Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Forbidden Foods

KashrusChapter 78: Meat with Milk

There are several Halachos that do not apply to other forbidden foods and are unique to meat with milk (basar b’chalav).

A.    Prohibition of benefit and cooking

It is forbidden mid’oraysa[1] רמב"ם ל"ת קפו to cook meat and milk together. It is also forbidden[2] כ' רמב"ם (ל"ת קפז) שהוא נכלל באיסור אכילה ואינו ל"ת בפני עצמו, כיון שאכילה אינו אלא אחד ממיני ההנאה שנאסר, כמו שאמרו כל מקום שכתב התורה לא תאכל גם איסור הנאה במשמע. ואין להקשות למה כתב התורה איסור הנאה אם הוא כבר נכלל באכילה, די"ל שיש דין חדש בבשר בחלב, שאם אכלו בלי הנאה כגון אם אכלו כשהוא חם עד שישרוף גרונו, חייב, משא"כ שאר איסורי אכילה שהוא פטור to eat meat and milk which were cooked together[3] כ' ט"ז צד,ד שאסור ליתן לכלב אפי' אין הכלב שלו, וע' פ"ת סק"ה בשם הגר"א והמק"ח שמותר בכלב שאינו שלו . “Cooking” includes roasting[4] בא"ה פז,א בשם פר"ח, דלא כמ"ש החו"ד בשם כמה ראשונים שהוא דרבנן and deep-frying[5] פ"ת פז,ג בשם פר"מ, דלא כמ"ש בשם המ"י שטיגון אינו אסור בהנאה. אבל סיים שם דבמקום הפ"מ יש להקל , cooking meat in milchig pots[6] מדוייק בשו"ע צב,? , pouring hot milk onto meat[7] פמ"ג (פתיחה להלכות בב"ח) כ' שהוא ספק דאורייתא , dropping meat into hot milk[8] משום תתאה גבר , cutting meat with a milchig knife[9] רע"א (בהגהותיו לפמ"ג בפתיחה להל' בשר בחלב), אבל אם הבשר בכלי שני אין איסור בישול and possibly microwaves[10] אג"מ (אוח"ג,נב) כ' לענין שבת שהוא בישול ממש, ולא כתב מה דינו לענין בב"ח . However, cooking vegetables in a pot which has absorbed basar b’chalav is permitted[11] פמ"ג (ש"ד קה,יח?) (even though the vegetables may not be eaten).

Any utensil which cooked both meat and milk (together or separately) requires kashering[12] צד,ג, וע' טור ס"ס צג שכ' בשם העיטור שאם בישל חלב בקדירה (של חרס) של בשר בת יומא, ויש ס' לבטל הבשר, מותר לבשל בו מאיזה מין שירצה, ותמה עליו טור וב"י, וע' ט"ז שרצה ליישב דבריו. ועמש"כ הטור בשם רשב"א שאם בישל בשר בקדירה ואח"כ ירקות, מותר לכתחלה לבשל חלב באותו קדירה כיון שכבר נקלש טעם הבשר, וע' ב"י שתמה אליו , and one may not use the item in any manner until it is kashered[13] צד,ג. ולענין מה נאסר הקדירה עצמו, דהא מותר להשתמש בו לתת בתוכו פירות או צונן כמ"ש השו"ע, ואם לענין למוכרו לנכרי (כמ"ש המג"א ס' ת"נ), וכי מפני הבלע ישיג יותר בעדו, כן הקשה הבית מאיר. וע' ש"ך שאם בישל בו כשאינה בן יומו, כ' הגה"א שצריך להשליך דמי הקדירה לים המלח, ובת"ח כ' דלא צריך. ולענין מה מותר ליתן בתוך קדירה זו, כ' באר הגולה שאסור ליתן בתוכו צונן לח, והש"ך (ות"ח הו"ד בט"ז) כ' אפי' צונן לח. וע' ט"ז בשם ת"ח שמותר לחמם בו מים לחפוף הראש, וכ' בשם רש"ל שמותר לחמם רק מים שאינם ראויים לשתייה .

Mid’oraysa, all these prohibitions apply only to meat from a specie of kosher, domesticated animal (cow, ram, or sheep), when cooked in the milk of these animals[14] פז, ב-ג.

ולענין בשר נבילה בחלב, ע' פת"ש (פז,ו) הביא בשם דגמ"ר דבישולו אסור מדאורייתא ולוקין עליו, אבל הרמב"ם (פיהמ"ש כריתות פ"ג) כ' אינו אסור בהנאה, ואף דלדברי תוס' משמע שאסור מ"מ לא מצינו בפירוש שיחלוק על הרמב"ם והמקיל במקום הפסד לא הפסיד. אבל פמ"ג כ' אסור בהנאה מן התורה.
.

It is forbidden mid’rabanan to eat meat of either a fowl or a kosher undomesticated animal (e.g. venison), which was cooked with milk[15] פז, ג. וכ"כ רמב"ם (מאכלות אסורות ט, ד). ואע"פ שכתב בהל' ממרים (ב, ט) שהאומר שאין בשר חיה בחלב אסור מן התורה עובר בבל תגרע, ע' כס"מ (הל' ממרים שם) שדבריו במאכ"א עיקר. , and eating these forms of meat have all the stringencies of cow meat[16] אמנם, אם יש ספק אם נתערב בשר עוף בחלב, לדעת ט"ז (צח, ה) לא אמרינן ספק דרבנן לקולא כיון שמצינו שהחמירו בו חז"ל כמו דאורייתא, ולדעת הש"ך (שם) אמרינן סדר"ל. (e.g. one must wait six hours after eating them).

One is permitted to derive benefit from chicken, or non-kosher species of animal, cooked with milk[17] פז,ג דלא כמהרש"ל (הובא בש"ך סק"א) שכ' שאפי' בב"ח דרבנן אסור בהנאה. וע' בן איש חי (שנה ב, בהעלותך או' ו) בהנאה אחר שנתבשל, אין ראוי להחמיר לאבד ממון ישראל, עכ"ל, ומשמע דלכתחלה אין לקנותו כגון להאכיל לבהמתו. . For example, one may purchase dog food which contains turkey and milk, but not cow meat and milk.

One may not cook any forbidden meat with milk (e.g. grilling cheese on bacon), due to maris ayin[18] ע' רמ"א (פז, ד) אוסר, וע' ט"ז וש"ך תמהו עליו, דמשמעות הפוסקים שאין בזה משום מראית עין, משום דאפשר שמבשל לצורך רפואה, או משום דבשר טמאה ניכר לעין שהוא בשר טמא, וכן חלב טמא ניכר. (וע' פלתי כ' הטעם משום שהוא מילתא דלא שכיחא, דמי פתי יבשל דבר האסור באכילה כדי לשופכו לאשפה.) ולמסקנא, ש"ך מקיל, כ' הט"ז (סק"ה) שאין בידו להקל נגד הרמ"א, וחכ"א (מ, ד) אוסר, וערה"ש (ס"ק יז) סיים בצ"ע. . One who is asked by a non-Jewish coworker to heat up his meal in the office microwave, may not do so, if it looks like the food may contain milk with any form of meat.

One may not cook or eat any kosher dish that looks like basar b’chalav (even basar b’chalav d’rabanan), unless there is a heker (reminder) that notifies any onlooker that this is not really a forbidden food[19] ש"ך פז,ו דלא כרמ"א שמתיר לבשל בשר עוף בחלב בלי שום היכר, ומצריך היכר רק כשנראה כאיסור דאורייתא. ומותר לבשל לרפואה כיון דליכא למיחש למראית עין (ש"ך וט"ז שם). . For example, if one is cooking meat with almond milk, he must put the almond-milk container next to the dish as a heker. A hamburger with soy-cheese placed on it must have a heker.

Because of the widespread use of milk substitutes, which somewhat mitigates the concern of maris ayin, one may be lenient that anything eaten in the privacy of his home, not publicly, does not require a heker. Additionally, whenever the foods are not mixed together, no heker is required[20] דרכ"ת (פז, מה), אבל ערה"ש (פז, יח) משמע דאפי' בזה אחר זה, צריך היכר. (ולכן בזה"ז, שיש לספק אם יש מראית עין בכלל, יש להקל). . For this reason, one may drink coffee, with non-dairy creamer in it, in the course of a fleishig meal. One may also serve non-dairy ice cream as dessert following a fleishig meal.

Whenever one does not have a heker available, he may eat the food without a heker[21] ט"ז (פז, ד). (ובפרט בזמן הזה כיון שנפוץ מאד שיש הרבה דברים שנראים בחלב ונעשים מצמחים.) .

B.    Eating on the same table

One is permitted to sit at the same table as another person who is eating non-kosher food (unless he is eating non-kosher bread[22] ש"ך פח,ב, וערה"ש (סק"ב) ). However, two people may not eat at the same table if one is eating meat and the other is eating milk[23] שו"ע פח,א. unless there is a Heker on the table[24] שו"ע פח,ב. ואם אורחים האוכלים יש להם הוצאה אחת, הטור בשם י"א כתב שאין היכר מועיל, והש"ך סק"ה מדייק בשו"ע שמועיל . The reason is that we are concerned one of them may eat from the other’s food, since they are both eating kosher. However, it is permitted if they do not know each other and merely happen to be sitting together[25] שו"ע פח,ב. ודלא כמהרש"ל (הובא בט"ז סק"ב) שאם מכירים זה את זה אבל מקפידים, מותר. .

A heker is defined as an object that will remind them not to each from each other’s food. If they eat on two separate placemats, that is sufficient. If they put a food on the table as a Heker, such as a loaf of bread, it only works as a Heker if they are not eating from the loaf. If they use a utensil as a heker, such as a water pitcher, it may function as a Heker as long as it is not usually on the table, even though they are drinking from it.[26] רמ"א פח,ב דלא כב"ח (הובא בש"ך סק"ו) שכ' שאם שותים מן הכלי לא הוי היכר. ולכאו' הסברא לחלק בין אוכל וכלי, כיון שאם שם איזה מאכל באמצע השלחן ואוכל ממנו, אע"פ שאינו רגיל להיות שם לא נראה כהיכר כיון שאפשר שעכשיו רצה דוקא ממאכל זה. אבל בכלי שנותן שם בתורת היכר, אינו מסתבר שעכשיו ירצה לשתות דוקא מכלי זה ולא מכלי אחר, ולכן הוי היכר אע"פ ששותים ממנו (If they are eating far away from each other, no heker is required[27] פ"ת פח,ג בשם הב"ח מתיר , but this is hard to define, so it should not be relied upon.)

It is permitted to eat meat even though there is milk on the same table (if no one is drinking it)[28] דלא כבא"ה פח,א שכ' אסור . If one ate meat within the past six hours, one is still permitted to eat at a table with others who are eating milchigs.[29] דלא כבא"ה פח,ב שכ' שאסור

C.    Waiting between eating meat and milk

One must wait six hours after eating meat[30] לא שנא של בהמה או חיה או עוף, דלא כיש מי שהורה (ברשב"א הובא בב"י ר"ס פט) דאחר חיה ועוף מותר לאכול גבינה בלי כלום.

וע' פ"ת (פט, ג) בשם חת"ס (שו"ת יו"ד ס' עג) דמותר לחולה קצת לשתות מי חלב אחר המתנת שעה. ומשמע מדברי חת"ס (שם) דאינו מתיר במי חלב אלא משום שאיסור בשר במי חלב הוי איסור קלוש, אבל אסור לשתות חלב. ושמעתי שיש פוסקים שמתירים לאשה עוברה לשתות חלב אחר המתנת שעה, וצ"ע.
before he may eat dairy products[31] שו"ע פט,א, ודלא כדעת הי"א ברמ"א שצריך רק לברך ברה"מ ואח"כ מותר לאכול גבינה, ודלא כהמנהג שהביא להמתין שעה אחת. וכ' שי"א שאין לברך ברה"מ כדי שיוכל לאכול גבינה אחריו, דהא אינו סילוק סעודה בכלל אלא הכנה לסעודה, וכ"כ הט"ז סק"ג (ותמה שם על המקילים). וע' דגמ"ר שאינו צריך להמתין אלא עד ו' שעות מהתחלת הסעודה של בשר. ע' מ"ש ש"ך (פח,טז) בשם הזוהר, שאם אוכל בשר וגבינה בסעודה אחת ובשעה אחת הוי סכנה, לא שנא אם הבשר או הגבינה קדם, אבל מדייק שם שאחר שעה, מותר, ועפר"מ ששאר אחרונים החמירו באותו סעודה אפי' לאחר שעה. וע' ב"י (או"ח קעג ד"ה ויש מחמירין, הו"ד בגר"א בסע' ב') משמע שלדעת הזוהר אינו צריך לברך ברה"מ בינתיים, אבל הגר"א ציין בסע' א' שהזוהר הוי המקור להשיטה שמותר לאכול חלב אחר בשר אם בירך ברה"מ בינתיים. [והגר"מ היינעמאן אמר שלדעת הזוהר יש סכנה לאכול חלב תוך ו' שעות אחר בשר, ומסתמא פירש דברי הזוהר "בסעודתא חדא" כדברי הגמרא "בין סעודה לסעודה", דהיינו ו' שעות] (although some have the custom to wait lesser amounts). If one chewed meat (or a potato that was cooked together with meat) and spit it out, one must wait one hour[32] ע' רעק"א (פט, א) דאין צריך להמתין ו' שעות אלא אחר אכילה, ולא אחר לעיסה, ומשמע מדבריו שצריך להמתין שעה.

וע' ש"ך (סק"ב) טור כ' שהבשר מוציא שומן וטעמו נמשך עד זמן מרובה, והרמב"ם כ' שהבשר נשאר בין השיניים, והטור כתב טוב להחמיר כב' הטעמים, עכת"ד. ופ"ת (סק"א) כ' בשם הפמ"ג (מש"ז סק"א) שמחמירים להמתין ו' שעות אפי' אם לועס לתינוק תבשיל שיש בו שומן של בשר (אע"פ שב' הטעמים לא שייכים בזה) בשביל לא פלוג.
, and eat a solid food and a liquid (see later paragraphs). If one only tasted meat and spit it out without chewing, he must eat a solid and drink liquid, but need not wait before drinking milk[33] דרכ"ת (סק"י) בשם הגרש"ק .

If after eating meat, one found meat stuck between his teeth, he must remove it[34] פט,א , and then eat a solid and a liquid[35] ערה"ש (פט, ה) , before eating dairy. One need not wait six hours from when one removes it[36] ש"ך פט,ג .

One also may not eat dairy if he is still in the same meal in which he ate meat[37] ע' רמ"א (פט, א) משמע שיש מחלקת אם צריך להמתין עד לאחר שיגמור סעודתו או להמתין ו' שעות, אבל רש"ל (הובא בש"ך סק"ה) כ' דלכו"ע צריך ברה"מ. (this is relevant for those who have the custom to only wait one or three hours).

After eating an onion cut with a fleishig knife, one need not wait before eating dairy. After eating meat, one need not wait six hours before eating an onion which was cut with a milchig knife[38] ע' פמ"ג (אש"א תצד, ו) מחמיר בזה. ויש מקילין כיון שיש הרבה צדדים להקל, דאפשר שבצלים שלנו אינם חריפים, ועוד צירופים, ע' יו"ד (צו, א). ובדבר שקיבל טעם בשר ע"י זיעה, אפשר דלדעת הפמ"ג אסור, וצ"ע לדינא. .

If one cooked food in a pot in which meat was previously cooked, one need not wait six hours[39] רמ"א פט,ג , unless the pot was dirty and the residue was not batel[40] ע' ש"ך (פט, יט) כ' אפי' שיש בו קצת ממשות של איסור, ודעת הפ"ת שנראה שזהו דוקא אם אין בהתבשיל טעם של בשר, שאם יש בו טעם הוי כשומן של בשר, וא"כ אם יש בו ממשות ואין ס' כנגדו אין להקל, אא"כ רחצו באמצע וכוונתו היה להסיר הבשר, ולא הצליח. .

If one heated food in a fleishig microwave, the food should not be mixed with cheese, but one need not wait six hours after eating it before drinking milk[41] שאפי' יש בו ממשות, ואין ס' במאכל נגד הממשות, יש לצרף הש"ך (?) דעל דבר מועט שנתערב שלא בכוונה אין צריך להמתין שש שעות. .

Even if one only ate a potato that was cooked with meat, he should wait six hours before eating vegetables that were cooked together with cheese[42] רע"א בשם רש"ל כ' שכן המנהג, דלא כשו"ע כ' שמותר ודלא כרמ"א דמצריך רק נטילה .

If after eating dairy products one wishes to eat meat, one must wash his hands[43] ש"ך פט,ט כ' שכן נוהגים כיון שהגבינה שמינה ונדבקת בלחלוחית הידים, אבל בשו"ע כ' שביום יעיין בידיו שלא יהא שום גבינה נדבק בהם, ובלילה שאינו יכול לעיין צריך לרחצם , eat a non-sticky solid (swishing it around one’s mouth to cleanse it), and drink liquid[44] פט,ב דלא כטור בשם ר"ת שמותר לאכול בלי כלום ודלא כגר"א שכ' שבקינוח או הדחה סגי. ואין חילוק בין בשר בהמה לבשר עוף, דלא כרמב"ם כ' דלאכול בשר עוף לא צריך קינוח והדחה.

ואין צריך לדקדק בקינוח פה והדחה, אלא איזה מהם שירצה, יקדים (ש"ך פט, יא).

וע' בדה"ש (סק"נ) דלדעת הרש"ש, השותה חלב צריך רק להדיח פיו, אבל בספר או"ה מבואר שאף השותה חלב צריך קינוח והדחה, ונראה שיש להחמיר.

וצ"ע אם יכול לעשות רק קינוח באצבע, וע' תורת חטאת (כלל עו או' ב) בשם שערי דורא משמע שיכול לעשות רק קינוח באצבע, אבל ראיתי בשערי דורא בפנים ונראה מדבריו שהוא חומרא ולא קולא, דבנוסף לקינוח והדחה היה עושה גם קינוח האצבע, ע"ש.
. One need not finish the dairy meal by reciting a bracha acharona before eating meat[45] מ"ב (תצד, טז). ודלא כבא"ה (פט,ב) בשם כה"ג שצריך לברך ברכה אחרונה. . Many have the custom to (besides for the aforementioned actions) wait half an hour after eating dairy products before eating meat[46] הליכות שלמה (הל' שבועות, ?). ומשמעות הזוהר (שכתב הב"י או"ח ס' קעג ד"ה ויש מחמירין, עמ"ש לעיל בזה) שצריך המתנת שעה וברה"מ ביניהם, אבל משמע במ"ב דלא חש לזה, ואפשר טעמו כיון שבגמרא לא משמע כדברי הזוהר. אבל ע' בדי השלחן (ס"ק ?) שיש נוהגים להמתין שעה. .

However, if one ate aged cheese[47] ע' ט"ז פט,ד בשם או"ה כ' שנקרא קשה אם ישנה ששה חדשים או אם הוא מתולעת, וכ"כ חכ"א מ,יג. אבל הט"ז עצמו כ' שאין להחמיר אלא אם המתינה ו' חדשים והוא גם או מתולעת או נעשה מחלב שהוקפאה בקיבה. , one should wait six hours before eating meat, and preferably even before eating chicken[48] רמ"א פט,ב כ' שיש מקילין ואין למחות, וסיים טוב להחמיר. וע' ש"ך סקי"ז בשם מהרש"ל שקורא תגר על המחמירים. וע' ב"י (או"ח ס' קעג ד"ה ויש מחמירין) דלפי דברי הזוהר יש להחמיר אפי' בבשר עוף, והקשו האחרונים דהא לא נזכר בזוהר בשר עוף כלל . In America, the custom is only to be stringent to wait after Parmesan cheese, but not after other cheese, unless one knows that it was specially aged.

Whenever one wants to eat one type after eating the other (e.g., meat after milk), one must remove any bread from the table that was there during the other meal and shake the tablecloth free of crumbs[49] פט,ד. ולא כתבנו שצריך להסיר המפה כמ"ש השו"ע שם, שכ' הפ"ת סק"ח דעכשיו שמביאים האוכל על קערות, די בהפוך המפה, וע' חכ"א (מ,יד) שמשמע כדברי השו"ע .

If one touch meat with his hands and then wants to touch cheese, one must wash his hands[50] ש"ך פט,כא וכ"כ חכ"א מ,יג, דלא כשו"ע שכ' דלא הצריכו נטילה אלא לאוכלים . However, if one only served platters or held containers touching meat but did not touch the meat itself, no washing is required[51] בא"ה פט,יג בשם פר"ח .

If one forgot he recently ate meat and recited a bracha intending to drink milk; if he ate it more than an hour ago, he should drink a tiny amount of milk so the bracha will not be l’vatala, but if it was within the past hour, he should not drink and instead recite “boruch shem…”[52] ע' זבחי צדק (פט,ג) בשם זכור לאברהם, כיון שברכה לבטלה לא הוי אלא איסור דרבנן, ולדעת רמ"א מעיקר הדין מותר לאכול חלב לאחר שעה אלא שנוהגים להחמיר להמתין ו' שעות, וא"כ כשהוא תוך שעה, מוטב לעבור איסור דרבנן בשב ואל תעשה ואל יעבור איסור דרבנן בידים. ומה שכתבתי הוא ע"פ שו"ת יביע אומר (ח"ב יו"ד ה), וע"ש צידד דאפשר דאפי' תוך שעה יכול לטעום קצת, דהמתנת שעה הוי רק מנהג, ובמקום ברכה לבטלה אין להחמיר. וע"ש שהלבושי מרדכי כ' שלא יטעום בכל גווני, כיון שהוא מאכל של איסור, ולדעת השו"ע (ס' קצו) אין לברך עליו, עכת"ד לב"מ, ויבי"א דחה דבריו, שיש לחלק בין מאכל של איסור, שאין לברך עליו, ובין מאכל של היתר כשיש איסור לאוכלו. ועוד כתב דלדעת רמב"ם שברכה לבטלה אסור מדאורייתא, יש לטעום קצת כיון שאכילת בשר וחלב שלא נתבשלו ביחד הוי איסור דרבנן. .

 

D.    Bread kneaded with milk or meat and bread left over from a milchig meal

If bread was served at a fleishig meal, it may not be eaten together with milchigs or served at a milchig meal, (and vice-versa for bread served at a milchig meal), out of concern that someone may have had meat residue on their hands and touched the bread[53] פט, ג . However, if it was a large challah, whatever remains may be eaten with the other type, as it can be assumed that those present would not touch it with food residue on their hands, so that it can be eaten later with the other type (although it is best to be stringent)[54] אג"מ (יו"ד א, לח), ומצוה מן המובחר שלא לאוכלו עם המין השני (שם). . The same is true of any food which one normally takes by hand from a serving platter; it may not be served at a meal of the other type[55] ב"י (ס' פט) .

One should not bake bread together with meat in the oven[56] רמ"א (צז,א), דשמא יזוב על הפת. ואם אפה פת שיש בו בליעה מחלב (ולא חלב ממש) בתנור יחד עם פת רגיל, מותר לאכול הפת הרגיל עם בשר כיון שאין בו אלא בליעה והוי נ"ט בר נ"ט . However, if one did so, one may eat the bread by itself or with meat[57] ש"ך (צז,ב) וחכ"א (נ,א), ובלבד שלא ראה שזב על הפת , but not together with milk[58] צז,ג .

One may not mix milk or meat into dough[59] צז,א to make bread[60] ע' בא"ה סק"א שכ' שרק לעשות פת אסורה, אבל מדוכה שדך בה בשר אין בו שום איסור ומותר לדוך בו בשמים לאכול עם בשר וכ"כ חכ"א שמותר שלא גזרו אלא בפת כי על הלחם יחיה האדם, והט"ז חולק וכ' דמדוכה אסור. וע' נחלת צבי בשם תשו' צמח צדק שאסור לערב חלב עם יין, ובמנ"י הסביר טעמו משום שרגילים לשתותו עם סעודת בשר . If bread was kneaded with milk, even accidentally[61] פ"ת צז,ב , it is assur to eat, even by itself[62] וע' כרתי (סי' צז) שמותר לחלק הפת להרבה אנשים לאחר האפייה, דנעשה דבר מועט, ומשמע ברעק"א (הגשו"ע או"ח קצו, א) דכן ההלכה.

ואם נתערב הפת עם ירקות, הצמח צדק כ' דאסורין, וחוות דעת (ביאורים צז, ב) מקיל.

ולענין הכלי שנאפה בו אם צריך הכשר, משמע בחוות דעת (שם) וכו"פ (שם) דהאיסור אינו איסור חפצא אלא איסור גברא, וא"כ מסתבר דאין הכלים צריכים הכשר.
. If the bread only touched meat or milk, a layer should be removed (as explained earlier) and the rest may be eaten with the other type.

However, it is permitted to knead milk or meat into dough in any of the following cases:

a)    One made a symbol on it, such as a different shape[63] צז, א

b)    The bread is sweet and would not normally be eaten with meat[64] פ"ת צז,ג בשם מהרי"ט (this leniency only works if milk fell in, because even a sweet bread may be eaten with milk)

c)     One only made a small amount[65] צז,א , meaning, enough for one day[66] ע' שפ"ד (צז,א) בשם ת"ח כ' דלצורך שבועות מיקרי דבר מועט. ובמקום הפסד מרובה, כ' חכ"א (נ,ה) יכול לחלקו להרבה בתים

d)    If the milk already fell in, one is permitted to bake it if the milk was batel in sixty times its volume[67] פ"ת סק"ו בשם מהרי"ט, ע"ש מהרי"ט מתיר אפי' לערב לכתחלה פחות מששים, אבל צמח צדק אוסר משום מבטל איסור לכתחלה (הו"ד נחלת צבי)

 

E.    Nat bar nat of heter

In regards to all issurim, if one cooks issur-food in a pot, and then cooks heter-food in that pot, and then cook that heter-food in a different pot, the second pot becomes prohibited. This is because a secondary transfer of taste (food to pot and then pot to food) or “nosein taam bar nosein taam” (nat bar nat) is assur[68] הוא דעת כל הפוסקים, כ"כ ב"י (צה ד"ה כתב הר"ן). וע' איסור והיתר (לד,ז) כ' שהוא אסור משום חנ"ן בשאר איסורים, ולפי זה מוכח דדעתו שהוא איסור דרבנן, וע' רשב"א (תש' ח"א, תקטז) כ' שהוא דאורייתא מגיעולי כלי מדין . However, with regards to basar b’chalav, nat bar nat is permitted[69] ואין חילוק בין עלו בקדירה של בשר או נצלה בקדירה של בשר או נתבשל בו, דלא כריב"ן (חתנו של רש"י) מחמיר בנתבשלו, ודלא כרא"ש (ומהרש"ל, הו"ד ש"ך סק"ד) מחמיר בנצלו. ודלא כמי שרצה לדייק בהטור (ע' ב"י מצאתי כתוב) דרק מותר אם עלה בקערה קרה, אבל אם עלה בקערה חמה, אסורה. ואם היה כבוש בכלי חולבת, ע' מש"ז (צו,ט) שאם עירבו מותר משום נ"ט בר נ"ט אבל אינו מבואר בדבריו אם מותר לערבם לכתחלה, וע' רעק"א (על ש"ך צה,ג) נסתפק אם מותר לכתחלה לערבו עם בשר או אם מותרת לאכול רק בדיעבד b’dieved, but not l’chatchila[70] רמ"א צה,ב, כדעת סמ"ק (ב"י ד"ה כתב סמ"ק) ודלא כבעל התרומה (שם) המתיר לכתחלה . (If the food was sharp, see the rules of sharp foods[71] רמ"א צה,ב כתב שאם התבשיל דבר חריף, אסור אע"פ שאין הקדירה בן יומו, וע' פ"ת סק"ד שיש חולקים כיון שבתשיל הוא כמו ג' נ"ט, ולמעשה יש להחמיר בדבר שהוא חריף גמור .)

L’chatchila” here means that one may not cook or roast vegetables in a fleishig pot if he intends to eat them with cheese, even if the pot is not ben yomo[72] כ"כ חכ"א (מח,ב) והוא סתימת הפוסקים, וע' גר"א (צה,י) שמתיר לבשלו לכתחלה אם אינו בן יומו. וע' חכ"א (נו,א) דבשעת הדחק, כגון נמצא בבית נכרי ואין לו כלי כשר לבשל בו, מותר לבשל בכלי אינו בן יומו, דכבדיעבד דמי. . If he already cooked them in a ben-yomo fleishig pot he may not mix them with cheese[73] רמ"א צה,ב or reheat them in a milchig pot[74] משמעות רמ"א (שם) מדלא התיר אלא לאוכלם על כלים חלביים. אבל יש לדחות דיוק זה, דנראה דבימי הרמ"א, שלא היה להם מקפיאים, פשוט שהיה מחממו בכלי שבישל בו דלא היה מועיל לשופכו מכלי זה כדי לחממו בכלי אחר, ולא היה נוגע אלא אם מותר לאוכלו על כלי חלב. וע' תפארת למשה (שם) מיקל שמותר לבשלו בכלי של מין האחר. , but he may eat them on milchig utensils[75] רמ"א צה,ב . However, if he cooked them in a non-ben yomo fleishig pot, he may mix them with cheese[76] רמ"א צה,ב, דלא כרש"ל שאוסר (הו"ד ט"ז צה,ד) . If the vegetables were subsequently mixed with cheese, whether or not the pot was ben-yomo, he may eat them b’dieved[77] רמ"א צה,ב וחכ"א מח,א, ולא שנא אם נתבשלו או נצלו. דלא כהש"ך (סק"ד) שאוסר אם נצלו. וע' פ"ת (סק"ב) דלדעת הש"ך, אם נתבשלו בקדירה של בשר, הרוטב אסור לאוכלו עם חלב כיון שהרוטב הוי כמו נצלו. ואם צלה דגים בקדירה שבישל בו בשר, מותר, כיון שנבלע לתוך הכלי רק ע"י בישול. . If the vegetables were not cooked in a fleishig pot but were placed, while hot, on a fleishig plate, they may be eaten with cheese[78] רמ"א צה,ד, וע' ט"ז וש"ך שם כ' שאם הקערה והמאכל שניהם חמים, אסור לערבו עם חלב .

If one inserted a milchig (ben-yomo) ladle into a pareve pot while cooking, the pot should be used for milchigs[79] ש"ך צד,טו. ואם בישל מים בקדירה חדשה ותחב בו כף חולבת, ואח"כ בישל מים אחרים ותחב בו כף בשרי, כ' שו"ע (צד,ה) ורמ"א שאסור לבשל בקדירה זו בשר או חלב, וע' ש"ך תמה עליהם דהא יש כאן ג' נ"ט, החלב לכף, הכף למים, והמים לקדירה. וע' בא"ה שמיישב בדוחק שמסתמא הכפיות היו בהם שמנונית .

If meat is roasting on the fire in the same pan as vegetables, even if they are not touching, the leniency of Nat bar Nat does not apply. This is because the transfer of taste is stronger while the food is cooking and therefore the vegetables have received taste directly from the meat[80] פ"ת ר"ס צה .

The leniency of Nat bar Nat does not apply when the transfer only occurred within foods[81] פ"ת ר"ס צה . Therefore, if one cooked a potato in a cholent, and subsequently removed the potato and cooked it in a potato soup, the entire soup may not be eaten with milk unless the B’liyus of the cholent is Batel.

If a milchig ladle was inserted in a fleishig pot while it was cooking pareve food, the ladle and pot are assur. If one cooked meat in a pot, subsequently cooked vegetables in that pot, and then removed those vegetables and cooked them in a milchig pot, the milchig pot remains milchig.

F.    Bitul l’chatchila

If vegetables were cooking in a pot and then milk fell on them, and the milk is batel in 60 times its volume, it is permitted to mix the vegetables with meat and eat them[82] ש"ך צט,כב, שרמ"א כ' דמותר ומשמע בדיעבד, והש"ך כ' אפי' לכתחלה מותר, וע' בית מאיר שכ' שאסור לכתחלה דלא גרע מפת שאפאו עם הצלי דאסור לכתחלה לאוכלו בחלב .

If water was cooked in an eino ben yomo fleishig pot, one may not drink it together with milk. This only applies to water; however, any other pareve food may be eaten with the opposite type[83] ט"ז צה,י, כיון שאין בו הפסד ממון .

G.   Separation between milk and meat

One should have separate saltshakers for milk and meat[84] ט"ז (צה,יח) כתב כן משום דלפעמים תוך הסעודה שידיו מלוכלכות מבשר לוקח שם מלח ואחר כך יקח לחלב, ודלא כרמ"א כ' המחמיר תבא עליו ברכה משום חשש שהמלח בולע מן הכלי, וע"ש מה שתמה על רמ"א. ובזמנינו יש להחמיר גם מפני שלפעמים נותן מלח לתוך קדירה של בשר על האש והזיעה עולה לתוך הכלי ואח"כ נותן ממנו לתוך קדירה חלבי. .

One may not put open containers of milk near salt[85] צה,ה. והטעם, מפני שאין החלב נראה ואפשר שיתן ממנו לתוך בשר or near open containers of meat[86] רמ"א (צה,ו) כ' טוב ליזהר במקום שאינו צריך, ודלא כשו"ע מקיל כיון שמיזהר זהירי שלא יפול חלב לתוכו. .

When cooking on a stovetop, one may use the same grates for cooking milchigs and fleishigs[87] אג"מ (יו"ד א,נט) .


[1] רמב"ם ל"ת קפו

[2] כ' רמב"ם (ל"ת קפז) שהוא נכלל באיסור אכילה ואינו ל"ת בפני עצמו, כיון שאכילה אינו אלא אחד ממיני ההנאה שנאסר, כמו שאמרו כל מקום שכתב התורה לא תאכל גם איסור הנאה במשמע. ואין להקשות למה כתב התורה איסור הנאה אם הוא כבר נכלל באכילה, די"ל שיש דין חדש בבשר בחלב, שאם אכלו בלי הנאה כגון אם אכלו כשהוא חם עד שישרוף גרונו, חייב, משא"כ שאר איסורי אכילה שהוא פטור

[3] כ' ט"ז צד,ד שאסור ליתן לכלב אפי' אין הכלב שלו, וע' פ"ת סק"ה בשם הגר"א והמק"ח שמותר בכלב שאינו שלו

[4]בא"ה פז,א בשם פר"ח, דלא כמ"ש החו"ד בשם כמה ראשונים שהוא דרבנן

[5]פ"ת פז,ג בשם פר"מ, דלא כמ"ש בשם המ"י שטיגון אינו אסור בהנאה. אבל סיים שם דבמקום הפ"מ יש להקל

[6] מדוייק בשו"ע צב,?

[7] פמ"ג (פתיחה להלכות בב"ח) כ' שהוא ספק דאורייתא

[8] משום תתאה גבר

[9] רע"א (בהגהותיו לפמ"ג בפתיחה להל' בשר בחלב), אבל אם הבשר בכלי שני אין איסור בישול

[10] אג"מ (אוח"ג,נב) כ' לענין שבת שהוא בישול ממש, ולא כתב מה דינו לענין בב"ח

[11] פמ"ג (ש"ד קה,יח?)

[12] צד,ג, וע' טור ס"ס צג שכ' בשם העיטור שאם בישל חלב בקדירה (של חרס) של בשר בת יומא, ויש ס' לבטל הבשר, מותר לבשל בו מאיזה מין שירצה, ותמה עליו טור וב"י, וע' ט"ז שרצה ליישב דבריו. ועמש"כ הטור בשם רשב"א שאם בישל בשר בקדירה ואח"כ ירקות, מותר לכתחלה לבשל חלב באותו קדירה כיון שכבר נקלש טעם הבשר, וע' ב"י שתמה אליו

[13] צד,ג. ולענין מה נאסר הקדירה עצמו, דהא מותר להשתמש בו לתת בתוכו פירות או צונן כמ"ש השו"ע, ואם לענין למוכרו לנכרי (כמ"ש המג"א ס' ת"נ), וכי מפני הבלע ישיג יותר בעדו, כן הקשה הבית מאיר. וע' ש"ך שאם בישל בו כשאינה בן יומו, כ' הגה"א שצריך להשליך דמי הקדירה לים המלח, ובת"ח כ' דלא צריך. ולענין מה מותר ליתן בתוך קדירה זו, כ' באר הגולה שאסור ליתן בתוכו צונן לח, והש"ך (ות"ח הו"ד בט"ז) כ' אפי' צונן לח. וע' ט"ז בשם ת"ח שמותר לחמם בו מים לחפוף הראש, וכ' בשם רש"ל שמותר לחמם רק מים שאינם ראויים לשתייה

[14] פז, ב-ג.

ולענין בשר נבילה בחלב, ע' פת"ש (פז,ו) הביא בשם דגמ"ר דבישולו אסור מדאורייתא ולוקין עליו, אבל הרמב"ם (פיהמ"ש כריתות פ"ג) כ' אינו אסור בהנאה, ואף דלדברי תוס' משמע שאסור מ"מ לא מצינו בפירוש שיחלוק על הרמב"ם והמקיל במקום הפסד לא הפסיד. אבל פמ"ג כ' אסור בהנאה מן התורה.

[15] פז, ג. וכ"כ רמב"ם (מאכלות אסורות ט, ד). ואע"פ שכתב בהל' ממרים (ב, ט) שהאומר שאין בשר חיה בחלב אסור מן התורה עובר בבל תגרע, ע' כס"מ (הל' ממרים שם) שדבריו במאכ"א עיקר.

[16] אמנם, אם יש ספק אם נתערב בשר עוף בחלב, לדעת ט"ז (צח, ה) לא אמרינן ספק דרבנן לקולא כיון שמצינו שהחמירו בו חז"ל כמו דאורייתא, ולדעת הש"ך (שם) אמרינן סדר"ל.

[17] פז,ג דלא כמהרש"ל (הובא בש"ך סק"א) שכ' שאפי' בב"ח דרבנן אסור בהנאה. וע' בן איש חי (שנה ב, בהעלותך או' ו) בהנאה אחר שנתבשל, אין ראוי להחמיר לאבד ממון ישראל, עכ"ל, ומשמע דלכתחלה אין לקנותו כגון להאכיל לבהמתו.

[18] ע' רמ"א (פז, ד) אוסר, וע' ט"ז וש"ך תמהו עליו, דמשמעות הפוסקים שאין בזה משום מראית עין, משום דאפשר שמבשל לצורך רפואה, או משום דבשר טמאה ניכר לעין שהוא בשר טמא, וכן חלב טמא ניכר. (וע' פלתי כ' הטעם משום שהוא מילתא דלא שכיחא, דמי פתי יבשל דבר האסור באכילה כדי לשופכו לאשפה.) ולמסקנא, ש"ך מקיל, כ' הט"ז (סק"ה) שאין בידו להקל נגד הרמ"א, וחכ"א (מ, ד) אוסר, וערה"ש (ס"ק יז) סיים בצ"ע.

[19] ש"ך פז,ו דלא כרמ"א שמתיר לבשל בשר עוף בחלב בלי שום היכר, ומצריך היכר רק כשנראה כאיסור דאורייתא. ומותר לבשל לרפואה כיון דליכא למיחש למראית עין (ש"ך וט"ז שם).

[20] דרכ"ת (פז, מה), אבל ערה"ש (פז, יח) משמע דאפי' בזה אחר זה, צריך היכר. (ולכן בזה"ז, שיש לספק אם יש מראית עין בכלל, יש להקל).

[21] ט"ז (פז, ד). (ובפרט בזמן הזה כיון שנפוץ מאד שיש הרבה דברים שנראים בחלב ונעשים מצמחים.)

[22] ש"ך פח,ב, וערה"ש (סק"ב)

[23] שו"ע פח,א.

[24] שו"ע פח,ב. ואם אורחים האוכלים יש להם הוצאה אחת, הטור בשם י"א כתב שאין היכר מועיל, והש"ך סק"ה מדייק בשו"ע שמועיל

[25] שו"ע פח,ב. ודלא כמהרש"ל (הובא בט"ז סק"ב) שאם מכירים זה את זה אבל מקפידים, מותר.

[26]רמ"א פח,ב דלא כב"ח (הובא בש"ך סק"ו) שכ' שאם שותים מן הכלי לא הוי היכר. ולכאו' הסברא לחלק בין אוכל וכלי, כיון שאם שם איזה מאכל באמצע השלחן ואוכל ממנו, אע"פ שאינו רגיל להיות שם לא נראה כהיכר כיון שאפשר שעכשיו רצה דוקא ממאכל זה. אבל בכלי שנותן שם בתורת היכר, אינו מסתבר שעכשיו ירצה לשתות דוקא מכלי זה ולא מכלי אחר, ולכן הוי היכר אע"פ ששותים ממנו

[27]פ"ת פח,ג בשם הב"ח מתיר

[28]דלא כבא"ה פח,א שכ' אסור

[29]דלא כבא"ה פח,ב שכ' שאסור

[30] לא שנא של בהמה או חיה או עוף, דלא כיש מי שהורה (ברשב"א הובא בב"י ר"ס פט) דאחר חיה ועוף מותר לאכול גבינה בלי כלום.

וע' פ"ת (פט, ג) בשם חת"ס (שו"ת יו"ד ס' עג) דמותר לחולה קצת לשתות מי חלב אחר המתנת שעה. ומשמע מדברי חת"ס (שם) דאינו מתיר במי חלב אלא משום שאיסור בשר במי חלב הוי איסור קלוש, אבל אסור לשתות חלב. ושמעתי שיש פוסקים שמתירים לאשה עוברה לשתות חלב אחר המתנת שעה, וצ"ע.

[31] שו"ע פט,א, ודלא כדעת הי"א ברמ"א שצריך רק לברך ברה"מ ואח"כ מותר לאכול גבינה, ודלא כהמנהג שהביא להמתין שעה אחת. וכ' שי"א שאין לברך ברה"מ כדי שיוכל לאכול גבינה אחריו, דהא אינו סילוק סעודה בכלל אלא הכנה לסעודה, וכ"כ הט"ז סק"ג (ותמה שם על המקילים). וע' דגמ"ר שאינו צריך להמתין אלא עד ו' שעות מהתחלת הסעודה של בשר. ע' מ"ש ש"ך (פח,טז) בשם הזוהר, שאם אוכל בשר וגבינה בסעודה אחת ובשעה אחת הוי סכנה, לא שנא אם הבשר או הגבינה קדם, אבל מדייק שם שאחר שעה, מותר, ועפר"מ ששאר אחרונים החמירו באותו סעודה אפי' לאחר שעה. וע' ב"י (או"ח קעג ד"ה ויש מחמירין, הו"ד בגר"א בסע' ב') משמע שלדעת הזוהר אינו צריך לברך ברה"מ בינתיים, אבל הגר"א ציין בסע' א' שהזוהר הוי המקור להשיטה שמותר לאכול חלב אחר בשר אם בירך ברה"מ בינתיים. [והגר"מ היינעמאן אמר שלדעת הזוהר יש סכנה לאכול חלב תוך ו' שעות אחר בשר, ומסתמא פירש דברי הזוהר "בסעודתא חדא" כדברי הגמרא "בין סעודה לסעודה", דהיינו ו' שעות]

[32] ע' רעק"א (פט, א) דאין צריך להמתין ו' שעות אלא אחר אכילה, ולא אחר לעיסה, ומשמע מדבריו שצריך להמתין שעה.

וע' ש"ך (סק"ב) טור כ' שהבשר מוציא שומן וטעמו נמשך עד זמן מרובה, והרמב"ם כ' שהבשר נשאר בין השיניים, והטור כתב טוב להחמיר כב' הטעמים, עכת"ד. ופ"ת (סק"א) כ' בשם הפמ"ג (מש"ז סק"א) שמחמירים להמתין ו' שעות אפי' אם לועס לתינוק תבשיל שיש בו שומן של בשר (אע"פ שב' הטעמים לא שייכים בזה) בשביל לא פלוג.

[33] דרכ"ת (סק"י) בשם הגרש"ק

[34] פט,א

[35] ערה"ש (פט, ה)

[36] ש"ך פט,ג

[37] ע' רמ"א (פט, א) משמע שיש מחלקת אם צריך להמתין עד לאחר שיגמור סעודתו או להמתין ו' שעות, אבל רש"ל (הובא בש"ך סק"ה) כ' דלכו"ע צריך ברה"מ.

[38] ע' פמ"ג (אש"א תצד, ו) מחמיר בזה. ויש מקילין כיון שיש הרבה צדדים להקל, דאפשר שבצלים שלנו אינם חריפים, ועוד צירופים, ע' יו"ד (צו, א). ובדבר שקיבל טעם בשר ע"י זיעה, אפשר דלדעת הפמ"ג אסור, וצ"ע לדינא.

[39] רמ"א פט,ג

[40] ע' ש"ך (פט, יט) כ' אפי' שיש בו קצת ממשות של איסור, ודעת הפ"ת שנראה שזהו דוקא אם אין בהתבשיל טעם של בשר, שאם יש בו טעם הוי כשומן של בשר, וא"כ אם יש בו ממשות ואין ס' כנגדו אין להקל, אא"כ רחצו באמצע וכוונתו היה להסיר הבשר, ולא הצליח.

[41] שאפי' יש בו ממשות, ואין ס' במאכל נגד הממשות, יש לצרף הש"ך (?) דעל דבר מועט שנתערב שלא בכוונה אין צריך להמתין שש שעות.

[42] רע"א בשם רש"ל כ' שכן המנהג, דלא כשו"ע כ' שמותר ודלא כרמ"א דמצריך רק נטילה

[43] ש"ך פט,ט כ' שכן נוהגים כיון שהגבינה שמינה ונדבקת בלחלוחית הידים, אבל בשו"ע כ' שביום יעיין בידיו שלא יהא שום גבינה נדבק בהם, ובלילה שאינו יכול לעיין צריך לרחצם

[44] פט,ב דלא כטור בשם ר"ת שמותר לאכול בלי כלום ודלא כגר"א שכ' שבקינוח או הדחה סגי. ואין חילוק בין בשר בהמה לבשר עוף, דלא כרמב"ם כ' דלאכול בשר עוף לא צריך קינוח והדחה.

ואין צריך לדקדק בקינוח פה והדחה, אלא איזה מהם שירצה, יקדים (ש"ך פט, יא).

וע' בדה"ש (סק"נ) דלדעת הרש"ש, השותה חלב צריך רק להדיח פיו, אבל בספר או"ה מבואר שאף השותה חלב צריך קינוח והדחה, ונראה שיש להחמיר.

וצ"ע אם יכול לעשות רק קינוח באצבע, וע' תורת חטאת (כלל עו או' ב) בשם שערי דורא משמע שיכול לעשות רק קינוח באצבע, אבל ראיתי בשערי דורא בפנים ונראה מדבריו שהוא חומרא ולא קולא, דבנוסף לקינוח והדחה היה עושה גם קינוח האצבע, ע"ש.

[45] מ"ב (תצד, טז). ודלא כבא"ה (פט,ב) בשם כה"ג שצריך לברך ברכה אחרונה.

[46] הליכות שלמה (הל' שבועות, ?). ומשמעות הזוהר (שכתב הב"י או"ח ס' קעג ד"ה ויש מחמירין, עמ"ש לעיל בזה) שצריך המתנת שעה וברה"מ ביניהם, אבל משמע במ"ב דלא חש לזה, ואפשר טעמו כיון שבגמרא לא משמע כדברי הזוהר. אבל ע' בדי השלחן (ס"ק ?) שיש נוהגים להמתין שעה.

[47] ע' ט"ז פט,ד בשם או"ה כ' שנקרא קשה אם ישנה ששה חדשים או אם הוא מתולעת, וכ"כ חכ"א מ,יג. אבל הט"ז עצמו כ' שאין להחמיר אלא אם המתינה ו' חדשים והוא גם או מתולעת או נעשה מחלב שהוקפאה בקיבה.

[48] רמ"א פט,ב כ' שיש מקילין ואין למחות, וסיים טוב להחמיר. וע' ש"ך סקי"ז בשם מהרש"ל שקורא תגר על המחמירים. וע' ב"י (או"ח ס' קעג ד"ה ויש מחמירין) דלפי דברי הזוהר יש להחמיר אפי' בבשר עוף, והקשו האחרונים דהא לא נזכר בזוהר בשר עוף כלל

[49] פט,ד. ולא כתבנו שצריך להסיר המפה כמ"ש השו"ע שם, שכ' הפ"ת סק"ח דעכשיו שמביאים האוכל על קערות, די בהפוך המפה, וע' חכ"א (מ,יד) שמשמע כדברי השו"ע

[50] ש"ך פט,כא וכ"כ חכ"א מ,יג, דלא כשו"ע שכ' דלא הצריכו נטילה אלא לאוכלים

[51] בא"ה פט,יג בשם פר"ח

[52] ע' זבחי צדק (פט,ג) בשם זכור לאברהם, כיון שברכה לבטלה לא הוי אלא איסור דרבנן, ולדעת רמ"א מעיקר הדין מותר לאכול חלב לאחר שעה אלא שנוהגים להחמיר להמתין ו' שעות, וא"כ כשהוא תוך שעה, מוטב לעבור איסור דרבנן בשב ואל תעשה ואל יעבור איסור דרבנן בידים. ומה שכתבתי הוא ע"פ שו"ת יביע אומר (ח"ב יו"ד ה), וע"ש צידד דאפשר דאפי' תוך שעה יכול לטעום קצת, דהמתנת שעה הוי רק מנהג, ובמקום ברכה לבטלה אין להחמיר. וע"ש שהלבושי מרדכי כ' שלא יטעום בכל גווני, כיון שהוא מאכל של איסור, ולדעת השו"ע (ס' קצו) אין לברך עליו, עכת"ד לב"מ, ויבי"א דחה דבריו, שיש לחלק בין מאכל של איסור, שאין לברך עליו, ובין מאכל של היתר כשיש איסור לאוכלו. ועוד כתב דלדעת רמב"ם שברכה לבטלה אסור מדאורייתא, יש לטעום קצת כיון שאכילת בשר וחלב שלא נתבשלו ביחד הוי איסור דרבנן.

[53] פט, ג

[54] אג"מ (יו"ד א, לח), ומצוה מן המובחר שלא לאוכלו עם המין השני (שם).

[55] ב"י (ס' פט)

[56] רמ"א (צז,א), דשמא יזוב על הפת. ואם אפה פת שיש בו בליעה מחלב (ולא חלב ממש) בתנור יחד עם פת רגיל, מותר לאכול הפת הרגיל עם בשר כיון שאין בו אלא בליעה והוי נ"ט בר נ"ט

[57] ש"ך (צז,ב) וחכ"א (נ,א), ובלבד שלא ראה שזב על הפת

[58] צז,ג

[59] צז,א

[60] ע' בא"ה סק"א שכ' שרק לעשות פת אסורה, אבל מדוכה שדך בה בשר אין בו שום איסור ומותר לדוך בו בשמים לאכול עם בשר וכ"כ חכ"א שמותר שלא גזרו אלא בפת כי על הלחם יחיה האדם, והט"ז חולק וכ' דמדוכה אסור. וע' נחלת צבי בשם תשו' צמח צדק שאסור לערב חלב עם יין, ובמנ"י הסביר טעמו משום שרגילים לשתותו עם סעודת בשר

[61] פ"ת צז,ב

[62] וע' כרתי (סי' צז) שמותר לחלק הפת להרבה אנשים לאחר האפייה, דנעשה דבר מועט, ומשמע ברעק"א (הגשו"ע או"ח קצו, א) דכן ההלכה.

ואם נתערב הפת עם ירקות, הצמח צדק כ' דאסורין, וחוות דעת (ביאורים צז, ב) מקיל.

ולענין הכלי שנאפה בו אם צריך הכשר, משמע בחוות דעת (שם) וכו"פ (שם) דהאיסור אינו איסור חפצא אלא איסור גברא, וא"כ מסתבר דאין הכלים צריכים הכשר.

[63] צז, א

[64] פ"ת צז,ג בשם מהרי"ט

[65] צז,א

[66] ע' שפ"ד (צז,א) בשם ת"ח כ' דלצורך שבועות מיקרי דבר מועט. ובמקום הפסד מרובה, כ' חכ"א (נ,ה) יכול לחלקו להרבה בתים

[67] פ"ת סק"ו בשם מהרי"ט, ע"ש מהרי"ט מתיר אפי' לערב לכתחלה פחות מששים, אבל צמח צדק אוסר משום מבטל איסור לכתחלה (הו"ד נחלת צבי)

[68] הוא דעת כל הפוסקים, כ"כ ב"י (צה ד"ה כתב הר"ן). וע' איסור והיתר (לד,ז) כ' שהוא אסור משום חנ"ן בשאר איסורים, ולפי זה מוכח דדעתו שהוא איסור דרבנן, וע' רשב"א (תש' ח"א, תקטז) כ' שהוא דאורייתא מגיעולי כלי מדין

[69] ואין חילוק בין עלו בקדירה של בשר או נצלה בקדירה של בשר או נתבשל בו, דלא כריב"ן (חתנו של רש"י) מחמיר בנתבשלו, ודלא כרא"ש (ומהרש"ל, הו"ד ש"ך סק"ד) מחמיר בנצלו. ודלא כמי שרצה לדייק בהטור (ע' ב"י מצאתי כתוב) דרק מותר אם עלה בקערה קרה, אבל אם עלה בקערה חמה, אסורה. ואם היה כבוש בכלי חולבת, ע' מש"ז (צו,ט) שאם עירבו מותר משום נ"ט בר נ"ט אבל אינו מבואר בדבריו אם מותר לערבם לכתחלה, וע' רעק"א (על ש"ך צה,ג) נסתפק אם מותר לכתחלה לערבו עם בשר או אם מותרת לאכול רק בדיעבד

[70] רמ"א צה,ב, כדעת סמ"ק (ב"י ד"ה כתב סמ"ק) ודלא כבעל התרומה (שם) המתיר לכתחלה

[71] רמ"א צה,ב כתב שאם התבשיל דבר חריף, אסור אע"פ שאין הקדירה בן יומו, וע' פ"ת סק"ד שיש חולקים כיון שבתשיל הוא כמו ג' נ"ט, ולמעשה יש להחמיר בדבר שהוא חריף גמור

[72] כ"כ חכ"א (מח,ב) והוא סתימת הפוסקים, וע' גר"א (צה,י) שמתיר לבשלו לכתחלה אם אינו בן יומו. וע' חכ"א (נו,א) דבשעת הדחק, כגון נמצא בבית נכרי ואין לו כלי כשר לבשל בו, מותר לבשל בכלי אינו בן יומו, דכבדיעבד דמי.

[73] רמ"א צה,ב

[74] משמעות רמ"א (שם) מדלא התיר אלא לאוכלם על כלים חלביים. אבל יש לדחות דיוק זה, דנראה דבימי הרמ"א, שלא היה להם מקפיאים, פשוט שהיה מחממו בכלי שבישל בו דלא היה מועיל לשופכו מכלי זה כדי לחממו בכלי אחר, ולא היה נוגע אלא אם מותר לאוכלו על כלי חלב. וע' תפארת למשה (שם) מיקל שמותר לבשלו בכלי של מין האחר.

[75] רמ"א צה,ב

[76] רמ"א צה,ב, דלא כרש"ל שאוסר (הו"ד ט"ז צה,ד)

[77] רמ"א צה,ב וחכ"א מח,א, ולא שנא אם נתבשלו או נצלו. דלא כהש"ך (סק"ד) שאוסר אם נצלו. וע' פ"ת (סק"ב) דלדעת הש"ך, אם נתבשלו בקדירה של בשר, הרוטב אסור לאוכלו עם חלב כיון שהרוטב הוי כמו נצלו. ואם צלה דגים בקדירה שבישל בו בשר, מותר, כיון שנבלע לתוך הכלי רק ע"י בישול.

[78] רמ"א צה,ד, וע' ט"ז וש"ך שם כ' שאם הקערה והמאכל שניהם חמים, אסור לערבו עם חלב

[79] ש"ך צד,טו. ואם בישל מים בקדירה חדשה ותחב בו כף חולבת, ואח"כ בישל מים אחרים ותחב בו כף בשרי, כ' שו"ע (צד,ה) ורמ"א שאסור לבשל בקדירה זו בשר או חלב, וע' ש"ך תמה עליהם דהא יש כאן ג' נ"ט, החלב לכף, הכף למים, והמים לקדירה. וע' בא"ה שמיישב בדוחק שמסתמא הכפיות היו בהם שמנונית

[80] פ"ת ר"ס צה

[81] פ"ת ר"ס צה

[82] ש"ך צט,כב, שרמ"א כ' דמותר ומשמע בדיעבד, והש"ך כ' אפי' לכתחלה מותר, וע' בית מאיר שכ' שאסור לכתחלה דלא גרע מפת שאפאו עם הצלי דאסור לכתחלה לאוכלו בחלב

[83] ט"ז צה,י, כיון שאין בו הפסד ממון

[84] ט"ז (צה,יח) כתב כן משום דלפעמים תוך הסעודה שידיו מלוכלכות מבשר לוקח שם מלח ואחר כך יקח לחלב, ודלא כרמ"א כ' המחמיר תבא עליו ברכה משום חשש שהמלח בולע מן הכלי, וע"ש מה שתמה על רמ"א. ובזמנינו יש להחמיר גם מפני שלפעמים נותן מלח לתוך קדירה של בשר על האש והזיעה עולה לתוך הכלי ואח"כ נותן ממנו לתוך קדירה חלבי.

[85] צה,ה. והטעם, מפני שאין החלב נראה ואפשר שיתן ממנו לתוך בשר

[86] רמ"א (צה,ו) כ' טוב ליזהר במקום שאינו צריך, ודלא כשו"ע מקיל כיון שמיזהר זהירי שלא יפול חלב לתוכו.

[87] אג"מ (יו"ד א,נט)

Next: Bread of Non-Jews
Bread of Non-Jews