Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Prohibitions Which Have Some Leniency on Yom Tov

Yom TovChapter 62: Muktza on Yom Tov

The rules of muktza on Yom Tov (first and second day[1] ודבר שהוא ספק מוקצה, כגון חיה שנסתפק בו אם ניצוד היום או קודם יו"ט, ביו"ט ראשון אסור (שו"ע תצז, ג), וביו"ט שני יש מתירים (שם תצח, ג, מתיר משום ספק ספיקא) ולמעשה יש להחמיר אם לא בשעת הפסד גדול (מ"ב שם, כיון שמג"א וט"ז מחמירים). ) are similar to those of Shabbos, except that one may move any item which has a permitted use due to the leniencies of Yom Tov. For example, one may move matches, because lighting fires is permitted, or raw food items, because cooking is permitted. However, one should not move twigs or blocks of wood for any purpose other than lighting them, such as to prop open a door[2] תקב, ג. וע' ט"ז כ' דלא אסר המחבר אלא בבקעת לחה שאינו ראוי להסקה, אבל יבישה מותר לטלטלו כיון דחזי להסקה. וע' מג"א משמע דאפי' יבישה אסור לטלטלו אלא לצורך הדלקה, ומ"ב כ' שיש אומרים שהמחבר אזיל לשיטתו דמוקצה אסור ביו"ט, ויש להקל לטלטל יבישה בשעת הדחק. אבל כתבנו דמותר לטלטל גפרורים, והוא הדין נפט, כיון שיש עליו שם כלי (ע' שמירת שבת כהלכתה, מהדו"ח, סי' יג הע' פב), ואפשר שיש להסביר דין זה ע"פ דברי ערה"ש המובא בסמוך.

וע' שו"ע (תצח, טו) דמותר לטלטל אפר לכסות הדם אם האפר הוא חם וראוי לצלות בו ביצה, ורע"א (שם) הקשה למה מותר לכסות בו, הא אפי' האפר חם לא הוי אלא כהעצים עצמן ולדעת השו"ע (תקב, ג) אסור לטלטלם אם לא לצורך הסקה. וע' ערה"ש (תקב, יג) דדוקא גזרו בעצים שהם מוקצה כיון שעצים להסקה עומדים, ואם התירו לטלטל עצים יבישים, ההמון עם היו מטלטלים אפי' לחים שאינם ראויים להסקה כיון דאי אפשר להסביר דלטלטל עץ זו מותרת וזו אסורה ולכן אסרו כל טלטול עצים שלא להסקה, עכת"ד. ונ"ל דאפשר שעל פי זה יש לתרץ תמיהת רעק"א.  
. There are two[3] כרמ"א תצה,ד, ודלא כשו"ע שפסק דמוקצה אסור ביו"ט, והם: אוכלים העומדים לסחורה, מוקצה מחמת מיאוס, ודבר שהכניס לאוצר ולא היה דעתו להסתפק ממנו עד זמן רב, כמו לשחוט בהמה העומדת לחלבה. [ודברים הנתונים ב-long term storage כגון warehouse לכאורה גם אסורים לדעת השו"ע.] וע' מ"ב (תקב, כא) שיש מחלוקת אם בקעת יבישה שראוי להסקה הוי מוקצה מלסמוך בו את הדלת או אם הוא בכלל המוקצה שמיקל הרמ"א בו ביו"ט, ובשעת הדחק יש לסמוך על המקילים. other differences between Shabbos and Yom Tov:

1. On Yom Tov, any object which is muktza may be moved for food-related purposes or for simchas Yom Tov[4] רמ"א תקט,ז ו-תקיח,ג. וע' מ"ב (תקיח,כד), וז"ל, כתב הח"א אם היה מונח מפתח של אוכלין בתיבה המיוחדת למעות ומונח בו מעות מותר להוציא התיבה כדי ליקח ממנו המפתח ומותר ג"כ להחזירו אם חושש לגנבה (דהתירו סופן משום תחלתן) עכ"ד. . However, even though one may move muktza out of the way for food-related purposes, one may not use it, light it, or eat it[5] מג"א (תקט,טו) ומ"ב . For example, one may not eat fruits which fell off a tree on Yom Tov. Additionally, in case of necessity, a utensil which is muktza machmas chisaron kis may be used for food-related purposes[6] מ"ב (תצט, יט) בשם מגן אברהם. וע' ביה"ל שיש הרבה חולקים על זה, דלא התירו אלא להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור, כמו שמותר בכל מקום לטלטל כשמל"א לצורך גופו, ולא במוקצה מחמת חס"כ. וסיים שם וצ"ע לדינא, ולכן כתבנו שיש להקל בשעת הדחק, כיון שהוא איסור דרבנן. . For example, a knife which one intended to return to the place of purchase (which is normally muktza) may be used if there is no comparable one available.

2. On Yom Tov, certain cases of nolad (a newly created entity) are muktza, even though they are permitted on Shabbos. For example, any bones which are left over after eating may not be moved[7] רמ"א ומ"ב תצה,יז. ואפשר שזה שייך למעשה אם נימס ברד ביו"ט, ולמחרתו שבת, לדעת היש מחמירין (ברמ"א שיח, טז) שאסור מדין נולד, אפשר שאסור להשתמש במים זה בשבת, אבל כ' המ"ב דבדיעבד אין לאסור בכל גווני וכ"כ המג"א בדעת הרמ"א. [ואע"פ שמותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש, צ"ע אם מותר לטלטל נולד.] (but one may push them away with a fork), even though on Shabbos they may be moved because a dog can chew it[8] שח,כד .

If an object is forbidden to use because, on the first day of Yom Tov, a non-Jew performed a prohibited action for a Jew, it is prohibited on the second day[9] רמ"א (תקטו, א). ולדעת השו"ע מותר בליל ב' בכדי שיעשו. וכ' רמ"א יש להקל לצורך אורחים או לצורך יו"ט, ור"ל דוקא לאורחים שהזמין לאחר שהביא הדורון, דאל"כ הוו כבני ביתו ואסור (מ"ב סקי"ב). וע"ש עוד פרטים בזה. אבל כשיש דוחק גדול יש לסמוך לגמרי על דעת השו"ע להתיר אף למי שהובא בשבילו (מ"ב סקי"ג בשם הט"ז). . However, if an object is forbidden on the first day due to muktzah[10] תקטו, ב. ומותר ביום ב' בין אם נפל מן האילן מאליו ובין אם תלש הגוי לעצמו. וע' ביה"ל (שם) שהא"ר מצדד להחמיר לאסור עד מוצאי יו"ט שני בכדי שיעשו, והבית מאיר תמה עליו. , nolad[11] שו"ע תקיג,ה. ואם חל ר"ה בימי ה' ו', ונולדה ביצה ביום ה', כ' הב"ח בשם הכלבו שיש מתירים הביצה בשבת ויש אוסרים , or because it was brought from outside the techum[12] תקטו, ה. ושם מיירי בהובא ע"י גוי , ע"ש. , it is forbidden on the second day only on Rosh Hashana; on other Yomim Tovim, it is permitted[13] לענין נולד, כ"כ שו"ע תקיג,ה, ודלא כראב"ן (בב"י שם ד"ה כתבו) שכ' שהנהיגו להחמיר בכל יו"ט אטו ב' ימים של ר"ה. והביא הב"י בשם רי"ו (שם ד"ה כתב רבינו ירוחם) שאם נולדה ביצה בשבת וחל יו"ט ביום א', הביצה אסורה אפי' ביום ב', ותמה עליו, וע' ב"ח שכ' שיש ליישב. . If Shabbos falls out before or after any Yom Tov, see footnote[14] בראש השנה, מה שאסור ביום א' של ר"ה אסור בשבת, וכן להיפך. ובדבר שהוא ודאי או ספק אם תלש הגוי בשבילו, שו"ע (תקטו, ד) כ' יש אוסרים ויש מתירים, ורמ"א מחמיר. וכשחל ביום ה' ו', מה שעשאה בגוי היום ה' מותר בשבת, וכן אם חל ביום א' ב' מה שנעשה בשבת מותר ביום ב' (רמ"א). .

A. Additional Examples

One is permitted to connect a floating wick to its base on Yom Tov. However, if the hole in the base is not completely opened, one may not insert the wick. Therefore, it is recommended to insert the wicks in the bases before Yom Tov.

One is permitted to remove an old wick in order to put in a new one, even if the old one is no longer usable and is therefore muktza[15] ע' הגהות רע"א (ט"ז תקא,ז) משום דהדלקת האור הוי כאוכל נפש, וטלטול מוקצה מותר לצורך או"נ (כמ"ש רמ"א תקט, ז) .

If one’s non-Jewish neighbor caught a fish on the first day of Yom Tov and offers it to him, he may not even touch it on Yom Tov, even on the second day.


[1] ודבר שהוא ספק מוקצה, כגון חיה שנסתפק בו אם ניצוד היום או קודם יו"ט, ביו"ט ראשון אסור (שו"ע תצז, ג), וביו"ט שני יש מתירים (שם תצח, ג, מתיר משום ספק ספיקא) ולמעשה יש להחמיר אם לא בשעת הפסד גדול (מ"ב שם, כיון שמג"א וט"ז מחמירים).

[2] תקב, ג. וע' ט"ז כ' דלא אסר המחבר אלא בבקעת לחה שאינו ראוי להסקה, אבל יבישה מותר לטלטלו כיון דחזי להסקה. וע' מג"א משמע דאפי' יבישה אסור לטלטלו אלא לצורך הדלקה, ומ"ב כ' שיש אומרים שהמחבר אזיל לשיטתו דמוקצה אסור ביו"ט, ויש להקל לטלטל יבישה בשעת הדחק. אבל כתבנו דמותר לטלטל גפרורים, והוא הדין נפט, כיון שיש עליו שם כלי (ע' שמירת שבת כהלכתה, מהדו"ח, סי' יג הע' פב), ואפשר שיש להסביר דין זה ע"פ דברי ערה"ש המובא בסמוך.

וע' שו"ע (תצח, טו) דמותר לטלטל אפר לכסות הדם אם האפר הוא חם וראוי לצלות בו ביצה, ורע"א (שם) הקשה למה מותר לכסות בו, הא אפי' האפר חם לא הוי אלא כהעצים עצמן ולדעת השו"ע (תקב, ג) אסור לטלטלם אם לא לצורך הסקה. וע' ערה"ש (תקב, יג) דדוקא גזרו בעצים שהם מוקצה כיון שעצים להסקה עומדים, ואם התירו לטלטל עצים יבישים, ההמון עם היו מטלטלים אפי' לחים שאינם ראויים להסקה כיון דאי אפשר להסביר דלטלטל עץ זו מותרת וזו אסורה ולכן אסרו כל טלטול עצים שלא להסקה, עכת"ד. ונ"ל דאפשר שעל פי זה יש לתרץ תמיהת רעק"א.  

[3] כרמ"א תצה,ד, ודלא כשו"ע שפסק דמוקצה אסור ביו"ט, והם: אוכלים העומדים לסחורה, מוקצה מחמת מיאוס, ודבר שהכניס לאוצר ולא היה דעתו להסתפק ממנו עד זמן רב, כמו לשחוט בהמה העומדת לחלבה. [ודברים הנתונים ב-long term storage כגון warehouse לכאורה גם אסורים לדעת השו"ע.] וע' מ"ב (תקב, כא) שיש מחלוקת אם בקעת יבישה שראוי להסקה הוי מוקצה מלסמוך בו את הדלת או אם הוא בכלל המוקצה שמיקל הרמ"א בו ביו"ט, ובשעת הדחק יש לסמוך על המקילים.

[4] רמ"א תקט,ז ו-תקיח,ג. וע' מ"ב (תקיח,כד), וז"ל, כתב הח"א אם היה מונח מפתח של אוכלין בתיבה המיוחדת למעות ומונח בו מעות מותר להוציא התיבה כדי ליקח ממנו המפתח ומותר ג"כ להחזירו אם חושש לגנבה (דהתירו סופן משום תחלתן) עכ"ד.

[5] מג"א (תקט,טו) ומ"ב

[6] מ"ב (תצט, יט) בשם מגן אברהם. וע' ביה"ל שיש הרבה חולקים על זה, דלא התירו אלא להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור, כמו שמותר בכל מקום לטלטל כשמל"א לצורך גופו, ולא במוקצה מחמת חס"כ. וסיים שם וצ"ע לדינא, ולכן כתבנו שיש להקל בשעת הדחק, כיון שהוא איסור דרבנן.

[7] רמ"א ומ"ב תצה,יז. ואפשר שזה שייך למעשה אם נימס ברד ביו"ט, ולמחרתו שבת, לדעת היש מחמירין (ברמ"א שיח, טז) שאסור מדין נולד, אפשר שאסור להשתמש במים זה בשבת, אבל כ' המ"ב דבדיעבד אין לאסור בכל גווני וכ"כ המג"א בדעת הרמ"א. [ואע"פ שמותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש, צ"ע אם מותר לטלטל נולד.]

[8] שח,כד

[9] רמ"א (תקטו, א). ולדעת השו"ע מותר בליל ב' בכדי שיעשו. וכ' רמ"א יש להקל לצורך אורחים או לצורך יו"ט, ור"ל דוקא לאורחים שהזמין לאחר שהביא הדורון, דאל"כ הוו כבני ביתו ואסור (מ"ב סקי"ב). וע"ש עוד פרטים בזה. אבל כשיש דוחק גדול יש לסמוך לגמרי על דעת השו"ע להתיר אף למי שהובא בשבילו (מ"ב סקי"ג בשם הט"ז).

[10] תקטו, ב. ומותר ביום ב' בין אם נפל מן האילן מאליו ובין אם תלש הגוי לעצמו. וע' ביה"ל (שם) שהא"ר מצדד להחמיר לאסור עד מוצאי יו"ט שני בכדי שיעשו, והבית מאיר תמה עליו.

[11] שו"ע תקיג,ה. ואם חל ר"ה בימי ה' ו', ונולדה ביצה ביום ה', כ' הב"ח בשם הכלבו שיש מתירים הביצה בשבת ויש אוסרים

[12] תקטו, ה. ושם מיירי בהובא ע"י גוי , ע"ש.

[13] לענין נולד, כ"כ שו"ע תקיג,ה, ודלא כראב"ן (בב"י שם ד"ה כתבו) שכ' שהנהיגו להחמיר בכל יו"ט אטו ב' ימים של ר"ה. והביא הב"י בשם רי"ו (שם ד"ה כתב רבינו ירוחם) שאם נולדה ביצה בשבת וחל יו"ט ביום א', הביצה אסורה אפי' ביום ב', ותמה עליו, וע' ב"ח שכ' שיש ליישב.

[14] בראש השנה, מה שאסור ביום א' של ר"ה אסור בשבת, וכן להיפך. ובדבר שהוא ודאי או ספק אם תלש הגוי בשבילו, שו"ע (תקטו, ד) כ' יש אוסרים ויש מתירים, ורמ"א מחמיר. וכשחל ביום ה' ו', מה שעשאה בגוי היום ה' מותר בשבת, וכן אם חל ביום א' ב' מה שנעשה בשבת מותר ביום ב' (רמ"א).

[15] ע' הגהות רע"א (ט"ז תקא,ז) משום דהדלקת האור הוי כאוכל נפש, וטלטול מוקצה מותר לצורך או"נ (כמ"ש רמ"א תקט, ז)

Next: Birkas Kohanim
Birkas Kohanim