Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Creating Utensils

ShabbosChapter 52: Muktza

It is forbidden to move certain items, called muktza, on Shabbos[1] ע' מ"ב בהקדמתו לסי' שח, דלדעת רמב"ם (שבת ספכ"ד) אסרוהו כדי שלא יטלטל בשבת כמו שהוא מטלטל בחול, ועוד כשיבקר ויטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אפשר שיבוא לידי מלאכה, ועוד שיש אנשים בטלים ממלאכה כל ימיהם, ואם יטלטלו וידברו כמו שעושים בחול הרי לא שבתו שביתה הניכרת, וע' ראב"ד כ' שאסרו משום גדר לאיסור הוצאה. .

A.   Types of Muktza

The following are the types of muktza that are forbidden to move on Shabbos:

a.     Muktza machmas chisaron kis. Any object whose primary use is forbidden on Shabbos[2] ולענין סכין של מילה, כ' רמ"א (יו"ד רסו,ב) ורש"ל דמותר לטלטלו אחר המילה, וע' מג"א (שלא,ה), והט"ז (שי,ג) הביא ראי' מהל' יו"ט שמותר לטלטל עלי שמיוחד לטחינת חטים, דהיינו מלאכתו לאיסור, לקצב עליו בשר, ואחר השימוש אסור לטלטלו. [וראייתו צ"ע, דהתם המלאכה שהעלי מיוחד לו הוי של איסור, משא"כ כאן הרי מיוחד למלאכת היתר דהא מילה הותרה בשבת. ואפשר י"ל שמילה באמת הוי דבר האסור כיון שאסור שלא בזמנה. (ומלשון מג"א משמע דפליגי לענין מוקצה לחצי שבת.) ולמעשה, מ"ב (שי,טו) משמע דלכתחלה לא יניחנו מידו עד שיצניעו אבל אם הניחו וחושש משום גנבים יש להתיר טלטולו , and is expensive enough that it would not be used for anything other than its intended purpose[3] מ"ב שח,ג. [ומנורה נחשב מוקצה מח"כ, אע"פ שכל אדם חושב שראוי להשתמש בו כמו פייפערוויי"ט, אין זה נחשב כמו תשמיש כיון שאינו זז ממקומו] (due to fear that it may get damaged). This includes most objects which one intends on selling, many electronics, and most musical instruments.

b.     Muktza machmas gufo. Any item that has no use on Shabbos, and is not halachically classified as a kli (this is not easily defined, but includes anything which is a component of a larger item, or it has no standard use). This includes rocks, glue, broken utensils, raw cooking ingredients, flames, animals, and money (as it only represents monetary value, and has no inherent use).

c.     Kli shem’lachto l’issur: Any object which is primarily[4] ע' ביה"ל שח,ג ד"ה קורדום, שכלשמ"ל הוי אם רוב תשמישה לאיסור ועיקרה לכך ורק לפעמים משתמש בו להיתר, אבל אם דרך הכלי להשתמש בו לשניהם ורק שלאיסור משתמש בו יותר, צ"ע. used to perform actions which are prohibited on Shabbos.

d.     Muktza machmas issur: Any object which would lead one to doing forbidden actions on Shabbos[5] הציורים שכתבתי כאן, ע' המקורות לקמן.

וע' רע"א (הגה על מג"א תצח, כה) כ' שאם ביו"ט יש לו דקר נעוץ בעפר, העפר שעל גביו הוי מוקצה מחמת איסור כיון שאם הוא נוטלו עבר על עשיית גומא. ומיירי שם במי ששחט ויש לו דקר נעוץ בעפר תיחוח, שכתב מג"א מותר לכסות בו כיון דלא עביד אלא חד איסור דרבנן דהיינו עשיית גומא כשאין צריך אלא לעפרה, אבל אם לא היה לו דקר נעוץ לא התירו כיון שעובר גם על איסור מוקצה, ורע"א הקשה דהא גם אם הדקר נעוץ הרי עבר על איסור מוקצה.

וע"ע שו"ע (תקיח, ט).
. For example, a doorknob that fell off is muktza, as touching it might lead one to repair it, which is forbidden on Shabbos. Fruits which were attached to the ground when Shabbos started are also muktza, as one may pick them.

e.     Muktza machmas mitzva: Any object which is designated for the purpose of a mitzva[6] ולכאו' דוקא אם הוקצה בבין השמשות לקיים מצוה באותו יום, אבל דבר שאינו מקיים בו מצוה אלא בימות החול, לא מיקרי הוקצה למצותה. כן משמע ברמ"א (שח, ד) במ"ש דתפלין ושופר מותר לטלטלן דהוי ככלי שמלאכתו לאיסור, ולא אסר משום הוקצה למצותה, וכן משמע במ"ב (שם) דאסר טלטול לולב משום שאינו כלי ולא כתב משום שהוקצה למצותה. . (See halachos regarding Succah).

 

B.   Prohibited Types of Movement

A kli shem’lachto l’heter may be moved for any specific purpose, even just to fidget with. However, one may not expressly move an item for no reason at all, with the exception of seforim, food, and eating utensils, which may be moved even for no reason[7] שח,ד ומ"ב שם, וע' מ"ב (סקכ"ג) דיש מחמירים אף בזה . For example, one is permitted to move a chair indoors in order to prevent it getting rained on, and one may move an apple from one location to another for no reason.

There is essentially one distinction within the types of muktzah regarding what type of movement is permitted, and that is the leniency of a kli shem’lachto l’heter. A kli shem’lachto l’issur may be moved in order to use the place underneath it. One may also use it[8] שח,ג (for any purpose) if there is no kli shem’lachto l’heter available for that purpose[9] מ"ב שח,יב מדברי הגמרא . For example, one may move a pen from his chair in order to sit there, and one may use a hammer to crack open nuts when there are no nutcrackers available. This leniency only applies to kli shem’lachto l’heter and not to muktza machmas chesron kis or muktza machmas gufo.

One may not move a muktza item to prevent it from being damaged[10] שח,ג. ויש מתירים לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל ע"י ככר או תינוק (שח,ה) , unless it is a kli shem’lachto l’issur which one intends on using during Shabbos. Therefore, one may not move an electric drill, but can move a fan (when it is on) to prevent it from getting rained on.

Food which is not edible on Shabbos is muktza machmas gufo. Therefore, if one found pizza dough outside the refrigerator, he may not put it back inside.

One may not move part of a muktza object, even if most of it remains in place[11] שח,מב .

One may use a permitted item to move muktza, if it is done for a permitted purpose, such as using or protecting the permitted item[12] שיא,ח or to use or clean the place where the muktza is[13] ט"ז (שח,יח), וכ"כ מ"ב . However, one may not do so in order to protect the muktza[14] שיא,ח . The same applies to lifting or tilting a permitted object to roll muktza off of it[15] שט,ד . For example, one may use a fork to push food waste off the table[16] מ"ב שח,קטו, כיון שרוצה להשתמש במקום שיש שם המוקצה . A toy which became stuck in the dirt may be moved, even though some dirt will be moved in the process. One may not use a book to push a cell phone to a place where the phone will be better protected.

If a permitted object contains muktza (in or on it, assuming it is not a Bosis[17] או שהונחה המוקצה עליו בשבת, דלא כר"ת (ע' תוס' שבת מד,ב) כ' שבכלי המיוחדת למעות הוי מוקצה אם הונחה עליו בשבת אע"פ שכבר סילקה (ע' ביה”ל ס"ס שי) ), one may move it if one wants to use the object or the place where it is[18] שט,ד , but preferably one should tilt the item first so the muktzah falls off[19] מ"ב שי,כט (וע' שט,יז), והוא כעין פשרה, דבשו"ע משמע אין צריך לנער, ומג"א הביא דלדעת רמב"ם צריך לנער . If this is not feasible because the muktza item would break (such as a computer placed on a table), one need not tilt off the muktza[20] ע' שו"ע (שט, ג) שאם האבן בסל עם פירות רטובים וכשינערם יהיו נפסדים אין צריך לנערם, ומבואר בב"י (שם) בשם רמב"ם (הל' שבת כה, טז) הטעם, דבמקום הפסד לא גזרו, עכ"ד, וא"כ גם בהפסד המוקצה, כגון בניד"ד, לא גזרו. . If one wants to use the place where the object is now and tilting off the muktza would not suffice because one wants to use the place where it would fall, one may move the object with the muktza on it, and tilt it off at a place which is not needed[21] שט, ה. וגם שי, ח (ע"פ מ"ב ס"ק לה). .

If a permitted item is on top of muktza, one may not move the muktza in order to transport the item[22] ? פשוט, דלא הוי לצורך גוף המוקצה או מקומו. .

If one wants to move a child who is holding a kli shem’lachto l’issur, it is permitted[23] כיון שהתינוק משחק בו, הרי משתמש בו מחמת גופו to move him. If the child is holding a different type of muktza, and he would be upset to put it down, one may pick him up, even while he is still holding the muktza item[24] שט,א ומ"ב, והטעם, שלא גזרו בטלטול שלא בידים במקום סכנת חולי. ובאבן אין מחלקת. אבל אם יש מעות או שאר דבר מוקצה מחמת גופו או חסרון כיס שהוא יקר ועומד במקום שיכול לבוא לידי פסידא, בשו"ע הביא שאסור לישא התינוק, שמא יפול מידו ויבוא האב לטלטל הדינר בידים, וי"א שמותר ואין חילוק בין אבן ודינר, וע' ביה”ל שהב"ח פסק להחמיר אבל משמע דלדינא נקט כא"ר שיש לסמוך על דעה ב'. (אבל מותר לאחוז ביד התינוק ולא חיישינן שיבוא לאיתויי.) . However, if he would not be upset, one should not pick him up until he drops it.

If one already picked up an object which is muktza machmas gufo, one must drop it immediately. If it is any other type of muktza or it is a bosis, one may carry it and put it down wherever one want[25] ביה”ל רסו,יב ד"ה יכול. והוא הכרעת דרך החיים, דלדעת השו"ע מותר לטלטל מוקצה לכל מקום שירצה, והגר"א מחמיר, דרק מותר לטלטלו לכל מקום שירצה אם התחלת הטלטול היה בהיתר (ובמקום הפסד, כ' מ"ב אפשר שאפי' הגר"א מקיל) .

Muktza may be touched[26] שח,מב if it is an item that will not even shake[27] מ"ב שי,כב, בהסבר האיסור ליגע במוקצה כשנותן עליו כלי, ודלא כמג"א (בשם תרומת הדשן) כ' לאסור כיון שנוגע במוקצה לצורך דבר האסור , such as a car.

Moving muktza in an unusual manner[28] אע"ג שזה נקרא טלטול בגופו, לכאו' הלשון לאו דוקא, דהא מצינו בכיס של מעות שקשור בחגורו (רמ"א רסה,יב) דהוי אסור כשאר טלטול אע"ג שמטלטלו בגופו (אלא שמותר שם לטלטל לכל מקום שירצה כיון שהוא כבר "בידו", ר"ל על גופו). וכ"כ ב"י (שח ד"ה וכתב בתשובת מהרי"ל) בשם מהרי"ל. וכן משמע בשו"ע (שח, ל) דדוקא מותר לטלטל בדרך שינוי. וע' ילקו"י (שבת ח"ב סי' שח-שיא, הערה ג ד"ה ודבר) יש מתירים לטלטל בגופו אפי' דבר שדרכו בכך, כגון ללבוש שעון יד שאינו של זהב אחר שהפסיק מלפעול. , such as kicking an object which is usually moved by hand[29] שיא,ח ומ"ב סק"ל , or via blowing[30] שח,מג , is permitted for any purpose. One may move muktza with his body[31] מ"ב שיא,ל, בדעת השו"ע. [אמנם, במ"ב (רעט,יד) משמע שאסור לטלטל בגופו כדי שלא יגנב, ששם אוסר לומר לנכרי לטלטל נר כדי שלא יגנב, ואם היה מותר לטלטלו בגופו, יהיה מותר לומר לנכרי לטלטלו להדיא כיון שיכול לעשותו בעצמו, וצ"ע] .

One may not move or eat muktza. However, one is permitted to stand on muktza or otherwise benefit from it[32] מ"ב שח,פב בשם מג"א. וע' רע"א (על מג"א שכה,ח) דלדעת הרשב"א אסור ליהנות בגופו ממוקצה, וכ"כ מג"א תקא,ז ומ"ב סקכ"ג. וצ"ע שהמג"א ומ"ב סתרו דברי עצמן, ואפשר שסוברים שבשבת מותר וביו"ט אסור .

It is permitted to move a non-muktza item to cover or protect a muktza item so it will not become wet or ruined[33] שלח,ז, דלא כיש"ש שאסר לכסותן (הו"ד במג"א), וכ"כ מ"ב . However, one should be careful not to touch the muktza with his hand if it will move from just touching it[34] שי,ו ע"פ גר"א, וכ"כ מ"ב, דלא כמג"א וט"ז כתבו שאסור ליגע בו אפי' אינו מתנדנד כיון שהנגיעה לצורך דבר המוקצה .

If muktza is in a place where someone may be hurt by it, one may move it[35] רמ"א שח, ו. [ואינו חייב להשאר במקומו במשך כל השבת להזהיר אנשים שלא ידרכו עליו, מסתמא כיון דזה הוי צער לו.] . For example, if glass broke on the floor in a house, one may remove the pieces. If it broke in a street (without an eiruv) where many people walk, one may move it to prevent harm, by carrying it while stopping every 5 feet (which is normally forbidden)[36] שח,יח .

If the muktza item is disgusting or repulsive (graf shel re’i) and bothers people where it is, it may be moved[37] שח,לד. אבל אם נמצא באשפה (ששם אינו מפריע לאדם), אסור לפנותו (מג"א) . This is subjective to the place where it is found and the sensitivity of those present. For example, although a candy wrapper on the floor of a shul is considered a graf shel re’i and may be moved, if the wrapper is on the floor outdoors, it is muktzah, and may only be kicked aside.

A kli shem’lachto l’issur should not be moved if its location makes the owner feel awkward or uncomfortable, as it is questionable if this is called “for its place”[38] יש לדון, אם ההיתר לטלטל לצורך כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו, הוא משום דבאמת לכל צורך מותר, או אם התירו דוקא לב' צרכים אלו אבל לא לשאר צורך. ונראה מדברי הר"ן (קכד.) שסיכם דיני כלשמל"א, וז"ל, "לצורך אין ושלא לצורך לא", דמשמע דמילים אלו כוונתם לכלול כל צורך, ולא בא אלא לאפוקי מחמה לצל. וכן מדוייק מדברי רש"י (קכג: ד"ה מה לי גופו), דכל הצרכים שוים. ואפי' אם היינו מחמירים בציור שכתבתי, נראה שיש להתיר בציור שיש כלשמל"א שמעכבתו מלראות בתמונה שמאחוריה, דבכה"ג לכו"ע מותר, כיון שהמקום שהוא בפני התמונה, הוא מיועד ל"תשמיש" לראות התמונה שמאחוריה. . Therefore, if one’s child places a pen or a hammer on one’s dining room table, one should use his elbow(s) to push it off the table, rather than pick it up by hand.

If one’s child is holding a kli shem’lachto l’issur which one does not want the child to have, such as a marker, one should not grab it out of his hand, as it is questionable whether this is considered “for its place”[39] תלוי בחקירה הנ"ל. . One may hold the child’s wrists until he lets go of it, and then kick it out of sight.

C.   Related Issurim

A newly created item (nolad) is muktza on Shabbos in some cases[40] יש כמה דברים שנקראו נולד. רובם אסורים מדרבנן, חוץ מביצה שנולדה ביו"ט שחל אחר השבת, שהוא אסור מדאורייתא משום שאין שבת מכין ליו"ט (ע' ריש פ"ק דביצה).

ונ"ל יסוד הדבר, דדבר שנתהווה בשבת ולא היה בעולם כלל קודם שבת, אפי' לר' שמעון הוי נולד ואסור. ודבר שלא נשתנה כלל, לא הוי נולד, ומותר. ואם נשתנה מהותו אבל החפץ היה שם קודם שבת, תלוי במחלקת ר' יהודה ור' שמעון.

דברים שנראה כנולד אבל מותרים, כגון גשם שירד בשבת, דכיון שהמים היה כבר בעבים לא מיקרי נולד (ע' תוס' ביצה ב.). וכן פרי שנסחט בשבת לא מיקרי נולד (אע"פ שיש גזירה אחרת של משקים שזבו) כיון דמעיקרא אוכל והשתא נמי אוכל (כ"כ תוס' ערובין מו.).

פרי הגדל בשבת אסור משום נולד (רמ"א שיח, ב). ואם נגמר בישולו קודם שבת, אינו אסור משום נולד אלא משום גזירה שמא יעלה ויתלוש (מ"ב שם).

מים הנוטפים מאילנות בימי ניסן הוו נולד ואסורים, כ"כ ח"א (כלל סה) ומ"ב (שי, לב). וכנראה הפשט בזה, כיון דמעיקרא היה אויר ועכשיו נשתנה למשקה.

כלי שנשבר בשבת, שבריה אסורים משום נולד (גמ' שבת קכד, ב). ואם חזי למלאכתו הראשונה, לכו"ע לא מיקרי נולד (שח, ו). ואם חזו למלאכה אחרת, אז לדעת המתירים נולד בשבת (ע' רמ"א תצה, ג), גם זה מותר, ולדעת האוסרים בנולד, לדעת מג"א הוו נולד, ולדעת הט"ז לא מיקרי נולד (ע' ביה"ל שם ד"ה לשום).

וכלי שעשאה גוי בשבת, לדעת האוסרים נולד בשבת, הוו נולד ואסור (ביה"ל שח, ו, ד"ה לשום).

קורה או כלי אחרת שנשברה ביו"ט, ב"י (סי' תקא ד"ה אוד) כ' דלדעת ר' שמעון המתיר נולד ביו"ט, מותר להדליק בו, ולדעת ר' יהודה שאוסר נולד ביו"ט, אסור להדליק בו.

ועז העומדת לחליבה, אם חלבו ביו"ט אסור משום נולד. וגם אם עומדת לאכילה, אסור אם חלבו לתוך קדירה שאין בו אוכל, משום נולד, דמעיקרא אוכל והשתא משקה. אבל מותר לחלוב עז העומדת לאכילה לקדירה שיש בו אוכל (תקה, א). ומ"ב כ' שיש להקל במקום שיש מניעת יו"ט לחלוב אפי' עז העומדת לאכילה כיון שיש מתירים.

ע' ב"י (שיח, טז) בשם ספר התרומה כ' שאסור להשים שומן במקום שיהיה נימוח משום איסור נולד, וב"י כ' דא"כ אף אם נמס בחמה אסור להשתמש בו, אבל למעשה הסכמת הפוסקים דאע"פ שאנו מחמירים שלא לעשותו נימוח לכתחלה (כדעת רמ"א שם), בדיעבד מותר להשתמש בו (כ"כ מ"ב).

כנראה, יש לחלק בין ב' ציורים אלו, דבעז פשוט שהבהמה לא הוי משקה כלל, אבל שומן קרוש יש לומר שהוא נידון כמשקה אפי' כשהוא קרוש, וכן משמע ברמב"ן (הו"ד ב"י שם).

עצמות שנתפרקו וגרעיני תמרים, דמעיקרא חזו לאדם ועכשיו לא חזי אלא לבהמה, בשבת מותר, וביו"ט אסור משום נולד (רמ"א תצה, ד, עפמ"ש מג"א ופמ"ג שם).

בענין לוקח פת חמה מגוי בשבת, ב"י (סי' שכה ד"ה ואדוני) בשם סמ"ק כ' יש לאסור משום נולד, וכ"כ מ"ב (שכה, טז). ובשעה"צ (שם) כ' דלדעת המתירים נולד בשבת, גם זה מותר. אבל משמע בדברי הפוסקים שם שדעת המתירים המובאים בשו"ע שם, שדעתם משום דלא מיקרי נולד, וכנראה טעמם דלא הוי נולד כלל כיון שהיה כאן קודם שבת ולא הוו אלא שינוי במהותו ולא נולד גמור, כמ"ש לעיל.

וע' מגיד משנה (יו"ט ד, א) כ' דמותר להשתמש באש הנולד ביו"ט, כיון שאין זה דבר הראוי בעצמו אלא לבשל בו. ומשמע, דלא גזרו איסור נולד אלא על חפץ הראוי להשתמש בו. ועפ"ז יש ליישב מה שדנו האחרונים (ע' שו"ת ציץ אליעזר ח"א, סי' כ, פרק י) למה אין איסור נולד על אור החשמל שנדלק בשבת, וע"פ דברי המגיד משנה לכאו' יש ליישב.
. An item built by a non-Jew on Shabbos, even for his own purposes, is muktza. Water which runs off from an air conditioner is muktza and one may not put a bucket under it[41] תלוי בהבנת למה מים שבעבים אינו מוקצה כשנעשה גשם, בב"י ס"ס שי, והכרענו לאסור כיון דלכאו' זה דומה למ"ש בהערה הקודמת בשם החיי אדם (כלל סה). .

It is forbidden to cause a permitted item to become unusable on Shabbos. This issur is known as bitul kli mehechano[42] שי, ו. ואיסור זה משום דדמי לסותר הכלי, ודומה לבנין משום דהוי כקובע לו מקום ומחברו בטיט (ביאה"ל ר"ס רסה).

ואסור ליתן על כלי היתר כמה סוגים של מוקצה, כמו דבר כבד שאי אפשר לנערו מעל הדבר היתר אחר שנפל עליו (והוי ביטול לכל השבת כגון כלי זכוכית גדולים), דבר שנפסד אם מנערו מהכלי לארץ (והוי ביטול לכל השבת כגון שמן הנוטף מהנר), ודבר שלא יפסד כשיפול מהכלי לארץ דהוי ביטול רק לשעה כי יכול לנערו תוך זמן קצר (כגון כלי זכוכית קטנים, אבל זה מותר במקום הפסד מרובה). אבל דבר מוקצה שיכול לנער מיד, מותר, דלא מיקרי ביטול כלי מהיכנו מ"ב רסה, ג, ומג"א שם, וכן דעת השו"ע (שח, לט), כמ"ש המ"ב שם ע"פ תוס' (שבת מג.)). ובכה"ג דרק מבטל הכלי למקצת שבת, לדעת הרא"ש והטור ושו"ע (רסו,ט ומג"א שם) מותר לכתחלה, ולדעת הר"ן אסור במקום שאין הפסד, ולמעשה המ"ב מכריע שאין להקל אלא במקום הפסד מרובה (כיון שהמג"א כתב שאפשר שגם הטור סובר כדעה זו). ואם הוי מוקצה לכל השבת, כיון שאינו רוצה לנערו על הרצפה ולהפסדו, או כיון שהוא דבר כבד ואי אפשר לנערו, אסור לכו"ע (רסו,ט ו-רסה,ג).

ואיסור זה שייך אפי' בעץ בעלמא שאינו כלי (שעה"צ שיג, לז).

ואיסור זה קיל מאיסור מוקצה (כמו שהוכיח רע"א על מג"א שלד, ד).

ואם רוצה לשפוך דבר מוקצה לתוך כלי המחובר לקרקע, מג"א (שלד, ד) אוסר משום ביטול כלי מהיכנו, ורע"א (שם) מתיר משום דלא שייך ביטול כלי מהיכנו בדבר שאי אפשר לטלטלו. [ונראה דרצה להקשות, דהא כל האיסור הוא משום דמיחזי כסותר אותו כלי (כמ"ש רש"י שבת מב:) ובדבר שאי אפשר לטלטלו לא שייך זה.]

ואם דבר מוקצה יפול עליו אבל יהיה מותר לסלקו משם משום דהוי גרף של רעי, אין לאסור משום ביטול כלי מהיכנו, כמבואר בשו"ע (שלח, ח) וכה"ח (שם סק"?).   
. For example, one may not allow a muktza item to fall on a permitted item on Shabbos if it becomes repulsive (as it is temporarily unusable), or make a garment so dirty that it cannot be used for anything. It is permitted to cause muktzah to fall on an item if the muktzah can be shaken off immediately to make the item usable[43] מג"א (רסה, ב) ומ"ב, כמ"ש לעיל. וע' חת"ס (הגהות שו"ע, במג"א שח, נא) נראה דמחמיר אפי' יכול לנערו מיד, וכ"כ בשש"כ (כב, כט) דלכתחלה יש להניח בו דבר היתר תחלה. . For example, one may peel an orange onto a plate, as the peels can be tilted off.

Additionally, if the item is disposable, or designated for a use which makes it not reusable, it is permitted to make it unusable[44] כן משמע במ"ב (שה, סט) . For example, one may blow his nose on a tissue, put a soiled diaper in a disposable diaper[45] אבל לשקית פלאסטיק שעשוי להשתמש בו כמה פעמים ורק לפעמים משתמש בו לשימוש חד פעמי, צ"ע. bag, or peel eggs onto a disposable[46] אבל צלחת רגילה, אפשר דאסור כיון שהקליפות נדבקים קצת אל הצלחת ואינו יכול לנערו מיד, וצ"ע. plate. as these items are designated for one-time use.

One may not place towels or garments next to a leaking appliance, as the item will become totally soaked and therefore unusable for some time[47] מ"ב (שה, סט), ושם מתיר במקום צער בעלי חיים דאורייתא. , but one may place napkins there. If an air conditioner is leaking water (which is muktza because it is created from the air on Shabbos), one may put a little clean water in the bucket and then place it under the leak (as the bucket will be permitted to move, since the water which falls afterward is batel to the original water)[48] שש"כ (פרק יג הע' קלא) ששמע כן בשם הגר"ח קנייבסקי .

There is a heter (described earlier) to move muktza if it is a repulsive object, known as graf shel re’i. One may not cause the heter of graf shel re’i[49] מים של נטילת ידים בבוקר או של מים אחרונים לא מיקרי "אינו ראוי" לענין זה, ומותר לנוטלם לתוך כלי (ביה”ל ס"ס שלח) to be created[50] שח,לו. , but if the repulsive object will need to be moved anyway, it is permitted to put an item under it to catch it[51] ? ונ"ל שהוא פשוט . For example, one may put a diaper on a child or place a bucket under a wastewater leak in his house. However, in a place where the water would normally be absorbed into the ground, he may not place a bucket there to catch it, as it would be creating a graf shel re’i[52] כן ראיתי בפסקי תשובות (?) סי' שלח בשם מנורה הטהורה. . If dirty or unusable[53] אם המים ראויים, מותר בכל גווני (שלח, ח) ובמקום צורך גדול, יש לסמוך על הטור שמותר ליתן כלי תחת הדלף שאינו ראוי (ביה”ל שם) water is leaking in a storage room, one may not place a bucket under it, as it would violate Bitul kli m’heichano, but it is permitted to first put a spoon or other item in the bucket and then place it there[54] מ"ב (רסה, ו) .

 One should not peel eggs onto his countertop, because the shells are muktza and subsequently may not be moved. One may peel eggs onto a plate and the carry the plate and tilt the shells into the garbage[55] דמשום שצריך למקומו, אי אפשר לנערו (כמ"ש מ"ב סי' שי ס"ק ל"ה). .

 

D.   Applications and Exceptions

Items such as screws, glue, tape, thread, cooking ingredients, and building materials, are muktzah machmas gufo, and may not be moved.

Broken Items:

A.    If a permitted[57] ואם כלי האסורה, כגון מוקצה מחמת חסרון כיס, נשבר בשבת, מוקצה משום מגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא (מ"ב שח,לה בשם מג"א. וערע"א דחה ראייתו) item broke before Shabbos and it either cannot serve any purpose, or it may serve some purpose but one threw it in the garbage before Shabbos (or outside his house, where it is clear one considers it worthless[58] ביה”ל (שח, ז, ד"ה לאשפה) ), it is muktza[59] שח,ז . However, if the item was discarded because it is disposable and it became dirty (but is still usable), it is not muktzah[60] כן מבואר בגמ' (שבת קכד:, ותוס' שם קכה.) שאם זרק גלימא לאשפה, פשוט דלא הוי מוקצה. . For example, if one threw disposable cups or cutlery in the garbage on Friday, and then realized he has no other ones, he may take them out and use them. However, if a disposable knife broke and was discarded before Shabbos, and on Shabbos he wants to take it out to scoop garbage off the table, he may not do so.

B.    If a permitted item broke on Shabbos, and it is still usable for some purpose, such as covering a bottle, it is not muktza[61] שח,ו. ומג"א כ' דלמ"ד נולד אסור, גם זה אסור, וע' ביה"ל הביא כמה פוסקים המתירים אפי' למאן דאמר נולד אסור. , even if there are no bottles nearby which the item would fit on top of. For example, if the blade of a knife broke off the handle, or a child’s toy broke, it is not muktza as long as one can still cut with the knife or the child can still be entertained with the toy.

C.    If a permitted item broke on Shabbos, a piece which is not usable for any purpose on Shabbos, but can be re-attached (after Shabbos) and does not require screws or nails, is not muktza even if it is not usable on Shabbos for any other purpose[62] מ"ב (שח, לה) . These rules apply whether the remaining part of the item is usable or not[63] שח,ז. ואפי' אינו משתמש מלאכתו הראשונה, מותר לטלטל, דלא כהב"י (מג"א). . Therefore, a wheel of a stroller which snapped off is not muktzah. However, if the broken part cannot be re-attached and is useless, or it can be re-attached but would require screws or nails, any part which is unusable on Shabbos is muktza[64] שח,ו machmas gufo[65] ביה”ל שח,ו ד"ה כגון . For example, if a leg broke off a chair[66] וכל שכן שתים (רמ"א) and needs screws or nails to re-attach it[67] אבל אם הרגל נשבר וצריך לקנות רגל חדש, או אם נאבד, מותר לטלטל הספסל (מ"ב שח,סט). ואם ישב עליו פעם אחת אחר שנשבר קודם שבת, מותר , both the chair and the leg are muktza[68] רמ"א שח,טז. ואם ישב עליה פעם אחת מבעוד יום, מותר לישב עליה כיון שלא יבוא לתקנו (רמ"א בשם ב"י). because one may repair it (but one may still sit on the chair without touching it by hand[69] דמותר לישב עליה אם אינו מטלטלה, כמו שמותר לישב על שאר דבר מוקצה (מ"ב שח, ע). ). The exception to this rule is, if a piece of an item attached to the ground broke off, such as a part of a door, it is muktza[70] ע' מ"ב (שח,לה) שדלתות הבית אינם נחשבים כלי אפי' ראויין לתשמיש, דסתמן עומדים להתחבר עם הבית even though it has other possible uses[71] שח,ט. וע' מ"ב, שבתו"ש כ' שאם היתה כלי בפני עצמו מעיקרא ואח"כ חיברו, מותר לטלטל, אבל פמ"ג אוסר, דכיון שיש ציר להדלת הוא חמיר טפי.

ובענין אם דבר המחובר לקרקע יכול ליעשות מוקצה, כגון ברז של מים חמים, או ארון המיוחד להשים בו אשפה (והוא שאלה של בסיס), או כפתור של חשמל המחובר לכותל (כשאינו מחובר לחשמל), ע' מ"ב (רעז, ז) משמע דכל מחובר הוי בטל אצל הקרקע, וע' לבוש (רעז, א) שכתב זה ע"פ הטור (ס' תרפ). ונראה, דכיון דלא מיקרי "טלטול" של הדבר המחובר לקרקע, לכן אינו נעשה בסיס. אבל ע' שו"ע הגר"ז (רעז, קו"א א) הבין שיש מחלקת בזה.  

ויש להסביר, כיון שלא גזרו מוקצה אלא בכלים, דגזירת מוקצה אטו הוצאה וזה לא שייך בקרקע. אבל אפי' בלי זה יש להסביר, דכיון שהוא מחובר לקרקע הרי אין לו שום חשיבות בפני עצמו, וכמו דמותר לנגוע בכותל ביתו אע"פ שינענע קצת. ויש להעיר דבדבר שאינו מחובר לקרקע כגון בית, ורק הוי יונק מן הקרקע (הנקרא "מחובר לקרקע" לענין מלאכת קוצר) כגון זמורה, אפשר ליעשות מוקצה, ע' מ"ב (שח, פא), אבל אין זה ענין כלל לנידון שלנו בנוגע למוקצה של בנינים. אבל יש שהבינו שגם כל החובר לקרקע ע"י יניקה כגון עשבים אינם מוקצים, כמ"ש מ"ב (שיב, יט), אבל ממ"ש נראה דלדעת המ"ב אין כלל כזה.
.

D.    If a prohibited item broke on Shabbos, one may not move the broken pieces even if he now intends to permanently designate it for a permitted purpose. For example, if a child breaks a phone on Shabbos, the phone is still muktza, even though one now intends to let the child use it as a toy[72] מ"ב (שח, לה) .

Items which one intends to sell or return to a store are muktza machmas chisaron kis[73] שח, א. , even if he changed his mind about it in the middle of Shabbos[74] דהיינו, אם מחשבתו היה שלא למוכרו, ובאמצע שבת נתכוון למוכרו, יכול ליעשות מוקצה באמצע שבת. ואם היה דעתו למוכרו ואח"כ החליט שלא למוכרו, מיגו דאיתקצאי לביה"ש איתקצאי לכולי יומא. . However, an edible food which is not attached to the ground does not become muktza, even if one intends to sell or return it[75] שי,ב .

One may not move inedible items in a freezer in order to access food below. For example, one may not pick up raw salmon to access the challah behind it. However, one may use his elbow to push an item out of the way.

Raw cooking ingredients, such as potatoes or bags of flour, are muktzah machmas gufo[76] ואם נתבשלו בשבת, ולא היו בקדירה שעומדת ליבשל בהכנסת שבת, הוו מוקצה, מיגו דאיתקצאי בבין השמשות. . Raw chicken may be moved for any purpose, and in case of necessity, raw meat may be moved, too[77] שח,לא ומ"ב שם, שהמג"א כ' שהשו"ע שמתיר בבשר חי מיירי רק בעוף ולא בבהמה, ושאר אחרונים חלקו עליו, ויש להקל בשעת הדחק. [ואין לומר שעכשיו כל בשר הוי מוקצה כיון שאין שום אדם אוכל אותו חי, דהא גם בימי הראשונים לא היו אוכלים אותו (כמבואר בביה”ל שפו ד"ה ובשר) ואעפ"כ המ"ב כתב להיתר .

Pots used for cooking are not muktza if they are also used for storing food in the refrigerator or used as serving dishes. Metal sheets which are used for baking or large pots which don’t fit in the fridge, are classified as kli shem’lachto l’issur, as only a minority of their use is for the permitted act of serving food[78] ע"פ הנ"ל. וע' קצה"ש (בדה"ש קיג, יב) דבשעה שיש מאכל בקדירה, נחשב כלי שתשמישו להיתר. [וצ"ע מה הסברא בזה, וכתב לי אחי הר' אברהם דסובר דהוי בסיס לדבר המותר וזה עוקר שם כלי שמלאכתו לאיסור.] .

Wrappers which covered food or plastic cutlery, which have no purpose after they were opened because they are ripped in the process or because it is nearly impossible to reuse, are muktzah machmas gufo after opening. However, one may discard the wrapper while it is still in his hand, or if it is found somewhere where it is repulsive.

Empty bottles or tissue boxes are not muktzah because they can be refilled.

If one has food locked in a room that would require one to perform an issur to access it, such as breaking down a wall, the food is muktza, but is permitted in cases of necessity[79] שו"ע תקיח, ט, ומ"ב שם. וע' מג"א הטעם להתיר שם, כיון שהוא רק איסור דרבנן, דהיינו סתירה שלא ע"מ לבנות, וגם שאין ההקצאה בגוף הדבר עצמו אלא בדבר חיצוני. ואע"פ שהובא בהלכות יו"ט, אין חילוק בין מוקצה בשבת ליו"ט לדעת הרמ"א (תצה,ג) .

Eggshells or fruit pits are muktza machmas gufo. Fruit peels are not muktza because they may still be fed to animals.

One is permitted to lie on or touch grass, but one may not lean on or move even part of a tree[80] ע' לעיל {הל' קוצר} . 

Any part of a tree which became detached on Shabbos, such as fruit, is muktza[81] אפי' נפלה בשבת, דמיגו דאיתקצאי בבין השמשות, איתקצאי לכולי יומא, כמ"ש מ"ב (שלו,כד).

והטעם, ע' בית יוסף סי' שי (ד"ה ומ"ש רבינו) וז"ל, דכיון שעל ידי לקיטתו היו ניתרים ואי לא לקיט להו אסור ליהנות מהם במחובר ומאחר שלא לקטם הוה ליה כאילו דחינהו בידים ופירש שאינו רוצה ליהנות מהם והילכך אפילו לקטן גוי אסורים דהוה ליה מוקצה ומשום הכי גזרו בכל מחובר אפילו היכא שלא היה בידו ללקטן דלא פלוג רבנן, עכ"ל.

וע' ב"י סי' שיח (ד"ה השוחט) כ' עוד טעם, דאסור משום גזירה שמא יעלה ויתלוש.

ואם היה שם חולה מבעוד יום וחשבו שאפשר שיצטרך לחתוך פירות בשבת, אפי' הכי מוקצים הם, כיון שגדל והולך בשבת (רמ"א שיח, ב, בשם ב"י).
. Leaves, twigs, and grass clippings are muktzah regardless of when they were cut, because they have no use. Flowers which were cut (before Shabbos) for decorative purposes are not muktza.

A rock, or other item which usually has no use, may be used on Shabbos if before Shabbos one either thought to permanently use it for this purpose or he did an action to it to help it function for this purpose[82] שח,כא-כב ומ"ב, דלא כרמ"א שאם משתמש בו מבעוד יום מהני גם באבן, ודלא כי"א דיחוד לשבת אחת מהני, וע' מ"ב שג,עג. ולענין חריות של דקל ?? . For example, if one wants to use a rock as a doorstop for a long time, he must think before Shabbos that he intends on using it, and then it is not muktza. However, if one intends to buy a doorstop but in the meanwhile uses a rock, he must do some action to it (e.g., put a piece of tape on it to prevent it from scratching the door) before Shabbos to prevent it from being muktza.

One may not move a candelabra for any reason, even if it was not lit on that Shabbos[83] רעט,ז ומ"ב שם, ואפי' לא הדליקו מעולם .

If a bug (alive or dead) is bothering someone, he may not use a permitted object to push it away or use an object to scoop it up. If a bug is on an item one wants to use, he may carry it somewhere else to shake it off, or use another object to push off the bug[84] כיון שהנמלה מוקצה מחמת גופו אסור לטלטלו בידים, אבל לצורך דבר המותר, מותר לטלטלו ע"י דבר אחר. .

Rain or snow, even if it fell on Shabbos, is not muktza[85] לענין גשם, כ"כ מ"ב (שלח, ל) דאינו מוקצה אם ראוי לשתייה או רחיצה, ומבואר בגמ' ערובין (מו.) דהיינו אפי' ירד בשבת.

ולענין שלג, כ"כ שש"כ (מהדו"ח פט"ז סע' מה) בשם הגרשז"א, וכן מבואר בגמ' שבת (נא:) דמותר ליתנו לתוך הכוס, דמוכח דאינו מוקצה. ואין חילוק אם ירד בשבת או מערב שבת כיון דבעיבא מיבלע בליעי, כמבואר בגמ' ערובין הנ"ל.
. However, one should not make snowballs, as one may come to smooth it, which would violate Memare’ach. One may salt the ground in places people will walk, in order to prevent harm. One may shovel snow (from paved surfaces) and even break up ice on the sidewalk, if there is some need for it on Shabbos[86] טלטול שלג מותר לגמרי, ומותר לפנותו לעת הצורך, כ"כ שש"כ (מהדו"ח פכ"ה סע' יא). וכ' דבמקום שאינו מרוצף, יש לחוש משום אשוויי גומות, ואם אפשר יעשה ע"י גוי כדי שלא תהא זלזול שבת. [ואם אין צורך לשבת, מסתמא דהוי אסור משום טירחא.]

ולענין שבירת קרח, ע' שו"ע (שכ,י), וע' מג"א שם אוסר משום חשש בנין וסתירה כיון שהוא מחובר לקרקע, וע' מ"ב (ס"ק לו) כ' אבל הרבה האחרונים חולקין עליו ולצורך שבת יש להקל, עכת"ד.
.

Paper is a kli shem’lachto l’issur[87] ע' אג"מ (?) כ' מחמת חסרון כיס, אבל בזמנינו נראה שאין אדם נמנע מלהשתמש בו לשאר תשמיש, כגון לקנח מים וכדומה. .

Telescopes are not muktza, even though one may not look through them[88] מ"ב שח,קסד, משמע שפוסק כהגר"א שמתיר בטלטול אפי' לדעת הרמב"ם שאוסר לראות בהם, ולרשב"א אפי' לראות מותר, והשו"ע נסתפק אם מותר לדעת רמב"ם .

Tefillin may be moved if one wants to use their place[89] ככלי שמלאכתו לאיסור . In cases of necessity, they may be moved in order that they will not be stolen or ruined[90] מ"ב שח,כד, שהרמ"א כ' מותר לטלטלם לצורך, ומג"א וט"ז כ' שהם כלי שמלאכתם לאיסור דהרי אסור להניחם בשבת. .

Ladders which are tall enough to access a roof are muktza machmas gufo[91] שח,יט, וע' מג"א (סקל"ח) הטעמים בזה and may not be moved for any purpose. Shorter ladders are not muktza and may be moved[92] שח,יט ומ"ב שם, ודלא כהטור כ' מותר לטלטל אפי' של עלייה. על כרחך יש סולמות הניטלין בשבת (אע"פ שביו"ט אסרו כיון דנראה כרוצה להטיח גגו) כדמוכח בגמ' (ערובין עז,ב), אבל שם יש ב' תרוצים בתוס', ר' אברהם תי' כיון דבשבת לא גזרו, ור"ת תי' דשם מיירי בסולם של בית (שהוא נמוך) ולא של עלייה. . However, on Yom Tov, one should not move any ladder through a reshus harabim, but in a reshus hayachid, short ladders may be moved[93] תקיח,ד ומ"ב שם. הט"ז שם משמע דמותר לטלטל אפי' של בית, והמג"א משמע שהבין בדעת השו"ע דאסור לטלטל סולם של בית, וע' מחה"ש תמה על המג"א דהא לפי השו"ע שאוסר לטלטל סולמות של עליה בשבת, על כרחך מתיר לטלטל סולם של בית ביו"ט, דהא אי לא פסקינן כתירוץ ר' אברהם צריך לתרץ כר"ת, וסיים דאפשר שהמג"א מחמיר מסברא דנפשיה, אבל מסכים שהשו"ע היה מקיל בזה. [עוד י"ל, שהשו"ע מסופק, ולכן החמיר בשתיהם] {ע' ב"י סי' ש"ח מה שהקשה על הטור ומה שציין לסי' תקיח} .

If clothing was wet to the point it was unusable at the beginning of Shabbos and subsequently dried, it is muktzah[94] מ"ב (שח, סג). ותמהו עליו למה יהא אסור, מאי שנא מאוכל שלא נתבשל עדיין שבתוך הקדירה שיתבשל בשבת. . However, because some are lenient, it may be used in cases of necessity.

A clock is a kli shem’lachto l’issur[95] ע' שו"ע שח, נא (מסתפק בזה), ורמ"א (כ' המנהג לאסור), כיון שהוא ככלי מדידה. וע' אג"מ (או"ח ג, מט) שהוא כלי שמלאכתו לאיסור אם פועל ע"י חשמל. וע' שע"ת בשם פנים מאירות (ח"ב סי' קכג) מיקל מטעם דרק הכלי שמודד הילוך החמה או שאר דבר שהולך מעצמו, דמי למדידה, משא"כ דבר הנעשה בידי אדם שנעשה באופן שיהלך כל היום מכח האדם, לא דמי למדידה. ולא הבנתי סברתו בזה, וה' יאיר עיני. and may be moved in order to tell time in a different location. However, a watch which is worn is not muktza because it is like jewelry[96] מ"ב שם בשם פמ"ג. ועפמ"ש פמ"ג דמה שלובש הוי תכשיט, כנראה שאין לחלק ולהתיר ללבוש שעון יד בתוך הבית ולאסור בחוץ, דאם תכשיט הוא מותר אף בחוץ, ואם הוא כלי ולא תכשיט אסור אף בפנים. אבל כנראה דדעת המחלקים הוא כך, דלענין מוקצה שהוא איסור דרבנן שאין בו סרך דאורייתא יש לסמוך על הפמ"ג, בצירוף דעת המקילים (ע' הערה הקודמת), משא"כ לענין הוצאה יש להחמיר אפי' בכרמלית. .

An electric fan (plug-in or battery operated) is a kli shem’lachto l’issur and may be moved if one wants to cool a different area[97] אג"מ (או"ח ג, מט) .

Fire is Muktza because it may not be used. It causes the candlestick underneath it to become a Bosis[98] ע' סי' רע"ז .

Money is muktzah machmas gufo. Stamps, passports, checks, and business documents are muktza machmas chisaron kis, as one would not use these items for other purposes. Credit cards and driver’s licenses are considered kli shem’lachto l’issur, not muktzah machmas chisaron kis, because one would not refrain from using these items to help underline or to open a door.

If animal waste is on the walkway in front of one’s house on the path where people usually walk, he may push it aside (using a stick or while wearing gloves). If it is in a place where nobody passes by, it may not be moved directly, but it may be kicked to the side[99] שח, לד, ומ"ב שם. ואין לטלטל לדוחפו בקנה, כיון דטלטול ע"י דבר אחר לא הותרה אלא לצורך דבר המותר, ולטלטל דבר שאין רצונו שיהיה שם, לא מיקרי לצורך דבר המותר, כמו שמבואר בסי' תמו סע' א, שאין עצה שם לדחוף החמץ מרשותו ביו"ט ע"י דבר אחר. .

Certain items are not muktzah simply because they are viewed as a totally unimportant (albeit disconnected) part of a larger item. For example, it is permitted to peel an egg (even though one handles eggshells in the process, which are muktzah). One may remove a feather which fell on his suit[100] ע' רמ"א (שב, א), ולא חילק שם בין אם נפל מן העוף ביו"ט או לא (שאם נפל קודם יו"ט פשוט דלא הוי מוקצה, כמ"ש רמ"א תצט, ג). .

 

 


[1] ע' מ"ב בהקדמתו לסי' שח, דלדעת רמב"ם (שבת ספכ"ד) אסרוהו כדי שלא יטלטל בשבת כמו שהוא מטלטל בחול, ועוד כשיבקר ויטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אפשר שיבוא לידי מלאכה, ועוד שיש אנשים בטלים ממלאכה כל ימיהם, ואם יטלטלו וידברו כמו שעושים בחול הרי לא שבתו שביתה הניכרת, וע' ראב"ד כ' שאסרו משום גדר לאיסור הוצאה.

[2] ולענין סכין של מילה, כ' רמ"א (יו"ד רסו,ב) ורש"ל דמותר לטלטלו אחר המילה, וע' מג"א (שלא,ה), והט"ז (שי,ג) הביא ראי' מהל' יו"ט שמותר לטלטל עלי שמיוחד לטחינת חטים, דהיינו מלאכתו לאיסור, לקצב עליו בשר, ואחר השימוש אסור לטלטלו. [וראייתו צ"ע, דהתם המלאכה שהעלי מיוחד לו הוי של איסור, משא"כ כאן הרי מיוחד למלאכת היתר דהא מילה הותרה בשבת. ואפשר י"ל שמילה באמת הוי דבר האסור כיון שאסור שלא בזמנה. (ומלשון מג"א משמע דפליגי לענין מוקצה לחצי שבת.) ולמעשה, מ"ב (שי,טו) משמע דלכתחלה לא יניחנו מידו עד שיצניעו אבל אם הניחו וחושש משום גנבים יש להתיר טלטולו

[3] מ"ב שח,ג. [ומנורה נחשב מוקצה מח"כ, אע"פ שכל אדם חושב שראוי להשתמש בו כמו פייפערוויי"ט, אין זה נחשב כמו תשמיש כיון שאינו זז ממקומו]

[4] ע' ביה"ל שח,ג ד"ה קורדום, שכלשמ"ל הוי אם רוב תשמישה לאיסור ועיקרה לכך ורק לפעמים משתמש בו להיתר, אבל אם דרך הכלי להשתמש בו לשניהם ורק שלאיסור משתמש בו יותר, צ"ע.

[5] הציורים שכתבתי כאן, ע' המקורות לקמן.

וע' רע"א (הגה על מג"א תצח, כה) כ' שאם ביו"ט יש לו דקר נעוץ בעפר, העפר שעל גביו הוי מוקצה מחמת איסור כיון שאם הוא נוטלו עבר על עשיית גומא. ומיירי שם במי ששחט ויש לו דקר נעוץ בעפר תיחוח, שכתב מג"א מותר לכסות בו כיון דלא עביד אלא חד איסור דרבנן דהיינו עשיית גומא כשאין צריך אלא לעפרה, אבל אם לא היה לו דקר נעוץ לא התירו כיון שעובר גם על איסור מוקצה, ורע"א הקשה דהא גם אם הדקר נעוץ הרי עבר על איסור מוקצה.

וע"ע שו"ע (תקיח, ט).

[6] ולכאו' דוקא אם הוקצה בבין השמשות לקיים מצוה באותו יום, אבל דבר שאינו מקיים בו מצוה אלא בימות החול, לא מיקרי הוקצה למצותה. כן משמע ברמ"א (שח, ד) במ"ש דתפלין ושופר מותר לטלטלן דהוי ככלי שמלאכתו לאיסור, ולא אסר משום הוקצה למצותה, וכן משמע במ"ב (שם) דאסר טלטול לולב משום שאינו כלי ולא כתב משום שהוקצה למצותה.

[7] שח,ד ומ"ב שם, וע' מ"ב (סקכ"ג) דיש מחמירים אף בזה

[8] שח,ג

[9] מ"ב שח,יב מדברי הגמרא

[10] שח,ג. ויש מתירים לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל ע"י ככר או תינוק (שח,ה)

[11] שח,מב

[12] שיא,ח

[13] ט"ז (שח,יח), וכ"כ מ"ב

[14] שיא,ח

[15] שט,ד

[16] מ"ב שח,קטו, כיון שרוצה להשתמש במקום שיש שם המוקצה

[17] או שהונחה המוקצה עליו בשבת, דלא כר"ת (ע' תוס' שבת מד,ב) כ' שבכלי המיוחדת למעות הוי מוקצה אם הונחה עליו בשבת אע"פ שכבר סילקה (ע' ביה”ל ס"ס שי)

[18] שט,ד

[19] מ"ב שי,כט (וע' שט,יז), והוא כעין פשרה, דבשו"ע משמע אין צריך לנער, ומג"א הביא דלדעת רמב"ם צריך לנער

[20] ע' שו"ע (שט, ג) שאם האבן בסל עם פירות רטובים וכשינערם יהיו נפסדים אין צריך לנערם, ומבואר בב"י (שם) בשם רמב"ם (הל' שבת כה, טז) הטעם, דבמקום הפסד לא גזרו, עכ"ד, וא"כ גם בהפסד המוקצה, כגון בניד"ד, לא גזרו.

[21] שט, ה. וגם שי, ח (ע"פ מ"ב ס"ק לה).

[22] ? פשוט, דלא הוי לצורך גוף המוקצה או מקומו.

[23] כיון שהתינוק משחק בו, הרי משתמש בו מחמת גופו

[24] שט,א ומ"ב, והטעם, שלא גזרו בטלטול שלא בידים במקום סכנת חולי. ובאבן אין מחלקת. אבל אם יש מעות או שאר דבר מוקצה מחמת גופו או חסרון כיס שהוא יקר ועומד במקום שיכול לבוא לידי פסידא, בשו"ע הביא שאסור לישא התינוק, שמא יפול מידו ויבוא האב לטלטל הדינר בידים, וי"א שמותר ואין חילוק בין אבן ודינר, וע' ביה”ל שהב"ח פסק להחמיר אבל משמע דלדינא נקט כא"ר שיש לסמוך על דעה ב'. (אבל מותר לאחוז ביד התינוק ולא חיישינן שיבוא לאיתויי.)

[25] ביה”ל רסו,יב ד"ה יכול. והוא הכרעת דרך החיים, דלדעת השו"ע מותר לטלטל מוקצה לכל מקום שירצה, והגר"א מחמיר, דרק מותר לטלטלו לכל מקום שירצה אם התחלת הטלטול היה בהיתר (ובמקום הפסד, כ' מ"ב אפשר שאפי' הגר"א מקיל)

[26] שח,מב

[27] מ"ב שי,כב, בהסבר האיסור ליגע במוקצה כשנותן עליו כלי, ודלא כמג"א (בשם תרומת הדשן) כ' לאסור כיון שנוגע במוקצה לצורך דבר האסור

[28] אע"ג שזה נקרא טלטול בגופו, לכאו' הלשון לאו דוקא, דהא מצינו בכיס של מעות שקשור בחגורו (רמ"א רסה,יב) דהוי אסור כשאר טלטול אע"ג שמטלטלו בגופו (אלא שמותר שם לטלטל לכל מקום שירצה כיון שהוא כבר "בידו", ר"ל על גופו). וכ"כ ב"י (שח ד"ה וכתב בתשובת מהרי"ל) בשם מהרי"ל. וכן משמע בשו"ע (שח, ל) דדוקא מותר לטלטל בדרך שינוי. וע' ילקו"י (שבת ח"ב סי' שח-שיא, הערה ג ד"ה ודבר) יש מתירים לטלטל בגופו אפי' דבר שדרכו בכך, כגון ללבוש שעון יד שאינו של זהב אחר שהפסיק מלפעול.

[29] שיא,ח ומ"ב סק"ל

[30] שח,מג

[31] מ"ב שיא,ל, בדעת השו"ע. [אמנם, במ"ב (רעט,יד) משמע שאסור לטלטל בגופו כדי שלא יגנב, ששם אוסר לומר לנכרי לטלטל נר כדי שלא יגנב, ואם היה מותר לטלטלו בגופו, יהיה מותר לומר לנכרי לטלטלו להדיא כיון שיכול לעשותו בעצמו, וצ"ע]

[32] מ"ב שח,פב בשם מג"א. וע' רע"א (על מג"א שכה,ח) דלדעת הרשב"א אסור ליהנות בגופו ממוקצה, וכ"כ מג"א תקא,ז ומ"ב סקכ"ג. וצ"ע שהמג"א ומ"ב סתרו דברי עצמן, ואפשר שסוברים שבשבת מותר וביו"ט אסור

[33] שלח,ז, דלא כיש"ש שאסר לכסותן (הו"ד במג"א), וכ"כ מ"ב

[34] שי,ו ע"פ גר"א, וכ"כ מ"ב, דלא כמג"א וט"ז כתבו שאסור ליגע בו אפי' אינו מתנדנד כיון שהנגיעה לצורך דבר המוקצה

[35] רמ"א שח, ו. [ואינו חייב להשאר במקומו במשך כל השבת להזהיר אנשים שלא ידרכו עליו, מסתמא כיון דזה הוי צער לו.]

[36] שח,יח

[37] שח,לד. אבל אם נמצא באשפה (ששם אינו מפריע לאדם), אסור לפנותו (מג"א)

[38] יש לדון, אם ההיתר לטלטל לצורך כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו, הוא משום דבאמת לכל צורך מותר, או אם התירו דוקא לב' צרכים אלו אבל לא לשאר צורך. ונראה מדברי הר"ן (קכד.) שסיכם דיני כלשמל"א, וז"ל, "לצורך אין ושלא לצורך לא", דמשמע דמילים אלו כוונתם לכלול כל צורך, ולא בא אלא לאפוקי מחמה לצל. וכן מדוייק מדברי רש"י (קכג: ד"ה מה לי גופו), דכל הצרכים שוים. ואפי' אם היינו מחמירים בציור שכתבתי, נראה שיש להתיר בציור שיש כלשמל"א שמעכבתו מלראות בתמונה שמאחוריה, דבכה"ג לכו"ע מותר, כיון שהמקום שהוא בפני התמונה, הוא מיועד ל"תשמיש" לראות התמונה שמאחוריה.

[39] תלוי בחקירה הנ"ל.

[40] יש כמה דברים שנקראו נולד. רובם אסורים מדרבנן, חוץ מביצה שנולדה ביו"ט שחל אחר השבת, שהוא אסור מדאורייתא משום שאין שבת מכין ליו"ט (ע' ריש פ"ק דביצה).

ונ"ל יסוד הדבר, דדבר שנתהווה בשבת ולא היה בעולם כלל קודם שבת, אפי' לר' שמעון הוי נולד ואסור. ודבר שלא נשתנה כלל, לא הוי נולד, ומותר. ואם נשתנה מהותו אבל החפץ היה שם קודם שבת, תלוי במחלקת ר' יהודה ור' שמעון.

דברים שנראה כנולד אבל מותרים, כגון גשם שירד בשבת, דכיון שהמים היה כבר בעבים לא מיקרי נולד (ע' תוס' ביצה ב.). וכן פרי שנסחט בשבת לא מיקרי נולד (אע"פ שיש גזירה אחרת של משקים שזבו) כיון דמעיקרא אוכל והשתא נמי אוכל (כ"כ תוס' ערובין מו.).

פרי הגדל בשבת אסור משום נולד (רמ"א שיח, ב). ואם נגמר בישולו קודם שבת, אינו אסור משום נולד אלא משום גזירה שמא יעלה ויתלוש (מ"ב שם).

מים הנוטפים מאילנות בימי ניסן הוו נולד ואסורים, כ"כ ח"א (כלל סה) ומ"ב (שי, לב). וכנראה הפשט בזה, כיון דמעיקרא היה אויר ועכשיו נשתנה למשקה.

כלי שנשבר בשבת, שבריה אסורים משום נולד (גמ' שבת קכד, ב). ואם חזי למלאכתו הראשונה, לכו"ע לא מיקרי נולד (שח, ו). ואם חזו למלאכה אחרת, אז לדעת המתירים נולד בשבת (ע' רמ"א תצה, ג), גם זה מותר, ולדעת האוסרים בנולד, לדעת מג"א הוו נולד, ולדעת הט"ז לא מיקרי נולד (ע' ביה"ל שם ד"ה לשום).

וכלי שעשאה גוי בשבת, לדעת האוסרים נולד בשבת, הוו נולד ואסור (ביה"ל שח, ו, ד"ה לשום).

קורה או כלי אחרת שנשברה ביו"ט, ב"י (סי' תקא ד"ה אוד) כ' דלדעת ר' שמעון המתיר נולד ביו"ט, מותר להדליק בו, ולדעת ר' יהודה שאוסר נולד ביו"ט, אסור להדליק בו.

ועז העומדת לחליבה, אם חלבו ביו"ט אסור משום נולד. וגם אם עומדת לאכילה, אסור אם חלבו לתוך קדירה שאין בו אוכל, משום נולד, דמעיקרא אוכל והשתא משקה. אבל מותר לחלוב עז העומדת לאכילה לקדירה שיש בו אוכל (תקה, א). ומ"ב כ' שיש להקל במקום שיש מניעת יו"ט לחלוב אפי' עז העומדת לאכילה כיון שיש מתירים.

ע' ב"י (שיח, טז) בשם ספר התרומה כ' שאסור להשים שומן במקום שיהיה נימוח משום איסור נולד, וב"י כ' דא"כ אף אם נמס בחמה אסור להשתמש בו, אבל למעשה הסכמת הפוסקים דאע"פ שאנו מחמירים שלא לעשותו נימוח לכתחלה (כדעת רמ"א שם), בדיעבד מותר להשתמש בו (כ"כ מ"ב).

כנראה, יש לחלק בין ב' ציורים אלו, דבעז פשוט שהבהמה לא הוי משקה כלל, אבל שומן קרוש יש לומר שהוא נידון כמשקה אפי' כשהוא קרוש, וכן משמע ברמב"ן (הו"ד ב"י שם).

עצמות שנתפרקו וגרעיני תמרים, דמעיקרא חזו לאדם ועכשיו לא חזי אלא לבהמה, בשבת מותר, וביו"ט אסור משום נולד (רמ"א תצה, ד, עפמ"ש מג"א ופמ"ג שם).

בענין לוקח פת חמה מגוי בשבת, ב"י (סי' שכה ד"ה ואדוני) בשם סמ"ק כ' יש לאסור משום נולד, וכ"כ מ"ב (שכה, טז). ובשעה"צ (שם) כ' דלדעת המתירים נולד בשבת, גם זה מותר. אבל משמע בדברי הפוסקים שם שדעת המתירים המובאים בשו"ע שם, שדעתם משום דלא מיקרי נולד, וכנראה טעמם דלא הוי נולד כלל כיון שהיה כאן קודם שבת ולא הוו אלא שינוי במהותו ולא נולד גמור, כמ"ש לעיל.

וע' מגיד משנה (יו"ט ד, א) כ' דמותר להשתמש באש הנולד ביו"ט, כיון שאין זה דבר הראוי בעצמו אלא לבשל בו. ומשמע, דלא גזרו איסור נולד אלא על חפץ הראוי להשתמש בו. ועפ"ז יש ליישב מה שדנו האחרונים (ע' שו"ת ציץ אליעזר ח"א, סי' כ, פרק י) למה אין איסור נולד על אור החשמל שנדלק בשבת, וע"פ דברי המגיד משנה לכאו' יש ליישב.

[41] תלוי בהבנת למה מים שבעבים אינו מוקצה כשנעשה גשם, בב"י ס"ס שי, והכרענו לאסור כיון דלכאו' זה דומה למ"ש בהערה הקודמת בשם החיי אדם (כלל סה).

[42] שי, ו. ואיסור זה משום דדמי לסותר הכלי, ודומה לבנין משום דהוי כקובע לו מקום ומחברו בטיט (ביאה"ל ר"ס רסה).

ואסור ליתן על כלי היתר כמה סוגים של מוקצה, כמו דבר כבד שאי אפשר לנערו מעל הדבר היתר אחר שנפל עליו (והוי ביטול לכל השבת כגון כלי זכוכית גדולים), דבר שנפסד אם מנערו מהכלי לארץ (והוי ביטול לכל השבת כגון שמן הנוטף מהנר), ודבר שלא יפסד כשיפול מהכלי לארץ דהוי ביטול רק לשעה כי יכול לנערו תוך זמן קצר (כגון כלי זכוכית קטנים, אבל זה מותר במקום הפסד מרובה). אבל דבר מוקצה שיכול לנער מיד, מותר, דלא מיקרי ביטול כלי מהיכנו מ"ב רסה, ג, ומג"א שם, וכן דעת השו"ע (שח, לט), כמ"ש המ"ב שם ע"פ תוס' (שבת מג.)). ובכה"ג דרק מבטל הכלי למקצת שבת, לדעת הרא"ש והטור ושו"ע (רסו,ט ומג"א שם) מותר לכתחלה, ולדעת הר"ן אסור במקום שאין הפסד, ולמעשה המ"ב מכריע שאין להקל אלא במקום הפסד מרובה (כיון שהמג"א כתב שאפשר שגם הטור סובר כדעה זו). ואם הוי מוקצה לכל השבת, כיון שאינו רוצה לנערו על הרצפה ולהפסדו, או כיון שהוא דבר כבד ואי אפשר לנערו, אסור לכו"ע (רסו,ט ו-רסה,ג).

ואיסור זה שייך אפי' בעץ בעלמא שאינו כלי (שעה"צ שיג, לז).

ואיסור זה קיל מאיסור מוקצה (כמו שהוכיח רע"א על מג"א שלד, ד).

ואם רוצה לשפוך דבר מוקצה לתוך כלי המחובר לקרקע, מג"א (שלד, ד) אוסר משום ביטול כלי מהיכנו, ורע"א (שם) מתיר משום דלא שייך ביטול כלי מהיכנו בדבר שאי אפשר לטלטלו. [ונראה דרצה להקשות, דהא כל האיסור הוא משום דמיחזי כסותר אותו כלי (כמ"ש רש"י שבת מב:) ובדבר שאי אפשר לטלטלו לא שייך זה.]

ואם דבר מוקצה יפול עליו אבל יהיה מותר לסלקו משם משום דהוי גרף של רעי, אין לאסור משום ביטול כלי מהיכנו, כמבואר בשו"ע (שלח, ח) וכה"ח (שם סק"?).   

[43] מג"א (רסה, ב) ומ"ב, כמ"ש לעיל. וע' חת"ס (הגהות שו"ע, במג"א שח, נא) נראה דמחמיר אפי' יכול לנערו מיד, וכ"כ בשש"כ (כב, כט) דלכתחלה יש להניח בו דבר היתר תחלה.

[44] כן משמע במ"ב (שה, סט)

[45] אבל לשקית פלאסטיק שעשוי להשתמש בו כמה פעמים ורק לפעמים משתמש בו לשימוש חד פעמי, צ"ע.

[46] אבל צלחת רגילה, אפשר דאסור כיון שהקליפות נדבקים קצת אל הצלחת ואינו יכול לנערו מיד, וצ"ע.

[47] מ"ב (שה, סט), ושם מתיר במקום צער בעלי חיים דאורייתא.

[48] שש"כ (פרק יג הע' קלא) ששמע כן בשם הגר"ח קנייבסקי

[49] מים של נטילת ידים בבוקר או של מים אחרונים לא מיקרי "אינו ראוי" לענין זה, ומותר לנוטלם לתוך כלי (ביה”ל ס"ס שלח)

[50] שח,לו.

[51] ? ונ"ל שהוא פשוט

[52] כן ראיתי בפסקי תשובות (?) סי' שלח בשם מנורה הטהורה.

[53] אם המים ראויים, מותר בכל גווני (שלח, ח) ובמקום צורך גדול, יש לסמוך על הטור שמותר ליתן כלי תחת הדלף שאינו ראוי (ביה”ל שם)

[54] מ"ב (רסה, ו)

[55] דמשום שצריך למקומו, אי אפשר לנערו (כמ"ש מ"ב סי' שי ס"ק ל"ה).

[57] ואם כלי האסורה, כגון מוקצה מחמת חסרון כיס, נשבר בשבת, מוקצה משום מגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא (מ"ב שח,לה בשם מג"א. וערע"א דחה ראייתו)

[58] ביה”ל (שח, ז, ד"ה לאשפה)

[59] שח,ז

[60]כן מבואר בגמ' (שבת קכד:, ותוס' שם קכה.) שאם זרק גלימא לאשפה, פשוט דלא הוי מוקצה.

[61] שח,ו. ומג"א כ' דלמ"ד נולד אסור, גם זה אסור, וע' ביה"ל הביא כמה פוסקים המתירים אפי' למאן דאמר נולד אסור.

[62] מ"ב (שח, לה)

[63] שח,ז. ואפי' אינו משתמש מלאכתו הראשונה, מותר לטלטל, דלא כהב"י (מג"א).

[64] שח,ו

[65] ביה”ל שח,ו ד"ה כגון

[66] וכל שכן שתים (רמ"א)

[67] אבל אם הרגל נשבר וצריך לקנות רגל חדש, או אם נאבד, מותר לטלטל הספסל (מ"ב שח,סט). ואם ישב עליו פעם אחת אחר שנשבר קודם שבת, מותר

[68] רמ"א שח,טז. ואם ישב עליה פעם אחת מבעוד יום, מותר לישב עליה כיון שלא יבוא לתקנו (רמ"א בשם ב"י).

[69] דמותר לישב עליה אם אינו מטלטלה, כמו שמותר לישב על שאר דבר מוקצה (מ"ב שח, ע).

[70] ע' מ"ב (שח,לה) שדלתות הבית אינם נחשבים כלי אפי' ראויין לתשמיש, דסתמן עומדים להתחבר עם הבית

[71] שח,ט. וע' מ"ב, שבתו"ש כ' שאם היתה כלי בפני עצמו מעיקרא ואח"כ חיברו, מותר לטלטל, אבל פמ"ג אוסר, דכיון שיש ציר להדלת הוא חמיר טפי.

ובענין אם דבר המחובר לקרקע יכול ליעשות מוקצה, כגון ברז של מים חמים, או ארון המיוחד להשים בו אשפה (והוא שאלה של בסיס), או כפתור של חשמל המחובר לכותל (כשאינו מחובר לחשמל), ע' מ"ב (רעז, ז) משמע דכל מחובר הוי בטל אצל הקרקע, וע' לבוש (רעז, א) שכתב זה ע"פ הטור (ס' תרפ). ונראה, דכיון דלא מיקרי "טלטול" של הדבר המחובר לקרקע, לכן אינו נעשה בסיס. אבל ע' שו"ע הגר"ז (רעז, קו"א א) הבין שיש מחלקת בזה.  

ויש להסביר, כיון שלא גזרו מוקצה אלא בכלים, דגזירת מוקצה אטו הוצאה וזה לא שייך בקרקע. אבל אפי' בלי זה יש להסביר, דכיון שהוא מחובר לקרקע הרי אין לו שום חשיבות בפני עצמו, וכמו דמותר לנגוע בכותל ביתו אע"פ שינענע קצת. ויש להעיר דבדבר שאינו מחובר לקרקע כגון בית, ורק הוי יונק מן הקרקע (הנקרא "מחובר לקרקע" לענין מלאכת קוצר) כגון זמורה, אפשר ליעשות מוקצה, ע' מ"ב (שח, פא), אבל אין זה ענין כלל לנידון שלנו בנוגע למוקצה של בנינים. אבל יש שהבינו שגם כל החובר לקרקע ע"י יניקה כגון עשבים אינם מוקצים, כמ"ש מ"ב (שיב, יט), אבל ממ"ש נראה דלדעת המ"ב אין כלל כזה.

[72] מ"ב (שח, לה)

[73] שח, א.

[74] דהיינו, אם מחשבתו היה שלא למוכרו, ובאמצע שבת נתכוון למוכרו, יכול ליעשות מוקצה באמצע שבת. ואם היה דעתו למוכרו ואח"כ החליט שלא למוכרו, מיגו דאיתקצאי לביה"ש איתקצאי לכולי יומא.

[75] שי,ב

[76] ואם נתבשלו בשבת, ולא היו בקדירה שעומדת ליבשל בהכנסת שבת, הוו מוקצה, מיגו דאיתקצאי בבין השמשות.

[77] שח,לא ומ"ב שם, שהמג"א כ' שהשו"ע שמתיר בבשר חי מיירי רק בעוף ולא בבהמה, ושאר אחרונים חלקו עליו, ויש להקל בשעת הדחק. [ואין לומר שעכשיו כל בשר הוי מוקצה כיון שאין שום אדם אוכל אותו חי, דהא גם בימי הראשונים לא היו אוכלים אותו (כמבואר בביה”ל שפו ד"ה ובשר) ואעפ"כ המ"ב כתב להיתר

[78] ע"פ הנ"ל. וע' קצה"ש (בדה"ש קיג, יב) דבשעה שיש מאכל בקדירה, נחשב כלי שתשמישו להיתר. [וצ"ע מה הסברא בזה, וכתב לי אחי הר' אברהם דסובר דהוי בסיס לדבר המותר וזה עוקר שם כלי שמלאכתו לאיסור.]

[79] שו"ע תקיח, ט, ומ"ב שם. וע' מג"א הטעם להתיר שם, כיון שהוא רק איסור דרבנן, דהיינו סתירה שלא ע"מ לבנות, וגם שאין ההקצאה בגוף הדבר עצמו אלא בדבר חיצוני. ואע"פ שהובא בהלכות יו"ט, אין חילוק בין מוקצה בשבת ליו"ט לדעת הרמ"א (תצה,ג)

[80] ע' לעיל {הל' קוצר}

[81] אפי' נפלה בשבת, דמיגו דאיתקצאי בבין השמשות, איתקצאי לכולי יומא, כמ"ש מ"ב (שלו,כד).

והטעם, ע' בית יוסף סי' שי (ד"ה ומ"ש רבינו) וז"ל, דכיון שעל ידי לקיטתו היו ניתרים ואי לא לקיט להו אסור ליהנות מהם במחובר ומאחר שלא לקטם הוה ליה כאילו דחינהו בידים ופירש שאינו רוצה ליהנות מהם והילכך אפילו לקטן גוי אסורים דהוה ליה מוקצה ומשום הכי גזרו בכל מחובר אפילו היכא שלא היה בידו ללקטן דלא פלוג רבנן, עכ"ל.

וע' ב"י סי' שיח (ד"ה השוחט) כ' עוד טעם, דאסור משום גזירה שמא יעלה ויתלוש.

ואם היה שם חולה מבעוד יום וחשבו שאפשר שיצטרך לחתוך פירות בשבת, אפי' הכי מוקצים הם, כיון שגדל והולך בשבת (רמ"א שיח, ב, בשם ב"י).

[82] שח,כא-כב ומ"ב, דלא כרמ"א שאם משתמש בו מבעוד יום מהני גם באבן, ודלא כי"א דיחוד לשבת אחת מהני, וע' מ"ב שג,עג. ולענין חריות של דקל ??

[83] רעט,ז ומ"ב שם, ואפי' לא הדליקו מעולם

[84] כיון שהנמלה מוקצה מחמת גופו אסור לטלטלו בידים, אבל לצורך דבר המותר, מותר לטלטלו ע"י דבר אחר.

[85] לענין גשם, כ"כ מ"ב (שלח, ל) דאינו מוקצה אם ראוי לשתייה או רחיצה, ומבואר בגמ' ערובין (מו.) דהיינו אפי' ירד בשבת.

ולענין שלג, כ"כ שש"כ (מהדו"ח פט"ז סע' מה) בשם הגרשז"א, וכן מבואר בגמ' שבת (נא:) דמותר ליתנו לתוך הכוס, דמוכח דאינו מוקצה. ואין חילוק אם ירד בשבת או מערב שבת כיון דבעיבא מיבלע בליעי, כמבואר בגמ' ערובין הנ"ל.

[86] טלטול שלג מותר לגמרי, ומותר לפנותו לעת הצורך, כ"כ שש"כ (מהדו"ח פכ"ה סע' יא). וכ' דבמקום שאינו מרוצף, יש לחוש משום אשוויי גומות, ואם אפשר יעשה ע"י גוי כדי שלא תהא זלזול שבת. [ואם אין צורך לשבת, מסתמא דהוי אסור משום טירחא.]

ולענין שבירת קרח, ע' שו"ע (שכ,י), וע' מג"א שם אוסר משום חשש בנין וסתירה כיון שהוא מחובר לקרקע, וע' מ"ב (ס"ק לו) כ' אבל הרבה האחרונים חולקין עליו ולצורך שבת יש להקל, עכת"ד.

[87] ע' אג"מ (?) כ' מחמת חסרון כיס, אבל בזמנינו נראה שאין אדם נמנע מלהשתמש בו לשאר תשמיש, כגון לקנח מים וכדומה.

[88] מ"ב שח,קסד, משמע שפוסק כהגר"א שמתיר בטלטול אפי' לדעת הרמב"ם שאוסר לראות בהם, ולרשב"א אפי' לראות מותר, והשו"ע נסתפק אם מותר לדעת רמב"ם

[89] ככלי שמלאכתו לאיסור

[90] מ"ב שח,כד, שהרמ"א כ' מותר לטלטלם לצורך, ומג"א וט"ז כ' שהם כלי שמלאכתם לאיסור דהרי אסור להניחם בשבת.

[91] שח,יט, וע' מג"א (סקל"ח) הטעמים בזה

[92] שח,יט ומ"ב שם, ודלא כהטור כ' מותר לטלטל אפי' של עלייה. על כרחך יש סולמות הניטלין בשבת (אע"פ שביו"ט אסרו כיון דנראה כרוצה להטיח גגו) כדמוכח בגמ' (ערובין עז,ב), אבל שם יש ב' תרוצים בתוס', ר' אברהם תי' כיון דבשבת לא גזרו, ור"ת תי' דשם מיירי בסולם של בית (שהוא נמוך) ולא של עלייה.

[93] תקיח,ד ומ"ב שם. הט"ז שם משמע דמותר לטלטל אפי' של בית, והמג"א משמע שהבין בדעת השו"ע דאסור לטלטל סולם של בית, וע' מחה"ש תמה על המג"א דהא לפי השו"ע שאוסר לטלטל סולמות של עליה בשבת, על כרחך מתיר לטלטל סולם של בית ביו"ט, דהא אי לא פסקינן כתירוץ ר' אברהם צריך לתרץ כר"ת, וסיים דאפשר שהמג"א מחמיר מסברא דנפשיה, אבל מסכים שהשו"ע היה מקיל בזה. [עוד י"ל, שהשו"ע מסופק, ולכן החמיר בשתיהם] {ע' ב"י סי' ש"ח מה שהקשה על הטור ומה שציין לסי' תקיח}

[94] מ"ב (שח, סג). ותמהו עליו למה יהא אסור, מאי שנא מאוכל שלא נתבשל עדיין שבתוך הקדירה שיתבשל בשבת.

[95] ע' שו"ע שח, נא (מסתפק בזה), ורמ"א (כ' המנהג לאסור), כיון שהוא ככלי מדידה. וע' אג"מ (או"ח ג, מט) שהוא כלי שמלאכתו לאיסור אם פועל ע"י חשמל. וע' שע"ת בשם פנים מאירות (ח"ב סי' קכג) מיקל מטעם דרק הכלי שמודד הילוך החמה או שאר דבר שהולך מעצמו, דמי למדידה, משא"כ דבר הנעשה בידי אדם שנעשה באופן שיהלך כל היום מכח האדם, לא דמי למדידה. ולא הבנתי סברתו בזה, וה' יאיר עיני.

[96] מ"ב שם בשם פמ"ג. ועפמ"ש פמ"ג דמה שלובש הוי תכשיט, כנראה שאין לחלק ולהתיר ללבוש שעון יד בתוך הבית ולאסור בחוץ, דאם תכשיט הוא מותר אף בחוץ, ואם הוא כלי ולא תכשיט אסור אף בפנים. אבל כנראה דדעת המחלקים הוא כך, דלענין מוקצה שהוא איסור דרבנן שאין בו סרך דאורייתא יש לסמוך על הפמ"ג, בצירוף דעת המקילים (ע' הערה הקודמת), משא"כ לענין הוצאה יש להחמיר אפי' בכרמלית.

[97] אג"מ (או"ח ג, מט)

[98] ע' סי' רע"ז

[99] שח, לד, ומ"ב שם. ואין לטלטל לדוחפו בקנה, כיון דטלטול ע"י דבר אחר לא הותרה אלא לצורך דבר המותר, ולטלטל דבר שאין רצונו שיהיה שם, לא מיקרי לצורך דבר המותר, כמו שמבואר בסי' תמו סע' א, שאין עצה שם לדחוף החמץ מרשותו ביו"ט ע"י דבר אחר.

[100] ע' רמ"א (שב, א), ולא חילק שם בין אם נפל מן העוף ביו"ט או לא (שאם נפל קודם יו"ט פשוט דלא הוי מוקצה, כמ"ש רמ"א תצט, ג).

Next: Bosis L’davar Ha’assur
Bosis L’davar Ha’assur