Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Kotzeir

ShabbosChapter 39: Dosh

It is forbidden to extract one item from another (known as dosh)[1] רמב"ם (שבת ח, ז) . This forbids extracting parts of produce from inside its shell if it is a type of shell that is usually removed soon after it is harvested[2] ע' הערה הבאה. . For example, one may not remove the outer hull surrounding the hard shell of a walnut on Shabbos. However, one may remove peanuts from their shells immediately before eating, as it is common for peanuts to be sold in their shells.

This prohibition is similar to borer, (where one is prohibited from separating bad items from good items), except that dosh applies to shells which are usually removed soon after harvesting, whereas borer applies to all other unwanted parts[3] אג"מ (או"ח א,קמה). וע' ערוה"ש (שיט,כד) ופמ"ג (א"א סק"ח) משמע שמלאכת בורר שייך לקליפה הפנימי, ומלאכת דש שייך לקליפה החיצונה. וע' ט"ז (שיט, ד) משמע שאם האוכל דבוק לקליפתו הוי דש ואם אינו דבוק הוי בורר. וע' א"ר חילוק אחר ע"פ הבנתו בדברי ר"ש. וע"ע רש"י ותוס' (שבת עג:) מחלקת אם שייך דש בתולש תמר מתוך ענף, ומסתימות הפוסקים (כמו רמ"א שלו,ח) משמע שלא חששו לשיטת רש"י לאסור. .

A.   Squeezing to Extract Juice

A prohibition derived from dosh is that it is forbidden to squeeze a food in order to extract its juices[4] ועפמ"ש לעיל בשם ט"ז, לכאו' הוי דש כיון שהמשקה נבלע בתוך הפרי הוא כאילו מחובר בו. ולדברי הפמ"ג, לכאו' צ"ל שכשיש ב' קליפות, קליפה החיצונה הוי דש כיון שהאוכל כל כך נבלע בתוכו ואי אפשר להפרידו ממנו אלא בשתי מעשים, וסחיטת פרי דומה לזה כיון שהמשקה ממש נבלע בתוכו. ולדברי האג"מ, צ"ל דהוי דש כיון שבפירות שצריך למימיהם אין הדרך להשאירם בקליפתם כלל אלא מקדימים לסחוט אותם . One may, however, squeeze cooked foods (e.g., cooked apples), or any foods whose flesh comes out with the juice when they are squeezed (e.g., blueberries)[5] מ"ב שכ,ט .

Categories of foods in regards to this prohibition are[6] לדעת רוב ראשונים: מדאורייתא, אינו חייב אלא אם סוחט זיתים או ענבים למימיהן, ובפירות שעומדים לשתייה אסור לסוחטן, ובפירות שעומדים לאכילה מותר לסוחטן. וכל זה אם סוחט בפני עצמו או לתוך משקה, אבל מותר לסחוט כל דבר לתוך מאכל.

לימונים (בימים קדמונים) מותר לסוחטן אע"פ שהדרך לסוחטן, או כיון שסוחטים אותם למאכל ולכן המיץ אין לו חשיבות משקה, או שאנשים סוחטים אותו לשתייה אבל לא שותים אותו בלי תערובות מים וסוכר ולכן אין בו חשיבות משרה בפני עצמו, או כיון שאין סוחטים אותו אלא לתוך משקה אחרת ולכן אין לו חשיבות.

ואם אנשים סוחטים אותו רק לרפואה, דינו כפירות שאין סוחטים (רמ"א שכ,א).

אם אנשים במקום אחד סוחטים איזה פרי, לשו"ע מותר לסוחטם, לרמ"א (שכ,א) אסור לסוחטם במקום שסוחטים, ולדעת מג"א אסור לסוחטם בכל העולם.

 לדעת רבינו חננאל, חייב בכל דבר שסוחט למימיו אפי' אם סוחט לתוך מאכל. וכ' מ"ב (שכ,ל) שטוב להחמיר כדבריו, ובביה"ל (סע' ו) כ' שאין להחמיר לשיטת הר"ח כשסוחט לתוך מאכל, וכ' (בביה"ל סע' ז ד"ה ולרבינו) דאפי' לשיטת ר"ח מותר לסחוט שאר פירות למימיהן.

ואם סוחט שלקות לצורך מימיהם, רמב"ם (?) כ' פטור.
:

1.     Any food which absorbed liquid may not be squeezed out if one desires the liquid[7] אפי' לתוך משקה, כיון שמה שבלוע כבר יש לו שם משקה . If one does not desire the liquid, it is permitted for him to squeeze the solid to drain the liquid from it[8] שכ,ז . (This leniency applies to any object, provided one does not transgress the prohibition of Laundering, which is explained later).

·       The reason for this prohibition is, since the liquid already attained the status of “liquid” before it was absorbed, one will have separated a “liquid” from a “solid”, regardless of what one squeezes it into. However, if one does not want the liquid, since the liquid is only subject to an Issur D’rabanan, it is permitted. For example, one may squeeze juice out of pickles if he does not want the juice.

2.     Grapes or olives may not be squeezed, even onto a food[9] שכ,א , but one may suck the juice out when it is in his mouth[10] רמ"א שכ,א כדעה ב, וע' מ"ב שמותר למצוץ אותו כשכל הפרי בתוך פיו, וע' ב"י החילוק בזה . This is because the juice inside them is so important to people that if one squeezes it out, he has violated a melacha d’oraysa.

3.     Commonly juiced fruits (e.g., lemons, apples, oranges) should not be squeezed[11] {אם רוצה לסוחטן למתק הפרי, מותר} , except directly into food[12] ביה”ל שכ,ו ד"ה לסחוט, וע' שעה"צ (כז) שהחיי אדם מפקפק בזה or into one’s mouth[13] רמ"א שכ,א ומ"ב שיש להקל בשאר פירות אם יונק לתוך פיו . Since the juice of this type of fruit is not as important as grape juice or olive oil (see previous category), their halachos are more lenient. Although their juices may be valuable, they are not important enough to be included in the melacha d’oraysa.

4.     Fruits which are not commonly juiced (e.g., melons) may be squeezed in any manner[14] שכ,א. וכ' ב"ח שאסור לסחוט שום פרי אלא אם כונתו למתק הפרי, אבל למימיו אסור אא"כ סוחט בקערה לטבל בו המאכל ואז מותר. ובמקום שנהגו להחמיר כהב"ח אין להקל (מ"ב סק"ח) . This is because the juice produced is not even considered a “liquid”, just part of a solid fruit, and therefore no “squeezing” has taken place.

 

B.   Additional Issurim:

One may not drink grape juice or olive oil if it was squeezed out on Shabbos, even if it was not done on purpose[15] שכ,א . If juice squeezed out of other fruits on Shabbos while cutting them up to eat (assuming he didn’t originally plan to squeeze them), one may drink the juice[16] שכ,א. ואם מקצת אנשים סוחטים אותם ובדעתו היו עומדים לסחיטה, אסור לשתות מימיהם, דשמא יבוא לסוחטם. ואפי' קנאם סתם, לא לאכילה ולא למשקה, מימיהם אסור (שם ובמ"ב שם). ונ"ל, דאם עומדים לאכילה, אפי' אם סחטם בכוונה ולא ידע שאסור לסוחטם, מותר לשתות מימיהם, דכיון שעבר על איסור דרבנן בשוגג, יש להקל בדיעבד (עמ"ש לקמן בענין מעשה שבת). . For example, one who cuts up grapes intending to eat them, may not drink the resulting grape juice. However, one who cuts up oranges may drink the orange juice.

Milking a cow or a person is also a violation of Dosh, as it extracts the milk from the body. A woman may not express milk into a bottle to feed a baby[17] שכח,לד , but she may express directly into his mouth to help him start feeding[18] שכח,לה. ופשוט דתינוק מותר להניק בשבת, ע' גמ' יבמות (קיד.) דתינוק מסוכן הוא אצל חלב. . If she is uncomfortable, she may express milk[19] של, ח. כדעת תוס' (שבת קלה.), שההיתר משום שהוא מלאכה שאינה צריכה לגופה במקום צער, ודלא כמשמעות רש"י שהוא דוקא במקום חולי או סכנה. והשו"ע מתיר כשהחלב נופל לארץ, ונ"ל דה"ה בציורים שהזכרתי. וע' שו"ת יבי"א (ה, לב) דבילד שצריך החלב אבל אינו יכול להניק ישר מאמו, יש להתיר שתהיה עוד אשה מסייעת בחליבה לכוס, דהו"ל שנים שעשאוה, ע"ש באורך. into a bottle containing a liquid that would render the milk unfit for drinking (e.g., lemon juice or soap) or down a sink drain.

 

Examples:

·  One may not remove walnuts from their shells on Shabbos[20] ואם מוללו בראשי אצבעותיו מותר (שיט,ו) ויש מחמירים (רמ"א שם). וע' מ"ב דנראה כדש (מדרבנן), וע' מג"א כ' שהוא תולדה דדש (משמע דאורייתא), וע' שעה"צ. .

·  One may wipe a child with baby wipes on Shabbos, as one does not intend to cause the liquid to squeeze onto the child, but rather to make the filth stick onto the wipe (see note)[21] אג"מ (אוח"ב,ע). והטעם להתיר, כיון שהוא פסיק רישא דלא ניחא ליה (כיון שאינו רוצה בהמים הנסחט) בתרי דרבנן, כיון שאין המים נבלעים תוך הנייר אלא הוי כמו שער וסחיטה בשער אינו אלא דרבנן, וגם שאין דרכו לסחוט נייר בשביל המים שנבלעים בו. וגם נסתפק שם אי בכלל הוי פסיק רישא שיצא מים. עכת"ד. ושמעתי שיש מחמירים בזה. .

·  One may eat grapefruit with a spoon, even though some juice will inadvertently squeeze out[22] כיון שאינו רוצה המיץ שנסחט, והוי סחיטת שאר פירות (שאסור מדרבנן) וסוחטו כלאחר יד, הוי פסיק רישא דלא ניחא ליה בתרי דרבנן, ויש להקל {בשם הגרשז"א}. .

 


[1] רמב"ם (שבת ח, ז)

[2] ע' הערה הבאה.

[3] אג"מ (או"ח א,קמה). וע' ערוה"ש (שיט,כד) ופמ"ג (א"א סק"ח) משמע שמלאכת בורר שייך לקליפה הפנימי, ומלאכת דש שייך לקליפה החיצונה. וע' ט"ז (שיט, ד) משמע שאם האוכל דבוק לקליפתו הוי דש ואם אינו דבוק הוי בורר. וע' א"ר חילוק אחר ע"פ הבנתו בדברי ר"ש. וע"ע רש"י ותוס' (שבת עג:) מחלקת אם שייך דש בתולש תמר מתוך ענף, ומסתימות הפוסקים (כמו רמ"א שלו,ח) משמע שלא חששו לשיטת רש"י לאסור.

[4] ועפמ"ש לעיל בשם ט"ז, לכאו' הוי דש כיון שהמשקה נבלע בתוך הפרי הוא כאילו מחובר בו. ולדברי הפמ"ג, לכאו' צ"ל שכשיש ב' קליפות, קליפה החיצונה הוי דש כיון שהאוכל כל כך נבלע בתוכו ואי אפשר להפרידו ממנו אלא בשתי מעשים, וסחיטת פרי דומה לזה כיון שהמשקה ממש נבלע בתוכו. ולדברי האג"מ, צ"ל דהוי דש כיון שבפירות שצריך למימיהם אין הדרך להשאירם בקליפתם כלל אלא מקדימים לסחוט אותם

[5] מ"ב שכ,ט

[6] לדעת רוב ראשונים: מדאורייתא, אינו חייב אלא אם סוחט זיתים או ענבים למימיהן, ובפירות שעומדים לשתייה אסור לסוחטן, ובפירות שעומדים לאכילה מותר לסוחטן. וכל זה אם סוחט בפני עצמו או לתוך משקה, אבל מותר לסחוט כל דבר לתוך מאכל.

לימונים (בימים קדמונים) מותר לסוחטן אע"פ שהדרך לסוחטן, או כיון שסוחטים אותם למאכל ולכן המיץ אין לו חשיבות משקה, או שאנשים סוחטים אותו לשתייה אבל לא שותים אותו בלי תערובות מים וסוכר ולכן אין בו חשיבות משרה בפני עצמו, או כיון שאין סוחטים אותו אלא לתוך משקה אחרת ולכן אין לו חשיבות.

ואם אנשים סוחטים אותו רק לרפואה, דינו כפירות שאין סוחטים (רמ"א שכ,א).

אם אנשים במקום אחד סוחטים איזה פרי, לשו"ע מותר לסוחטם, לרמ"א (שכ,א) אסור לסוחטם במקום שסוחטים, ולדעת מג"א אסור לסוחטם בכל העולם.

 לדעת רבינו חננאל, חייב בכל דבר שסוחט למימיו אפי' אם סוחט לתוך מאכל. וכ' מ"ב (שכ,ל) שטוב להחמיר כדבריו, ובביה"ל (סע' ו) כ' שאין להחמיר לשיטת הר"ח כשסוחט לתוך מאכל, וכ' (בביה"ל סע' ז ד"ה ולרבינו) דאפי' לשיטת ר"ח מותר לסחוט שאר פירות למימיהן.

ואם סוחט שלקות לצורך מימיהם, רמב"ם (?) כ' פטור.

[7] אפי' לתוך משקה, כיון שמה שבלוע כבר יש לו שם משקה

[8] שכ,ז

[9] שכ,א

[10] רמ"א שכ,א כדעה ב, וע' מ"ב שמותר למצוץ אותו כשכל הפרי בתוך פיו, וע' ב"י החילוק בזה

[11] {אם רוצה לסוחטן למתק הפרי, מותר}

[12] ביה”ל שכ,ו ד"ה לסחוט, וע' שעה"צ (כז) שהחיי אדם מפקפק בזה

[13] רמ"א שכ,א ומ"ב שיש להקל בשאר פירות אם יונק לתוך פיו

[14] שכ,א. וכ' ב"ח שאסור לסחוט שום פרי אלא אם כונתו למתק הפרי, אבל למימיו אסור אא"כ סוחט בקערה לטבל בו המאכל ואז מותר. ובמקום שנהגו להחמיר כהב"ח אין להקל (מ"ב סק"ח)

[15] שכ,א

[16] שכ,א. ואם מקצת אנשים סוחטים אותם ובדעתו היו עומדים לסחיטה, אסור לשתות מימיהם, דשמא יבוא לסוחטם. ואפי' קנאם סתם, לא לאכילה ולא למשקה, מימיהם אסור (שם ובמ"ב שם). ונ"ל, דאם עומדים לאכילה, אפי' אם סחטם בכוונה ולא ידע שאסור לסוחטם, מותר לשתות מימיהם, דכיון שעבר על איסור דרבנן בשוגג, יש להקל בדיעבד (עמ"ש לקמן בענין מעשה שבת).

[17] שכח,לד

[18] שכח,לה. ופשוט דתינוק מותר להניק בשבת, ע' גמ' יבמות (קיד.) דתינוק מסוכן הוא אצל חלב.

[19] של, ח. כדעת תוס' (שבת קלה.), שההיתר משום שהוא מלאכה שאינה צריכה לגופה במקום צער, ודלא כמשמעות רש"י שהוא דוקא במקום חולי או סכנה. והשו"ע מתיר כשהחלב נופל לארץ, ונ"ל דה"ה בציורים שהזכרתי. וע' שו"ת יבי"א (ה, לב) דבילד שצריך החלב אבל אינו יכול להניק ישר מאמו, יש להתיר שתהיה עוד אשה מסייעת בחליבה לכוס, דהו"ל שנים שעשאוה, ע"ש באורך.

[20] ואם מוללו בראשי אצבעותיו מותר (שיט,ו) ויש מחמירים (רמ"א שם). וע' מ"ב דנראה כדש (מדרבנן), וע' מג"א כ' שהוא תולדה דדש (משמע דאורייתא), וע' שעה"צ.

[21] אג"מ (אוח"ב,ע). והטעם להתיר, כיון שהוא פסיק רישא דלא ניחא ליה (כיון שאינו רוצה בהמים הנסחט) בתרי דרבנן, כיון שאין המים נבלעים תוך הנייר אלא הוי כמו שער וסחיטה בשער אינו אלא דרבנן, וגם שאין דרכו לסחוט נייר בשביל המים שנבלעים בו. וגם נסתפק שם אי בכלל הוי פסיק רישא שיצא מים. עכת"ד. ושמעתי שיש מחמירים בזה.

[22] כיון שאינו רוצה המיץ שנסחט, והוי סחיטת שאר פירות (שאסור מדרבנן) וסוחטו כלאחר יד, הוי פסיק רישא דלא ניחא ליה בתרי דרבנן, ויש להקל {בשם הגרשז"א}.

Next: Boreir
Boreir