Yom TovHalachos of Rosh Hashana

Rosh Hashana cannot fall on a Sunday, Wednesday, or Friday [1]שו"ע תכח,א. והטעם לימי ו' ו-ד', מבואר בגמ' כדי שלא יכמושו הירקות שנתלשים לפני שבת או לפני יו"כ, או שלא יסריח מי שמת לפני שבת ואינם יכולים לקוברו עד אחר ב' ימים. וע' מחה"ש בשם הרמב"ם שהוא הלכה למשה מסיני, וטעם האמיתי לא נמסרה לנו. והטעם ליום א', כיון שלא יפול הושענא רבא בשבת. והלבוש כ' שחביטת הערבות הוי איסור דאורייתא, ובשו"ת שער אפרים (ס"ב) כ' שהטעם הוי שמא יעבירנו ד"א ברשות הרבים, ועמחה"ש שתמה על שניהם, וסיים שרשב"א כ' בשביל איסור מוקצה, ע"ש. .

On rosh Hashanah, the minhag is to greet men with “l'shana tova tichasev” and women with “l'shana tova tichasvi” [2]רמ"א תקפ"ב,ט ומ"ב שם. ולא הבאנו לסיים "תכתב ותחתם" דהא כ' המ"ב בשם הגר"א דאין לאומרו. וע' טור שכ' שאומרים "תכתב בשנה טובה" . This may be recited on both days, at night and in the morning [3]מ"ב תקפ"ב,כה. אבל הא"ר חולק וכ' שאין לאומרו ביום שני דר"ה, ומ"ב לא הכריע .

One should eat [4]טור ס' תקפג, וע' ב"י דאנן גרסינן בגמ' (כריתות ה,ב) "למיחזי" במקום "למיכל" the various simanim [5]ויש עוד מנהגים שונים במיני מאכלים, כגון לאכול ראש כבש ולומר נהיה לראש ולא לזנב (שו"ע תקפג, ב). ואם אין לא ראש כבש יאכל ראש של בהמה אחר או עוף (מ"ב תקפג, ה). ויש לעיין למה לא כתב לאכול ראש של דג. ואע"פ שכתב שיש אוכלים דגים לסימנא שנפרה ונרבה כדגים, ע' באר היטב (סק"ה) רש"ל קיבל מזקנו לא לאכול דגים בראש השנה כדי למעט תאותו במקצת דבר, וע' מג"א (ר"ס תקצז) עוד בענין זה.

ויש נמנעים לבשל בר"ה מין חומץ (מ"ב תקפג, ה), ונ"ל דמשמע שם שאפי' הנוהגים כן אין נמנעים מנתינת חומץ בתוך מאכל שלא נטעם חמוץ.

וע' חיי אדם (קלט, ו) דנוהגים ליקח ענבים בליל ר"ה לברך שהחיינו (אלא שמברכים עליו בפה"א כיון שאין אנו בקיים בשיעור פול הלבן). אבל במעשה רב (סי' רי) כ' לא לאכול ענבים בראש השנה ע"פ סוד. , and recite the yehi ratzon for each [6]שו"ע תקפג,א, ונזכר שם שיאמר "יהי רצון שירבו זכיותינו" וכו' ולא כתב "מלפניך או"א", וע' ב"י בשם אבודרהם שכ' שיאמר "מלפניך או"א". וב"י מדייק בדברי הטור שאינו אומר שום תפלה.

ויש נוהגים לעשות עוד סימנים. ומנהג המאפייות לעשות חלות עגולים לראש השנה, ואין מקור לזה, וע' רש"י (פסחים מח: ד"ה שנושכות) ורמ"א (תורת חטאת, כלל ס' ס"ק ב) מבואר שכל השנה היו עושים חלות עגולות (וכ' רמ"א שם דלכבוד שבועות נוהגים לעשותם ארוכות כיון שלשים אותם בחלב). .

One should daven Shacharis earlier than usual [7]מג"א תקכט, ו .

After taking three steps back after shemoneh esrei, one may step forward when the chazzan begins chazaras hashatz [8]מ"ב (?) כיון שמאריכים בפיוטים. (even though during the rest of the year it is preferable to wait until kedusha).

It is a mitzvah d’oraysa [9]ספה"מ לרמב"ם (ע' קע), ספר החינוך (מצ' תה). to hear Shofar blasts on Rosh Hashana. The shofar is not blown on Shabbos. One may move a shofar on Shabbos in order to use the place where it is, but not to prevent it from becoming ruined [10]רמ"א (תקפח,ה), דמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו ככלי שמלאכתו לאיסור .

The custom is to cover the shofar while reciting the brachos [11]ע' אבני נזר (או"ח סי' תלא) כ' טעם בזה, כיון דהמצוה הוא לתקוע, באמת הבעל תוקע יכול לברך "לתקוע בשופר", ואינו מברך לשמוע קול שופר אלא בשביל הקהל. וא"כ, כדי שלא יהא כמעביר על המצוה במה שמברך לשמוע, מכסין אותו. ועוד, הוי כמו שמסכין הפת בקידוש שלא יראה בושתו, ה"ה כאן במה שאינו מברך על השופר ומברך על הקול, מכסין שלא יראה בושתו. .

One is obligated to hear the following shofar sounds on Rosh Hashana; three sets of Tekiah/ Shevarim-Teruah/ Tekiah, three sets of Tekiah/ Shevarim /Tekiah, and three sets of Tekiah/ Teruah/ Tekiah [12]תקצ, א, כמ"ש הגמ' ראש השנה (לד.) בשם ר' אבהו. ומדאורייתא צריך רק ט' קולות, תקיעה תרועה תקיעה ג"פ. וע' ב"י ב' פשטים, לדעת הרמב"ם הוא משום שיש ספק מה נקרא תרועה, אם הוא מה שאנו קוראים תרועה או שברים או ש"ת, לכן צריך לתקוע כולם כדי לצאת מידי ספק. ולדעת ר' האי, משום שיש מקומות שנהגו כן ויש שנהגו כן ורצה להשוות כולם כדי שלא יהא נראה כחלוקה (כאילו יש להם תורה אחרת), אבל בין אם תקע תרועה או שברים או ש"ת, יצא חיובו מן התורה. וע' מ"ב (תקפו, כב) בשם מט"א, במי שמודר הנאה משופר ואין לו שופר אחר, יכול תקוע י' קולות, תר"ת תש"ת ותשר"ת, שהם מעיקר הדין, עכת"ד. ונראה מדבריו דמדאורייתא אינו צריך אלא י' קולות .

The length of blasts for the Shevarim or Teruah, and the Tekiya before and after them, is 2.5 seconds. For a Shevarim-Teruah, the blasts and tekiya must be 4 seconds [13]תר"ת ותש"ת צריך ט' טרומיטין, ותשר"ת צריך י"ח טרומיטין, כ"כ מג"א והגיה השו"ע שכתב י"ב טרומיטין . One may blow longer blasts for the Tekiya or Teruah, but not for Shevarim [14]תקצ,ג . If one did, it is valid as long as one did not blow a blast as long as a Tekiya [15]רמ"א תקצ,ג ומג"א, ולדעת הב"ח שאין תקיעה תלוי בתרועה, צריך ליזהר בזה אפי' בתשר"ת . One must blow the three Shevarim in one breath [16]תקצ,ד. ובדיעבד, אם תקע בג' נשימות, כ' ט"ז יוצא בדיעבד {דסמכינן אמאן דאמר בג' נשימות יצא} כמ"ש בסע' ז', ומג"א כ' יש לסמוך אמאן דאמר שצריך רק שבר אחד .

One may not blow any additional sounds in the middle of a set, as it would constitute a hefsek (interruption) and requires him to start the set again with a Tekiah.

Two shevers before beginning teruah- four shevers- a shever instead of teruah/ a teruah instead of shevers

If one blew a Tekiah and Shevarim (or Teruah or Shevarim-Teruah), and, when attempting to complete the set with a Tekiah, blew a short sound which was not long enough, he may blow the Tekiah again, and need not begin the set anew [17]מ"ב (תקצ, לד) .

There is a disagreement whether the Shevarim-Teruah sound should be blown in one breath or with a brief breath in between the Shevarim and the Teruah. Therefore, during the blows before Shemoneh Esrei and afterwards it should be blown in one breath, and during Shemoneh Esrei itself it should be blown in two breaths.

On the second day of Rosh Hashana, there is a disagreement whether or not shehechiyanu is recited [18]יש בזה ד שיטות: טור (ס' ת"ר) כ' בשם רש"י שיברך בקידוש וגם בשופר (וכ"כ רמ"א סע' ג'), דאע"ג דקדושה אחת היא, ממה נפשך יברך, דאם הוא ספיקא דיומא, מברכים שהחיינו בכל ספיקא דיומא, ואם הוא קדושת ודאי דהא אפשר שעשו ב' ימים קודש, א"כ באמת לא קידשו עד למחר ויום ב' הוי העיקר, ולכן יברך עכשיו על העיקר. והביא בשם הגאונים שלא יברך שהחיינו בכלל. וכ' הב"י בשם ר' שמחה שהגאונים רק חולקים לענין קידוש, אבל בשופר לכו"ע מברך. וע' ב"ח בשם האגור שכ' להיפך, שהגאונים סוברים שיברך רק בקידוש ולא בשופר, וכ"כ בשו"ע סע' ג', וכ' הטעם, דשהחיינו בקידוש פוטר גם השופר, ואין להקשות מהא דמברכים ביום א' גם על השופר, דביום א' אין השהחיינו יכול לפטור כיון שהשהחיינו על היום של ר"ה אינו אלא דרבנן, דמדאורייתא אינו חג ורק מדרבנן תיקנו שהוא יו"ט, והשהחיינו על שופר הוא דאורייתא. . Therefore, at night, one should wear a new suit (which required alteration or shatnez checking [19]מ"ב (תר, ג), שאם היה יכול ללובשו בלי תקון, היה חייב לברך בשעת קנין. ) or bring out a new fruit or wine before Kiddush and look at it before reciting the bracha in order to certainly obligate himself [20]תר,ב. ואם יש לו פרי חדש בליל א' דראש השנה, יכול לברך עליו שהחיינו בפני עצמו אם ירצה ואין בו משום ברכה שאינה צריכה, דכיון שהשהחיינו על הפרי בא מחמת שמחה שיש לו, לא שייך לשהחיינו שאומר על היום. . The baal tokeia should wear a new suit when he says the shehechiyanu before tekias shofar [21]מ"ב תר,ז. ורמ"א כ' שיברך ולא הזכיר פרי או בגד, ולדעת השו"ע לא יברך . In either case, if nothing new is available the bracha is recited nonetheless [22]שם .

Although women are not obligated to hear shofar, the custom is to for them to hear shofar. They should hear the nine obligatory sets of blows stated earlier. When a man blows for women, a woman should recite the bracha for all of them. The Shevarim-Teruah should be blown in one breath. A woman who finds it difficult to attend tekias shofar, due to illness or the like, need not do so [23]חיי אדם (ח"ב, קמא, ז). ואפשר הטעם, שהפטור מן הדבר ועושהו מיקרי הדיוט, וע' חק יעקב (תעב, י) דהיינו העושה דבר שיש בו צער. . Women are permitted to eat before hearing tekias shofar [24]חיי אדם (שם) . A man who already fulfilled the mitzvah should not recite the brachos for a woman [25]רמ"א (תקפט, ו) . Each woman may recite it for themselves, or one woman may recite the brachos for all present [26]ויש מעלה אם אחד מוציא את כולם משום ברוב עם הדרת מלך (ע' מ"ב רחצ, לו). . On the second day, the one who recites the brachos for everyone should preferably wear a new dress or bring a new fruit.

One should preferably purchase a shofar with a hashgacha that it came from a kosher animal [27]רמ"א (תקנד,א) כ' ששופר מבהמה טמאה, פסול. וע' מ"ב שם כ' שדין זה לא ברור, ולכן אם אין להם אחרת יתקע בו, ואם הביאו אח"כ שופר מבהמה כשרה יתקע עוד פעם בלא ברכה .

A shofar may be moved on Rosh Hashana for any reason, but may not blow it for no reason [28]רמ"א (תקצו, א), דתקיעה ביו"ט אסור משום שבות, ודלא כט"ז מתיר כיון דשאני ר"ה משאר יו"ט. or use it for any purpose other than blowing it [29]מ"ב (תקפח,טו) .

One should not say anything (besides for davening) between the bracha on shofar and the blasts after shofros [30]תקצב,ג, וכ"מ במ"ב דלא כמ"ש ח"א (קמא,ט) שלא יפסיק עד אחר התקיעות דלאחר מוסף. ואין להפסיק באמירת וידוי באמצע ל' תקיעות ראשונות משום שהוא ספק אם יצא עדיין מצות שופר ואין להפסיק בין הברכה והמצוה, כ"כ שו"ת יביע אומר ח"ג או"ח סי' ?, וע"ש שהגרי"ש אלישיב רצה ליישב מנהג זה שנתיסד ע"פ האריז"ל .

A man may eat before hearing shofar , but not more than a k’beitza [31]ע' שו"ע (רפו, ג) דאינה לכתחלה, וע' תשובות והנהגות (?) מיישב מנהג העולם לאכול קודם תקיעות. .

One should not waste time (such as sleeping) during the day of Rosh Hashana, but after chatzos one need not be concerned [32]רמ"א תקפג,ב, עפמ"ש מ"ב ומג"א (שם) שיושב בטל הוי כישן (ע' פמ"ג הטעם כיון שהשטן מקטרג ואין למזלו מה לענות כיון שאינו עוסק בתורה ותפלה) .

---