Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Onein

Business and Misc.Chapter 103: Escorting the Dead and Cemeteries

There is an obligation to watch over a dead body in order to protect it from rodents. Even today, when this is not usually a concern, for someone to watch the body. One who does so is patur from all mitzvos, such as davening, even in a place where there are no rodents[1] שו"ע או"ח (עא, ג), ומ"ב (שם) .

There is an obligation to watch over a dead body[2] שמא, ו. ע"פ גמ' ברכות (יח.). . In a place where there is concern that the body may be desecrated by rodents, the one watching the body (shomer) may not leave the room (except when someone else can take his place), and he is patur from all mitzvos, such as davening[3] שו"ע או"ח (עא, ג), ומ"ב (שם) כ' אפי' בספינה חיישינן לעכברים. . However, when the body is in refrigerated storage (or other situations where there is no concern of rodents), the shomer is permitted to leave the room for short intervals[4] אג"מ (יו"ד א, רכה), וכ' הטעם לשמירה בכה"ג משום חששות אחרות כגון שריפה, או משום כבוד, וביוצא ונכנס סגי, וכן נראה מדברי כף החיים (תרפז, יז). וע' גשר החיים (?) כ' משום מזיקין. , and he is not patur from mitzvos.

Any person who sees a levaya is obligated to accompany it to the cemetery, or at least 4 amos[5] שסא, ג . This obligation is more important than learning Torah, if there are not ten people escorting him, or if the one who died was learned in Torah[6] שסא, א-ב, ע"פ ש"ך (סק"א). וע"ש דמי שלמד ולא שינה לתלמידים, אם יש שם ס' רבוא, אין צריך לבטל. וע' רמ"א (שם) דעכשיו מן הסתם מבטלין, שאין לך אחד מישראל שאינו במקרא או במשנה. ואשה ותינוק, נהגו לקולא, שדינן כמי שלא קרא ותני (שו"ע שם). . While doing so, he should say, “lech b’shalom”[7] דר"מ תג,א . Even one who is not obligated to, for example if one is learning Torah and there are enough people being melaveh, should at least stand when the melavim of the niftar pass by[8] שסא,ד, ע"פ ט"ז שצריך לעמוד לפני עושי מצוה, לכן צריך לעמוד מפני המלוים אפי' לפני שהמת עובר לפניו .

One who attends a levaya should not enter a building until he washes his hands three times[9] רמ"א (שעו, ד) . He should not take the cup from the hand of someone who just washed[10] רע"א על שעו,ד .

One may not eat, drink, or joke around in the same room[11] ואם אין לו בית אחר, אוכל בבית חבירו, ואם זה אי אפשר, יעשה מחיצה ואוכל, ואם אין לו דבר לעשות מחיצה, מחזיר פניו ואוכל, כ"כ שו"ע שמא,א as a dead body[12] שמא,א, עפמ"ש ש"ך שאסור לאכול בפניו אפי' בשבת, ודייק פ"ת מזה שאסור משום לועג לרש אפי' אם אין עליו שום חיוב קבורה, וא"כ אסור גם באחר שאינו קרובו. ודלא כהט"ז כ' דלא אסרו באחר. ובדה"ש כ' (סק"י) שיש להחמיר (אבל בביאורים כתב שאינו מוכח מדברי הש"ך שמחמיר באחר, אבל בשבט יהודה מחמיר בזה) . One may not engage in conversation which is not relevant to the burial or eulogies within seven feet of the dead body, and preferably anywhere in the same room[13] שדמ, טז. וע' ש"ך, דלדעת השו"ע כל שאינו בפני המת מותר לדבר בעניני דעלמא אפי' תוך ד' אמותיו, ולדעת הב"ח אסור תוך ד"א, ולדעת המרדכי כל החדר הוי כד"א של מת. וטעם האיסור, כ' ש"ך מפני לועג לרש, וכ' ב"י משום דמיחזי כמתייאשים מלקוברו. .

One also may not eat, drink, or joke around a cemetery[14] שסח,א. והטעם, משום כבוד המתים. ונראה דמותר לשתות מים אם הוא שם לכבוד המתים, ע' ב"י (שדמ, יז) בשם הרמ"ה, דמטעם זה הותר להושיב ישיבה על קבר המת. , [which refers to the entire area set aside for graves, even if there is only one grave there[15] פ"ת שסח,א בשם חת"ס, וכ' שאם עדיין לא נקבר שם שום אדם, לא נאסר ][16] אפשר כל זה נכלל כבר במה שכתבנו אחרי זה בסמוך .

In a cemetery, or within seven feet of a dead body[17] שסז,ב, ובמ"ב (עא,טו) כ' וה"ה לקדיש ולכל דבר שבקדושה. והטעם, משום לועג לרש. ובדיעבד, אם קרא קריאת שמע כ' מ"ב שיחזור ויקרא, ואם אמר ברכות או התפלל כ' בא"ה (שם סק"י) שלא יחזור ויברך , one may not learn Torah, daven, recite brachos, or wear tefillin[18] ולענין קבר אשה וקטן, ע' פ"ת (שסז,א) מח' אי יש משום לועג לרש במצוות שאינם חייבים בהם, ומ"ב (כג, ה) כ' דיש להחמיר בקבר של קטן, אבל בקבר אשה, ליכא משום לועג לרש. , and one should ensure his tzitzis are not visible[19] או"ח מה,א, ולענין ציצית, כ' ר"י (הו"ד טור יו"ד שסז) מותר בציצית כיון שהוא חובת הבגד וא"א להפשיט בגדיו, ותלמידי הר"י (הו"ד ב"י או"ח כג) כ' בטלית גדול אסור אם נגררים ע"ג הקברות, אבל בטלית קטן שלובש לשם מצוה אסור אפי' אינם נגררים, וב"י מדייק ממ"ש בגמ' ותפלין בראשו משמע שתפלין על זרועו מותר כיון שמכוסים, וכ"כ רשב"א ע"ש, והג"מ כ' שיסיר הט"ק מעליו קודם שילך לביה"ק. . These issurim apply to any area with the confines of the gates of the cemetery, even not in close proximity to a grave[20] ביה”ל (מה,א ד"ה אסור) כ' יש ג' מחלוקות בדבר, לדברי ב"ח אסור תוך ד' אמות של קבר, אבל חוץ לזה, אפי' עומד בבית הקברות, מותר, ולדברי ט"ז אסור מדינא רק תוך ד"א של קבר אבל הטור מחמיר משום גדר בכל הבית הקברות (היינו, מקום שהוקצה לקברות), ולדברי מ"א (ע"פ מחה"ש) אסור מדינא בכל ביה"ק אפי' חוץ לד"א של קבר, וע"ש שהקשה בשם הפר"מ על המ"א איך נהגו העולם לומר קדיש בביה"ק. [וכמדומני המנהג לומר קדיש אפי' תוך ד"א של קבר וא"כ המנהג דלא כמאן, ולא הבנתי למה הקשה רק על מ"א, ואפשר שבימיהם לא היה המנהג כן.] וע' שו"ע שעו,ד כ' "ומרחיקין מעט מבית הקברות ואומרים קדיש" . One may not greet his friend when he is within 4 amos of a grave[21] רמ"א שמג,ב . If there is a wall or gate, all these actions are permitted directly on the other side of the wall[22] שסז,ו, ואפי' עדיין רואה הקבר או ביה"ק. . The custom is to permit davening or reciting tehilim in a cemetery when performed as a z’chus for the deceased[23] ע' העמק שאלה (שאילתא יד או' ו) דמותר לומר קדיש שם כיון שמעמיקים לקוברם יותר מי' טפחים והוי ברשות אחרת, משא"כ בימי הגמ' לא היו מעמיקים בעומק, כמ"ש תוס' (מו"ק ה: ד"ה מנפח). וע' ספר שם הגדולים (מערכת ר' אליעזר בר נתן) דמותר להתפלל אצל קברי צדיקים כיון שבמיתתם קרויים חיים ולא שייך בהם האי דמת חפשי מן המצוות. ועפ"ז מיישב איך רבינו הקדוש נראה לאחר מיתתו לבני ביתו והוציאם בקידוש (כמבואר בספר חסידים סי' תתשכט).

[ואפשר עוד טעם שנוהגים להקל משום שמה שעושה לעליית נשמת המת הוי ככבוד המת, ודומה למ"ש שו"ע (שדמ, יז) מותר לומר פסוקים ודרשה לכבוד המת בתוך ד"א או בבית הקברות, וע' ב"י דמטעם זה הותר להושיב ישיבה על קבר המת.]
.

After attending a burial in a cemetery, one should wash his hands three times[24] שעו,ה. ויש לרחוץ קודם שנכנסים להתפלל בביה"ק, ויש נוהגים גם לרחוץ פניו (מ"ב ד,מב). , and not enter a house until he does so[25] רמ"א שם. ואם לא נטל, כ' רמ"א נהגו שלא יכנס לבית קודם שירחץ וישב ג"פ. אמנם, באמת המנהג הוא לתלוש עשבים וליקח עפר ולזרקו. והטעם, כ' ש"ך (שעו,ה ע"פ רמב"ן) לרמז שטומאה זו אינה נטהרת אלא ע"י ג' דברים הללו, מים ואפר פרה ואזוב. וע' גר"א (או"ח ד,כה) דרחיצה זו משום רוח רעה כמו בשחרית

ושמעתי שיש נוהגים שאין אוכלים או שותים על שירחצו ידיהם, ולא מצאתי מקור לזה.
. Some wash even if they merely escorted the body outside the cemetery, and some wash their hands after any visit to a cemetery[26] שו"ע (או"ח ד,יח) בשם י"א, ומ"ב שם בשם מג"א. ועערוה"ש כ' (שעו,י) שרק צריך ליטול אם הלך לבית הקברות והיה שם בשעת הקבורה .

Many have the custom not to visit a cemetery except to attend a levaya[27] כ"כ מג"א (תקנט,טו) ומ"ב שם, אבל במ"ב כתב רק תוך ד' אמות של הקבר יש ליזהר. והטעם, שלא ידבקו בו החיצונים . Some have the custom that women should never visit a cemetery, even to attend a levaya[28] שנט, ב, ע"פ הזוהר . It is customary not to visit one grave twice on the same day[29] מ"ב (תקפא, כז), ומקורו מצוואת ר"י החסיד (אות יב) .

A. Benefit From A Dead Body

One may not sit, lean, or derive any benefit from a dead body[33] שמט,א. וכתב שם בין עכו"ם בין ישראל אסור. ועפ"ת בשם ת' אבן שהם סי' ל' דמת ישראל אסור בהנאה מדאורייתא, ומתי עכו"ם אסורים מדרבנן. וע' רמב"ם אבל יד,כא, ורדב"ז ומשל"מ לענין מתי גויים , anything attached to his body[34] שמט,ב. כגון פאה נכרית, והש"ך כתב בשם הב"ח דאפי' קלועה בתוכה ואינה קשורה, אסורה, אבל אם אינה קשורה כלל, מותרת. , tachrichim[35] שמט,א , a tombstone[36] שסד,א , a building built around a grave[37] , or the dirt atop a grave[38] רמ"א שסד,א בשם י"א, והוא דעת ר' ישעי' בטור שכיון שהעפר תלשו ולבסוף חיברו, אסור, ודלא כדעת שו"ע וטור שקרקע עולם לא נאסר. וע' אג"מ (יו"ד א,רלג), וכ' אע"ג שמדיני קבורה צריך רק ג' טפחים עפר ע"ג המת, כל העפר שנותנים על גביו עד שהעפר שוה הוי לכבוד המת ולכן אסור בהנאה, דהא הוא גם כבוד המת במה שלא יפול אדם לתוך הקבר, וגם שלא ישכנו שם חיות והוא ודאי בזיון לו, ואולי יש לחוש שאפי' יותר מג' טפחים אולי יריחנו חיה ויחטטנו ע"ש. ועפ"ת שסד,א בשם רע"א כ' רק העפר שמכסים בו פני המת הוי אסור בהנאה לר' ישעי', וכ' שמדברי ט"ז ומ"א (או"ח ס' תקכ"ו) לא משמע כן, דמשמע שהכל הוא צורך המת. וע' יד אברהם (על ט"ז סק"א) כ' מותר לדרוך ע"ג קברים כיון שאינו דרך הנאתו. . One should not walk on the dirt atop a grave, but if the only way to access a certain grave is by stepping on other graves, it is permitted[39] חכ"א (קנח, יב) ע"פ מחלקת הנזכר בט"ז (שסד, א). .

Since one may not benefit from a dead body, one may not receive a transplant of cornea, bone, tissue or skin from a dead Jew. However, one may receive it from a non-Jew, or if the donor is unknown but most donors are not Jewish[40] אג"מ (יוד"א, רכט). מסקנתו שאסור ליהנות ממת ישראל אפי' שלא כדרך הנאתו, כדעת רע"א ודלא כמשנה למלך שמתיר. ודחה מה שכתב השואל דזה נקרא דרך הנאתו כיון לדבר זה שום הנאה אחרת, דהא כיון שהוא רק לחולים ולא מיקרי הנאה אלא אם הוא דרכו ליהנות סתם בני אדם. אבל העלה להתיר במת עכו"ם, אע"פ שבשו"ע (שמט,א) אוסר, כיון שרוב ראשונים ובירושלמי והש"ך והגר"א מתירים מת עכו"ם בהנאה. [יש עוד סברא להתיר, כגון מ"ש בספר מנחת שלמה (ח"ב סי' צז) דכיון שהבשר נתהפך להיות בשר חי אחר שנתחבר שוב אינו אסור משום הנאה מן המת, ואינו נכנס בכלל לאיסור של מבטל איסור לכתחלה דהא ההיתר אינו משום תערובת, אלא הוי דומה למטהר מים ע"י השקה. ויש סברא לאסור משום דמבטל בזה מצות קבורה, או לפחות הוא מאחר המצוה לכמה שנים. ויש עוד סברא להתיר, שהרי כ' פ"ת (שמט,א) דהנאה ממתי עכו"ם הוא רק איסור דרבנן ובחולה שאין בו סכנה יש להתיר איסור דרבנן, א"כ ה"ה בנ"ד בציור שיש חשאב"ס יש להתיר, כן ראיתי בשם ר' אשר ווייס] . (In any case of severe illness, a Rav should be consulted.) A Pacemaker may be removed from the deceased, as this is an independently-functioning machine which is placed inside the body but not part of the body[41] נשמת אברהם בשם הגרשז"א (?) . One who is in medical school may not perform an autopsy for educational purposes[42] יש בזה ג' עבירות, ביטול מצות קבורה, הנאה מבשר המת, וניוול המת.

ע' מנחת שלמה (ב, צז).
{even on non-Jewish bodies}.


[1] שו"ע או"ח (עא, ג), ומ"ב (שם)

[2] שמא, ו. ע"פ גמ' ברכות (יח.).

[3] שו"ע או"ח (עא, ג), ומ"ב (שם) כ' אפי' בספינה חיישינן לעכברים.

[4] אג"מ (יו"ד א, רכה), וכ' הטעם לשמירה בכה"ג משום חששות אחרות כגון שריפה, או משום כבוד, וביוצא ונכנס סגי, וכן נראה מדברי כף החיים (תרפז, יז). וע' גשר החיים (?) כ' משום מזיקין.

[5] שסא, ג

[6] שסא, א-ב, ע"פ ש"ך (סק"א). וע"ש דמי שלמד ולא שינה לתלמידים, אם יש שם ס' רבוא, אין צריך לבטל. וע' רמ"א (שם) דעכשיו מן הסתם מבטלין, שאין לך אחד מישראל שאינו במקרא או במשנה. ואשה ותינוק, נהגו לקולא, שדינן כמי שלא קרא ותני (שו"ע שם).

[7] דר"מ תג,א

[8] שסא,ד, ע"פ ט"ז שצריך לעמוד לפני עושי מצוה, לכן צריך לעמוד מפני המלוים אפי' לפני שהמת עובר לפניו

[9] רמ"א (שעו, ד)

[10] רע"א על שעו,ד

[11] ואם אין לו בית אחר, אוכל בבית חבירו, ואם זה אי אפשר, יעשה מחיצה ואוכל, ואם אין לו דבר לעשות מחיצה, מחזיר פניו ואוכל, כ"כ שו"ע שמא,א

[12] שמא,א, עפמ"ש ש"ך שאסור לאכול בפניו אפי' בשבת, ודייק פ"ת מזה שאסור משום לועג לרש אפי' אם אין עליו שום חיוב קבורה, וא"כ אסור גם באחר שאינו קרובו. ודלא כהט"ז כ' דלא אסרו באחר. ובדה"ש כ' (סק"י) שיש להחמיר (אבל בביאורים כתב שאינו מוכח מדברי הש"ך שמחמיר באחר, אבל בשבט יהודה מחמיר בזה)

[13] שדמ, טז. וע' ש"ך, דלדעת השו"ע כל שאינו בפני המת מותר לדבר בעניני דעלמא אפי' תוך ד' אמותיו, ולדעת הב"ח אסור תוך ד"א, ולדעת המרדכי כל החדר הוי כד"א של מת. וטעם האיסור, כ' ש"ך מפני לועג לרש, וכ' ב"י משום דמיחזי כמתייאשים מלקוברו.

[14] שסח,א. והטעם, משום כבוד המתים. ונראה דמותר לשתות מים אם הוא שם לכבוד המתים, ע' ב"י (שדמ, יז) בשם הרמ"ה, דמטעם זה הותר להושיב ישיבה על קבר המת.

[15]פ"ת שסח,א בשם חת"ס, וכ' שאם עדיין לא נקבר שם שום אדם, לא נאסר

[16] אפשר כל זה נכלל כבר במה שכתבנו אחרי זה בסמוך

[17] שסז,ב, ובמ"ב (עא,טו) כ' וה"ה לקדיש ולכל דבר שבקדושה. והטעם, משום לועג לרש. ובדיעבד, אם קרא קריאת שמע כ' מ"ב שיחזור ויקרא, ואם אמר ברכות או התפלל כ' בא"ה (שם סק"י) שלא יחזור ויברך

[18] ולענין קבר אשה וקטן, ע' פ"ת (שסז,א) מח' אי יש משום לועג לרש במצוות שאינם חייבים בהם, ומ"ב (כג, ה) כ' דיש להחמיר בקבר של קטן, אבל בקבר אשה, ליכא משום לועג לרש.

[19] או"ח מה,א, ולענין ציצית, כ' ר"י (הו"ד טור יו"ד שסז) מותר בציצית כיון שהוא חובת הבגד וא"א להפשיט בגדיו, ותלמידי הר"י (הו"ד ב"י או"ח כג) כ' בטלית גדול אסור אם נגררים ע"ג הקברות, אבל בטלית קטן שלובש לשם מצוה אסור אפי' אינם נגררים, וב"י מדייק ממ"ש בגמ' ותפלין בראשו משמע שתפלין על זרועו מותר כיון שמכוסים, וכ"כ רשב"א ע"ש, והג"מ כ' שיסיר הט"ק מעליו קודם שילך לביה"ק.

[20] ביה”ל (מה,א ד"ה אסור) כ' יש ג' מחלוקות בדבר, לדברי ב"ח אסור תוך ד' אמות של קבר, אבל חוץ לזה, אפי' עומד בבית הקברות, מותר, ולדברי ט"ז אסור מדינא רק תוך ד"א של קבר אבל הטור מחמיר משום גדר בכל הבית הקברות (היינו, מקום שהוקצה לקברות), ולדברי מ"א (ע"פ מחה"ש) אסור מדינא בכל ביה"ק אפי' חוץ לד"א של קבר, וע"ש שהקשה בשם הפר"מ על המ"א איך נהגו העולם לומר קדיש בביה"ק. [וכמדומני המנהג לומר קדיש אפי' תוך ד"א של קבר וא"כ המנהג דלא כמאן, ולא הבנתי למה הקשה רק על מ"א, ואפשר שבימיהם לא היה המנהג כן.] וע' שו"ע שעו,ד כ' "ומרחיקין מעט מבית הקברות ואומרים קדיש"

[21] רמ"א שמג,ב

[22] שסז,ו, ואפי' עדיין רואה הקבר או ביה"ק.

[23] ע' העמק שאלה (שאילתא יד או' ו) דמותר לומר קדיש שם כיון שמעמיקים לקוברם יותר מי' טפחים והוי ברשות אחרת, משא"כ בימי הגמ' לא היו מעמיקים בעומק, כמ"ש תוס' (מו"ק ה: ד"ה מנפח). וע' ספר שם הגדולים (מערכת ר' אליעזר בר נתן) דמותר להתפלל אצל קברי צדיקים כיון שבמיתתם קרויים חיים ולא שייך בהם האי דמת חפשי מן המצוות. ועפ"ז מיישב איך רבינו הקדוש נראה לאחר מיתתו לבני ביתו והוציאם בקידוש (כמבואר בספר חסידים סי' תתשכט).

[ואפשר עוד טעם שנוהגים להקל משום שמה שעושה לעליית נשמת המת הוי ככבוד המת, ודומה למ"ש שו"ע (שדמ, יז) מותר לומר פסוקים ודרשה לכבוד המת בתוך ד"א או בבית הקברות, וע' ב"י דמטעם זה הותר להושיב ישיבה על קבר המת.]

[24] שעו,ה. ויש לרחוץ קודם שנכנסים להתפלל בביה"ק, ויש נוהגים גם לרחוץ פניו (מ"ב ד,מב).

[25] רמ"א שם. ואם לא נטל, כ' רמ"א נהגו שלא יכנס לבית קודם שירחץ וישב ג"פ. אמנם, באמת המנהג הוא לתלוש עשבים וליקח עפר ולזרקו. והטעם, כ' ש"ך (שעו,ה ע"פ רמב"ן) לרמז שטומאה זו אינה נטהרת אלא ע"י ג' דברים הללו, מים ואפר פרה ואזוב. וע' גר"א (או"ח ד,כה) דרחיצה זו משום רוח רעה כמו בשחרית

ושמעתי שיש נוהגים שאין אוכלים או שותים על שירחצו ידיהם, ולא מצאתי מקור לזה.

[26] שו"ע (או"ח ד,יח) בשם י"א, ומ"ב שם בשם מג"א. ועערוה"ש כ' (שעו,י) שרק צריך ליטול אם הלך לבית הקברות והיה שם בשעת הקבורה

[27] כ"כ מג"א (תקנט,טו) ומ"ב שם, אבל במ"ב כתב רק תוך ד' אמות של הקבר יש ליזהר. והטעם, שלא ידבקו בו החיצונים

[28] שנט, ב, ע"פ הזוהר

[29] מ"ב (תקפא, כז), ומקורו מצוואת ר"י החסיד (אות יב)

[33] שמט,א. וכתב שם בין עכו"ם בין ישראל אסור. ועפ"ת בשם ת' אבן שהם סי' ל' דמת ישראל אסור בהנאה מדאורייתא, ומתי עכו"ם אסורים מדרבנן. וע' רמב"ם אבל יד,כא, ורדב"ז ומשל"מ לענין מתי גויים

[34] שמט,ב. כגון פאה נכרית, והש"ך כתב בשם הב"ח דאפי' קלועה בתוכה ואינה קשורה, אסורה, אבל אם אינה קשורה כלל, מותרת.

[35] שמט,א

[36] שסד,א

[38] רמ"א שסד,א בשם י"א, והוא דעת ר' ישעי' בטור שכיון שהעפר תלשו ולבסוף חיברו, אסור, ודלא כדעת שו"ע וטור שקרקע עולם לא נאסר. וע' אג"מ (יו"ד א,רלג), וכ' אע"ג שמדיני קבורה צריך רק ג' טפחים עפר ע"ג המת, כל העפר שנותנים על גביו עד שהעפר שוה הוי לכבוד המת ולכן אסור בהנאה, דהא הוא גם כבוד המת במה שלא יפול אדם לתוך הקבר, וגם שלא ישכנו שם חיות והוא ודאי בזיון לו, ואולי יש לחוש שאפי' יותר מג' טפחים אולי יריחנו חיה ויחטטנו ע"ש. ועפ"ת שסד,א בשם רע"א כ' רק העפר שמכסים בו פני המת הוי אסור בהנאה לר' ישעי', וכ' שמדברי ט"ז ומ"א (או"ח ס' תקכ"ו) לא משמע כן, דמשמע שהכל הוא צורך המת. וע' יד אברהם (על ט"ז סק"א) כ' מותר לדרוך ע"ג קברים כיון שאינו דרך הנאתו.

[39] חכ"א (קנח, יב) ע"פ מחלקת הנזכר בט"ז (שסד, א).

[40] אג"מ (יוד"א, רכט). מסקנתו שאסור ליהנות ממת ישראל אפי' שלא כדרך הנאתו, כדעת רע"א ודלא כמשנה למלך שמתיר. ודחה מה שכתב השואל דזה נקרא דרך הנאתו כיון לדבר זה שום הנאה אחרת, דהא כיון שהוא רק לחולים ולא מיקרי הנאה אלא אם הוא דרכו ליהנות סתם בני אדם. אבל העלה להתיר במת עכו"ם, אע"פ שבשו"ע (שמט,א) אוסר, כיון שרוב ראשונים ובירושלמי והש"ך והגר"א מתירים מת עכו"ם בהנאה. [יש עוד סברא להתיר, כגון מ"ש בספר מנחת שלמה (ח"ב סי' צז) דכיון שהבשר נתהפך להיות בשר חי אחר שנתחבר שוב אינו אסור משום הנאה מן המת, ואינו נכנס בכלל לאיסור של מבטל איסור לכתחלה דהא ההיתר אינו משום תערובת, אלא הוי דומה למטהר מים ע"י השקה. ויש סברא לאסור משום דמבטל בזה מצות קבורה, או לפחות הוא מאחר המצוה לכמה שנים. ויש עוד סברא להתיר, שהרי כ' פ"ת (שמט,א) דהנאה ממתי עכו"ם הוא רק איסור דרבנן ובחולה שאין בו סכנה יש להתיר איסור דרבנן, א"כ ה"ה בנ"ד בציור שיש חשאב"ס יש להתיר, כן ראיתי בשם ר' אשר ווייס]

[41] נשמת אברהם בשם הגרשז"א (?)

[42] יש בזה ג' עבירות, ביטול מצות קבורה, הנאה מבשר המת, וניוול המת.

ע' מנחת שלמה (ב, צז).

Next: Caring For Mourners
Caring For Mourners