Meals and BrachosHalachos of Zimun
When three males
[1]שו"ע קצב, א. ולא הבאנו שעם הארץ שאינו קורא קריאת שמע אין מזמנין עליו, כמש"כ מג"א
eat bread
[2]ואם אכלו מן הז' המינים, כ' שו"ע (ריג, א) ורמב"ם (הל' ברכות ה, ח) שאין מזמנים אלא על הפת.
וע' ב"י (ר"ס קצב) כתב מרדכי בשם ר' האי גאון חייבים לזמן. והב"ח (שם) כ' שלא יקבעו ג' לאכילת פירות
כדי לאפוקי נפשיה מפלוגתא, ומ"ב (קצג,ו) כ' בשם ברכי יוסף כ' שהמנהג להקל וקובעים אנשים לאכילת
פירות ואין מזמנים.
וע' דרישה (ריג, א) שמזמנים על דייסא העשויה מה' מיני דגן.
together, they are obligated
[3]והוא חיוב דרבנן, כן דעת הרבה פוסקים (פמ"ג אש"א קצג, ב). [וכן נראה דעת הרמב"ם שלא מנאו למצוה, אבל
אפשר לדחוק ולומר שהוא נכלל במצות ברכת המזון.]
וע' לבוש (קצט, ח) כ' ברכת זימון מן התורה, וכן משמע בתוספתא (ברכות ו, א).
וע' פמ"ג (מש"ז קצב, א) בשם א"ר, דזימון בג' הוי דרבנן אבל זימון בעשרה הוי דאורייתא, ומשמע שם משום
ד"גדלו לה' אתי" או "את ה' אלהיך" שהוא המקור לזימון ג', אינן אלא אסמכתות, אבל זימון בעשרה דנפקא
מ"כי שם ה' אקרא" הוי דרשה מדאורייתא. [ואני חשבתי לפרש הגמ', דכי שם ה' אקרא קאי על המזמן, דכיון
שהוא מזכיר שם ה' בברכת המזון העונים צריכים להצטרף לו, וזה המקור לדברי הלבוש.]
to recite zimun together. If two ate bread and the third ate or drank anything besides water
[4]קצז,ב וכ"כ מ"ב שם, דלא כמג"א כתב שיכול לזמן על המים, וכל זה לענין זימון י'. ולענין זימון ג', כ'
שו"ע (סע' ג) אינו מצטרף עד שיאכל כזית פת, וי"א כזית דגן מהני, וי"א דבירק וכל מאכל מהני, וכ' מ"ב
דלדעה אחרונה הוי כמו זימון י', וכ' (סקכ"ב) שנוהגים כדעה אחרונה
(in an amount which requires
bracha acharona
), they should do zimun. When ten men are present, the word “elokeinu” is added.
They are only obligated in zimun if they either started eating at the same time, finished at the same time [5]קצג, ב, ומ"ב (ס"ק יט) , or some had finished eating but are not completely full and they had still not bentched (or announced their intention to bentch) by the time the third person finished eating [6]קצז, א, ומ"ב (סק"ב, וגם מ"ב קצג, יט) .
If someone sits with two friends when they are eating, or finished eating but not full [7]כל זמן שאם היו מביאים דברים לקינוח סעודה היו אוכלים מעט (מ"ב קצז,ב) , it is a mitzvah [8]ולא חיוב (מ"ב קצז, ד) for them to give him bread (or some other food, if he doesn’t want bread) to eat or drink in order to perform zimun [9]קצז,א. וע' מ"ב (סקכ"ב) שעכשיו נוהגים ליתן לו לכתחלה כל דבר ולזמן עליו, וע' כל הדעות בזה בהערה קודמת. .
If a woman eats together with three men, she is obligated to answer zimun like the men [10]קצט,ז. וכשאוכלים בפני עצמן רשות לזמן, וע' ביה”ל שלדעת הגר"א חובה להן לזמן. ובכף החיים (שם) כתב שאם נשים מזמנים בעשרה, יברכו על הכוס, ע"פ הזוהר. . A husband should therefore call his wife before zimun so she can answer [11]אג"מ (או"ח ה, ט, אות י). וע"ש דבחול שהיא טרודה בהכנת והגשת המאכלים, ובפרט כשיש לה ילדים קטנים, אינה קובעת עצמה לאכילה, ולא שיוכא כלל לאכילתן. .
If three men ate bread together and one already bentched, the others may still perform zimun and the one who bentched must answer [12]קצד,א . However, if one of them ate other food and one of those who ate bread already bentched, they may no longer make zimun [13]ביה"ל קצד,א ד"ה אחד. [אמנם אפשר שיש לזמן אם אכל מיני דגן כגון פת הבא בכיסנין כיון דלדעת כמה פוסקים חייב לזמן] . If ten men ate bread and up to three had already bentched, they may still perform zimun, and the ones who bentched must answer [14]שם .
If one is unable to wait until the end of the meal for zimun, one may have in mind at the start of the meal that he will not “join the meal”, and therefore is not obligated in zimun [15]אג"מ (או"ח א, נו), ודייק כן מדברי הרמ"א (קצג,ג) שהמנהג לא לזמן בבית נכרי . Men who always sit together and never make a zimun need not speak out that they do not intend to make zimun, as it is implied [16]משמעות רמ"א לענין אוכלים בבית נכרי .
When Zimun is recited, all those who are part of the Zimun should listen to the leader as he recites the first bracha [17]רמ"א ר,ב , whether they recite it together with him or not [18]מ"ב קפח,כח . One who wishes to talk or continue eating after Zimun (with three people) should wait until the end of the first bracha [19]רמ"א (ר, ב). ולדעת השו"ע אין צריך להפסיק אלא עד "ובטובו חיינו". . However, if the Zimun had ten men, one need only listen to the leader until “…uv’tuvo chayinu ” [20]מ"ב ר,ט. וכ"כ חזו"א (?). ועערה"ש (ר,?). וע' מ"ב לעיל (קצג, יג). .
If a guest is present, he should be honored with
zimun,
in order to recite the
yehi ratzon
to bless the
ba’al habayis
[21]רא, א. ומסדר השו"ע, שכתב הקדמת האורח (סע' א) קודם להקדמת כהן (סע' ב), משמע שאורח קודם לכהן.
וע' ערה"ש (סק"ב) דמי שמשלם מעות בעד סעודתו מיקרי בעה"ב ולא אורח. [ונ"ל דמזה משמע שאם כמה אנשים
אוכלים במסעדה ואחד משלם לכולם, הוא מיקרי הבעה"ב וקאי הברכה עליו.]
ועע"ש (סק"ג) דבזמן הזה שכל אחד מברך לעצמו, חייב לברך הבעה"ב אף שלא כיבדו בברה"מ, ואולי עתה לא
אמרינן כלל שהאורח מברך כיון דבטל הטעם.
.
If there are several guests, and one of them is a
kohen
or a
talmid chacham,
he should be honored with leading Zimun. If there is one guest who is a
talmid chacham
and another is a
kohen
, one should honor the
talmid chacham,
but if the
kohen
is also a
talmid chacham,
the
kohen
should be honored (even if he is not as great as the other
talmid chacham)
[22]רא, ב, ומ"ב (סקי"ב)
.
If there is no
talmid chacham
or
kohen,
the host may honor anyone he wants
[23]מ"ב (רא, ד)
, and it is preferable to honor a
levi
[24]מ"ב (רא, יג). וערה"ש (סק"ד) כ' שאין דין קדימה ללוי.
.
When zimun is performed, it is preferable for the one who performs it to hold a cup of wine [25]רמ"א (קפב, א) כדעה ג' בשו"ע, דמדינא אין צריך כוס אפי' בשלשה. ולדעה א' שם, אפי' ביחיד צריך כוס, ולדעה ב', בשלשה צריך כוס. וכ"כ אג"מ (יו"ד ג, נב) דאפי' בזמן הזה שהיין בזול, ליכא חיוב לברך על הכוס אפי' בעשרה. (called kos shel bracha) while doing so and while bentching, and to drink from it afterwards. See details on the laws of kos shel bracha in {Laws of Kiddush}.
One who is offered to bentch should accept it and not turn it down, especially if the bentching is to be performed on a cup of wine [26]מ"ב (רא, יד). ושו"ע (סע' ג) כ' הנותנים לו לברך ואינו מברך מקצרים ימיו, ומג"א כ' דוקא כשמברכים על הכוס, ומ"ב (שעה"צ סקט"ו) כ' צ"ע על המג"א מנין לו זה (ע"ש), אבל גם בלי כוס בודאי אין נכון לאדם לדחות מצוה הבא לידו, עכת"ד מ"ב (שם). .
If two men ate meat and one ate milk, they may perform Zimun together, because the one who ate milk had the option of eating the others’ bread [27]מ"ב קצו,ט. וע"ש שהמנהג ליתן להאוכל חלב לזמן, כיון שהוא גורם להזימון, אבל כשאחד מהם כהן, נותנים לכהן לברך משום וקדשתו (שעה"צ שם). וכן אם אחד מהם אוכל פת עכו"ם ואוכל בשר, וחבירו אוכל פת ישראל עם גבינה והוא מחמיר שלא לאכול פת עכו"ם, אינם יכולים לזמן, כן משמע שם. . However, if he ate hard cheese and has the custom to wait after hard cheese before eating meat, they may not perform Zimun. They may perform Zimun if one of them ate a k’zais of bread before eating the meat (or the cheese), because at the time they became obligated in Zimun he was able to eat the other’s food [28]מ"ב קצו,ט. .
If, when there were ten men present, the leader said “ nevarech she’achalnu mishelo” instead of nevarech elokeinu , he may correct himself before the others respond [29]קצב, ב . If he did not, those present should respond Boruch elokeinu she’achalnu mishelo uvtuvo chayinu, and the leader should respond Boruch elokeinu [30]מ"ב (קצב, י) … However, if all [31]קצב, ב or some [32]ע' שע"ת (קצה, א) מחלקת בזה, והו"ד מ"ב (קצב, י), אבל אם עדיין עשרה לא ענו, נראה פשוט שיכול לענות אלהינו אחריהם. of the respondents already answered without elokeinu (so there are no longer ten who can answer elokeinu), the remaining ones, and the leader, must respond without elokeinu.
If someone is present who did not eat, he should respond “Boruch (if ten men are present - “Elohainu”) Umevorach Sh’mo Tamid L’olam Va’ed”.
… [33]אומרים "סברי" בברכת הזימון ולא "ברשות", כיון שהוא שייך לכוס ברה"מ וכל זמן שיש כוס אומרים "סברי" (ב"י ס"ס קעד, וכן משמע שהוא דעת רמ"א שהביא כלל זה שכל זמן שיש כוס אומרים סברי, ומשמע מדברי ב"י שאין חילוק אם יש לו כוס או לא)
Footnotes
וע' ב"י (ר"ס קצב) כתב מרדכי בשם ר' האי גאון חייבים לזמן. והב"ח (שם) כ' שלא יקבעו ג' לאכילת פירות כדי לאפוקי נפשיה מפלוגתא, ומ"ב (קצג,ו) כ' בשם ברכי יוסף כ' שהמנהג להקל וקובעים אנשים לאכילת פירות ואין מזמנים.
וע' דרישה (ריג, א) שמזמנים על דייסא העשויה מה' מיני דגן.
וע' לבוש (קצט, ח) כ' ברכת זימון מן התורה, וכן משמע בתוספתא (ברכות ו, א).
וע' פמ"ג (מש"ז קצב, א) בשם א"ר, דזימון בג' הוי דרבנן אבל זימון בעשרה הוי דאורייתא, ומשמע שם משום ד"גדלו לה' אתי" או "את ה' אלהיך" שהוא המקור לזימון ג', אינן אלא אסמכתות, אבל זימון בעשרה דנפקא מ"כי שם ה' אקרא" הוי דרשה מדאורייתא. [ואני חשבתי לפרש הגמ', דכי שם ה' אקרא קאי על המזמן, דכיון שהוא מזכיר שם ה' בברכת המזון העונים צריכים להצטרף לו, וזה המקור לדברי הלבוש.]
וע' ערה"ש (סק"ב) דמי שמשלם מעות בעד סעודתו מיקרי בעה"ב ולא אורח. [ונ"ל דמזה משמע שאם כמה אנשים אוכלים במסעדה ואחד משלם לכולם, הוא מיקרי הבעה"ב וקאי הברכה עליו.]
ועע"ש (סק"ג) דבזמן הזה שכל אחד מברך לעצמו, חייב לברך הבעה"ב אף שלא כיבדו בברה"מ, ואולי עתה לא אמרינן כלל שהאורח מברך כיון דבטל הטעם.
