קידוש והבדלה, דבקידוש אינו יכול לשתות אפי' מים אבל קודם הבדלה מותר לשתות מים, ושמעתי מהגר"מ היינעמאן טעם בזה, כיון ששבת קובעת למעשר, אז בשבת אפי' שתייה של עראי נחשב כקביעות, ולכן בליל שבת שתייה הוי כעשיית דבר קבוע קודם קידוש, משא"כ במוצאי שבת הרי שבת כבר יצא ולכן אינה קובעת.] . Eating before Ma’ariv has additional leniencies because there is no specific preference that it be performed at nightfall, as any time before chatzos is suitable. However, although one may eat many foods before ma’ariv (or hearing megila or shaking lulav) , one may not eat a bread meal because Chazal did not want one to forget to perform the mitzva. Mincha has an additional leniency because there is a long time when it may be performed, and the restrictions against eating a bread meal only apply when approaching the end of that time [3]ע' כל זה במג"א (רלה, ד) ומ"ב רלב,? . (It should be noted that according to many authorities, one should not eat anything before performing mitzvos, except in cases of necessity, and therefore one should make a shomer to remind him to perform the mitzva [4]כמ"ש תרומת הדשן (הו"ד מג"א רלה, ד) לענין מעריב, ובכורי יעקב (המובא בסמוך) משמע דלמעשה יש להחמיר בכל מצוה דאורייתא, ומ"ב לענין נטילת לולב (תרנב, ז) בשם בכורי יעקב (סק"ה), ומג"א ומ"ב (תרצב, יד) לענין מגילה, וכן משמע בחיי"א (קמא, ז) לענין אכילה קודם תקיעות. .)
The earliest time one may daven Mincha is half an hour after chatzos. After this time, one should preferably not eat at a seuda at which he may become intoxicated, such as a wedding feast, until he has davened Mincha [5]רמ"א (רלב, ב), עפמ"ש מ"ב (סק"ל) .
One who has not yet davened Mincha may not eat more than an egg-volume of bread [6]ולאכול פירות, כביצה של פת, מותר אפי' סמוך למנחה קטנה (רלב, ג). or pas haba b’kisnin [7]משמעות מ"ב (רלב, לד) ממה שלא התיר אלא תבשיל העשויה מחמשת מיני דגן (such as crackers or cake) after the time of Mincha Ketana (2.5 halachic hours before sunset). He also may not begin any activity which may take a long time and cause him to forget to daven. If one wants to daven at a specific time (e.g., there is no other minyan until shortly before sunset), he may eat [8]עמ"ש לקמן בענין מעריב . For example, a group of friends eating together, who plan to daven together after eating, should daven beforehand. If they plan to daven at a specific time, or one of them sets an alarm, they are permitted to eat beforehand. However, if one began eating at a large seuda (where wine would typically be served) and the time for mincha ketana arrives, he should stop eating to daven then, and a reminder does not help [9]רלב, ב. וכל הפטור ומפסיק מיקרי הדיוט (מג"א סק"ט) . Therefore, at a wedding , one should not eat, after mincha ketana, until he davens.
One who has not davened Maariv may not eat more than an egg-volume of bread or pas habah b’kisnin ) or perform any engrossing activity after fifteen minutes after sunset [10]רלה, ב, וכ' שם חצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית. .
If one has not yet davened Mincha or ma’ariv , but he wants to daven at a specific minyan , he may eat or perform other activities, because it is considered as if the time for davening has not arrived yet [11]ערה"ש (רלב, טז), וכ"כ מג"א (סק"ח). וע' שו"ע (פט, ו) כתב כן לענין לימוד קודם שחרית, וכ"כ מ"ב לענין לימוד קודם ערבית (שעה"צ רלה, יט). . (This leniency does not apply if one merely knows that he can always find a later minyan .) One may also appoint someone as a Shomer (watchman), or sets an alarm on his phone, to remind him to daven, in order to eat before davening [12]מ"ב (רלב, כט), וכן משמע ממה שהתיר הרמ"א (שם) כיון שהש"ץ יבוא לעוררו לבא לתפלה, א"כ לכנראה ה"ה לכל דבר שיעוררו. . However, if the appointed person is also eating, or is occupied in some other matter, he does not suffice as a shomer [13]הליכות שלמה (תפלה ב, יד). ואפי' אשה (שאינה חייבת להתפלל ערבית), אם אוכלת עם בעלה, אינה מועילה להזכירו להתפלל (שם). וגם אין להשתמש בדבר אחר לסימן שלא התפלל (שם סע' יב). . One attending a Sheva Brachos must daven Maariv beforehand unless he sets an alarm (as appointing a shomer is impractical [14]דהא אם הוא נמצא במשתה שם, צריך השומר גם להיות שם כדי להזכירו, ומי שנמצא שם בדרך כלל גם אוכל, ולא מהני שומר בכה"ג כמו שכתבתי. ).
Before davening Mincha or Ma’ariv, one may not even take a short nap [15]מ"ב (רלה, יז) unless he appoints someone to wake him. Setting an alarm before napping is insufficient, as it is likely he will hit the “snooze” button and continue sleeping [16]הליכות שלמה (?) .
B. Procedure
One must begin the
shemoneh esrei
of
Mincha
before sunset, and preferably should finish it before then. If one delayed and did not begin
before sunset, he may still daven within nine minutes of sunset
[17]לדעת שו"ע ורמ"א (רלג, א, עפמ"ש מ"ב סקי"ד), מותר להתפלל מנחה אפי' אחר שקיעת החמה, עד בין השמשות,
דהיינו עד בערך רבע שעה (13.5 דק') קודם צאת הכוכבים. ותפלת מעריב, נוהגים להתפלל אחר צאת הכוכבים
(72 דק'). והיינו, דהילוך מיל הוי 18 דק', ולאחר ד' מילין הוי צאת הכוכבים, ובין השמשות הוי ג' רבעי
מיל.
ולדעת הגר"א (ע' מ"ב רלג, יד, ושעה"צ סקי"ח) ועוד פוסקים, זמן תפלת מנחה עד שקיעת החמה, ותיכף אחר
השקיעה הוא בין השמשות, ומותר להתפלל מעריב מיד אחר שקיעת החמה.
ומ"ב (שם) מכריע, דלכתחלה יסיים מנחה קודם השקיעה, ויתפלל מעריב אחר צאת הכוכבים. ובדיעבד, אם עבר
השקיעה ולא התפלל, יכול להתפלל עד רבע שעה קודם צאה"כ, כיון שיש לסמוך על דעת ר"ת.
וע' אג"מ (או"ח ד, סב), דבארצות הברית, אחר 50 דק' הוא כבר חושך כבאמצע הלילה, ולכן זו הזמן של ר"ת,
ועפ"ז הזמן של בין השמשות לדעת הגר"א הוי 9 דק'. ועד 10 דק' אחר השקיעה, יש ספק ספיקא דאפשר שהלכה
כר"ת ועדיין יום הוא, ואפי' אם הלכה כדברי הגר"א עדיין בין השמשות הוא והוא ספק יום.
אמנם, בביה"ל (שלא, ה) מסתפק אם מיקרי ספק ספיקא בכה"ג, או אם כולא חד ספיקא.
ענין בין השמשות
יש ג' שיטות המובאים להלכה:
א'- ר"ת- ומנחת כהן, הו"ד בביאה"ל ס' רצג
ב'- גר"א
ג'- גאונים- לדעת מ"ב, ולדעת אג"מ
ועוד שיטת היראים, ושיטת הרמב"ם
. If a
minyan
did not arrive and sunset is approaching, one may daven
b’yichidus
before sunset or may wait for a
minyan
for up to nine minutes after sunset
[18]ע' מ"ב (רלג, יד) דעדיף להתפלל קודם שקיעה ביחידות בכה"ג, וע' מהר"ם שיק (או"ח סי' צא) ושו"ת שבט
הלוי (ט, מח) דאפשר להתפלל בביה"ש. ועמ"ש לקמן {?} בענין מנחה בערב שבת.
. If he did not begin davening before that time, he should not daven mincha, and must daven the
shemoneh esrei
of
ma’ariv
twice (with a
tenai nedava)
.
It is preferable to finish
mincha,
including
chazaras hashatz
[19]
and
tachanun
[20]ע' מ"ב (קלא, יז) וערה"ש (ס"ק יא) משמע דוקא בדיעבד אם נמשך יכול לאומרו בביה"ש, אבל לכתחלה יכול
אפי' לדלג אבינו מלכנו כדי לאומרו קודם שקיעה. וע' כה"ח (ס"ק נא) שאין לאומרו אחר השקיעה.
,
before sunset (
kaddish tiskabel
may be recited after sunset, until
tzais hakochavim
[21]מ"ב (רלד, ז), וע"ש לענין אם נמשך התפלה עד אחר צאה"כ.
). However, if
mincha
was started later, it is permissible to begin reciting
chazaras hashatz
until 9 minutes after sunset
[22]דבדיעבד יש לסמוך על ערה"ש (?) דכיון דהתחיל בתוך הזמן יכול לגומרו אח"כ, וגם דלדעת אג"מ עד ט' דק'
יש ספ"ס שהוא יום
(even though the
chazan
will finish several minutes after that), and
tachanun
may be recited until 9 minutes after sunset
[23]ע' מ"ב (קלא, יז) דבבין השמשות נוהגין ליפול.
ולענין אחר ט' דק', ע' שע"ת (קלא, יד) דאם יש ספק אין אומרים תחנון, ואין אומרים תחנון בלילה (קלא,
ג), ולכן לאחר ט' דק', לדעת האג"מ הוי ספק לילה כיון דלדעת הגר"א הוי כבר צאת הכוכבים.
.
If shekiya is approaching, and there is not enough time to daven Shemoneh Esrei and finish [24]מ"ב (קכד, ז). אבל ערה"ש (סק"ו) כ' אם הש"ץ יכול להתחיל תוך הזמן, אבל על הגמר אין לחוש, ולעיל (קי, ה) הביא ראי' לזה מדברי התוס', ע"ש. Chazaras Hashatz before sunset [25]הליכות שלמה (תפלה יג, ג). אמנם אפשר דלדעת הגרמ"פ, יכול להתפלל כרגיל אם יגמור חזרת הש"ץ תוך ט' קדות אחר השקיעה. (approximately 7-8 minutes left), the Chazan should say the first three brachos and kedusha out loud first, and then the congregation should recite Shemoneh Esrei. If the congregation would still not be able to finish reciting Shemoneh Esrei before sunset (6 minutes or less), everyone should say the first three brachos together with the chazan and then continue saying shemoneh esrei. [26]שו"ע (קכד,ב) ומ"ב
The practice known as
hoicheh kedusha
(the
chazzan
reciting the first three brachos before the
tzibur
before they begin
shemoneh esrei)
should not be practiced except in
yeshivos
[27]מנהג הישיבות להקל בזה משום ביטול תורה, ונראה דסוברים דדומה למ"ש גמ' ברכות (טז.) דמשום ביטול
מלאכת בעל הבית, פועלים פטורים מלירד לפני התיבה. וע' ב"י (ס' קכד) בשם אבודרהם ורמב"ם, דאע"פ שאנו
בקיאים ואין שום אחד יוצא בתפלת הש"ץ, אין לבטל תקנת חז"ל אע"פ שנתבטל הטעם. (ויש רוצים לומר שעושים
כן משום חשש ברכה לבטלה, כמו שיעץ המ"ב שיש לחזן להתנות קודם הש"ץ שאם אין ט' אנשים שומעים הוא תפלת
נדבה.)
ויש עוד מנהגי בית כנסת שנתבטלו הטעמים, וע' מ"ב (רסח, כ) לענין ברכת מעין שבע בליל שבת, וע' שו"ע
(רסט, א) לענין קידוש בבית הכנסת, אבל הטור וב"י הבינו שלא היה תקנה ממש אלא שאם יש עניים שם צריכים
לעשות קידוש והבדלה אבל לא שיכולים לבטל המנהג, וע' ב"י (ס' רלו, בשם הרא"ש) לענין אמירת ברוך ה'
לעולם שבאר"י אין נוהגים לאומרו.
. When this is performed, it is preferable that one recite
tachanun
at the same time the
chazzan
recites it
[28]באר היטב (קלד, א). וע' שע"ת שם, דלענין אמירת תחנון ביום ב' וה', ע"ש שאין להפסיק בין והוא רחום
לרחום וחנון.
.
Before
davening mincha,
it is preferable to first recite
Parshas
Hatamid
before
ashrei
[29]רמ"א (רלד,א), ובאמת כ' שיאמר פטום הקטרת בין פרשת התמיד ואשרי, אבל כ' המ"ב (קלב,יז) ש"המדקדקין"
נוהגים לאומרו, ומשמע שאינו חיוב.
והמ"א כ' לומר פרשת התמיד אחרי אשרי, אבל המ"ב כ' שאין המנהג כן.
. One may skip their recital in order to daven
tefilla
b’tzibur
or to daven before
shekiya
. If one did skip it,
ashrei
should be recited afterwards, with intention that one is only reciting it as learning, and not as
part of
Mincha
[30]
.
Ashrei
should not be recited until there are ten men present
[31]רמ"א (רלד,א). והטעם, לדעת הט"ז (נה,ג), שלא יפסיק בין אשרי וקדיש, אבל אין צורך שיהיה שם י' אנשים
בשעת הלימוד כדי לומר קדיש. ולדעת המג"א, צריך י' אנשים בשעת הלימוד כדי לומר קדיש, וכ"כ המ"ב.
. If a tenth man arrives after
Ashrei
was recited, the
chazzan
should recite a
perek
of Tehillim (or at least three pesukim) before
kaddish
is recited
[32]מ"ב נה,ב.
וע' שו"ת רבבות אפרים (ב, פט) שהגר"מ פיינשטיין אמר שהש"ץ יפסוע הג' פסיעות קודם קדיש, כיון שהקדיש
הוא חלק משמו"ע.
.
If one arrives late to mincha and the tzibbur already began shemoneh esrei, it is preferable to wait until the chazzan begins chazaras hashatz, and recite it together with him, in order to be able to recite kedusha [33]ע' שו"ע (קט, ב), ועמ"ש בהל' חזן וחזרת הש"ץ .
One should learn Torah between mincha and maariv [34]ביאה"ל (קנה, א, ד"ה עת) , preferably a straightforward halacha or mishna (instead of a thought-provoking question) [35]צג, ג .
When davening shachris or mincha, chazaras hashatz may not be recited unless there are at least six men who did not already daven (but one may recite his individual shemoneh esrei out loud; see earlier for details). However, regarding ma’ariv, since there is no chazaras hashatz, ma’ariv may be recited as usual, with kaddish, even if only the chazzan did not yet daven [36]רבבות אפרים (ג, קלו) בשם שו"ת מלמד להועיל (או"ח סי' ה) .
One should not talk between borchu and birchos krias shema [37]מ"ב (רלו, א). [ומשמע מדבריו שם דמותר לדבר בין והוא רחום לברכו, דהוי רק מנהג. וע' תניא רבתי (ס' ט) טעמים לאמירת והוא רחום, משום שאין בערבית קרבן לכפר עון, משא"כ בשחרית וערבית, ועוד משום לפי שנהגו ללקות בין מנחה למעריב ומיד לאחר שלקה מבקשים אנו עליו כפרה וסליחה, ועוד שכל היום אדם חוטא ולערב צריך לומר והוא רחום, עכת"ד. .
If one came late to Maariv , he may skip the bracha of “ boruch Hashem l’olam” in order to start shemoneh esrei together with the tzibur [38]מ"ב (רלו, יא). ולא כתבנו לומר הפסוקים לאחר התפלה, אע"פ שהוא מסקנת המ"ב שם שיאמרם בלא חתימה, כיון שבמעשה רב (הו"ד שם) ובערה"ש (יג) כתב שאין צריך לאומרם, ונ"ל דכן נוהגים. .
If one arrives late to maariv and sees that even if he skips the last bracha he will not be able to start shemoneh esrei with the tzibur, and he is unable to daven at a later minyan [39]מ"ב (רלו, יא) בשם פמ"ג , he may first daven shemoneh esrei and then recite birchos krias shema and shema immediately after shemoneh esrei [40]רלו, ג . However, he should not recite the bracha at the end of yir’u eineinu (boruch atah Hashem, hamelech… ma’asav) [41]מ"ב (רלו, יא), וע"ש דבמעשה רב כ' לא יאמר הפסוקים לאחר התפלה. .
One may daven ma’ariv immediately after sunset, but it is preferable to wait until tzeis hakochavim to daven [42]ע' מ"ש לעיל בתפלת מנחה. . However, one who wants to eat a bread meal should generally daven first, to avoid violating an issur d’rabanan of eating before ma’ariv (see earlier for cases this is permitted).
The gabbai is permitted to announce “ya’aleh v’yavo”, “tal umatar”, or “al hanisim” between kaddish and shemoneh esrei [43]רלו, א, ומ"ב שם. אבל לא אם עומד באמצע ברכות קריאת שמע (מ"ב סק"ז). ודוקא בערבית מקילין בזה ולא בשחרית (שם סק"ט). .
On a weekday, in cases of necessity [44]רלג, א. וכ' הטעם, כיון שנהגו להתפלל מנחה עד הלילה. וע' מ"ב דהיינו לדעת השו"ע דסובר כר"ת. (וא"כ, ה"ה להסוברים דלא כר"ת, כיון דכבר נהגו רק עד השקיעה, אין להתפלל מעריב קודם שקיעה. וע' ביה"ל (רלה, א) דלדעת הגר"א מוטב להתפלל מעריב בזמנו ביחיד. , one may daven ma’ariv [45]ולענין ברכות קר"ש, משמע במ"ב (רלה, יד, ושעה"צ ס"ק יד) דדינו כמו תפלה, ואין להתחיל קודם שקיעה אם התפלל מנחה אחר פלה"מ. after plag hamincha , but he may only do so if he davened Mincha before plag hamincha [46]מ"ב (רלג, יא), משום תרתי דסתרי. והיינו ביחיד, אבל ציבור שאינם יכולים להתאסף להתפלל בלילה ויתבטל תפלה בציבור, יכולים להתפלל ערבית סמוך למנחה. וע' אג"מ (או"ח ב, ס) נוטה שיותר טוב להתפלל ביחידות בלילה מלהתפלל בציבור בזמן שהוא תרתי דסתרי. . (This assumes that one generally davens mincha after plag; however, if one always davens mincha before plag, he is permitted to daven maariv after plag.) [If, from after sunset until dawn, one will be on a plane and therefore unable to stand for davening, one may daven maariv after plag, but if the only minyan available is before plag, it is preferable to daven b’yichidus.] On Erev Shabbos, one is permitted to daven ma’ariv before sunset; see {Laws of Shabbos}.
One may not delay davening Maariv until after Chatzos [47]רלה, ג , even if he is busy learning Torah [48]ע' ביה"ל (שם) דבמקום הדחק, כגון אם מלמד תורה לאחרים, אפשר דיכול לאחר עד אחר חצות, ולסמוך על הרא"ש שפסק דאין הלכה כחכמים שעשו סייג עד חצות. .
Before going to sleep, one must say the first chapter of shema [49]רלט, א , and it is preferable to recite all three chapters of shema [50]מ"ב (רלט, א) . If one davened ma’ariv before nightfall, one is obligated to recite all three chapters of shema [51]מ"ב (רלט, א) . One should then say the bracha of hamapil [52]ע' שו"ע (רלט, א) משמע דדוקא יאמר המפיל אחר שמע, אבל יש מאחרונים שהסכימו שיברך קודם שמע, ולמעשה, אם דרכו להירדם באמצע קר"ש, יאמרנו קודם שמע (מ"ב רלט, ב). וע' שיירי כנה"ג (רלט, ה, וע' א"ר סק"ג) דלא חיישינן שמא לא יישן והוי ברכה לבטלה, דהא לא מברכינן על שינה בסוכה ה משום שמא לא יישן, וי"ל דהתם שאני דשמא יצטער ולא יישן בסוכה משא"כ ברכת המפיל הוא הודאה על שינת האדם ההכרחית לקיום אדם. א"נ הוא ברכת השבח על מנהגו של עולם, כמו הנותן לשכוי וכו' שיכול לברך אפי' לא שמע קול תרנגול. and should not talk after hamapil before going to sleep [53]מ"ב (רלט, ב) .
For kabbalistic reasons, one should not sleep in a room without anyone else there [54]מ"ב רלט, ט . It is permitted if there is a light on in the room [55]ארחות רבינו (א, עמ' צז) (even a small light, such as an alarm clock), or if there are other people in the house and the door is left unlocked [56]מ"ב (שעה"צ רלט, יז) כ' נהגו להקל בזה. .
[57]מי שבא לבית הכנסת מאוחר, ולא שמע ברכו בתחלת התפלה, יכול לאומרו בסוף התפלה אם הוא עדיין לא התפלל. אבל אם כבר התפלל, אין מקום לאמירת ברכו בסוף התפלה, שהוא נתקן רק קודם תפלה ולא לאחריו, כן משמע בב"י (ס"ס קלג) בשם ריב"ש.
Footnotes
ולדעת הגר"א (ע' מ"ב רלג, יד, ושעה"צ סקי"ח) ועוד פוסקים, זמן תפלת מנחה עד שקיעת החמה, ותיכף אחר השקיעה הוא בין השמשות, ומותר להתפלל מעריב מיד אחר שקיעת החמה.
ומ"ב (שם) מכריע, דלכתחלה יסיים מנחה קודם השקיעה, ויתפלל מעריב אחר צאת הכוכבים. ובדיעבד, אם עבר השקיעה ולא התפלל, יכול להתפלל עד רבע שעה קודם צאה"כ, כיון שיש לסמוך על דעת ר"ת.
וע' אג"מ (או"ח ד, סב), דבארצות הברית, אחר 50 דק' הוא כבר חושך כבאמצע הלילה, ולכן זו הזמן של ר"ת, ועפ"ז הזמן של בין השמשות לדעת הגר"א הוי 9 דק'. ועד 10 דק' אחר השקיעה, יש ספק ספיקא דאפשר שהלכה כר"ת ועדיין יום הוא, ואפי' אם הלכה כדברי הגר"א עדיין בין השמשות הוא והוא ספק יום.
אמנם, בביה"ל (שלא, ה) מסתפק אם מיקרי ספק ספיקא בכה"ג, או אם כולא חד ספיקא.
ענין בין השמשות
יש ג' שיטות המובאים להלכה:
א'- ר"ת- ומנחת כהן, הו"ד בביאה"ל ס' רצג
ב'- גר"א
ג'- גאונים- לדעת מ"ב, ולדעת אג"מ
ועוד שיטת היראים, ושיטת הרמב"ם
ולענין אחר ט' דק', ע' שע"ת (קלא, יד) דאם יש ספק אין אומרים תחנון, ואין אומרים תחנון בלילה (קלא, ג), ולכן לאחר ט' דק', לדעת האג"מ הוי ספק לילה כיון דלדעת הגר"א הוי כבר צאת הכוכבים.
ויש עוד מנהגי בית כנסת שנתבטלו הטעמים, וע' מ"ב (רסח, כ) לענין ברכת מעין שבע בליל שבת, וע' שו"ע (רסט, א) לענין קידוש בבית הכנסת, אבל הטור וב"י הבינו שלא היה תקנה ממש אלא שאם יש עניים שם צריכים לעשות קידוש והבדלה אבל לא שיכולים לבטל המנהג, וע' ב"י (ס' רלו, בשם הרא"ש) לענין אמירת ברוך ה' לעולם שבאר"י אין נוהגים לאומרו.
והמ"א כ' לומר פרשת התמיד אחרי אשרי, אבל המ"ב כ' שאין המנהג כן.
וע' שו"ת רבבות אפרים (ב, פט) שהגר"מ פיינשטיין אמר שהש"ץ יפסוע הג' פסיעות קודם קדיש, כיון שהקדיש הוא חלק משמו"ע.
