Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Benefitting from a Jew’s Violation of Shabbos

ShabbosChapter 56: Hachana and Tircha

Hachana” refers to the Issur of preparation on Shabbos or Yom Tov for the purpose of the following day. There are three types of Hachana: naturally occurring Hachana[1] שו"ע תקיג,א, וכ' המ"ב (ע"פ הגמ') שביצה שנולדה ביו"ט שחל אחר השבת כיון דאגמריה במעי התרנגולת בשבת, אי אכיל ליה הוי שבת מכין ליו"ט, וגזרו בכל יו"ט אטו יו"ט שחל אחר השבת (ולענין אם הביצה נולד בשבת אם אסורה מדאורייתא ביו"ט, עמג"א סק"ח). ואיסור של הכנה טבעית הוי דאורייתא, וצ"ע על רמב"ם בפיהמ"ש כ' שהכנה טבעית הוא רק איסור דרבנן (ביה”ל שכב,א) , Hachana of melacha and general Hachana.

A. Hachana of Melacha (On Yom Tov)

Hachana of melacha refers to when a melacha or issur d’rabanan is performed on Yom Tov in preparation for the following day (even if the action would be permitted if it would be performed for that day)[2] שו"ע תקכז,א ומ"ב שם. וכ' בביה”ל (ד"ה וע"י) שבאמת שייך זה לאיסור דאורייתא, דהא אסור מדאורייתא לבשל מיו"ט לשבת, אלא דיש סברא להתיר הואיל ומקלעי אורחים, ובזה נסתלק האיסור דאורייתא. אבל אם מבשל סמוך לחשיכה, דאי אפשר שיבואו אורחים אחר שנתבשל, עובר בזה איסור דאורייתא. וכל זה דלא כריצב"א, שסובר שאיסור הכנה לא שייך בבישול ורק שייך כשנולד דבר חדש, וגם דלא כרבינו אפרים שכ' דמדאורייתא מלאכת שבת נעשה ביו"ט ולכן בכל אופן רק שייך לאיסור דרבנן של הכנה. . This prohibition is discussed in Hilchos Yom Tov, as the prohibition falls under the normal issur melacha of Yom Tov, since there is no heter to perform melacha on Yom Tov for the purpose of any other day, even the second day of Yom Tov.

B. Naturally occurring Hachana

“Naturally occurring Hachana” means if a natural occurrence created a new object on Shabbos, it is prohibited to use on the following day if it is Yom Tov. This is forbidden on both Yom Tov following Shabbos[3] תקז,ב and on Shabbos following Yom Tov[4] תקטו,א . For example, if a fruit fell off a tree on Yom Tov, one may not eat it the following day if it is Shabbos[5] תקטו,א (עפמ"ש מ"ב סקי"ז, וכתב שם שלא צריך להמתין כדי שיעשו) [6] שו"ע תקז,ב. ולענין אם האיסור דאורייתא, הטור בשם אחיו ר' יחיאל כ' שהוא דאורייתא וכ"כ מג"א תקטו,ח בשם רש"ל וכ"כ בט"ז סק"ג, וע' מג"א סק"ד בשם הר"ן שכ' שהוא דרבנן כיון שהוא מוכן בשבת לחולה שיש בו סכנה וכ' המג"א (תקטו,ח) שהוא דרבנן כמ"ש ב"י בשם תשובת הרשב"א (אבל באמת לא הבנתי זה, דהא הרשב"א מיירי בפירות הנלקטים ביום ה' שהוא יום א' של ר"ה לענין להתיר הפירות בשבת כיון שהאיסור מדרבנן, ולכולי עלמא ההכנה בכה"ג הוי דרבנן דהא יום שני של ר"ה הוי דרבנן, ואין להביא ראי' מכאן ליו"ט שחל סמוך לשבת. ואפשר שהמג"א חזר בו ולכן לא כתב שהוא גם שיטת הרשב"א ב-תקז,ד), וסיים שכל זה ביו"ט שלאחר שבת, אבל אם הוא לפני שבת לכו"ע בעצים הוי רק איסור דרבנן, וע' ביה”ל (ד"ה אפילו) שדחה דבריו . However, if it fell off on the first day of Yom Tov, one may eat it on the second day of Yom Tov, except on Rosh Hashana when it is forbidden[7] מ"ב (תקטו,כה) בביאור דברי שו"ע . Similarly, if a non-Jew picked a fruit on Yom Tov, one may not use it on the following day if it is Shabbos. (Techumin are an exception, i.e., if an item was brought from outside the techum, it is only forbidden to eat for the person it was brought for, but everyone else may eat it, provided they don’t move it 4 amos.)

This rule also applies to objects which may not be used because they are set aside for use for a mitzvah (muktza machmas mitzvah). For example, the halacha is that an esrog may not be moved on Shemini Atzeres. However, on Simchas Torah it is permitted, except if Simchas Torah falls on Sunday, because the Issur of muktza was “removed” on Shabbos[8] תרסה,א, כ' שו"ע שמותר ויש אוסרים, ומ"ב כ' בשם א"ר שיש להקל לעת הצורך .

Natural Hachana is only prohibited if it created a new object that did not exist before, but if it already existed but was merely changed it is not Hachana[9] ר"י מפארי"ש בשם הגמרא (הובא בב"י תקא ד"ה וכתב עוד), וכ"כ המג"א (תקא,טז) בשם המרדכי, דלא כהירושלמי (ביצה א,א) דס"ל שיש הכנה אפי' אם מכין דבר שכבר היה בעולם ועב"י, והוא תלוי בב' התירוצים בתוס' (עירובין לח,א ד"ה משום) . Wicks which were extinguished on the first day of Yom Tov should not be lit on the second night, because they were “prepared” for use on the first day, since wicks become easier to light the second time[10] מ"ב (תקא,לד), וסיים שאם לא הכין פתילות חדשות עכ"פ ידליקם מצד השני, ורמ"א מתיר לחזור להדליקם בכל אופן. כ' הטור (ס"ס תקא) דאסור להסיק ביו"ט שני של ראש השנה הלפידים שכבו ביום א', וכן בכל יו"ט שחל להיות אחר השבת. והקשה הב"י והרמ"א דלפי זה יהיה אסור אף בכל יו"ט שני להדליק לפידים שכבו ביו"ט ראשון, וע' ט"ז שתמה על קושייתם והניח בצ"ע, וכ' הט"ז שאע"פ שהמרדכי כ' שאסור אפי' לטלטל הפתילות שנכבו, בהא ודאי יש לסמוך על המקילים .

C. Preparing for Permitted Actions

“Hachana of permitted actions” refers to anything that is not a melacha that is performed on Shabbos or Yom Tov for the purpose of the following day. Even a small act of preparation may be prohibited due to hachana, as it is undue stress on Shabbos[11] כגון לקבוע מקום לחליצה דאסור משום טירחא (מ"ב שלט, כ), או להפר נדרים, דאסור משום טירחא (מ"ב שמא, א). .

Preparing on Shabbos or Yom Tov for the following day is prohibited (excluding acts permitted due to eiruv tavshilin), even if the following day is also Yom Tov. For example, one may not bring wine on the first day of Yom Tov for the second day of Yom Tov[12] ? .

One is permitted to talk about actions which are not necessary for the current day as preparation for the following day[13] מחזה אליהו (ח"א עמ' רנה), אבל אם בדיבורו יש כח הפועל, כמו הפרת נדרים או "מכאן אני אוכל", אסור (שם). . For example, on Shabbos, one may talk with his family about their eating schedule or seating arrangements on Sunday. However, one may not say anything which shows that his action on Shabbos is for the purpose of the next day[14] מחז"א (שם), וע"ש דבזה מיישב למה אסור לדבר בהנחת עירוב ביו"ט ראשון (ע' שו"ע תטז, ב). וע"ש (עמ' רס) דמבואר עפ"ז דברי המג"א (רצ, א). . For example, one may walk through his garden and see what is needed, because it seems to others that he is merely going for a stroll, but he may not say, “Let me see what needs trimming”, before or while walking.

The following are general cases where preparation is permitted:

Actions which do not look preparatory. An activity which does not necessary imply that it is preparation for another action, is permitted, even if one’s true intention is to prepare for after Shabbos. However, an activity which is clearly preparation, is prohibited, even if it is not clear whether it is being prepared for a later time on Shabbos or for after Shabbos[15] חילוק זה פשוט, שיש ב' מיני "אינו ניכר", דבמשנה ברורה הנ"ל, "אינו ניכר" מותר רק בצירוף ב' תנאים, ובגמ' ערובין (לח.?) כל דבר שאינו ניכר, מותר. . For example, because an onlooker would not think walking is a preparatory action, one may go on a leisurely walk, even if his true intention is to see if a certain store has opened. However, since setting a table is an act of preparation, one may not set the table for melaveh malka on Shabbos afternoon, even though an onlooker may assume it is being set for seuda shlishis.

Serves a purpose on that day. It is permitted to prepare for the next day, if one will also benefit from the preparation on the current day[16] ? . For example, at seuda shlishis when Tisha B’av falls on Motzei Shabbos, one may eat more than usual until he is very full, because eating also makes him full on that day. One may bring tables and chairs to eat seuda shlishis outdoors, even if he really wants them to be outside for eating there the following day (and is merely eating outside in order to permit bringing the items). Similarly, one is permitted to prepare for after Shabbos if he does it as part of the same action as he prepares for a Shabbos activity and no additional exertion is required[17] ע' שו"ע (תק, ה) ומ"ב שם. . For example, one who made egg salad before Shabbos and wants to add spices on Shabbos, may spice the entire mixture if he wants to eat some of it now, even though most of it will be eaten after Shabbos.

Actions performed without thinking about later. One is also permitted to perform actions which are done without thinking about the outcome, even if they are preparatory in nature and one would not do them if not that he will benefit from it after Shabbos[18] ע' כל זה בשמירת שבת כהלכתה (מהד"ח כח, פט) בשם הגרש"ז אורבאך. אמנם, באג"מ (או"ח א, קיב) שאוסר לרחוץ המברשת שיניים אחר השימוש, משום הכנה, נראה שגם בציורים הנ"ל אסור, וכן משמע מדבריו בענין נשיאת הטלית שכתבנו לעיל. . For example, one may return a sefer to the shelf after use. If one leaves his house on Shabbos afternoon, he may take his key with him, even though he knows he will not need it until after Shabbos. One may put his food in the refrigerator after a Shabbos meal, intending to eat it after Shabbos.

Asking a Non-Jew. If one wants to ask a non-Jew to perform preparation for after Shabbos, it is permitted if he only asks him to do preparation which is not clear whether it is being performed for Shabbos or for after Shabbos. One may not ask a non-Jew to perform any action which is clearly being done for after Shabbos. For example, one may ask a non-Jew to set the table on Shabbos in the early afternoon, even if he only needs it after Shabbos. One may not ask him to dice raw potatoes, or bring an air conditioner out of storage, as these actions are clearly preparatory for after Shabbos[19] חילוק זה משמע בדברי מ"ב (שכא, כא), שאוסר להדיח בשר שלא נמלח ביום שלישי שחל להיות בשבת כדי שלא יאסר אחר כך לבישול, משום מה שכתב שם "ניכר שעושה לצורך חול". משא"כ לעיל (רנד, מג) התיר הוצאת לחם מן התנור ע"י עכו"ם, אע"פ שאינו צריך לאכול מהם, ולא ביאר טעם ההיתר, אבל נראה שהוא משום דאינו ניכר שהוא לצורך חול. [ואפשר לבאר טעם החילוק בזה, דלא אסרו אמירה לעכו"ם אלא באיסור התלוי במעשה, אבל כל איסור התלוי במחשבה, לא אסרו ע"י עכו"ם. ולכן, מעשה שניכר שהוא הכנה לחול, המעשה עצמו הוי מעשה איסור, ועשייתו ע"י עכו"ם הוי כאילו עשה המעשה איסור בעצמו, ולכן אין היתר לעשותו ע"י עכו"ם, אלא במקום מצוה כשאר שבות דשבות. אבל דבר שמצד עצמו אין בו איסור, אלא שאם מחשבתו הוא לצורך חול הוי אסור, לא אמרינן על מחשבת העכו"ם שהמחשבה מתייחסת אל הישראל שציוהו על כך, ולכן מותר.] .

Cases of Necessity. When it is not possible to wait until the next day to prepare, one may prepare if it meets two criteria:

1) It must be performed early in the day, so it is not obvious that it is being prepared for the following day. (Therefore, one may never prepare for a melacha which is forbidden on Shabbos, as this is obviously being prepared for the next day.)

2) It must be performed for the purpose of a mitzvah[20] מ"ב תרסז,ה. ולא הבאתי מה שכתב שצריך לשנות, דזה רק בהבאת יין וכדומה, שצריך לשנות משום איסור הבאת משאות. .

For example, if one needs to bring a small number[21] ואם מביא הרבה, צריך לשנות, כמו שכתבתי בהל' {טירחא} of tables and chairs in his house and arrange them for a shiur on motzei Shabbos, and they can not be brought after Shabbos, one may carry it on Shabbos early in the afternoon.

It is permitted to carry any item (within an eiruv) as long as there is some reason which applies that day, such as in order that others will not use it or it will not become damaged[22] אג"מ (או"ח ה, כ, אות א) . For example, one who does not want others to use his talis may carry it home so it will not be used. He may even fold it, because it looks awkward to carry in it a bag when it just stuffed in and not folded[23] אג"מ שם .

One who is leaving with his children to his parents’ house on Shabbos afternoon, may pack additional clothing or diapers which will be needed for later. This is because packing up children’s items when leaving is not an act of preparation, and is just performed without thinking about the specific time they will need them[24] הליכות שלמה (מועדים ח, יט) .

Chazal prohibited various actions due to undue exertion[25] כגון פינוי אוצר (שלג,א, וי"א שאסור משום עובדא דחול), רחיצת בשר מהדם שעליו (מג"א שכא,ז), השקאת פרחים (תרנד, א) . Many of these actions overlap with the prohibition of preparing for after Shabbos.

One is permitted to wash dishes on Shabbos if he expects to use them on Shabbos[26] שכג, ו . One may wash many plates or forks, even if he only needs one[27] מ"ב (שכג, כו) . Cups or baby bottles may be washed out at any time, even if he does not know he will need them, because they are needed frequently[28] שכג, ו .

One may not wash dishes which are not needed, even if they make the sink look dirty, as they can be placed in an oven or dishwasher. Although one may place items in the dishwasher to keep them out of sight, he may not organize them in a specific manner so they will wash better when he runs the dishwasher after Shabbos[29] אג"מ (או"ח ד, עד, רחיצה אות ד), משום הכנה. . Before Shabbos, one may prepare a basin of soapy water and place it in the oven, so dishes may be placed in it and the residue will be easier to remove after Shabbos.

One may not make his bed, but it is permitted to do so if it bothers him that the room looks messy.

One may sweep the floor in a room which will continue to be used on Shabbos, but not in a room which one does not expect to use until after Shabbos. However, a woman who is bothered when her house is not clean, may sweep any room which bothers her.

A quick, easy act, such as a quick rinsing of a plate, may be performed even if it will not be needed on Shabbos[30] כגון הדחת הבשר (?) .

[If one has food that must have an action done to it on Yom Tov or it will become unusable, one is permitted to perform a small action, such as washing it off, but one should eat a little of it on Yom Tov. If it requires more than that, it is prohibited due to tircha[31] דברי מ"ב (תק,כט) ע"פ פר"ח ומג"א ועמחה"ש . For example, if fruits (which one did not intend on eating on Shabbos) fell in mud and they must be washed off or they will become inedible, one may wash them off but not scrub it. Preferably, one should eat some of it immediately.]

If one wants to carry many objects in a house on Shabbos, it is better to carry them in boxes so one can reduce the number of trips one has to make[32] רמ"א תקי,ח, וכ"כ מ"ב (שכג,כה), ודלא כדעה א' שלמעט בהילוכה עדיף . If one will carry them outside where people will see him, it is better to carry less at a time and make more trips[33] מ"ב שכג,כה .

 

D. Preparing For Prohibited Activity

Chazal prohibited one from preparing on Shabbos for prohibited activities during the week. An activity which does not necessarily imply preparation, such as walking, is only prohibited if it is clear that one’s true intention is to plan for after Shabbos[34] שז, א. . Preferably, one should not even think about any work or business on Shabbos[35] שו,ח כ' משום עונג שבת, כדברי הטור. ועב"י בשם ה"ר יונה משמע שאסור משום שאפשר לבוא לידי דאגה . Even though one is permitted to talk about mitzva-related activities, one should wait to discuss it until after Shabbos if there is no reason it cannot be discussed later[36] מ"ב (שז, א), וע"ש דלדעת הא"ר לדבר מצוה מותר לכתחלה.

ואם חליצה יהיה ביום א', קובעים המקום מערב שבת ולא בשבת (שו"ע אה"ע ס' קסט, סדר חליצה סע' ח), משום דהוי כמכין משבת לחול (דרכ"מ סק"ד, וע' ב"י פי' הטעם משום דמיחזי כמתקן ובונה).
.

One may not walk through his yard on Shabbos to see what trimming or repairs need to be done, if it is obvious that the yard needs work[37] שו,א ומ"ב . One may go for a stroll on Shabbos, even if his true intention is to see which houses are for sale in the neighborhood. (However, as stated earlier, it is preferable that one not even think about business on Shabbos.)

If one’s true intention is to go for a leisurely walk, it is permitted, even if to an onlooker it looks like he is walking there to prepare for weekday activity[38] ? דלא מצינו שאסרו כן משום מראית עין. . For example, one is permitted to walk by a street full of storefronts, even though it may look like he is checking out the prices to know what to buy tomorrow.

One may not walk on Shabbos in order to be closer to somewhere where one wants to perform melacha afterwards, if it is clear to onlookers that one is going for that purpose[39] שז,ט ומ"ב. ולא אסרו אלא אם מינכרא מילתא, כגון לילך לפתח המדינה, שניכר שרוצה ללכת במרחץ. וגם אסור לילך לסוף התחום בשבת, אפי' לא מינכרא מילתא, משום ממצוא חפצך. . For example, one may not walk to his store on Shabbos in order to open it after Shabbos. However, if there is a shul next door, he may walk to the shul, because it is not clear that his intention was to prepare for melacha.

One may not speak about future business dealings or anything which is forbidden on Shabbos, whether one is seeking advice or merely informing others of his plans[40] מ"ב שז,לו, וכ"כ מג"א (סקי"א) בשם רא"ש, אבל מג"א כ' בשם ב"י דדוקא אסור אם מתיעץ מה יעשה אבל לומר דבר זה אעשה, מותר . One also may not calculate monetary matters if one has not yet paid them. However, any business-related matter which has already passed and has no bearing on the future (except for curiosity) may be discussed or calculated[41] שז,ו. וע' מ"ב (סקכ"ז) שיש למנוע מזה משום שיחה בטילה שאין שיחה בטילה ראוי ליראי חטא. .

One may say “I will go to a different city on Sunday”, even if it is outside the techum and one plans on driving there, and even if it is only accessible by plane[42] דהא ההיתר של בורגנין הוא שמשמעות "הליכה" אינו משמע איסור, כיון שיש גם אופן של היתר, וא"כ אפי' אם במציאות אי אפשר שילך שם ברגליו אין משמעות של איסור נכלל בדבריו, שאם היה הים מלא ספינות קשורות היה יכול לילך לשם ברגליו. , because it technically would be possible to walk there on Shabbos if people would live in between[43] שז,ח . However, one may not say “I will drive to…” because that is certainly a prohibited act[44] ט"ז שז,ו ומ"ב .

 

E. Examples of Hachana

One may not roll a sefer torah for the purpose of leining on the following day. However, one may roll it with intention for using it tomorrow if he learns from it immediately after rolling.

One may not walk to the end of his techum before Shabbos is over in order to get a certain item immediately after Shabbos[45] שח,ז . However, one may walk to the middle of his field in order to go further after Shabbos, since it is not obvious that one is doing this act as a preparation for later.

Within an eruv, one may carry any item if there is some reason which applies on that day, such as so others will not use it or it will not become damaged. One may carry his talis home after shul on Shabbos if he does so because he does not want others to use it[46] אג"מ (או"ח ה, כ) .

Actions which are performed by rote as part of a permitted action are not considered “preparation” even though it is performed as preparation for future use[47] כמ"ש לעיל {חלק C} . For example, one may return a book to the shelf after use.

One may move a permitted object in order to prevent it from becoming ruined. Therefore, one may put food in the refrigerator or freezer on Shabbos.

On Shemini Atzeres, one may not bring his table and chairs from the succah into the house in preparation for Simchas Torah. If it would be difficult to bring in these items at night, one may move them inside after mincha ketana, as long as they are merely put down in the house and not arranged for the night meal[48] תרסו, א, עפמ"ש מג"א (תרסז, ג) דמותר רק להניחם בבית ולא לסדרם לצורך הלילה, ועפמ"ש חיי אדם (קנג, ו) וערה"ש (תרסו, ג) דלא התירו אלא באי אפשר בענין אחר או יהיה טרחא מרובה להביאם בלילה. וע' שו"ע (שם) דהתירו לכבוד יו"ט, וע' תפארת ישראל (סוכה פ"ד אות מ) הקשה למה אינו אסור משום הכנה (לכאו' ר"ל דאע"פ שיש ללמוד בדברי תוס' (סוכה כט.) שטעם ההיתר הוא משום כבוד יו"ט, אבל למה לא התירו הכנה בשאר יו"ט משום כבוד יו"ט), וע' ערה"ש (שם) משמע דהתירו משום דאי אפשר בענין אחר, וע' חיי אדם (שם) דמותר כיון שאינו עושה הכנה גמורה, כמ"ש לקמן בשמו, כיון שעדיין צריך סידור הספסלים. [וצ"ע לפי דבריו, למה התירו רק כשיהיה לו טירחא לעשותו בלילה ורק מן המנחה ולמעלה, הא לפי דבריו אין שום איסור הכנה אם אינו עושה הכנה גמורה. ואפשר די"ל שיש בזה ב' איסורים, א' משום הכנה וא' משום טירחא, ולענין איסור הכנה באמת מותר כיון שאינו הכנה גמורה, אבל משום טירחא התירו רק לכבוד יו"ט וכמו שכתבנו.] .

One may not say that is going to sleep in order to be well-rested to perform work or to learn after Shabbos[49] מג"א (סי' רצ) בשם ספר חסידים. ושם כתב כדי לעשות מלאכתו, אבל ערה"ש (רצ, א) כ' אפי' אסור לומר אישן כדי ללמוד לערב דהוי כמכין משבת לחול. וע' מג"א לעיל (שז, א) ומחה"ש שם נידון אם מותר לדבר מצוה. , but he is permitted to sleep for that purpose if he does not say it.

One may not recite “v’es kol minei s’vuasa l’tova v’sein tal umatar livracha” repeatedly on Shabbos in order that he will remember to say it during the week[50] שו"ת קנה בשם (ח"ב סי' י). ונראה דהוא הדין באמירת "מחיה מתים... משיב הרוח ומוריד הגשם" בשמיני עצרת אחר אחר שהתפלל מנחה, דהא אין בו צורך לאותו יום. אבל אם אומרו בדרך שיר, כנראה דמותר, כיון דלא מוכחא מילתא דמכוין לצורך מחר. .

According to some opinions, Hachana of a permitted action is only prohibited if one is preparing it completely; however, if it still needs an additional action to be done to it before it is complete, it is permitted to “prepare” on Yom Tov[51] חיי אדם (קנג,ו) בהסבר הטעם למה מותר להביא שלחנו מן הסוכה ובלבד שלא יסדרו על רגליו. וע"ש הביא ראי' ממה שמותר (ע' שו"ע תטז, ב) להוליך עירוב למקום אחר לצורך יום ב', ולא אסרו אלא האמירה "הרי זה עירוב" אבל כשעשה עירוב קודם יו"ט לא אסרו להוליכו ביו"ט, וצ"ל דמותר כיון שהוא לא עשה גמר הענין. (ויש לפקפק בזה, דמדברי תוס' (סוכה כט.) משמע דדוקא מותר מפני כבוד יו"ט, וגם לענין עירוב י"ל דלא שרי אלא במקום מצוה, וכל עירוב תחומין הוי במקום מצוה. וגם, ושמעתי מהר' משה פרידמן, שיש לדחות דברי החיי"א, דבגמ' לא התיר אלא בדבר שכבר התחיל הפעולה מערב יו"ט, דהיינו בעשיית העירוב, אבל אין להוכיח מזה דמותר להתחיל מעשה ביו"ט שיהיה נגמר למחר.] . One may rely on this opinion in cases of necessity. For example, one should not take out soup from the freezer on Shabbos so it will be defrosted for the Yom Tov meal which will be eaten on Motzei Shabbos. However, if one has guests who are unable to wait that long to eat the meal, one may take it out on Shabbos[52] וע"ע מ"ב (תק, כט), דמשמע שיש להקל באיסור הכנה, בדבר שהוא טירחא מועטת, במקום צורך שאי אפשר להמתין עד אחר יו"ט. .

 


[1]שו"ע תקיג,א, וכ' המ"ב (ע"פ הגמ') שביצה שנולדה ביו"ט שחל אחר השבת כיון דאגמריה במעי התרנגולת בשבת, אי אכיל ליה הוי שבת מכין ליו"ט, וגזרו בכל יו"ט אטו יו"ט שחל אחר השבת (ולענין אם הביצה נולד בשבת אם אסורה מדאורייתא ביו"ט, עמג"א סק"ח). ואיסור של הכנה טבעית הוי דאורייתא, וצ"ע על רמב"ם בפיהמ"ש כ' שהכנה טבעית הוא רק איסור דרבנן (ביה”ל שכב,א)

[2]שו"ע תקכז,א ומ"ב שם. וכ' בביה”ל (ד"ה וע"י) שבאמת שייך זה לאיסור דאורייתא, דהא אסור מדאורייתא לבשל מיו"ט לשבת, אלא דיש סברא להתיר הואיל ומקלעי אורחים, ובזה נסתלק האיסור דאורייתא. אבל אם מבשל סמוך לחשיכה, דאי אפשר שיבואו אורחים אחר שנתבשל, עובר בזה איסור דאורייתא. וכל זה דלא כריצב"א, שסובר שאיסור הכנה לא שייך בבישול ורק שייך כשנולד דבר חדש, וגם דלא כרבינו אפרים שכ' דמדאורייתא מלאכת שבת נעשה ביו"ט ולכן בכל אופן רק שייך לאיסור דרבנן של הכנה.

[3] תקז,ב

[4] תקטו,א

[5] תקטו,א (עפמ"ש מ"ב סקי"ז, וכתב שם שלא צריך להמתין כדי שיעשו)

[6] שו"ע תקז,ב. ולענין אם האיסור דאורייתא, הטור בשם אחיו ר' יחיאל כ' שהוא דאורייתא וכ"כ מג"א תקטו,ח בשם רש"ל וכ"כ בט"ז סק"ג, וע' מג"א סק"ד בשם הר"ן שכ' שהוא דרבנן כיון שהוא מוכן בשבת לחולה שיש בו סכנה וכ' המג"א (תקטו,ח) שהוא דרבנן כמ"ש ב"י בשם תשובת הרשב"א (אבל באמת לא הבנתי זה, דהא הרשב"א מיירי בפירות הנלקטים ביום ה' שהוא יום א' של ר"ה לענין להתיר הפירות בשבת כיון שהאיסור מדרבנן, ולכולי עלמא ההכנה בכה"ג הוי דרבנן דהא יום שני של ר"ה הוי דרבנן, ואין להביא ראי' מכאן ליו"ט שחל סמוך לשבת. ואפשר שהמג"א חזר בו ולכן לא כתב שהוא גם שיטת הרשב"א ב-תקז,ד), וסיים שכל זה ביו"ט שלאחר שבת, אבל אם הוא לפני שבת לכו"ע בעצים הוי רק איסור דרבנן, וע' ביה”ל (ד"ה אפילו) שדחה דבריו

[7] מ"ב (תקטו,כה) בביאור דברי שו"ע

[8] תרסה,א, כ' שו"ע שמותר ויש אוסרים, ומ"ב כ' בשם א"ר שיש להקל לעת הצורך

[9] ר"י מפארי"ש בשם הגמרא (הובא בב"י תקא ד"ה וכתב עוד), וכ"כ המג"א (תקא,טז) בשם המרדכי, דלא כהירושלמי (ביצה א,א) דס"ל שיש הכנה אפי' אם מכין דבר שכבר היה בעולם ועב"י, והוא תלוי בב' התירוצים בתוס' (עירובין לח,א ד"ה משום)

[10] מ"ב (תקא,לד), וסיים שאם לא הכין פתילות חדשות עכ"פ ידליקם מצד השני, ורמ"א מתיר לחזור להדליקם בכל אופן. כ' הטור (ס"ס תקא) דאסור להסיק ביו"ט שני של ראש השנה הלפידים שכבו ביום א', וכן בכל יו"ט שחל להיות אחר השבת. והקשה הב"י והרמ"א דלפי זה יהיה אסור אף בכל יו"ט שני להדליק לפידים שכבו ביו"ט ראשון, וע' ט"ז שתמה על קושייתם והניח בצ"ע, וכ' הט"ז שאע"פ שהמרדכי כ' שאסור אפי' לטלטל הפתילות שנכבו, בהא ודאי יש לסמוך על המקילים

[11] כגון לקבוע מקום לחליצה דאסור משום טירחא (מ"ב שלט, כ), או להפר נדרים, דאסור משום טירחא (מ"ב שמא, א).

[12] ?

[13] מחזה אליהו (ח"א עמ' רנה), אבל אם בדיבורו יש כח הפועל, כמו הפרת נדרים או "מכאן אני אוכל", אסור (שם).

[14] מחז"א (שם), וע"ש דבזה מיישב למה אסור לדבר בהנחת עירוב ביו"ט ראשון (ע' שו"ע תטז, ב). וע"ש (עמ' רס) דמבואר עפ"ז דברי המג"א (רצ, א).

[15] חילוק זה פשוט, שיש ב' מיני "אינו ניכר", דבמשנה ברורה הנ"ל, "אינו ניכר" מותר רק בצירוף ב' תנאים, ובגמ' ערובין (לח.?) כל דבר שאינו ניכר, מותר.

[16] ?

[17] ע' שו"ע (תק, ה) ומ"ב שם.

[18] ע' כל זה בשמירת שבת כהלכתה (מהד"ח כח, פט) בשם הגרש"ז אורבאך. אמנם, באג"מ (או"ח א, קיב) שאוסר לרחוץ המברשת שיניים אחר השימוש, משום הכנה, נראה שגם בציורים הנ"ל אסור, וכן משמע מדבריו בענין נשיאת הטלית שכתבנו לעיל.

[19] חילוק זה משמע בדברי מ"ב (שכא, כא), שאוסר להדיח בשר שלא נמלח ביום שלישי שחל להיות בשבת כדי שלא יאסר אחר כך לבישול, משום מה שכתב שם "ניכר שעושה לצורך חול". משא"כ לעיל (רנד, מג) התיר הוצאת לחם מן התנור ע"י עכו"ם, אע"פ שאינו צריך לאכול מהם, ולא ביאר טעם ההיתר, אבל נראה שהוא משום דאינו ניכר שהוא לצורך חול. [ואפשר לבאר טעם החילוק בזה, דלא אסרו אמירה לעכו"ם אלא באיסור התלוי במעשה, אבל כל איסור התלוי במחשבה, לא אסרו ע"י עכו"ם. ולכן, מעשה שניכר שהוא הכנה לחול, המעשה עצמו הוי מעשה איסור, ועשייתו ע"י עכו"ם הוי כאילו עשה המעשה איסור בעצמו, ולכן אין היתר לעשותו ע"י עכו"ם, אלא במקום מצוה כשאר שבות דשבות. אבל דבר שמצד עצמו אין בו איסור, אלא שאם מחשבתו הוא לצורך חול הוי אסור, לא אמרינן על מחשבת העכו"ם שהמחשבה מתייחסת אל הישראל שציוהו על כך, ולכן מותר.]

[20] מ"ב תרסז,ה. ולא הבאתי מה שכתב שצריך לשנות, דזה רק בהבאת יין וכדומה, שצריך לשנות משום איסור הבאת משאות.

[21] ואם מביא הרבה, צריך לשנות, כמו שכתבתי בהל' {טירחא}

[22] אג"מ (או"ח ה, כ, אות א)

[23] אג"מ שם

[24] הליכות שלמה (מועדים ח, יט)

[25] כגון פינוי אוצר (שלג,א, וי"א שאסור משום עובדא דחול), רחיצת בשר מהדם שעליו (מג"א שכא,ז), השקאת פרחים (תרנד, א)

[26] שכג, ו

[27] מ"ב (שכג, כו)

[28] שכג, ו

[29] אג"מ (או"ח ד, עד, רחיצה אות ד), משום הכנה.

[30] כגון הדחת הבשר (?)

[31] דברי מ"ב (תק,כט) ע"פ פר"ח ומג"א ועמחה"ש

[32] רמ"א תקי,ח, וכ"כ מ"ב (שכג,כה), ודלא כדעה א' שלמעט בהילוכה עדיף

[33] מ"ב שכג,כה

[34] שז, א.

[35] שו,ח כ' משום עונג שבת, כדברי הטור. ועב"י בשם ה"ר יונה משמע שאסור משום שאפשר לבוא לידי דאגה

[36] מ"ב (שז, א), וע"ש דלדעת הא"ר לדבר מצוה מותר לכתחלה.

ואם חליצה יהיה ביום א', קובעים המקום מערב שבת ולא בשבת (שו"ע אה"ע ס' קסט, סדר חליצה סע' ח), משום דהוי כמכין משבת לחול (דרכ"מ סק"ד, וע' ב"י פי' הטעם משום דמיחזי כמתקן ובונה).

[37] שו,א ומ"ב

[38] ? דלא מצינו שאסרו כן משום מראית עין.

[39] שז,ט ומ"ב. ולא אסרו אלא אם מינכרא מילתא, כגון לילך לפתח המדינה, שניכר שרוצה ללכת במרחץ. וגם אסור לילך לסוף התחום בשבת, אפי' לא מינכרא מילתא, משום ממצוא חפצך.

[40] מ"ב שז,לו, וכ"כ מג"א (סקי"א) בשם רא"ש, אבל מג"א כ' בשם ב"י דדוקא אסור אם מתיעץ מה יעשה אבל לומר דבר זה אעשה, מותר

[41] שז,ו. וע' מ"ב (סקכ"ז) שיש למנוע מזה משום שיחה בטילה שאין שיחה בטילה ראוי ליראי חטא.

[42] דהא ההיתר של בורגנין הוא שמשמעות "הליכה" אינו משמע איסור, כיון שיש גם אופן של היתר, וא"כ אפי' אם במציאות אי אפשר שילך שם ברגליו אין משמעות של איסור נכלל בדבריו, שאם היה הים מלא ספינות קשורות היה יכול לילך לשם ברגליו.

[43] שז,ח

[44] ט"ז שז,ו ומ"ב

[45] שח,ז

[46] אג"מ (או"ח ה, כ)

[47] כמ"ש לעיל {חלק C}

[48] תרסו, א, עפמ"ש מג"א (תרסז, ג) דמותר רק להניחם בבית ולא לסדרם לצורך הלילה, ועפמ"ש חיי אדם (קנג, ו) וערה"ש (תרסו, ג) דלא התירו אלא באי אפשר בענין אחר או יהיה טרחא מרובה להביאם בלילה. וע' שו"ע (שם) דהתירו לכבוד יו"ט, וע' תפארת ישראל (סוכה פ"ד אות מ) הקשה למה אינו אסור משום הכנה (לכאו' ר"ל דאע"פ שיש ללמוד בדברי תוס' (סוכה כט.) שטעם ההיתר הוא משום כבוד יו"ט, אבל למה לא התירו הכנה בשאר יו"ט משום כבוד יו"ט), וע' ערה"ש (שם) משמע דהתירו משום דאי אפשר בענין אחר, וע' חיי אדם (שם) דמותר כיון שאינו עושה הכנה גמורה, כמ"ש לקמן בשמו, כיון שעדיין צריך סידור הספסלים. [וצ"ע לפי דבריו, למה התירו רק כשיהיה לו טירחא לעשותו בלילה ורק מן המנחה ולמעלה, הא לפי דבריו אין שום איסור הכנה אם אינו עושה הכנה גמורה. ואפשר די"ל שיש בזה ב' איסורים, א' משום הכנה וא' משום טירחא, ולענין איסור הכנה באמת מותר כיון שאינו הכנה גמורה, אבל משום טירחא התירו רק לכבוד יו"ט וכמו שכתבנו.]

[49] מג"א (סי' רצ) בשם ספר חסידים. ושם כתב כדי לעשות מלאכתו, אבל ערה"ש (רצ, א) כ' אפי' אסור לומר אישן כדי ללמוד לערב דהוי כמכין משבת לחול. וע' מג"א לעיל (שז, א) ומחה"ש שם נידון אם מותר לדבר מצוה.

[50] שו"ת קנה בשם (ח"ב סי' י). ונראה דהוא הדין באמירת "מחיה מתים... משיב הרוח ומוריד הגשם" בשמיני עצרת אחר אחר שהתפלל מנחה, דהא אין בו צורך לאותו יום. אבל אם אומרו בדרך שיר, כנראה דמותר, כיון דלא מוכחא מילתא דמכוין לצורך מחר.

[51] חיי אדם (קנג,ו) בהסבר הטעם למה מותר להביא שלחנו מן הסוכה ובלבד שלא יסדרו על רגליו. וע"ש הביא ראי' ממה שמותר (ע' שו"ע תטז, ב) להוליך עירוב למקום אחר לצורך יום ב', ולא אסרו אלא האמירה "הרי זה עירוב" אבל כשעשה עירוב קודם יו"ט לא אסרו להוליכו ביו"ט, וצ"ל דמותר כיון שהוא לא עשה גמר הענין. (ויש לפקפק בזה, דמדברי תוס' (סוכה כט.) משמע דדוקא מותר מפני כבוד יו"ט, וגם לענין עירוב י"ל דלא שרי אלא במקום מצוה, וכל עירוב תחומין הוי במקום מצוה. וגם, ושמעתי מהר' משה פרידמן, שיש לדחות דברי החיי"א, דבגמ' לא התיר אלא בדבר שכבר התחיל הפעולה מערב יו"ט, דהיינו בעשיית העירוב, אבל אין להוכיח מזה דמותר להתחיל מעשה ביו"ט שיהיה נגמר למחר.]

[52] וע"ע מ"ב (תק, כט), דמשמע שיש להקל באיסור הכנה, בדבר שהוא טירחא מועטת, במקום צורך שאי אפשר להמתין עד אחר יו"ט.

Next: Business and Measuring
Business and Measuring