Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Becoming A Niddah

MarriageChapter 89: Harchakos During the Niddah Period

In order to prevent a man from becoming too promiscuous with his wife during the niddah period, the chachamim instituted various harchakos (prohibitions) between them during this time[1] שו"ע ס' קצה.

וע' קצור הל' נדה להרא"ש (סוף מס' נדה) דאצל שאר נשים היחוד אסור משום סייג, אבל באשתו נדה קשה מאד ליזהר מלהתיחד עמה, ולכן אסרו ההרחקות משום סייג וגדר כדי שיזכור נודתה.
. There are four basic categories: contact and movement, food service, beds, and other prohibitions.

One may not be lenient regarding harchakos even when it would cause embarrassment or discomfort[2] אג"מ (יו"ד ב, עז ד"ה ומטעם) . One who is unsure whether a certain kesem or bedika renders her temei’a should refrain from all harchakos until he receives a psak from a Rav[3] שיעורי שבט הלוי (קצה, א, סוף או' א). כיון שהוא ספק דאפשר לברר. .

A. Contact and Movement

It is assur for a man to touch his wife[4] קצה, ב , directly or through clothing[5] באר משה (א, נ, או' יח), וע' פת"ש (קצה, יז) אם יש להקל למשש הדפק ע"י בגד המפסיק. . He should not touch her clothing while she is wearing them[6] פ"ת (קצה,ג) , but it is permitted for their clothing to touch unintentionally[7] חוט שני (קצה, ב, או' יז) . For example, they may walk alongside each other, or stand next to each other for a photo, and need not be concerned if their clothing touch.

It is assur or to throw[8] ע' פ"ת (סק"ד) שיש מקילין אם זורק דבר למעלה והיא פושטת ידה ומקבלה, כ' ס"ט אע"פ שמדינא יש להקל, מ"מ אין להתיר וכל המחמיר בענינים אלו תע"ב or pass anything from one to the other[9] קצה,ב. והטעם, גזירה שמא יגע בה. וע' ב"י (בשם סמ"ג) כ' שאינו אלא חומרא, שהושטת חפץ אינו אסור אלא ביין או שאר דברים של חיבה , whether to the other’s hand or so it falls on their body (e.g., lap). One also may not take an item which is on the other’s body, or in an item they are holding (e.g., taking keys out of her purse)[10] הל' נדה (איידר) פרק 5 סע' 6 . However, it is permitted to throw an item into a bag the other one is holding, or onto her clothing[11] הל' נדה (איידר) פרק 5 סע' 10. וע"ש בהערה שהגר"מ פיינשטיין התיר לזרוק מזה לזה אם הם רחוקים זה מזה כ"כ שאי אפשר להם לנגוע. . A child may be passed between them if he is able to go by himself.[12] פ"ת (קצה,ג, ע"פ תשב"ץ) דלא כערה"ש שמחמיר בכל תינוק, ודלא כפשטות התשב"ץ שמותר ליטול התינוק אפי' כשהוא קטן ביותר

Preferably, they should not carry a heavy object together, but they may be lenient in cases of necessity[13] אג"מ יו"ד ב,עה . They may push a refrigerator or shopping cart together, as an item which is resting on the ground is not being “carried”.

They should not blow dust, a bug, or a feather off one another[14] פ"ת סק"ד כ' בתשו' הר הכרמל מתיר, ותוה"ש (סק"ב) כ' המחמיר תע"ב .

He may hold an umbrella over her[15] באר משה (א, נ, או' יב) , but should not try to keep himself under the same umbrella, as this will probably lead to touching[16] שיעורי שבט הלוי (קצה, א, או' ג) .

They may not sit together on a wobbly bench, couch, or sofa, because each one causes the other to move. However, it is permitted if there is someone else sitting between them[17] רמ"א (קצה,ה). וכ' יש מתירים כשאדם אחר מפסיק ויושב ביניהם. וע' ט"ז (סק"ו) שהטעם משום הרהור, וע' נקה"כ (שם) שהאיסור משום דכיון דמתנודדת הוי כנגיעה (ע"ש עוד טעם). ובערה"ש (סקי"ט) כ' הטעם דהוי כנגיעה, והסביר שכשיש אחר מפסיק ביניהם, מותר כיון שוודאי לא יגעו זה בזה. וע' ב"י בשם אגודה שאם יש דבר אחר ביניהם, מותר, אבל משמע בפוסקים דלא מהני לזה אלא אדם.

וע' ב"י משמע שלרוב פוסקים הוא חומרא בעלמא, וכ' ברכי יוסף שספרדיים נוהגים להקל. וע' שו"ת יביע אומר (ח"ג או"ח סי' ג סע' ו) אע"פ שחומרא זו מפורשת במדרש תנחומא (ס"פ מצורע), אבל אין הספרדיים נוהגים כן כיון שהיא הוספה מאוחרת, וע"ש שיש הרבה הוספות בתנחומא שלפנינו
. If it is not wobbly, but one can notice a slight movement when someone sits on it, it is permitted. They may not go in a small boat together[18] ולענין ישיבה בעגלה יחד, כ' רמ"א (שם) דאסור אם הולכים לטייל ומותר אם הולכים מעיר לעיר. וע' ערוה"ש משמע שהבין שבזה הרמ"א מוסיף לאסור שאפי' אם אינה מתנדנדת אסור אם הולכים לטייל, אבל אג"מ (?) משמע שהרמ"א בא להתיר שאם אינם הולכים לטייל, מותר אפי' אם העגלה מתנדנדת .

 

B. Food-Related Restrictions

The husband may not drink from his wife’s leftover food[19] רמ"א קצד,ג בשם י"א, ועש"ך כ' שהוא מוכח דאסורה בהגהות מיי' or drink[20] קצה,ד. וכ' רמ"א דמותרת אם שתתה איש אחר בינתים ; however, she may drink or eat from his leftovers[21] קצה,יג. וע' פ"ת בשם שאילת יעב"ץ דראוי להחמיר כדעת השאילתות והראב"ד (ע' ב"י ד"ה וכשם שאסורה) שאוסרים בזה ואפי' בכוס של ברכה . Therefore, she is permitted to drink the leftover wine in his cup after kiddush.

A husband and wife may not eat from the same plate[22] קצה,ג , even if others are also eating from it[23] כיון שאם היא אוכלת והוא אוכל אחריה ולא הפסיק איש ביניהם הרי הוא אוכל שיורי מאכלה (פ"ת קצה,ה), וע"ש שהמשאת בנימין כ' שאם בני הבית אוכלים עמהם בקערה אחת מדינא אין לאסור . For example, a man and his wife may not take from the same candy dish, even if many others are also eating from it, but they may do so if they place it onto individual plates before eating.

They may not eat on the same table unless an object is placed there which serves as a reminder that she is a niddah[24] שו"ע (קצה,ג). ולא כתבנו שום חילוק בין ימי נדותה לימי ליבונה, שכן הוא הכרעת הש"ך והט"ז (בסע' יד), דלא כרמ"א (שם) שכ' שהמנהג להקל בימי ליבונה, אבל יש להחמיר (such as placing an extra cup on the table) or someone else is eating at the table with them[25] ברכי יוסף (סע' ג') כ' שכן נהגו. וע' רמ"א כ' שאם אוכלים בקערה אחת כשהיא טהורה, סגי אם אוכלת בקערה בפני עצמה. וע' ב"ח כ' מה שהתיר הרמ"א הוא רק אם גם הבני בית אוכלים עמם על השולחן, אבל אם אוכלים על שולחן בפני עצמם, אסורה. (ולא כתבתי דברי הרמ"א, כיון דאינו מצוי כ"כ שאיש ואשתו אוכלים בקערה אחת. אמנם לפעמים זה מצוי, כגון אם הולכים לאכול גלידה, ובדרך כלל הם מזמינים רק מנה אחד ואוכלים ממנו ביחד, כשהיא נדה צריכים לאכול מב' מנות אבל אינם צריכים היכר אחר על השלחן. וכן הסכים הגרש"מ כ"ץ.) , such as a child. (This prohibition only applies when they are specifically sitting to eat together, but if they are driving in the car, they may place their cups side by side in the same cupholder[26] פשוט, וכן הסכים הגרש"מ כ"ץ .)

They should not share a portion of food intended for one person, such as a challah roll or a can of soda, even if half of it is transferred to a different plate[27] אג"מ (יו"ד א,צב) . If she was drinking from a cup, he may pour some into another cup, and then he may drink it[28] רמ"א (קצה, ד) . Similarly, if she was eating from her personal plate containing individual pieces of food[29] אג"מ (יו"ד א,צא) , or a food which she cut from before eating[30] כן משמע בהל' נדה (איידר) ח"ב, עמ' 170, ולעיל שם (הערה קלט). וע' שו"ת משנה הלכות (ז, קמ) דכל אוכל שמשים בקערה אחרת, מותר, ודייק כן בט"ז (קצה ,ד) ופרי דעה (סק"ד). אבל באג"מ (שם) משמע דאפי' בזה שייך איסור שיורי מאכלה. , he may put her food on a different plate and then eat it.

However, there is a stringency regarding food as opposed to liquid; if it is a food she bit into, he must first cut off the part she bit from, and then he may transfer it to his plate and eat it[31] ארחות טהרה (יא, נה), וכן ראיתי בספר הליכות ביתה (ווינער) בשם הגר"מ פיינשטיין. וכן משמע בהל' נדה (איידר) הנ"ל. וע' פסקי משנה הלכות (פ"ה סע' מט) שאם חתך מקום שאכלה ממנו, מותר לאכול ממנה אפי' באותו צלחת. . Therefore, if she was eating chicken nuggets or a steak, he may transfer the remaining food to his plate and eat it. If she was eating a sandwich, he must cut off the part she ate from and may eat the rest.

If she was eating from a container of individual pieces of food which, when one person eats from it, other people wouldn’t consider it “eaten from”, such as a bag of French fries or potato chips (as opposed to meatballs on a plate, which everyone would consider “eaten from”), he may eat from the bag after she is finished, because the remaining pieces are not considered “leftovers”[32] אג"מ (יו"ד א,צא), ולא כתב הגדר בזה. .

A husband may eat from his wife’s leftover food (if she will not continue eating from it) after she has left the room[33] רמ"א קצה,ד , and then continue eating even after she has returned[34] פ"ת סק"ז בשם יד אליהו . He also may eat from her leftovers if he does not know it was hers, and she need not tell him that she ate from it[35] רמ"א קצד,ד . If she tasted a food (e.g., to see if it is too hot, or needs salt), he may eat from what remains in the pot[36] הל' נדה (איידר) ח"ב עמ' 171 .

Serving a Spouse. She may not serve him his plate of food or his drink (except water[37] וגם seltzer בכלל זה, אבל לענין סודה ומשקים קלים, צ"ע. וכתבו הפוסקים שיש להקל במים כיון שאינו משקה חשוב. וא"כ, נראה דכל off-brand soda לא מיקרי משקה חשוב. ), unless she serves it with her left[38] ואם היא איטר יד, תעשה ביד ימין. וע' ערה"ש כ' שלהחליף בידה ר"ל שהיא נושאת ביד ימינה וכשמגיע לו מחליפו ליד שמאל ונותנו לו, ועפ"ז כ' בבדה"ש שאשה ששולטת בשתי ידיה תישא ביד א' וקודם שתתן לו תחליף ליד שניה וזה מיקרי שינוי. hand or does not place it directly in front of him, and he may not serve her[39] איסור זה נאמרה לענין מזיגת הכוס (סע' י'), ועכשיו אין אנו נוהגים במזיגה, שהוא תקון הכוס של יין בנתינת מים לתוכו. ולענין שאר משקים חוץ מיין, הב"י (ד"ה כתב הרשב"א) מדייק ברשב"א דבשאר משקים מותר. והרה"מ מתיר במים, ואפשר שדוקא מים מותר, אבל למסקנא כ' שיש לפרש שגם הרה"מ מתיר בשאר משקים. אבל הב"ח אוסר אפי' במאכל, ובש"ך (סקי"ב) מדייק דה"ה שמחמיר בשאר משקים, ומשמע בש"ך דלא מחמיר כהב"ח, וע' חכ"א (קטז,ז) מחמיר בזה. . However, she may put a serving dish in front of him, even though he will take food from it[40] ש"ך קצה,יג . If one served a plate of food, or a drink other than wine, in a prohibited manner, the other may eat it. If one filled a cup of wine, the other should not drink it[41] דין האוכל לא מצאתי, אבל מסתבר כיון שיש פוסקים שאין שום איסור באוכל ושאר משקים, אבל לענין מזיגת יין, מדוייק ברשב"א (ע' ב"י ד"ה ומ"ש דלשלוח) דאסור "למישתי" , but may pour it into another cup and then drink it. A husband may not serve his wife, in the same manner a wife is prohibited from serving him.

Preparing a Spouse’s Food. One is permitted to put a spouse’s food on his plate, even in his presence, as long as she does not place the food or the plate directly in front of him. One may not pour or prepare a drink[42] מה שחילקנו בזה, הוא ע"פ ספר פתחי הלכה (פורסט):

באיסור הושטה בלא מזיגה אסור בין באוכל ובין במשקים.

באיסור מזיגה אסור בכל המשקים, אבל הכנת מאכלים מותר, כמ"ש הר"ש איידר בשם הגר"מ פיינשטיין (הל' נדה ח"ב עמ' 178 הערה ריב). וע' מקור חיים גונדרשהיים (קצה, מד) דדוקא ביין אסור אבל לא בשאר משקים).

ובאיסור שילוח כוס כתבנו שאינו אסור אלא ביין (וע' ר"ש איידר בשם הגר"מ פיינשטיין בהל' נדה ח"ב עמ' 180 הערה רכא, דדוקא ביין, או בכוס של ברכה אפי' משאר משקים).
(except water) for a spouse, in his/her presence[43] רמ"א (קצה ,י). ע' שיעורי שבט הלוי (קצה, י או' ו) דלא מהני עצימת עינים או החזרת פנים, ואפי' הוא בחדר אחר ורואה אותה, נחשב בפניו. אבל בבדה"ש (ס"ק קלד) מתיר בהחזרת פנים, דמדוייק בדברי הרשב"א שהכל תלוי בראייה. , even if he does not place it in front of her. She is permitted to perform these actions if she does it with her left hand[44] קצה, י. ושם התיר מזיגת הכוס יין בפניו ע"י שינוי, ופשוט דה"ה שאר משקין. , or if she does it when he is out of the room[45] עמ"ש בהערה לעיל, מה מיקרי בפניו. . A woman should not pour a cup of coffee or tea for her husband, or add milk or sugar to it, in his presence[46] הל' נדה (איידר) ח"ב עמ' 178-179 . Water is an exception to this prohibition; one may fill a cup of water and place it in front of his/her spouse.

The making of a drink is permitted, even in his presence, as it is an act of servitude, not closeness[47] חכמת אדם (קטז, ז). ולפ"ד מסתבר דמה שכתבתי בפנים, מותר אפי' לדעת הגרמ"פ. ע' באר משה (א, ס"ס מו), ושם התיר כל הכנת הקפה ותה. וראיתי בספר דור המלקטים (נדה ב עמ' 651) בשם הגר"י ברקוביץ, דמותר לה להשים מים בכוס ואח"כ ליתן בתוכו קפה וסוכר וחלב, כיון שהוא רק הכנת המאכל. . Therefore, a wife may set her husband’s coffee to brew, such as in a Keurig or coffeemaker (even if it will drip directly into his mug), as this is the cooking process, not part of the serving of the food.

When not in the spouse’s presence (e.g., the spouse is in another room), one may fill a cup of drink for him/her, but he must place it in front of the spouse with the left hand[48] ע' שו"ע (קצה,י) ורמ"א (שם) .

Sending a Drink. One also may not ask someone to bring a cup of wine or grape juice to his spouse, but one may send other beverages[49] קצה,יג. וע' רמ"א בסע' י' כ' דוקא אסור בפניו, וכ"כ ב"י והש"ך, ודלא כב"ח כ' אפי' שלא בפניו אסור. וע' ב"י (בשם רא"ש) דמבואר בגמ' שאשתו של שמואל מזג לו כוס ביד שמאל ואח"כ הניחה על השלחן, וא"כ משמע שמותר לה למזוג לו כוס ביד שמאל ואח"כ לשלחה לו, אבל יש לחלק. . For example, a husband may not ask a child to bring a cup of kiddush wine to his wife. He is permitted to pour wine into several cups, as none of them were specifically for his wife, even though she will receive one of them.

C. Beds

They may not sleep on the same bed, or even on two beds which touch each other[50] קצה,ו ורמ"א שם. וע' ש"ך (סקי"א, ע"פ מה שהגיה חכ"א קטז,ה) שאם המטות מחוברין בכותל, של בנין, מותר. ע' פ"ת (סקי"א) בשם מקור חיים שמדייק במרדכי שכל זה אם רגלי המטות נוגעות זב"ז, אבל אם ראשי המטות נוגעות, כיון שאינם יכולים לראות זה פנים של זה, מותר, אבל המנהג להחמיר כרמ"א. וע"ש חכ"א (קטז,ה) דאפשר שאם המטות מחוברין לכותל, מותר. ושם רצה להתיר אם המטה מוקף בנסרים למעלה, כמטות שלנו . It is preferable to move the beds eighteen inches away from each other, which can be accomplished by placing a night table between them[51] כן נוהגים לכתחלה . They should not sleep on two beds which are both attached to the same headboard. However, if the headboard is merely touching both beds, it is permitted[52] ? .

The husband may not lie down or sit on her bed, even when she is not present[53] קצה,ה. וע' ש"ך וב"ח דדוקא שינה אסורה, אבל ישיבה מותרת. וע' חכמ"א (?) דמותר לישב על מטתה שלא בפניה, וע' פ"ת כ' שאם אינה בעיר מותר. ונ"ל דלעמוד על מטתה מותר . He may sleep on her bed if she is out of town[54] פת"ש (קצה ,ט) . She may not lie or sleep on his bed, but she may do so when he is not present[55] ט"ז (סק"ו) אוסר לה לישן על מטתו, ובסק"ז מתיר, וכ' פ"ת (סק"ח) ליישב דבפניו אסור ושלא בפניו מותר .

If she decides that from now on, she wants to sleep on the other bed, then it becomes “her bed” after she sleeps on it the first time and then he is permitted to sleep on the other bed[56] דבכה"ג, לא מסתבר כלל שיהיה לה ב' מטות, וצ"ל שהולכים אחר האחרון. . If, while she is a niddah, they want to change beds, he should move his mattress to her bed (and hers to his bed), and then he is permitted to sleep on it, as his mattress is defined as his bed[57] פרי טהרה (רובעלאוו, ס' קצה) . This is required because neither one may sleep on the other’s bed.

She may make his bed for him, but in his presence, she should not make his bed in a manner which makes it inviting for use (turndown service)[58] קצה,יא. ואם היא הציעה מטתו באיסור, לכאו' מותר לו לשכב שם. .

D. Other Prohibitions

One may not joke around excessively, or act with giddiness, with his wife[59] קצה,א . They should not go on a drive solely for the purpose of enjoying the other’s company, as this is somewhat intimate. However, they may go for a ride for the purpose of going somewhere or looking at scenery[60] משמעות אג"מ (ב, פג) בדעת רמ"א (קצה, ה) .

One may hold a candle to give light for the other, such as for Havdalah[61] אג"מ (ב, פג) . However, one may not light a cigarette for the other.[62] פ"ת (קצה,ג)

He may not look at any areas of her body which are normally covered[63] קצה,ז. ואע"פ שכתב אפילו בעקבה, ע' ב"י שהוא כינוי למקום התורפה, ומזה נלמד לכל מקום מכוסה. וע' רמ"א (שם), דמותר להסתכל בשאר גופה, אע"פ שנהנה בראייתה. ואע"פ שכתב בשו"ע (סע' ח') ראוי שתתייחד בגדים לימי נדתה כדי שיזכרו שהיא נדה, אין המנהג כן. וע' תוה"ש שתמה על טעם זה, דמפורש בגמ' שהטעם כדי שלא תתגנה על בעלה (אם לובשת בגדים שלבשתה בימי נדתה. וע' שו"ע (סע' ט') דמותר לאשה להתקשט בימי נדתה, ודלא כמהרש"ל (הו"ד בתוה"ש שם) שאוסר , and preferably not even her hair[64] אג"מ יו"ד ב,עה .

He should not listen to her sing[65] פ"ת . However, if she is singing to calm a child, he need not ask her to stop[66] כן נוהגים, ואפשר שסמכו עמ"ש בשער הציון (תקס, כה), ע"ש. .

He may not intentionally smell her perfume[67] פ"ת . He need not specifically avoid smelling it unintentionally.

She may not pour water on his hands or fill up water for him to wash with[68] שו"ע (קצה,יב) ע"פ פירוש הש"ך וכ"כ חכ"א (קטז,ט), דלא כהט"ז שמתיר לאשה למלאות בשביל בעלה. אמנם בש"ך כ' בשם הר"ר יונה דאסור לתת "לפני" בעלה קיתון של מים, ואפשר לדייק שאם לא נתנו לפניו אע"פ שמילאו בשבילו, מותר. ואע"פ שבשו"ע לא אסר אלא לרחוץ פניו ידיו ורגליו, לכאו' לרבותא נקט אפי' פיו"ר שרוחצים אותם לנקיות, וכל שכן שאר גופו שרוחץ לתענוג אסור. . She may not turn on a faucet for him to wash. However, she may fill up water for him to wash if he does not wash in her presence[69] .

If he is ill and unable to get up by himself, and there is no one else to help him, she may be lenient to pass things to him or help him stand up, but she should be careful not to wash his hands[70] קצה,טו, וגם תיזהר מהצעת המטה בפניו. ומזיגת הכוס תעשה דרך שינוי, ולענין מזיגת שאר משקים או הבאת אוכל, אין להחמיר (ש"ך) or touch more than necessary.

If she is sick, and there is no one else to help her, in cases of great necessity he may help her stand up, sit down, or other needs[71] רמ"א (קצה,טז, וצ"ע דבסע' יז משמע שאסור למשש לה הדפק אא"כ יש לה סכנה, ואפשר לחלק דלא התיר להעמידה ולסומכה אלא כשנוגע על ידי בגדיה אבל לנגוע בגופה אינו מותר אלא במקום סכנה, וצ"ע). דלא כב"י שהוא בגדר יהרג ואל יעבור ליגע באשתו נדה כמו בכל העריות. וע' מה שכתבנו בענין זה בדיני עריות , if they only touch through clothing and not directly[72] משמעות פ"ת קצה,יז . A Rav must be consulted as to when this is permitted.

 


[1] שו"ע ס' קצה.

וע' קצור הל' נדה להרא"ש (סוף מס' נדה) דאצל שאר נשים היחוד אסור משום סייג, אבל באשתו נדה קשה מאד ליזהר מלהתיחד עמה, ולכן אסרו ההרחקות משום סייג וגדר כדי שיזכור נודתה.

[2] אג"מ (יו"ד ב, עז ד"ה ומטעם)

[3] שיעורי שבט הלוי (קצה, א, סוף או' א). כיון שהוא ספק דאפשר לברר.

[4] קצה, ב

[5] באר משה (א, נ, או' יח), וע' פת"ש (קצה, יז) אם יש להקל למשש הדפק ע"י בגד המפסיק.

[6]פ"ת (קצה,ג)

[7] חוט שני (קצה, ב, או' יז)

[8] ע' פ"ת (סק"ד) שיש מקילין אם זורק דבר למעלה והיא פושטת ידה ומקבלה, כ' ס"ט אע"פ שמדינא יש להקל, מ"מ אין להתיר וכל המחמיר בענינים אלו תע"ב

[9]קצה,ב. והטעם, גזירה שמא יגע בה. וע' ב"י (בשם סמ"ג) כ' שאינו אלא חומרא, שהושטת חפץ אינו אסור אלא ביין או שאר דברים של חיבה

[10] הל' נדה (איידר) פרק 5 סע' 6

[11] הל' נדה (איידר) פרק 5 סע' 10. וע"ש בהערה שהגר"מ פיינשטיין התיר לזרוק מזה לזה אם הם רחוקים זה מזה כ"כ שאי אפשר להם לנגוע.

[12]פ"ת (קצה,ג, ע"פ תשב"ץ) דלא כערה"ש שמחמיר בכל תינוק, ודלא כפשטות התשב"ץ שמותר ליטול התינוק אפי' כשהוא קטן ביותר

[13] אג"מ יו"ד ב,עה

[14] פ"ת סק"ד כ' בתשו' הר הכרמל מתיר, ותוה"ש (סק"ב) כ' המחמיר תע"ב

[15] באר משה (א, נ, או' יב)

[16] שיעורי שבט הלוי (קצה, א, או' ג)

[17] רמ"א (קצה,ה). וכ' יש מתירים כשאדם אחר מפסיק ויושב ביניהם. וע' ט"ז (סק"ו) שהטעם משום הרהור, וע' נקה"כ (שם) שהאיסור משום דכיון דמתנודדת הוי כנגיעה (ע"ש עוד טעם). ובערה"ש (סקי"ט) כ' הטעם דהוי כנגיעה, והסביר שכשיש אחר מפסיק ביניהם, מותר כיון שוודאי לא יגעו זה בזה. וע' ב"י בשם אגודה שאם יש דבר אחר ביניהם, מותר, אבל משמע בפוסקים דלא מהני לזה אלא אדם.

וע' ב"י משמע שלרוב פוסקים הוא חומרא בעלמא, וכ' ברכי יוסף שספרדיים נוהגים להקל. וע' שו"ת יביע אומר (ח"ג או"ח סי' ג סע' ו) אע"פ שחומרא זו מפורשת במדרש תנחומא (ס"פ מצורע), אבל אין הספרדיים נוהגים כן כיון שהיא הוספה מאוחרת, וע"ש שיש הרבה הוספות בתנחומא שלפנינו

[18] ולענין ישיבה בעגלה יחד, כ' רמ"א (שם) דאסור אם הולכים לטייל ומותר אם הולכים מעיר לעיר. וע' ערוה"ש משמע שהבין שבזה הרמ"א מוסיף לאסור שאפי' אם אינה מתנדנדת אסור אם הולכים לטייל, אבל אג"מ (?) משמע שהרמ"א בא להתיר שאם אינם הולכים לטייל, מותר אפי' אם העגלה מתנדנדת

[19] רמ"א קצד,ג בשם י"א, ועש"ך כ' שהוא מוכח דאסורה בהגהות מיי'

[20] קצה,ד. וכ' רמ"א דמותרת אם שתתה איש אחר בינתים

[21] קצה,יג. וע' פ"ת בשם שאילת יעב"ץ דראוי להחמיר כדעת השאילתות והראב"ד (ע' ב"י ד"ה וכשם שאסורה) שאוסרים בזה ואפי' בכוס של ברכה

[22] קצה,ג

[23] כיון שאם היא אוכלת והוא אוכל אחריה ולא הפסיק איש ביניהם הרי הוא אוכל שיורי מאכלה (פ"ת קצה,ה), וע"ש שהמשאת בנימין כ' שאם בני הבית אוכלים עמהם בקערה אחת מדינא אין לאסור

[24]שו"ע (קצה,ג). ולא כתבנו שום חילוק בין ימי נדותה לימי ליבונה, שכן הוא הכרעת הש"ך והט"ז (בסע' יד), דלא כרמ"א (שם) שכ' שהמנהג להקל בימי ליבונה, אבל יש להחמיר

[25] ברכי יוסף (סע' ג') כ' שכן נהגו. וע' רמ"א כ' שאם אוכלים בקערה אחת כשהיא טהורה, סגי אם אוכלת בקערה בפני עצמה. וע' ב"ח כ' מה שהתיר הרמ"א הוא רק אם גם הבני בית אוכלים עמם על השולחן, אבל אם אוכלים על שולחן בפני עצמם, אסורה. (ולא כתבתי דברי הרמ"א, כיון דאינו מצוי כ"כ שאיש ואשתו אוכלים בקערה אחת. אמנם לפעמים זה מצוי, כגון אם הולכים לאכול גלידה, ובדרך כלל הם מזמינים רק מנה אחד ואוכלים ממנו ביחד, כשהיא נדה צריכים לאכול מב' מנות אבל אינם צריכים היכר אחר על השלחן. וכן הסכים הגרש"מ כ"ץ.)

[26] פשוט, וכן הסכים הגרש"מ כ"ץ

[27] אג"מ (יו"ד א,צב)

[28] רמ"א (קצה, ד)

[29] אג"מ (יו"ד א,צא)

[30] כן משמע בהל' נדה (איידר) ח"ב, עמ' 170, ולעיל שם (הערה קלט). וע' שו"ת משנה הלכות (ז, קמ) דכל אוכל שמשים בקערה אחרת, מותר, ודייק כן בט"ז (קצה ,ד) ופרי דעה (סק"ד). אבל באג"מ (שם) משמע דאפי' בזה שייך איסור שיורי מאכלה.

[31] ארחות טהרה (יא, נה), וכן ראיתי בספר הליכות ביתה (ווינער) בשם הגר"מ פיינשטיין. וכן משמע בהל' נדה (איידר) הנ"ל. וע' פסקי משנה הלכות (פ"ה סע' מט) שאם חתך מקום שאכלה ממנו, מותר לאכול ממנה אפי' באותו צלחת.

[32] אג"מ (יו"ד א,צא), ולא כתב הגדר בזה.

[33] רמ"א קצה,ד

[34] פ"ת סק"ז בשם יד אליהו

[35] רמ"א קצד,ד

[36] הל' נדה (איידר) ח"ב עמ' 171

[37] וגם seltzer בכלל זה, אבל לענין סודה ומשקים קלים, צ"ע. וכתבו הפוסקים שיש להקל במים כיון שאינו משקה חשוב. וא"כ, נראה דכל off-brand soda לא מיקרי משקה חשוב.

[38] ואם היא איטר יד, תעשה ביד ימין. וע' ערה"ש כ' שלהחליף בידה ר"ל שהיא נושאת ביד ימינה וכשמגיע לו מחליפו ליד שמאל ונותנו לו, ועפ"ז כ' בבדה"ש שאשה ששולטת בשתי ידיה תישא ביד א' וקודם שתתן לו תחליף ליד שניה וזה מיקרי שינוי.

[39] איסור זה נאמרה לענין מזיגת הכוס (סע' י'), ועכשיו אין אנו נוהגים במזיגה, שהוא תקון הכוס של יין בנתינת מים לתוכו. ולענין שאר משקים חוץ מיין, הב"י (ד"ה כתב הרשב"א) מדייק ברשב"א דבשאר משקים מותר. והרה"מ מתיר במים, ואפשר שדוקא מים מותר, אבל למסקנא כ' שיש לפרש שגם הרה"מ מתיר בשאר משקים. אבל הב"ח אוסר אפי' במאכל, ובש"ך (סקי"ב) מדייק דה"ה שמחמיר בשאר משקים, ומשמע בש"ך דלא מחמיר כהב"ח, וע' חכ"א (קטז,ז) מחמיר בזה.

[40] ש"ך קצה,יג

[41] דין האוכל לא מצאתי, אבל מסתבר כיון שיש פוסקים שאין שום איסור באוכל ושאר משקים, אבל לענין מזיגת יין, מדוייק ברשב"א (ע' ב"י ד"ה ומ"ש דלשלוח) דאסור "למישתי"

[42] מה שחילקנו בזה, הוא ע"פ ספר פתחי הלכה (פורסט):

באיסור הושטה בלא מזיגה אסור בין באוכל ובין במשקים.

באיסור מזיגה אסור בכל המשקים, אבל הכנת מאכלים מותר, כמ"ש הר"ש איידר בשם הגר"מ פיינשטיין (הל' נדה ח"ב עמ' 178 הערה ריב). וע' מקור חיים גונדרשהיים (קצה, מד) דדוקא ביין אסור אבל לא בשאר משקים).

ובאיסור שילוח כוס כתבנו שאינו אסור אלא ביין (וע' ר"ש איידר בשם הגר"מ פיינשטיין בהל' נדה ח"ב עמ' 180 הערה רכא, דדוקא ביין, או בכוס של ברכה אפי' משאר משקים).

[43] רמ"א (קצה ,י). ע' שיעורי שבט הלוי (קצה, י או' ו) דלא מהני עצימת עינים או החזרת פנים, ואפי' הוא בחדר אחר ורואה אותה, נחשב בפניו. אבל בבדה"ש (ס"ק קלד) מתיר בהחזרת פנים, דמדוייק בדברי הרשב"א שהכל תלוי בראייה.

[44] קצה, י. ושם התיר מזיגת הכוס יין בפניו ע"י שינוי, ופשוט דה"ה שאר משקין.

[45] עמ"ש בהערה לעיל, מה מיקרי בפניו.

[46] הל' נדה (איידר) ח"ב עמ' 178-179

[47] חכמת אדם (קטז, ז). ולפ"ד מסתבר דמה שכתבתי בפנים, מותר אפי' לדעת הגרמ"פ. ע' באר משה (א, ס"ס מו), ושם התיר כל הכנת הקפה ותה. וראיתי בספר דור המלקטים (נדה ב עמ' 651) בשם הגר"י ברקוביץ, דמותר לה להשים מים בכוס ואח"כ ליתן בתוכו קפה וסוכר וחלב, כיון שהוא רק הכנת המאכל.

[48] ע' שו"ע (קצה,י) ורמ"א (שם)

[49] קצה,יג. וע' רמ"א בסע' י' כ' דוקא אסור בפניו, וכ"כ ב"י והש"ך, ודלא כב"ח כ' אפי' שלא בפניו אסור. וע' ב"י (בשם רא"ש) דמבואר בגמ' שאשתו של שמואל מזג לו כוס ביד שמאל ואח"כ הניחה על השלחן, וא"כ משמע שמותר לה למזוג לו כוס ביד שמאל ואח"כ לשלחה לו, אבל יש לחלק.

[50] קצה,ו ורמ"א שם. וע' ש"ך (סקי"א, ע"פ מה שהגיה חכ"א קטז,ה) שאם המטות מחוברין בכותל, של בנין, מותר. ע' פ"ת (סקי"א) בשם מקור חיים שמדייק במרדכי שכל זה אם רגלי המטות נוגעות זב"ז, אבל אם ראשי המטות נוגעות, כיון שאינם יכולים לראות זה פנים של זה, מותר, אבל המנהג להחמיר כרמ"א. וע"ש חכ"א (קטז,ה) דאפשר שאם המטות מחוברין לכותל, מותר. ושם רצה להתיר אם המטה מוקף בנסרים למעלה, כמטות שלנו

[51] כן נוהגים לכתחלה

[52] ?

[53] קצה,ה. וע' ש"ך וב"ח דדוקא שינה אסורה, אבל ישיבה מותרת. וע' חכמ"א (?) דמותר לישב על מטתה שלא בפניה, וע' פ"ת כ' שאם אינה בעיר מותר. ונ"ל דלעמוד על מטתה מותר

[54] פת"ש (קצה ,ט)

[55] ט"ז (סק"ו) אוסר לה לישן על מטתו, ובסק"ז מתיר, וכ' פ"ת (סק"ח) ליישב דבפניו אסור ושלא בפניו מותר

[56] דבכה"ג, לא מסתבר כלל שיהיה לה ב' מטות, וצ"ל שהולכים אחר האחרון.

[57] פרי טהרה (רובעלאוו, ס' קצה)

[58] קצה,יא. ואם היא הציעה מטתו באיסור, לכאו' מותר לו לשכב שם.

[59] קצה,א

[60] משמעות אג"מ (ב, פג) בדעת רמ"א (קצה, ה)

[61]אג"מ (ב, פג)

[62]פ"ת (קצה,ג)

[63] קצה,ז. ואע"פ שכתב אפילו בעקבה, ע' ב"י שהוא כינוי למקום התורפה, ומזה נלמד לכל מקום מכוסה. וע' רמ"א (שם), דמותר להסתכל בשאר גופה, אע"פ שנהנה בראייתה. ואע"פ שכתב בשו"ע (סע' ח') ראוי שתתייחד בגדים לימי נדתה כדי שיזכרו שהיא נדה, אין המנהג כן. וע' תוה"ש שתמה על טעם זה, דמפורש בגמ' שהטעם כדי שלא תתגנה על בעלה (אם לובשת בגדים שלבשתה בימי נדתה. וע' שו"ע (סע' ט') דמותר לאשה להתקשט בימי נדתה, ודלא כמהרש"ל (הו"ד בתוה"ש שם) שאוסר

[64] אג"מ יו"ד ב,עה

[65] פ"ת

[66] כן נוהגים, ואפשר שסמכו עמ"ש בשער הציון (תקס, כה), ע"ש.

[67] פ"ת

[68]שו"ע (קצה,יב) ע"פ פירוש הש"ך וכ"כ חכ"א (קטז,ט), דלא כהט"ז שמתיר לאשה למלאות בשביל בעלה. אמנם בש"ך כ' בשם הר"ר יונה דאסור לתת "לפני" בעלה קיתון של מים, ואפשר לדייק שאם לא נתנו לפניו אע"פ שמילאו בשבילו, מותר. ואע"פ שבשו"ע לא אסר אלא לרחוץ פניו ידיו ורגליו, לכאו' לרבותא נקט אפי' פיו"ר שרוחצים אותם לנקיות, וכל שכן שאר גופו שרוחץ לתענוג אסור.

[70] קצה,טו, וגם תיזהר מהצעת המטה בפניו. ומזיגת הכוס תעשה דרך שינוי, ולענין מזיגת שאר משקים או הבאת אוכל, אין להחמיר (ש"ך)

[71]רמ"א (קצה,טז, וצ"ע דבסע' יז משמע שאסור למשש לה הדפק אא"כ יש לה סכנה, ואפשר לחלק דלא התיר להעמידה ולסומכה אלא כשנוגע על ידי בגדיה אבל לנגוע בגופה אינו מותר אלא במקום סכנה, וצ"ע). דלא כב"י שהוא בגדר יהרג ואל יעבור ליגע באשתו נדה כמו בכל העריות. וע' מה שכתבנו בענין זה בדיני עריות

[72] משמעות פ"ת קצה,יז

Next: During a Vest
During a Vest